משתמשים בדפדפן כרום? הנה מידע שכדאי מאוד שיעניין אתכם: גוגל שחררה אתמול (ב') עדכון חדש, ודחוף, עבור הדפדפן, שלדברי החברה הוא חשוב לשלושה מיליארד המשתמשים בו. העדכון מציע טלאי עבור פגיעות יום אפס שהתגלתה לפני פחות משבוע, והיא קשורה לבעיה בזיהוי סוג מסוים של נתונים במנוע ה-V8 של הדפדפן – המנוע שאחראי ליישום של תרחישי ג'אווה סקריפט שמשולבים באתרים ברשת. גוגל הודיעה שהיא זיהתה את הבעיה ומוציאה טלאי מהיר מכיוון שכבר נחשפו כמה וכמה מקרים שבהם הפגיעות הזו נוצלה בפועל כדי לפרוץ למערכות מחשוב המשתמשות בדפדפן כרום. כמו במקרים רבים שבהם מתגלה פגיעות יום אפס, במיוחד אם היא כבר נוצלה, גוגל לא מספקת פרטים על הבעיה, כדי למנוע מהאקרים ללמוד מכך כיצד לנצל את הפגיעות. היא תעשה זאת רק אחרי שתוודא שהרוב המכריע של המשתמשים כבר עדכן את הדפדפן. הפגיעות התגלתה בגרסה של הדפדפן ל-Windows, לינוקס ו-macOS. המשתמשים צריכים להיכנס להגדרות ולבדוק שהדפדפן מעודכן, או קיים עדכון, לגרסה 112.0.5615.21.

"מנהלי תשתיות ה-IT בארגונים ניצבים אל מול שלל אתגרים, ובראשם הרצון לייעל את עבודת התשתית, לצמצם את עלויות התחזוקה, להביא לעוד תפוקה ולעבוד בהלימה לצרכים העסקיים של הארגון. המענה לכך הוא בשרתים מוכווני מטרה: אם ללקוח הארגוני יש צורך ספציפי בעומס העבודה – הוא יקבל שרת ייעודי, שעונה לדרישותיו, ולא שרת בעל יכולות נוספות שאינן בשימוש", כך אמר שעיה בכר, מנהל פיתוח עסקי ב-דל (Dell Technologies) ישראל. בכר ציטט מחקר שערכה החברה בקרב אלפי מנמ"רים.יות ומנהלי.ות תשתיות, שממנו עלה כי 70% מהם מתכננים פרויקטים להרחבת מערך ה-IT עם יכולות נוספות למחשוב קצה. 65% מהנשאלים והנשאלות ירחיבו את השימוש שלהם בענן לסוגיו. כך, הסביר, "התשתיות מקבלות משנה חשיבות: הן מסייעות למנהלים לממש את החזון העסקי של הארגון, עם כלים וטכנולוגיות עדכניות". "מנהלי התשתיות יספקו לכלל המשתמשים רצף של שירותי IT, כשאלה מעודכנים תמיד לגבי היכולת של התשתיות, התקלות הצפויות, והדרך להתגבר עליהן", הסביר. "דברי מנהלי התשתיות מהדהדים עם מגמת מחשוב הקצה: חלה תזוזה של הכוח המחשובי אל מחוץ לדאטה סנטר, כך שהוא קרוב להתרחשות ה-'אירוע', מייצר נתונים ומנתח אותם ברצפת הייצור – למשל בנקודת מכירה קמעונאית, במחסן או בארגוני בריאות. מחשוב הקצה הופך לאקוטי – ולא מתרכז עוד רק במרכז הנתונים", הוסיף בכר. שרתים לחיזוק מחשוב הקצה לדברי בכר, "ההכרזות האחרונות על משפחות השרתים החדשות שלנו, Dell PowerEdge Servers, מבוססות על ארבעה עמודי תווך: האחד הוא שרתים מוכווני מטרה, שנועדו לביצוע משימה ספציפית. בשילוב רכיבי בינה מלאכותית ומעבדים חדשים, מנהלי התשתיות ממקסמים את היכולות של השרתים הללו בצורה טובה ויעילה יותר. הם עונים על צרכים ספציפיים של הארגון, תוך יכולת הרחבה ברכיבי הזיכרון, למשל, או לשילוב GPU בשרת. עמוד התווך השני הוא הכנסת רכיבי ייעול תפעולי ואוטומציה, שמעניקה יכולות לפריסה מהירה ויעילה של השרתים במגוון אתרים, ניהול של מחזור החיים שלהם, קבלת נתונים מהשרתים אודות התפקוד שלהם, עדכון אודות תקלות אופציונליות, וכן טיפול ועדכון של כלל אותם רכיבים". "עמוד התווך השלישי", הסביר המנהל הבכיר ב-דל, "הוא עמידות בהיבט הסייבר. השרתים מסייעים להאיץ את אימוץ גישת האפס אמון (Zero Trust) בארגונים, תוך הנחה שכל משתמש ומכשיר מהווה איום פוטנציאלי. בשרתים קיימות כמה יכולות הגנה, לרבות אימות רכיבים מאובטחים במסגרת האבטחה של שרשרת האספקה, מהתכנון ועד למסירה. זאת, לצד אימות רב גורמי של המשתמשים לפני הענקת גישה וכן אימות קריפטוגרפי של רכיבים. כך, אנחנו נועלים את תצורת השרת לפי דרישת הלקוח, עם יכולת להמשך הטיפול והטמעת העדכונים". בכר ציין כי "עמוד התווך הרביעי הוא הקיימות: השרתים תוכננו כך שהם לוקחים בחשבון את הנושא הזה. הם מציעים שיפורים בביצועים, וכך נדרש פחות שטח רצפה עבורם. זאת, בלי להתפשר על טכנולוגיה חזקה ויעילה יותר. באופן זה הם מציעים ניהול נכון של הטיפול בחום הנוצר, כמענה לכך שהמעבדים החדשים פולטים רמות חום גבוהות. יש לנו היצע לקירור מים – מהרמה של הארון הבודד ועד לדאטה סנטרים, והם כוללים גם מענה לניהול תקריות, כמו דליפת מים, שעלולה לפגוע בשרת עצמו". לדבריו, "אנחנו חווים גידול בצריכת שרתים, וזאת למרות מגמת המעבר של ארגונים לענן. לסיכום ציין בכר כי "שם המשחק של מנהלי התשתיות הוא יעילות ומענה למגמות המחשוב המתגברות, ובראשן נושא ה-AI. הדורות החדשים של השרתים מספקים יותר יכולות, עם יעילות גבוהה יותר, לרבות יעילות אנרגטית – תוך מיקוד בצרכים העסקיים של הלקוחות הארגוניים, וכן כוח מחשוב אמין ועוצמתי בדאטה סנטר ומחוצה לו".

כנס המפתחים של אפל, WWDC, שייערך ביוני הקרוב, יהיה עמוס במיוחד מבחינת השקת מכשירים חדשים, כמו גם עדכונים לכל מערכות ההפעלה. למעשה, לפי הדיווחים הכנס הזה אמור להיות הגדול אי פעם מהבחינה הזו, והוא אמור להיות עוד יותר מעניין לאור העובדה שלאחר כמעט עשור אפל תשיק בו מוצר שמשתייך לקטגוריה שהיא לא שיחקה בה עד עתה: ערכת משקפי המציאות המעורבת. כזכור, ערכה המציאות המעורבת הזו תושק למרות שבתוך אפל עצמה היו קולות לא מעטים שחשבו שצריך לדחות אותה בעוד תקופת מה, ולא רק כדי לשפר אותה, אלא גם כדי לחכות שהשוק יהיה משמעותי יותר. למעשה גם עתה ההנחה היא שהמכירות יהיו די צולעות בהתחלה, במיוחד בחודשים הראשונים לאחר ההשקה הקרובה, אבל שהן יתחזקו אחרי שהמפתחים יתחילו להציע אפליקציות מותאמות – ו-אפל מתכוונת להעביר מסרים ישירים מאוד למפתחים בכנס הנוכחי, בעיקר בתחום של איזה סוג של אפליקציות כדאי לפתח. תתחיל את מסעה בגזרת המציאות המעורבת. אפל. צילום: BigStock משקפי המציאות המעורבת יגיעו גם עם מערכת הפעלה ייעודית שזכתה לשם xrOS, שתלווה כמובן בערכת פיתוח, ובמקביל לה יושקו הגרסאות החדשות של שאר מערכות ההפעלה של אפל: iOS 17, iPadOs 17, macOS 14, וכן עדכון ל-watchOS – כשלפי הדיווחים, מבין על העדכונים רק האחרון אמור להיות משמעותי, אם כי את הכי הרבה רעש יעשה העדכון ל-iOS 17, לפחות בגרסה האירופית שלו, שתפתח את הטלפונים של החברה לאפשרות התקנת אפליקציות שמקורן אינה החנות של אפל עצמה. בגזרת החומרה אמורה אפל להציג MacBook Air ראשון עם מסך 15 אינץ', גרסה מעודכנת של MacBook Air עם מסך 13 אינץ', MacBook Pro עם מסך 13 אינץ', שאמור להציע תצורה קצת נמוכה יותר שתהיה נגישה יותר מבחינת מחיר, עדכון משמעותי ומעורר ציפיות – iMac עם מסך ה-24 אינץ', וכנראה גם דגמים עוצמתיים יותר של MacBook Pro, שיהיו מבוססים על מעבדיה החדשים של אפל במשפחת ה-M2.

"אנו עוסקים בהטמעת מודלים ורכיבים של בינה מלאכותית זה מספר שנים. בשנה האחרונה, לאור התקדמות התחום, אף העמקנו את הטיפול בנושא. AI מסייעת לנו לטפל בנתונים רבים יותר ובאופן חכם ויעיל יותר – וכך אנו יכולים לעבות את הדאטה על שורדות ושורדי השואה, כמו גם על הקורבנות, ולהעשיר את קורות חייהם", אמר מיכאל ליבר, מנהל אגף חדשנות וטכנולוגיות מידע ביד ושם. "אחד התחומים בהם אנו עוסקים באופן מסיבי הוא NLP, עיבוד שפה טבעית", סיפר ליבר עובדה מרתקת בראיון לאנשים ומחשבים ופירט, "ואנו עוסקים בו רבות בכל הקשור לזיהוי ישויות ועדויות. מדובר בחומר מאוד בעייתי מבחינת NLP – כיוון שאנו עובדים בשפה העברית, שם המצב פחות טוב מאנגלית, כי יש הרבה פחות מודלים". לדבריו, "במסגרת העדויות, אנו מנסים ולעתים מצליחים, לחלץ מידע מסודר אודות נספים, שייתכן שלא נרשמו באופן מסודר בהיכל השמות. אנו מפעילים את המודל כדי להצליב או לשייך רשומה למול אנשים – שורדים או נספים – שהם כן מזוהים. כך, אנו יכולים לעבות את קורות חייהם: AI מזהה בעדות ישויות, אנשים, מקומות או אירועים – והחוכמה מתחילה בזיהוי, גם זיקה, קשר, וגם הקשר – קונטקסט. כך, אם יש לנו עדות וידיאו של שעות, המודל מסייע לנו לחלץ נתונים מה קרה למי מבני המשפחה של העד או העדה. הוא מסייע להבין את הטקסט לעומק, למשל האם מישהו 'נשלח למחנה ריכוז', משמע הוא נרצח שם, כי זו אינה מסקנה אוטומטית. השימוש ברכיבי AI מזרז את העבודה הסיזיפית שנעשתה על ידי בני אנוש, ומקצר תהליכים". הוא הוסיף וסיפר כי "המשכנו השנה בפרויקט של למידה עמוקה לטובת טיפול טוב יותר במאות מיליוני המסמכים שברשותנו. המערכת מבוססת אנבידיה ונועדה לתת עוד מידע, בלא התערבות אנושית ולהעשיר את המטה-דאטה שלנו". הנצחה וזיכרון. במוזיאון יד ושם אך גם בדיגיטל. צילום: BigStock IT Awards 2022: אות הערכה לפרויקט בתחום ה-AI-ML  ליבר ציין כי "בתחרות מצטייני המחשוב 2022 של אנשים ומחשבים קיבלנו השנה אות הערכה בקטגוריית בינה מלאכותית-לימוד מכונה, בשל פיתוח מערכת לחילוץ ואיתור שמות מתוך עדויות קיימות. בסופו של התהליך יתווספו למאגר של יד ושם אלפי שמות חדשים של קורבנות וניצולים, ומידע נוסף לגביהם". לפני ימים אחדים יד ושם חנך את מייצג ספר השמות, המציג את שמות 4,800,000 מיליון קורבנות השואה. הספר כולל את שמותיהם של הקורבנות, מקום הולדתם, תאריך לידתם ומקום הירצחם אם הוא ידוע. השמות הכתובים בספר הם פרי עבודת איסוף של עשרות שנים שמבצע יד ושם מיום הקמתו ועד היום באמצעות דפי עד, איתור מסמכים שונים מתקופת השואה, שיתופי פעולה עם אתרי הנצחה וזיכרון ועוד. "אורכו של הספר הוא שמונה מטרים", אמר ליבר, "ומימדיו העצומים מעידים על האובדן הבלתי נתפש והעצום. עמודיו האחרונים של הספר – ריקים, ומסמלים את השמות שעדיין לא אותרו, תועדו והונצחו, וייתכן כי לעולם לא יאותרו". לדבריו, "אנו מעריכים שהיעד המספרי בר-ההשגה הוא 5.1 מיליון רשומות של נספים. כמובן שבחלוף הזמן, קצב איתור הרשומות הולך ונהיה איטי". הפקת תשובות מכלל מאגרי המידע על השואה לפי ליבר, "נכנסנו השנה לדור 2.0 של הנגשה של הידע והמאגרים שלנו, והתחלנו את DAtA Project, ראשי תיבות של Digital Access to All. אנו בונים פלטפורמה אחודה, עם מחברים (קונקטורים) וממשקי API – לאיגום כלל מאגרי המידע ביד ושם ולהנגשתם – מידע ארכיוני, מידע מאוספים מוזיאליים, מחקרים, תמונות, מסמכים, אודיו וסרטונים. כך, מי שייגש למאגרי המידע, ישאל שאלה פעם אחת – ויקבל תשובה כוללת, מכל מאגרי המידע השונים, כי בנינו שכבות חדשות חכמות, עם יכולות תחקור מתקדמות". "בפלטפורמת הניהול הפנימית של יד ושם, שהוותה את התשתית לספר השמות", ציין, "נוספו משנה שעברה כ-4 מיליון עמודי תיעוד למערכת, המכילה כעת יותר מ-224 מיליון עמודים סרוקים. יהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא תיעוד לכולם". פרויקט גדול הנמצא בעיצומו, סיפר ליבר, "הוא העברת אתר האינטרנט של יד ושם, ששכן באירוח במתקן סלקום-נטוויז'ן בחיפה – לאתר של בינת בהר חוצבים, בקרקע, לא בענן". הוא הוסיף כי "אנו בוחנים מעבר ל-נימבוס, הענן הציבורי הממשלתי. מה שעומד לנגד עינינו הוא העלויות של ארגון כמונו, בעל כמות נתונים מטורפת, ובלא היררכיה ויכולת לתעדף את צרכי האחסון. אנו כבר עושים שימוש בנימבוס כיום לטובת גמישות בניתוב של עומסי עבודה ותעבורה, בשילוב כלי 5F". מאמצים אינטנסיביים בשל השעון המתקתק "כולם מבינים שהזמן של מרבית שורדי השואה, שיכולים לספר את סיפורה בגוף ראשון – קצוב", סיכם ליבר. "לכן, אנו מסתייעים ב-IT כדי לחשוף את סיפורי השואה, לרבדיה השונים, למגוון אוכלוסיות, בארץ וגם בעולם, תוך מיקוד בצעירים ובצעירות. הדור הצעיר הוא זה שיישא את זיכרון השואה, והדיגיטל יאפשר זאת. הטכנולוגיה תמשיך לתפוס מקום משמעותי בפעילותינו, כדי שנגיע לקהלים רחבים יותר, שאינם קהל שבוי, שאינם בהכרח מחוברים 'טבעית' לסיפורי שואה – אנחנו חייבים להיות מעניינים ורלוונטיים".

זרטו (Zerto) – חברה בת של HPE, השיקה תוכנית התמחות בשכר לסטודנטים במרכז הפיתוח שלה בהרצליה. מאות סטודנטים נרשמו לתוכנית, ומתוכם נבחרו 10 סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטאות המובילות בישראל שייקחו חלק במגוון תפקידים בצוותי הפיתוח השונים בחברה למשך 12 חודשים במטרה לקלוט אותם עם סיום לימודיהם כעובדים מן המניין. הסטודנטים משולבים במגוון צוותי הפיתוח וייקחו חלק פעיל בפיתוח ועיצוב המוצר אשר נמצא בשימוש לקוחות בכל העולם. בנוסף, הסטודנטים יקבלו ליווי על ידי מנטורים מתחום הפיתוח ויעברו הכשרות מעשיות מגוונות בתחום. עידן לביא, מנהל קבוצת פיתוח בזרטו ומוביל תוכנית ההתמחות: "במסגרת תהליך הגיוס הכרנו סטודנטיות וסטודנטים מוכשרים מאוד, שמתוכם נבחרו 10 לתוכנית. מעבר ליכולות והפוטניצאל שהסטודנטים הפגינו, היה לנו חשוב להתאים להם תפקידים בהתאם לשאיפות המקצועיות שלהם ולתחומי העניין. אנחנו מאוד מתרגשים לקבל את הסטודנטים והסטודנטיות שנבחרו ולפתח כישרונות חדשים חברה".

מאת הילל יוסף   "איומי הסייבר הפכו להיות רב ממדיים. התוקפים כבר לא עושים זאת בשיטת 'טבלה', כי אם בשיטת 'גרף'. אם בעבר נהגו התוקפים לבחון סוגי מתקפות שונים, כגון מתקפת מניעת שירות מבוזרת, DDoS, הזרקת SQL, או 'הונאת מנכ"ל (BEC – Business Email Compromise) – ואז מנסים לפרוץ למאגרי מידע עסקי – הרי שבשנים האחרונות מרבית התוקפים הפכו להיות מומחים רב ממדיים – הפועלים, לצד הממד הטכנולוגי, גם בזה האנושי, עם מתקפות דיוג למיניהן ו”הנדסה חברתית", כך אמר איל וינטרוב, מנכ"ל ומייסד חברת פריסייל1 (Presale1), קבוצה בינלאומית לניהול פרויקטים, המתמחה בפתרון בעיות אבטחת מידע  וסייבר. לדברי וינטרוב, "ארגונים לא מקדישים תשומת לב מספקת לאיום בהיבט של הממד האנושי, איום פנימי – בזדון או בשגגה. איום זה עלול להגיע מצד עובדי ניקיון, או עובדי IT – ממורמרים או כאלה המתכננים את הסטארט-אפ הבא שלהם וגונבים כמה שיותר מידע סודי תוך ניצול הרשאות גישה, כך שטכנולוגיות האבטחה המסורתיות לא יעזרו לארגון המותקף". ממד נוסף, ציין וינטרוב, "הוא אבטחת מידע פיסית. משמע, פריצות למקומות שיש בהם מידע רגיש באמצעות ניצול חולשות במערכות בקרת כניסה לסוגיהן, החל מטמ"ס (טלוויזיה במעגל סגור) ועד מערכות כניסה עם קודים, תגים, או זיהוי ביומטרי". הממד השלישי בסייבר הדורש טיפול, הוסיף, "הוא בתחומים חדשים יחסית, דוגמת מתקפות מבוססות שימוש בכלי סייבר זולים ונגישים לרכישה ברשת. אלה לא מצריכים משאבים ומומחיות טכנית מעמיקה". הממד הרביעי, ציין, "הוא ניצול תווך הסלולר, שהקורבנות עושים בו שימוש בטלפונים לא מאובטחים – לטובת ביצוע מתקפות רוגלה מרחוק, תוך ניצול חוסר המודעות של מרבית המשתמשים". הממד החמישי, ציין, "נוגע לכך שמשתמשים רבים לא ערים ליכולת לבצע האזנות בסתר וכך להגיע למידע ולסיסמאות באמצעים זולים, הניתנים לרכישה בכל חנות ציוד אלקטרוני". כך, הסביר, "פעמים רבות ארגונים עושים להאקרים את החיים 'קלים' יותר בשל מבנה הארגון, שאין בו קשר בין האבטחה הפיסית – שבאחריות הקב"ט, לאבטחת המידע – שבאחריות מנהל אבטחת המידע. נדרש לספק פתרון הגנה מוכלל, המשלב את שלושת הממדים – האנושי, הפיסי והסייבר, בדגש על מניעת ריגול עסקי. זאת לאור ריבוי החברות שצצו ופועלות בתחום". "החברה בראשותי", אמר, "מאפשרת לארגונים להתמקד בליבתם העסקית – בזמן שאנו מספקים פתרונות אבטחת מידע מותאמים, המשתלבים בצורה חלקה ויעילה בעסק". לדברי וינטרוב, "אנו עובדים יחד עם לקוחותינו כדי למצוא את פתרונות האבטחה המתאימים והמתקדמים ביותר, של עשרות ספקיות אבטחה – מקומיות ובינלאומיות, במגוון תחומים – XDR, הגנת מובייל, תהליכי פיתוח מאובטח, ניהול סיסמאות, בקרת גישה ועוד. אנו מנהלים את פרויקטי אבטחת המידע של לקוחותינו משלב הוכחת הרעיון (PoC), דרך ההטמעה ועד להפעלה הסופית, תוך תמיכה שלנו סביב השעון. כך, אנשי פריסייל1 עבדו בהצלחה עם לקוחות ארגוניים בתכנון תשתיות אבטחה מורכבות, ניתוחי חדירה מורכבים ופיתוח פתרונות, לרבות אלה הכוללים טכנולוגיות משולבות, ארכיטקטורות אבטחה וטופולוגיות מורכבות. אחת החברות שעמן עובדת פריסייל1 היא אמגון (Amgon – Creative Cyber Security). אמיר גונן, מנכ"ל ובעלי החברה, אמר, כי "כיועץ ומומחה אבטחה, אני פועל לחיבור הדוק בין שלושת הממדים – האנושי, הפיסי והסייבר. הקב"ט ומנהל האבטחה חייבים לעבוד יחד, שאם לא כן – ייווצרו חורי אבטחה, והארגון ייפול בין הכיסאות". באחרונה, אמר גונן, "השתתפתי בכנס הגנת סייבר בינלאומי שנערך ברובע לה דפנס שבפריס, ואורגן על ידי לשכת המסחר ישראל-צרפת, בהשתתפות מאות מומחי הגנת סייבר ועשרות חברות מהתחום. בכנס הרציתי על ההבדל שבין מניעת ריגול עסקי למול הגנת סייבר, שבו הצגנו את פתרון XDR של סייפוקס (CYFOX) לניהול הרשת הארגונית, המשלב עשרה מנועי אבטחה להגנה מרבית". "על מנת למזער את סיכוני הסייבר ביעילות", סיכמו השניים, "יש לערוך ניהול סיכוני סייבר רב-שכבתי בשלושה ממדים. פתרון קלאסי בממד אחד – אינם מספיקים". הקליקו כאן לפרטים נוספים, או עקבו אחר עמוד הלינקדאין של Presale1.

באחרונה פקד את מאורתי פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. פרופ' מויאל הוא דוקטור להנדסת חשמל ומחשבים ומומחה בתחום של זיהוי דיבור אדם באמצעות מחשב. מויאל, אב לארבעה, גדל ומתגורר עד היום באשדוד. בעולמות ההיי-טק, מויאל היה מחלוצי טכנולוגיית זיהוי הדיבור בישראל – טכנולוגיה שזוכה היום לשימושיות רבה וממשיכה להתפתח. משיחתנו למדתי שאחרי שסיים דוקטורט במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון בנגב בשנת 1993 ויתר על פוסט-דוק במכון מחקר בקנדה, הצטרף כעובד הראשון לשני חברים שהקימו את NSC – חברת סטארט-אפ המפתחת פתרונות זיהוי דיבור – שמוצריה נמכרו בין היתר לחברות, למרכזי שירות לקוחות ולארגונים בשוק הביטחוני. במהלך שנותיו בחברה מויאל מילא תפקידים שונים בשרשרת הניהול – ממהנדס פיתוח, לראש צוות פיתוח אלגוריתמים, לסמנכ"ל פיתוח טכנולוגיה וסמנכ"ל פיתוח עסקי, ועד לתפקיד המנכ"ל, שאותו מילא במשך שבע שנים. במקביל לעבודתו בהיי-טק, כיהן פרופ' מויאל כיו"ר הוועד המנהל של אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך – קרן מלגות ללימודים באקדמיה כבסיס למוביליות חברתית. ב-2009 חש כי נושא החינוך בוער בתוכו, כך סיפר לי, והחליט לחזור לאקדמיה. הוא הצטרף למכללת אפקה וייסד את מרכז אפקה לעיבוד שפה – מרכז למחקר יישומי בתחום מומחיותו, שהפך לימים להיות מרכז מחקר מוביל בישראל. מכללת אפקה כשנה לאחר הצטרפותו לאפקה, התמנה פרופ' מויאל לתפקיד ראש מחלקת הנדסת חשמל, וב-2014 מונה לנשיא המכללה, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במהלך שנותיו כנשיא אפקה, פרופ' מויאל מוביל אסטרטגיה של הגדרת דמות המהנדס.ת הבוגר.ת של המכללה ושינוי התהליך החינוכי, כך שמהנדסים בוגרי המכללה יהיו בעלי הידע, המיומנויות והערכים הנדרשים על ידי התעשייה שמעסיקה אותם. בזמן הזה, סיפר, המכללה גדלה ב-50% בכל פרמטר של פעילותה – במספר הסטודנטים וחברי הסגל ובפעילויות הרבות המתקיימות בתוך הכיתות ומחוצה להן. בנוגע לאמירות קודמות של בכירים בתעשייה כי הם לא יקבלו בוגרי תוכניות הכשרה ובוטקאמפים למיניהם – בשלוש השנים האחרונות המצב השתנה ובעקבות המחסור במהנדסים ניתן לראות גם בוגרי בוטקאמפים מועסקים בשוק ההיי-טק. עם זאת, עמדתו של מויאל בעניין, כפי שציין בשיחתנו, היא שאין מקום להשוות בין בוגרי קורסים שונים לתכנות לבין בוגרי תואר בהנדסה. "החלטנו שנדרש שינוי עמוק בתהליך חינוך המהנדסים" "לכל הכשרה יש דמות בוגר.ת וניכר כי לכל סוגי הבוגרים יש מקום בשוק התעסוקה", אמר פרופ' מויאל, "אך ליבת הפיתוח הטכנולוגי המתקדם מבוססת על בוגרי תואר בהנדסה. מה גם שבלימודי תואר ראשון בהנדסה, מעבר להכשרה לשוק התעסוקה, ישנו תהליך של התפתחות אישית של הלומד ורכישת מיומנויות כמו חשיבה ביקורתית, עבודה בצוות רב-תחומי ויכולת תקשורת אפקטיבית". "כמי שמגיע מתעשיית ההיי-טק", המשיך והסביר, "אני מבין את החשיבות ולהעניק לסטודנטים את הכלים שיסייעו להם להצליח בעולם בו קצב ההתפתחות הטכנולוגית הוא אקספוננציאלי והידע משתנה תדיר. לכן, אחרי ששאלנו את עצמנו שאלות קשות, בדקנו מה עושים במוסדות המובילים בעולם וביצענו סקר בקרב תעשיית ההיי-טק הישראלית, החלטנו שנדרש שינוי עמוק בתהליך חינוך המהנדסים. למדתי מפרופ' מויאל שעל בסיס התובנות מהשינוי הסיסטמתי ש-אפקה הובילה בשנים האחרונות, המכללה גיבשה את 'מתווה אפקה'. המתווה הוא הצעה לתכנון ומימוש השינוי הדרוש בתהליך החינוך ל-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) על פני הרצף החינוכי כולו, מהגן ועד התעשייה, בגישה ייחודית המבוססת על עקרונות התכנון ההנדסי (שאל, דמיין, תכנן, צור, התנסה ושפר), מתוך הבנה שרצף חינוכי ל-STEM המתואם ברמה הלאומית הוא הבסיס לחוסנה החברתי-כלכלי-לאומי של מדינת ישראל. לפי פרופ' מויאל, ההתפתחות הטכנולוגית המואצת מדגישה את החשיבות של תחומי ה-STEM, אולם גם בישראל, אומת הסטארט-אפ, למרות המשבר של החודשים האחרונים, יש מחסור רב-שנים בכוח אדם מיומן בתחומים אלה, ובפרט במהנדסים. לכן, לדבריו, "יש לפעול למהלך לאומי מתואם על פני כל הרצף החינוכי שיש לו מרכיב כמותי להגדלת מספר הפונים ללימודים, תוך מתן הזדמנות שווה לכל צעיר וצעירה, וכן מרכיב איכותי של שינוי התהליך החינוכי על פני הרצף כולו".

רשות החדשנות יצאה ב"קול קורא" למסלול מענקים חדש, שנועד לתמיכה ועידוד פיתוח פתרונות חדשנות טכנולוגית ברשויות המקומיות. הכוונה היא לפתרונות שצפויים להשפיע על ייעול ושיפור השירותים המוענקים לתושבים. המסלול הוא מסלול משותף לרשות החדשנות, למשרד הפנים ולמערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה. הבוקר (ב') ערכה הרשות וובינר ראשון בנושא, בהשתתפות כ-100 מנהלים ברשויות ומנ"כלים של חברות כלכליות ששמעו פרטים על הפיילוט וחשיבותו. את הוובינר הובילה ענבר בלום, סגנית מנהל אגף פיתוח עסקי בחטיבת הצמיחה של רשות החדשנות. "המסלול נועד לייצר שיתופי פעולה חדשניים בין הרשויות המקומיות לחברות טכנולוגיות בשלות, שישפרו את השירותים המוענקים לתושבים בתחומים מגוונים", מסבירה בלום בשיחה עם אנשים מחשבים. לדבריה, התחומים שמעניינים את הרשות הם, בין היתר, תקשורת, אנרגיה, תחבורה חכמה, אקלים, מידע ועוד. בלום מציינת, כי "כל חברה טכנולוגית תקבל מענק של עד 50% לביצוע פיילוט לתקופה של שנתיים, שבסופו הטכנולוגיה/המוצר יהיו בשלים להטמעה ויהפכו למוצר מדף. כל חברה או יזם שיגישו הצעה לפיתוח פתרון שמתאים למגזר צריכה לבוא עם הלקוח הסופי, כלומר עם אותה רשות שהפתרון רלוונטי לה. במקביל, יש לתוכנית מטרה נוספת, חשובה לא פחות: קידום ויצירת מנהיגים דיגיטליים ברשות". "המסלול מהווה במה להכשרת מנהיגות ומנהיגים ברשויות המקומיות", מוסיפה בלום, "שיובילו חדשנות טכנולוגית ויצליחו למצוא פתרונות לצרכים הייחודים של כל רשות. המסלול יאפשר התנסות אמיתית בשטח של החברות הטכנולוגיות ויהפוך את ישראל לבטא ניישן ולא רק לסטארט-אפ ניישן". המועד האחרון להגשת ההצעות הוא עד 12 ביולי השנה, מתוך כוונה לאפשר הן לחברות והן לרשויות להתארגן בהתאם.  האצת תהליכי חדשנות וצמצום הפערים הדיגיטליים הקמת המסלול היא חלק ממדיניות רחבה יותר של מערך הדיגיטל ומשרד הפנים להאיץ ולהגביר את הטרנספורמציה הדיגיטלית ברשות המקומית, בין היתר ברשויות חלשות ורשויות בפריפריה. תחום החדשנות ברשויות המקומיות, שמתבצע, בין היתר, באמצעות פרויקטי עיר חכמה, נבדק בדו"ח של מבקר המדינה בשנה שעברה. בין היתר, מצא המבקר, כי תחום החדשות בשלטון המקומי אינו מעוגן בתוכנית כוללת, דבר שמביא לבזבוזי כספים והגדלת הפער הדיגיטלי בין רשויות גדולות וקטנות. יצוין כי בעבר, קצת לפני פרוץ הקורונה, פרסם משרד הכלכלה מכרז רחב היקף להקמת קהילות חדשנות, בין היתר בשלטון המקומי. במכרז זכה אז המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן, אולם מסיבות שונות לא היה לו המשך, והמרכז ממשיך בפעילות עצמאית בתחומי החדשנות בשלטון המקומי.