אפשר להבין טוב מאוד איך הפך חג הפסח גם לג הניקיונות. המעבר המסורתי בין חורף לאביב, כשאפשר לפתוח כבר לרווחה את החלונות, תרגולת חיפוש כל פירור של חמץ בבית כדי להכין אותו לקראת "הלילה הזה כולו מצות" – אז אם כבר מנקים חמץ, זו סיבה טובה לנקות כל פינה בבית לפני שהאורחים מגיעים, ושחס וחלילה הדודה לא תעקם את האף כי תמצא טיפת אבק באיזו פינה. אז אם כבר עושים ניקיון המוני, ולמקרה שלא מצליחים להשיג מנקה באמת טוב/ה לחג, אפשר לעבור לשיטת עשה זו במו ידיך, או בעידן המודרני הדיגיטלי – עשה זאת בעזרת הרובוטים שלך. שואבי אבק רצפתיים ושואבי אבק אלחוטיים ידניים מוכרים יחסית טוב בתחום הזה של הרובוטים לניקיון בית, אבל רובוטים לניקוי חלונות אולי קצת פחות. W-S3S Smarter הוא בדיוק מנקה כזה שהופך את החלונות לשקופים ועוזר למחוק את סימני החורף עם הלכלוך שנצמד לחלונות מבחוץ, אם בכלל, או פשוט עוזר להבריק אותם מבפנים וגם מבחוץ. ההפעלה של הרובוט מאוד פשוטה. אחרי חיבור החשמל, ואחרי חיבור כבל הביטחון ליתר ביטחון, ואחרי שמצמידים מטלית ניקוי לחלק התחתון ומרטיבים אותה באמצעות בקבוקון המים שמלווה את הערכה, וממלאים מים – מים ולא חומר ניקוי, בשני המכלים – אחד גדול עם קיבולת של 35 מ"מ ואחד קטן עם קיבולת של 18 מ"מ – מפעילים את הרובוט, שומעים את המנוע שמספק עוצמת יניקה של 2800PA, ומצמידים אותו לחלון. מאותו רגע הרובוט יכול לעבוד לבד. אפשר לעזוב אותו. יש חיישנים בארבע קצותיו, שנראים כמו רגליים, והם מזהים את הקצוות של החלון, ואז משנים כיוון וגובה בהתאם. הרובוט עובד באופן מתודי מצד לצד, או מלמעלה למטה, חוזר ומנקה וחוזר ומנקה, והוא לא יודע להבחין האם המקטע שהוא עובר בו באותו רגע כבר נקי או לא. העבודה יציבה. הפחד הראשוני שאולי הרובוט ייפול מהר מאוד נעלם. מרגישים את היניקה החזקה מייד עם ההצבה, ואם לא עושים שטויות כמו ניתוק הרובוט מהחשמל או הפסקת העבודה שלו מבלי שמניחים את הידיים במקום שנוח לתפיסה, לא אמורה להיות תקלה. משני הצדדים ליד מכלי המים יש מתזים. למה זה טוב? זה טוב כשרוצים להפעיל את הרובוט באופן ידני בעזרת השלט שמלווה אותו. הוא מאפשר לשנות את כיוון התנועה, לגרום לרובוט לנוע בצורה של זיגזגים אם רוצים אולי להגיע לקצות החלון קצת אחרת, הוא כמובן גם מאפשר לכבות אותו. וכאמור, יש גם כפתור התזה. זה מאפשר בעת שחושבים שיש צורך, או שהמטלית מתחילה להתייבש, להתיז עוד מים על החלון כדי שיהיה עם מה לנקות. עם זאת, כפי שהמדריך למשתמש מסביר היטב, אסור שהחלון יהיה רטוב מדי, או שהרובוט לא יוכל ליצור כוח יניקה ומשיכה. W-S3S Smarter. צילום: יח"צ למרות גודלו ולמרות שבאזורים בהם הלכלוך יחסית רב הוא עובד קשה, הרובוט יחסית שקט, ורמת הרעש שלו לפי החברה מגיעה לכל היותר ל-65 דציבלים. החברה אמנם מציינת שהוא יכול לנקות בכל דקה כ-2.5 מ"ר, עם הספק עבודה של 75 ואט, אבל כנראה שהיא לא לקחה בחשבון את החלונות שלי בסלון. בפנים הוא אכן רץ, ומבחוץ, הוא קצת נתקע מדי פעם והיה צריך כמה לחיצות על כפתור התזת המים בשלט כדי לגרום לו להמשיך בתזוזה – אם כי בסוף, התוצאה הייתה בהחלט מספקת מבחינתי. דרך אגב הוא לא מיועד "רק" לחלונות הוא אמור לספק מרתון ניקוי לכל מה שמוגדר כמשטח חלק ומבריק: ויטרינה, קירות הזכוכית של מקלחונים ואפילו שיש. הוא גם מגיע עם כבל חשמל באורך של 5.6 מ' וזה בהחלט הספיק בניקיונות שלי לכסות את כל אזור הניקיון שהייתי זקוק לו. החיבור של הכבל לרובוט הוא באמצעות הברגה, כך שאין חשש שהכבל יתנתק. את מטליות הניקוי אפשר פשוט לשטוף במים רגילים ולייבש ידנית. אם צריך, לפי החברה אפשר גם להשיג מטליות חדשות, וכנראה שאחרי כמה שימושים כבדים זה משהו שצריכים. הרובוט לניקוי חלונות הזה, W-S3S Smarter, הגיע לסקירה מהיבואנית קריסטלינו, שציינה מחיר מומלץ לצרכן של 1,290 שקלים. עכשיו בתקופת הניקיונות של החגים, כדאי לבדוק היטב כי זו גם תקופת המבצעים.

נראה שאמש נפל דבר לא רק במובנים של עלילות המדינה לדורותיה אלא גם במושגי מדיה חברתית בישראל. לאורך כל שעות הערב והלילה הרשתות החברתיות, בעיקר טוויטר ופייסבוק מן הסתם, הוצפו באינספור פוסטים וציוצים שמרביתם קוראים למחאה מועצמת, ליציאה לרחובות – לחסימת איילון, שד' מוריה בחיפה, רחוב עזה בירושלים ועוד צמתים מרכזיים ברחבי המדינה – והכל כמחאה על המהפכה המשפטית שממשלת ישראל הוסיפה לקדם ללא לאות בכנסת, גם במקביל לזעקה ולסערה באינטרנט. הטריגר ששלף רבים מבתיהם על אף השעה המאוחרת היה האקט של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהחליט לפטר את שר הביטחון יואב גלנט. קדמו לפיטורים אלו התרעות שהשמיע שר הביטחון על מצבו ה"פריך" של צה"ל. שר הביטחון, כך דווח בתקשורת התריע – בהתבסס על הערכות צבאיות – שהשפעת המחאה הציבורית ניכרת גם על חיילי הסדיר ואפילו על המוטיבציה להתגייס. החלטתו של נתניהו שלא לשעות לאזהרות גלנט ולעצור את החקיקה וה"רפורמה המשפטית", על אף שציבור גדול – כולל קברניטים, מומחים ואנשי אקדמיה בשלל תחומי מפתח במשק – מתנגד לה, הציתה את חמת המתנגדים ל"רפורמה". טוויטר, פייסבוק ואף פלטפורמות אחרות, הוצפו במילים מדם ליבם של המוחים. אספנו עבורכם מכמה מה"קולות" הללו, משמאל ואף מימין במפה הפוליטית, חלקם של מפורסמים ומובילי דעת קהל, ואחרים של ישראלים "פשוטים" שאמרו כולם – די לטירוף! השלט כבר מוכן pic.twitter.com/QWuBUtGgN5 — Gilco (@GilCoh) March 26, 2023 ברכות למדינה הכי דמוקרטית במזרח התיכון, ירדן — Reshef Shay (@Rereshef) March 26, 2023 האביב הערבי הגיע לדמוקרטיה היחידה במידל איסט — Fana (@Fana29750059) March 26, 2023 צריך כישרון יוצא דופן כדי לנצח ניצחון סוחף בבחירות, לבזבז הכל בחודשיים מומ מוטרף, תוך 3 חודשים לאחד את האופוזיציה, לאבד את שר הביטחון, להקים נגדך מחאות שהמדינה לא ידעה כמותם מעולם, לצאת לקרב נגד סמכות העליון לפסול חוק רגיל שנגמר בלגיטימציה של חצי עם לפסילת חוקי יסוד. אובדן דרך — עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) March 26, 2023 יום העצמאות של מדינת תל אביב — Chaim Levinson (@chaimlevinson) March 26, 2023 המדינה מעל הכל. לא חשוב כעת מי צודק ומי לא, נכון לחשב מסלול מחדש. — יעקב ברדוגו (@bardugojacob) March 26, 2023 איזו התגייסות. אני אוהב אותך תל אביב. pic.twitter.com/m42idH92Tz — Omer Lubi עומר לובי (@Omer_Lubi) March 26, 2023 כל הידיעות מתל אביב עושות לי כזה פומו שאני רץ להפגין מול בית השגרירה בלונדון! אעדכן — Shaul Olmert (@shaulmert) March 26, 2023 החברים שלי מלבנון הציעו לי עכשיו מקלט מדיני אצלם כי אני חי במדינה קורסת שנמצאת על סף מלחמת אזרחים — Tonyطوني✞ن (@KingOfLevant6) March 26, 2023 בלילה: רוקד מסביב למדורת עם צמיגים באיילון בבוקר: עומד במעבר החציה השכונתי ולא חוצה עד שיתחלף לירוק למרות שהכביש פנוי אנרכיזם, קווים לדמותו — Yair Tarchitsky (@yairtar) March 27, 2023 אם בחיפה ההפגנה נמשכת ב-1 לפנות בוקר, זה סימן שמשהו באמת קרה — עמר דנק (@omerdank) March 26, 2023 בערב הדרמטי הזה, נתניהו חייב לעצור לאלתר את החקיקה. — Ayala Hasson. (@AyalaHasson) March 26, 2023 לקחת את הבאסה בסבבה והיה גם לא מעט הומור, בעיקר ציני – שגם הוא דרך לגיטימית להתמודדות עם מצב כאותי ומעורער. מי האמין שביום שבו שלמה ארצי ינקוט עמדה פוליטית, המדינה תקרוס סופית. — Yoav Groweiss يوآف غروفايس (@yoav_gro) March 26, 2023 אם בחיפה ההפגנה נמשכת ב-1 לפנות בוקר, זה סימן שמשהו באמת קרה — עמר דנק (@omerdank) March 26, 2023 יאיר נתניהו הוא ראש הממשלה הגרוע ביותר בתולדות המדינה — Chaim Levinson (@chaimlevinson) March 26, 2023 אני ראש הממשלה כרגע עד שהמצב יתייצב. אני נכנס לאירוע ???????? — Dor Muskal – דור מוסקל (@DorMuskal) March 26, 2023 אתם חושבים שדיקטטורה זה לא נעים?? תחשבו מה זה ללכת עם אפרת גוש על קפלן ושכולם מזהים רק אותה — Aya Korem (@ayakorem) March 26, 2023

מרכיב הווידיאו הוא אחד החשובים בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים כיום. בין האתגרים שעומדים בפני כל מפרסם או פרסומאי שעובד איתו, נכלל האתגר לדעת איזה קמפיין השפיע הכי הרבה – במיוחד מבין רכיבי האודיו, הווידיאו והטקסט – וכן להבין למה הם אלו שגרמו להצלחה או לכישלון. בעידן הרשתות החברתיות, יש שוני מהותי בין קהלי היעד שגולשים בפלטפורמות השונות, ועל מנת לקלוע לטעמים של אותם קהלים, יש צורך להפיק מספר רב של צילומי וידיאו בשילוב טקסטים, דבר שמכביד מאוד על תקציב הפרסום, וגם אז – אין אפשרות לדעת במדויק מה השפיע יותר. על הצורך הזה עונה פלטפורמת ה-AI של חברת הסטארט-אפ הישראלית אליסון (Alison), המבוססת גם על בינה מלאכותית וגם על למידת מכונה. הפלטפורמה יודעת להגיד למפרסם איזה סוג של וידיאו אכן באמת משפיע, דבר שחוסך עלויות בהפקות סרטונים מיותרים, הפקות שהן יקרות מאוד. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים סיפר באחרונה אסף ינאי, מנכ"ל החברה, כיצד הדבר עובד, אילו תובנות מעניינות מייצרת הפלטפורמה שלו ומדוע חיית הבר אלפקה משפיעה יותר על קמפיינים שמיועדים לגיל הצעיר. ינאי הקים את החברה לפני שנתיים, ומאחוריו 10 שנות ניסיון בפיתוח עסקי בעולמות הפרסום והשיווק. עד כה גייסה החברה שלו 5.1 מיליון דולר בגיוס פרה-סיד. אסף ינאי, שתף אותנו באתגרים עליהם הפלטפורמה שלכם מנסה לתת מענה "25 אחוזים מיצירת קמפיינים ברשתות החברתיות השונות מבוססים על וידיאו. לכל פלטפורמה יש סגנון וקהלים שונים, ולכל אחת מהן מייצרים היום אינסוף קטעי וידיאו, וגם כאשר אתה מקבל תוצאות טובות – אינך יודע מה בדיוק עבד ואיך. זה מין סוג של ניסוי וטעיה מתמשך". איך אתם יודעים לזקק את כל המידע הזה ולתת ניתוח מדויק כל כך? "הטכנולוגיה שלנו מבוססת AI ולמידת מכונה, והיא מבצעת פירוק של אלמנטים, פיצ'רים ומאפייני קריאייטיב שונים, מחפשת קורלציה לתוצאות הקמפיין, ומספקת תובנות ומסקנות לכל לקוח ספציפי, בחלוקה לפלטפורמות, קהלי יעד, גיאוגרפיה. כך אנחנו מייצרים בריף חדש, שמבוסס בינה מלאכותית, הכובשת את עולם הפרסום. מעבר לזה, מאחר שאנו מבינים שאף מפרסם לא עובד בחלל ריק, אנחנו החברה היחידה שיודעת לנתח גם את הקמפיינים של המתחרים, אלו שהצליחו ואלו שלא הצליחו, ולתת למפרסם שלנו עוד ערך מוסף חשוב". אבל נניח שאתה מפרסם לעורכי דין. הרי אתה יודע מי הקהל שלך מה הטעם שלו, איפה הערך המוסף שלכם פה? "שאלה מצוינת. נכון שאתה מכיר את קהל היעד ויודע להפיק לו וידיאו, אבל אתה לא יודע איזה רקעים משפיעים עליו, מה אורך הווידיאו והסאונד הרצויים, האם צריך קריינות או לא. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, השוני בין הפלטפורמות ובתוך הפלטפורמות הולך וגדל. אגב, גם הפלטפורמות המובילות גוגל ופייסבוק מחייבות לייצר סוגים שונים של וידיאו, כדי להגיע להשפעת הקמפיין הנכונה, ובעזרת הטכנולוגיה שלנו אנחנו מסייעים למפרסמים לצמצם את מספר ההפקות היקרות". תן לנו דוגמאות בבקשה "יש כמה דוגמאות, למשל: חברות פינטק, כמו בנקים דיגיטליים, שפונות לקהלים צעירים, גילינו שקמפיינים עם רקעים וצבעים חזקים, מעוררים ומשפיעים עליהם הרבה יותר. הם מעבירים מסר של משהו חדש שמחליף את הישן. לעומת זאת, אותו קמפיין שמיועד לקהלים מבוגרים, משפיע עם צבעים הרבה יותר סולידיים, ומשדר יציבות. זה אותו בנק שאתה מכיר, אבל יותר טוב. דוגמה מאלפת נוספת זה השפעה של שילוב בעלי חיים בקמפיינים, גם אם אינם קשורים לעולם החי. כך למשל גילינו שקמפיינים שבהם משולבים חיות בר אקזוטיות, כמו אלפקות, משפיעים הרבה יותר על קהל צעיר, שבדרך כלל אינו מגלה מעורבות-יתר בגידול בעלי חיים, ואילו קמפיינים למבוגרים עובדים טוב יותר עם חיות מסורתיות ומוכרות יותר". עד כמה עולם הפרסום מושפע ממהפכת ה-BI וה-AI? "ללא ספק GPT וכל מה שמסביבו מטלטלים את כל העולם, כולל את עולם הפרסום. אבל נכון להיום, מהפכת ה-GPT ודומותיה עדיין מתרכזות בעולמות של טקסטים, ולא בעולמות הוידיאו והאודיו. עם זאת, ללא ספק שבטווח של חמש שנים סוכנויות פרסום ישתנו ויצטרכו להתאים עצמן לעולם החדש".

בחודשים האחרונים נכנס לחיינו ה-ChatGPT המפורסם. מדובר במעין מנוע חיפוש משודרג, אשר בניגוד לגוגל, הוא לא מציג קישורים לתוצאות החיפוש, אלא ישירות את התשובה. המענה שלו נסמך על AI ועל חיפוש בכל רחבי הרשת למציאת התשובה, על בסיס אלגוריתם שפותח במיוחד. ראשית, יש לעשות הפרדה בין ChatGPT לבין DALL-E 2 ושאר מוצרי ה-AI, אשר מציפים את השוק בתקופה האחרונה. DALL-E 2 ודומיו הם כלי AI המאפשרים לנו ליצור תמונות על פי הגדרות שאנו נותנים לכלי, והוא, על בסיס ההגדרות – יוצר את התמונה. הצ'אט, כשמו כן הוא, כלי לניהול שיחה. קצת כמו בוט שירות הלקוחות של חברות מסחריות, אך הרבה (הרבה) יותר מתקדם. הצ'אט מאפשר לנו לנהל כמעט שיחה, ולקבל תשובות כתובות, ולא רק תוצאות או קישורים המובילים לתשובה. בעזרת הצ'אט ניתן לקבל מענה לתשובות כלליות כמו "מה יהיה מזג האוויר בלונדון ב-20.5.23?", לבקש ממנו רקע על אירוע היסטורי, או אפילו לכתוב מאמר או תוכנית עסקית בתחומים שונים. בנוסף, אפשר להשתמש בצ'אט ככלי לכתיבת קוד תוכנה או אפילו סיפורים קצרים. "הדבר דומה במקצת לתחילת הגל של רכבים אוטונומיים, כאשר עלתה שאלת האחריות במקרה של תאונה שבה מעורב רכב אוטונומי – האם האחריות היא על יצרנית הרכב או המתכנת, אשר כתב את תוכנת הנהיגה והשליטה של הרכב?" קלות השימוש, הטכנולוגיה והשימושים הרבים שהצ'אט מאפשר לנו הופכים אותו לשונה משאר כלי החיפוש, בכך שהוא "יוצר" את התשובה. וכאן נעוצה אחת הבעיות המרכזיות של כלי זה. בעוד שמנוע החיפוש של גוגל מפנה אותנו לאתרים אחרים, אשר הם נותנים את התשובה, הרי שכאן הצ'אט עצמו נותן את התשובה, כאשר המשתמש לא יודע מהיכן או על סמך מה היא ניתנה. דבר זה יוצר מצב שבו, במקרה של טעות, לא ניתן לדעת מה מקורה, למעט העובדה שהיא ניתנה על ידי הצ'אט. מהלך זה יוצר שאלות משפטיות, מוסריות ואתיות חדשות, אשר משפיעות על כלל התעשייה. למי שייכים התוצרים? הדבר דומה במקצת לתחילת הגל של רכבים אוטונומיים, כאשר עלתה שאלת האחריות במקרה של תאונה שבה מעורב רכב אוטונומי – האם האחריות היא על יצרנית הרכב או המתכנת, אשר כתב את תוכנת הנהיגה והשליטה של הרכב? אם נשווה זאת לצ'אט, הרי שכאן עולות שאלות לא רק בתחום הקניין הרוחני, אלא גם האחריות המשפטית במקרה של שימוש בצ'אט ובתוצאותיו. האם קוד שנכתב על ידי הצ'אט שייך למתכנת או לחברת מיקרוסופט, הבעלים של ChatGPT? האם האחריות על התוצרים הינה על היוצר או על הבעלים של הצ'אט? יהיו שיאמרו שאין בכך כדי לשנות מהותית, מכיוון שכבר כיום מתכנתים רבים עושים שימוש בגיטהאב ואתרים דומים, בכל הקשור לתכנות. אך כאן מדובר בשובר שוויון. במקרה שלנו, לא מדובר בקוד שכבר נכתב ונמצא בשימוש חופשי, אלא בקוד, או תוצר, שנוצר במיוחד עבור המשתמש ובהתאם לשאלותיו וצרכיו, כך שלא ניתן לנתק את הזיקה בין התוצר ליוצר. במקרה כזה – על מי תחול האחריות? שאלות נוספות עולות גם בכל הקשור לתמחור פרויקטים ושקיפות אל מול מזמין העבודה. לדוגמה, אם אדם מבקש מבית תוכנה שיכתבו עבורו קוד לפעולה מסוימת, האם הוא מחויב לומר למזמין העבודה כי הקוד, או התוצר, נוצר על ידי הצ'אט? מעבר לכך, בית התוכנה מתמחר את העבודה על פי "שעות אדם". האם מעתה ישתנה תמחור העבודה בתעשייה מכיוון שהיא נעשית, או יכולה להיעשות, על ידי כלים אוטומטיים? המחוקק, כמו גם התעשייה כולה, צריכים לתת את הדעת על כך ולהתנהל בהתאם. ואם נדמה לכם שמדובר במשהו שלא משפיע, בואו נעשה ניסוי קטן – אחרי שקראתם את המאמר, האם הדעה שלכם עליו תשתנה אם תדעו שכולו נכתב על ידי ChatGPT, במענה לשאלה – מהם הקשיים המשפטיים בשימוש ב-ChatGPT?

"עולם איומי הסייבר לא עוצר לרגע. האיומים הולכים וגדלים – בהיקף וגם ברמת המתוחכמות שלהם. כניסת יכולות בינה מלאכותית ולימוד מכונה, לטובת ניתוח וטיפול מעמיקים בכלל האיומים הללו – אמנם מהווה גם הזדמנות למגנים, אך טומנת בחובה שורת סיכונים מחדשים, שיש לשים אליהם לב", כך אמרה הילה מלר, סגנית נשיא בכירה לאבטחת גלובלית בבריטיש טלקום (BT). מלר, הישראלית הבכירה מאוד בעולם הסייבר הבינלאומי, חברה בכמה דירקטוריונים של ארגונים בינלאומיים. היא השתתפה בפאנל שנושאו נשים ו-IT, שנערך במסגרת אירוע בזק בינלאומי TOP 100, כנס הלקוחות השנתי של החברה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') ואתמול (א') בקיסריה והנחתה אותו לינוי בר גפן, עיתונאית ומנכ"לית חמ"ל בר גפן. לדברי מלר, "הסיכון הטמון בבינה המלאכותית בעולם הגנת הסייבר טמון בכך שאותם כלים המסייעים להגנה, משמשים גם לפיתוח מתקפות מתקדמות. בנוסף, יש היום כל מיני טכנולוגיות לטובת פריצה, או יכולות למניפולציה, העלולות להביא להחלטות שגויות מצד המקבלים אותן". כך, אמרה מלר, "אנו צפויים לראות עוד מתקפות מסוג פישינג ודיוג חנית (ספיר פישינג), בהן ייכללו תמונות או סרטונים שהם דיפ פייק – באיכות גבוהה". ההזדמנות, הסבירה, "היא בכך שמדובר בכלי לאוטומציה, לקבלת החלטות מהירה ולהתגוננות מפני מתקפות סייבר. בעזרת AI ניתן לנתח פיסות מידע בהיקף עצום, ולעשות זאת בפרקי זמן קצרים, כמעט בזמן אמת – נגד איומים שטרם נצפו בעולם הסייבר". "גופים עסקיים גלובליים", ציינה מלר, "מתמודדים מול שורת אתגרים, שהחשוב בהם הוא הנראות. זו חשובה היום יותר מבעבר, כי ארגונים עוברים לפעול בענן ובסביבה מרובת עננים. כך, חסרה להם ראייה ברורה ומיטבית של שרשרת האספקה שלהם, ובהתאמה – היכן עלולים להימצא עוד סיכונים, כפי שהיה, לדוגמה, במקרה חשיפת החולשה החמורה Log4j – זו היוותה קריאת השכמה בעולם הסייבר". "אני עוסקת לא מעט גם בקידום נשים בתחום", אמרה, "ב-2015 חברתי לקרן אלעזרי והקמנו תנועה גלובלית, Leading Cyber Ladies, שפעילה כיום בארה"ב, קנדה, אירופה, אנגליה, יפן וישראל ומונה אלפי חברות בעולם. שמנו למולנו שתי מטרות: לייצר נטוורקינג בין נשים בתפקידים בכירים בתחום וכן לסייע לפתוח דלת לנשים בתחילת הקריירה ולאפשר להן להשתלב בתפקיד הראשון שלהן בתעשייה, בתקווה שכשיהיו נשים בתפקידים זוטרים הן יצמחו גם לעמדות המפתח". "עולם סיכוני הסייבר משתנה בלא הרף", סיכמה מלר, "ארגונים מתקשים לא פעם לזהות ולהבין את מלוא המשמעות של סיכוני סייבר אלה, וחמור מזאת – מה תהיה ההשפעה הכלכלית שלהם אם הם ימומשו. ארגונים נדרשים לניראות כוללת, על מנת לדעת את מלוא האיומים, לתעדף את הסיכונים – ולפעול בהתאם". "לא להיכנס לקיפאון טכנולוגי" מגי שורק, סמנכ"לית חטיבת שותפים במיקרוסופט (Microsoft) ישראל, אמרה, כי "יש חשיבות לחדשנות בתקופה של אי ודאות. החדשנות עשויה להיות הדרך היחידה לעשות את המיטב בתקופה מאתגרת. דווקא כעת חשוב לא להיקלע לקיפאון טכנולוגי". "כחברה גלובלית", ציינה שורק, "אנו גם משפיעים על השוק העולמי, וגם מושפעים ממנו. זאת כי אנו חשופים לפעילות של ארגונים מכלל המגזרים – בריאות, חינוך, ממשלה, פיננסים וקמעונאות". מגי שורק, סמנכ"לית חטיבת שותפים במיקרוסופט ישראל. צילום: נדב כהן יונתן "אנחנו במיקרוסופט", אמרה שורק, "מציעים לארגונים פלטפורמה מלאה, כדי שהם יוכלו לעשות יותר בפחות – להיות יותר פרודוקטיביים, מהירים יותר בזמן הגעה לשוק. אנו מציעים זאת עם שורת כלים ושירותים, הכוללים תרחישים המגיעים מובנים מראש, עם יכולת התאמה אישית". החברה, אמרה שורק, "מטמיעה רכיבי בינה מלאכותית ברבות מהמערכות שלה, בעיקר Open AI ו-ChatGPT. כך ארגונים יוכלו לעשות יותר, כשחלק מהעבודות השגרתיות יעברו אוטומציה, סיכום וניתוח מבוסס AI". "בקיץ הקרוב", סיכמה שורק, "הענקית מרדמונד תפתח אזור ענן ייעודי מקומי. נעניק לארגונים שירותים ואפליקציות בדיגיטל מתוך ישראל, כשהדטה נשאר בגבולות המדינה. בזק בינלאומי היא מהשותפים המרכזיים שלנו ויחד עמם נביא לשוק את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של העננים הציבוריים שלנו – לצד הגנת סייבר מתקדמת".

קבוצת הסקנדרי מרקט אלפנט (The Elephant) הכריזה על מינויה של תמרה דירקטור למנכ"לית קרן הסקנדרי יולו (YOLO) – אשר תשקיע במניות של ענקיות ההיי-טק הגלובליות הפרטיות, בראשן חברות טכנולוגיה בוגרות מארה"ב, אירופה וישראל, שבסבב הגיוס הפרטי האחרון שלהן הוערכו בשווי של יותר ממיליארד דולר. דירקטור מצטרפת לקבוצת אלפנט לאחר 15 שנים בבית ההשקעות פסגות, שם שימשה בתפקידה האחרון כמנכ"לית פסגות ניירות ערך והייתה אחראית על נכסים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים כמנכ"ל החברה לניהול תיקים וחבר הבורסה של קבוצת פסגות. לתמרה ניסיון ניהולי בשוק ההון של מעלה מ- 20 שנה. קרן יולו היא השלישית במספר והגדולה ביותר שהקימה קבוצת אלפנט והיא מצטרפת לשתי קרנות מיקרו (פרטית וציבורית) אשר הקימה הקבוצה. קבוצת הסקנדרי מרקט אלפנט היא חברה בבעלות ישראלית, אשר הוקמה ב-2015 ופועלת בשוק השניוני (Secondary Market). החברה פיתחה פלטפורמת סקנדרי מרקט דיגיטלית גלובלית, המאפשרת לבעלי מניות פרטיים בחברות היי-טק גלובליות בוגרות (בעיקר עובדים ובכירים לשעבר) להעמיד למכירה את מניותיהם. בנוסף, הפלטפורמה מאפשרת למשקיעים כשירים וגופים מוסדיים לרכוש את המניות ובכך להשקיע בחברות הייטק שעד כה לא ניתן היה להגיע אליהן בשל היותן פרטיות, כאשר הן גייסו השקעות רק מגופי ההשקעה הגדולים בעולם. פלטפורמת הסקנדרי של אלפנט בעלת גישה ליותר מ-800 מיליון דולר ב-100 חברות היי-טק מובילות בארה"ב וישראל. לצד דירקטור ינהלו את הקרן גם המייסדים של מרקט אלפנט – סיגלית כהן, המייסדת ויו"רית הקבוצה, וחיים שיף, מייסד שותף ומנכ"ל הקבוצה, אשר יכהן גם כיו"ר קרן יולו. בראשות ועדת ההשקעות של קרן יולו יעמוד ברק סורני, לשעבר מנכ"ל פסגות בית השקעות, ועל המחקר והאנליזות של הקרן יהיה אמון צח קסוטו, שעומד בראש זרוע המחקר של קבוצת מרקט אלפנט. קסוטו גם ייסד את חברת הבת והפעילות בישראל של פירמת הייעוץ הכלכלית הבריטית Moore Consulting, והוא עומד בראשה. דירקטור אמרה לאחר מינויה, כי "אני נרגשת להצטרף לקבוצת אלפנט ולעמוד בראש קרן יולו בתקופה שבה שוק הסקנדרי הגיע לנקודת רתיחה. אנו מזהים הזדמנויות רבות בקרב חברות סטארט-אפ והיי-טק בוגרות בישראל ובארה"ב – ככל שיותר חברות מגיעות לבשלות מוצרית ועסקית לצד דחייה של ההנפקה או האקזיט, כך נוצרים תנאי שוק שמאפשרים גם למשקיעים שלא נמנים על צוותי ההנהלה, העובדים או הקרנות שהשקיעו בחברות הללו, לרכוש מניות של המיזמים הטובים ביותר בעולם. באמצעות החיבור לפלטפורמת הסקנדרי אלפנט, קרן יולו תיהנה מגישה יוצאת דופן לדיל פלואו של החברות המבוקשות ביותר, לצד הסתמכות על מידע מבוסס ממחלקת המחקר, שיאפשר לנו לקבל החלטות השקעה מושכלות עם ערך מוסף".

טליה גזית, אל"מ (מיל') ושותפה ב-PWC, הצטרפה באחרונה כחברה לוועד המנהל של עמותת מחשבה טובה, שפועלת לצמצום הפערים החברתיים בישראל באמצעות הנגשת טכנולוגיה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. גזית, בעברה מפקדת ממר"ם, החלה את דרכה בעמותת מחשבה טובה לפני ארבע שנים. היא נמנתה על המייסדים של חבר הנאמנים של העמותה, הקימה קהילת בוגרים שלה ופעלה על מנת לשלב אותם בשירות איכותי בצה"ל. כיום היא מכהנת כמנכ"לית PwC Digital Technology Services ויש לה ניסיון של 30 שנים בתחום הטכנולוגי, בהן של כעשור בעולם הסייבר. במהלך הקריירה שלה, גזית הובילה פרויקטים טכנולוגיים ודיגיטליים בעלי השפעה נרחבת – בצה"ל ובאזרחות. בין היתר, היא ניצחה על התכנון, ההקמה והתחזוק של דאטה סנטרים מהגדולים בארץ, שילוב והטמעה של פלטפורמות IT מתקדמות, ופרויקטים לפיתוח מערכות מידע ומערכות לחימה. כמו כן, היא ניהלה תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית בצבא. בתחילת הקורונה הובילה גזית בהתנדבות פרויקט מערכתי עבור משרד הבריאות ומשרד הביטחון לפיתוח מערכת שליטה על בתי החולים הממשלתיים. הפרויקט כלל 150 איש מחברות וארגונים שונים, ובתוך פרק זמן קצר פותחו במסגרתו יכולות מתקדמות לניהול המערכה מול נגיף הקורונה.

הקטר של המשק הישראלי – עוצר. מטה מחאת עובדי ההיי-טק הודיע לפני זמן קצר על השבתה מלאה של ההיי-טק הישראלי. מהמטה נמסר: "לא נותרה עוד ברירה. למרות הקרע הנורא בעם, עוד לא שמענו את ראש הממשלה מודיע בקולו על עצירה מיידית וגניזה של חוקי ההפיכה המשטרית. על כן, מטה מאבק עובדי ההיי-טק מודיע על הצטרפות לשביתה הכללית, עליה הכריזו המעסיקים וההסתדרות וקורא לעובדים כולם, לצאת כעת ממקומות העבודה ולעלות לירושלים – שם נפגין החל מהשעה 14:00". עוד עדכנו מהמטה כי "מוקדי הפגנות נוספים יתווספו ברחבי הארץ, בהם חיפה מת"מ, קפלן בת"א ועשרות מוקדים אחרים. לא ניתן לדיקטטורה לעבור". מלחמת השחרור של החופש שלנו – עולים לכנסת – שידור חי https://t.co/p5tn6HqYOa — מחאת ההייטק (@Techrael1) March 27, 2023 יצוין כי כ-200 חברות היי-טק הושבתו כבר ביום ה' האחרון, באירוע שזכה לכותרת 'יום השיתוק הלאומי'. החברות הודיעו כי הן מאפשרות לעובדים לצאת לרחובות ולהפגין נגד ההפיכה המשטרית וריסוק ההיי-טק. ברשימת החברות שהודיעו על הפסקת פעילותן כחלק מהמחאה נמצאות חברות ענק כמו: סימילרווב (Similarweb), מאנדיי (monday.com), ריסקיפייד (Riskified), יוטפו (Yotpo), ביזאבו (Bizzabo), פיירבלוקס (Fireblocks), נקסר (Nexar), נטורל אינטליג'נס (Natural Intelligence), ויולה (Viola), לייטריקס (Lightricks) ורבות אחרות. יום השיתוק הלאומי: דגל ישראל ומגילת העצמאות נתלו הבוקר על חומות העיר העתיקה בירושלים. כתבו לנו איפה אתם מפגינים היום! צילום ???? @liran__tamari pic.twitter.com/a6Iy39h88h — מחאת ההייטק (@Techrael1) March 23, 2023 "אנחנו לא מציעים ולא ממליצים, אנחנו דורשים" מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: ניב קנטור מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק הישראלי: "אתמול בלילה נחצה קו אדום נוסף, שהוא מבחינתנו הקו האחרון שמפריד בינינו לבין התהום. אנחנו לא נקבל את זה. אם ראש הממשלה לא יעצור, אנחנו נעצור את המהלך. נותרה בנו תקווה קטנה ואחרונה שאולי ראש הממשלה יתעשת. אנחנו לא מציעים ולא ממליצים, אנחנו דורשים. ראש הממשלה, זו אחריותך! מבחינתנו מדובר לא על דחייה אלא על ביטול מוחלט של הרפורמה המופרכת שהביאה אותנו לסף תהום: כלכלית, חברתית וביטחונית". עוד תגובות מהטק וחברות היי-טק המצטרפות להשבתה "המשרדים סגורים היום והחברה שובתת. השביתה תמשיך ככל שיהיה צורך, בהתאם להתפתחויות", כך אטרה (Atera). גיל פקלמן, מייסד שותף ומנכ"ל החברה : "בהמשך לשבועות ארוכים בהם אטרה לוקחת חלק פעיל במחאה, החלטנו לשבות היום, ונמשיך ככל שנצטרך. אנחנו קוראים לכל חברות ההיי-טק להצטרף לשביתה במשק בהובלת ההסתדרות, ולעמוד כתף אל כתף עם אחינו ברגע ההיסטורי והחשוב הזה בתולדות העם שלנו".  חברת D-ID מעודדת ותומכת בעובדים שמעוניינים להביע את מחאתם וקולם ועושים זאת במהלך כל השבועות האחרונים. היום אנו נערכים בחברה להסעה מאורגנת לטובת העובדים שמעוניינים להצטרף למחאה בירושלים. החברה תאפשר לעובדיה להשתתף במחאות מבלי לנכות ימי חופש".  חברת העיצוב והאסטרטגיה הבינלאומית, מניוואן (Manyone) הפועלת בתשעה סניפים ברחבי העולם, בהם בישראל, מאפשרת לעובדיה לשבות על-מנת לקחת חלק במחאה. דויד קלר, מנכ"ל מניוואן TLV: "אנחנו מקבלים באהבה והבנה את הצורך של העובדים והעובדות לקחת חלק ביום ההיסטורי הזה, וכמובן שנתמוך ונאפשר לכל אחד ואחת את הזמן הדרוש". קרן ההון סיכון אמיתי ונצ'רס מצטרפת לשביתה גם היא. לדברי בן רבינוביץ', מייסד ומנהל הקרן, "אנו תומכים בדמוקרטיה ונותנים גיבוי מלא להחלטת ההסתדרות לשבות. יחד עם זאת, אנו מעודדים ויש לעודד את כל העובדים להביע את דעותיהם האישיות ואנו סובלניים למגוון דעות". לירן חסון, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת אפוריה (Aporia): לאור התגברות המחאה ואירועי היום חברת אפוריה החליטה שלא לעמוד מנגד, ותומכת ועומדת מאחורי העובדים שמעוניינים להביע את מחאתם וקולם. בשעה הקרובה נעלה יחד לירושלים עם כל מי שיהיה חפץ בכך, ונשתתף יחד במחאה המוצדקת המתוכננת בירושלים. בתוך כך, החברה מאפשרת לעובדיה להשתתף במחאות מבלי לנכות ימי חופש". קרן ההון סיכון פיטנגו – שעוררה סערה כשהעבירה מכספיה לחו"ל מוקדם יותר הנה כאקט מחאה נגד "הרפורמה המשפטית" – הודיעה גם היא הבוקר על הצטרפותה להודעת ההסתדרות ועל שביתה, לאור תהליכי החקיקה והשינויים בממשלה. "לעולם לא נסכים להיות מדינה שאיננה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות, ובהסכמה רחבה", נמסר מפיטנגו. "אנחנו מגבים כל עובדת ועובד שבוחרים להשתתף במחאה. לא ינוכו ימי חופש לעובדים במשך השביתה" הקרן הוסיפה ופנתה לחברות הטק בהודעתה לתקשורת: "אנחנו קוראים לחברינו בקהיליית ההיי-טק להצטרף לשביתה". מהנהלת חברת סקאי (Skai) נמסר לעובדים על השבתת העבודה במשרדי החברה ליומיים, תוך תשלום מלא לעובדים, "על מנת לאפשר לכל עובד שרוצה בכך להשתתף במאבק למען הדמוקרטיה". גם חברת פלייטיקה שלחה הבוקר הודעה ובה נכתב: "אנחנו מאמינים שדמוקרטיה משגשגת היא הבסיס לערכים המשותפים שלנו ולהצלחה בקנה מידה עולמי של תעשיית ההיי-טק הישראלית, ללא כל קשר לעמדה פוליטית. אנו נמצאים בשעות האחרונות במציאות שאי אפשר להתעלם ממנה. אנו מחזקים את אלו שבוחרות ובוחרים לצאת להפגין ביומיים הקרובים ובו בעת מכבדים את אלו שבוחרים שלא. פלייטיקה לא תוריד ימי חופשה למי שיבחר להפגין. בכל מקום שבו אתם נמצאים, צאו והביעו קול, בצורה מכבדת וסבלנית, כי דמוקרטיה זה לא משחק".