"האם נאפשר לסערה להאט אותנו – או שנחפש הזדמנויות חדשות ונתפתח? הדרך לקדם את העולם, המצוי בהליכי שינוי – מבעיות גיאו-פוליטיות ועד למחסור ההולך וגדל בכוח העבודה – היא באמצעות טכנולוגיה", כך אמר ד"ר ג'ים גודנייט, מייסד ומנכ"ל SAS, בהופעה פומבית נדירה שערך אתמול (ג') באירוע שהתקיים במטה של החברה בקארי שבארצות הברית. ד"ר גודנייט הצביע על האופן שבו העולם "נבחן" בשנים האחרונות – מהמחסור בכישרונות, דרך בעיות בשרשראות אספקה ועד לשאלות לגבי עתיד העבודה. "הבעיות הללו הביאו לכך שעשינו הערכה מחודשת לגבי פעילויות הארגונים, בהיבטי גמישות, מהירות וזריזות", אמר. "עם עליית הבינה המלאכותית היוצרת, במצב של תנאים גיאו-פוליטיים משתנים וכאשר הבחירות לנשיאות ארצות הברית באופק (בעוד שנה בדיוק, בנובמבר 2024 – י"ה), עלינו להיות מוכנים לעמוד מול שיבושים בהיקף נרחב". "נתונים ובינה מלאכותית הם המפתח" "אנחנו ממשיכים להוביל את הדרך עם AI, ואנחנו שמחים שהממשל שלנו רואה בכך נושא חשוב", אמר ד"ר גודנייט, והזכיר את הצו שעליו חתם באחרונה נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לקידום תחומי ה-AI בתעשייה. SAS הודיעה מוקדם יותר השנה כי תשקיע עוד מיליארד דולר בתחום הבינה המלאכותית. "נמשיך לפעול בעולם ה-AI ונהיה מעורבים בהתפתחות שלה", אבל אנחנו לא יכולים לעשות זאת לבד", אמר. ד"ר גודנייט הצביע על נתונים של הלשכה לסטטיסטיקה של ארצות הברית, שלפיהם עד 2026 יהיו 11.5 מיליון משרות פנויות בתחום מדעי הנתונים. לדבריו, "מיומנויות מדעי הנתונים יישארו גבוהות ובהתאמה, גם המשרות להן יהיו מבוקשות. אוריינות נתונים ומיומנויות ניתוח רחבות יותר הן כישורים חיוניים לעתיד". מייסד ומנכ"ל SAS, שנושא את דגל הדאגה לחינוך מזה שנים, קרא לארגונים, לפקידי ציבור ולאחרים לפעול לצמצום הפער במיומנויות הטכנולוגיות, בשל החשש שארצות הברית לא תוכל ליצור מספיק כישרונות היי-טק כדי לעמוד באתגרי העבודות והמיומנויות של המחר. הנושא קיבל דחיפה והענף הכיר בחשיבות דבריו בתחילת העשור הנוכחי – לאור מגפת הקורונה. "לכו למכללות, לאוניברסיטאות, עשו התמחויות (בתחום – י"ה)", סיכם ד"ר גודנייט את דבריו.

אתמול הודיעה סמסונג על "הוצאתו לגמלאות" של מכשיר ה-Galaxy Fold 1 – המכשיר המתקפל הראשון שלה. לאחר ארבע שנים בשוק, המכשיר יפסיק לקבל עדכוני אבטחה, כשגם גירסת מערכת ההפעלה שלו נשארה על אנדרואיד 13. כשסמסונג השיקה את המכשיר, היא התחייבה לארבע שנים של עדכוני אבטחה, מה שהיה די יוצא דופן באותה עת. רוב מכשירי הדגל האנדרואידים זכו למקסימום שלוש שנים של עדכונים ומכשירי הביניים קיבלו עדכונים של שנה אחת. אבל מאז, יצרניות מכשירי אנדרואיד רבות האריכו את תוחלת החיים של מכשיריהן ומבטיחות תקופות עדכונים ארוכות יותר. סמסונג מבטיחה כעת ארבע שנים של שדרוגי מערכת ההפעלה וחמש שנים של עדכוני אבטחה. דרכו של ה-Fold הראשון לא הייתה קלה, כשהמכשיר הראשון שנשלח לסוקרים ולמבקרים זכה לפרסום שלילי בשל מחירו היקר ובעיות שהתגלו בציר הקיפול שלו, שהפכו אותו לשביר, מה שהפך אותו בעצם לבלתי שמיש. סמסונג ביטלה את ההשקה הציבורית ואספה את כל המכשירים שפיזרה. כמה חודשים מאוחר יותר, הכריזה החברה כי תיקנה ושיפרה את התקלות, והציגה בסתיו מכשיר משופר. אמנם, גם המכשיר המשופר לא היה מושלם, אבל הוא הבטיח עמידות טובה יותר. תג המחיר שלו, של 2,000 דולר, עדיין היה יקר מאוד בשביל מכשיר שהיה במידה מסוימת ניסיוני, שהבעיות שלו היו בעיקר מסך חיצוני קטן ועמידות פחותה מזו של מכשירי הדגל האחרים של החברה, לצד בעיות במערכת ההפעלה, אמנם לא באשמתה, מפני שמערכת ההפעלה והאפליקציות לא הותאמו למסך המתקפל. מכל מקום, למרות חסרונותיו, ה-Fold הראשון היה בעל חשיבות לא כל כך בשל תכונותיו, אלא בגלל מה שהוא ייצג – הוא היה הצעד הגדול הראשון של סמסונג לעידן המתקפלים, והוא סלל את הדרך לכל מה שבא אחריו – ולא רק מבית סמסונג. 2023 במידה רבה מסמנת את העידן השני של המתקפלים, עם גירסאות ה-5 הבוגרות יותר של ה-Fold וה-Flip, לצד מכשירים מתקפלים של יצרניות נוספות, כמו ה-Google Pixel Fold ה-OnePlus Open וה-Motorola Razr Plus – שלבטח מבוססים במידה כזו או אחרת על העבודה שהשקיעה סמסונג – ועל כך עלינו להודות לו.

כ-360 אלף איש התגייסו לשירות מילואים מאז פתיחת המלחמה לפני כחודש. כולם עזבו את הבית ואת העבודה, והלכו לשרת את המדינה – ואותנו. בהם יש גם לא מעט אנשי היי-טק. למעשה, לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההיי-טק והפיננסים הם המגזרים עם השיעור הכי גדול של עובדים ומנהלים שמשרתים כעת במילואים – כחמישית מהם נמצאים בצו 8. כמה מאותם מילואימניקים התפנו לכמה דקות מהמשימות שלהם כדי לשתף אותנו ואתכם בחוויית השירות שהם חווים, במוטיבציה, שלא לומר "רעל", שלהם, ויש להם גם מסרים שכדאי לקרוא. רס"מ (מיל') יותם בני. צילום: בצלאל נאה רס"מ יותם בני תפקיד ב-"אזרחות": "מעצב מוצר בכיר בקרביין, שמפתחת ומטמיעה מערכות מבוססות ענן לניהול התקשורת במרכזי חירום והצלה". מה אתה עושה במילואים? "אני משרת כחובש גדודי. יחד עם קבוצה רצינית ואחראית של חובשים, רופאים ופרמדיקים מומחים בתחומם, אנחנו נותנים מענה בגזרה שלנו לאירועים שבהם מעורבים חיילים ואזרחים, ובכלל זה מענה לכל הצרכים הבריאותיים, בין אם פיזיים או מנטליים, של חיילים ומפקדים". סכם את החוויה שלך משירות המילואים מתחילת המלחמה ועד עכשיו. "התגייסתי בצו 8, עם פרץ אדיר של אדרנלין ומוטיבציה רבה. אני מבין שאני חלק מאירוע גדול ומשמעותי. המטרה שלנו היא לשמור על המרקם העדין של החיים שנמשכים, לוודא את ביטחונם של האזרחים ולמנוע טרור". מה המסר שלך לציבור ולמדינה בימים אלה? "אני רוצה לומר תודה רבה לעורף החזק ולמשפחות, שתומכים בנו ונותנים כוח להמשיך ולדבוק במשימה. לי, באופן אישי, ברור שבני ובנות הזוג שלנו, ואלה שנשארו עם הילדים בבית, עובדים יותר קשה מאיתנו. התרומות, ההתנדבות וההתגייסות של האוכלוסייה האזרחית לעזור בכל דרך מעוררים השראה ומוכיחים שאנחנו חזקים יחד, ושביחד ננצח". רס"ן (מיל') ניצן דודו. צילום: עצמי רס"ן ניצן דודו תפקיד ב-"אזרחות": "מפתח סקאלה ב-ויוה קרוסיקס, שמפתחת תוכנות ענן לתעשיית מדעי החיים". מה אתה עושה במילואים? "סגן מפקד גדוד הנדסה". סכם את החוויה שלך משירות המילואים מתחילת המלחמה ועד עכשיו. "ה-חוויה' הזו סוראליסטית מכל כיוון שמסתכלים עליה. זאת 'חוויה' של מעבר מיידי מהחיים השגרתיים למצב לחימה. הכול נעשה על אוטומט – אתה יודע מה אתה אמור לעשות, על איזה ציוד לחתום ואיך להתקדם. אתה מבצע את המשימות, מוריד פקודות, והכול מבוצע עם מינימום שעות שינה ועם מאמץ פיזי. בכל מקום אחר אני מניח שהעייפות הייתה מכריעה אותי, אבל האדרנלין והבנת גודל השעה שבה אני נמצא גורמים לך להמשיך קדימה. אני מבין שיש כאן שגרה לא קצרה שאני חייב לשמר, הן על מנת לשמור על מתח מבצעי גבוה והן כדי לשמר את הכוח שלי לאורך זמן, לתקופה ארוכה". מהו המסר שלך לציבור ולמדינה בימים אלה? "המסר שלי מתחלק לשניים: האחד הוא לא להתעסק עם מה שהיה. לזה יהיה מספיק זמן. כרגע צריך להסתכל קדימה ולצדדים. למה לצדדים? על מנת לראות את אינספור נקודות האור בעם שלנו, את רוח ההתנדבות, ההירתמות למאמץ והנתינה ללא תנאי. משם יבוא לנו הכוח להסתכל קדימה, להמשיך הלאה. שנית, יש לזכור שבסוף אנחנו ננצח – לא רק במלחמה הצבאית והפיזית, אלא גם במלחמת הרוח. האור ינצח את החושך, הרצון לבנות ולחיות ינצח את הרצון להרוס ולהרוג". סרן (מיל') רון יצחקי. צילום: יח"צ סרן רון יצחקי תפקיד ב-"אזרחות": "מנהל מערך ההטמעה של וואן רובוטיקס מבית וואן טכנולוגיות. אני אחראי על תכנון והטמעת הרובוטים מקצה לקצה, בסביבה אנושית, תוך התאמה לצרכי הלקוח, ליווי שלו ומעקב אחר התקדמות הפרויקט". מה אתה עושה במילואים? "קצין לוגיסטיקה בגדוד. אני אחראי לציוד של הגדוד שנמצא בשטח, כולל הכנות, השלמות, ריענון, חלוקה לפי משימות ו-וידוא שיש את כל מה שצריך ובזמן הנדרש". סכם את החוויה שלך משירות המילואים מתחילת המלחמה ועד עכשיו. "אנחנו, כולל אותי, נמצאים במוכנות גבוהה לכל תרחיש. זה לפעמים קשה ומעייף, אבל נעשה הכול כדי שכולם ירגישו בטוחים בבית". מהו המסר שלך לציבור ולמדינה בימים אלה? "רק ביחד ננצח. תסמכו על צה"ל!" לסיום, מסר מאיתנו, במערכת אנשים ומחשבים, לכל המילואימניקים מההיי-טק – ובכלל: תשמרו על עצמכם. עלינו אתם כבר שומרים.

אפליקציית הניווט ווייז שבבעלות גוגל תתחיל להזהיר את הנהגים כשהם נוהגים בכביש עם היסטוריה של תאונות, כך הודיעה אתמול (ג') החברה. התכונה תציג על המסך התראה כשהנהג מתקרב לאזור מועד לתאונות קצת לפני שהוא מגיע לאותו קטע של המסלול. עם זאת, מספר ההתראות יוגבל בכבישים שבהם הנהג נוהג באופן קבוע – מגבלה, שלדברי גוגל נועדה למזער הסחות דעת לנהגים. ההתראות נוצרו באמצעות בינה מלאכותית שניתחה את מאפייני הכבישים, כמו רמות תנועה אופייניות, גובה והאם המסלול הוא כביש רגיל או כביש מהיר, ציינה גוגל בהודעתה. עוד צוין, כי התראות על היסטוריית התאונות מבוססות גם על דיווחים מקהילת ווייז, שחבריה מספקים נתוני קריסה היסטוריים.

חברת הטראוול-טק בוקאוויי (Bookaway) מקבוצת טראוולייר (Travelier) הודיעה על שני מינויים בכירים: רונית מלר מונתה לסמנכ"לית כספים, ועידו ספראי מונה לסמנכ"ל מחקר ופיתוח. מלר מכהנת מעל עשור בתפקידים בכירים בתחום החשבונאות. היא ניהלה צוותי חשבונאות ב-קוגנייט ((cognyte ובחברת הסייבר ורינט (Verint) וכיהנה כמנהלת בארנסט יאנג ישראל עם התמחות בתחום ההיי-טק. במסגרת תפקידה ליוותה חברות פרטיות וציבוריות בתהליכי הצמיחה וההתפתחות. בעלת תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות. ספראי הוא בעל ניסיון רב שנים בניהול והובלת צוותי מו"פ בהיי-טק. בתפקידו האחרון שימש כמנהל פיתוח בחברת מטא (Meta) ולפני כן במגוון חברות כסמנכ"ל מו"פ. ספראי מביא איתו ניסיון רב בחברות בתחומי ה-B2B והסייבר, בהן קרייזי לאבס (CrazyLabs), סיווה (CEVA) וסומוטו (Somoto). הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת בר אילן. קבוצת טראוולייר מעסיקה 460 עובדים ברחבי העולם ומאגדת שש חברות טראוול-טק, המאפשרות הזמנת כרטיסי נסיעה אונליין ב-132 אלף קווי אוטובוסים, רכבות ומעבורות ביותר מ-120 מדינות.

נוירלינק (Neuralink) של אילון מאסק מחפשת את המתנדב הראשון שיסכים לניסוי הקליני הראשון שלה, כלומר מישהו שיסכים לניתוח מוח רובוטי, שבו תוסר פיסה מגולגולתו ויוחדרו חוטים ואלקטרודות זעירים למוחו. לאחר מכן, חלק הגולגולת שהוסר יוחלף במחשב בגודל זהה, שאמור להישאר שם שנים רבות. המחשב יקרא וינתח את פעילות המוח של המנותח, ואז ישדר את המידע באופן אלחוטי למחשב או לטאבלט קרוב. לפי הדיווח, שפורסם בבלומברג, המועמד האידיאלי הוא אדם שמשותק בארבע גפיו, מתחת לגיל 40, שיעבור הליך, הכולל השתלת שבב בעל 1,000 אלקטרודות במוחו. האלקטרודות מיועדות לקרוא את האותות העצביים של המוח הקשורים למחשבה על תנועה, שמפוענחים במחשבי נוירלינק ומוחזרים למוח כ"פקודות" תנועה, כלומר הפעלת הגוף באמצעות מחשבה. כזכור, בחודש מאי האחרון הודיעה החברה כי קיבלה את אישור מינהל התרופות והמזון האמריקני, ה-FDA, לביצוע ניסויים בבני אדם. לצורך הניתוח נבנה רובוט מיוחד, שלדברי החברה נועד לבצע את הניתוח בצורה מדויקת, מפני שסביר להניח שמנתחים אנושיים לא יוכלו להשתיל את האלקטרודות והחוטים הזעירים בדיוק הנדרש כדי להימנע מפגיעה ברקמה חיונית. לפי פרסום נוסף בבלומברג, אלפי אנשים הביעו רצון לעבור את ניתוח ההשתלה.

"אסור לחכות ליום שבו הארגון ייפגע. גם לא נכון לטמון את הראש בחול כמו בת יענה ולומר – 'לי זה לא יקרה'. ארגונים, מכל הגדלים וכלל מגזרי התעשייה, נדרשים לנהל את חיי השגרה היומיומיים בחברה, כמו גם בעת חירום או מלחמה – בלא להסתכן באובדן של קניין רוחני יקר, זכויות יוצרים או מידע חשוב, ונדרשים להטמעה של פתרון מניעת זליגת מידע ארגוני רגיש", כך אמר אלכס ויטוחנובסקי, מנהל מוצרים ב-ESET ישראל. ויטוחנובסקי דיבר ב-וובינר שנשא את הכותרת "הגנת סייבר לתשתיות בשעת חירום". הוובינר, ביוזמת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ג'), והנחו אותו דניאל ארנרייך, יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר לתעשייה, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי ויטוחנובסקי, "על אף שחברי ההנהלות בארגונים מודאגים מפני מתקפות סייבר, הם לא נערכים באופן המתאים למנוע דליפות מידע (DLP) – בשוגג או בזדון. רוב הארגונים סובלים מאובדן נתונים ומידע רגיש – עקב טעויות של עובדים, או פעולות שנעשות בתוך החברה. יש לזכור: המגמה של דליפות מידע גדלה מדי שנה, בקשר ישיר עם הגידול בכמות המידע הארגוני המיוצר". "אם האיומים מתממשים, הארגון מאבד מידע רגיש, אישי, של העובדים או הלקוחות, מידע פיננסי, או קניין רוחני", הדגיש. לדבריו, "הסכנות הגלומות באירוע סייבר רבות: קנסות מצד הרגולטור, גידול בהוצאות בשל עלויות כיסוי הנזק, פגיעה במוניטין, ירידה בערך הארגון, נטישת לקוחות, חשיפת סודות מסחריים, פגיעה בפרטיות ועוד ועוד. על כל אלה, במלחמה יש יותר סיכונים – של דלף מידע ביטחוני וצבאי, סיכונים ביטחוניים ותקשורתיים, חשיפת פגיעויות וסיכונים פסיכולוגיים". "הסיבות לכך שהאיום הולך ומתעצם – רבות" "יש אירועים שמתרחשים בשל רשלנות, עצלות, גישה לא מורשית, מכשירים אבודים וגנובים – הסיבות לכך שהאיום הולך ומתעצם הן רבות", אמר ויטוחנובסקי. "מה שאנחנו מציעים לארגונים הוא פתרון DLP של סייפטיקה, שמאפשר להגן על קוד רגיש שפותח בארגון או לשמור על כל המידע הרגיש. "בעולם", ציין, "ESET עובדת כבר שנים בשיתוף עם סייפטיקה. גם בישראל, עם כמות איומים וחששות מפני אובדן מידע, התחלנו לקדם את הפתרון ולהציע אותו ללקוחות. החברה קמה בצ'כיה ב-2011 ויש לה מוצר למניעת דליפת מידע, שמגן על יותר מחצי מיליון מכשירים בעולם. הוא דוגם את כל המידע שנע בארגון ובוחן האם התעבורה הולמת את מדיניות האבטחה שנקבעה". "בהיבט הטכני", הסביר ויטוחנובסקי, "המוצר עורך בקרה על המידע הארגוני הזורם מהתחנות לשרתים ולהפך. הוא קל לשימוש, והפריסה שלו מהירה ואורכת ימים ולעתים אף פחות – שעות ספורות. המוצר מנפיק הקשר ברור לכל הנתונים – מי יצר אותם ומתי, והיכן הם נמצאים. עוד הוא מספק התראות באופן אוטומטי ובזמן אמת". הוא הדגיש כי "אף שהמוצר יושב על הרשת הארגונית, הוא גוזל רק פחות מ-3% מהמשאבים. הוא מתממשק באופן פשוט וחלק עם מערכות ה-IT הארגוניות, לרבות מערכות אבטחת המידע, ובראשן ה-SIEM וה-SoC הארגוניים". לדבריו, "יתרון חשוב של סייפטיקה הוא ביכולתה לעבוד בסביבת מחשוב היברידית. זאת, לצד העובדה שפותח עבור הפתרון שלה מנגנון OCR לזיהוי תוכן בשפה העברית, לרבות פענוח טקסט מתוך צילום. מודול נוסף מאפשר ניתוח של אופי עבודת המשתמשים – מי עשה מה עם מידע רגיש ולאן הוא הועבר. המוצר מגיע בשתי גרסאות – פתרון מקומי ובענן, ומתממשק לרוב המערכות הקיימות בשוק". "עם סייפטיקה, אנחנו מסייעים ללקוחות הארגוניים לנהל את חיי השגרה היומיומיים שלהם, כמו גם בעת חירום – מבלי להסתכן באובדן של קניין רוחני יקר, זכויות יוצרים או מידע חשוב", סיכם.

תקציבי ה-IT היו מאז ומעולם מטרה נוחה להנהלות לדרוש התייעלות וקיצוץ שלהם. בתקופות שגשוג או פעילות כלכלית "רגילה" ובוודאי שבתקופות משבר, יש לא מעט ארגונים שעדיין תופסים את תפקידו של המנמ"ר כ-Nice to have, ולא כתפקיד חיוני, שלא לומר קריטי, לפעילותו השוטפת של הארגון. זה נכון על אחת כמה וכמה בתקופה הנוכחית, של המשבר. אלא שהכלכלות בעולם – אם כי למרבה הצער לא בישראל, בגלל המלחמה – נמצאות בשלבי הסיום של המשבר. בהרבה מדינות, האינפלציה יורדת ושערי הריבית חוזרים לרמות סבירות. יש לקוות, ובמידה מסוימת גם להניח, שעם ההתאוששות תבוא ירידה בבקשות מהמנמ"ר לקצץ בתקציב הטכנולוגיה של הארגון. כך או כך, המציאות שבה המנמ"ר נדרש כל הזמן, שוב ושוב, להתייעל, יוצרת קשיים לא מעטים, בעיקר כשזה מגיע בתקופות של משברים. זאת, משום שעלויות כוח האדם בתחום ה-IT, ובמיוחד אלה של הטאלנטים, לא יורדות. אגיע לכך בהמשך. כמה טיפים למנמ"ר סקר של חברת המחקר IDC, שנעשה בקיץ ופורסם באחרונה באתר הטכנולוגי CIO, מראה שעלויות שכר העובדים הן הדומיננטיות באגפי המחשוב בארגונים. לאחר מכן ניצבות עלויות השימוש בענן, בפלטפורמות תוכנה כשירות (SaaS). בהינתן ההערכה שעולה מהמחקר, של מנכ"לים וגם של מנמ"רים, שלמרות הירידה באינפלציה, היא עדיין תהיה בעתיד הקרוב האיום המשמעותי ביותר על ארגונים, מנהלי מערכות המידע מבצעים פעולות שונות כדי מצד אחד לעמוד בדרישות ההנהלה לקצץ ומהצד השני לא לפגוע בתכנון השוטף. המשיבים התבקשו לתת טיפים כיצד לעשות זאת על הצד הטוב ביותר. הנה הם: הדבר הראשון שעל המנמ"רים לעשות כדי לאזן בין הדרישה לקצץ ל-מה שהם צריכים לעשות הוא מיפוי ההוצאות וההיתכנות להורדת עלויות, אם היא קיימת. זה יכול לבוא לידי ביטוי בצמצום צוותים, לא בכירים, בהורדת הסכמי רמת שירות (SLA), ובחיפוש אחר דרכים ותהליכים שיגדילו את הפרודוקטיביות, על מנת לא לצמצם יותר מדי בעלויות העבודה. במקביל, עליהם להגן על תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית שהארגון עובר ולהבטיח שהם ימשיכו. בסופו של דבר, תהליכים אלה והתוצאות שלהם מהווים מנוע להתייעלות ארגונית. בנוסף, המנמ"רים והמנכ"לים המשיבים מציעים למנמ"רים ולמנכ"לים ככלל לקיים דו שיח ביניהם, ולנסות להגיע, עד כמה שאפשר, להחלטות משותפות, שתהיינה מסונכרנות עם כל דרגי הניהול בארגון – שהם הלקוחות הישירים של המנמ"ר. עוד דבר חשוב הוא ללמוד מטעויות של אחרים. למשל, ממנהלים שביצעו פיטורים מוקדם מדי – דבר שעלול לעלות לארגון ה-IT ביוקר לאחר מכן, בעת שהוא יהיה צריך לחפש עובדים. שחרור מהיר מדי של עובדים עולה אחר כך לארגון פי שניים או שלושה מאשר החיסכון שמתקבל מהפיטורים, אם בכלל. כפי שכבר צוין כאן, הענן הוא מרכיב חשוב ומורכב כאשר מסתכלים על עלויות התפעול של ה-IT. מהסקר של IDC עולה שההוצאות על הענן גדלות, בעוד שאלה שמופנות לתחזוקת תשתיות פיזיות נשארות יציבות. זאת, כי בניגוד לתשתיות הפיזיות, בענן קל מאוד למנמ"ר לאבד שליטה על ההוצאות. כאן נכנסת השאלה: מה כדאי – לעבוד במודל SaaS או על בסיס רישיונות? התשובה של הנשאלים די ברורה, לטובת ה-SaaS: מעבר לשירותי תוכנה בענן במודל תוכנה כשירות מצמצם את העלויות לעומת שימוש בתוכנה על בסיס רישיונות. הספקים למדו להתיישר עם התחרות והם מציעים פלטפורמות תוכנה ברישוי במחירים סבירים, אבל הקאץ' מגיע כאשר עושים שדרוגים. או אז, הם גובים את המחירים הכי גבוהים, וזה מקשה על ארגונים להתנהל. לעומת זאת, בחוזי SaaS ניתן לחסוף סכומים ניכרים על ידי הורדת רמות השירות. לעיתים קרובות, המשיבים מציינים, מנמ"רים משלמים בהקשר זה הרבה כסף על דברים שהם לא צריכים. אפשר להתיישר עם דרישות ההנהלה להוריד עלויות גם במחשוב, מבלי לפגוע ברציפות התפקודית של ארגון ה-IT ותוך נקיטת צעדים זהירים. מומלץ למנמ"רים לא להתפתות לפתרונות שזמינים באותו הרגע ומצמצמים עלויות מיידיות, אבל אחר כך גורמים להוצאות אחרות, שמוחקות את הצמצום, ואף מעבר לכך התייעלות בתחום ה-ERP מרכיב משמעותי בעלויות ה-IT הוא ה-ERP. שם, מציינים המשיבים, המרכיבים היקרים ביותר הם בסיס הנתונים מבוסס ה-ERP ורכיבי הזיכרון. אפשר להתייעל בתחום זה על ידי יישום מדיניות קשוחה יותר כשמגיעים להחליט מה לשמור ואיך, ובנוסף, גם כאן, על ידי הורדת רמת השירות למשתמשים. המשיבים הזכירו דבר שאמור להיות מובן מאליו: צריך לבצע את צמצום העלויות, הפיטורים והורדת רמת השירות בזהירות רבה, ולא לזלזל בסיכונים שהם מביאים איתם. שם המשחק הוא איזון ולדבריהם, דווקא תקופות של מיתון והאטה הן הזדמנות טובה למנמ"ר לבדוק שוב את עצמו, לאוורר תהליכים, ולבדוק הוצאות ותשלומים לספקים. ואם כבר בספקים עסקינן, שיתוף פעולה איתם הוא תמיד טוב, אבל במיוחד בתקופות משבר. אם יש הרמוניה והבנה הדדית בין הספק ללקוח שלו, המנמ"ר, לאורך כל השנה, בזמני שגרה, בתקופת משבר הם ייטו יותר לעזור האחד לשני. איך לעזור? על ידי הפחתת עלויות, שילוב בין לקוחות שעושים פרויקטים דומים ועוד. שאלה של כסף. צילום: ShutterStock מה עם הטאלנטים? גם אחרי שאמרנו את כל זה, עדיין נשארה סוגיית השכר של הטאלנטים. העובדים האלה מבוקשים על ידי חברות רבות, מה שמעלה את עלות השכר שלהם ב-30% לפחות. לדברי המנמ"רים שהשיבו על הסקר של IDC, המצב הנוכחי גרוע מבחינה זו (עבור הארגונים שצריכים לשלם את השכר) יותר מאשר בקורונה, אז עוד ניתן היה למתן את הוצאות שכר הטאלנטים. זה לא חזר על עצמו במשבר הנוכחי. הפתרונות לכך תלויים במדינות השונות ובעלויות השכר בהן. כאן עולה השאלה האם במדינות שעלויות השכר בכלל, ושל הטאלנטים בפרט, נמוכות בהן, כוח האדם הוא איכותי פחות. עוד סעיף שבו ניתן לצמצם עלויות בעת משבר, ואף נוח לעשות זאת, הוא שירותי מיקור-החוץ. כשיש יותר לחץ תקציבי, מנמ"רים מגלים יותר שתמורת סכום מסוים שהם משלמים על טאלנט במיקור-חוץ, הם יכולים להעסיק, לדוגמה, שלושה עובדים אצלם בארגון. כל הטיפים הללו טובים גם לשוק הישראלי, בוודאי בימים של חירום כמו עכשיו, שבהם הפעילות הכלכלית מואטת ויש דרישות לצמצומים גם מאגפי ה-IT. השורה התחתונה היא שאפשר להתיישר עם דרישות ההנהלה להוריד עלויות גם במחשוב, מבלי לפגוע ברציפות התפקודית של ארגון ה-IT ותוך נקיטת צעדים זהירים. יש אמנם מקומות שבהם צריך ליטול סיכונים, אבל לא תמיד. מה שכן, מומלץ למנמ"רים לא להתפתות לפתרונות שזמינים באותו הרגע ומצמצמים עלויות מיידיות, אבל אחר כך גורמים להוצאות אחרות, שמוחקות את הצמצום, ואף מעבר לכך.