קצת פחות מ-11 שנים לאחר שהשיקה את משפחת מחשבי ה-NUC שלה, אינטל הודיעה כי היא מפסיקה את הייצור שלהם. כזכור, מדובר במיני מחשבים שלמים, בעיצוב מרובע בדרך כלל – להוציא דגמים ייעודיים לשוק הגיימרים שקיבלו עיצובים מעט שונים – ושהציעו ביצועים מפתיעים. ההודעה הזו מגיעה מספר חודשים לאחר שאינטל בישרה כי היא מפסיקה לייצר שרתים, ולמעשה החברה נוטשת לחלוטין את התחום הזה, אולי כעוד צעד הכרחי מבחינתה לממש את אסטרטגיית ה-IDM 2.0 – מצד אחד תכנון מעבדים, מצד שני ייצור שבבים, ומעבר לכך לא הרבה יותר. משנה את מיקוד עסקיה. אינטל. צילום: ShutterStock אינטל אולי כיוונה בהתחלה את המחשבים הזעירים הללו לשוק הביתי בעיקר. החברה הציעה מספר רמות של מעבדים בכל דור, כשהמשתמשים יכלו להחליף די בקלות את כונני האחסון, את הזיכרון וגם רכיבי תקשורת לעיתים. מחשבי ה-NUC הפכו לפופולריים למדי גם כפתרונות עסקיים, עם אפשרות להסתיר אותם מאחורי המסך, או על שולחנות עבודה צפופים, במקומות בהם לא צריך ביצועים יוצאי דופן. מחשבי ה-NUC, כרעיון, לא אמורים להיעלם מהשוק. למעשה מהר מאוד לאחר שאינטל הציגה את ה-NUC שלה לא מעט יצרניות מחשבים הציגו פתרונות דומים משלהן והן אמורות להמשיך ליהנות מפיתוח הטכנולוגיות המתאימות בידי אינטל. לקוחות שהזמינו לאחרונה מחשבי NUC מאינטל יזכו לקבל את ההזמנות שלהם והחברה התחייבה בנוסף להמשיך ולתמוך למשך זמן מה במוצרי ה-NUC שכבר נמכרו לאחרונה – אבל אין לצפות לעדכון עם מעבדי הדור הבא.

צוות חשיבה מארגון מחקרי המדיניות CSET (ר"ת Center for Security and Emerging Technology) מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה"ב טוען בדו"ח חדש שפרסם, כי סין שואפת להיות המקור הראשון לבינה כללית מלאכותית בעולם. לפי הדו"ח, חוקרים סינים פרסמו יותר מ-850 מאמרים הנוגעים לבינה כללית מלאכותית (AGI – Artificial General Intelligence) בין 2018 ל-2022, המצביעים על המאמצים של בייג'ין ליצור מכונת חשיבה פעילה ואמיתית – שתכלול קרוב לוודאי מחקרים על ממשקי מוח/מחשב, ובמילים אחרות – מכונות שחושבות כמו בני אדם ויכולות לתקשר עם מוח אנושי. כותבי הדו"ח טוענים, כי המאמץ של בייג'ינג "מאתגר את הנורמות העולמיות המתעוררות", ומדגיש את הצורך בתוכנית ניטור רצינית שתשמש בסיס להסדרה של המחקר כדי למנוע שימוש לרעה בעתיד. הדו"ח מבוסס על בחינת מאמרים מדעיים הנוגעים לתריסר טכנולוגיות רלוונטיות, שכ-500 מהם עוסקים בנושאים כמו "יישומי בינה מלאכותית שגרתית" ו"טכנולוגיות מתקדמות עבור AGI" – והחשש הוא שסין מרחיקה לכת מעבר לבינה מלאכותית כללית ומנסה לפתח טכנולוגיות כמו אינטראקציה בין אדם למכונה, שמאפשרת לשלוט במחשבים ובמכונות באמצעות המוח האנושי. לדברי החוקרים, ייתכן כי "הטענות של סין כי היא פועלת לכיוון פיתוח בינה כללית מלאכותית הן אמיתיות ויש להתייחס אליהן ברצינות". הטענות הסיניות באו לידי ביטוי לראשונה ב-2017, כאשר סין פרסמה מסמך שכותרתו "תוכנית פיתוח הבינה המלאכותית של הדור החדש" שאחד מיעדיה הוא "לבנות יתרון מוביל ראשון של סין בפיתוח בינה מלאכותית". הדו"ח של CSET מצביע על כך, שהתוכנית מתקדמת יפה, מציין את האוניברסיטאות שתרמו את התרומות הגדולות ביותר למאמץ ה-AGI, ומציין שחמישה מהמקורות הפוריים ביותר של מחקרי AGI הם מוסדות הממוקמים בעיר בייג'ינג, מה שעשוי להמחיש את מעורבות הממשלה הסינית בנושא, אבל ייתכן שהמחקרים מתקיימים גם במקומות אחרים, שאחד מהם הוא ווהאן (העיר שבה החלה התפרצות מגיפת הקורונה). הדו"ח מציין, שחלק ממחקרי ה-AGI של סין מערבים חוקרים מחו"ל, אך "הנתונים מראים שחלק הארי שלהם נמצא במוסדות סיניים". נראה כי המחברים מודאגים מכך שקשה לשאר העולם להבין את ההישגים של סין – או היעדרם – כי ייתכן שממשלת סין עשויה להסתיר את המחקרים הפחות מוצלחים שלה, וכותבים, כי "הסתרת מחקר מדעי, למשל על ידי הגבלת גישה לכתבי עת אקדמיים, עלולה להוביל להנחות שווא, המתגלגלות למעגל קסמים של אמצעים ואמצעי נגד" ולהשפיע על התחרות עם המערב בנושא. כדי להדגים את הבעיות הקשורות למצב זה, המחברים מתייחסים לתופעת "פער הטילים" – האמונה המוטעית בשנות ה-60 כי טכנולוגיית הטילים של ברית המועצות עלתה במידה ניכרת על זו של ארצות הברית, מה שהוביל לתגובות מדיניות לא מושכלות ולא מבוקרות במערב. הדו"ח מסתיים בקריאה לקובעי המדיניות בארה"ב השוקלים את אמצעי ההגנה של AGI להכיר בכך שמתחרים מבינים את המשמעות האסטרטגית של הטכנולוגיה ושל פיתוחה, והניסיונות להעריך את יכולותיהם עלולים לגרום להסתרת מאמציהם. בנוסף, הם ממליצים לא להגביל באופן חד צדדי את המחקר במערב, אלא לאפשר גמישות בכללים האתיים המשפטיים והחברתיים. "למרות שמרוץ חסר מעצורים לצמרת הוא מסוכן", כותבים החוקרים, "גם הגבלות חד-צדדיות על פיתוח AGI, או הסכמים מבוססי אמון שאינם ניתנים לאימות ועמידה חד-צדדית בפרוטוקולי ELSI/ELSA (אתיקה, השלכות/היבטים משפטיים וחברתיים) – מסוכנים גם כן".

אם חשבנו שהסתיימה הדרמה המקדימה סביב אחת מעסקאות הטכנולוגיה הגדולות בהיסטוריה – כדאי שנחשוב שנית. ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, הגישה אתמול (ה') ערעור לבית המשפט התשיעי לערעורים של ארה"ב בעניין החלטת השופטת הפדרלית של בית המשפט המחוזי הפדרלי בקליפורניה, ג'קלין סקוט קורלי, שקבעה השבוע כי מיקרוסופט יכולה להמשיך בעסקת 68.7 המיליארדים לרכישת ענקית הגיימינג אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard). מוקדם יותר השבוע, כפי שדיווחנו אתמול השופטת סירבה לקבל צו מניעה זמני שהוציאה ה-FTC לענקית הטכנולוגיה ביוני ובכך אישרה את המשך הליך המיזוג, אלא שה-FTC מערערת על קביעתה זו וטוענת כעת כי החלטתה של קורלי הייתה "פגומה" ומתעקשת כי העסקה המתגבשת "תפחית משמעותית את התחרות" בתעשיית משחקי הווידיאו העולמית. התהליך המשפטי סביב הערעור החדש צפוי להימשך מספר חודשים עד להכרעה. כזכור, ה-FTC תבעה לחסום את העסקה, בטענה שמיזוג של החברה שעומדת מאחורי קונסולת ה-Xbox עם מפתחת כותרי הגיימינג המאוד פופולריים תפגע בתחרות הגזרת הגיימינג הלוהטת. תבוטל או תצא לפועל בסופו של יום? עסקת אקטיוויז'ן-מיקרוסופט. אילוסטרציה. צילום: מיקרוסופט אלא שהשופטת קורלי פסלה את הבקשה הזו של הרגולטור וציינה בפסיקתה כי: "רכישת אקטיוויז'ן בידי מיקרוסופט תוארה כגדולה בתולדות הטכנולוגיה. זה ראוי לבדיקה. הבדיקה הזו השתלמה: מיקרוסופט התחייבה בכתב, בפומבי ובבית המשפט לשמור את Call of Duty בפלייסטיישן למשך 10 שנים בשוויון עם Xbox. היא עשתה הסכם עם נינטנדו להביא את Call of Duty ל-Switch. והיא חתמה על מספר הסכמים להביא לראשונה את התוכן של אקטיוויז'ן למספר שירותי משחקי ענן. אחריותו של בית משפט זה במקרה המסוים צרה. יש להחליט אם, על אף הנסיבות הנוכחיות הללו, יש לעצור את המיזוג – אולי אפילו להפסיק – עד לפתרון הפעולה המנהלית של ה-FTC. מהסיבות שהוסברו, בית המשפט מוצא שה-FTC לא הראתה סבירות שיגבה את טענתה כי המיזוג האנכי המסוים הזה בענף ספציפי זה עלול להפחית באופן משמעותי את התחרות. להיפך, העדויות הרשומות מצביעות על גישה רבה יותר של צרכנים ל-Call of Duty ולתכנים אחרים של אקטיוויז'ן. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחית". מיקרוסופט – שמוקדם יותר השבוע ולנוכח פסיקת השופטת קורלי אמרה שתוציא את העסקה לפועל בתוך חודשים – הגיבה ואמרה כי היא "מאוכזבת" מהחלטת ה-FTC לערער, והוסיפה ובישרה כי היא "תתנגד למאמצים נוספים לעכב את היכולת להתקדם במהלך".

"השינוי הכי משמעותי שאני רואה גם בשוק עם הפריצה של הבינה המלאכותית היוצרת הוא שאם אנשים לפני כמה חודשים היו שואלים את עצמם מה גוגל תגיד על זה, עכשיו הם אומרים מה הבינה המלאכותית תכתוב לנו. וזה כל כך קל, וגם עובד טוב בדרך כלל, כך שזה כמעט ברור מאליו. זה שינה את כל מה שידענו לפני. אנחנו צריכים לבחור את התשתית הנכונה, ויש אכן הרבה דילמות, יש לבדוק את הכיסוי של היבטים משפטיים רבים – כמו השינוי של כל מה שאנחנו יודעים על קניין רוחני, מה שאומר שחשוב להתייעץ עם היועצים המשפטיים בנושאים הללו, וגם חייבים שמערך הנתונים יהיה שלכם, אבל אין ספק שאנחנו כבר בתנועה עמוקה מהבינה המלאכותית המסורתית ליוצרת", אמרה ורה שולמן, מנכ"לית פרופיסי לאבס בכנס Future of AI 2023, שנערך לאחרונה בגני התערוכה בתל אביב בהפקת Lynx מבית אנשים ומחשבים. שולמן הייתה אחת מהמשתתפים בפאנל, בהנחיית העיתונאי אליוט גוטקין, שבו דנו המומחים שעלו על הבמה בדרכים שבהן בינה מלאכותית יוצרת יכולה להניע קדימה את העסקים ואת הפרודוקטיביות, תוך ייעול תהליכים ותוך התייחסות לשאלות הרבות שמקיפות את התחום. היא סיכמה את דבריה ואמרה, כי "אסור לנו לשכוח, כי אנחנו, כאנשים, יש לנו מחויבות להתמודד עם התוכנה כדי להבטיח שלא יהיו תרחישים מוגזמים בעתיד". שיווק – אחד התחומים הראשונים לאימוץ בינה מלאכותית יוצרת תומר צוקרמן, סגן נשיא לשיווק ב-D-ID, סיפר כי זהו תהליך שבו כל יום לומדים משהו חדש. יש אינספור תרחישים. לדוגמה, יש אנשים שלא יכולים לדבר ואפשר ליצור להם אווטאר שיתקשר עבורם עם העולם. יש הרבה מאוד דברים שיכולים לעשות טוב לטובת העתיד. לגבי ההיבט העסקי, השיווק הוא אחד הדברים הראשונים שאני ממליץ לאמץ בהם את הבינה המלאכותית היוצרת. השימוש בו בתחומים של מוזיקה, סאונד, תצוגה גרפית יכול לחסוך הוצאות, יכול לעזור להגיע מהר יותר לשוק, וגם בקלות לעשות את זה בכמה שפות שונות. אנחנו רואים יותר ויותר ארגוני B2B שמאמצים את הבינה המלאכותית", הוא אמר. תומר צוקרמן, סגן נשיא לשיווק ב-D-ID. צילום: תומר פולטין שינוי בשוק עבודה בן ג'ייקובס, מייסד שותף ומנכ"ל גינזי, אמר, כי הדבר שמרתק אותו הוא לא המוצרים ששופרו, אלא מה שחדש. "המוצרים שמומצאים מחדש, מאפס, ללמוד מה באמת הלקוח רוצה ואז לתכנן מחדש את כל ההיבט של הגישה ללקוחות וההתייחסות לצרכים שלהם. אני חושב שהבינה המלאכותית שמתכננים באמצעותה פתרונות חדשים זה הדבר הכי מעניין". כמו רבים אחרים הוא מבין שתהיה לכך השפעה על שוק העבודה, ועל כך שארגונים יצטרכו להיבנות מחדש. "אנחנו נראה שינוי בשוק העבודה ללא ספק, כולל שינוי בסוגי העבודה. מה שאנחנו רואים זה התפתחות של שאלות ופתרונות בהתאם לדרך שבה אנחנו רוצים לנהל את החוויות ואת השיחות עם העובדים ועם הלקוחות, ויהיו גם שינויים במה שאנחנו מגדירים כהצלחת לקוחות". בן ג'ייקובס, מייסד שותף ומנכ"ל גינזי. צילום: תומר פולטין מיכאל מנדלבאום, ארכיטקט פתרונות, בינה מלאכותית ונתונים ביבמ, הוסיף: "לפי חלק מחוזי העתידות, זה יחליף את כולנו, אבל עדיין צריך מישהו באמצע, מכיוון שלפעמים תשובות הבינה המלאכותית הזויות, ובדרך כלל עדיין צריך מישהו שייקח ויהפוך את החומר למשהו אמין, אולי בצורת תמיכה, אבל עדיין צריך את האנשים שיקבלו את ההחלטה הסופית. אין לי ספק שאנשים שמשתמשים בבינה מלאכותית יחליפו את אלה שלא. מעבר לכך, זה עדיין לא אמין מספיק, אבל זה יגיע לשם, ובכל זאת אני חושב שעדיין תמיד מישהו יצטרך להיות באמצע". מיכאל מנדלבאום, ארכיטקט פתרונות, בינה מלאכותית ונתונים ביבמ. צילום: תומר פולטין לפתח אוריינטציה דיגיטלית עדן ביבאס, CBDO באקסליום ישראל, אמר, שקודם כל נקודת הפתיחה עכשיו צריכה להיות שבינה מלאכותית היא כאן כדי להישאר, ושהיא מתקדמת בקצב מהיר. "מה זה יגרום לכוח העבודה האנושי? זו שאלה פילוסופית, לדעתי, כי לא ממש ברור. כפי שצוין, יש תחזיות שלאורך השנים הקרובות ייעלמו 95% מהעבודות הנוכחיות. זה אומר שאנשים צריכים לשאול את עצמם מה הם היכולות שהם צריכים לפתח כדי למצוא מקום בעולם החדש, ומבחינתי הדבר הראשון זה דמיון. זה גם אומר שכל אחד צריך מהרגע להתחיל לפתח אוריינטציה דיגיטלית, ללמוד איך עושים את הדברים עם הכלים שכבר קיימים עכשיו". הוא סיפר כי סיקרן אותו לדעת כמה גדול הפער בין מה שאומרים למציאות, ולטענתו זה כבר ממש לא הייפ. "שאלתי אנשים עד כמה הם משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת תוכן. כמה באמת משתמשים וכמה רק מדברים על זה. אז 80% מהאנשים באמת מנסים לעבוד ועובדים באופן קבוע עם הכלים הללו. נסו את זה באמת, ותנו לדמיון להדריך אתכם. לא תאמינו כמה רחוק זה יכול לקחת אתכם", הוא סיכם. עדן ביבאס, CBDO באקסליום ישראל. צילום: תומר פולטין

בסוף פברואר האחרון, השיקו שאול אמסטרדמסקי ומערכת ההסכת הכלכלי "חיות כיס" את תחרות רובו-שאול, שנועדה לייצר לראשונה רובוט קולי מבוסס בינה מלאכותית (AI), שמסוגל לייצר תוכן בעברית. בעולם פותחו אינספור מודלים וטכנולוגיות AI לסינתוז ושימוש בקול מלאכותי בחצי השנה האחרונה, אבל הטכנולוגיה בעברית נותרה מאחור. לשם כך, התגייסה מערכת חיות כיס והקימה אתר מיוחד ובו כ-30 שעות אודיו מתוך ההסכת שסווגו כך שמפתחים או מהנדסות שירצו להשתתף בתחרות יוכלו להוריד את הדאטה ולייצר לראשונה בישראל מערכת בינה מלאכותית של אודיו בעברית, באמצעות קולו של אמסטרדמסקי. המטרה הסופית: לייצר פרק שלם של חיות כיס בהגשת שאול הרובוט. תוצרי הפיתוח הוגשו ב-1 במאי, וכמה שבועות לאחר מכן נערך מבחן האזנה עיוור לארבעת הרובוטים שהוגשו. הרובוטים הקוליים שהוגשו נבחנו לפי פרמטרים של בהירות והבנת הטקסט, אנושיות, אותנטיות ורמת העברית והמבטא. במקום הראשון זכה מקסים מליכוב, בן ה-22, סטודנט למחשבים מחולון – שהרובוט שלו היה הכי קרוב לקולו של אמסטרדמסקי, מבחינת כל הפרמטרים הנדרשים. במקום השני זכה מקסים לבוב, חוקר בתחום דיבור ושפה טבעית ומהנדס אלגוריתמים; במקום השלישי זכה גבי חבלבסקי בן ה-21, חייל משוחרר מצור הדסה; ובמקום הרביעי זכה אייל גרוס, דוקטור לפיזיקה ואמן דיגיטלי. בסיום הפרק החגיגי, שסגר את העונה הנוכחית של ההסכת חיות כיס, וששודר אתמול (ד'), ניהל אמסטרדמסקי שיחה עם הרובוט שעתיד להחליף אותו. תוכלו להאזין לפודקאסט בשלמותו, או לדוגמאות האודיו המצורפת לכתבה.

חברת הטכנולוגיה Commit הודיעה באחרונה על דור חדש של המוצר האינטגרטיבי שלה, CommX, שמביא עימו בשורה: סוף סוף גם החייל בשטח, החמ"ליסט והמפקדה יוכלו לתקשר באמצעות אפליקציות חכמות, ולקבל חוויית צ'ט וזום בשדה הקרב. המוצר נפרס בענן הציבורי של AWS וצפוי להיות מותקן גם על הענן הטקטי שלה, ה-Snowball Edge, ש-Commit נבחרה להיות הראשונה שתשווק אותו בישראל. בכתבה זו תוכלו לקרוא את כל הפרטים על המוצר שצפוי לשנות את כללי המשחק בתחומי התקשורת ושיתוף הפעולה בעולמות הביטחוניים, והרבה יותר מזה. להעביר הודעות צ'ט כמו בווטסאפ למי שיצאו למשימה בשטח, לנהל פגישות כמו בזום עם כל חברי הצוות הפזורים במרחב ובמפקדה, לערוך שיחות ועידה בין משתמשים על מכשירי קשר, טאבלטים, טלפונים ניידים והמחשב המשרדי, לצרף לשיחות הללו ערוצי חוזי מבצעי ולבצע שיח על גבי תמונת הוידאו בזמן אמת – אלה רק חלק קטן מהפעולות שלצוותים טקטיים, חמ"לים, חפ"קים וארגונים שעובדים עם מערכות תקשורת טקטיות סגורות נשמעו עד לא מזמן כחלום רחוק. כעת, הן נגישות מתמיד בזכות 4.0 CommX – הדור החדש שמשיקה Commit, שפועלת מאז 2005 בין היתר בעולמות הביטחון והגנת המולדת. חיבור מרבי לשיא הטכנולוגיה "בין יתר היכולות שלו, CommX הוא מוצר שמביא למקסימום את יכולות שיתוף הפעולה והתקשורת של יחידות צבאיות, גופים ביטחוניים ואבטחתיים וארגונים גדולים – והכול תוך שהוא מעניק למשתמש חוויה דיגיטלית מתקדמת, שזהה לזו שמאפשרים יישומים דומים מהשוק הפרטי. CommX זמין גם למשתמשים ברמה הטקטית וגם למשתמשים ברמה הארגונית, ולא פחות חשוב מכך – יודע לחבר ביניהם", הסביר אנטולי קושניר, סמנכ"ל הטכנולוגיות וראש חטיבת התקשוב והענן ההיברידי ב-Commit, ואחד ממייסדיה. "CommX מאפשר לכל הדרגים המבצעיים בכל מקום ובכל מצב שבו הם נמצאים לתקשר האחד עם השני באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר. מדובר בשלב הבא של הרשתות הטקטיות, שעד מהרה יעברו כולן לעבוד על פס רחב על בסיס תשתיות רדיו IP-MANET ו-5G טקטיות רחבות סרט", אמר קושניר. "לא פחות חשוב מכך, CommX מאפשר יצירת Federation (איחוד) טכנולוגי בין זרועות, חילות וארגונים שונים – יעד שרק באחרונה הוכח עד כמה הוא קריטי לצבא בזמן לחימה". "עשרות היישומים והמערכות שנכללים במוצר פותחו מראש כקלאוד נייטיב, תואמי יכולת פריסה על גבי תשתיות ענן פרטיות דוגמת K8 או Openshift, ואף נפרסו באחרונה על גבי תשתיות ענן AWS, בדרך למרקטפלייס ברובד 5, במסגרת פרויקט הענן הממשלתי נימבוס. יש למוצר גם יכולות ייחודיות בחתום הסייבר – הצפנה, מידור והתאמה לאתגרי הסייבר של הגופים הביטחוניים והממשלתיים", הוא אמר כשנשאל מה מייחד את CommX, שכבר מוטמע ומיושם בעשרות ארגונים ויחידות מסווגות, ואף קיבל על כך מספר תעודות הוקרה והערכה. המוצר עושה כעת את דרכו גם לגופים שאמונים על אבטחת מתקנים אסטרטגיים, ועוד. בין יתר היישומים שכולל CommX ניתן למנות ממשק להעברת מסרים מיידיים עם חוויית משתמש דמויית ווטסאפ, שכוללת גם אפשרות ליצירת קבוצות ללא הגבלה, אינטגרציה עם מערכות אחרות, העברת קבצים (כולל סינון), הגדרת זמן קצוב למחיקת הודעות ועוד; יישום חכם לניהול שיחות וידיאו עם מגוון יכולות, כפי שמאפשרות זום ודומותיה; ואינטרקום חכם, שמאפשר שימוש בחומרה סטנדרטית ולא ייעודית, יצירת קבוצות ועוד. בדור החדש של המוצר מתווספות ליכולות אלה יכולות הקלטה, תחקור והפצה של ערוצי וידיאו ואודיו, כך שכל שיחה, שידור או ערוץ מוקלט.ת ומותחקר.ת תחת מערכת אחת – ולא כמו שקורה כיום, באמצעות אינטגרציות מורכבות של מוצרים שונים. יותקן על Snowball במקביל להשקת הדור החדש של CommX, נבחרה Commit להיות החברה הראשונה וכרגע היחידה בישראל שתציע ללקוחותיה הקיימים והעתידיים את מכשיר Snowball של AWS: מעין "ענן נייד" או "ענן טקטי" שמותקן על גבי קופסה פיזית עם מחשוב ואחסון מובנה, שניתנת לנשיאה. המכשיר יכול לשמש כענן מקומי למכשירי קצה במקומות נעדרי חיבור נוח לאינטרנט, ולהתחבר לענן AWS עם חיבורו לרשת. CommX צפוי להיות מותקן על מכשירי ה-Snowball Commit, כפתרון משלים שמספק שירותי שיתוף פעולה ניידים. מגוון כלים נוספים דור 4.0 של CommX כולל ארבע תת משפחות של מוצרים. CommX Connect – אוסף מוצרים ליחידות קצה מבוססות אנדרואיד ו-Windows, שמנגיש יכולות אודיו, וידיאו, צ'ט ו-PTT, ושילוב עם מוצרי שו"ב לניהול דיגיטלי של יחידות ביטחון או יחידות צבאיות. CommX Expand – אוסף פתרונות ארגוניים שמתחברים למערכת Cisco Unified Communication – מה שמרחיב משמעותית את האפשרויות של המערכת, שנמצאת בשימוש מרבית הארגונים והגופים הביטחוניים. זה כולל שיחה ממתינה, חיוג חוזר אוטומטי, מענה אוטומטי, ניהול שיחות ועידה ועוד מעל 15 פיצ'רים טכנולוגיים מתקדמים שונים. СommX Contact – הפתרון מאפשר למשתמשים את כל מה שהם צריכים על מנת לנהל מוקד שירות או קמפיין מוצלח, באמצעות כלים כמו ניהול שיחות חכם, CallBack והנפקת דו"חות מהירה. CommX Discover – הפתרון כולל כלים מתקדמים לתחקור אודיו, וידיאו ודאטה, לרבות הקלטה, תחקור והפצה של ערוצים, תמונות מסכים, ניהול מטריצות וידיאו עוד. עם שיתוף פעולה עם מנועי ה-AI של החברות המובילות, הפתרון מאפשר להפעיל על התוכן אנלטיקות ויכולות עיבוד שפה טבעית (NLP), כדי לאפשר ליחידות טקטיות ולגורמים מבצעיים לתחקר את עצמם בזמן אמת, וכן לצורך עריכת סימולציות, הכשרות ואימונים יעילים. אבן דרך משמעותית עבור Commit Commit היא אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בישראל. היא מעניקה פתרונות מ-א' ועד ת' ללקוחות מוסדיים, גופי ביטחון, סטארט-אפים, גופים פיננסיים ועוד. השקת הדור החדש של CommX מהווה אבן דרך משמעותית עבור החברה, שמנהלת מעל 1,000 פרויקטים בשנה ומונה קרוב ל-650 עובדים – בין היתר בעולמות הבינה המלאכותית, הענןף הדאטה, התקשורת והסייבר. כ-200 מעובדי החברה מחזיקים במומחיות ובהסמכה מ-AWS, גוגל קלאוד ומיקרוסופט (Azure). ההשקה מסמנת את התרחבות החברה מעבר לעולמות הפתרונות והשירותים, גם לתחום המוצרים. CommX הוא מוצר אחד מני רבים שהחברה פיתחה ומפתחת. כיאה לחברה ש-"רצה על כל המגרש" הטכנולוגי כבר שנים רבות, Commit מקפידה על פיתוח מוצרים אינטגרטיביים ומודולריים, שמתאימים לשימוש למילוי צרכים רבים.

כתב: הילל יוסף. "עבור כל ארגון, הטכנולוגיה משמשת ככלי המגשר על פערים, וכל מנמ"ר ומנמ"רית מקדמים מגוון רחב של טכנולוגיות ופלטפורמות מתקדמות, על מנת לאפשר זמינות, תפעול חכם ויעיל של המשאב האנושי – מכל מקום ובכל שעה. אנחנו מעניקים לארגונים יכולת לשיתופיות, תפוקתיות ותקשורת, על בסיס ההיצע של Microsoft Teams", כך אמר גולן אדרי, סמנכ"ל תקשורת אחודה (VP Unified Communications) באברא (abra). אדרי ציין כי "אנחנו, באברא, מתמקדים בשלושה עמודי פעילות בתחום התקשורת האחודה: Teams כשירות טלפוניה מלא – Teams voice as a service; ציוד לעולמות של חדרי ישיבות, תוך מיקוד בחוויית המשתתפים; ופעילות בעולמות הקונטקט סנטר – כולם על טהרת מיקרוסופט". הוא ציין כי "אנחנו, באברא, מעניקים ללקוחות הארגוניים פתרונות גלובליים לשיתופיות ותקשורת, על בסיס Microsoft Teams, עם שירות ותמיכה שלנו סביב השעון, לרבות הדרכות והטמעה עבור כל משתמשי הארגון. בהיבט אבטחת המידע והגנת הסייבר – מערכת Teams מוצפנת מקצה לקצה ועומדת בכלל תקני האבטחה הבינלאומיים". אברא "Teams voice as a service היא פלטפורמה עננית, קלה, מהירה ופשוטה לפריסה, המאפשרת ללקוחות שלנו לקבל שירותי טלפוניה בניהול מלא, סביב השעון, לא באתר הלקוח. הם מקבלים שירותי טלפוניה בארץ ובחו"ל, שיחות בינלאומיות והגעה לכל נקודה בעולם", הוסיף אדרי. "עוד אנחנו מציעים לארגונים תקשורת אחודה כשירות, UCaaS. כך, הלקוח מקבל את כל דרכי ההתקשרות לבחירתו – צ'ט, אודיו, וידיאו בחדרי הישיבות וקונטקט סנטר עם תמיכה". הוא ציין כי "היתרונות של הפתרון הם ברמות התפעולית והכלכלית כאחד. כך, מתקבל חיסכון בעלויות חומרה, לצד הקמה מהירה, בתוך כמה שעות. הפתרון זמין ונגיש, והוא מאפשר להתרחב – ללא חומרה. זהו הפתרון המיטבי למקרה שבו הארגון עובר משרדים. הוא נועד לכל לקוח שלנו, שעד כה היה ברשותו פתרון און-פרמיס, וכעת הוא לא נדרש לרכוש ציוד, כי יש לו את כלל היצע השירותים במקום אחד, לרבות ניהול ותמיכה שוטפים. כך, למשל, בעת פתיחה של סניף חדש, בארץ או בחו"ל, הוא לא נדרש להעתקת קווים". לדבריו, "אנחנו מעניקים ללקוחות את כל היתרונות של טלפוניה בענן: שירות גלובלי, סביב השעון, בכל אזור זמן, עבור כל דרכי התקשורת – מתוך סביבת המשתמש. יש לנו, באברא, צוות שמתמחה ומנוסה בעולמות מיקרוסופט, ואנחנו מלווים את הארגונים – כדי שהמעבר לענן יהיה ידידותי וקל. אנחנו מאפשרים גם לאינטגרטורים להציע את השירות שלנו ללקוחותיהם". מהי החוזקה של Microsoft Teams? "כל פלטפורמות השיתופיות האחרות הן טובות", אמר אדרי. "החוזקה של Microsoft Teams היא בהיותה חלק מסביבת עבודה מוכרת ופופולרית בקרב המשתמשים, בשל ההיכרות שלהם עם כלי Office 365. אנחנו מתנהלים בקליינט אחד, שמעניק את כל סל הפתרונות של דרכי ההתקשרות מתוך סביבת העבודה של המשתמש". הוא הסביר ש-"מערכת Teams 'עוטפת' את כלל הפלטפורמות של מיקרוסופט כמעין האב, לרבות מענה לכלל צורכי אבטחת המידע, שהשתנו בשל השינוי בדפוסי העבודה. לפתרונות של המתחרים אין את החיבור הטבעי לסביבת מיקרוסופט. אצלנו, לכל משתמש יש ישות מזוהה אחת, ואיתה הוא יכול לפעול בכל השירותים והכלים השונים – ובצורה מאובטחת". "היתרון המרכזי של פלטפורמת Teams", ציין אדרי, "הוא הפרודוקטיביות. לעומת פלטפורמות אחרות, היא מאפשרת פונקציונליות חזקה של ניהול יעיל וקל, בסביבה אחודה – לטובת מגוון שירותים". לסיכום הוא אמר כי "חווינו האצה בפעילות שלנו בעולמות השיתופיות בסביבת מיקרוסופט, והיא נמשכת גם בעידן איתן ספקטור, מנהל פעילות הענן באברא, ציין כי "פעילות הענן שלנו שמה בראש סדר העדיפויות את הערך ללקוח. המטרה שלנו היא לפשט תהליכים מורכבים על ידי פיתוח יכולות אוטומציה שמקצרות את זמני הפרויקטים, ובכך חוסכים ללקוחות זמן וכסף". לדבריו, "המחשבה סביב הערך ללקוחות באה לידי ביטוי בפתרון של Teams Voice as a Service, שאדרי וצוותו מובילים, ובשירותי ענן נוספים שאנחנו מספקים, כגון Office 365 ,Azure ו-AWS".

משבר? נתונים שפרסמה היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים שלמרות המצב הכלכלי, יצוא הסחורות של תעשיית ההיי-טק הישראלית צמח ברבעון השני של השנה ב-25.5%, בחישוב שנתי, או ב-1.9% לחודש ממוצע. מדובר בכמעט פי שניים מהעלייה ברבעון הראשון, שעמדה על 13.2%. הענף הבולט ביותר בעלייה ברבעון השני הוא יצוא המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי, והציוד הרפואי, שאת כולם מכניסה הלשכה בסל אחד. זה גדל ב-20.7%, בחישוב שנתי. מדובר בקצב עלייה ממוצע של 1.6% לחודש. תעשיות הטכנולוגיה העילית מהוות כ-42% מכלל היצוא של ישראל (למעט יהלומים). לעומת העלייה בענף זה, היצוא של תעשיות הטכנולוגיה המעורבת העילית ירד ברבעון השני ב-6%, בחישוב שנתי. מדובר בהאטה של מגמת הירידות, שכן ברבעון הראשון של השנה עמד הנתון על 7.5%. היצוא של תעשיות הטכנולוגיה המעורבת המסורתית ושל תעשיות הטכולוגיה המסורתית גדל ברבעון ב-8.9% וב-40.7%, בהתאמה. ככלל, היצוא מישראל הסתכם במחצית הראשונה של השנה ב-109.9 מיליארד שקלים – בדומה לנתון באותה התקופה ב-2022, שעמד על 110 מיליארד. לעומת זאת, היבוא ירד מ-180.3 מיליארד שקלים ל-167.4 מיליארד.