אתם זוכרים את הימים, שבהם המקרנים היו ה-כוכבים של אולמות ההקרנה הביתיים? אבל מאז, כשמסכי הטלוויזיה הפכו למתקדמים ואיכותיים ונגישים יותר ויותר, והאינטרנט האלחוטי כבר מספיק חזק לשידור איכותי, נדמה כי בתחום הצרכני יש ירידה בקרנם של המקרנים. אז באה אפסון, מציגה את EH-W6250 ואומרת שזה בכלל איפכא מסתברא – מקרנים זה פתרון מצוין לשימוש ביתי גם היום, אפילו אם אתם גיימרים. המקרן הזה מציע רזולוציית 4K, זמן שיהוי נמוך מאוד, שמאפשר לשחק באופן חלק, והוא שוקל בערך 4 ק"ג שזה הרבה פחות מטלוויזיה, כך שקל יחסית לשנע אותו מחדר לחדר ולהקרין על קיר בגודל של עד 500 אינץ' – ולפי החברה, התצוגה יכולה להתמודד היטב גם עם אור יום. הוא מבוסס על טכנולוגיית 3LCD, מציע בהירות צבע של עד 2,800 ניט, יחס ניגודיות של עד 35,000:1 ויש גם רמקול מובנה, שכמובן מחויב המציאות בעת שמשחקים – ואפשר לחבר אליו אביזרים רבים – ממחשב ועד קונסולות משחק, באופן ישיר וגם אלחוטי. אבל כמובן שהוא לא רק למשחקים: בעידן הנוכחי הוא חייב להיות חכם, נכון? אז יש AndroidTV, יש אפליקציות של רוב חברות הזרמת התוכן המוכרות, ויש גם שלט תואם. בחברה טוענים שהנורה יכולה להחזיק עד 15 שנים בלי החלפה, ואם תרצו אותו תצטרכו לשלם כ-6,500 שקלים.

בעלי מדפסות הזרקת דיו של קאנון לא יכולים לסמוך לחלוטין על תהליך האיפוס של המדפסת בעת שהם מעבירים אותה לצד שלישי. לפי החברה, ביותר מ-200 דגמים של מדפסות שלה שתומכות בחיבור לרשת אלחוטית, ייתכן שסיסמת החיבור לרשת לא תימחק מהמדפסת לאחר תהליך האיפוס שלה. זה אומר שעל המשתמשים לבצע פעולה ידנית כדי למחוק את הסיסמה, בכדי שלא תיפול לידיים לא נכונות, ומומלץ להם לעשות את זה לפני שהם מעבירים את המדפסת למישהו אחר – אם במכירתה כמשומשת, אם לצורך תיקונה או אפילו לצורך סילוקה. קאנון פרסמה אזהרה מיוחדת באתר התמיכה שלה בנוגע לפגיעות הזו, שבה היא מסבירה מה צריך לעשות כדי להבטיח שהסיסמה, כמו גם נתונים אחרים שקשורים לרשת ה-Wi-Fi שאליה מחוברות המדפסות, לא יגיעו לידיים זרות. במדפסות שבהגדרות שלהן קיימת אפשרות מובנית לבצע אתחול מוחלט – יש לבצע אותו, לאפשר לאחר מכן את החיבור לרשת האלחוטית המקומית ואז לבצע שוב אתחול מלא. במדפסות שאין בהן את האפשרות לבצע אתחול מוחלט צריך לאפס את הגדרות הרשת המקומית, לאפשר את החיבור לרשת האלחוטית ואז לאפס את הגדרות הרשת שוב. כאמור, האזהרה מתייחסת ליותר מ-200 מדפסות, צרכניות ועסקיות כאחד – כולל מדפסות רשת גדולות. ניתן למצוא את הרשימה המלאה של המדפסות הרלוונטיות כאן.

ארגונים מונחי-נתונים שוקדים רבות על שיפור הטכנולוגיה והארכיטקטורה הרלוונטית. לדברי עינת שמעוני ופיני כהן, סמנכ"לים ואנליסטים בכירים ב-STKI, בעת האחרונה תופס תאוצה מודל נתונים אנליטיים חדש, המכונה Data Vault 2.0. "מודל נתונים זה עשוי להוות תחליף למודל הנתונים הוותיק, אשר במחסן הנתונים המסורתי, ה-Star Schema", הסבירו. לפי שמעוני וכהן, "ה-Star Schema הוא מודל אידיאלי לטובת ביצוע שאילתות מהירות. הוא מכיל מידע 'לעוס', כלומר בפורמט המתאים מראש לשאילתות ולניתוחים. כמו כן, יש לו גם 'אמת אחת'. אולם כדי להגיע לכל היעדים הללו, נדרש זמן הכנה ארוך". על פי השניים, "אחת מהחולשות הבולטות של מחסני נתונים ארגוניים, DW, אשר מבוססים על Star Schema היא האיטיות שבה משנים את המודל. כך, בעיקר מוסיפים מקורות מידע חדשים, פעולה אשר גוזלת לעיתים חודשים רבים. לכן, בהיבט של זמן הגעה לשוק, Time To Market – זהו עקב האכילס של המודל". לפי שמעוני וכהן, "האנטיתזה ל-DW המסורתי היא אגם הנתונים, Data Lake. הוא מבוסס על טכנולוגיות נתונים חדשות, NoSQL – אשר יודעות לטפל בצורה משופרת בסוגי מידע שונים – נתונים מובנים ונתונים שאינם מובנים. לכן בדרך זו מתאפשר, בין היתר, מבנה רשומה שאינו קבוע. יישום אגם הנתונים התאפיין בחופש מוחלט של כל הגורמים – להעלות נתונים באופן זריז ומיידי. זה הביא לשיפור גדול בעקב האכילס המדובר של מחסן הנתונים הארגוני". "אולם", ציינו השניים, "המחיר היה גבוה – נוצר אוסף של מקורות מידע, בלא קשר ביניהם, בלא ראייה של התמונה הכוללת של כלל מקורות המידע. כך נוצר מצב חדש, בו באגם הנתונים הזה יש עומס של נתונים מיותרים, מיושנים ולא רלוונטיים". "שיטת מידול הנתונים Data Vault 2.0 מציעה דרך אמצע" "שיטת מידול הנתונים Data Vault 2.0", הסבירו כהן ושמעוני, "מציעה דרך אמצע. זו כוללת זריזות בבנייה ובעדכון של מודל הנתונים. בנוסף היא כוללת יכולת לזריזות בעדכון ובהוספת נתונים – אולם תוך שמירה על ה-הקשר (קונטקסט), אפילו אם הוא אינו מושלם – לשאר הנתונים הקיימים". STKI לפי כהן ושמעוני, "בעולם התוכן של Data Vault 2.0 ישנם שלושה סוגי טבלאות. הראשונה, טבלת ה-HUB, המכילה את המידע העיקרי, מבוסס מפתח עסקי של הישות העיקרית של עולם התוכן. לעיתים היא באה עם מידע בסיסי נוסף. בדרך כלל מדובר על טבלה 'רזה', עם מספר לא גדול של עמודות". "הטבלה השנייה", ציינו, "היא ה-Satellite, אשר מכילה את כל הפרטים האפשריים על ישות ה-HUB. מדובר על טבלה במבנה אחיד. אם המבנה משתנה, או אם ישנם פרטים אחרים – אז יוצרים טבלה חדשה. כלומר, ניתן לקיים כמה טבלאות Satellite – אשר מחוברות לאותו HUB. הסוג של הטבלה השלישית היא Link, שמציינת יחס בין שתי ישויות Hub". הם הוסיפו כי "על מנת לאפשר טעינת נתונים מהירה, שלא תתעכב בגלל בדיקה האם מפתח קיים – בכל הטבלאות מוסיפים גם מפתח ייחודי שנוצר במיוחד לכל רשומה – Surrogate Key (לפעמים מפתח שנוצר ב-HASH). עוד מוסיפים את זמן טעינת הנתון ואת המקור (הטבלה או ג'וב ה-ETL, או תור ה-Streaming) – אשר ממנו הנתון הגיע". "בדרך זו", ציינו שמעוני וכהן, "מתאפשרת הזנת נתונים מהירה ומקושרת למה שכבר נמצא. אלא שמצב זה מחייב לקבל החלטה מאוחרת – לגבי אי תאימויות בנתונים". "המדובר על תפישה חדשה למידול נתונים", סיכמו שמעוני וכהן. "זו תפישה מעניינת, אשר הולכת ותופסת תאוצה. אנו מציעים להתעדכן וללמוד אודות שיטה חדשה זו, ובמידת הצורך – גם להתנסות בה".

חברת הסטארט-אפ הישראלית xFind הודיעה היום (ד') כי שי אלפנדרי מונה למנכ"ל החברה. אלפנדרי מביא עימו שנים רבות של ניסיון, שבמהלכן ביצע תפקידי ניהול בכירים בארצות הברית בחברות תוכנה גלובליות, כמנכ"ל וסמנכ"ל בתחומי השיווק, הפיתוח העסקי והמכירות. xFind שכרה אותו בין היתר כדי להרחיב את נתח השוק שלה בארצות הברית. על החברות שבהן הוא עבד נמנות סיילספורס, שאלפנדרי הקים את תוכנית הסטארט-אפים שלה בישראל, מרקטו, שנמכרה לאדובי, ורינג ליד, שנמכרה לזום אינפו. בתפקידו האחרון הוא שימש כמנכ"ל פאראגון, חברה בת של חברת הפרסום הדיגיטלי פרגון. xFind פיתחה פתרון שמשתמש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית (NLP) על מנת להביא לניצול טוב יותר של הידע הארגוני והנגשתו למערכות האינטראקציה עם הלקוחות. המערכת, שפותחה בשנתיים האחרונות, שואבת את המידע מממשקי השיח השונים של הארגון עם הלקוחות, דוגמת סיילספורס, ג'ירה וסלאק, ולאחר מכן נותנת להם מענה – על פי החברה, ברמת מהימנות גבוהה. המידע מועבר דרך ערוצי תקשורת שונים עם הלקוחות, כמו מערכות CRM, פורטלי לקוחות וצ'טבוטים, תוך שמירה על כללי האבטחה והפרטיות הארגוניים. מטה החברה נמצא בתל אביב ועד כה השקיעו בה הקרנות שרונה ונצ'רס, פרגרין ובסאנדו. אלפנדרי ציין כי "אנחנו מביאים את בשורת ה-GPT גם למערכות הארגוניות ומספקים למחלקות השירות יכולות טכנולוגיות חדשניות. הפתרון שלנו מאפשר לארגונים לנצל את המידע הקיים בארגון – במערכות ה-CRM, בבסיסי המידע ובאינטראקציה עם לקוחות – ולהפוך אותו לידע ותוכן חדשים, המונגשים ללקוחות ולאנשי השירות, בדיוק כשם שה-ChatGPT עושה זאת עבורנו, כצרכנים".

בשבועות האחרונים חלה עלייה מדאיגה במספר מתקפות הכופר שמבוצעות על ידי קבוצת התקיפה CLOP. הקבוצה הזו מתאפיינת בשימוש במתקפת SQL Injection באמצעות כלי העברת הקבצים הפופולרי MOVEit. CLOP מוכרת בקרב אנשי המקצוע והמתעניינים בסייבר כקבוצה ש-"מתמחה" במתקפות כופר. היא זוהתה ב-2019, אז היא הייתה ידועה כנותנת שירותי כופרה כשירות (RaaS), באמצעות ניצול חולשה שמאפשרת חדירה לארגון והפצה של נוזקת הכופר, שמצפינה את הקבצים החשובים בארגון ומשביתה אותו עד שהוא משלם להאקרים. בתמורה לתשלום, הארגון המותקף מקבל מהתוקפים את מפתח הפענוח להצפנה. העובדה ש-MOVEit הוא כלי מאוד נפוץ אפשרה להאקרים של CLOP להגיע לחברות ענק, ובהן כמה שמות מוכרים, כמו שניידר אלקטריק, ארנסט אנד יאנג, PWC, אסתי לאודר, ערוץ דיסקברי וסימנס. למעשה, היא כבר פרצה ליותר מ-100 חברות. הקבוצה לא הסתפקה בהצפנת המידע שלהן ובדרישת הכופר, אלא גם גנבה את המידע ומחזיקה בו כבן ערובה. מדובר במידע רגיש אודות החברה המותקפת, לרבות על עובדיה ולקוחותיה. על פי הערכות נכונות לעכשיו, קבוצת CLOP צפויה להרוויח מהתקפותיה השונות כ-100 מיליון דולר. הנזק של הקבוצה כל כך משמעותי, עד כדי כך שממשלת ארצות הברית פרסמה פרס (Bounty) על סך 10 מיליון דולר למי שיביא מידע ממשי על מי שעומד מאחוריה. איך נמנעים מחדירה של קבוצת CLOP לארגון? לפניכם שבעה צעדים שהארגון יכול לעשות כדי למנוע חדירה של קבוצת CLOP למערכים שלו. יובהר שהמידע כאן לא מהווה תחליף לייעוץ סייבר מקצועי. והצעדים הם: ביצוע עדכוני אבטחת מידע למערכת MOVEit. וידוא שהארגון מבצע גיבויים תקופתיים מעת לעת ושומר עליהם בצורה מאובטחת. הדרכת העובדים אודות הסיכונים השונים, כיצד לזהות פעילויות חשודות ובפני מי מתריעים עליהן. ביצוע סקרי סיכונים ובדיקות חדירות, כדי לוודא שגם אם התקיפה בוצעה בהצלחה, התוקף לא יוכל להתפשט ברשת הארגונית ולהגיע למידע רגיש. גידור הממשקים המסוכנים והחשופים לאינטרנט. בניית תוכנית תגובה, שמפרטת כיצד פועלים במקרה של תקיפה. הגדרת חוקים לניטור החתימות של ההתקפה, בכדי לזהות ניסיונות תקיפה. צעדים אלה נכונים לכל הארגונים ולכל סוגי המערכות שחשופות לרשת האינטרנט. ביצוע שלהם יכול למנוע מהארגון המותקף הפוטנציאלי נזק רב מאוד ועוגמת נפש רבה. הכותב הינו מנהל חטיבת הסייבר של Auren ישראל ויועץ מומחה בתחום הסייבר.

ההחלטה של אילון מאסק לשנות את השם של טוויטר ל-X ולהעלים את כל מה שקשור לציפור הכחולה מהאופק של הרשת החברתית שלו עומדת לעשות כמה אנשים עשירים קצת יותר. סוחרים ומשתמשים עם יכולת הבנה טובה של השוק והשטח מציעים בעצם ימים אלה, למשל ב-eBay, טלפונים לא מעטים, שהאייקון של האפליקציה, שמוצג בדף הבית שלהם, הוא עדיין הציפור הכחולה של טוויטר לשעבר, ולא ה-X של החברה בשמה החדש. אחת המכירות הפומביות הראשונות, של מכשיר שהציע סוחר אמריקני מהיר מחשבה ששם המשתמש שלו הוא louneymor1, הכניסה לכיסו לא פחות מ-25 אלף דולר. הוא מכר מכשיר iPhone 11 Max Pro משומש, אולי סמארטפון שלקוח החזיר – שכאמור, עדיין מציג את צלמית הציפור המוכרת ואת השם המפורש Twitter. כמובן שמדובר בטלפונים שהבעלים שלהם, או הסוחרים שמחזיקים בהם, ביטלו את האפשרות שיש בהם לעדכן את האפליקציה באופן אוטומטי, לא ביצעו עדכון ידני, וכנראה שהבינו שהם צריכים לעשות את זה עוד לפני שמאסק הודיע באופן רשמי על החלפת השם. ב-eBay ניתן למצוא רשימה ארוכה של אייפונים מגרסאות שונות, שמוצעים עם האייקון של הציפור – במחירים זולים מזה שאותו סוחר אמריקני קיבל.

פירמת הייעוץ וראיית החשבון, דלויט ישראל, הודיעה על הצטרפותו של שלומי כהן לפירמה בתפקיד מוביל תחום הבינה המלאכותית, לרבות עולם ה-AI היוצרת, אחד התחומים הבולטים ביותר בתקופה הנוכחית. כהן יצטרף לפרקטיקת הדטה וה-AI, המעניקה שירותי ייעוץ, פיתוח והטמעה של תשתיות דטה ופתרונות מבוססי AI בארץ ובחו"ל. במסגרת התפקיד ילווה כהן את לקוחות הפירמה בשיפור ביצועים ויצירת ערך עסקי מנכסי דטה ויכולות AI, משלב גיבוש אסטרטגיית AI, דרך יישום תוכניות פעולה, וכלה בתכנון, פיתוח והטמעה של פתרונות טכנולוגיים. כהן (44, נשוי + 3) מביא עמו יותר מ-20 שנות ניסיון עשיר מעולם הבנקאות, ובתפקידו האחרון היה מנהל נתונים ואנליטיקה ראשי בבנק הפועלים. לכהן מומחיות בבניית הגשר בין הצרכים העסקיים לבין יכולות הדטה והטכנולוגיה – נושא שנמצא בבסיס הבידול של הפירמה בעולמות הטכנולוגיה (Business led. Tech Enabled), לצד מיקוד עסקי והובלת תוכניות אסטרטגיות של שימוש במנוע הדטה לצמיחה עסקית – מרעיון ועד ביצוע. לכהן תואר MBA במינהל עסקים ושיווק מהמרכז ללימודים אקדמאיים, ו-BA במינהל עסקים מאוניברסיטת דרבי.

על פי דיווח של הניו יורק טיימס מאתמול (ג'), אילון מאסק סירב באחרונה לאפשר לאוקראינה להשתמש באינטרנט הלווייני בטכנולוגיית סטארלינק (Starlink), של חברת SpaceX שייסד ושהוא מנכ"לה. הסירוב התייחס ספציפית לצורך בקישוריות עבור התקפה אוקראינית מתוכננת על ספינת קרב רוסית הממוקמת בים השחור, ליד חצי האי קרים הכבושה. ההחלטה הזו של מאסק אילצה את אוקראינה לנטוש את התוכנית לרסק רחפן עמוס בחומרי נפץ על הספינה, מאחר שהגישה של כלי הטייס לסטארלינק נחסמה. בנוסף הביאה הנחייה זו לתרעומת בקרב בכירים אוקראינים, שטוענים כי התלות שלהם בטכנולוגיה הלוויינית של SpaceX וסטארלינק, כמו גם בבחירותיו ורצונותיו של אדם אחד – מאסק – מסוכנת. מאסק עצר אותו. רחפן תקיפה שאוקראינה רצתה לפוצץ על ספינה רוסית. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock סטארלינק: למטרות שלוות ולא לסיוע בקרבות מאסק אמר בעבר שאינו מעוניין בכך שהיכולות של סטארלינק יסייעו לביצוע תקיפות ארוכות טווח וכן שהוא רוצה להימנע מהסיכון של שימוש בסטארלינק כדי לפגוע באזרחים. בכלל, לפי דברי יזם הטק הדומיננטי מהעבר, הוא מעוניין שטכנולוגיית סטארלינק תשמש למטרות שלוות ולא לסיוע בקרבות. מאידך, יצוין כי מאסק לא אמר שלעולם לא יפעיל את סטארלינק למטרות התקפיות, אלא רק ציין כי יקבל החלטה על בסיס כל מקרה לגופו. ההחלטה לסרב להפעיל את סטארלינק עבור רחפני התקיפה שהשביתה את תוכניותיה של קייב, גרמה לרמטכ"ל הצבא האוקראיני, ולרי זלוז'ני, לבקש ליצור קשר עם ראש המטות המשולבים של ארצות הברית, גנרל מארק מיילי, בטענה שלמאסק יש את היכולת להכתיב את לצבא האוקראיני אם לתקוף מטרות רוסיות מרכזיות או לאו. לדברי זלוז'ני זה 'מדאיג' שמאסק ביטל כמה מתקפות אוקראיניות שתוכננו, כשארצו נמצאת במאבק על עצמאותה מול התוקפנות הרוסית החמורה, שכידוע החלה במרץ אשתקד. חשוב לציין שהצבא האוקראיני השתמש ב-סטארלינק כדי לשמור על תקשורת באזור המלחמה, דבר שמאסק כמובן אפשר. מאידך, בקייב מאמינים שהצבא צריך לקבל גישה לאינטרנט הלווייני כדי להמשיך במאבקו, ולנצח.  ארגנו אינטרנט לאוקראינה דרך טוויטר. מיכאילו פדורוב ואילון מאסק.עיבוד ממוחשב. צילום: ויקימדיה "נזכיר כי אספקת האינטרנט לאוקראינה על ידי מאסק התרחשה זמן קצר אחרי שהמלחמה החלה. שר הדיגיטל של אוקראינה, מיכאילו פדורוב, היה מי שביקש ממאסק את הסיוע למדינתו, בדמות הקישוריות מהחלל, במרץ 2022, כשאוקראינה הותקפה בידי רוסיה והחיבור שלה לאינטרנט שובש. אבל כעת, על פי דיווח מוקדם יותר של הטיימס, פדורוב פחות מתלהב מהסידור המתמשך וגם הוא דיווח באחרונה על חששות של גורמי ממשל ומשטרה לגבי הסתמכות יתרה במדינה על מערכת האינטרנט הלווייני סטארלינק של SpaceX כיום, כשהמלחמה מול רוסיה עדיין רחוקה מסיומה. פדורוב אמר לטיימס שסטארלינק הפך ל"דם" הזורם בעורקי תשתית התקשורת האוקראינית ושהחיוניות הזו של המכשור שבבעלות מאסק, האיש העשיר בתבל כיום, מדאיגה בכירים. וייתכן שהדאגה המסוימת עוררה גם בארה"ב אי נוחות – מחלקת ההגנה של ארצות הברית, כפי שדיווחנו, חתמה באחרונה הסכם עם חברת החלל של מאסק לרכישת לווייני סטארלניק שלה, ואפשר שתשתמש בהם לצורך אספקת חיבור לאינטרנט לאוקראינה. על פי פרשנויות, מהמלך ניכר רצונן של אוקראינה ושל ארה"ב שלא לאפשר למאסק, לנתק את השירות, אם יחפוץ בכך לפתע, בדיוק כפי שנהג עם הרחפן כעת. גם על הדברים הללו דיווח הניו יורק טיימס, שציטט מקורות הבקיאים בנידון. לדבריהם, ביוני 2023, שר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, אישר עסקה של הפנטגון לרכישת כ-500 מסופים ושירותים חדשים של סטארלינק. אלא שכעת שני המקורות המכירים היטב את פרטי החוזה ציינו בפני הטיימס כי הפנטגון יקבל שליטה על הגדרות האות של סטארלינק בשטח אוקראינה, כך שהמכשירים החדשים יוכלו לפעול שם. התקרית האחרונה בחצי האי קרים מדגישה את הסוגיות האתיות המורכבות המתעוררות כאשר משתמשים בטכנולוגיה במלחמה, וכן העלתה ביתר שאת לסדר היום את הכוח של מאסק בשליטה במלחמת רוסיה-אוקראינה, שכן ברצותו הוא יכול להחליט באופן חד צדדי לנתק את הגישה לאינטרנט של האוקראינים. מאסק עדיין לא הגיב לטענות נגדו או לפרשיית הרחפן בחצי האי קרים.