המרכז הרפואי הדסה, שכולל את שני בתי החולים הירושלמיים הידועים – הדסה עין כרם והדסה הר הצופים, הודיע היום (א') על מינויה של איילת אהרון לסמנכ"לית מערכות המידע של הארגון. היא תחליף את צפריר ארגוב, שמילא את התפקיד עד לאחרונה. בהדסה מדגישים כי במסגרת תפקידה במרכז הרפואי תיישם אהרון את תחומי החדשנות והטכנולוגיה המתקדמת, מתוך מטרה להיות בין ארגוני הבריאות המובילים בעולמות אלה. בכוונת הדסה להגדיל את ההשקעות בתחומי מערכות המידע, הדיגיטל והטכנולוגיות, על מנת לשפר את הטיפול למטופלים בשני בתי החולים של הדסה ובשלוחות הנוספות שלה. אהרון היא בעלת ניסיון של מעל 20 שנים בתחום מערכות המידע. היא ניהלה בשנים האחרונות את מחלקת הדיגיטל, החדשנות, המכירות והאנליטיקה בתנובה, והובילה תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית והטמעת מערכת CRM בענקית המזון. באחד התפקידים הקודמים שלה היא שימשה כמנהלת תחום פרויקטים ב-נס טכנולוגיות, שם היא ניהלה את פעילות הפתרונות בתחום הבריאות, ניהול פרויקטי סאפ ואינטגרציה. "שמה של הדסה נקנה גם בזכות הטכנולוגיה" מנכ"ל הדסה, פרופ' יורם וייס, אמר כי "שמה של הדסה בארץ ובחו"ל נקנה בזכות פריצות דרך מדעיות ופיתוחים טכנולוגיים מרשימים, ואנחנו מקפידים על התקדמות מואצת, שמשפרת את עולם הרפואה בכל החזיתות. לא בכדי נבחר המרכז הרפואי שלנו על ידי המגזין ניוזוויק לאחד מבתי החולים החכמים המובילים בעולם. אהרון, עם ניסיונה הרב ויכולותיה הגבוהות, מצטרפת אלינו בשיאן של התפתחויות טכנולוגיות, ואני צופה שהיא תצעיד את המרכז הרפואי לגבהים מרשימים בתחומי המחשוב, היזמות, האלגוריתמיקה, הביג דאטה, ניתוח הנתונים, למידת המכונה, הבינה המלאכותית, הסייבר וניהול הפרויקטים". פרופ' וייס ציין כי "בעולם שמתמודד עם כמויות עצומות של מידע, אנחנו רואים את עצמנו כמי שאמונים על איסוף וטיוב נתונים, שדרוג מערכות טכנולוגיות למען צוותי הדסה ולמען הציבור, הנגשת כל החומר הרפואי של המטופל עבורו וצמצום תהליכים ביורוקרטיים באמצעות הטכנולוגיה". לדברי אהרון, "אני מצטרפת למרכז רפואי שצופה פני עתיד בהיבטי הטכנולוגיה והחדשנות הדיגיטלית. בתקופה הקרובה עומדת בפנינו שורה של פרויקטים רוחביים בעולמות הדיגיטל, החדשנות והדאטה, שייתנו מענה לצרכים הארגוניים במרכז רפואי בסדר גודל שכזה. מערכות המידע הן זרוע קריטית ומשמעותית, שמאפשרת לקדם את היכולת של הדסה לתת מענה טוב יותר – הן למטופלים והן לניהול תוך ארגוני יעיל וחכם".

תאגיד הציוד התעשייתי האמריקני אינגרסול ראנד הודיע היום (א') כי אבירן יעקב, מנכ"ל אקופלנט, יעמוד בראש מרכז החדשנות הישראלי שלו. מרכז זה יתמקד בפתרונות אינטרנט של הדברים ובינה מלאכותית, ייעול תהליכים תעשייתיים והפחתת פליטות מזהמים. מרכז החדשנות הוא פועל יוצא של הרצון של אינגרסול ראנד לבסס נוכחות בישראל. כחלק מכך, היא רכשה לפני כחודש את הסטארט-אפ אקופלנט. החברה מסרה כי בימים אלה היא מגבשת צוות שיתופי פעולה מקומי, לאיתור מיזמים וסטארט-אפים ישראליים בתחומי הקליימט-טק, והיא עתידה לגייס בעתיד הקרוב עובדים לעשרות משרות. יעקב הינו יזם סדרתי, משקיע ומנכ"ל עם רקורד עשיר בניהול ובהובלת מחזורי מכירות מורכבים של פתרונות תוכנה כשירות (SaaS) בעולמות האינטרנט של הדברים והבינה המלאכותית, וכן מערכות מידע ואוטומציה תעשייתיות. הוא הקים את אקופלנט ב-2016, יחד עם מוטי יעקב וירון הראל, וכאמור, מכהן כמנכ"ל החברה. הסטארט-אפ הישראלי, שמפתח פלטפורמת IoT מבוססת AI לחיסכון באנרגיה בתשתיות התמיכה בייצור של מפעלים, הוא הרכישה הראשונה של אינגרסול ראנד בישראל, ויהווה בסיס למרכז החדשנות המקומי שלה. לפני הקמת אקופלנט, יעקב שימש במשך 15 שנים בתפקידי ניהול בכירים בחברות טכנולוגיה, שבהן הוא הוביל מערכי מכירות גלובליים, ניהל צוותים ועסק במערכות ERP. הוא בעל תואר בניתוח מערכות מידע מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל. "בשורה לתעשיית הטק המקומית" אינגרסול ראנד היא תאגיד ציוד אמריקני שנסחר בנאסד"ק ושמתמחה בתעשייה 4.0. שווי החברה עומד על כ-24 מיליארד דולר והיא מעסיקה כ-17 אלף עובדים. מוצריה נמכרים ברחבי העולם תחת 40 מותגים שונים. בשנים האחרונות היא ביצעה כמה רכישות, כחלק ממגמת הצמיחה שלה – בהן של אקופלנט. יעקב אמר כי "באקלים הכלכלי הנוכחי, השקת מרכז החדשנות של אינגרסול ראנד בישראל היא בשורה לתעשיית הטק המקומית, ומביאה עימה הזדמנויות לשיתופי פעולה ולהוספת עשרות רבות של משרות למשק בישראל".

בנק ישראל השלים לאחרונה את פרויקט "קרקע מוצקה", בניין מודרני וחדיש, שבמסגרתו הקים הבנק חוות שרתים ייעודית חדשה, שזכתה לשם יהלום. כך סיפר יונתן קרוטוריו, מנהל הדטה סנטר של בנק ישראל, במסגרת כנס Data Center 2023 של אנשים ומחשבים שנערך בסוף השבוע האחרון באולמי לאגו שבראשון לציון. "אנחנו עם הסמכה בהתאם לתקן Tier 4. עברנו את המבחנים של UTI, ובשעה טובה קיבלנו את התעודה הרשמית לכך. זה המתקן הממשלתי הציבורי הראשון שאינו צבאי, שקיבל הסמכה רשמית כזו, וזה מתקן בעבודה מקומית, שהוא ייחודי במגזר הציבורי, וגם בהשוואה מול הרבה מתקנים בשוק הפרטי. אנחנו עולים לענן בנושאים שאינם קריטיים, אבל ברמת הליבה אסור לנו להוציא החוצה, וזו מטרת המתקן – להבטיח שהמערכות הקריטיות נמצאות אצלנו בבית ויש לנו שליטה על הרציפות התפקודית שלהן", סיפר קרוטוריו. הוא הזכיר, שאחת הסיבות העיקריות לפרויקט, שהתכנון שלו יצא לדרך לפני חמש שנים, הוא אימוץ המלצות של ועדת נחושתן מ-2014 להיערכות לאומית לשעת חירום. "אבל יש גם כמה סיבות פנימיות, כמו שחוות השרתים הישנה הייתה במרתף של בניין מיושן, וגם הגיעה למצב שבו הייתה חנוקה מבחינת קיבולת. איך שלא מסתכלים על זה, זהו פרויקט של פעם בדור, מגה פרויקט", הוא אמר. לדבריו, כמה ההיבטים הופכים את חוות השרתים החדשה של בנק ישראל לכזו שמתאימה ל-Tier 4. "הדבר הראשון הוא הגדרתה כמתקן אל-כשל. יש הפרדה של המערכות באופן מלא, עם התאמה לחללים השונים ולתפקידים שלהם. הוא מציע שרידות תקשורתית מלאה עם שתי הזנות לפחות ועם יכולת ביצוע פעולות תחזוקה ללא השבתה, כפילות במערכות הכנסת והוצאת אוויר, מערך קירור רציף, ואולי מעל הכל, יכולת עבודה גם ללא מערכות בקרה", הסביר קרויטוריו. אזור נחיתה ממשלתי יוסי אבגי, מנהל אזור הנחיתה הממשלתי, סיפר על הקמת אזור הנחיתה המרכזי עבור חיבור משרדי הממשלה לנימבוס. "המטרה של אזור הנחיתה הוא לאפשר למשרדים הממשלתיים השונים לעלות את שירותיהם לענן של נימבוס. אזור הנחיתה הומצא על ידי AWS ב-2018, ומאז אומץ בידי רוב חברות הענן, והוא מתאר חשבון אחד מרכזי, שבאמצעותו אפשר להפעיל כמה חשבונות לפי חוקים ואמצעי אבטחה שונים. אנחנו מקימים תשתית מרכזית זו כדרך להגיע לענן, כך שכל משרד מקבל סוג של דירה, אבל עם חיבור לכל התשתיות שצריך כדי שהיא תעבוד היטב, והם צריכים להרגיש עצמאות מלאה בהתאם להנחיות מבלי שאנו נהיה מעורבים. זה אתגר כי זה דורש הרבה מיכון", הוא אמר. יוסי אבגי, מנהל אזור הנחיתה הממשלתי. צילום: עמית אלפונטה אפיון העבודה מול נימבוס מבוסס, כמובן, על כך שיש שתי ספקיות שזכו במכרז, ומסביב הממשקים, כולל שער שדרכו ייכנסו כל המשרדים. "זה המקום שבו ניתן את כל האפשרות של הגנה. מעבר לכך, כל משרד יוכל לבנות את ההגנה הנדרשת על הנכסים שלו. זה אחד הפרויקטים הכי מאתגרים, כי כבר כיום מחוברים 14 משרדים   לענן של אמזון ו-15 לגוגל. לא פשוט לתת מענה לכל המשרדים, והאתגר הוא תמיד עצמאות משרדית", סיכם אבגי. טכנולוגיות מסורתיות לצד חדשות רועי עטר, מנהל תשתיות ותפעול בישראכרט, סיפר לקהל הנוכחים הגדול על ניהול תשתיות ודטה סנטר בארגון פיננסי, ותיאר את השינוי שעוברת חברת כרטיסי האשראי הוותיקה. "בישראכרט, בכל רגע נתון מתנהלים עשרות פרויקטים. אני צריך לאפשר להם את כל מה שהם צריכים עם הטכנולוגיות החדשות ועם המקום ולוחות הזמנים שהם צריכים. הם קיימים כדי לשרת את העסק שאנחנו בונים בכל יום. אנחנו הופכים לחברת תשלומים ואשראי מתקדמת, כך שלצד כל התשתיות המסורתיות יש לנו גם את התשתיות הווירטואליות ואנחנו רצים קדימה לעבר הענן". אחת הבעיות היא השילוב של טכנולוגיות דיגיטליות מודרניות לצד העובדה שבחברה יש גם מערכות מיינפריים ו-AS400, שגם עליהן יש לשמור 24/7 לדבריו. "הטכנולוגיות החדשות הן אתגר שהוא מאוד מאוד גדול, כי אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב על הקיים. אי אפשר להביא טכנולוגיות חדשות אלא אם הן לא יפגעו בקיים, שימשיך לעבוד בצורה מושלמת. זה מייצר פערים גם ברמת כוח האדם. האתגר הוא להביא כוח אדם טוב, אך אף אחד לא רוצה להיות איש סיסטם. כולם רוצים להיות DevOps. זה מוביל לכך שיש גם צורך בגמישות מחשבתית", אמר עטר. רועי עטר, מנהל תשתיות ותפעול בישראכרט. צילום: עמית אלפונטה קהל הלקוחות של חטיבת התשתיות והתפעול מורכב ומקיף מאוד, והוא כולל את עובדי החברה, כמו גם את כל הלקוחות החיצוניים שמשתמשים בשירותים ובאתרים שלה. "זה כמובן דורש התייחסות מדויקת לכל אחד מהקהלים, וגם זה כשלעצמו הוא אתגר מאוד גדול, וזה אומר שצריך לכנן הרבה מראש. אני יודע שיש הרגשה בדור הצעיר שמכיוון שהכל דינמי עכשיו לא צריך לתכנן מראש, אז אתם חייבים לדעת שאין תחליף לתכנון לזמן ארוך, שנועד להיות מדויק – מכוח האדם שיש, עם מצבת שמתאימה להתמודד עם כל האתגרים של הארגון, דרך הרמה הכלכלית, ועד הצורך לדעת לתכנן איזה טכנולוגיות נצטרך ועוד", הוא סיכם.

אילון מאסק, שהוא הבעלים, היו"ר ומי שאמון על הפן הטכנולוגי של טוויטר, בישר באחרונה לעולם כי מעתה משתמשי טוויטר יוכלו לקרוא רק מספר מוגבל של ציוצים מדי יום. עם זאת לטענת מאסק, המגבלות הן זמניות. לפי המדיניות החדשה של הציפור הכחולה, חשבונות מאומתים (משמע מי שרכשו חבילת מנוי וזכו בסימן ה-וי הכחול הנחשק) – יוכלו לקרוא עשרת אלפים ציוצים בכל יום; חשבונות לא מאומתים יוכלו לקרוא רק אלף פוסטים ביום; וחשבונות לא מאומתים חדשים יוגבלו עוד יותר ויוכלו להתענג רק על 500 ציוצים יומיים. המגבלות הללו הן למעשה כבר מגבלות משודרגות – מוקדם יותר באותו יום אתמול (ש') הכריז יזם הטק הדומיננטי שבפלטפורמה שרכש יחולו מגבלות אחרות וכתב: "כדי להתמודד עם רמות קיצוניות של גירוד נתונים ומניפולציה של המערכת, יישמנו את המגבלות הזמניות הבאות: – חשבונות מאומתים מוגבלים לקריאת 6,000 פוסטים ביום; חשבונות לא מאומתים עד 600 פוסטים ליום; וחשבונות חדשים לא מאומתים עד 300 ליום". הצייצנים לא התלהבו מהבשורה של מאסק, וטענו כנגדו ונגד החברה כי מדובר בסוג של תעלול שמטרתו לעודד רבים יותר להירשם לשירות ולרכוש את ה-Twitter Blue – מנוי שעלותו נעה בין 8 ל-15 דולר בחודש (תלוי באיזו מערכת הפעלה ומדינה מדובר), ושמקנה למשתמשים הטבות שונות, שהמובילה בהן היא אימות החשבון וזהות בעליו. לפי הטענות, טוויטר מעוניינת בהגדלת בסיס המשתמשים הקבוע שלה ומקדמת זאת בכל דרך אפשרית, כמו במהלך האחרון. In yet another exercise in irony, this post achieved a record view count! — Elon Musk (@elonmusk) July 2, 2023 התגובות הכועסות עשו את שלהן וגרמו למאסק להגיב כאילו מדובר במשא ומתן בשוק – זמן מה אחרי שבישר על המגבלות הראשוניות, הוא כבר מיהר להודיע על שינוי שבמסגרתו: "מגבלות הרייטינג יגדלו בקרוב ל-8,000 עבור (חשבון – ג"פ) מאומת, 800 עבור לא מאומת ו-400 עבור חדש לא מאומת". בינתיים, כאמור, המגבלות התכווצו עוד יותר, ומאסק גם ממשיך להתעקש שהמהלך הוא זמני בלבד ושמקורו טכני, שתלה את הסיבה לשינויים, כאמור, בגירוד דאטה ברמות קיצוניות ומניפולציות שנערכות על המערכת. לפי מאסק, מדובר בחברות בינה מלאכותית העומדות מאחורי איסוף הדאטה בטוויטר. הוא אמר שכמה מאות ארגונים (ואולי יותר) שודדים את נתוני טוויטר בצורה אגרסיבית ביותר, עד לנקודה שבה הדבר משפיע על חווית המשתמש האמיתית, כך לפי דיווח של The Verge. מאסק המשיך וטען כי זה די מרגיז להכניס מספר גדול של שרתים לרשת מסיבות חירום, רק כדי להקל על הערכת השווי השערורייתית של סטארט-אפ בינה מלאכותית כלשהו. דורסי מביע תמיכה? למאסק, כפי שיודעים היטב עוקביו, יש נטיה להומור מעט משונה, ילדותי וציני, והוא עשה שימוש בכך גם במקרה הזה. לאורך השעות מאז פרסום ההודעה על מגבלת החשיפה לציוצי טוויטר ביום, צייץ עסקן הטק כי "הסיבה שהגדרתי 'מגבלה לצפייה' היא שכולנו מכורים לטוויטר וצריכים לצאת החוצה. אני עושה כאן מעשה טוב למען העולם. כמו כן, זו עוד תצוגה (של ציוץ למניין המגבלה – ג"פ) שהרגע השתמשתם בה". The reason I set a “View Limit” is because we are all Twitter addicts and need to go outside. I’m doing a good deed for the world here. Also, that’s another view you just used. — Elon Musk (Parody) (@ElonMuskAOC) July 1, 2023 מאוחר יותר הוא כתב: "הו האירוניה של פגיעה במגבלות הצפייה (בציוצים – ג"פ) עקב תלונות על מגבלות הצפייה". ושוב צייץ כי "מגבלת הצפייה היא עקב קריאת כל בנוסף, בשעות הבוקר של היום (א'), מאסק הוסיף כי "בטוויסט נוסף באירוניה, — jack (@jack) July 1, 2023 בהמשך להתרחשות זו, הלילה פרסם המייסד השותף ומנכ"ל טוויטר בעבר, ג'ק דורסי, ציוץ שנשמע כמסנגר על מהלכיו של מאסק, או אולי עליו עצמו. דורסי כתב: "לתפעל את טוויטר זה קשה. אני לא מאחל את הלחץ הזה לאף אחד. אני סומך על כך שהצוות עושה כמיטב יכולתו תחת האילוצים שיש לו, שהם עצומים". הוא המשיך וטען: "קל לבקר את ההחלטות מרחוק… שאני אשם בהן… אבל אני יודע שהמטרה היא לראות את טוויטר משגשגת. וזה יקרה". דורסי, שיחסיו עם מאסק חיוביים לרוב ושאף היה בעד הרכישה שביצע מאסק כשקנה את טוויטר ב-44 מיליארד דולר, המשיך והדגיש את הקו הניהולי שהוא מעוניין שבו תנקוט החברה וציין: "אני מקווה שהם ישקלו לבנות על פרוטוקולים פתוחים באמת עמידים לצנזורה, כמו ביטקוין ו-nostr, כדי להקל על הנטל הזה (של הניהול – ג"פ)". וסיכם שזה "טוב לכולם, וקריטי לשמירה על האינטרנט הפתוח".

מאת: יונתן שממה, מוביל תחום ה-AI באולקלאוד בינה מלאכותית (AI) הפכה למרכיב חיוני בחיי היומיום שלנו, כחלק אינטגרלי המפעיל מגוון רחב של יישומים. למרות זאת, הגעתו של מודל ה-GenAI גרמה להתרגשות ובמקביל למידה של של חרדה ביחס להיקף ההשפעה שלו על חיינו. האם מודל ה-GenAI יחליף את הבינה האנושית? האם הוא יוביל לאובדן מקומות עבודה רבים? השאלות הללו נשארות ללא מענה, גם עבור מומחי הבינה המלאכותית מסביב לעולם. במקום להיות מקובעים על הלא נודע, זה קריטי להבין איך GenAI תשפיע על התהליכים הקיימים וכיצד נוכל לבצע את ההתאמות הנדרשות. בעולם המשתנה שאנו חיים בו, צצים שחקנים מרכזיים המעצבים את השוק. ספקים עם יכולות עמוקות של למידת מכונה (Machine Learning) ומשאבים רבים המסוגלים ליצור מודלים של GenAI, הידועים גם כ-Foundation Models. מצד שני, הצרכנים הם חברות, המחפשות לשלב GenAI במערך היישומים או השירותים, מבלי להחזיק בהכרח צוות מומחים של ML. למרות זאת, גישור הפער בין הספקים לצרכנים אינו ישיר. בזמן ש-Foundation Models המפותחים על ידי הספקים מרשימים בהחלט, הם עדיין מציגים מגבלות במשימות ערך גבוה של דומיין ספציפי, חיזוי שווא, וקבעון בשימוש בדאטה. כל אלו מדגישים את הצורך בשימוש בגורם צד ג', או ה-Fine Tuners (המגשרים). המגשרים אלו הן חברות בעלות ידע נרחב ב-Machine Learning, והן יכולות לשלב את המודלים של ה-GenAI ביישומי הצרכנים, ובכך הן מתגברות על המכשולים הסופיים של להטמעתם בצורה יעילה ומקצועית. כיצד המגשרים ישיגו את המטרה? באופן מעניין, ההשפעה המשמעותית של GenAI טמונה בחיזוק מתודולוגיות וגישות שהן לא ספציפיות ל-GenAI, אלא כאלו שלא נוצלו ב-AI מסורתי. ראשית, ניטור והערכת דיוק המודל יהפכו לקריטיים יותר מתמיד. בזמן שהניטור נפוץ בימינו, לרוב מתייחסים אליו כמחשבה שנייה ולעיתים הוא נבנה אחרי שהמודלים מוטמעים. מעתה והלאה, מהנדסים חייבים לתעדף את הניטור מתחילת פרויקט למידת המכונה. יתרה מכך, הערכות הוגנות ומוטות, שנותרו במידה רבה בגדר דאגה בלתי מטופלת, יחייבו תשומת לב רבה מן התעשייה. הרעש סביב GenAI יוביל אפילו את המחוקקים לנקוט בפעולה, מה שיוביל לעלייה בשוק ההערכות ההוגנות, באופן דומה לדרך שבה GDPR האיצו את השוק של פרטיות המידע. לוגו אולקלאוד במשרדי החברה. צילום: מוניקה אוולינו אולקלאוד – המגשרת המושלמת על הפער בין הצרכנים לספקיות ה-GenAI שנית, GenAI יסיט בחזרה את הפוקוס לדאטה, מה שיהפוך "AI מוכוון דאטה" לנורמה החדשה. החשיבות של המודל מצטמצמת לנוכח השיפור ב-Foundation Models של החברות המגשרות, אשר שמות דגש על חשיבות איכות הדאטה. כתוצאה מכך, קיימת חשיבות רבה לתשתית הענן הנכונה עבור הצרכנים. פתרונות מבוססי ענן כבר מסייעים לניטור ולהערכה של מודלים רבים בקני מידה שונים. יתרה מכך, הקונספט של Data Lakes, Lakehouses או Data Meshes דחף את התחום של Data Analytics (ניתוח נתונים) קדימה, תודות ליכולת הגמישות, האבטחה והגדילה הניתנות באמצעות הענן. לכן, המעבר מ-AI ממוקד מודל, ל-AI ממוקד דאטה יהיה הרבה יותר פשוט בסביבת הענן הנכונה. בהינתן שתי הנקודות לעיל, המיומנות והמומחיות של אולקלאוד (AllCloud) בהבנת תהליכי הבנייה של ארכיטקטורות דאטה בענן והטמעה של יישומי AI, משמעותן היא שאולקלאוד מיצבה את עצמה כמגשרת המושלמת על הפער בין הצרכנים לספקיות ה-GenAI. ההופעה של GenAI בחיינו מציגה שינוי פרדיגמה בתחום הבינה המלאכותית. ההבנה של ההשפעות הפוטנציאליות של GenAI על תהליכים קיימים ותגובתיות מהירה היא קריטית עבור אינדיבידואלים וחברות יחדיו. שיתוף הפעולה בין צרכנים, ספקים, והמגשרים יעצב את השוק, ויאפשר אינטגרציה ויישום אפקטייביים של GenAI. על ידי תיעדוף ניטור מדויק, הערכות הוגנות, וגישות ממוקדות דאטה, אנחנו יכולים לנווט בין האתגרים ולנצל את ההזדמנויות המוצעות על ידי GenAI בעידן הבינה המלאכותית.

"כדי ליישם את הבינה המלאכותית היוצרת (ה-Generative AI) בארגונים צריך להסיר את ה-'הייפ' שיש סביבה, לעבור את השלב הזה. רובנו, ודאי בארוגנים, נתקלים בבינה המלאכותית היוצרת ואומרים 'וואי'. מיד אחר כך, המחשבה היא: מה נעשה עם זה? כלומר: יש בלבול מסוים, חוסר ודאות, שה-'הייפ' מחזק אותם, ועל כן נדרש להסיר אותו", כך אמר אמיר רסקין בכנס Data Science, BI & Big Data Analytics של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. רסקין חלק עם המשתתפים מניסיונו כיועץ אסטרטגי בתחומי האנליטיקה והמידע. הוא אמר כי "הבינה המלאכותית היוצרת היא לא גימיק, אבל ה-הייפ' סביבה מסנוור הנהלות ארגונים עד כדי כך שהוא מביא לכך שהשאלות הכי בסיסיות בנוגע לקבלת החלטות לא נשאלות, ומכאן גם שלא מתקבלות תשובות". ככלל, הוא אמר כי "בבואם של ארגונים לעשות משהו עם הבינה המלאכותית היוצרת הם נתקלים במורכבות גדולה מאוד. זאת, מאחר שמדובר במשהו שדורש מהארגון שינוי. נשאלות השאלות: במה הארגון צריך להשתנות? והאם הוא באמת יכול להשתנות?". "כדי ליישם פרויקטי Generative AI על הצד הטוב ביותר, עליהם להגביר את מהירות השינוי, לחזק את השרידות שלהם, ולהיות יעילים והיברידיים באמת", ציין. "השרידות היא היכולת של הארגון להמשיך לעשות את מה שהוא טוב בו גם כשהוא עובר שינויים גדולים מאוד". "ארגונים שמחזירים את העובדים למשרד – האם הם רוצים שהלקוחות יחזרו לטלפון?" רסקין ביקר ארגונים שמחזירים את העובדים שלהם לעבודה במשרדים בלבד ואמר כי "השאלה היא האם אותם ארגונים מצפים מהלקוחות שלהם לעזוב את הדיגיטל, ולחזור לסניפים ולדיבור בטלפון. אני מניח שהתשובה היא 'לא'. זה אמור להיות המצב גם באופן העבודה, וזה מעיד על חוסר הבנה עמוק של אותם ארגונים מה קורה בחברה שלנו, שהעבודה מהמשרד היא כבר לא צורת העבודה האולטימטיבית, ו-ודאי שלא היחידה". הוא העלה כמה שאלות שכדאי שארגון שמשתמש בבינה מלאכותית בכלל, ובזו היוצרת בפרט, לשאול: "אם הארגון יוציא את המילה AI מהמוצר – האם הוא יוסיף למכור אותו? האם ה-AI פותרת את הבעיות של הלקוחות? ועד כמה הפתרון, המבוסס על בינה מלאכותית, צריך להיות מדויק?" ושאלה נוספת: "האם הבינה המלאכותית היוצרת מתומחרת יקר מדי?". לסיכום, רסקין המליץ לארגונים: "שימרו את 'הכפתור האדום' הגדול, ש-'לחיצה' עליו תביא לשימוש בבינה מלאכותית יוצרת, להרבה זמן. הארגון צריך לנהל את השימוש בה, ובכלל את הנושא הזה, בקפידה". סער ברהום, סגן נשיא בכיר למו"פ ב-Veeva Crossix. צילום: עמית אלפונטה סער ברהום, סגן נשיא בכיר למו"פ ב-Veeva Crossix, הציג את החברה. הוא אמר כי "19 מ-20 חברות הביו-פארמה הגדולות ביותר בעולם משתמשות באפליקציית הביג דאטה והאנליטיקה שאנחנו בונים בקריית אונו. אנחנו מנגישים להן מידע רפואי של מאות מיליוני אמריקנים, תוך שמירה על הפרטיות". לדבריו, "השימוש בפלטפורמה שלנו שינה מהותית את האופן שבו הן מפעילות את השיווק שלהן בארצות הברית. מדובר בשיווק בצורה ישירה למטופלים ולרופאים – מה שאסור לעשות ברוב העולם, כולל בארץ, אבל בארצות הברית – מותר".

בשבוע שעבר השיקה עמותת בית חם בירושלים מרכז טכנולוגי חדיש וראשון מסוגו למחזור פסולת אלקטרונית, שיקדם תעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים – אנשים עם לקויות ראייה, שמיעה, בעיות גופניות, הנמכות קוגניטיביות ועוד. המרכז פועל תחת משרד הרווחה ועיריית ירושלים והינו ייעודי לאוכלוסיית השיקום של משרד הרווחה. מדובר במרכז גדול, שעתיד לקלוט כ-40 עובדים עם צרכים מיוחדים מירושלים והסביבה לעבודה שיקומית ומקדמת.  המרכז יעסוק בעבודות של מחזור ומחדוש פסולת אלקטרונית, החל מעבודות קלות של מיון והפרדת רכיבים ועד לעבודות מורכבות של הרצת תוכנות, בקרת איכות ועוד, תוך שיתוף פעולה עם תאגיד מאי, ועם חברות עסקיות נוספות, בהן כתר אלקטרוניקה. המרכז מציע הזדמנויות תעסוקתיות לאנשים עם צרכים מיוחדים ומעניק ערך מוסף של עשייה חברתית משמעותית לטובת הסביבה והשמירה על כדור הארץ.  לצד עבודה מכבדת המרכז מציע סדנאות בנושאי תעסוקה, בריאות, פנאי איכות חיים ועוד. כמו כן, כל עובד יקבל ליווי פרטני על ידי אנשי מקצוע של עמותת בית חם, במרכזו בניית תוכנית קידום אישית וקידום מטרות ויעדים אישיים להשתלבות בסביבת עבודה טכנולוגית ודינמית.  במרכז יקבלו העובדים ידע מקצועי מטכנאי/ת מחשבים מוסמך, לצד כלים להשתלבות בעולם התעסוקה ממנהל/ת מקצועי מתחומי השיקום התעסוקתי, וכן ליווי של מרפא/ה בעיסוק לשם ביצוע התאמות והנגשות.

שם ותפקיד: נתי לרר, מפתחת אבטחת סייבר בכירה ב-ג'י דיגיטל (GE DIGITAL). תפקידים קודמים: כל מהלך הקריירה שלי ממוקד באבטחה בתחומים שונים. בהתחלה כחיילת משוחררת עבדתי באלתא במשך שנתיים כבודקת ידנית. לאחר מכן עברתי להיות מפתחת אוטומציה כשלוש שנים בארגוס (Argus) – חברה המתעסקת באבטחה בעולם הרכב, ובשנתיים האחרונות אני מפתחת בחטיבת אבטחת הסייבר בחברת ג'י. השכלה ושירות צבאי: בבחירה בלימודי התיכון שלי התלבטתי בין מחול לבין ביולוגיה ומדעי המחשב. לבסוף החלטתי להשאיר את המחול רק לשעות אחר הצהריים. אחרי התיכון התגייסתי למודיעין חה"א והמשכתי בקבע כמאפיינת מבצעית ביחידה. במקביל ללימודים האקדמיים שלי התנדבתי להעביר תכנים בנושא מדעי המחשב לנערות בחטיבת הביניים על מנת להעלות את המוטיבציה ולהשפיע על בחירתן במקצועות הטכנולוגיה לקראת הגעתן לתיכון. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד ידעתי שאני ריאלית וטובה במתמטיקה ולוגיקה. ידעתי שהמקצוע יביא לי את היכולת (או יפתח את הדלתות) להשפיע דרך הקוד על עולמות האבטחה. העבודה אחרי ההצבא הייתה צמודה עם המתכנתים, והתעניינתי ושאלתי וראיתי מהם שזה מה שמתאים לי ללמוד. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני יודעת שיש מקומות שהנשיות מוצגת כיתרון ושממש מחפשים נשים בנרות. הנשיות מביאה עמה אופי שונה והכרחי למקצוע, והתחילו להבין את זה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא.