בסוף השבוע הלך לעולמו דני גולדשטיין ז"ל, ממייסדי תעשיית התוכנה בישראל, לאחר שהתמודד עם מחלה קשה. גולדשטיין ניהל מספר חברות ציבוריות, כגון פורמולה מערכות, שנמכרה ב-2006 וחברת פורמולה ויז'ן שבראשה עמד כיו"ר עד לפטירתו. פורמולה מערכות הוקמה בשנת 1981 על ידי דני גולדשטיין ואחיו גדי, בחברת אחזקות, ובין החברות שלה נמנות החברות מטריקס, מג'יק תעשיות תוכנה, סאפיינס ועוד. גולדשטיין נולד בבוקרשט שברומניה ועלה עם משפחתו לישראל בשנת 1960. הוא סיים תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב ומנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, ושירת בחיל האוויר.  ב-1980 הקים את פורמולה שירותי תוכנה, שסיפקה שירותי תכנון ותכנות ללקוחות ישראלים, בעיקר למחשבי מיינפריים. חמש שנים לאחר מכן הקים את חברת האחזקות פורמולה מערכות, שכאמור ריכזה תחתיה שורה של חברות ייעוץ ושירותים. ב-1988 רכש את השליטה בחברת איכות מחשבים, חברה ציבורית שנסחרה בת"א, והפך אותה לזרוע התקשורת של הקבוצה שהחל לבנות. לאחר מכן, רכש גם את חברת האם של איכות מחשבים, עידן תעשיות תוכנה, שנסחרה בנאסד"ק. עם הגידול בפעילות הקבוצה רכש גולדשטיין ממספר רב של חברות צעירות, כגון חברת קריסטל, ששמה שונה ונקראת כיום בלופינקס. גולדשטיין גם הקים את קרן הון הסיכון פורז, שהייתה בין החלוצות בתחום בישראל, ביחד עם לירז, ומאוחר יותר רכש את חלקה של לירז בקרן, וכעבור מספר שנים גם את לירז עצמה. בשנות ה-90 רכש וניהל גולדשטיין חברות בתחום הבילינג. הראשונה הייתה ויזטק, שהוקמה עוד בשנות ה-80, ולאחר שמכר אותה רכש חברה נוספת בתחום, ושינה את שמה לפורמולה טלקום סולושונס (FTS). בהמשך רכש עוד חברות תוכנה המתמחות במגזרים כמו ביטוח, קופות רושמות לענף הריטייל, וחברה שהתמחתה בתחום התיירות.  גולדשטיין גם רכש את חברת ניקוב ששיווקה את תוכנת השכר תפנית. במהלך השנים, פיתח את החברות שרכש ואת חלקן הנפיק לציבור בנאסד"ק או בלונדון. בנוסף, ייסד קרן הון סיכון נוספת, פורמולה ונצ'רס, ורכש את השליטה גם בסאפנייס טכנולוגיות. ב-1988 רכש את השליטה בחברת משוב ושינה את שמה לפורמולה ויז'ן, קבוצה שהייתה בשליטת יקי דוניץ ודיויד אסיא, וכללה שורה של חברות שהיו ספינות דגל בתעשיה, ביניהן מג'יק, בבילון ועוד. בשנת 2000 ביצע גולדשטיין ארגון מחדש בחברות שבהן שלט – פורמולה מערכות נותרה חברת אחזקות, ולה שלוש אחזקות עיקריות: מטריקס, מג'יק ופורמולה ויז'ן. ב-2006 מכר גולדשטיין את פורמולה מערכות, ונפרד ממפעל חייו אותו ניהל במשך 25 שנה, לטובת פורמולה ויז'ן, שעוסקת בעיקר בחממה של חברות הזנק. "מאוד נהניתי לעבוד במחיצתו ולהנות מיושרו, חוכמתו, הגינותו ועצותיו הטובות" גולדשטיין עסק גם בפעילות ציבורית, בין היתר היה יו"ר איגוד החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בת"א והיה מעורב בפורומים והליכי חקיקה, רגולציה בשוק ההון, בתחומי ממשל תאגידי, הרשות לניירות ערך ועוד. פעילות נוספת במועצה המייעצת של בית הספר למינהל עסקים רקנאטי באוניברסיטת ת"א, וכן כיו"ר מועצת האמנים של המכללה האקדמית אפקה להנדסה בת"א יפו. דיויד אסיא, שהקים יחד עם גולדשטיין וניהל בין היתר את חברת מג'יק ספד לו: "זכיתי לעבוד עם דני שנים רבות כבעל מניות וכשותף. היינו לא רק שותפים, גם חברים וגם שכנים. מאוד נהניתי לעבוד במחיצתו ולהנות מיושרו, חוכמתו, הגינותו ועצותיו הטובות. בעשור האחרון, בנו אלון למד עם נכדתי הבכורה באותה כיתה ואף הפכתי ל'צלם' המשפחתי. נוח בשלום דני. אוהבים ומוקירים אותך". שלום דסקל, לשעבר מבעלי דסקל טכנולוגיות: "דני גולדשטיין, מהאבות המייסדים של ההיי-טק הישראלי, הקים וניהל שורה של חברות תוכנה ישראליות, בראשן קבוצת פורמולה; הוביל את הנפקתה של חברת מג'יק; גם מטריקס היא גלגול של חברה שהוקמה על ידו. גולדשטיין הותיר אחריו ארבעה ילדים ושלושה נכדים. אהבנו אותו מאוד ולמדנו ממנו המון".

פייסבוק ממשיכה להגדיל את כמות המשתתפים שיכולים להיכלל בקבוצה באפליקציית ווטסאפ שלה. עדכון חדש של אפליקציית המסרים המיידיים הפופולרית מאפשר כעת לשתף בכל קבוצה לא פחות מ-512 משתתפים. למעשה מדובר בהכפלה של מספר המשתתפים שהיה אפשר לכלול בכל קבוצה עד עתה, ומדובר ביכולת עליה עבדה קבוצת המפתחים של האפליקציה מזה כמה חודשים, כך לפי החברה, ואחת המבוקשות ביותר. האפשרות הזו תהיה לזמינה מייד לאחר התקנת הגרסה המעודכנת של ווטסאפ, בכל הפלטפורמות בה היא זמינה, מ-iOS ואנדרואיד ועד גרסאות המחשבים. מצד המשתמשים אין צורך בפעולה נוספת כדי לאפשר קבוצות של 512 איש. מדובר בעדכון מתגלגל, כמו במקרים רבים, אך לפי הידוע משתמשים רבים כבר עודכנו בגרסה החדשה, כולל בישראל. ההערכה היא שמדובר בקריצה חזקה של פייסבוק אל עבר שימושים ארגוניים. אמנם ייתכנו תרחישים שונים שבהם צרכנים זקוקים לכזו כמות של אנשים בקבוצה, אבל בדרך כלל מדובר בסדר גודל של קבוצות שמוצאים בארגונים שונים. כך או כך, כדי לבדוק האם גירסת הווטסאפ שלכם כבר מעודכנת, פשוט פתחו קבוצה חדשה, הוסיפו חבר או עובד, לחצו עליו, והכותרת צריכה להציג שמדובר במשתמש אחד מתוך 512 אפשריים.

אלפבית, חברת האם של גוגל, תשלם 118 מיליון דולר ל-15,500 עובדות שלה בהווה ובעבר, כדי ליישב תביעה ייצוגית שמתנהלת נגדה כבר יותר מחמש שנים. מדובר בתביעה שעניינה חוסר השוויון המגדרי בגוגל, וספציפית – קיפוח הנשים השגרתי שמתבצע על ידיה, כך לטענת התובעות. הנשים המובילות את התביעה נגד גוגל אמרו בתביעתן שהחברה שילמה לעובדות כ-16,794 דולר פחות בשנה מאשר ל"גבר באותו תפקיד", תוך ציטוט ניתוח של דיוויד ניומרק, כלכלן מאוניברסיטת קליפורניה. כחלק מההסכם גוגל הסכימה גם כי מומחה בלתי תלוי ינתח את נוהלי הגיוס שלה, בעוד שכלכלן עצמאי יסקור את נהלי השכר של החברה. העסקה חייבת להיות מאושרת על ידי שופט כדי לצאת אל הפועל והדיון לשם קבלת אישור זה נקבע ל-21 ביוני. חמש שנים של ניסיונות ליישר מצב עקום התובעות בתיק הן עובדות החברה במגוון רחב של תפקידים, חלקן מנהלות, אחרות מהנדסות, ויש גם נציגות מכירות ואפילו גננת אחת לגיל הרך, שהיא מהדמיות הבולטות בתביעה. בתיק הספציפי ההסדר כולל נשים ב-236 טייטלים של משרות שונות, כך לפי משרדי עורכי הדין, שהעביר את המסר שהאפליה המגדרית בגוגל, לכאורה, חוצה תפקידים ומעמדות. המועסקות, שחלקן כבר מזמן לא עובדות בחברה, מאשימות את הענקית ממאונטיין וויו בכך שהציבה נשים מוכשרות יתר-על-המידה בתפקידים בשכר נמוך, מנעה מהן קידום ובדרך – שילמה לעובדות ממין נקבה הרבה דולרים פחות מששילמה לעובדיה הגברים. כאמור, התביעה הוגשה במקור בספטמבר 2017. בינואר 2018 היא שופצה כדי לכלול יותר מיוצגות, ומאז היא מתגלגלת בבתי המשפט. רווחת בעמק הסיליקון. אפליה מגדרית נגד נשים. צילום: BigStock הגננת ש"הפסידה" לעמית ממין זכר מקרה לדוגמה מתוך הפרשה הוא זה של אחת התובעות, היידי למאר – התובעת היא בעלת תואר שני והועסקה בגוגל כגננת השומרת על ילדי העובדים. לטענתה, גוגל ביקשה לדעת את משכורתה הקודמת כמחנכת לגיל הרך, ולאחר מכן שכרה אותה כגננת בגיל ברמה 1, ושילמה לה 18.51 דולרים לשעה, למרות ששכרה גבר בערך באותו זמן, אשר לא היה בעל תואר בוגר או בעל ניסיון עבודה רלוונטי כמו לאמר. גם הגבר הועסק על ידי הענקית בתור גנן, אלא שהוא קיבל מהחברה תנאים אחרים ועבד בתמורה לשכר שעתי של 21 דולר. לדברי למאר, היא עבדה במשך ארבע שנים כמורה לגיל הרך ומורה לפעוטות במרכז הילדים של גוגל בפאלו אלטו. לדבריה, מתוך שלושה הגברים שעבדו כגננים אחרים במקום, שניים התחילו את משרתם במשכורות גבוהות יותר מאשר כמעט כל הנשים שהועסקו במקום. "כאישה שבילתה את כל הקריירה שלה בתעשיית הטכנולוגיה, אני אופטימית שהפעולות שגוגל הסכימה לנקוט במסגרת ההסדר הזה יבטיחו שוויון גדול יותר לנשים", אמרה אחת התובעות, הולי פייס, בהצהרה לתקשורת עקב הבשורה על השגת ההסדר. יצוין כי הפשרה הזו הושגה באותו יום שבו שופט בתיק נוסף וארוך טווח בעניין הטיית שכר בעמק הסיליקון – בו מעורבת אורקל – ביטל זמנית את מעמד התובענה הייצוגית, והחליט שלא ניתן יהיה להמשיך במשפט זה באופן הקיבוצי. גם תביעות דומות שהוגשו נגד טוויטר ומיקרוסופט לא הצליחו להשיג מעמד של תובענה ייצוגית.

בתערוכת MWC האחרונה שנערכה מוקדם יותר השנה, הודיעה HTC כי אחרי הפסקה ארוכה מאוד היא מתכוונת להשיק טלפון חדש. החברה לא מסרה פרטים רבים מדי, להוציא העובדה שהוא יהיה מקושר מאוד לעולם הווירטואלי Viverse  הגרסה שלה לעולמות וירטואליים תלת ממדיים. עכשיו מתברר שהחברה אכן עומדת להציג טלפון חדש. היא הודיעה בדף הפייסבוק הרשמי שלה כי היא עומדת לחשוף את הטלפון באירוע ייעודי שייערך לקראת סוף החודש, ליתר דיוק ב-28 ביוני. גם הפעם, הטיזר כולל רק פרט אחד על הטלפון והוא השימוש ב-Viverse. לפי הערכות מתכוונת החברה להציע חיבור חלק וקל של הטלפון החדש אל מוצרי משפחת ה-Vive שלה, על כל משקפי המציאות המדומה והרבודה שהיא מציעה תחת המותג, וכך לפתוח את השער ל-Viverse. כך או כך, להבדיל מהניסיונות האחרונים והדי רחוקים שלה, הטלפון החדש רמזה החברה יהיה טלפון שאמור להתחרות מבחינת תצורה בחלק העליון של השוק – ואם אכן הוא אמור לתמוך בצורה חלקה ביישומים וירטואליים, הוא אכן יזדקק לכך.

במהלך השבוע האחרון הוגשו נגד מטא שמונה תביעות בבתי משפט בארצות הברית, הטוענות כי האלגוריתמים שלה מפתחים צעירים להתמכרות הרסנית וכי החשיפה המוגזמת לפלטפורמות שלה, כולל פייסבוק ואינסטגרם הובילה לניסיונות התאבדות או להתאבדות, להפרעות אכילה ולחוסר שינה, בין היתר. "אפשר היה לתכנן את האפליקציות הללו כדי למזער נזק פוטנציאלי, אבל במקום זאת התקבלה החלטה לגרום בכל הכוח להתמכרות של בני נוער בשם רווחי החברה", אמר עורך הדין אנדי בירצ'פילד, ממשרד עורכי הדין שניסח את התביעות. התביעות מצטרפות לגל תביעות נוספות נגד מטא וסנאפ, חלקן תביעות שהוגשו על ידי הורים שילדיהם נטלו את חייהם. התביעות מגיעות בעקבות עדותו החשובה של עובד פייסבוק לשעבר בקונגרס, כי החברה סירבה לקחת אחריות על הנזקים הנפשיים שנגרמו למשתמשים הצעירים שלה. דובר מטא סירב להגיב על בנושא התביעות, אך ציין כי החברה פיתחה כלים שמאפשרים להורים לעקוב אחר פעילות ילדיהם באינסטגרם ולהגדיר מגבלות זמן. מטא גם מציעה תזכורות של "קח הפסקה", שמעודדות את המשתמשים לעשות הפסקה מהמדיה החברתית וכלים נוספים שפיתחה לטובת המשתמשים הצעירים. אחת התביעות החדשות הוגשה על ידי נעמי צ'ארלס, אישה בת 22, שמספרת שהחלה להשתמש בפלטפורמות של מטא כשהייתה קטינה, ושההתמכרות שלה הובילה אותה לניסיון התאבדות ולסבל נפשי רב. עוד לדברי התביעה, מטא הציגה מצג שווא של הכלים הבטיחותיים התועלת והבלתי ממכרות של המוצרים שלהם", לפי התלונה בבית המשפט הפדרלי במיאמי. צ'ארלס, כמו שאר המשתמשים, מבקשת פיצוי כספי על עוגמת נפש, אובדן הנאה מהחיים ועלויות אשפוז וחשבונות רפואיים. הטענות בתביעות מדברות על עיצוב פגום, כשל באזהרה, מרמה ורשלנות. התלונות הוגשו בבתי משפט פדרליים בטקסס, טנסי, קולורדו, דלאוור, פלורידה, ג'ורג'יה, אילינוי ומיזורי.

חברת ההשקעות הקמעונאית טוליפשייר (Tulipshare) – משקיעה פעילה של סיילספורס (Salesforce) – פנתה באחרונה אל יתר המשקיעים בחברת ה-CRM הענקית, במסגרת האסיפה הכללית השנתית של ספקית התוכנה כשירות, וביקשה מהם לאשר ביקורת עצמית בעניין היעדר הגיוון הגזעי בחברה. משקיעי סיילספורס סרבו לדרישה זו. טוליפשייר פרסמה הצהרה שבה היא אומרת: "למרות היעד שיהיה כוח עבודה המורכב מ-50% מהקבוצות המיוצגות בחסר עד השנה הבאה, שניים מכל חמישה עובדים (של סיילספורס – ג"פ) הם לבנים. מאז 2015, החברה הגדילה את אחוז העובדים ההיספנים רק ב-1.1%, ואת אחוז העובדים השחורים ב-2.3%. בשנת 2021, 4.3% מעובדי סיילספורס בארה"ב היו שחורים". בהצעתה לאסיפה הכללית של סיילספורס המשיכה וטענה המשקיעה כי "על ידי שילוב של נשים, שחורים, לטינים, ילידים, רב-גזעיים, עובדים שהם להט"ב+, אנשים עם מוגבלויות ו-וותיקים יוצרים את ההגדרה של החברה ל'קבוצות מיוצגות בחסר' והחברה יכולה להמשיך להסוות את מורשתה הגזענית". בהצהרה שלה, ציינה טוליפשייר את התפטרותן של שתי עובדות שחורות שכיהנו בתפקידים בולטים מ-סיילספורס, בתוך שהיא מציינת "סביבה רעילה" ו"שיווק לא הגון סביב שוויון". העובדות שלכאורה עזבו את החברה מהסיבות הללו הן סינתיה פרי, לשעבר מנהלת בכירה למחקר בטכנולוגיה עסקית ב-סיילספורס, וויויאן קסטילו, מנהלת מחקר וחדשנות עיצוב בחברה. טוליפשייר ציטטה, בבקשתה באסיפה של סיילספורס, את פוסט ההתפטרות של פרי מה-2021, שפורסם בלינקדאין. במכתב מציינת פרי כי "חוויתי אינספור תקיפות וחוסר שוויון במהלך תקופת עבודתי בסיילספורס". במכתב ההתפטרות שלה, שפורסם בלינקדאין, כתבה קסטילו: "נמשכתי במקור ל-סילספורס מסיבות שונות, אבל בעיקר בגלל השוויון שלהם. מהר מאוד למדתי שמה ששווק חיצונית רחוק מהמציאות של איך הערך הזה מתקיים בפנים". לדברי טוליפשייר, עובדים גם תיארו "מיקרו-אגרסיות משתוללות וגזלייטינג" בסיילספורס, ו"פער גדול מהאופן שבו סיילספורס מציגה את עצמה ואת החוויה (בעבודה בחברה – ג"פ). אנטואן ארגוז', מנכ"ל ומייסד טוליפשייר. לכידת מסך מטוויטר "רק ההתחלה במאבק על שוויון גזעי בטכנולוגיה" טוליפשייר הגיבה לתקשורת בהודעה ובה ציינה: "הגישה שלנו לשיפור הגיוון וההכלה בתוך סיילספורס היא הצעד הראשון היצרני ביותר שאנו יכולים לנקוט כמשקיעים אקטיביסטים – לבקש ביקורת צד שלישי בלתי תלויה עם מידע מארגוני זכויות אזרח וקהילות שבהן סיילספורס פועלת. דו"חות מסוג זה יספקו שקיפות רבה יותר לגבי מדדי גיוון, שוויון והכללה (DEI) ב-סיילספורס וכיצד ניתן לשפר אותם". אנטואן ארגוז', מנכ"ל ומייסד טוליפשייר, אמר: "למרות שאנו מאוכזבים מכך שההצעה שלנו לא עברה היום, ההצבעה הזו הייתה רק ההתחלה במאבק על שוויון גזעי בטכנולוגיה. סקר שערכנו עבור הקמפיין הזה מצא שלמישהו יש יותר מפי שניים סיכוי לחוות גזענות אם הוא עובד בטכנולוגיה. חברות טכנולוגיה צריכות לטפל בדחיפות בגזענות ובמיקרואגרסיות במקום העבודה – ובעלי המניות חייבים לממש את הפוטנציאל שלהם להשפיע על השוויון הגזעי בחברה. סיילספורס עדיין לא חשפה את התוצאה המלאה של ההצבעה, אך לאחר פרסום התוצאות, נשקול את האפשרויות שלנו להמשך המאבק למען שוויון גזעי בסיילספורס". סיילספורס לא הגיבה בנוגע לטענות ולבחירת כלל המשקיעים. נושא שזוכה ליותר קשב ומאמצים. גיוון והכלה. צילום: BigStock ענקית ה-CRM ידועה בתעשיית ה-IT כמי שמציגה את עצמה כמתקדמת ופורצת דרך לגיוון והכלה. היא מינתה את קצין השוויון הראשי הראשון שלה, טוני פרופט, כבר בשנת 2016. פרופט, שנהג לספק עדכון רבעוני על התקדמותו בנושא השוויון – פרש ביולי 2021. סיילספורס לא לבד בין חברות עמק הסיליקון שמציגות תדמית מכילה ומגוונת – אבל בפועל כושלות בהעסקת שחורים או מיעוטים. כשתנועת חיי שחורים חשובים (Black Lives Matter) מחתה ביתר שאת ב-2020 נגד גזענות, אחרי רצח ג'ורג' פלויד בידי שוטר אמריקני, הודתה חברת Workday, למשל, כי למרות ש-13% מאוכלוסיית ארה"ב היא אפרו-אמריקנית – העובדים השחורים בשורותיה מהווים פחות מ-3% מכוח העבודה שלה. ואולם ניסיונות להחלת תיקון בנוגע לשלל עוולות חברתיות, כמו גם יותר גיוון והכלה, הם עניין נפוץ כיום בתעשיית ההיי-טק. בלומברג, בדיווח משלו על הסוגיה, כתב כי מספר שיא של יוזמות בנושא צדק גזעי, שוויון מגדרי ואלימות בנשק עמדו על סדר היום השנה באסיפות של בעלי מניות. העיתון נקב בשמם של התאגידים מקדונלדס ואפל וציין כי עוד לפחות חצי תריסר חברות נוספות התבקשו לערוך ביקורת גזעית בחברות שלהם. כמה מהבקשות קיבלו גיבוי משמעותי, ואילו בחברות אחרות אימצו את הרעיון לבדיקה פנימית בנושא גם כשהמשקיעים לא בחרו כך בהצבעה. מיקרוסופט היא חברת הטק הטרייה ביותר שהודיעה בשבוע שעבר (ד') כי היא מחויבת לביקורת "זכויות האזרח" על ידי גורם צד שלישי, במטרה לשפר את הגיוון וההכלה בשורותיה.

נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, העניק אמש (מוצ"ש), את אות הטכניון לבוגרי הטכניון יהודה וזהר זיסאפל. האחים זיסאפל, מהאבות המייסדים של ההיי-טק הישראלי, הם מגדולי התומכים בטכניון בכלל ובמיוחד בפקולטת האם שלהם, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי. נשיא הטכניון העניק את האות בערב פתיחת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, במעמד ראש העיר חיפה ד"ר עינת קליש-רותם, הנהלת הטכניון, חברי הוועד המנהל והקורטוריון, חתני פרס נובל בכימיה, פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר ופרופ' מחקר דן שכטמן, דיקנים ואורחים רבים מבכירי המשק הישראלי. "מקור גאווה עבורנו ולמודל השראה לכל בוגרי הטכניון" פרופ' סיון הודה ליהודה ולזהר על תרומתם הרבה לטכניון לאורך השנים וציין כי "הם מגלמים באישיותם את הרוח האמיתית של הטכניון, המשלבת חריצות, חדשנות, יזמות ומצויינות, עם מחויבות חברתית עמוקה ודאגה לרווחת הקהילה. חזונם ומחויבותם לחברה הישראלית באים לידי ביטוי בפעילותם החינוכית והחברתית והופכים אותם למקור גאווה עבורנו ולמודל השראה לכל בוגרי הטכניון". "זהו כבוד עבורנו לקבל את אות הטכניון ואני מודה לכם בשמי ובשם זהר", אמר יהודה זיסאפל. "התחלתי את לימודיי בטכניון בשנת 1961 וסיימתי ב-1966, עוד לפני שנטבע הצירוף 'היי-טק ישראלי'. רק כעבור עשור התרחשה הפריצה בתעשייה הטכנולוגית בישראל, ולשמחתי נכנסנו אליה בנקודת זמן קריטית והפכנו לחלוצים בהיי-טק הישראלי. בתפקידי כיו"ר ארגון בוגרי הטכניון, וגם בתפקידיי בהמשך, יזמתי תוכניות חינוכיות המתייחסות לצורכי ההיי-טק הישראלי ובה בעת מקדמות תלמידים מהפריפריה, וכך מצמצמות פערים חברתיים. יחד עם זהר הקמתי בטכניון את המרכז לננוטכנולוגיה ע"ש הורינו, שרה ומשה זיסאפל, ובקרוב נחנוך את הבניין החדש בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים. המשק הישראלי סובל ממחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם טכנולוגי, ואנו מאמינים שהבניין החדש של הפקולטה יסייע לטכניון במשימתו להגדיל את מספר חברי הסגל ואת תחומי המחקר וההוראה, ולהכשיר יותר מהנדסים צעירים לטובת תעשיית ההיי-טק בישראל". דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, פרופ' עדית קידר, אמרה כי "יהודה וזהר הם מהבוגרים הבולטים בתולדות הפקולטה. פעילותם הנרחבת סיפקה חיזוק משמעותי לאקוסיסטם הטכנולוגי והיזמי של מדינת ישראל ואיפשרה לצעירים מהפריפריה לשפר את נקודת המוצא שלהם לקראת לימודים טכנולוגיים ותעסוקה משמעותית". האחים זיסאפל השלימו תואר ראשון ושני בטכניון ותואר MBA במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. בשנות השבעים הקים יהודה זיסאפל את חברת בינת לשיווק מוצרים בתחום תקשורת הנתונים. באותה תקופה עסק זהר במו"פ בתחום האלקטרוניקה, במסגרת יחידה מיוחדת של משרד הביטחון, ועל כמה מהפרויקטים שלו קיבל את פרס ביטחון ישראל. בשנת 1981 חברו האחים יחד וייסדו את רד תקשורת נתונים, חברה מוטת-ייצוא שהתחרתה בהצלחה עם חברות ענק בחו"ל. בעקבות רד הקימו האחים חברות הזנק נוספות, ובכך הפכו ליזמים הסדרתיים הראשונים של מדינת ישראל. בספרם של דרורי, אליס ושפירא "The Evolution of a new Industry", מעריכים המחברים שבאמצעות קבוצת רד ויוצאיה הביאו האחים זיסאפל להקמת כ-200 חברות הזנק. "אות הטכניון" הוא תואר הכבוד היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון על מפעל חיים למען הטכניון. האות ניתן עד היום ל-16 אישים, כהוקרה על תרומתם לקידום האנושות, רווחת העם היהודי ומדינת ישראל, אישים אשר בתמיכתם בטכניון חיזקו את התשתית המדעית-טכנולוגית הביטחונית והכלכלית של מדינת ישראל. עם מקבלי האות נמנים עוזיה גליל; נשיא הטכניון לשעבר, אלוף (מיל') עמוס חורב; נשיא בית המשפט העליון בעבר וחתן פרס ישראל בתחום המשפט, משה לנדוי; וד"ר ארווין ג'ייקובס וד"ר אנדרו ויטרבי, ממייסדי קוואלקום. תבליט הכסף שעל האות מתאר את הטכניון ואת העיר חיפה. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל, יושבים: אלוף (מיל') עמוס חורב וזהר זיסאפל; עומדים: יהודה זיסאפל, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, ופרופ' יהושע זאבי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

בימים אלו מציינים שנה להקמת הממשלה הנוכחית, בהובלת נפתלי בנט. בין אם זו תהיה השנה הראשונה או האחרונה שלה, יש מקום לבדוק מה היו התוכניות המקוריות, מה נעשה בתחום היי-טק ומה צפוי להיעשות בעתיד. בקווי היסוד של הממשלה שהוקמה ביוני 2022, סעיף 3, נאמר כי היא תציג, כיעד לאומי, הגדלת שיעור המועסקים בהיי-טק ל-15 אחוז עד שנת 2026. ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, התבטא זמן קצר לאחר מכן באחד מהראיונות לתקשורת, שהיעד הלאומי של מדינת ישראל הוא מיליון עובדים בהיי-טק. קווי היסוד פירטו גם באילו תחומים המדינה שואפת להרחיב את התעסוקה בתעשיה הטכנולוגית: בריאות דיגיטלית, בינה מלאכותית, מיחשוב קוונטי, אגרוטק, ופודטק. כמו כן צויין כי הממשלה תעשה לקידום החינוך במקצועות הטכנולוגיות וסיבסוד הכשרה מקצועית, כאשר מטרת העל היא הגדלת מקורות התעסוקה. העברת רשות החדשנות והקמת מערך הדיגיטל הצעד הראשון היה שינוי במבנה עבודת משרדי הממשלה. העברת זרוע רשות החדשנות, שהייתה עד כה תחת משרד הכלכלה למשרד המדע והחדשנות. המעבר לווה בחששות מסויימים שהועלו על ידי ראשי ההיי-טק, זאת לאחר שבהתכתבויות הראשוניות הובן כי לשרת המדע הייתה כוונה לפגוע בעצמאותה של הרשות, שהיא למעשה תולדה של לשכת המדען הראשי, שנחשב ליועץ עצמאי לממשלה בנושא טכנולוגיה, ובאופן מסורתי ישב במשרד הכלכלה – אבל נהנה ממעמד על. לאחר בירור וכמה פרסומים בתקשורת, נוסח מסמך הבהרות חדש, שבו צויין כי הרשות תמשיך להיות עצמאית, אבל תעבוד עם שרת המדע והחדשנות. עדיין מוקדם לקבוע האם המעבר הזה הצדיק את עצמו. הן ברשות והן במשרד המדע מציינים כי שיתוף הפעולה עובד יפה, מנכ"לית המשרד, הילה חדד-חמלניק, עומדת בקשר איתם ומקבלת החלטות בהתאם.  במקביל יצא לפועל שינוי ארגוני שהחל בגרסה קצת שונה בממשלה הקודמת, והוא הקמת מערך הדיגיטל הלאומי, שהיה בממשלה הקודמת משרד עצמאי ועתה הוכפף למשרד הכלכלה. בראש המערך נבחרה לעמוד שירה לב עמי והיא עוסקת בימים אלו במבנה הגוף החדש, איושו וקביעת האסטרטגיה. איך ממשלת בנט מטפלת בו? ההיי-טק הישראלי. אילוסטרציה. צילום: BigStock ועדת משנה לנושא ההיי-טק  מאחר שוועדת המדע חוסלה למעשה בקדנציה זו, בגלל סכסוכים בין הקואליציה לאופוזיציה, הטיפול בנושאי היי-טק, חדשנות ותעסוקה עבר לוועדת הכלכלה בראשותו של ח"כ מיכאל ביטון. הוועדה קיימה מספר דיונים על הענף, אבל בשלב מסוים, ממש לפני יציאה לפגרת האביב, הוקמה ועדת משנה לוועדת הכלכלה, לנושא היי-טק, בראשותו של ח"כ רון כץ. הוועדה קיימה שני דיונים, כאשר האחרון היה בשבוע שעבר, והיא עסקה בהשפעת משבר ההיי-טק העולמי על חברות הזנק צעירות שלא מצליחות לגייס הון. בפברואר השנה נערך בוועדה דיון בנושא שילוב לוחמים בהיי-טק. זאת בעקבות נאום הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בטקס סיום קצינים, שבו מתח ביקור על הסלוגן "הטובים להיי-טק". הוא קרא לספק גם ללוחמים מסלולים להכשרה ולימודים, שיאפשרו להם להשתלב בהיי-טק, ובכך לצמצם פער בלתי מוצדק בינם לבין חיילים שגויסו מראש ליחידות עילית אלו. תוך כדי הדיון התברר כי כוכבי לא חידש שום דבר, וכי ישנה החלטת ממשלה משנת 2017 לעידוד חיילים להיי-טק, אבל זו לא תוקצבה. עוד ביטוי לבירוקרטיה שנכון להיום גם הממשלה הזו לא מצליחה למגר. בחודש מרץ עסקה על המדינה במלחמה באוקראינה, שהוכיחה עד כמה התעשיה בארץ היא רגישה למה שקורה בעולם. אוקראינה הפכה בשנים האחרונות למוקד תעסוקה של חברות ישראליות, שהעבירו לשם קווי ייצור ופיתוח, בגלל מחסור בכוח אדם כאן בארץ ועלויות זולות. בעקבות המלחמה, נוצרה דרישה מצד התעשיינים לנצל הזדמנות חד-פעמית, ולאפשר העלאת אנשי היי-טק מאוקראינה לישראל, במסלול ירוק לכניסה לישראל. נכון להיום קשה לציין שהמוני מהנדסי היי-טק הגיעו לארץ, וזאת בחלק מהמקרים בגלל בירוקרטיה שלא ממש הצליחה להתגבר על עצמה ובחלק מהם בגלל סיבות אובייקטיביות, מאחר שחלק מעובדים אוקראינים אלו מצא מקומות עבודה חלופיים בפולין ובמדינות שכנות, או שמקומות העובדה שלהם, חברות גלובליות, דאגו להם מבעוד מועד ושיכנו אותם במקומות בטוחים. שילוב חרדים, ערבים ונשים בהיי-טק אחד הנושאים שעלה מספר פעמים בוועדת הכלכלה בפרט ובכנסת בכלל הוא הגיון התעסוקתי בענף, שיקדם את היעד של מיליון עובדים בהיי-טק. הכוונה היא להגדלת חלקם בענף של חרדים, של בני החברה הערבית ושל נשים. חבר הכנסת אורי מקלב, שהיה בכנסת הקודמת יו"ר ועדת המדע, ציין כי כאשר מדברים על מחסור בעובדים, צריך להגדיל את חלקם של החרדים בענף. בין היתר הציג מקלב נתונים לפיהם 1,000 נשים חרדיות מסיימות לימודי תעודה בתחום ההיי-טק ורק 200 מקבלות הכשרה מתאימה ומשתלבות בתעשייה. התהליכים האלו אורכים זמן, ולפחות על פי הדו"ח האחרון של רשות החדשנות, קצב הגידול של אוכלוסיות אלו בענף עצמו איטי עד איטי ביותר. הנושא עלה שוב בחודש מאי השנה, כאשר היו"ר ח"כ ביטון קרא לראש הממשלה בנט להקים שולחן עגול שיעסוק בפיתוח ההיי-טק בפריפריה. באותה ישיבה נמתחה ביקורת על ההצלחה החלקית של תוכניות ההכשרה של רשות החדשנות, שהקצתה לנושא 600 מיליון שקל שהניבו רק 180 עובדים לפריפריה. בימים אלו עומדת הוועדה להגדלת ההון האנושי בראשותו של סגן נשיא אינטל לשעבר, דדי פרלמוטר, להגיש מסקנות ביניים, כיצד לדעתה יש לטפל בבעיית כוח האדם החמורה בענף. ועדת הכלכלה עסקה רבות גם בתחום תשתיות התקשורת ושמעה מספר פעמים סקירות מצד שר התקשורת על מיזם הסיבים, שהוא פרויקט הדגל שלו. מחר (ב'), תתכנס הוועדה לדיון מעקב נוסף. שורה תחתונה: לא יהיה זה נכון לתת עכשיו ציון לממשלה על הישגיה בטיפול בבעיות ההיי-טק. מכל הדיונים וההחלטות מסתמנים רצון טוב והבנה כי ההיי-טק הגיע לנקודה שבה האתגרים שהוא מתמודד איתם: מחסור בכוח אדם, יוקר המחיה, שער הדולר, וכדומה – הם כבר לא בעיות של ענף אלא של הכלכלה בכלל, וזאת מאחר שומוסכם על כולם כי ההיי-טק היה ונשאר מנוע הצמיחה שאפשר למשק לחזור במהירות לשגרה. יש הרבה סיבות מדוע חשוב שהממשלה תמשיך לתפקד, ולו רק בגלל הרציפות השלטונית המתחייבת כדי לממש יעדים לאומיים, כמו למשל שימור תעשיית ההיי-טק והגדלת הייצוא שלה, כדי שישראל תשמור על מעמדה כסטארט-אפ ניישן.