על פי דיווחים אחרונים, OpenAI השיקה כעת GPTBot, אשר סורק אתרי אינטרנט (Web crawler) ולומד את תוכנם. המהלך זוכה לכותרות רבות עקב דאגות לזכויות היוצרים על התוכן שלהם, וכן משום חשש כללי מפני הידע האינסופי שצוברת הבינה המלאכותית בניצוחה של OpenAI עלינו ומאיתנו, וכל מה שנלווה למצב זה. "דפי אינטרנט שנסרקו באמצעות ה-GPTBot עשויים לשמש לשיפור מודלים עתידיים והם מסוננים כדי להסיר מקורות הדורשים גישה לחומת תשלום, או הידועים כאוספים מידע המאפשר זיהוי אישי (PII), או מכילים טקסט שמפר את המדיניות שלנו", הרגיעה OpenAI את המוטרדים מהמהלך, בפוסט שהעלתה לאתר האינטרנט שלה. מאידך פנתה החברה – שהביאה אל העולם את כלי הבינה היוצרת (GenAI) המופרסם ביותר, ChatGPT – למתעניינים ולחוששים והסבירה כי "מתן אפשרות ל-GPTBot לגשת לאתר שלכם יכול לעזור למודלים של AI להיות מדויקים יותר ולשפר את היכולות הכלליות והבטיחות שלהם". סורקי אינטרנט אינם עניין חדש בעולמנו. הסורק הפעיל ביותר שאיש לא מתכחש לקיומו הוא כנראה ה-Googlebot של גוגל, אשר אוסף באופן אוטומטי מידע באינטרנט כך שמאוחר יותר הענקית ממאונטיין וויו תוכל לדרג ולהציג את הממצאים שלו בתוצאות החיפוש במנוע המפורסם שלה. בדיוק כמו הסורקים האחרים, GPTbot משמש כדי "לגרד" ולאסוף תוכן מקוון. במקה שלו הוא עושה זאת לשם אימון מודל הבינה המלאכותית המתקדמת של OpenAI, כשמודל השפה הגדול הבא, GPT-5, ככל הנראה יאומן על הנתונים שייאספו על ידי הבוט הזה. GPT-4 ו-ChatGPT ומודלי שפה גדולים (LLMs) חזקים אחרים כבר מפגינים כיום יכולות לענות על שאילתות (וכן לקודד, לכתוב תוכן באינספור אופנים ועוד), ומיתרים את הצורך של משתמשים לחפש מענה בעצמם באתרים שבהם עלה המידע במקור. אלא שההישענות הנרחבת על החברה שמאחוריהם על מידע חינמי באיכות גבוהה באינטרנט – מעוררת ברבים תהיות וחוסר מנוחה. נזכיר כי OpenAI נוסדה ב-2015 על ידי דמויות בולטות מעמק הסיליקון, ביניהן אילון מאסק, ריד הופמן ופיטר ת'יל כשבראשם המנכ"ל הנוכחי שלה, סם אלטמן. יחד, הם התחייבו להשקיע כל אחד מיליארד דולר בפרויקט, כשהחברה הוקמה כארגון ללא מטרות רווח בכדי לתת לכל אדם גישה ליכולות הבינה המלאכותית מתקדמת לכשיפותחו כאלו, אך לבסוף בשנת 2019 היא הפכה לחברה רגילה, ומאסק כידוע בכלל פרש ממנה מזמן וכבר עסוק עד צוואר בניסיונות להתחרות בה, ולהביא לעולם כלי AI שלטענתו יהיה אחראי ומוצלח בהרבה. המודלים של OpenAI ישוכללו על חשבון בעלי האתרים והתוכן? עקב הודאתה של OpenAI בהשקתו של הבוט הסורק, תהה אליסטר בר, בטור דעה שהתפרסם בביזנס אינסיידר: "מדוע שיצרן כלשהו של תוכן מקוון חינמי יאפשר ל- OpenAI לגרד את החומר שלו, כאשר נתונים אלה ישמשו להכשרת LLMs עתידיים, שמאוחר יותר יתחרו ביוצר זה על ידי משיכת משתמשים מהאתר שלו?". הוא המשיך וכתב ש-"אתם כבר יכולים לראות את זה בפעולה, מכיוון שפחות אנשים מבקרים ב-Stack Overflow (אתר שו"ת למפתחים – ג"פ) כדי לקבל עזרה בקידוד תוכנה". You can now block ChatGPT from crawling your website. Most people don’t block Google from crawling. Appearing in search results boosts traffic to your website. Unfortunately, ChatGPT does not (often even if it’s asked to cite sources). I expect a lot of people to block GPTBot. pic.twitter.com/35bhz5SKFS — Mark Tenenholtz (@marktenenholtz) August 8, 2023 ונראה ש-בר הצליח לסכם את הבעיה הראשית של בעלי אתרים ויוצרי תוכן עם המהלך. הסוגיה הגיעה בהרחבה לרשתות החברתיות, כשרבים ממליצים ליוצרי תוכן ובעלי אתרים לחסום את הסורק. כך למשל, מארק טננהולץ, מהנדס מכונות שהפך למדען נתונים, מתריע בציוץ ב-X: "עכשיו אתם יכולים לחסום את ChatGPT מלסרוק את האתר שלכם. רוב האנשים לא חוסמים את גוגל מפני סריקה, כי הופעה בתוצאות החיפוש מגבירה את התנועה לאתר שלכם. למרבה הצער, ChatGPT לא עושה זאת (לעיתים קרובות גם אם הוא מתבקש לצטט מקורות). אני מצפה שהרבה אנשים יחסמו את GPTBot". לציוץ הזה הוסיף טננהולץ צילום מסך מ משתמש בשם אנורג אגראוול צייץ וכתב: "הרבה הבטחות הובטחו על ידי OpenAI בנוגע לשקיפות, כאשר אלטמן היה סופר קולני לגבי נורמות ומדיניות עבור AI. עם זאת, המהלך הזה של OpenAI מספר סיפור אחר. הם יכלו בקלות לבקש מכל אתר לאפשר את התנועה של GPTBot, אבל הם לא עשו זאת, ועם GPT-5 ממש מעבר לפינה, אנחנו יודעים לאן הנתונים האלה יגיעו". However, this move by OpenAI tells a different story. They could have easily asked each website to allow GPTBot’s movement, but they didn’t And with GPT-5 just around the corner, we know where this data will go. pic.twitter.com/m4LxnVPXLR — Anurag Agarwal (@Anurag_Creates) August 8, 2023 צייצנים רבים אחרים הפיצו את אותה קריאה ופרטים על אופן חסימת הבוט גם הם, בתוך הדגשה של כעסם על כך ש-OpenAI לא טרחה או טורחת לבקש מאתרים רשות ואישור למעשיה.

משרד המדע והחדשנות יעניק בפעם הראשונה, מלגות בסך 5,000 שקל לחיילי מילואים, לצורך מימון לימודים לתארים אקדמים מתקדמים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, זאת כהוקרה על פעילותם למען המדינה. הזכאות היא לסטודנטים שמסיימים תואר שני או שלישי, וכאלו שמתכוונים לעשות פוסט-דוקטורט בתחומי המדעים. זכאים להגיש בקשות מי ששירתו לפחות 20 ימי שירות מילואים בשלוש השנים האחרונות, או 14 ימים בשנתיים האחרונות, למי שטרם מלאו שלוש שנים לשחרורו מצה"ל. "כשאזרח נקרא לשירות מילואים הוא תורם תרומה מיוחדת שאינה מובנת מאליה, ולכן העקרון צריך להיות תמיד – מי שתורם יותר, המדינה צריכה לתת לו יותר, כאות הוקרה ותודה", אמר שר המדע והחדשנות, אופיר אקוניס. המועד האחרון להגשת הבקשות הוא התאריך: 20.09.2023. לפרטים נוספים והגשת מועמדות – לחצו כאן.

לפני ימים אחדים, במשך שבוע, קיבלנו, ובמיוחד לקוחות נטוויז'ן שבינינו, הוכחה לתלות שלנו באינטרנט ולעד כמה היא עלולה להיות מזיקה, שלא לומר מסוכנת. זאת, לאחר שמערכת המייל של החברה נפלה ולא עבדה במשך שבוע (!) – זמן שהוא הרבה יותר מנצח במונחים של ימינו. המערכת חזרה לפעולה מלאה רק לפני שבוע – ביום ד' שעבר. המשמעות של התקלה הייתה שלקוחות החברה, ששייכת לסלקום, לא היו יכולים לקבל בכל התקופה הזאת הנחיות ממקום העבודה שלהם, הודעות מבנקים, מחברות ביטוח, מגורמים ממשלתיים או מכל גורם עסקי או אחר. לפיכך, הם לא היו יכולים לנהל פעילות עסקית שוטפת, וכן לא קשרים חברתיים ומשפחתיים שהם מנהלים דרך המייל, ככל שיש כאלה. שלא לדבר על הנזקים הכספיים שהתקלה גרמה ללקוחות. נכון, יש אמצעים חלופיים, שמזערו את הנזקים, לפחות עבור חלק מהלקוחות: ניהול תקשורת עסקית וחברתית בווטסאפ, ברשתות החברתיות האחרות ועוד. אבל זה עדיין מעצבן, משום שגם עם האופציות החלופיות האלה, אנחנו תלויים במידה רבה במייל לניהול החיים שלנו. בעיקר אלה העסקיים. ההתפתחויות הטכנולוגיות הגדולות – כבר לא בהכרח סביב מלחמות במאה פלוס האחרונה, האנושות חוותה את ההתפתחות הטכנולוגית הגדולה והמהירה ביותר בהיסטוריה. בעבר, היו אלה מלחמות שהביאו להתפתחויות טכנולוגיות – בין אם התפתחות טכנולוגיות התעופה במלחמת העולם הראשונה ולאחריה, וההתפתחויות ברפואה, באלקטרוניקה (פענוח האניגמה של הנאצים) וכמובן, בתחום הגרעין – במלחמת העולם השנייה. אלא שמאז, ההתפתחויות הטכנולוגיות הגדולות נעשו במישור האזרחי. על אף שבכמעט 80 השנים האחרונות לא היו מלחמות גדולות ברמה של מלחמות עולם, הטכנולוגיה התפתחה ומוסיפה להתפתח, ככל שעובר הזמן, בקצב הרבה יותר מסחרר מאשר בתקופה שבין ובמהלך המלחמות הללו – במיוחד במה שקשור למחשוב ולאינטרנט. ההתפתחויות האלה, ובעיקר האינטרנט, הביאו ברכה רבה לאנושות. למעשה, הרשת הצעידה את המין האנושי לפסגה חדשה: היא כל כך מתקדמת, יעילה ושימושית, עד כדי כך שהיא מבצעת עבור האדם דברים רבים, שבעבר הלא רחוק הוא עצמו עשה. אלא שעם ההתפתחויות החיוביות שהאינטרנט הביא ומביא עימו נוצרה התלות הגדולה בו, וברור שאין ממנו דרך חזרה לשיטות העבודה הישנות. גם אם, לצורך הדוגמה, הדואר האלקטרוני וכל שיטות התקשורת הווירטואלית האחרות יחלפו מן העולם, יהיה לנו קשה מאוד לחזור לחילופי מכתבים בדואר. הפתרון למקרים כמו התקלה בנטוויז'ן, ובמיוחד למקרים הרבה יותר גרועים מזה, צריך להיות בטכנולוגיה. יש לזה מענה מסוים בטכנולוגיות ההגנה בסייבר, אך הוא עדיין לא מספיק. לכן, נשאלת השאלה: האם יש טכנולוגיה שמסוגלת למנוע אירוע אפוקליפטי, שבו האינטרנט בכל המדינה נופל, מושבת? אופיר זילביגר, ראש הגנת הסייבר ב-BDO ישראל ומוביל הסייבר ב-BDO העולמית, מבקש להרגיע את החשש שעולה מהשאלה הזאת. בשיחה עם אנשים ומחשבים הוא אמר כי "אין אפשרות שאירוע שכזה יקרה. אין אפשרות להפיל את האינטרנט כולו. האינטרנט הוא רשת מבוזרת, וקיימים מנגנונים רבים ושונים, שמנוהלים על ידי גורמים שונים בכל אזור, כאשר לא מעט מהמנגנונים האלה מגבים האחד את השני. האקרים מהווים סיכון והם יכולים להפריע לתקשורת האינטרנט העולמית בכל מיני דרכים, בין אם מקומיות ובין אם רחבות יותר, אבל הם לא יכולים לגרום לשיתוק טוטאלי שלה". אופיר זילביגר, ראש הגנת הסייבר ב-BDO ישראל ומוביל הסייבר ב-BDO העולמית. צילום: יח"צ "יש לזכור שהאינטרנט הוקם על בסיס פרוטוקולים וטכנולוגיות שרובם מיושנים ולא כללו התייחסות לנושאים הגנת סייבר ואבטחת האינטרנט", הוסיף. "דוגמה טובה לכך היא BGP – Border Gateway Protocol. זהו פרוטוקול הניתוב של התקשורת באינטרנט. קיים דיון ער בנושא ברמת הממשלות והגופים הטכנולוגיים על הטיפול בפרוטוקול רגיש זה, שמניע את התקשורת העולמית". מהם הנזקים הפוטנציאליים של נפילה של רשת האינטרנט – גם אם זה בלתי אפשרי בכל העולם, כפי שאתה אומר, אז באזור מסוים או במדינה מסוימת? "מדובר בחלק מסיכוני ה-IT, ההמשכיות העסקית והסייבר. סיכונים אלה כוללים בעיקר אי זמינות של שירותים שונים. מבחינה עסקית, זה תלוי בתלות של העסק במנגנונים ספציפיים או בתקשורת באופן כללי". יש מי שמפצה על הנזקים האלה? "קיימים ביטוחים שונים בהקשר של טכנולוגיות מידע וסייבר. הביטוחים מכסים נושאים שונים בצורות שונות. יש לבחון היטב את הנושא, כי הפוליסות מפורטות ומכסות סיכונים ספציפיים בתנאים מגבילים, ולא נרחבות ומכסות את כלל הסיכונים האלה". בקיצור, שלא נדע מצרות.

בעידן הדיגיטלי של היום, דאטה סנטרים ממלאים תפקיד מכריע בתמיכה בתשתית הדיגיטלית הצומחת במהירות של ארגונים. עם זאת, מעצמות טכנולוגיות אלו זכו למוניטין של זוללות אנרגיה, התורמות באופן משמעותי לפליטות פחמן. תחזיות מדברות על כך, שבתוך כמה שנים דאטה סנטרים יהיו אחראים על 4% מפליטות הפחמן בעולם וצופות, כי בשנת 2025 יהיו מרכזי הנתונים אחראים לכ-20% מצריכת החשמל העולמית. נתונים בעייתיים אלו, יחד עם ההכרה ההולכת וגוברת של העולם בדחיפות הטיפול בהשפעות מרחיקות הלכת כתוצאה משינויי האקלים, מחייבים גם שינוי בגישה ומציאת פתרונות בני קיימא כדי למזער גם את ההשפעה הסביבתית של מרכזי הנתונים. אתגר האנרגיה של מרכזי נתונים כאמור, דאטה סנטרים הם עמוד השדרה של המהפכה הדיגיטלית, מאפשרים תקשורת חלקה, אחסון נתונים ועיבוד. עם זאת, צריכת האנרגיה שלהם היא דאגה שדחוף לטפל בה. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, דאטה סנטרים צרכו כ-1% מאספקת החשמל העולמית בשנת 2020. נתון מדהים זה צפוי לעלות ככל שהביקוש לשירותים דיגיטליים יגדל. כתוצאה מכך הטיפול בנושא זה חיוני כדי להתאים את הצמיחה של התשתית הדיגיטלית עם יעדי הקיימות הגלובליים. "תחזיות מדברות על כך, שבתוך כמה שנים דאטה סנטרים יהיו אחראים על 4% מפליטות הפחמן בעולם וצופות, כי בשנת 2025 יהיו מרכזי הנתונים אחראים לכ-20% מצריכת החשמל העולמית" כשהעולם עובר לעבר עתיד ירוק יותר, דאטה סנטרים חייבים לאמץ באופן יזום שיטות יעילות באנרגיה. לתעשיית הטכנולוגיה, המונעת על ידי חדשנות, יש הזדמנות ייחודית להוביל את הדרך בניהול סביבתי. על ידי אימוץ אמצעים בני קיימא, דאטה סנטרים יכולים לא רק להפחית את פליטת הפחמן שלהם, אלא גם לעורר השראה בתעשיות אחרות ללכת בעקבותיה. יתרה מכך, הפחתת צריכת האנרגיה אינה רק אחראית מבחינה סביבתית, אלא גם מועילה כלכלית, שכן היא מוזילה את עלויות התפעול עבור מפעילי מרכזי הנתונים. קידום התייעלות אנרגטית כדי להפחית את ההשפעה הסביבתית של מרכזי נתונים, ניתן ליישם מספר אסטרטגיות מפתח. ראשית, אופטימיזציה של מערכות הקירור היא חיונית, שכן היא מהווה חלק ניכר מצריכת האנרגיה. על ידי שימוש בטכניקות קירור מתקדמות, כגון קירור נוזלי והכלת מעבר חם/מעבר קר, דאטה סנטרים יכולים להפחית משמעותית את דרישות האנרגיה. מד-וואן (MedOne), למשל, עושה שימוש בטכניקה של "קירור בטבילה" של השרתים במתקן, שמכיל נוזל ייחודי ששומר על טמפרטורה אחידה (Immersion Cooling). יתר על כן, שיפור יעילות השרת גם הוא חיוני. פריסת חומרה חסכונית באנרגיה, איחוד שרתים באמצעות וירטואליזציה והטמעת תכונות ניהול צריכת חשמל יכולים להוביל לחיסכון משמעותי באנרגיה. בנוסף, ניתן לשלב מקורות אנרגיה מתחדשים, כגון אנרגיית השמש והרוח, בתמהיל האנרגיה של מרכז הנתונים. על ידי השקעה בייצור אנרגיה מתחדשת באתר ורכישת אנרגיה ירוקה ממקורות חיצוניים, דאטה סנטרים יכולים להפחית את הסתמכותם על דלקים מאובנים ולתרום לרשת אנרגיה נקייה יותר. מפעילי דאטה סנטרים יכולים גם לבחון שחזור פסולת חום לייעוד מחדש של החום העודף שנוצר על ידי השרתים על מנת לחמם מבנים סמוכים, או לספק הסקה מחוזית. גישה חדשנית זו יכולה למקסם את יעילות האנרגיה של דאטה סנטרים, תוך תועלת לקהילות המקומיות. ככל שהנוף הדיגיטלי ממשיך להתפתח, דאטה סנטרים חייבים להוביל את הענף לעבר עתיד ירוק יותר ולהוכיח, שניהול סביבתי והתקדמות טכנולוגית יכולים ללכת יד ביד.   הכותב הוא דירקטור בטיחות, בריאות, סביבה וקיימות בחברת מד-וואן.

אפל השתלטה על כל תפוקת הייצור ב-3 ננו-מטר שמציעה TSMC, יצרנית השבבים הטיוואנית. החברה חתמה על הסכם עם היצרנית מובילת השוק, שזו תפנה את כל קווי הייצור שלה לטובת מעבדי ה-M3, שמיועדים למחשבים ולטאבלטים של החברה, וגם מעבדי ה-A17 Bionic שמיועדים לטלפוני ה-iPhone הבאים. מדובר בעסקה ענקית כמובן, ששוויה כמה וכמה מיליארדי דולרים. ומכיוון שאפל, לפחות כל עוד תצטרך, תשלוט למעשה בפסי הייצור המתקדמים של TSMC – עד לפחות תום השנה הראשונה לייצור ב-3 ננו-מטר – היא תזכה לבונוס מיוחד. לפי הדיווחים, אפל לא תשלם עבור וופרים, פרוסות הסיליקון הגדולות מהן חותכים את המעבדים, אם יתגלו בהן שגיאות. בדרך כלל יצרניות המעבדים גובות תשלום על כל וופר שיוצא ממכונות הייצור, בין הוא תקין או לא, אבל במקרה של אפל, TSMC הסכימה לקחת את השגיאות על חשבונה. לפי הדיווחים מדובר בחיסכון ניכר עבור אפל. אמנם פסי הייצור כעת מוציאים כמעט רק וופרים תקינים, אבל בתחילת הייצור ב-3 ננו-מטר, וכאמור הכל לטובת אפל, המספר עמד על כ-70% בלבד. הייצור של אפל היה שווה ב-2022 כ-16.6 מיליארד דולר, כ-23% מכלל ההכנסות של החברה. השנה, בעקבות העסקה הזו, ההכנסות אמורות להיות הרבה יותר גדולות.

חלק ג'*  בזירה העסקית הדינמית כיום, כמות ההחלטות, הקצב ורמת המורכבות של החלטות שארגונים ועסקים נדרשים אליהן נמצאים בעלייה מתמדת. מאוטומציה מלאה ועד לסיוע בהבנת "התמונה הגדולה" – הבינה המלאכותית מאפשרת לארגונים רמה חדשה של יעילות, דיוק ומהירות, בהתאם למידת ההתערבות שיעניק הארגון לכלי AI בהחלטותיו. חברת המחקר גרטנר מציעה שלוש רמות מהותיות של התערבות בינה מלאכותית בתהליכי קבלת החלטות. ההבדל בין הרמות הוא בטכניקות האנליזה המשמשות בשלבים השונים של קבלת ההחלטה, ובגורם שבסופו של דבר מקבל את ההחלטה. הנה הן לפניכם. AI מהווה Game changer עסקי ותחרותי לארגונים שידעו לשלב אותה בתהליכי קבלת ההחלטות. עם זאת, יישום בינה מלאכותית בתהליכי קבלת ההחלטות של ארגון צריך להתבצע כתהליך אסטרטגי. רמות ההתערבות של ה-AI בהחלטות אוטומציה של החלטות (Decision Automation) – ה-AI היא זו שמקבלת את ההחלטה באמצעות ניתוח כללי או ניתוח תחזיתי. היתרונות באוטומציה כוללים מהירות, יכולת התרחבות, עקביות בקבלת ההחלטות וחיסכון במשאבים אנושיים. שימוש אופייני באוטומציית החלטות ניתן לפגוש למשל במרכזים לוגיסטיים חכמים, כמו אלה של ענקית ה- E-commerce אמזון, שם רובוטים המכוונים על ידי מערכות AI, מחליטים בזמן אמת לגבי המסלולים היעילים ביותר של העברת הסחורות לאריזה ולמשלוח, מאפשרים להגביר יעילות, מהירות, חסכון במשאבים ומענה להתרחבות המתמדת. בתחום הפיננסי, חברות רבות, כמו אמריקן אקספרס (American Express), מיישמות ניתוח תחזיתי מבוסס AI כדי לזהות הונאות ולחסום אוטומטית עסקאות חשודות. העצמת החלטות (Decision Augmentation) – המערכת ממליצה לשחקנים אנושיים על החלטה, או על מגוון חלופות החלטה, באמצעות ניתוח כללי או ניתוח תחזיתי, בעוד שהאדם הוא הגורם אשר מקבל את ההחלטה. היתרונות ברמה זו של התערבות AI בהחלטות טמונים בסינרגיה בין הידע האנושי לבין היכולת של ה-AI  לנתח במהירות כמויות גדולות של נתונים, לזהות דפוסים ולהתמודד עם מורכבות. כך למשל, בחברת IBM Watson, מערכת AI משמשת להעצמת קבלת ההחלטות של הרופא בטיפול במחלת הסרטן. המערכת ממליצה על רשימה של תוכניות טיפול פוטנציאליות, המבוססת על ההיסטוריה הרפואית של המטופל, על מחקרים עדכניים ותוצאות ידועות ממקרים דומים. עם זאת, ההחלטה הסופית מתקבלת על ידי האונקולוג, המשלב את מומחיותו עם המלצות הבינה המלאכותית. תמיכה בהחלטות (Decision Support) – עובדים אנושיים מקבלים את ההחלטה, הנתמכת על ידי ניתוח תיאורי, אבחוני או תחזיתי. היתרון העיקרי ברמה זו של התערבות AI טמון ביישום משולב של תובנות מונחות נתונים וידע אנושי, מומחיות ושכל ישר, כולל "תחושת בטן" ורגשות. כך, הפלטפורמה Tableau Software מספקת ניתוחים מבוססי בינה מלאכותית התומכים בקבלת החלטות עסקיות. למרות שהיא אינה מבצעת אוטומציה או מציעה החלטות ישירות, תכונת ניתוח החיזוי שלה מסייעת למשתמשים לראות את הדפוסים והמגמות בנתונים, ובכך מאפשר תמיכה בקבלת החלטות מושכלות. יודעת כבר מזמן לקבל החלטות מושכלות. הבינה המלאכותית.אז מהי אם כן רמת ההתערבות הרצויה של AI בהחלטה של ארגון או עסק? הדבר תלוי בשני משתנים מרכזיים: רגישות לזמן ורמת המורכבות של ההחלטה. שיקול שני ממדים אלה מאפשר למנהיגים לאמוד את הערך למול הסיכון בהתערבות הבינה המלאכותית: אוטומציה היא אפשרות יעילה להחלטות פשוטות, שצריכות להתקבל תוך מספר שניות עד דקות; העצמת החלטות מתאימה להחלטות מורכבות, או כאלה שצריכות להתקבל תוך דקות או שעות; ולבסוף, תמיכה בהחלטות תתרום את חלקה, בהחלטות מורכבות או בהחלטות בדרגה כאוטית שאינן דחופות. כיצד תיערכו ליישם AI בקבלת ההחלטות בארגון או בעסק שלכם? להלן חמשה צעדים בסיסיים, החיוניים לארגון כדי ליישם AI בתהליכי קבלת ההחלטות. השקיעו בתשתית הנתונים: זהו הבסיס של כל מערכת בינה מלאכותית. הבטיחו את האיכות, הרלבנטיות והנגישות של הנתונים. בנו תשתית AI: פיתוח או רכישה של החומרה והתוכנה הדרושות לתמיכה ביישומי בינה מלאכותית. טפחו כישרונות ומיומנויות AI: יישום בינה מלאכותית בתהליכי קבלת החלטות מחייב מיומנויות מיוחדות, הן לפיתוח וניהול מערכות אלו והן כדי לפרש וליישם את תוצאותיהן. השקיעו בבניית מומחיות AI, באמצעות הכשרת צוות קיים או גיוס כישרונות חדשים. קבעו סטנדרטים אתיים ומשילותיים: צרו קווים מנחים להבטחת שימוש אחראי בבינה מלאכותית, כולל סוגיות של הוגנות, שקיפות ואחריות. הגדירו אסטרטגיה לאינטגרציה של AI בקבלת ההחלטות: התאימו את היישום של טכנולוגיות הבינה המלאכותית לאסטרטגיה הארגונית הרחבה, כולל פרוטוקולים ברורים לרמת ההתערבות של AI בסוגים השונים של החלטות, תוך שמירה על על איזון בין AI לבין קלט אנושי, כדי להבטיח שההחלטות הסופיות תואמות את המטרות האסטרטגיות, הערכים והסטנדרטים האתיים. אם לסכם – חדירת הבינה המלאכותית לעולם קבלת ההחלטות אינה עוד שלב באבולוציה, זוהי מהפכה של ממש. בעולם של צונאמי דיגיטלי, ה-AI היא "שחקנית" עוצמתי, המאפשרת לארגונים למנף את כוח הביג דאטה במקום לטבוע בתוכו. היא מסייעת לנו להתגבר על המגבלות הטבועות בנו כמעבדים אנושיים ולקבל החלטות מושכלות. AI מהווה Game changer עסקי ותחרותי לארגונים שידעו לשלב אותה בתהליכי קבלת ההחלטות. עם זאת, יישום בינה מלאכותית בתהליכי קבלת ההחלטות של ארגון צריך להתבצע כתהליך אסטרטגי. עדיין אין ברשותה של הבינה המלאכותית את המידע המופשט, הלא דיגיטלי, המהווה מרכיב קריטי בקבלת החלטות. מידע זה נמצא כיום ברשות האדם בלבד. האתגר של ארגונים הוא לנהל את קבלת ההחלטות באופן דואלי, כלומר לשלב את הבינה המלאכותית בצורה מושכלת בקבלת ההחלטות, כדי שאכן תשמש כמכפיל כוח למקבל ההחלטות האנושי. כותבת המאמר היא פיזיקאית, מומחית לאסטרטגיה וחדשנות בתנאי מורכבות, מייסדת דואליטי (Duality) *לחלקים א' ו-ב' של המאמר

הכירו את שני ה-"ילדים" החדשים בשיכון: לאחד קוראים אילון מאסק ולשני – מארק צוקרברג. טוב, הם לא כל כך חדשים: מאסק הוא מטריל ותיק – תשאלו את ג'ף בזוס – וצוקרברג נהנה מפעם לפעם מהטרלות, במיוחד אם הן אתגרים – גם אם הוא עושה אותם בצורה די מגושמת. ההטרלה של מאסק הפעם, שהיא די חדשה אבל מאוד נטחנת, היא הזמנה של צוקרברג לזירת הקרב. צוקרברג טוב בג'יו ג'יטסו ומאסק רוצה בעיקר להטריל, אבל גם לנצח אותו במגרש הביתי שלו. בדיוק כשם שהוא חולם לנצח אותו במגרש ה-"ביתי" של מטא – הרשתות החברתיות. היזם האקסצנטרי הוסיף בשנה שעברה לאוסף החברות שלו את טוויטר, שבינתיים הוא החליף את שמה ל-X – חברה שמספר המשתמשים שלה רחוק שנות אור מזה של מטא, עם פייסבוק, אינסטגרם ושאר פלטפורמות המדיה החברתית שהיא הבעלים שלהן. את זה מאסק היה חולם לשנות, והוא כנראה סבור שקרב בינו לבין מנכ"ל מטא יקרב את המטרה הזאת. או לפחות ייתן לו להוציא עליו קצת עצבים. מה העלה למאסק את הסעיף? למאסק עלה הסעיף – גם אם בדרכו המוזרה – כשנודע שמטא עומדת להשיק רשת שעתידה לחקות במידה לא מעטה את טוויטר שלו – ת'רדס, שאמנם הושקה, גרפה הצלחה ניכרת בימים הראשונים אבל מאז, הווייב סביבה נרגע, בלשון המעטה. לקראת השקת הרשת מאסק צייץ בטוויטר שלו את הציוץ שהזמין את צוקרברג לזירה, ושהחל את כל הסאגה. היריב ענה בחיוב וכתב: "שלח לי מיקום". מאז, השניים מנהלים קרב ציוצים ופוסטים, שמזכיר ויכוח בשאלה ההו-כה "גברית": למי יש יותר גדול? קרב שבו שניהם טוחנים לכולנו את המוח. מדי יום או יומיים, גג שלושה, אחד מהחבר'ה האלה מפרסם משהו על הקרב העתיד לבוא: תמונות שלהם מתאמנים לקראת האירוע, הערכות של כל אחד מהם שאולי הקרב בכלל לא יקרה, הקנטות הדדיות, טרולינג והחדשה האחרונה – ציוץ של מאסק שלפיו אולי הוא "ייאלץ" "לדחות" בכלל את הקרב, כי ייתכן שהוא יצטרך ניתוח, ואחריו החלמה, כמובן. האם יש לו באמת בעיה בריאותית שמצליחה ניתוח ואת דחיית הקרב, או שמדובר בעוד הטרלה ממיטב עדות מאסק? את זה נראה בימים הקרובים. מאסק, צוקרברג – או שתעלו כבר לשדה הקרב, תגרמו עם זה ותלכו להשקיע את זמנכם בדברים יותר מועילים, או שתעזבו אותנו, באמא ש'לכם יש לשניהם דברים הרבה יותר הכרחיים לעשות חודש אוגוסט השנה משופע בבעיות ובאתגרים: הבינה המלאכותית בכלל, וזו היוצרת בפרט, ממשיכה להתפתח ולהעלות המון חששות – מפיטורי עובדים ועד לסייבר; מתקפות הסייבר ככלל עולות ומתחזקות – במספר ובהיקף שלהן; העולם אמנם מתאושש מהמשבר הכלכלי, אבל לא סיים לגמרי – כולל חברות ההיי-טק; ואם כל זה לא מספיק, מתחיל מחסור בכרטיסי מסך – ומאסק עצמו התבטא בנושא. בקיצור, הרבה בעיות, אבל שני הגבירים האלה מתעסקים בקרב מטופש ביניהם, כמו שני ילדים משועממים שאין להם מה לעשות בחופש הגדול. אלא שלמאסק ולצוקרברג יש מה לעשות, והרבה: שיילכו להציל את העולם מסכנות הסייבר והבינה המלאכותית, שעושות ולמרבה הצער עוד יעשו כאבי ראש גם לחברות שלהם; שישפרו את החברות שלהם ויעלו את שני המותגים החדשים שלהם – X ות'רדס – על דרך המלך; ש… לא יודע מה. העיקר שיפסיקו כבר עם הסאגה הזאת. מאסק, צוקרברג – או שתעלו כבר לשדה הקרב, תגרמו עם זה ותלכו להשקיע את זמנכם בדברים יותר מועילים, או שתעזבו אותנו, באמא ש'לכם.

במועצה המקומית בית ג'אן יוקם מרכז לחדשנות והעצמת העדה הדרוזית לשילוב בהיי-טק בעלות של ארבעה מיליון שקלים. המרכז ייקרא על שם מדחת יוסוף ז"ל, חלל דרוזי של משמר הגבול, שנהרג בקבר יוסף בתחילת האינתיפאדה. המרכז, שהוא השני שפועל בעדה הדרוזית, הוקם בשיתוף עם משרדי הכלכלה והביטחון, נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות הכללית, שנרתמו כדי לקדם שילוב צעירי העדה שישתחררו מצה"ל באמצעות הכשרות מקצועיות ועידוד מעסיקים לקלוט אותם. לצורך כך הוקמה רשת מעסיקים עסקית מתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק שתסייע להם להשתלב בחברות מובילות. בטקס הנחת אבן הפינה השתתף שר הכלכלה ניר ברקת, שאמר, כי "אני אלווה באופן אישי את האתגר של שילוב צעירים מהעדה הדרוזית בהייטק." ברקת סיפר, כי לפני ארבע שנים הציג תוכנית אסטרטגית למדינת ישראל, בשיתוף עם פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד, שביקשה להעצים את החוזקות והיתרונות של כל אזור בישראל, כדי להביא לפריחה כלכלית מואצת. "בזכות מרכזי החדשנות של העדה הדרוזית, החזון הזה יכול להפוך לאפשרי. כך נוכל גם להוביל יחד, בברית אחים, בברית דמים, שחקוקה בשם המרכז על שמו של הלוחם מדחת יוסוף ז"ל, תוכנית מותאמת לחברה הדרוזית, יחד לטובתנו ולטובת מדינת ישראל". מרכז לחדשנות והעצמת העדה הדרוזית לשילוב בהיי-טק, שצפוי להיבנות בבית ג'אן. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר בטקס: "האפשרות להשתלב בתעשיית ההיי-טק אינה קיימת בפני כולם. במסגרת שירותי בצה״ל וגם כאל״מ במילואים, יצא לי להכיר מקרוב את היכולות והפוטנציאל הקיים בקרב הצעירים והצעירות מהקהילה הדרוזית. לשמחתי, שר הכלכלה ניר ברקת הסכים לשתף פעולה איתנו על מנת לקדם את שילובה של הקהילה הדרוזית בשוק התעסוקה, ובמיוחד הצעירים שמסיימים שירות משמעותי, כדי לסייע להם להשתלב בענף". בטקס השתתפה גם עינת זינגר-דן, מנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי וסיפרה, כי חברת סיסקו תפתח כיתה חכמה במרכז, שתאפשר למידה ועבודה היברידית, דבר קריטי בהתחשב בעובדה שהצעירים הגרים בפריפריה לא זוכים לאותן הזדמנויות". בטקס השתתף קופטאן חלבי, יו"ר ומייסד המרכז להעצמת הדרוזים, שאמר: "המועצה המקומית בית ג'אן הקריבה 63 מבניה לטובת המדינה, הגיע הזמן ששותפות הגורל בינינו לבין מדינת ישראל לא תסתכם רק בשירות הצבאי". רן בר, מנכ"ל החדשנות אמר: "רק לפני תשעה חודשים חנכנו בעוספיה את מרכז החדשנות הראשון, ובזמן קצר כבר הצלחנו להביא להכשרה של עשרות סטודנטים מוכווני תעשייה".   בתמונה למעלה, מימין: קופטאן חלבי – יו״ר העמותה לקידום החייל הדרוזי, איל הנס – ראש אגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון – שילוב החיילים הדרוזים, דובי אמיתי – יו״ר נשיאות המגזר העסקי והפורום הכלכלי, ניר ברקת – שר הכלכלה, עינת זינגר-דן – מנכ״לית הפורום הכלכלי חברתי וראש מנהלת המעסיקים, רן בר- מנכ״ל מרכז החדשנות DTEC ע״ש שיח׳ אמין טריף ז״ל.