משחקי הכס של מונדיאל 2022 יעברו בסוף השבוע שלב משמעותי בדרך לשיאם, עם ארבעת משחקי רבע הגמר, שכל אחד מהם (כמעט) יכול להיות משחק גמר בפני עצמו. בכל יום אני סוקר כאן את משחקי המונדיאל מהיום הקודם ומצמיד אליהן חברות טכנולוגיה. אתמול (ד') לא היו משחקים בטורניר – וגם היום אין. הם יתחדשו מחר. לכן, החלטתי להקדיש את הטור של היום לניחושים לא ממש פרועים מה יקרה בשלב רבע הגמר, ואת מי נראה בחצי הגמר בימים שלישי ורביעי הקרובים. במונדיאל 2010 התוודענו לפאול התמנון, ש-"חזה" בהצלחה את הנבחרות המנצחות בשמונת המשחקים שהוא נשאל עליהם. פאול כבר לא איתנו ואנחנו בעידן אחר, ולכן, הלכתי לחפש את התשובות בדרך טכנולוגית, באמצעות צ'טבוט מבוסס AI. במקרה שלי, יש לי שני "צ'טבוטים מבוססי AI" שאני שואל אותם בווטסאפ ומקבל תשובות – עד כה עם 100% הצלחה בניחוש המנצחות במשחקים ואפילו התוצאות: האחד הוא הבן שלי, רועי, והשני הוא לייזי אורן ממטריקס. אלא שהפעם החלטתי לאתגר את עצמי, ואחרי חשיבה ארוכה ושיטוט באינטרנט אני נותן כאן את התחזית שלי למנצחות במשחקי רבע הגמר. הרי הניחושים ועיקרם תחילה אז מה יהיה? ברמת המאקרו, אני מעריך שכמו בשלב שמינית הגמר, תהיה ברבע הפתעה אחת, וברוב המשחקים תנצח הפייבוריטית. לא יהיו פנדלים אבל בהחלט תהיינה דרמות. ולניחושים בהרחבה: במשחק הראשון, בדרבי של המלכה והמלך של עולם הענן, ייפגשו קרואטיה-סיילספורס וברזיל-אמזון, שהיא גם הפייבוריטית לניצחון. אני חוזה שהבדלי הרמות בין שתי הנבחרות והעובדה שקרואטיה-סיילספורס מתקשה מתחילת המונדיאל לשחזר את היכולת שלה מלפני ארבע שנים, שהביאה אותה לתואר סגנית אלופת העולם, יבואו לידי ביטוי בניצחון חלק של ברזיל-אמזון. למי שחושב שנחזור לתסריט של מונדיאל 1982, כאשר ברזיל-אמזון הופיעה למשחק שלב הבתים השני ועפה בתוצאה 3:2, אני אומר שלקרואטיה-סיילספורס אין את פאולו רוסו, שהעיף אותה אז. בסופו של דבר, התחזית שלי היא שתשתיות הענן של אמזון (AWS) ינצחו את תוכנת ה-SaaS של סיילפורס בתוצאה 1:3. דרבי המפסידות בנימבוס במשחק השני יעלו על המגרש, בדרבי של יצרניות הענן שהפסידו ב-"מגרש" של מכרז נימבוס של הממשלה, הולנד-אורקל וארגנטינה-מיקרוסופט. אמנם, הענקית מבואנוס איירס ומסי, הכוכב הבלתי מעורער שלה, הם הפייבוריטים במשחק, אבל אני מעריך שתיפול כאן הפתעה גדולה, כאשר הולנד-אורקל, שיש לה את ואן חאל (שהוא לארי אליסון של ההולנדים), תנצח בתוצאה ההיסטורית 1:3. למה היסטורית? משום שאז היא תנקום את ההפסד שלה לארגנטינה-מיקרוסופט בגמר מונדיאל 1978, בדיוק באותה התוצאה. לא השחקן הכי טוב בעולם. ליונל מסי. צילום: BigStock הסיפור של המשחק יהיה התמונות של מסי בסיומו, שירד מהבמה העולמית של המונדיאל ללא אליפות עולם, ובכך ייסתם הגולל, אחת ולתמיד, על השאלה שכולנו שואלים את המראה של האמא החורגת של שלגיה: מראה מראה שעל הקיר, מי השחקן הכי טוב בעיר? (או, יותר נכון, בעולם). אז מי? התשובה בהמשך – והיא די מפתיעה. הכובע האדום של רונאלדו ממשחקי יום שישי לאלה שייערכו בשבת: במשחק השלישי יתמודדו הנבחרת המפתיעה מרוקו-באבקום מול נבחרת הקוד הפתוח פורטוגל-רד-האט. הקרב שבין הדגל האדום לכובע האדום יסתיים בניצחון מינימלי 1:0 לחברים הפורטוגלים, כאשר כובש השער יהיה לא אחר מאשר רונאלדו. הכוכב יוכיח שהגם שלפורטוגל יש הרבה שחקנים ולרד-האט יש הרבה מוצרים, רונאלדו הוא עדיין האס המנצח שלה, כמו שתשתיות הלינוקס של רד-האט הן הליבה של העסקים והכוכב הבלתי מעורער שלה גם כיום. רונאלדו, בעל ההישגים אין ספור, יתקדם עוד שלב, בתקווה להגיע לגמר ולקחת את הגביע, ופעם אחת ולתמיד לקבל את התשובה שהוא הכדורגלן הכי טוב בעולם. אלא שהוא לא. מי כן? נא להתאזר בעוד קצת סבלנות. לא השחקן הכי טוב בעולם. כריסטיאנו רונאלדו. צילום: BigStock הקרם דה לה קרם של רבע הגמר המשחק הרביעי והאחרון ברבע הגמר יהיה הקרם דה לה קרם שלו, התמודדות מרתקת בין הנבחרות של שתי המדינות שמפרידה ביניהן רק תעלת לה מאנש: צרפת-פייסבוק – אלופת העולם הנוכחית והבאה, ומי שהיא עדיין אלופת הרשתות החברתיות – ויבמ-אנגליה. זה משחק שכולו היסטוריה – ממלחמת 100 השנים, שהתחוללה בין האנגלים לצרפתים, ועד לקרב בין העולם הישם לעולם החדש בתחום הטכנולוגיה. כן השחקן הכי טוב בעולם. קיליאן אמבפה. צילום: BigStock במשחק הזה, צרפת-פייסבוק היא הפייבוריטית, ועם כל הכבוד לכדורגל האנגלי ולמסורת (ויש כבוד), הוא יסתיים בתוצאה 2:3 לנבחרת מארץ הטריקולור, שיביאו את כל החברים שלהם מהרשת החברתית של מארק צוקרברג לעודד ולהריע לכוכב הגדול מכולם, זה שעולה על הרמה אפילו של פלה האגדי, ושהאמא החורגת של שלגיה אומרת שהוא הכי טוב בעולם: קיליאן אמבפה. הארי (קיין), שבאליפות הזאת לא פגש את סאלי ולא כבש, יסיים את המשחק עם אכזבה גדולה, אבל עם הבנה שנבחרת צרפת-פייסבוק היא באמת משהו מעולם אחר.

גוגל (Google) מתכננת לשלב את הצוותים שעובדים על אפליקציית המפות שלה עם צוותי ווייז (Waze), אפליקציית הניווט השיתופית הישראלית שגוגל רכשה ב-2013. לפי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל, הרקע למיזוג הוא מאמציה של ענקית החיפוש לקצץ בעלויות ולאחד פעילויות חופפות. הצוות של ווייז, המונה 500 עובדים יהי כפוף החל ממחר (ו') ל-Geo Organization של גוגל, שאחראי על מפות, Earth ו-Street View. בעקבות המיזוג,  נהא פאריק, המנכ"לית הנוכחית של ווייז, שהחליפה ב-2021 את נועם ברדין בראש החברה, תעזוב את תפקידה. גוגל מסרה כי היא מתכננת להשאיר את ווייז כשירות עצמאי ושהיא לא צופה פיטורים כחלק מהארגון מחדש. "גוגל נותרה מחויבת עמוקות למותג הייחודי של ווייז, לאפליקציה האהובה שלה ולקהילה המשגשגת של מתנדבים ומשתמשים", מסרה החברה. עם זאת, ציינה גוגל, כי היא מצפה שהארגון מחדש של שירותי המיפוי השונים יפחית את העבודה החופפת במוצרי ווייז והמפות, וכי קיצוצים רבים בחברות טכנולוגיה – בין אם קטנות או גדולות – לעיתים קרובות פוגעים כשיש פעילויות חופפות. מנכ"ל אלפבית וגוגל, סונדאר פיצ'אי, אמר, שהוא מקווה להפוך את גוגל ליעילה יותר ב-20% על ידי הפעלת "פחות משאבים". בספטמבר האחרון אמר פיצ'אי, כי גוגל הפכה לאיטית יותר בגלל גיוס יתר של עובדים, ונראה היה שהוא רומז לכך שמיזוג צוותים שעובדים על מוצרים חופפים יעזור לחברה לחסוך בעלויות ולהישאר בפסגה.

התכונה החדשה Advanced Data Protection תבטיח, לפי אפל, אבטחה מקצה לקצה עבור 23 קטגוריות של פריטים ששמורים בשירות האחסון, וזאת לעומת 14 קטגוריות, נכון להיום, עבור כל ההתקנים שמחוברים לשירות. בין התוספות החדשות שייכנסו תחת מטריית האבטחה, שגם תהיה משופרת, אפשר למצוא גיבויים של תכנים ממכשירי אפל השונים, קישורים מהדפדפן ספארי, תזכורות ועוד. למרות התוספת הנכבדה של הקטגוריות שישולבו באבטחה, אפליקציות לוח השנה, אנשי קשר והדואר האלקטרוני נשארים בחוץ, בגלל מבנה המערכת שלהם, שכדי להתאים לזה של iCloud יצטרך לעבור פיתוח מחדש. בודקי הבטא של אפל יהיו הראשונים לבחון את Advanced Data Protection, והם יכולים לעשות את זה כבר עכשיו. אפל אמרה שהיא מתכוונת עד סוף השנה לפתוח את השירות בארצות הברית באופן כמעט גורף, ולשאר העולם זה צפוי להגיע ב-2023. בנוסף הכריזה אפל, שמנויי iCloud יוכלו מעתה להשתמש במפתחות פיזיים כדי להגן על המידע שלהם, בין אם מדובר בפתח מבוסס NFC ובין אם מדובר במפתח שצריך להכניס לשקע במחשב.

אילון מאסק – יזם הטק האגדי וחסר המנוח – שרוי בדרמות תמידיות. האקשן סביבו כיום עוסק בכל הקשור לבעלותו החדשה יחסית על טוויטר ואופן ניהולה; בחברת המכוניות החשמליות שהוא ממנכ"ל, טסלה, שלא תמיד עומדת בבאזזז שהיא עצמה מייצרת ובהבטחות העומד בראשה; ובאחרונה גם בשתלי המחשב שמאסק מתיימר להכניס למוחם של בני האנוש בדרכם להיות סוג של סייבורג, שכעת נודע כי "על הדרך" החברה שבה מבוצע הפיתוח של היכולת העתידינית, נוירלינק שמה, כנראה מתעללת בבעלי חיים תוך כדי ניסויה. אתמול (ד') שוב חווה מאסק דרמה וכיכב ביום מיוחד נוסף בתקשורת – הוא הודח ממקומו הבטוח בראש רשימת עשירי תבל של המגזין פורבס – פעמיים. ברשימה – המציגה את עשירי העל של העולם ומתעדכנת כל העת לפי מצבם הפיננסי – מאסק היה שרוי במלחמה על המקום הראשון, שבה הובס לרגעים אתמול. מי שהתחרה, ועדיין מתחרה, במאסק בהיקף הונו הוא ברנאר ארנו הצרפתי, מנכ"ל LVMH – תאגיד צרפתי בינלאומי בתחום מוצרי מותרות, שמטהו נמצא בפריז. ארנו הצליח להדיח את מאסק מהמקום הבלתי מעורער הראשון שלו ברשימת האנשים העשירים בעולם ואף החזיק את התואר כשעתיים, עד שמאסק עקף אותו שוב. שעות לאחר מכן, ארנו שוב כבש את הפסגה עם 100 מיליון דולר שהפרידו בינו לבין הבוס של טוויטר, אך שוב לא הצליח להישאר בראש הצמרת. הונו נקבע בעיקר לפי שווי מניותיה. אילון מאסק, מנכ"ל טסלה במפעל החברה. צילום: וויקיפדיה והנה גם המספרים כשעקף את מאסק עמד הונו של ארנו על 184.7 מיליארד דולר, לעומת 184.6 מיליארד הדולרים שהיו, לפחות על הנייר, בכיסיו של מאסק, אחרי שהונו פחת בכ-4 מיליארד דולרים. ואולם מאסק החזיר לעצמו את ההובלה כעבור זמן קצר, עם שווי נקי מעודכן שהוערך ב-185.4 מיליארד דולר, שהם "בסך הכל" כמה מאות מיליון דולרים יותר מהונו של ארנו. אבל מה בעצם מביא לשינויים הללו? מאסק מחזיק או שולט בכ-20% ממניות טסלה, שמהווה חלק גדול מהעושר העצום שלו. אבל, חברת הרכב ראתה ירידה בערך שלה בשבועות האחרונים וירידה זו, כמו גם טלטלות בשווי המניות של ענקית הרכבים החשמליים, הן שמשפיעות על מצב הונו של מאסק. ובנוגע לארנו, שלא בא מתחום הטכנולוגיה, גם כאן משחקות המניות תפקיד – כריסטיאן דיור היא חברת ההחזקות שבבעלותה 41.36% ממניות LVMH ו-59.01% מזכויות ההצבעה בה. ארנו הוא בעל מניות השליטה ב-דיור ומשמש כיו"ר מועצת המנהלים של שתי החברות. נכון למועד כתיבת שורות אלו המצב ברשימה המתעדכנת כבר שונה: הונו של מאסק מוערך ב-$190.9 מיליארד דולר והוא, כמובן, מוביל את הטבלה, ואילו ברנרד ארנו נותר "רק" עם הון של 184 מיליארד דולרים באמתחתו.

מאת עידו ופנר   מתקפות סייבר הופכות תכופות ומתוחכמות יותר. האקרים ממנפים יכולות מתחום הבינה המלאכותית ומשתמשים בטכניקות התקפה חדשות בתדירות הולכת וגוברת. רוב קברניטי האבטחה חושבים שהטמעת שירותי אבטחה מבוססי ענן וכלי אבטחה של מיטב יצרני אבטחת המידע יהיו טובים דיים כדי לשמור על המידע בארגונים שלהם. עם זאת, זהו רק הצעד הראשון במניעה ואיתור של ההתקפות. יתרה מכך, אם אתם רוצים לחשוף פרצות אבטחה פוטנציאליות ולוודא שהאפליקציות והתשתיות שלכם בטוחות ומאובטחות, תצטרכו לבצע בדיקות חדירה ובדיקות אבטחה על בסיס קבוע, מכיוון שסביבות הענן והשירותים של הספקים משתנים ברמה היומית – כל זאת כדי להבטיח שהשירותים והאפליקציות הענן שלכם מאובטחים, אמינים ואינם חשופים למתקפות סייבר. CloudWize.io היא פלטפורמת מרכז מצוינות לאבטחת ענן (Cloud Security Center of Excellence), המספקת אבטחת מידע בצורה הוליסטית רחבה, הכוללת ניתוח כל שכבות המידע שקיימות במידע ויצירת שכבת מידע אחודה לאיומים החיצוניים והפנימים, תוך כדי סריקת הגדרות לא נכונות, סריקת פגיעות, ניתוח הרשאות משתמשים לשירותים השונים, משטח התקפה ברור עם הקשר בין הרכיבים, השפעת עלות עסקית, ואפילו בדיקות חדירה של אפליקציות. בצילום המסך תוכלו לראות את המסך הראשי של מצב אבטחת המידע בסביבות הענן, פערי האבטחה כדי לעמוד בתקנים ורגולציות אבטחה, התראות לחשיפות לסיכוני אבטחה ואילו רכבי ענן מושפעים, כל אלה יחד עם המלצות לשיפור מצב האבטחה. תצוגה מלאה של פרצות אבטחה פוטנציאליות וחשיפות לסיכונים כלים רבים מציעים לטפל בחלקי אבטחת מידע, והלקוח הוא זה שצריך להרכיב את כל החלקים כדי לראות את התמונה המלאה. אבל כמו פאזל, אתם יכולים לפספס חלקים מסוימים או לשים אותם בצורה לא נכונה, מה שעלול לגרום לתצוגה לא גמורה או להטעיה. עם הערכת אבטחה בענן אתם יכול לראות את כל התמונה במקום אחד. לא רק שאתם יכולים לראות את משטח ההתקפה של התוקף הפוטנציאלי, אלא שאתם יכולים גם לראות כיצד חלקי הענן השונים קשורים זה לזה. לדוגמה, אתם יכולים לראות כיצד פרצת אבטחה המנוצלת על ידי גורם חיצוני גורמת לעלייה בהוצאות הכספיות, או לאיזה מידע ורכיבים אותו פורץ חיצוני יכול להגיע  דרך ההרשאות והקישורים הרלוונטיים. מדוע בדיקות חדירה והערכת אבטחה חשובות? בדיקת יישומים חדשים ותכונות חדשות חיוניות עבור כל חברת מוצר. אם אתם מתכננים להציע ללקוחותיכם אפליקציה יציבה, אמינה ומאובטחת, עליכם לסרוק את האפליקציה שלכם לאיתור פרצות אבטחה ולהריץ בדיקות חדירה פעמיים בשנה כדי להבטיח עמידה ברגולציות השונות. עמידה ברגולציות – בדיקת חדירה נדרשת על ידי SOC2, PCI-DSS, HIPPA ותקנות ותאימות אחרות מדי שנה כדי להבטיח שהיישומים שלך מאובטחים וכדי לזהות חולשות באבטחת מידע. מצב אבטחת האפליקציה – ההנהגה הבכירה חייבת להבין אם היא צריכה לנקוט פעולה או ליישם רכיבי אבטחה נוספים כדי להגביר את רמת האבטחה. אבטחת הסייבר יורדת באופן משמעותי אם מצב האבטחה של האפליקציה שלכם נמצאת בשליטה וצפייה תמידית. בניית יישומי ענן מאובטחים, חזקים ואמינים – דו"חות בדיקות חדירה יכולים להוביל מפתחים לפיתוח יישומים שהם הרבה יותר בטוחים ואמינים. לדוגמה, הבדיקה יכולה לגלות אם מפתח תוכנה אחסן Secrets במקום הלא נכון כמו ב-Repository או בקוברנטיס. בנוסף, המתכנתים צריכים לפתח תיקונים על סמך דו"ח בדיקות החדירה. פלטפורמת קלאודווייז מספקת הגנת קצה-לקצה בסביבת הענן שלכם. אתם יכולים לסרוק פגיעויות כבר משלב בניית הקוד, לשלוט בכל שירותי הענן שלכם, לאבטח את שרשרת בניית האפליקציה שלכם (CI/CD) , ניהול תצורה וניתוח הגדרות הרשת) ולנטר באופן מתמשך את סביבות הייצור בענן. מסקנה: חברות רבות נאבקות באימוץ שירותים מבוססי ענן, במיוחד באבטחת ענן, אפילו הארגונים הגדולים והמצליחים ביותר. פלטפורמת האבטחה הנכונה, שיכולה לספק בדיקות חדירה והערכת אבטחה, יכולה בקלות להגדיל את שיעור ההצלחה של אימוץ הענן שלכם. אינכם צריכים לחפש חברה אחרת כדי לבצע בדיקות חדירה בסביבה שלכם, אתם יכולים לעשות זאת בעצמכם בכמה קליקים בלבד, ותוכלו להפיק דו"ח בדיקת חדירה. גלו את נקודות התורפה שלכם בענן עם פתרון פשוט וקל לתפעול.   הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות בקינדריל ישראל.

"אנו עוסקים בהטמעת טכנולוגיה מתקדמת וחכמה בקווי הייצור של התעשייה המסורתית. תעשייה זו, מסיבות שונות, נמצאת בפיגור בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות לעומת תעשיות אחרות. הפיתוחים שלנו כוללים מערכות טכנולוגיות מתקדמות, לחיסכון משמעותי בחומרי גלם, ופתרונות AI, המאפשרים שליטה אוטונומית של קווי הייצור", כך אמר חנוך מגיד, מנכ"ל סמארטק.  לדבריו, "התעשייה המסורתית מתאפיינת ברווחיות מאוד נמוכה, בתהליכי ייצור לא יציבים ובתפוקה נמוכה. מטרתנו להאיץ את המהפכה הטכנולוגית הבאה, על ידי פיתוח פתרונות מתקדמים מותאמים לתעשייה הזו ולהצעיד אותה לעבר ייצור מתקדם, כדי לייעל תהליכי ייצור ולהגדיל את הרווחיות. הפתרון החדשני של סמארטק מבוסס בינה מלאכותית ונקרא Autonomous Manufacturing, והוא מקפיץ את המפעל המסורתי מעבר למה שמוכר היום כתעשייה 4.0". בראיון לאנשים ומחשבים אמר מגיד כי "תעשייה מסורתית זו, כמו מפעלי מזון או מפעלי ייצור נייר, מתאפיינת כתעשייה תהליכית: מצד אחד נכנסים חומרי גלם לתהליך, עוברים דרך תהליכי ייצור שונים, המורכבים ממכונות שונות, שבדרך כלל מסופקות על ידי יצרנים שונים ולא תמיד בסינכרון אחת עם השנייה, ובקצה התהליך יוצא המוצר הסופי. את התהליכים האלו מנהלים מפעילים שונים מחדר בקרה עמוס במסכים שונים – כל זה מהווה מתכון לקשיים ואתגרים שהוזכרו קודם". "מפעל מסורתי", הסביר מגיד, "מורכב בין היתר מכמה תהליכים קריטיים, כדוגמת מעברי חומרים העוברים תהליכי עיבוד שונים. המפעל התהליכי מורכב מפרמטרים משתנים במהותם: חומרי גלם, סביבה, טמפרטורה ומכונות. ברוב המקרים, המכונות אינן מסונכרנות באופן אופטימלי ובזמן אמת. בסופו של תהליך העובד בחדר הבקרה נדרש לווסת או לסנכרן את התהליך. ולכן בנייה של תהליך ייצור הינה משימה לא יציבה, קשה לשליטה, וביצועה מבוסס על החלטה של בן אנוש". מה מספק פתרון Autonomous Manufacturing? "במפעלי הייצור הללו", הסביר אורן יהב, דיירקטור AI ב-סמארטק, "מכונות מנוהלות ונשלטות על ידי בקרים לוגיים (Programmable Logic Controller). זהו תקן ממוחשב המיועד לאסוף מידע, לבקר ולשלוט בתהליכים בהתאם ליעדים מחושבים הנשלחים אליו, והוא מושפע מאירועים דינמיים המתרחשים תוך כדי תהליך הייצור לאורך קו הייצור (Inputs\Outputs). הפלטפורמה של סמארטק, Autonomous Manufacturing Platform, מתחברת לרשת ה-PLC, וכך אוספת מידע נלמד, מנטרת את התהליכים בזמן אמת וממליצה על השינוי או הכיוון המתאים כהמלצה, או לחלופין, בהתאם להחלטת המפעיל, המערכת לוקחת שליטה ומפעילה את התהליך באופן עצמאי בצורה האופטימלית ביותר". המנכ"ל מגיד הוסיף והסביר כי "המערכת מנטרת את קו הייצור ושולטת בתהליך הקריטי המשמעותי לייצור, הכל בהתאם להחלטות העסקיות של המפעל. המערכת 'יודעת', לפי הגדרות שנבנו בה, איך לנהל את התהליך על פי משולש הווקטורים: מהירות ייצור, חיסכון בעלויות ובאיכות מוגדרת". "המערכת שלנו אף לומדת את אופני הפעולה של המפעל, למשל כאשר בחדר הבקרה עובדים מחליפים משמרת, נצבר הידע לגבי האופן בו התהליכים פעלו, אף אם זה נעשה בדרך שונה מעט מזו שבוצעה במשמרת הקודמת. המערכת שלנו לומדת מה מבצעים המפעילים – ועל בסיס זה היא יוצרת 'פרופיל מפעילים', כדי לטייב את התהליך", המשיך וסיפר מגיד. מגיד הוסיף ותיאר ש-"כשהטמענו את המערכת שלנו במערך של יצרנית מוצרי העץ האמריקנית RoyOMartin, שחררנו במפעל את 'צווארי הבקבוק' ברצפת הייצור, והבאנו לשיפור תפוקת הייצור בכ-10%. סמארטק נמצאת בתהליכים נוספים להטמעת המערכת בקרב מפעלי ייצור ותעשיות נוספות בעולם, יחד עם אחת הספקיות המובילות בתחום מכונות ה-PRESS, חברת Siempelkamp". לפי הסבריו של יהב, "אנו מתרכזים בעולם המחשוב הקוגניטיבי, כאשר שמנו לנו ליעד לתרגם את הקוגניציה האנושית לידע דיגיטלי, שיניב שיפור תהליכים מבוסס מודלים של 'לימוד מאמץ', או 'למידת חיזוק' (Reinforcement learning). בדרך זו אנו מסייעים ללקוחות הארגוניים להפיק יותר מאותם תהליכים, על ידי הכנסת מודלים מבוססי בינה מלאכותית ולימוד מכונה (Machine Learning). בשל השוני הקיים בין עובדים בני אנוש, היכולת למדל ידע אנושי על מנת למצוא את אותם הבדלים, משולה לחיפוש מחט בערימת שחת. בעבודה האנושית ישנה הרבה אי ודאות, ולעתים גם פעולות שאינן רציונליות. המערכת שלנו 'לוקחת' את הטוב מכל מפעיל אנושי ומאחדת את הידע שנוצר במשותף, על מנת לטייב את פעילות מערכות הייצור ותהליכי העיבוד". "אנו מביאים את התחום לשלב הבא שלו" "מטרתנו", אמר מגיד, "היא לייצר בינה קוגניטיבית, אשר ממליצה בכל רגע נתון מהי ההחלטה הטובה ביותר: האם יש לצמצם בעלות, להעלות את התפוקה, לשפר את האיכות, ועוד, וכתוצאה מכך להוריד את הפקודה הנכונה לבקר המתאים לתהליך הרלוונטי. בתחום התעשייה התהליכית ישנם פתרונות לא מעטים מבוססי בינה מלאכותית, אבל הם בעיקר מנתחים תהליכים כגון מה קרה-יקרה, או מה מומלץ לעשות. לעומת זאת סמארטק, בפיתוח פתרונות מבוססי בינה מלאכותית, ביחד עם הניסיון הרב שלה ברצפת הייצור המסורתי, לוקחת את הפתרון לרמה גבוהה יותר, וממליצה באופן אוטונומי על ידי לקיחת השליטה על התהליך ושינויו באופן שוטף ורציף לייצור אופטימלי". "שליטה 'על ההגה' איננה תהליך פשוט כלל", הסביר מגיד. "צריך ידע וניסיון, זהירות וגם תעוזה. המכונות והתפעול של פס הייצור הינם תהליכים יקרים, ולכן נדרש להפעיל אותם באופן הנכון ומיטבי. אנו מביאים את התחום לשלב הבא שלו, עם מערכת מתקדמת המבשרת את הייצור האוטונומי. בעוד שחברות לא מעטות מנתחות את המכונה, על מנת לספק תובנות לבני אדם – אנו פועלים בגישה הוליסטית: לומדים ומנתחים גם את פעולות בני האנוש, כדי להפוך את המכונות ליותר חכמות. כך ניתן לייצר חיבורים מסובכים יותר בקו הייצור, ולהביא לחיבור חכם בין אדם ומכונה, עם פתרון שהוא אגנוסטי לתהליך הייצור או התעשייה, כדוגמת תעשיית הנייר, המזון, העץ, התרופות ועוד". "אנו פועלים בשני עולמות ובחיבור שלהם", סיכם מגיד. "רגל אחת שלנו נטועה בעולם התעשייה המסורתית ברצפת הייצור והרגל השנייה בעולמות התוכנה וה-AI. כך אנו פועלים ל'תרגום' ולחיבור בין שני עולמות שונים אלה, תוך התגברות על מכשלות טכנולוגיות ואנושיות, כגון התנגדות ושמרנות. אנו מכירים את השפה התעשייתית וגורמים לתהליכים להחליק. סמארטק מאיצה את המהפכה התעשייתית לשלב הבא, בהפיכת תהליכי ייצור קריטיים לאוטונומיים ובכוונתה לשדרג את התעשיות המסורתיות לארגונים רווחיים יותר ותחרותיים יותר".

שם ותפקיד:  דבורה (דבּ) האוסן-כוריאל, יועצת משפטית וסמנכ"ל רגולציה של קונפידס דיגיטל, החברה להגנת ולנוהל משברי סייבר. ותק בתפקיד: 3 שנים השכלה: אוניברסיטת הרווארד (תואר שני במינהל ציבורי כעמיתת תוכנית קרן ווקסנר), הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית (תואר ראשון ושני במשפטים), וולסלי קולג'Wellesley – College (תואר ראשון בהיסטוריה ואנתרופולוגיה), ה-Ecole de Sciences Politiques (מדעי המדינה). מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? באופן כללי, התחום הטכנולוגי הוא בחזית ההתפתחות האנושית היום. תחום הסייבר בפרט, לוקח אותנו לשאלות קריטיות כמו הקשר בין הזהות הדיגיטלית והביולוגית שלנו, הממשק בינינו לבין המכונות שיצרנו והסוגיה, שהיא אולי הכי חשובה – היחס בין בני ובנות האדם למידע הדיגיטלי שאנחנו מייצרים, בכמויות ללא תקדים בהיסטוריה של האנושות. כמשפטנית, מרתקת אותי ההתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים האלה מבחינת הסדרתם בחקיקה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? הסטטיסטיקה מדברת על פערים גדולים גם בתעסוקת נשים בתחום הסייבר וגם בשכרן. אגב, גם אוכלוסיות אחרות אינן מיוצגות כראוי. מבחינתי, הגנת סייבר מצוינת היא הגנת סייבר שלוקחת בחשבון מגוון רחב של גישות ותפיסות – לכן היא מחייבת מגוון אנושי על בסיס מגדרי, עדתי ועוד. לשמחתי, אני עובדת בחברת קונפידס, ששמה את השוויון המגדרי כיעד עיקרי. יש אצלנו גם שוויון מגדרי תעסוקתי וגם קביעת ערכים שתומכת בשוויון על בסיס יומי, בכל האינטראקציות שלנו בתוך החברה ומחוץ לחברה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? בגדול לא, הרבה בזכות החינוך שקיבלתי באוניברסיטת וולסלי – שהיא אוניברסיטה של נשים בלבד ועם הבוגרות שלה נמנות הילרי קלינטון, מדלן אלברייט והאסטרונאוטית ומספר שתיים בנאס"א כעת, פמלה מלרוי. הרבה בזכות ההשכלה והערכים שקיבלתי משם, אפליה על בסיס מגדרי פשוט מתקבלת אצלי באפס סבלנות. כאמור, בקונפידס אנחנו כבר במקום אחר, כזה שעומד על המשמר באופן קבוע ופעיל בנושא הזה.

לאחר המאבק על חוזה הענן של הפנטגון, כעת הוא יחולק בין כל הצדדים הניצים, שהם למעשה ארבע ענקיות הענן המובילות בעולם, כך נמסר בהודעה רשמית ששוחררה אתמול (ד'). משרד ההגנה האמריקני הכריז על הענקת חוזי JWCC (ר"ת Joint Warfighting Cloud Capability – יכולות משותפות בענן לטובת לחימה) ל-אמזון, גוגל, מיקרוסופט ואורקל גם יחד. לדברי הפנטגון, JWCC הוא חוזה רב זוכים, שיספק למשרד את ההזדמנות לרכוש יכולות ושירותי ענן מסחריים ישירות מספקיות שירותי הענן המסחריים (CSPs) במהירות ובהתאם לכל משימה, בכל רמות הסיווג, מהמטה ועד לקצה הטקטי של פעילות הצבא האמריקני. החוזה יוענק בחלקים וסיומו המשוער ביוני 2028. מדובר בעסקת מחשוב ענן בשווי של עד 9 מיליארד דולר, שחולקה כעת לארבע המתחרות המקוריות על חוזה הענן הצבאי, שכונה בעבר JEDI (ר"ת Joint Enterprise Defense Infrastructure) ושבוטל לפני כשנה וחצי, לאחר שההכרעה מי תבצע אותו לא צלחה. ביולי 2021 פורסם שחל שבר בענן, וכי משרד ההגנה האמריקני ביטל את JEDI. חלוקת "השלל" בין כל המתחרות כבר בנובמבר אשתקד הבהיר משרד ההגנה בוושינגטון שהמכרז החדש ייבנה במתכונת של מספר חוזים, תוך הסרת כמה מהמגבלות שהיו במכרז הקודם. משקיפים הסבירו אז שהמגבלות הללו הן שהביאו למאבקים המשפטיים בין ספקיות הענן, כמו גם בינן לבין הפנטגון. על פי הניתוח שסופק באותם ימים, מטרת המכרז החדש הייתה לעקוף את חילוקי הדעות בין הספקיות לגבי ההגדרות השונות: מהו ענן? מהם IaaS ,PaaS ו-SaaS? מה זו יכולת גידול ומה נחשב ל-"תשתיות מרובות דיירים" – אך נפרדות? האנליסטים העריכו אז שככל הנראה בכוונת הפנטגון להביא למצב שבו תהיה תשתית ענן – או עננים – שבנויה מכמה ספקיות, והבשורה הנוכחית מוכיחה כי צדקו. כעת נודע כי רשימת החוזים המפוצלים שפורסמה על ידי הפנטגון כוללת למעשה את ארבע החברות שהוזמנו בתחילה להתחרות על מכרז JEDI. הענן הצבאי שיבנה עתיד לקשר את הקצה המרוחק ביותר של הצבא עם המפקדה הרחוקה ביותר שלו, לגשר על סיווגים לא מסווגים, סודיים וסודיים ביותר, וזאת מאחר שיכולת כזו אינה קיימת כעת, כך לפי גורמים רשמיים. כאמור, JWCC נתפס כיורשו של המאמץ הכושל של הפנטגון, JEDI, שהוענק ל-מיקרוסופט בלבד ובסופו של דבר נזנח ביולי 2021. הביטול הגיע על רקע סכסוך בין אמזון לממשל טראמפ, שאותו החברה האשימה בערבוב ההחלטה באינטרסים לא אובייקטיביים וטענה שאלו חיבלו בתחרות על החוזה היוקרתי. שמות הזוכים בחוזי JWCC היו צפויים להתפרסם כבר באפריל, אך ציר הזמן הזה נחשב לא ריאלי על רקע מה שמנהל המידע הראשי של הפנטגון, ג'ון שרמן, תיאר כעומס עבודה גבוה מהצפוי. במרץ אמר שרמן אמר כי נדרשת בדיקת נאותות נוספת לפני סגירת רשימת הזוכות, ומאוחר יותר הבטיח לקונגרס כי יישום JWCC הוא בראש סדר העדיפויות של משרד ההגנה. הפנטגון מנסה להוציא לפועל את JWCC בזמנים שבהם גובר הלחץ לעבד ולהעביר מידע בצורה יעילה יותר לכוחות הצבאיים ביבשה, באוויר, בים, בחלל ובסייבר. בעבר נאמר כי חוזי JWCC מהווים בסיס לשלוש שנים עם אופציות לשנה נוספת, כך שאפשר לצפות שעוד ניתקל בתחרות מתחדשת על סביבה רב-עננית צבאית עתידית.