אילון מאסק ממשיך לעורר מהומות, הפעם לא ישירות אלא דרך המדיניות החדשה שהוא צפוי להנהיג בטוויטר – הרשת החברתית שאימץ לחיקו בעבור סכום "צנוע" של 44 מיליארד דולר. מדובר בשינויים שמקורם בקונספט של טייקון הטק, להפוך את טוויטר לפלטפורמה "לכולם", שבה הצנזורה מתרחשת אך ורק כשתוכן עובר על החוק האמריקני, ושאפשור מלא ככל שניתן לחופש הדיבור והביטוי – הופך לעקרון המנחה. אחד המהלכי הראשונים של מאסק כבוס של טוויטר היה סילוק כל ההנהלה הבכירה, כולל ויג'יה גאדה, שהייתה אחראית על הצנזורה בפלטפורמה, אבל האם הוא עצמו החזיר את הראפר המפורסם קניה ווסט, מי שכיום קרוי Ye, אליה? נזכיר כי מוקדם יותר באוקטובר הורחק ווסט מטוויטר ומאינסטגרם בחשד שהוא מקדם שנאה ליהודים, אחרי שפרסם פוסטים וציוצים שנתפשו כאנטישמיים, אבל לא היו באמת יותר מדי ברורים. בהמשך, לאחר ההרחקה, הודיע Ye כי בכוונתו לרכוש את הרשת החברתית המזוהה עם הימין הקיצוני, פארלה. ווסט הסביר את החלטתו, וציין, כי "בעולם שבו דעות שמרניות נחשבות לשנויות במחלוקת, עלינו לוודא שיש בידינו הזכות להביע את עצמנו באופן חופשי". "החשבון של Ye שוחזר על ידי טוויטר לפני הרכישה. הם לא התייעצו איתי ולא הודיעו לי", טען מאסק בציוץ לאחר שמשתמש צייץ כלפיו, "אז למה שחזרת כבר את החשבון של קניה ווסט? טוויטר לא צריכה להיות פלטפורמה לפלוט גזענות ואנטישמיות". אז ווסט אולי לא הוחזר לטוויטר ישירות על ידי מאסק, וזאת על אף שהיזם המפורסם ידוע כחברו ואף כתומך שלו. כשווסט צייץ את תכניו השנויים במחלוקת, וגרם למארק צוקרברג להרחיק אותו מ'אינסטה' שבבעלותו מייד, מאסק דווקא לא התרגש, ואף צייץ כלפי ווסט ששב לשירות ובטרם הורחק: "ברוך הבא לטוויטר ידידי!" הסלבס נלחצים ומבקרים שחקן ה-NBA לברון ג'יימס הוא אחד הסלבס שנלחצו מכניסת מאסק לנעלי הבוס של טוויטר, ומהפיכתה לפלטפורמה "חופשית"' שבה רוב מה שנכתב נשאר על כנו. ג'יימס פרסם תגובות והערות בעקבות דיווח על עלייה דרמטית בשימוש בהשמצות גזעיות באתר. "אני לא מכיר את אילון מאסק, וחוץ מזה, יכול להיות שפחות אכפת לי מי הבעלים של טוויטר", צייץ הכדורסלן המפורסם בסוף השבוע, "אבל אני אגיד שאם זה נכון, אני מקווה שהוא ואנשיו יתייחסו לזה ברצינות רבה כי זה AF (הכוונה ל-as fuck שמשמעותו 'ממש' – ג"פ) מפחיד. כל כך הרבה אנשים d–n ('ארורים' – ג"פ) ולא מתאימים שאומרים שדיבור שנאה הוא חופש ביטוי". ג'יימס טען כי 'ניגר' – מילה המשתמשת לתיאורי גנאי של שחורים – החלה לצוץ בטוויטר בהיקף גבוה במיוחד מאז שמאסק לקח את מושכות החברה לידיו. ג'יימס צייץ פוסט ששיתף קישור לדיווח של Network Contagion Research Institute שהשימוש במה שמכנים ה-N-word גדל בכמעט 500 אחוז. מאסק הגיב לחששותיו של כוכב הלייקרס וציין כי "כמעט כל החשבונות החולקים דברי שטנה אינם אותנטיים", מה שהתכתב עם טענות מוקדמות שלו שבטוויטר יש 20-25% חשבונות בוט מזויפים המפיצים בה דברי בלע, פרסומות ושאר תופינים כאילו היו חשבונות של אנשים אמיתיים. הקפטן החדש של טוויטר אף ריטווט פוסט של ראש מחלקת הבטיחות והיושר של טוויטר, יואל רוט, שטען כי רוב החשבונות המפרסמים את דברי השנאה היו "לא אותנטיים". https://t.co/ZdI2nTqlqw — Elon Musk (@elonmusk) October 30, 2022 בנוסף למקרים אלו, יש כבר כמה דמויות הוליוודיות בולטות שהחליטו לעזוב את טוויטר. אתמול צייצה שונדה ריימס, תסריטאית הטלוויזיה, המפיקה והסופרת שמאחורי הסדרה "האנטומיה של גריי", שהיא תנטוש את הפלטפורמה, וכתבה בפשטות: "לא נשארת למה שאילון תכנן. ביי". המפיק הבכיר של סדרת הטלוויזיה המצליחה "החיים עצמם", ואחד השחקנים הראשיים בסדרה המיתולוגית "שלושים ומשהו", קן אולין, צייץ ביום ו': "אני מסתלק מכאן". סטיבן ואן זאנדט, הגיטריסט של ברוס ספרינגסטין ומי שגילם את חברו הטוב של המאפיונר טוני סופרנו בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "הסופרנוס", התבטא כלפי הבעלים החדש וכתב: "אילון מאסק היקר, כמה עצות בחינם מהקונסיליירי העולמי. אתה תעשה את הטעות הגדולה ביותר בחייך אם תחזיר את אדולף היטלר לאמצעי התקשורת היעילים ביותר בעולם המודרני. סוג הטעות שלעולם, לעולם לא יסלחו לך עליה". הציוץ של זאנדט התייחס, ככל הנראה, לדונלד טראמפ שסולק מהשירות בינואר 2021, ושמאסק אמר שיחזיר לטוויטר אחרי שתהפוך לשלו. טראמפ עצמו כתב בפלטפורמה החברתית המתחרה שלו 'החברתית האמיתית' (Truth Social): "אני מאוד שמח שטוויטר נמצא כעת בידיים שפויות, ולא תנוהל יותר על ידי משוגעים ומטורפים משמאל רדיקלי שבאמת שונאים את המדינה שלנו". עם זאת השחקן והבמאי רוב ריינר, המזוהה עם הדמוקרטים, עודד אנשים להישאר ברשת החברתית המצייצת כדי "לשמור על הדמוקרטיה החוקתית שלנו". For those who are fighting to preserve our Constitutional Democracy, now is not the time to leave Twitter. Now is the time to VOTE BLUE! — Rob Reiner (@robreiner) October 28, 2022 מנסה להציל את האנושות. אילון מאסק, הבעלים של טוויטר. עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. צילום: ויקימדיה ו-BigStock (בהתאמה) רק מנסה לעזור לאנושות מאסק אמר שקנה ​​את טוויטר כדי "לנסות לעזור לאנושות, אותה אני אוהב", תוך שהוא מכיר בכך שהאתר "לא יכול להפוך לנוף גיהנום חופשי לכל". Dear Twitter Advertisers pic.twitter.com/GMwHmInPAS — Elon Musk (@elonmusk) October 27, 2022 "הסיבה שרכשתי את טוויטר היא כי חשוב לעתיד הציוויליזציה שתהיה כיכר עיר דיגיטלית משותפת, שבה ניתן להתווכח על מגוון רחב של אמונות בצורה בריאה, מבלי לנקוט באלימות", צייץ מאסק עוד ביום ה'. "כרגע קיימת סכנה גדולה שהמדיה החברתית תתפצל לתוך תאי ימין קיצוני ושמאל קיצוני שמייצרים יותר שנאה ומפלגים את החברה שלנו".

בעלי אנדרואיד מוזהרים מפני 16 אפליקציות זדוניות שמחבלות בחשאי במכשירים שלהם. האפליקציות הזדוניות עלולות להאט את ביצועי החומרה של הטלפון ולרוקן את חיי הסוללה שלו. לפי פוסט אחרון בבלוג של מק'אפי (McAfee), חוקרי אבטחת סייבר זיהו "קליק" זדוני החבוי בלפחות 16 אפליקציות המתחזות לתוכנה שימושית. בפוסט בבלוג נאמר כי האפליקציות עברו כ-20 מיליון התקנות. למרות שהנזק שהן גומות אינו מסוכן כמו צורות אחרות של תוכנות זדוניות, הן עלולות להשפיע משמעותית על ביצועי הטלפון – מתוך מטרה למקסם הכנסות ממודעות בסתר. החוקרים גילו שהאפליקציות משתמשות ב"קליק" הזדוני שמרוקן את משאבי המחשוב והסוללה של המכשיר בכל פעם שהאפליקציות הפוגעניות פתוחות ברקע. האפליקציה גורמת למכשיר להקליק על פרסומות מבלי שהמשתמש יודע זאת. הרשימה המלאה של האפליקציות מפורסמת בבלוג של מק'אפי וכוללת כמה אפליקציות שימושיות למדי, בהן פנס, ממיר מטבעות, הורדת פרופילים באינסטגרם, מנהל משימות חכם ועוד. בעוד שגוגל הסירה את האפליקציות האלה מחנות Play, ייתכן שהן עדיין פעילות בטלפונים מסוימים. החוקרים ממליצים להסיר מיד את האפליקציות מהמכשיר.  

דדי פרלמוטר, שעמד בראש ועדה להגדלת ההון האנושי בהיי-טק, חשף את המסקנות וההמלצות שלה בוועידת ישראל לקידום ה-IT והעסקים מבית אנשים ומחשבים, שנערכה אתמול (א'). השורה התחתונה: השקעות, חינוך, שילוב של אוכלוסיות נוספות בענף ומה שהוא קורא "חשיבה אבסקרטית". הצוות בראשותו של פרלומטר, סגן נשיא באינטל עד לפני כמה שנים, הוקם על ידי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, מעט לאחר שנכנסה לתפקיד. המטרה שלה היא להגדיר תוכנית חומש להגדלת התעסוקה בהייטק מ-10% ל-15% מכלל כוח העבודה במשק. פרלמוטר אמר כי "כשהוקמה הוועדה, לפני כשנה, השיח היה שונה לחלוטין. הוא היה תחת חיוך גדול, הכול בתחזית היה על הכיפק, והמטרה הייתה לתת מענה למחסור העצום של ההון האנושי בהיי-טק, שמוכר לכולם. בימים אלה, הכותרת הראשית היא פיטורים – על זה כולם מדברים, ופתאום חושבים שהכול מתפרק, דואגים מה יהיה. אבל אני רגיל – לפי מה שלמדתי לאורך שנותיי בתעשייה – להסתכל על דברים בדרך כלל כעל מגמות, והמגמה אומרת שהמפכה הדיגיטלית פה, היא מתרחשת, והיא רק הולכת ומתעצמת, וזה לא הולך לעצור". "השקעות גדולות לזמן ארוך עושים דווקא בתקופת משבר" "מה שקורה עכשיו הוא משבר, ותמיד היו ותמיד יהיו משברים, אבל השקעות גדולות לזמן ארוך עושים דווקא בתקופת משבר, ולא רק כשרואים שיש הצלחה. הדבר הכי ודאי בעולם הזה הוא שהשינויים קורים באופן לא ודאי, וזה לא אומר שצריך לסטות מהדרך", הוא אמר. לדבריו, חייבים לחשוב בצורה אבסטרקטית. "אני בא הרי מתעשיית המוליכים למחצה, השבבים, והניסיון שלי מוכיח את זה. אני בא מעולם שמשתנה בקצב מהיר, ואני חי בעולם שמשתנה בקצב, ואני שואל עת עצמי איך אפשר לעשות את ההכשרה הנדרשת להיי-טק? זהו תהליך ארוך ומייגע. מי שחושב שאפשר לעשות כמה קורסים לשבועיים ועוד קצת וזה יספיק – טועה לחלוטין, צריך להתחיל מוקדם, וזה גם לימוד לכל אורך החיים", טען פרלומטר. "במסגרת הוועדה היה ניתוח מעמיק כדי להבין היכן נמצאות הבעיות הגדולות, והיכן ועדה ממשלתית יכולה להציע שינויים משמעותיים. תעשיית ההיי-טק, עם כל הכבוד והתרומה שלה לקהילה בפרט ולישראל בכלל, לא יכולה להיות היחידה שתגרום לכך לקרות, זה ממש לא רק זה", הוא סיפר. מה הכי מפתיע אנשים כשמדברים על גיוס להיי-טק? "הדבר שאולי הכי מפתיע אנשים רבים שמדברים על גיוס להיי-טק הוא, שבארבע השנים האחרונות יותר מ-90% מהמגויסים לתעשייה מגיעים מהאקדמיה. כששואלים את המגויסים הללו עד כמה הם משתמשים במה שהם למדו – הם עונים שהם לא משתמשים במה שלמדו בטכניון וכדומה, אלא במה שהם למדו בעבודה, אבל הלימודים האקדמיים נתנו להם את הכלים שיאפשרו להם ללמוד אחר כך את העבודה בפועל. זה אומר, בפשטות, שחייבים לחזק את ההיבט האקדמי, ודרך אב, זה לא רק עבור תעשיית ההיי-טק ", הוא טען. פרלומטר הדגיש, שאי אפשר יהיה להגיע ליעד בלי לשלב היקפים גדולים יותר של עובדים מכלל האוכלוסייה. "רבע מהעובדים בהיי-טק, פחות או יותר, הם גברים חילונים. כל השאר מתחלק בין שאר המגזרים במשק, כולל ערבים וחרדים משני המינים, והכי בולט הוא הפער מול נשים. אז איפה אנחנו מאבדים אותן? את ההחלטה האם להגיע לתחום, אני אולי אחדש לכם, עושים כבר בכיתה ה'. נכון להיום, הרבה מאוד הורים לא מבינים בכלל על מה מדברים כשאומרים היי-טק, והם חושבים שתחומי עבודה אחרים עדיפים, ואפילו דוחפים את הבנות שלהם להתרחק מזה", הוא סיפר. בדו"ח של הוועדה, הוסיף פרלמוטר, "הפרק שעוסק בפתרונות כולל את הגופים שצריכים לתמוך בתהליך. זה ממש לא רק התעשייה, אלא גם מערכת החינוך, שצריכה לפתח את התחום הזה ולקדם אותו ולדחוף אותו, וכאמור, מהמורים ועד האוניברסיטאות. ומה שהכי חשוב הוא,ליצור יוזמה, לא לחכות ולא לקוות, אלא לעשות ולגשת ולשכנע", הוא סיכם.

בשנים האחרונות, ובפרט מאז הקורונה, חל שינוי ניכר בדרך שבה אנחנו צורכים שירותי רפואה: רבים מאתנו מעדיפים שהרופא "יבקר" אותנו בווידיאו או בטלפון – במה שנקרא טלה מדיסין, או רפואה מרחוק. זה הרבה יותר נוח מלהגיע למרפאה ולחכות בתור, ולא מצריך קרבה לאנשים ופוטנציאל להדבקה במחלות – בכל זאת, מדובר בביקור בקופת חולים או בבית חולים. נתונים שסיפקה אתמול (ד') ליאורה שכטר, סמנכ"לית וראשת חטיבת דיגיטל ומערכות מידע בשירותי בריאות כללית, בוועידת ישראל לקידום ה-IT והעסקים מבית אנשים ומחשבים ממחישים עד כמה גדול השינוי. בעוד שלפני הקורונה, 66% מהמפגשים בין הרופאים למטופלים בארגון הבריאות הגדול במדינה היו פרונטאליים, כיום עומד הנתון על 44%. המפגשים הווירטואליים, באמצעות הטלפון או הווידיאו, מהווים 17% מכלל המפגשים – ולדברי שכטר, הנתון הזה יוסיף לעלות. היתר – 39% – הן בקשות שהמטופל שולח לרופא דרך האפליקציה או האתר. לדברי שכטר, "הסיבה שאנחנו מאמצים את הטלה מדיסין ומהר היא כי זה קל יותר ואינטואיטיבי יותר, והרבה יותר טוב מלשבת בתור הארוך במרפאה". היא ציינה כי "הדבר הבא בתחום הוא הניתוב מהבית – היכולת לבדוק את הגרון והאוזן מבלי להגיע למרפאה, עם טייטו (המכשיר הדיגיטלי של הכללית לצוותים הרפואיים – י"ה) ופלטפורמה חדשה לרפואה מרחוק". שכטר דיברה בפאנל שעסק באתגרי הבריאות הדיגיטלית, שנערך במסגרת הוועידה. מנחי הפאנל היו פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. את הכנס כולו הנחתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12. רונה קייזר, מנמ"רית משרד הבריאות. צילום: ניב קנטור רונה קייזר, מנמ"רית משרד הבריאות, אמרה כי המשרד "עבר בקורונה מהפכות בכמה וכמה עולמות טכנולוגיים ורפואיים. בנינו לא מעט תשתיות דטה ושיפרנו אותן תוך כדי תנועה – ברמה הטכנולוגית, אבל יותר מזה ברמה התהליכית, ביכולת לעבוד מול גורמים במערכת הבריאות. זה ימשיך אתנו". "אם לא נשפר את סביבת העבודה הדיגיטלית, כנותני השירות, לא תהיה טרנספורמציה דיגיטלית במערכת הבריאות, כי נייצר תהליכים חכמים, אבל ייקח לנו חצי שנה או שנה לאשר אותם", אמרה. שימי ארנסט, מנהל מערכות המידע והדיגיטל של המרכז הרפואי שיבא. צילום: נדב כהן יונתן שימי ארנסט, מנהל מערכות המידע והדיגיטל של המרכז הרפואי שיבא, דיבר על בית חולים השדה שישראל הקימה באוקראינה, לסיוע לפליטים מהמלחמה שם – בית חולים שהוקם בסיוע שיבא. "אנחנו הם אלה שהובילו את הצד המחשובי של הפרויקט", אמר. "האתגרים שם היו עצומים, ובעיקר לימוד של תהליכי עבודה בחו"ל ואתגר התקשורת. היינו צריכים להקים אפליקציות רלוונטיות ממקום אחר בעולם ולדאוג לתקשורת עם ישראל". "המסקנה שלי מהאירוע הזה היא שצריך לבנות יחידה לרפואת אסונות, שתיתן את הסיוע ההומניטרי במקרים כאלה", אמר ארנסט. "אתגר מאוד מעניין שהיה לנו שם, שקשור לאתגרים נוספים שצפויים לנו ב-2023, הוא ניתוח טקסט. זאת מהפכה שתתפוס כל אחד מאתנו ותשנה את העולם, עד כדי כך", ציין. "למשל, סיכום של מאמר בן 100 עמודים שרובוט בתוך שנייה. זה נותן ערך מוסף לחוקרים, לסטודנטים לרפואה ולגורמים רלוונטיים נוספים. דוגמה אחרת היא סיכום של ניתוח טיפול שרופא כתב והשוואה לחוכמת ההמונים ולדטה בייסים אחרים. ניתוח טקסט יכול לספק בקלות תובנות רלוונטיות על מה שנעשה במקומות אחרים בעולם ועל טיפולים שחולים באותן מחלות קיבלו. זה יכול לשפר משמעותית את תחום הרפואה". מוחמד גרה, סגן מנמ"ר ומנהל הדיגיטל בבית החולים איכילוב. צילום: אנשים ומחשבים מוחמד גרה, סגן מנמ"ר ומנהל הדיגיטל בבית החולים איכילוב, ציין כי "הקורונה לימדה אותנו שמותר הכול, עם דברים שפעם לא היה עולה על הדעת, כגון להתכתב עם הרופא בווטסאפ ולשלוח מרשמים בווטסאפ". "נשאלת השאלה: איך משתמשים בדיגיטל לטובת החוויות של הרופא והמטופל?", הוסיף. "בשנים האחרונות יש הרבה התפתחויות, כגון בוטים וכאמור, ווטסאפ. אבל ההתפתחויות האלה לא מביאות אותנו, במערכת הבריאות, לדיגיטציה עד הסוף. זה יקרה בעשור הקרוב". באשר לבינה המלאכותית, גרה אמר כי "היא תעזור למטפלים בדיאגנוזה ובקבלת החלטות, ולמטופלים – ברמת שירות טובה יותר ובמה שקשור לרצף הטיפולי, לשיתוף פעולה טוב יותר בין נותני השירות". יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות. צילום: אלעד גוטמן יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות, ציין ש-"הבינה המלאכותית נמצאת בעולם הרפואה, אבל לא איפה שחשבנו שהיא תהיה. במקום לסייע לתחום הרפואה באופן כללי, ה-AI טוב מאוד בספציפיות, במתן פתרונות ספציפיים, כמו אבחון שבץ. עדיין אין מערכות שיודעות לתת את כל החבילה, לעשות את כל הניתוחים. עוד אספקט של זה הוא שקשה מאוד רגולטורית לייצר מערכות IT מחליטות. לכן, רוב המערכות המבוססות על בינה מלאכותית הן תומכות החלטה". הוא העיר כי "יש, בהקשר של הבינה המלאכותית, סטנדרט כפול: אנחנו מצפים ממנה לסטנדרטים יותר גבוהים משאנחנו מצפים מבני אדם". ליאורה בן אפרים, סמנכ"לית מערכות מידע במכבי שירותי בריאות. צילום: מקס מורן ליאורה בן אפרים, סמנכ"לית מערכות מידע במכבי שירותי בריאות, אמרה כי "המהפכה הדיגיטלית שקרתה במהלך הקורונה כאן כדי להישאר – לטוב ולרע. לטוב כי פיתחנו מערכות, שיפרנו תשתיות, הבנו איך אפשר לעשות דברים יותר מהר, שינינו תהליכים וצימחנו ב-IT תחושת מסוגלות – הבנו שאנחנו לא במושב האחורי, אלא בקדמת הרכב. לרע כי התרגלנו בתקופת הקורונה לעבוד מסביב לשעון, עקב הקריטיות. זה יצטרך להתאזן". היא ציינה כי "בשנה הבאה, אנחנו, במכבי, רוצים להמשיך את המגמה של טכנולוגיה בשירות שיפור השירות למטופל. לתת שירות יותר חכם, פרסונאלי, נגיש ופשוט". לדברי בן אפרים, "צריכים לדאוג שהעבודה של הרופאים תהיה יותר אפקטיבית ולתת, איפה שאפשר, חלופה דיגיטלית. יש להשתמש ב-IT ובדיגיטל כדי לשפר את הרפואה, לעזור לרופא". ד"ר אילן לוי, ראש מסלול מדיקל אינפורמטיק באוניברסיטת אריאל. צילום: פרטי בין הדוברים בפאנל היה גם איש אקדמיה: ד"ר אילן לוי, ראש מסלול מדיקל אינפורמטיק באוניברסיטת אריאל. הוא אמר כי "נדרשת הרבה יותר דיגיטציה במערכת הבריאות. עליה לרוץ קדימה בכלל, ובכל הנוגע למחשוב קוואנטי בפרט. עוד נדרשת תקשורת חזקה ורחבת פס יותר ממה שאנחנו מכירים. אני מניח שבעשור הקרוב נהיה שם. בנוסף, הענן כמו שאנחנו מכירים כיום לא יספיק לצרכים של מערכת הבריאות בעתיד, נצטרך פלטפורמות יותר חזקות, כוח מחשובי ויכולת למאגרים עצומים, הרבה יותר מאשר כיום. עוד התפתחויות עתידיות הן יותר רובוטיקה במערכות בריאות (RPA) וננו-בוטים – בוטים ביולוגיים שיסתובבו בתוך הגוף שלנו, ינטרו ויתקנו אותנו מבפנים". ד"ר לוי ציין כי "המוסדות האקדמיים בישראל מעורבים חזק בתחום הזה".

לג'ק דורסי, מי שהיה אחד ממייסדי טוויטר, יש חידוש בתחום הרשתות החברתיות – אפליקציה בשם בלוסקיי (Bluesky). מדובר בפלטפורמה חדשה לגמרי בתחום המדיה החברתית, אבל מן הסתם בכזו שתנסה להתבלט מעל המתחרות ואולי להיות חדשנית יותר מהן. דורסי בישר על הפיתוח שלו כמעט במקביל למאמצי ההשתלטות של אילון מאסק על טוויטר, השתלטות שהתרחשה הלכה למעשה ביום ו' האחרון. בערך באותו זמן שוחררה גם גרסת הבטא של בלוסקיי, שנפתחה לקבוצה מוגבלת של משתמשים לצורכי פיילוט. Join the waitlist to try the beta before it's publicly available https://t.co/xjTBYE9oOJ — bluesky (@bluesky) October 20, 2022 אחרי שההרשמה החלה דיווח חשבון בלוסקיי בציוץ בטוויטר: "וואו. 30 אלף הרשמות לרשימת ההמתנה של האפליקציה שלנו ביומיים האחרונים! תודה על ההתעניינות הגורפת, אנו נעשה כמיטב יכולתנו להכניס אתכם בהקדם". יצוין עם זאת כי דורסי – אשר מאז שעזב את כס המנכ"ל של טוויטר בסוף נובמבר 2021 ממנכ"ל וגם משמש כבעלים של שירות הפינטק בלוק – הצהיר לאחרונה שבלוסקיי לא תתחרה בטוויטר במובן המסורתי, אלא תהיה "מתחרה לכל חברה שתנסה להחזיק את היסודות הבסיסיים של המדיה החברתית או את הנתונים של האנשים המשתמשים בה". מפלטפורמות לפרוטוקולים. בלוסקיי של ג'ק דורסי. צילום: לכידת מסך מדף הטוויטר של בלוסקיי רשת חברתית מבוזרת ופתוחה בהרבה מהנהוג בלוסקיי נוסדה בתחילה על ידי טוויטר ב-2019, כדי לסייע בפיתוח קונספט של רשת חברתית מבוזרת עבור החברה. דורסי אמנם פרש מהדירקטוריון של טוויטר במאי 2022, אחרי שהתפטר מתפקיד המנכ"ל, אבל את הפיתוח, כך מסתבר, לקח איתו. "המילה 'בלוסקיי' מעוררת אסוציאציה של מרחב פתוח לרווחה. זה היה השם המקורי של הפרויקט הזה לפני שהתגבש, וממשיך להיות שמה של החברה שלנו", נכתב בהודעה מטעם הפלטפורמה המתפתחת. "אנחנו קוראים לאפליקציה שאנחנו בונים 'בלוסקיי', כי היא תהווה פורטל לעולם האפשרויות על גבי פרוטוקול AT  (ר"ת Authenticated Transfer)". עוד סיפרה בלוסקיי עצמה, לאפליקציה החדשה יהיו פרוטוקולי אבטחה קיצוניים, כמו גם פרוטוקול AT, המצביע על כך שזו תהיה רשת חברתית המנוהלת על ידי אתרים שונים, במקום שהשרתים שלה ירוכזו במיקום אחד. על פי ההסברים בתקשורת העולמית, פרוטוקול AT, כרשת מבוזרת, פועל ללא תלות ברצונה של כל חברה בודדת – משמע באופו עצמאי. עצמאות זו, כך לפי תפישתה של בלוסקיי, תאפשר למשתמשי הרשתות החברתיות שנבנו על גבי הפרוטוקול גם להגן על הנתונים הפרטיים שלהם וגם להימנע מאלגוריתמים ארגוניים, שלעתים קרובות נחשדים ככאלו אשר מלבים מחלוקות ועושים מניפולציות מכוונות על מנת להשאיר את המשתמשים "מעורבים" ומכורים להן. "הקוד של האפליקציה יאפשר להעביר נתוני חשבון משתמש מפלטפורמה לפלטפורמה", הסבירו ב-Yahoo Finance. "משתמשי בלוסקיי יוכלו לעשות בחשבון שלהם שימוש כדי להיכנס לכל חשבון מדיה חברתית שמאמץ את הקוד החדש. אז חשבון יחיד ייתן להם גישה לכל המדיה החברתית האהובה עליהם".

כתב: הילל יוסף. "אתגרי ה-IT רבים, כאשר אתגר אחד נותר קבוע – והוא הולך וגדל: הדרישה ליותר רוחב פס, בשל הגידול בכמות ובהיקף האפליקציות. הרצון לספק רוחב פס זה במהירות מניב דרישה לעוד ועוד ציוד תקשורת. בנוסף, ארגונים מחפשים כל הזמן דרכים להוריד את התקורות הניהוליות של ציוד התקשורת ולהכניס אוטומציה של תהליכים. פה אריסטה מגיעה ומספקת את המענה הטוב ביותר לדרישות הללו: היא מעניקה פשטות לתהליכים – כי כשהרשת מסובכת מדי, יתחילו הבעיות. פשטות הינה התחכום האולטימטיבי", כך אמר גיא אלכסנדר, מנהל אזורי באריסטה לישראל, יוון וקפריסין. אלכסנדר התראיין לקראת כנס Cloud Builders Tel Aviv 2022. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ד', ה-23 בנובמבר, באולם האירועים לאגו בראשון לציון. "שנת 2022", אמר אלכסנדר, "מתאפיינת בבעיות בעולמות שרשראות האספקה. המשמעות היא שארגונים מבינים כיום שהם לא יכולים לעבוד רק במודל של 'פר פרויקט', משמע – כאשר יהיה פרויקט, או אז הם יצטיידו. הם מבינים שנדרש להיערך לטווח הארוך ולהצטייד, כמה שיותר, לקראת פרויקטים עתידיים. זה משנה את אופן הרכש, כאשר הם בונים 'בנק' של פרויקטים. המסקנה ממשבר השבבים העולמי היא שהלקוחות הארגוניים נדרשים לשנות את אופן ההצטיידות שלהם". "עולם התקשורת השתנה", הסביר. "התוכנות שרצות על גבי ציוד התקשורת הופכות אותו לחכם יותר. הדבר מתבטא בשני היבטים: האחד, היכולת למיכון תהליכים והטיפול ב-DevOps, לטובת יצירה של תשתית ארגונית, לשם שינויים מהירים ולהכנסת שירותים חדשים לרשת. השני: היכולת להבין – באמצעות בינה מלאכותית ולימוד מכונה – מה קורה ברשת, ולדעת על תקלות בטרם הן קרו. המטרה הכוללת היא פישוט של עולם התקשורת – דבר שנעשה בעזרת תוכנה בכלל ויכולות AI בפרט". "עולם התקשורת הולך ונהיה מורכב"; מה הפתרון? אלכסנדר הוסיף כי "עולם התקשורת הולך ונהיה מורכב. יש ריבוי של סביבות: ענן, קמפוס, דטה סנטר, סביבת Wireless ועוד, כאשר לכל סביבת תקשורת שכזו יש מערכות הפעלה ומערכות ניהול אחרות. היתרון שלנו, 'חוד החנית' הטכנולוגי של אריסטה, הוא שיש לה את אותה מערכת הפעלה ואותה מערכת ניהול על כל סביבות הרשת, בעוד שלמתחרים יש ארכיטקטורה ומערכות הפעלה שונות בין אזורי תקשורת שונים". "בנוסף, אריסטה מספקת ציוד בעל רמת אמינות גבוהה מאוד", אמר. "לצד זאת, ובניגוד למתחרים, כל הפרוטוקולים הם סטנדרטיים ופתוחים. כך, אנחנו מספקים לרשת התקשורת הארגונית חוכמה, מיכון לתהליכים ונראות בזמן אמת". "מעבר לטכנולוגיה ולציוד, אנחנו גאים בחוויית שירות הלקוחות שלנו. הלקוחות הארגוניים שלנו שבעי רצון, כי הם מקבלים תמיכה כפולה – הן בצורה ישירה, מצד מרכזי התמיכה הגלובליים בעולם, והן מצד הצוות המקומי והשותפים שלנו בישראל", ציין. הסניף הישראלי: גידול של עשרות אחוזים בשנה עוד אמר אלכסנדר כי "הסניף הישראלי של אריסטה חווה גידול בשיעור של עשרות אחוזים בשנתה הכספית האחרונה. השוק מתנהג אחרת, ואנחנו קוטפים את הפירות של שינוי זה: גידול בהיקף הפרויקטים, מאות לקוחות ארגוניים וכניסה של לקוחות חדשים רבים, מכלל המגזרים – פיננסי, ביטוח, היי-טק ועוד. העלייה בדרישה לפרויקטים מבוססי אריסטה בארגונים הביאה לגידול בהיקף כוח האדם שלנו בסניף המקומי". לסיכום הוא ציין כי "אנחנו מביאים את בשורת הרשת החכמה, מיכון מבוסס בינה מלאכותית ברמה הרשתית. זו רשת קוגניטיבית, שיודעת ללמוד ולצפות אירועים, רשת אמינה ויציבה, והכי חשוב: אנחנו מעניקים פשטות לתהליכים, כי כשהרשת מסובכת מדי – יתחילו הבעיות. כפי שאמרתי, פשטות הינה התחכום האולטימטיבי". לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

"פערי האבטחה המרכזיים בקרב רוב הארגונים נוגעים לפוטנציאל החדירות לרשתות ולנזק הדרמטי ממתקפות כופרה. העולם מאמץ את גישת 'אפס אמון', Zero Trust, כתפיסה מובילה, שמספקת הגנה מפני מתקפות ואיומי סייבר שונים ומגוונים אלה, ובראשן – הכופרות", כך אמר אריאל צייטלין, CTO קבוצת האבטחה לארגונים באקמאי. צייטלין דיבר בוועידת ישראל המובילה לקידום ה-IT והעסקים, שנערכה אתמול (ב') במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות יותר מ-1,500 איש. את האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "אקמאי", ציין צייטלין, "הוקמה ב-1998, והיא מהמובילות בעולם בתחום הפצת תכנים ברשת. החברה פועלת בכ-100 מדינות באמצעות מערך של מאות אלפי חוות שרתים מבוזרות. תשתיות החברה נמצאות כיום בשימוש של, בין השאר, מיקרוסופט, אפל, גוגל, מטא, טיקטוק, דיסני, נייקי, אדידס וחברות תקשורת וטכנולוגיה רבות נוספות. על לקוחותיה נמנות תשע מ-10 רשתות הקמעונות הגדולות בעולם, תשע מ-10 חברות הגיימינג הגדולות, שמונת הבנקים הגדולים בתבל ועוד. בישראל, יש לאקמאי מרכז פיתוח, שמונה מאות עובדות ועובדים". לדבריו, "אנחנו שותפים עסקיים של נס מזה עשור וחצי, וזאת באמצעות החברה הבת ITWay, ששייכת לקבוצת הענן בחברה. היא מהווה השותף והמפיץ העיקרי שלנו בישראל, ותומכת בכ-100 לקוחות ארגוניים שלנו בארץ". "לפני כמה שנים", אמר, "אקמאי החלה להרחיב את העסק המקורי שלה – CDN, ונכנסה לתחום אבטחת המידע והגנת הסייבר. תחום הפעילות הזה הוא כיום קו העסקים הצומח ביותר של החברה, עם יותר מ-7,000 לקוחות ארגוניים. קו העסקים השלישי הוא הענן: אנחנו בונים לארגונים תשתיות ענן על גבי התשתית שלנו, שפרוסה בעולם". רכישת גארדיקור והפעילות של אקמאי בעולם האבטחה צייטלין ציין את הרכישה שאקמאי ביצעה בשנה שעברה של גארדיקור הישראלית, שפועלת בעולם הגנת הסייבר. "עובדיה בישראל ובעולם הצטרפו לאקמאי, תוך חיזוק מרכזי הפיתוח שלנו", אמר. "ככלל, פעילות הגנת הסייבר היא כיום מנוע הצמיחה המרכזי של אקמאי, שהפכה להיות שחקן מרכזי בעולם אבטחת המידע, עם מכירות שנתיות של כ-1.5 מיליארד דולר בתחום. פתרונות האבטחה של אקמאי משולבים בתשתית החברה, ומגינים על הרשתות הפנימיות וחיצוניות של הארגונים הגדולים בעולם". "בתוך עולם האבטחה, אנחנו מפתחים ומספקים שלושה קווי מוצרים ושירותים: אבטחה אפליקטיבית, לצד אבטחה לתשתיות. שני תחומים אלה מטפלים בהגנה על הארגון מפני איומים חיצוניים. קו המוצרים השלישי הוא אבטחה ארגונית. במסגרת תפיסת האבטחה שלנו, אנחנו מביטים פנימה, לתוך הארגון, ואז מממשים את תפיסת אפס אמון. גישתנו גורסת: אל תיתן גישה לאיש בלי לוודא מי הוא ובלי לאמת שהוא אכן מי שהוא טוען שהוא; בהינתן הגישה, יש לוודא שהיא צרה ומממוקדת; ותמיד חפש אנומליות וראה מי בכל זאת חדר לרשת שלך", הוסיף צייטלין. לסיכום, הוא אמר כי "אקמאי מייצרת מערכות ומוצרים בתחום הגנת הסייבר, שנותנים מענה כולל ואינטגרטיבי למימוש מיטבי לגישת אפס אמון, על כלל הרכיבים והחיבורים בארגון – בחוץ וגם בפנים".

פה בישראל זה נראה כאילו הסיפור של הקורונה כבר מאחורינו, אבל בכמה מקומות בסין החל מספר הנדבקים בנגיף לעלות שוב, וכתוצאה מכך ננקטים במקומות אלו צעדים דרקוניים, לפי השלטונות במטרה לרסן את המגיפה. בסין עדיין פועלת מדיניות קורונה נוקשה מאוד, ומשמעותה שכל הדבקה חדשה מיד נענית בסגרים, כשמאות אלפי אנשים נאלצים להישאר בבתים, ולפעמים הם מצטווים להיות בסגר אפילו במקום העבודה. הנחיות החירום שהטיל הממשל הסיני עד כה כללו, למשל, פעולה בקיבולת מופחתת של דיסנילנד שנגחאי, או קזינו בעיר ההימורים מקאו שנסגר לפני מספר ימים, כשבתוכו הצוות והאורחים אשר קיבלו הוראה להישאר סגורים בו עד מחר (ג'). הסגר על מפעל פוקסקון בעיר ג'נגג'ואו אמצעים אלו הוחלו גם על מפעל פוקסקון (Foxconn) בעיר ג'נגג'ואו, אחרי ש-167 נשאי קורונה התגלו בעיר בשבוע שעבר. שבוע קודם לכן היו רק 97 מקרים שכאלו. אמנם מדובר על עיר שמספר תושביה עומד על יותר מעשרה מיליון, אבל הנתון המזערי לא הרתיע את השלטונות שהורו, אחרי שבמפעל התגלו גם כן כמה עובדים עם קורונה, שעל המקום להיכנס לסגר. כידוע, פוקסקון היא חברה טיוואנית המשמשת כקבלנית עבור חברות טכנולוגיה גדולות, בעיקר – אפל (Apple). יש לחברה כמה וכמה מפעלים, וביניהם מתחם ענק בעיר הסינית ג'נגג'או, שבו מייצרים את מוצרי החברה האמריקנית. כקבלנית משנה של אפל, פוקסקון מייצרת כיום בין היתר את הדגמים האחרונים של ה-iPhone 14. במפעל המסוים בג'נגג'אוו מועסקים כ-200 אלף עובדים, וכל אלו היו אמורים להינעל בו עד שהמצב ירגע. "אנחנו עובדים עם הממשלה כדי להחזיר את העובדים שלנו הביתה", בישרה ההנהלה לתקשורת, אלא שאז החלו להתפרסם ברשתות החברתיות תיעודים שבהם נראים חלק עובדי פוקסקון בג'נגג'או מטפסים על גדר כדי להימלט מהסגר. לא ברור כמה עובדים נמלטו בדרך זו. וכן, לא לגמרי ברור האם העובדים פשוט הפרו את הנחיות המדינה או שהותר להם לעזוב את המפעל. Workers have broken out of #Apple’s largest assembly site, escaping the Zero #Covid lockdown at Foxconn in #Zhengzhou. After sneaking out, they’re walking to home towns more than 100 kilometres away to beat the Covid app measures designed to control people and stop this. #China pic.twitter.com/fShxj8WpIl — Stephen McDonell (@StephenMcDonell) October 30, 2022 סטפן מקדונל, כתב BBC בסין, שיתף בטוויטר את הסרטונים שתיעדו את הבריחה, בהם נראים עובדים עם ציודם האישי ומסיכות על פניהם עושים ככל שניתן כדי להסתלק מהסגר הכפוי. על פי דיווח בפייננשל טיימס, ששוחח עם כמה מעובדי פוקסקון – הידועה בשל תחקירים שמצאו כי היא מעסיקה את פועליה כמעט בתנאי עבדות מודרנית, בלאו הכי – המצב במפעל המסוים הפך לרע בשל הסגר. העובדים דיווחו על מחסור באוכל ובתרופות ושאר בעיות קיומיות שנבעו מתת התנאים במקום שלא אמור להלין ולהכיל עובדים נעולים. "זה היה כאוס מוחלט", אמר לטיימס עובד בן 22. "קפצנו על גדר פלסטיק, ואז על מתכת כדי לצאת מהקמפוס". עוד סיפרו העדים כי אזור המפעל היה סגור למשך ימים, כי נערכו בו בקרות קפדניות כל העת, וכי העובדים נאלצו לעבור בדיקות קורונה מדי יום ביומו, וכל זה בזמן שפס הייצור המשיך לפעול. הסיבה להמשך העבודה במפעל ה"נגוע" והנעול היא ככל הנראה החשש שהשבתתו תשפיע על אספקת מוצרי אפל במערב ערב עונת החגים העמוסה שבה, כידוע, נרכשים שלל מוצרים של הענקית מקופרטינו. אפל לא נענתה לבקשת רויטרס לתגובה.