"הדרישה לעוד ועוד רוחב פס בארגונים, לצד הצורך לצמצום עלויות התפעול של התשתיות בכלל ותשתיות התקשורת בפרט, מקדמת ארגונים לעבר מיכון של תהליכים. ארגונים נדרשים להתמודד עם כלל האתגרים הללו על ידי הענקת פשטות לתהליכים, כי כאשר הרשת מסובכת מדי – הבעיות פורחות. הטמעת פשטות במערך התקשורת הארגוני היא גלגל ההצלה למנהלי התשתיות והתקשורת", כך אמר דטלב קנירים, סגן נשיא אריסטה לאזור EMEA. קנירים היה דובר המפתח בכנס Cloud Builders Tel Aviv 2022. האירוע נערך היום (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות נציגים של לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. לדבריו, "עולם התקשורת הארגוני כולל מערכות רבות, התקנים ורכיבים של יותר מאשר ספקית אחת, וכן ריבוי של מערכות הפעלה. כך, נוצר מצב שבו קשה עד בלתי אפשרי לנהל את כלל הציוד, המערכות ופתרונות התקשורת". הוא הוסיף כי "אנחנו מסייעים לארגונים באמצעות מערכות תקשורת מהירות ואמינות ומערכת ניהול ואנליטיקה אחת, אשר באמצעותה מנהלי התקשורת בארגונים יכולים לנהל את כלל תשתיות התקשורת".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "אריסטה חווה צמיחה עקבית זה שנים", אמר קנירים. "בחמש השנים האחרונות חווינו גידול שנתי ממוצע של 30% בהיקף המכירות. יש לנו יותר מ-8,000 לקוחות ארגוניים, רבים מהם ארגוני ענק גלובליים. בפילוח ההכנסות, הדטה סנטר הוא ה-'סלון' שלנו – משם הגענו, ואזור זה מניב 60%-65% מכלל המכירות שלנו. הנפקת ציוד רישות לקמפוס מהווה 10%-15% מהפעילות שלנו, ועולם ה-'חוכמה', בניית פתרונות תקשורת מבוססי תוכנה ובינה מלאכותית, מהווה כרבע מפעילותנו". לדבריו, "מעט יותר משליש מהלקוחות שלנו הם ספקיות ענן גלובליות, ובהיקף דומה נמצאים ארגוני אנטרפרייז. התחום שבו אנחנו גדלים הוא ספקיות השירות, שמהוות 25%-30% מכלל הלקוחות שלנו. אנחנו מובילים בהיקף המבואות של 100-200-400 גיגה בשוק, עם נתח של 41.5%". "במבט לעתיד", אמר, "אנחנו מרחיבים את כלל הפעילויות שלנו בעולם התקשורת. כך, על בסיס הרכישה שלנו מ-2020 את Awake Security אנחנו מעניקים לארגונים פתרון NDR (ר"ת Network detection and response). אין לנו כוונה לבנות פיירוולים, אלא לנטר את התעבורה, בלי שזו תושפע מרכיבי האבטחה. הפתרון שלנו נועד לחקות את המוח האנושי עם מנועי AI: הוא מזהה כוונות זדוניות ולומד אותן לאורך זמן, מספק לארגון נראות ותובנה מעמיקה יותר לגבי האיומים הקיימים, ומתווה דרכים כיצד להגיב אליהם. כך אנחנו מאפשרים נראות, ללא קשר איזה מכשיר, אפליקציה או משתמש ניגשים למשאב ארגוני, עם אבחון רציף עבור מגוון איומים, עיבוד אינספור נקודות של נתונים, מזהה חריגות או איומים, ותגובה – ובתוך שניות". היערכות לבעיות בשרשרת האספקה "סוגיה מאתגרת נוספת היא הבעיות בשרשרת האספקה, כהמשך להשפעת הקורונה על העולם" ציין קנירים. "נערכנו לכך מבעוד מועד ורכשנו מלאי ציוד בהיקף של שלושה מיליארד דולר. אנחנו ממשיכים להרחיב את יכולות הייצור בשלושת האתרים שלנו – סן חוזה בארצות הברית, גוודלחארה במקסיקו ופנאנג במלזיה – על מנת לענות לביקושים עתידיים". מה באשר לישראל? קנירים סיים באומרו כי "יש לנו כאן מאות לקוחות ארגוניים. נמשיך להשקיע בישראל, בשל התועלת הכפולה – גם עבור הלקוחות המקומיים וגם על בסיס המשובים של הארגונים כאן, שהם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיה – לטובת הלקוחות בכלל העולם".

החברה הבריטית מיקרו פוקוס נתבעת בידי יבמ בטענה כי היא מעתיקה את תוכנה שלה. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי במחוז הדרומי של ניו יורק, ארצות הברית, טוענת התובעת, כי מיקרו פוקוס העתיקה את התוכנה שלי בהרשאה וביצעה בה הנדוס לאחור. מדובר בתוכנה, שלפי יבמ קשורה להרצת מערכות מיינפריים, ומיקרו פוקוס, לטענתה, העתיקה את המערכת שלה גם אם היא ביצעה בה שינויים. יותר מכך, התובעת טוענת, כי הנתבעת חתמה על חוזים מול יבמ כדי לקבל את הגישה לתוכנה שלה במטרה לבצע את ההנדסה לאחור ולבצע בה שינויים שיתאימו לצרכים שלה. לפי הפרטים בתביעה, מיקרו פוקוס השתמשה בגישת הפיתוח שלה, לפי החוזה מול יבמ, כדי להעתיק תוכנה בשם Customer Information Control System Transaction Server ולהשתמש בה כבסיס עבור שתי מערכות תוכנה שלה, Micro Focus Enterprise Server ו-Micro Focus Enterprise Developer – ולאחר מכן פרסמה, הפיצה וקידמה אותן  – וממשיכה לעשות כה עד היום. מיקרו פוקוס, שעדיין לא פרסמה תגובה, עלתה לכותרות לפני מספר חודשים כשהודיעה על הסכמה על רכישתה בסכום של כ-6 מיליארד דולר בידי חברת אופן טקסט, עסקה שאמורה להגיע לידי השלמה בתחילת השנה הקרובה. יחד, שתי החברות עושות עסקים עם 98 מתוך 100 החברות הגדולות בעולם, כולל 20 מתוך 20 חברות הייצור, הנפט והגז, הטלקום, ממשלות פדרליות, השירותים הפיננסיים, הקמעונאות, הרכב, הבריאות ותחבורה המובילים בעולם.

פרטנר סיימה את הרבעון השלישי עם תוצאות טובות, שמראות על עליות בהכנסות, במספר המנויים ובעיקר ברווח שלה, שקפץ ביותר מפי שניים – כך עולה מהתוצאות שפרסמה החברה הבוקר (ד'). בסיס מנויי הסלולר של פרטנר הסתכם ברבעון ב-3.04 מיליון מנויים – עלייה של 13 אלף לעומת הרבעון הקודם. נתח השוק הסלולרי של החברה עומד על 27%. ההכנסה הממוצעת למנויי סלולר (ARPU) מציגה שיא של שנתיים והסתכמה ב-51 שקלים – עלייה של 6% בהשוואה לרבעון השלישי של 2021. שיעור הנטישה עמד על 6.8% אל מול 6.6% ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון השלישי עלה מספר משקי הבית בבניינים המחוברים לסיבים האופטיים של פרטנר ב-63 אלף, מה שהביא את מספרם בסוף הרבעון ל-900 אלף. מאז הצטרפו לשירות עוד 29 אלף משקי בית, כך שהמספר עומד כיום עם 929 אלף. בסיס מנויי הסיבים האופטיים הסתכם בסוף הרבעון ב-268 אלף מנויים – עלייה של 18 אלף. נכון להיום, הנתון עומד על 277 אלף מנויי סיבים אופטיים – המספר הגבוה בשוק. עלייה נרשמה גם בבסיס מנויי האינטרנט מבוסס התשתית, שעמד על 403 אלף – גידול של 8,000. לעומת זאת, מספר מנויי פרטנר TV ירד ב-2,000 ל-222 אלף. זינוק של 71% ברווח התפעולי ההכנסות הרבעוניות של החברה הסתכמו ב-891 מיליון שקלים, לאחר שעלו ב-6% לעומת הרבעון השלישי בשנה הקודמת. מתוכן, ההכנסות משירותים עלו ב-8% ל-728 מיליון שקלים, הודות לעלייה בהכנסות משירותי נדידה ומצמיחה במנויי סיבים אופטיים. לעומת זאת, ההכנסות מציוד ירדו ב-1% ועמדו על 163 מיליון שקלים. אחת הסיבות לכך היא החלטת פרטנר לעבור למודל השכרת נתבי אינטרנט ללקוחות פרטיים במקום מודל מכירה. הרווח התפעולי הרבעוני של החברה זינק ב-71% ל-84 מיליון שקלים. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הוא זינק ב-125% ל-241 מיליון. הרווח הנקי טיפס ברבעון ב-112% ל-51 מיליון שקלים. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הוא האמיר ב-260% ל-137 מיליון שקלים. אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר, אמר כי היא "ממשיכה להציג צמיחה ויציבות בתוצאות הפיננסיות, תוך המשך השקעות בפריסת סיבים אופטיים ובדור 5. במקביל, סיימנו לגבש בימים אלה את שדרת ההנהלה".  

גל הפיטורים בהיי-טק העולמי נמשך, והפעם הגיע "תורה" של HP: החברה הודיעה אמש (ג') כי היא תפטר בשלוש השנים הקרובות בין 4,000 ל-6,000 עובדים. זאת, עקב הירידה בשוק המחשבים האישיים, שמשפיעה ישירות על התוצאות הכספיות שלה. תוצאות הרבעון האחרון של שנתה הכספית 2022 של HP, שאותן היא פרסמה אמש, מאששות זאת: ההכנסות שלה ממכירות מחשבים אישיים ירדו בתקופה זו ב-13% ל-10.3 מיליארד דולר (האצה מירידה של 3% בלבד ברבעון השלישי), מספר היחידות שהיא מכרה קטן ב-21% וההכנסות מלקוח – ב-25%. ככלל, ההכנסות הרבעוניות של החברה קטנו ב-0.8% ל-14.8 מיליארד דולר. כמו כן, HP הודיעה כי היא מורידה את התחזיות השנתיות שלה – מה שמרחיק אותן מהצפי של האנליסטים. מספר המפוטרים הצפוי מהווה כ-12% מכלל כוח האדם של HP, שעומד על 51 אלף. ב-2019 היא הודיעה על גל הפיטורים הקודם בחברה, שבו פוטרו בין 7,000 ל-9,000 עובדים. המטרה במהלך הנוכחי היא לצמצם בשלוש השנים הקרובות הוצאות בסך של 1.4 מיליארד דולר. לדברי אנריקה לורס, נשיא ומנכ"ל HP, "לא יהיה נבון להניח ששוק המחשבים האישיים יתאושש ב-2023". הוא דיבר על "אסטרטגיית המוכנות לעתיד" של החברה, ואמר שהיא "תאפשר לנו לשרת טוב יותר את לקוחותינו וליצור ערך רב יותר לעתיד על ידי צמצום עלויות והשקעה מחדש בתחומ מפתח צומחים, כדי למצב טוב יותר את העסקים שלנו לעתיד לבוא". HP מצטרפת לשורה של ענקיות טק שהודיעו בתקופה האחרונה על פיטורים, כשהאחרונה שבהן היא אמזון, שהשבוע פורסם כי היא תקצץ 10,000 איש במכסת כוח האדם שלה. חברות נוספות שדיווחו על פיטורים בהיקף נרחב הן מיקרוסופט ומטא.

א.מ.ת מחשוב פרסמה את דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי, המציגים תוצאות טובות: הכנסות הקבוצה ברבעון עלו בכ-56% והסתכמו בכ-281 מיליון ש"ח לעומת כ-180.2 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות מגזר תשתיות ענן, מחשוב וסייבר עלו ברבעון בכ-30% והסתכמו בכ-209 מיליון ש"ח לעומת כ-160.6 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות המגזר נובעת מגידול אורגני של הפעילויות ותוספת לקוחות חדשים. הכנסות מגזר תוכנה, יישומי ענן ודיגיטל עלו ברבעון בכ-253.4% והסתכמו בכ-73.2 מיליון ש"ח לעומת כ-20.7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. רובו של הגידול בהכנסות המגזר נובע מאיחוד התוצאות של קבוצת יוניטסק, אשר נרכשה בסוף שנת 2021, ושל קבוצת איידאומובייל, אשר נרכשה ברבעון השני השנה ואשר תוצאותיהן לא אוחדו בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי עלה ברבעון בכ- 47% והסתכם בכ-43.6 מיליון ש"ח לעומת כ-29.6 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. השיפור ברווח הגולמי נובע מהגידול המשמעותי במחזור ההכנסות אל מול אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון גדל בכ-77% והסתכם בכ-6.5 מיליון ש"ח, לעומת כ-3.7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר תשתיות ענן, מחשוב וסייבר ברבעון גדל בכ-36.4% והסתכם בכ-5.4 מיליון ש"ח (כ-2.6% מהכנסות המגזר) לעומת רווח תפעולי של כ-3.9 מיליון ש"ח (כ-2.4% מהכנסות המגזר) ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח מיוחסת לגידול האורגני בהכנסות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר תוכנה, יישומי ענן ודיגיטל ברבעון הסתכם לסך של כ-1.1 מיליון ש"ח (1.5% מהכנסות המגזר), לעומת הפסד תפעולי של כ-0.3 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווחי המגזר מיוחס בעיקר לאיחוד תוצאות קבוצת יוניטסק ואיידאומובייל אשר טרם אוחדו בתקופה המקבילה, וכן לעלייה אורגנית ברווחי יתר החברות הכלולות במגזר זה בשל הרחבת פעילויותיהן. ה-EBITDA (מפעילות נמשכת) עלה ברבעון בכ-64% והסתכם בכ-13.7 מיליון ש"ח לעומת כ-8.4 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מפעילויות נמשכות, נטו, גדל בכ-102% והסתכם ברבעון בכ-3.2 מיליון ש"ח לעומת כ-1.6 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-77% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך כ-1.9 מיליון ש"ח. יואב ויינברג, מנכ"ל א.מ.ת מחשוב מסר: "אנו שמחים על התוצאות החזקות ברבעון, שמציגות שמירה על המגמה החיובית הנמשכת מתחילת השנה חרף אתגרי המאקרו של התקופה. אנו מעודדים מהביקושים הגדלים למוצרינו בשני מגזרי הפעילות שלנו, כאשר ברבעון זה הצגנו גידול משמעותי בפעילות האורגנית של מגזר התשתיות לצד גידול במגזר התוכנה, שם חיזקנו לאחרונה את פעילות הדיגיטל עם רכישת איידאומובייל. במקביל, החברה זכתה בפרויקטים חדשים בסקטור הממשלתי והעסקי אשר את ביטויים נראה בשנת 2023. "אנו נמשיך להתמקד בחיזוק מנועי הצמיחה של החברה, לרבות תחומי הענן והסייבר ומאמינים כי היכולות הקיימות בחברה והקשרים האסטרטגיים ארוכי הטווח שלנו עם הלקוחות, ממצבים את החברה עם יכולת טובה למימוש אסטרטגיית הצמיחה בשנים הקרובות".

כנס ערים חכמות 2022 חזר להיקפו הרגיל טרם שנות הקורונה: 200,000 מ"ר מאוכלסים בביתנים רבים בתחומים מגוונים ומבקרים רבים סימנו השנה את החזרה לשגרה בברצלונה – כך מתרשמים אבי וגנר ורן גולדשטיין, נציגי המרכז לערים חכמות של אוניברסיטת בר אילן, שביקרו בתערוכה והעלו על הכתב כמה מסקנות ותובנות "כמו בכל שנה, גם השנה הוצגו מוצרים רבים המהווים רכיבים במכלול העיר החכמה. כמו, למשל, תאורה חכמה, רחפנים, רכבים אוטונומיים, שימוש בדאטה ועוד", הם אומרים. לדעתם, השוק בתחום זה מיצה א עצמו והגיע לבשלות, וזו לדעתם סיטואציה חיובית. "ההגדרה המתקדמת של עיר חכמה הינה אסטרטגיה וכלי ניהול ובקרה שמאחוריה שיפור חיי האזרחים החיים במרחבים העירוניים", הם אומרים "מתן אפשרויות מתקדמות לחיים טובים יותר – כולל שימוש במערכות טכנולוגיות – לרשות המקומית ולאזרחים החיים בתחומה הינה מטרת העיר החכמה. זו גם הגישה המקובלת במרכז בר אילן לערים חכמות. לשמחתנו, אכן ראינו שינוי גם בכנס בהיבט זה", אומרים וגנר וגולדשטיין. השנה היה גידול משמעותי במספר הביתנים של עיריות ומדינות שהציגו את הפעילות המתוכללת שלהם בתחום. הערים הציגו את הטכנולוגיות שהטמיעו כדי לממש את המערכות שפועלות בעיר ואת הגופים הפועלים יחד איתן כדי לקדם אסטרטגיה זו, וזה חלק מהבשלות, "לא עוד הדמיות ומה צפוי… ראינו מה בפועל עובד ומשפיע על חיי היום יום של התושבים". התחום הבולט שניתן לראות בו התקדמות, לדבריהם, היה בתחום של שימוש בנתונים: אגמי נתונים וניתוח על בסיס הנתונים הנאספים מהמערכות והחיישנים השונים, שימוש במערכות לזיהוי אנשים משולבות בינה מלאכותית, מערכות חכמות לניטור אוויר ועוד. גם וגנר וגולדשטיין שותפים לתחושת ההחמצה שיש פער משמעותי בין מה שחברות סטארט-אפ ישראליות מפתחות בתחום העיר החכמה עבור השוק העולמי, לבין מה שקורה בארץ. " אנו בתחושה שחלק גדול מהרשויות בישראל ממש לא נמצאות בכניסה לעולם הערים החכמות בתפיסה הרחבה של המושג, ויש כמובן לעשות חשיבה ברמה ממלכתית על קידום נושא חשוב זה". עם זאת, עם הם מציינים את הנוכחות המכובדת של חברות הטכנולוגיה הישראליות, שרוכז למתחם אחד, בהן הביתן היפה של עיריית ת"א יפו, ביוזמתו של נציג התערוכה בישראל, סרג'יו ויניצקי. וגנר וגולדשטיין ציינו, כי השנה היה גידול בהשתתפות של מכוני מחקר ומרכזים אקדמיים. "נפגשנו עם נציגים של גופים אקדמיים הפועלים בשיתוף פעולה מלא עם הרשות המקומית לצורך מחקרים יישומיים, המשמשים בסופו של דבר את הלקוחות", הם כותבים. עוד הם מוסיפים, כי רוב המרכזים האקדמיים פועלים בתחום אחד מתוך הערים החכמות (תחבורה, חקר נתונים וכו') להוציא אוניברסיטת keio היפנית מטוקיו, הפועלת בכל הספקטרום של הערים החכמות. אך אין ספק שזו התקדמות חשובה. "למדנו גם שכל המרכזים האקדמיים שהגיעו לכנס ממומנים תקציבית על ידי הרשות שאיתה הם עובדים, ואין ספק שעבודה משותפת זו תורמת לפיתוח מקצועי הדדי. לדעתנו צריך לאמץ גישה זו גם בארץ". באופן אישי, אומרים וגנר וגולדשטיין כי הם חשו גאווה שהם חלק מהמרכז האקדמי לערים חכמות בבר אילן, בראשותו של פרופ' איל יניב, שמקדם את המחקר בכל תחומי העיר החכמה ומצוי בחזית הגופים העוסקים בכך. השניים מציינים כי הם קיימו פגישות עם כל נציגי המוסדות האקדמיים, בדגש על יפן וקוריאה. חוויה מיוחדת הייתה ל-וגנר ולגולדשטיין בעת שביקרו בביתן של ערב הסעודית, שיוצג על ידי העיר מדינה. "המציגים הסעודים שמחו להציג את החידושים הטכנולוגיים פרי פיתוח מקומי ומתקדם, וקיימנו שיחה על אפשרויות שיתוף הפעולה," הם אומרים.

מבקר המדינה מצא בביקורת שנערכה לקראת הדו"ח שלו, שמתפרסם היום (ד'), שורה של ליקויים בפעילות של שע"מ – זרוע המחשוב של רשות המסים. בין היתר, הוא מצא ליקויים בקבלת ההחלטות בשע"מ (ר"ת שירות עיבוד נתונים ממוחשב), בשימוש במערכת המחשוב לפיד, שהוכנסה לשם ב-2020, ובתהליכי הבקרה בעבודת גוף זה. כמה נתונים תוכניות העבודה של שע"מ מוכתבות על ידי רשות המסים, והן אמורות להיות חלק מהאסטרטגיה הכללית של הארגון. שע"מ משרתת כ-1.3 מיליון חברות, תאגידים ואזרחים בארץ שיש להם מגע עם רשות המסים. מערכות המידע והשירותים של שע"מ הם כלי קריטי עבור הרשות למימוש היעדים שלה: גבייה ואכיפה, יצירת הרתעה, מיצוי תהליכים ועוד. נכון לינואר 2022, מספר העובדים בשע"מ עומד על 583, כאשר 56% מתוכם הם עובדי מדינה והיתר – עובדי מיקור-חוץ. ב-2021 ביצעה שע"מ 221 פרויקטים חדשים ושוטפים, וב-55% מהם דווח על חריגות של 100% בימי העבודה לעומת התכנון. שע"מ מפעילה דלפק סיוע למשתמשי המחשוב שהיא "אחראית" עליהם, וב-2019-2021 התקבלו באמצעותו 120 אלף פניות. אולם, מדובר בשירות חלקי, ולא בגלל המחשוב: המבקר, מתניהו אנגלמן, מצא ששני שלישים מהטפסים של רשות המסים אינם מקוונים. הממצאים העיקריים המבקר בדק את ההיבטים הארגוניים בעבודה של שע"מ מול הרשות, אופן ניהול הפרויקטים, המעקב והבקרה, ואת התהליכים העסקיים – ועד כמה הם ממוכנים ודיגיטליים. להלן הממצאים העיקריים: מנהלים בכירים בשע"מ לא היו שותפים לגיבוש התוכנית האסטרטגית ולא נמצאו מסמכים שמעידים כי במהלך גיבוש התוכניות הן הובאו לדיון בהנהלת זרוע המחשוב. כמו כן, המבקר מצא ליקויים בסדר התיעדוף של הפרויקטים, וכי לא בוצעו לצורך כך החלטות מושכלות על בסיס נתונים מעודכנים, כפי שמקובל. אנגלמן מציין עוד כי לא נעשו תהליכי בקרה בתום כל שנת עבודה כדי לנתח את יישום תוכניות העבודה לצרכי הפקת לקחים. בנוגע למערכת לפיד, שאליה מוזנים נתוני הפרויקטים לצרכי ניהול ומעקב, המבקר מעיר כי אין בה תהליך מובנה, שמפריד בין פרויקטים אסטרטגיים וכאלה שאינם, ולא מאוגדים בה כל תתי הפרויקטים – מה שמקשה על תהליכי הבקרה. המבקר מתעכב על מה שקשור לנישומים ולקביעת השומה. לצורך כך, עובדי הרשות צריכים לנתח מידע רב, שנמצא במקורות שונים. בביקורת התגלה שמפקחי המס לא מבצעים תהליכי כריית מידע מלאים, על אף שהמידע קיים, והם עדיין עושים זאת באמצעות שאילתות. זאת ועוד, על אף שברשות קיימת מערכת ממוחשבת חדשה שמאפשרת בקרה מובנית לזיהוי פערים בכל מה שקשור לניכוי מס במקור, הבדיקה של המפקחים עדיין נעשית בצורה ידנית, ותיקי נישומים רבים טרם הוכנסו אליה. פערים בין ההנהלה לעובדים נושא נוסף שאליו מתייחס המבקר בדו"ח הוא יחסי העבודה בשע"מ, שידעו עליות ומורדות, והמחסור בכוח אדם. בתקופת הביקורת, עדיין נמצאו פערים בין ההנהלה לעובדים לגבי שילוב עובדי מיקור-חוץ. כתוצאה מכך, העובדים נקטו בעיצומים – דבר שהביא לעיכובים בביצוע פרויקטים. במועד סיום הביקורת היו חסרים בשע"מ 40 תקנים של עובדי מדינה, שהם 11% מ-367 התקנים המאושרים. בפרק ההמלצות מציע המבקר להכין תוכניות בסיס לכל הפרויקטים מיד עם תחילתם, להשלים את הזנת כל פרטי הפרויקטים למערכת לפיד, עם מלוא הנתונים, ולפתח פלטפורמה לקליטת דו"חות למערכת המחשוב, לשליפתם ולביצוע ניתוחים והצלבות מידע. מרשות המסים נמסר בתגובה כי "שע"מ החלה ב-2021 בהליך רה-ארגון מקיף ושיפרה מהותית את השירות שהיא מעניקה לקהילת המייצגים ולכלל אזרחי המדינה. במסגרת ההליך, נבנתה תוכנית לשנים הקרובות, שעם השלמתה תביא למהפכה דיגיטלית בשירות של רשות המסים לאזרחים ולעסקים".

המונדיאל בקטאר מעורר את הדמיון, באופן לא מפתיע, אצל אוהדי הכדורגל – אבל, באופן שאף הוא לא מפתיע, גם אצל ההאקרים: ענקית אבטחת המידע ESET פרסמה היום (ד') מידע שלפיו שחקני האיומים מנצלים את משחקי הגביע העולמי ואת העניין בטורניר כדי לבצע הונאות לוטו והימורים, כולל הכרזה מזויפת על זכייה בלוטו שמשתמשת בו כפיתוי, ועל שורה של אתרים זדוניים, שמתחזים לאתרים רשמיים של המונדיאל. בחלק מהמקרים, הפושעים גורמים לקורבנות להאמין שהם זכו בפרס כספי, בכרטיס או בחבילת אירוח כדי לצפות במשחק במסגרת המונדיאל. עם זאת, הכוונה האמיתית שלהם היא, בדרך כלל, לגרום לקורבנות למסור את הנתונים האישיים או כסף שלהם, או להוריד, מבלי לשים לב, תוכנות זדוניות שישמשו את ההאקרים כדי לגנוב מידע מהמכשיר של המשתמש. חוקרי ESET זיהו כמה קמפיינים עולמיים של פישינג, שמנסים לגרום לאנשים לחשוב שהם זכו בפרס בהגרלה. כדי לאסוף את ה-"זכיות", על המשתמשים למלא רק כמה שדות באמצעות טופס ולספק פרטים אישיים, כגון שם מלא, תאריך הלידה ומספר הטלפון שלהם. בחברה מזהירים כי המשתמשים יכולים לקבל הודעה מסוג זה עם שמו של איש קשר שכביכול יעזור להם לקבל את הפרס. בשלב מסוים, הסוכן יודיע שלפני שניתן יהיה לקבל את הזכייה, יש צורך לשלם מס או עמלה. לאחר השלמת ההעברה, הנוכלים השיגו את מטרותיהם: הם גנבו את הכסף ואת המידע האישי, וכך יוכלו להמשיך להונאות נוספות, ואפילו למכור את המידע שהשיגו לנוכלים אחרים. הכרזה מזויפת על זכייה בלוטו, שמשתמשת במונדיאל כפיתוי. צילום: ESET בדוגמה שלמעלה ניתן לראות תמונה שנשלחה כקובץ מצורף למייל. ההאקרים הודיעו למשתמש שהוא "זכה" בכרטיס כספומט, שכדי לקבל אותו הוא מתבקש לתת מגוון פרטי זיהוי אישיים, ואף ליצור קשר עם הסוכן – שכאמור, מבקש עמלה לפני שליחת הכרטיס. אחת הנורות האדומות שצריכות להידלק כבר בשלב הראשון היא הברכה הגנרית, מציינים ב-ESET. גם שורות הנושא של המייל אינן יצירתיות במיוחד: "זוכה הלוטו של גביע העולם בקטאר 2022", "קטאר 2022 – זוכה הגרלת פיפ"א" או "מזל טוב, זכיתם בלוטו גביע העולם הגדול של קטאר 2022". מהצד השני, שורות נושא כאלה בהחלט יכולות לתפוס את תשומת הלב והתקוות של המשתמש, ולגרום לו להיענות לנוכלות של ההאקרים – שהוא, כמובן, לא יודע שאין היא אלא מעשה הונאה. דוגמה נוספת להודעת פישינג מהסוג הזה כוללת תמונה, שמוטמעת בהודעת המייל וכוללת כפתור "לחץ כאן" כדי להצליח להשיג כרטיס ולצפות באופן אישי במשחקים. עם זאת, בקמפיינים מסוג זה, הקלקה על הכפתור מוסרת את הנתונים האישיים, או אפילו מורידה תוכן זדוני למחשב או למכשיר הנייד. חלק רחב מההונאות כוללות אתרים זדוניים או מתחזים לאתרים אמיתיים. קישורים אליהם מופצים גם באמצעות הודעות דואר זבל, פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות ובפורומים שונים. המטרה העיקרית שלשמה הם מוקמים היא לגנוב נתונים אישיים ופיננסיים, אישורי כניסה ומידע רגיש אחר, או כדרך להתקנת תוכנות זדוניות על המכשירים של הקורבנות. האתר למטה, בתמונה, מתחזה לאתר המונדיאל. כתובת האתר האמיתי של הטורניר היא https://www.qatar2022.qa/. באתר המתחזה, לכתובת האתר התווספה התוספת "pro". פושעי הסייבר גם יצרו "שער" לאנשים לקנות את הכרטיסים שלהם, אבל ברור שהאוהדים צריכים קודם כל לתת את נתוניהם האישיים. ברגע שהמידע נגנב, הנתונים יכולים להיות מנוצלים לרעה או להימכר לרמאים אחרים. עותק מזויף של האתר הרשמי של המונדיאל. צילום: ESET דוגמה לנתונים המבוקשים על ידי אתר האינטרנט הסורר כאשר הגולש מנסה "לקנות כרטיס". צילום: ESET איך לשחק בטוח? ב-ESET מציעים כמה כללים פשוטים להתגוננות מפני הונאות – בין אם הן נעשות על רקע המונדיאל ובין אם לא: "אתם לא יכולים לזכות בלוטו אם לא קניתם כרטיס. אם מישהו מנסה לשכנע אתכם אחרת, זו הונאה; אל תשלמו למישהו כדי לקבל פרס. תשלום מראש הוא דרך לגנוב את הכסף שלכם; היזהרו ממתקפות פישינג. אל תקליקו על קישורים או קבצים שמצורפים במיילים או בהודעות אחרות, אלא אם אתם יודעים שהם בטוחים – במיוחד אם ההודעות מסומנות כלא בטוחות ומבקשות מכם נתונים אישיים; היזהרו מאתרים מתחזים. שימו לב לאתרים שבהם אתם מבקרים, וחפשו תמיד שגיאות כתיב, בעיות דקדוק, היעדר סימני אבטחה וכתובות URL מוזרות; אל תמסרו מידע אישי לכל מי שיבקש אותו – הוא עלול להיות מנוצל לרעה להונאה באופן מיידי, ואפילו להימכר בדארקנט; השתמשו באימות דו שלבי בכל החשבונות, במיוחד באלה שמכילים את המידע הרגיש שלכם. זה מקטין את הסיכוי שהאקרים יפרצו אותם עם סיסמאות גנובות או באמצעות פישינג; והשתמשו בתוכנת אבטחה אמינה ורב שכבתית, עם יכולות אנטי פישינג".