שוק הקריפטו ממשיך גם היום (ה') בצניחה החופשית שהוא חווה בימים האחרונים, כאשר שערי מרבית המטבעות הדיגיטליים ממשיכים להיצבע באדום בוהק. נתון בולט הוא שכלל השוק איבד מערכו ביממה האחרונה כ-200 מיליארד דולר – ב-24 שעות בלבד. הביטקוין יורד היום, נכון לכתיבת שורות אלה, בכ-10% לשער של כ-28 אלף דולר ליחידה. הוא כבר הגיע מוקדם יותר היום לשער של כ-26,500 דולר ליחידה. מדובר בצניחה של קרוב ל-60% משער השיא שאליו הגיע בנובמבר – של 65,312 דולר. לפני שבוע הוא עמד על כמעט 40 אלף דולר. האת'ריום, שהוא המטבע הווירטואלי השני בגודלו, צונח היום במעל 17% אל מתחת ל-2,000 דולר ליחידה – כ-1,930 דולר. גם כאן מדובר בירידה דרמטית מאז השיא שלו בנובמבר, שעמד על 4.800 דולר. ירידות חדות נרשמות גם בשערים של מטבעות קריפטו בולטים אחרים, כאשר ה-XRP צונח ביממה האחרונה ב-24%, הסולנה ב-25% והדוג'קוין ב-23%. הצניחה בשערי המטבעות הווירטואליים מקבילה לירידות בוול-סטריט, בפרט של מניות הטכנולוגיה. כך, לדוגמה, מניית אפל ירדה אתמול בכ-5% ואיבדה את תוארה כחברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר בעולם לטובת חברת הנפט הסעודית סעודי ארמקו. שער המנייה של אפל ממשיך לרדת במסחר שלפני פתיחת שערי נסדא"ק היום. גם המניה של מטא ירדה אתמול בכ-5%, וגם שעריהן של ענקיות טק אחרות ממשיכים לרדת. הסיבה המרכזית לירידות בשני המקרים – הן של מניות החברות והן של שערי המטבעות הווירטואליים – הוא האינפלציה בארצות הברית, שגורמת למשקיעים, לרבות המוסדיים, להפנות את הכסף שלהם מאפיקים תנודתיים למסלולי השקעות סולידיים יותר, ולכן גם בטוחים יותר. נתוני האינפלציה שפורסמו אתמול מראים כי מחירי הסחורות והשירותים בארצות הברית זינקו בחודש שעבר ב-8.3% – שיעור הגבוה ממה שחזו האנליסטים וקרובה לרמת המחירים הגבוהה ביותר מזה ארבעה עשורים. המחירים ליצרנים עלו בשיעור ניכר יותר – של 11%. האם המגמה הזאת תיעצר בימים הקרובים? בשוק תנודתי כמו שוק הקריפטו קשה לדעת מה יקרה, ואנליסטים מביעים חשש שזה לא יקרה ושהסיום של מגמת הירידות לא נראה באופק.

אחת מכנופיות הכופרה הידועות לשמצה, REvil – שבה לפעול; כך לפי ניתוח של צוות חוקרי האיומים של סקיור-וורקס. הסיבה לכך היא שחרורם המוקדם, שעל פי הערכות מומחים נבע מהחלטה של הקרמלין (רוסיה היא זו שעצרה אותם), כדי שיסייעו לו במלחמת הסייבר שהוא מנהל מול אוקראינה, במקביל למלחמה הפיזית נגדה. חברי REvil, שמילאו את כיסיהם בדמי כופר בסייבר, נעצרו בינואר השנה. ה-FSB, שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, שהוא ה-"יורש" של הקג"ב, הוא שביצע את המעצרים – לדבריו לבקשת ארצות הברית. ארגון הביון הודיע כי המעצרים בוצעו בכמה מקומות במדינת הענק, ביניהם במוסקבה ובסנט פטרסבורג. ארצות הברית העבירה למוסקבה את שמות ההאקרים שנמצאים ברוסיה ושעמדו מאחורי מתקפות סייבר רבות ומשמעותיות על האמריקנים. המעצרים עוררו חשד בקרב מומחים לנושאי רוסיה וסייבר, לגבי מניעי הקרמלין. זאת, לאור הדיווחים שהיו כבר אז, שלפיהם רוסיה שוקלת לפלוש לאוקראינה, והאיום של וושינגטון בסנקציות כתגובה לכך. רווחים של יותר מ-200 מיליון דולר בפחות מחודשיים REvil, אחת מקבוצות פשעי הסייבר האגרסיביות והמצליחות ביותר ברוסיה, הידועה גם בשם Sodinokibi, הייתה תחת לחץ מצד רשויות אכיפת החוק העולמיות, לרבות סייבר.קום – פיקוד הסייבר של ארצות הברית. זה האחרון סייע להשבית רבות מהפעילויות הדיגיטליות של הכנופייה בשנה שעברה. במסגרת המתקפה, ההאקרים מ-REvil השביתו חלק ממערכות ה-IT של הקורבנות ודרשו דמי כופר לשחרור נעילת המחשבים בסך של 50 אלף דולר בכל אחד מהמקרים. המתקפה הפילה קורבנות בכמה מדינות, בהן ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, דרום אפריקה, קנדה, גרמניה, קולומביה, ניו זילנד ושבדיה. היא בוצעה באמצעות חדירה לכלי לניהול מרחוק של רשתות קסייה. בין קורבנות המתקפה ההיא היו בתי ספר בניו זילנד, חברת טקסטיל בינלאומית, רשת חנויות מכולת שבדית ושתי עיירות במרילנד. על פי ה-FBI, בין אפריל 2019 ליוני 2021 הקבוצה הניבה לעצמה רווחים בסך של כ-200 מיליון דולר מתשלומי דמי כופר. צוות החוקרים של סקיור-וורקס ניתח שתי דגימות של REvil שהוגשו ל-VirusTotal – האחת לקראת סוף מרץ והשנייה בסוף אפריל. לדבריהם, ניתוח דוגמיות אלה מדגים בבירור שלמפתחי הכופרה הייתה גישה לקוד המקור של REvil, מה שמרמז במידה רבה מאוד של סבירות שהמפעילים שלהן, שכונו על ידי החוקרים Gold Southfield, "בהחלט חזרו לפעול על מגרש המשחקים". "סביר שלא כל חברי הכנופייה נעצרו" רוב פנטזופולוס, חוקר אבטחת מידע בכיר בסקיור-וורקס, אמר כי "למי שמפעיל כעת את REvil יש גישה לקוד המקור של הכופרה, כמו גם לחלקים מהתשתית הישנה המשמשת לתמיכה בה". לדבריו, "ייתכן שחלק מחברי Gold Southfield, או כולם, שנעצרו על ידי השלטונות הרוסיים – שוחררו, וחזרו כעת לפעילות. סביר באותה המידה שלא כל החברים נעצרו מלכתחילה, והחלו מחדש במבצע התקיפה, עם או בלי חברים חדשים. אפשרות אחרת היא ש-'שלוחה' מהימנה שלהם השתלטה על מבצע התקיפה, באישור הקבוצה (המקורית – י"ה). למעשה, כך התחילה הקבוצה בעצמה לפעול; המפעילים של Gandcrab, ו-Gold Garden פרשו, ומכרו את פעילותם לקבוצה של שותפים – Gold Southfield". האם הכנופייה קיבלה אישור שבשתיקה מרוסיה לחדש פעילות? לקראת סוף אפריל 2022, מידע מודיעיני חדש העלה כי הן כנופיית REvil והן כנופיית קונטי מגבירות את פעילותן. זאת, על אף שחברי REvil נעצרו ופעילותה הושתקה על ידי גורמי אכיפת חוק, ואילו חבורת קונטי ניזוקה מהדלפת סודותיה על ידי שותף ממורמר. כך, נכתב, "במקרה של REvil, מישהו שהתיימר לייצג את הקבוצה עלה לשטח ב-20 באפריל, ואז נמצא שהשרתים שלה שיושבים ברשת Tor מכוונים לפעולה חדשה לכאורה. זה מה שמרמז על הקשר לחברי הכנופייה המקוריים – או למפעיל חדש". כמה מומחי אבטחה ציינו כי ברקע המלחמה באוקראינה, ייתכן שכנופיית REvil קיבלה אישור שבשתיקה מהשלטונות הרוסיים לחדש את פעילותה, אף שהקרמלין הוא שסייע בעבר למערב להפיל אותה. לדברי פנטזופולוס, "זו אפשרות סבירה ביותר. היחס של רוסיה כלפי פושעי סייבר ממניעים כלכליים הוא במקרה הטוב אמביוולנטי ובמקרה הרע – הממשל הוא שותף שלהם. זאת, כל עוד פשעי הסייבר הללו לא מתנגשים עם האינטרסים של רוסיה. הגיוני שיש קשר כלשהו בין רשויות אכיפת החוק ברוסיה לחלק מהקבוצות הללו, אבל היקפם של קשרים אלה עדיין לא ברור". הוא אמר כי "מוקדם לקבוע מה יהיה היקף הפעילות של הקבוצה, בין אם היא המקורית או מחודשת. יש יותר מדי דוגמיות של כופרות בגרסאות שונות, ואנחנו מבחינים בניסיונות גיוס של האקרים חדשים לקבוצה".  

"מארק אנדרסון, מאבות הדפדפן מוזאיק ושותף להקמת נטסקייפ, כתב ב-2011 מאמר ב-וול סטריט ז'ורנל, שלפיו 'התוכנה 'אוכלת את העולם' – משמע, כל היבט בעולם מושפע מהתוכנה, והחומרה 'נעלמת'. עברנו שלב וכעת הבינה המלאכותית היא הגורם המשפיע על העולם, היא 'אוכלת' את התוכנה", כך אמר רמי רחים, מנכ"ל ג'וניפר נטוורקס. רחים דיבר אמש (ד') בכנס הלקוחות והשותפים העסקיים של ענקית הרישות, שנערך השבוע. לדבריו, "מנהלי המחשוב ותשתיות המידע מעוניינים לאמץ טכנולוגיות AI בארגוניהם, אבל מתקשים בכך, כיוון שחסרים להם טכנולוגיה, כישורים ומדיניות. אנחנו מנהלים אסטרטגיית בינה מלאכותית אגרסיבית, וזו הואצה ב-2019 ברכישת מיסט, שיש לה את תוכנת הבינה המלאכותית Marvis. בליבת התוכנה הזאת יש מנוע לימוד מכונה, מבוסס שפה טבעית, שמפשט את ההקמה והתפעול של רשתות, באמצעות לימוד רציף שלהן, ומסייע לביצוע תיקונים אוטומטיים וניהול עצמי של כלל סוגי הרשתות. את הכול הוא עושה מנקודת בקרה אחת. התוכנה שלנו מחכימה מיום ליום, בלי מגע יד אדם". "שירותי הבינה המלאכותית והתוכנה מייצרים עוד ועוד עניין מצד ארגונים, במיוחד כשדפוסי הרכישה שלהם משתנים ועסקים מחפשים להחדיר יותר אוטומציה לתהליכי ה-IT שלהם", אמר. "באשר לג'וניפר, הבנו שלא כל החוכמה מצויה אצלנו, ופצחנו במסע רכישות להגדלת ההיצע שלנו. קנינו את ווייט סאנד; את טכנולוג'י128, שפועלת בעולם ה-SD-WAN (ר"ת Software Defined WAN) מבוסס הבינה המלאכותית; ואת אפסטרה, שעיסוקה הוא רשתות IBN (ר"ת Intent-based networking – רישות מונע-כוונה). כך, אנחנו מאפשרים למנהלי רשת להגדיר, לפרוס, לפקח ולתקף את הרשתות בדטה סנטרים הארגוניים, ובאופן אוטומטי. באמצעות ניתוח מבוסס כוונות, התוכנה מנתחת נתוני טלמטריה ברשת, מאמתת באופן רציף את כוונת צוות ה-IT ושולחת התראות כשהיא מגלה בעיות". "רק מכונות AI יכולות לטפל בנתונים במהירות וביעילות" לדברי רחים, "הבינה המלאכותית איננה לכשעצמה, כל מטרתה היא להפיק יותר ערך מהנתונים. נתונים הם המשאב הארגוני יקר הערך ביותר. 90% מהם נוצרו בשנתיים האחרונות, וכעת השאלה היא מה עושים עם כזה משאב עצום. מדובר במכרה זהב, שרובו לא נחפר וטרם נוצל. אין מצב שבן אנוש יוכל לטפל בנתונים בכוחות עצמו, רק מכונות AI יכולות לעשות זאת באופן יעיל ומהיר, עם הפקת תובנות בעלות ערך עסקי – למשל, הגעה מהירה יותר עם שירותים לשוק או תיקון תקלות ברשת בטרם הן התגלו". הוא ציין כי "האסטרטגיה שלנו הוכיחה את עצמה: ברבעון הראשון של 2022, בפעם הראשונה בתולדות ג'וניפר, עסקי הרשתות הארגוניות שלה הניבו הכי הרבה פירות כספיים מבין שלוש חטיבות הליבה שלה. מגוון דברים חברו יחד כדי לגרום לזה לקרות – מגידול בביקושים להרחבת הביצועים ברמה הרשתית בשל העבודה מרחוק של עובדים בגלל הקורונה, ועד להאצת הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים". לסיכום אמר רחים כי "עולם הרישות נדרש לפשטות כפי שלא היה מעולם, כי ארגונים צריכים להתנהל ולנווט בין קמפוסים, סניפים, עובדים מרוחקים ותת אתרים שאנשים יוצרים. מדובר בעולם שמתאפיין בריבוי של שינויים, בגידול בהיקף שלהם, ובנוסף – בהאצת קצב השינוי. זה קשה לארגונים שאוהבים המשכיות, מסורתיות ועקביות, ושונאים שינויים. למרבה הצער, לאיש אין כדור בדולח שיחשוף בפניו מה צופן לו העתיד, ולכן המענה למצבי אי הוודאות הללו הוא בניית מערך פתרונות מגוון, ליצירת חוסן וחסינות עסקית. אנחנו רק בתחילת התהליך, מתחילים לגרד את פני השטח. המיכון בשכבת התקשורת כבר קורה בשטח, וכעת הגיע השלב הבא בייעול התפעול של הרשת, עם הוספת חוכמה לרשת. הבינה המלאכותית תביא לכך שהרשת תפעל כמו מכונית אוטונומית".

מנכ"ל טוויטר (Twitter) לשעבר, ג'ק דורסי, מנסה לעצור את השמועות על בחירתו מהקרובה להיות שוב מנכ"ל החברה. ההשערות הללו צצו אחרי שהמולטי-מיליארדר אילון מאסק השתלט על הפלטפורמה באחרונה. דורסי בישר אתמול (ד') דרך תגובה לציוץ כי "לעולם לא" ישוב לתפקיד המסוים, אותו נטש בנובמבר 2021. משתמש טוויטר חזה בציוץ כי מאסק יבקש בסופו של דבר מדורסי להיות שוב הבוס של טוויטר. תגובתו של דורסי אליו הייתה חד משמעית: "לא, אני לעולם לא אהיה שוב מנכ"ל". עם זאת, דורסי לא סיפק הסברה לפסילת הרעיון המיידית והמוחלטת מטעמו. nah. it's time to roll the dice again. — jack⚡️ (@jack) May 11, 2022 דורסי, היה בין מקימי טוויטר בשנת 2006 ושימש כמנכ"לה עד 2008, אז עזב את התפקיד. הוא הפך שוב למנכ"ל ב-2015, ושרד ניסיון להדיחו ב-2020, כשאליוט מנג'מנט, משקיעה גדולה בטוויטר, ניסתה בלא הצלחה לגרום לו לבחור בין סקוור (Square) – חברת תשלומים שייסד ושכיום נקראת בלוק (Block) – לרשת החברתית המצייצת. אחרי שדורסי התפטר מתפקיד המנכ"ל, ירש את מקומו פרג אגרוואל, שהיה בעבר מנהל הטכנולוגיות בפלטפורמה, ודורסי נותר בדירקטוריון החברה לפחות עד תום 2022. הוא נחשב לאחד האנשים המשפיעים ביותר בכל הקשור לתפקיד של מדיה חברתית ברחבי העולם. הבעלים החדש של טוויטר. אילון מאסק. צילום: פליקר דורסי ומאסק – רואים עין בעין, אפילו בעניין החזרת טראמפ כשנודע לאחרונה שמאסק קנה את הפלטפורמה, דורסי התלהב מהבשורה ואמר ש-מאסק הוא "הפתרון היחיד" לעתיד החברה, זאת מכיוון שלא הסכים מזה תקופה עם הכיוון שבו פעלה טוויטר. גם דורסי, כמו מאסק, סבור ובמוצהר כי הפלטפורמה צריכה לאפשר יותר חופש ביטוי לכל, ולא לעסוק בצנזורה של תכנים באופן אינטנסיבי מדי. נזכיר כי מאסק הודיע באחרונה ​​כי יאפשר לנשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, לשוב לטוויטר, אחרי שהורחק ממנה לצמיתות בתחילת שנת 2021. טראמפ נחסם אז משימוש בטוויטר בגלל שנחשב כגורם מסתית שמעמד מאחורי ההסתערות על כמה מתומכיו על גבעת הקפיטול אחרי ההפסד שלו לנשיא ארה"ב המכהן, ג'ו ביידן. בימים שלפני החסימה הפיץ טראמפ בטוויטר תוכן שקבע שבארה"ב התבצעה הונאת בחירות. על אף שמאסק מוכן להציע לטראמפ שיבה לזירת הבית שלו, הנשיא לשעבר דווקא שלל חזרה לטוויטר, וזאת משום שלדבריו הוא מעדיף להמשיך לפרסם את תכניו בפלטפורמת המדיה החברתית בעלת האוריינטציה הימנית שלו, חברתית אמיתית (Truth Social), למרות שאינה קוצרת הצלחה גדולה בינתיים. I do agree. There are exceptions (CSE, illegal behaviour, spam or network manipulation, etc), but generally permanent bans are a failure of ours and don't work, which I wrote about here after the event (and called for a resilient social media protocol): https://t.co/fQ9KnrCQGX — jack⚡️ (@jack) May 10, 2022 דורסי, בתגובה לציוץ של דן פרימק מ-Axios השבוע, אמר שהוא מסכים עם מאסק בנוגע להחזרת טראמפ. "יש מקרים חריגים (CSE, התנהגות בלתי חוקית, ספאם או מניפולציה ברשת וכו'), אבל בדרך כלל חרמות קבועים הם כישלון שלנו, ולא עובדים". לאחר מכן, דורסי קישר לכמה מהציוצים הקודמים שלו מהרגע שבו הוכרזה הרחקת טראמפ לראשונה, ואז הוסיף בתגובה: "זו הייתה החלטה עסקית שגויה, זה לא היה צריך להיות. ואנחנו צריכים תמיד להרהר על ההחלטות שלנו ולהתפתח לפי הצורך. ציינתי בשרשור הזה ועדיין מאמין שאיסורים קבועים על יחידים הם שגויים מבחינה כיוונית". ההצהרות הללו של האיש שייסד את טוויטר נותנות למאסק תמיכה בכיוון ניהול התוכן היותר מתירני של טוויטר לאחר שתושלם רכישת החברה על ידיו. ואולם, כאמור, השמועות שאמרו כי ייתכן ש-דורסי יוכל לשוב להיות המנכ"ל של הרשת המצייצת לאחר שרכישתה בידי מאסק תושלם הוזמו כעת על ידיו כשאמר בפירוש כי הספקולציה הזו לא נכונה. דורסי אף השתעשע-משו וציין בהמשך כי כדי כדי לקבוע מי יהיה המנהל החדש, בטוויטר "יטילו קובייה".

מאת: יותם גוטמן, מנהל שיווק, סנטינל וואן (SentinelOne) תחום הגנת הסייבר עובר אבולוציה מתמדת, שנגזרת מהאיומים המתרבים, משינויים טכנולוגים ומשינויים באופן הפעולה של ארגונים. התחום שמשתנה באופן התדיר והדרמטי ביותר הוא תחום הגנה על תחנות הקצה. בעצם, זהו התחום הוותיק ביותר במה שאנחנו קוראים לו היום 'סייבר' (ושנקרא פעם 'אבטחת מידע'). האיום הראשון על מערכות מחשוב היה וירוסי מחשב, שנוצרו והופצו אי אז בשנות השמונים. כמענה לאותו איום פותחו האנטי וירוסים הראשונים, מוצר שבגלגול זה או אחר קיים איתנו עד היום. האנטי וירוס נתן מענה טוב לעולם שבו מחשבים הותקנו על גבי רשת ארגונית, עם חיבוריות מועטה (אם בכלל) לאינטרנט. עם הפתיחה של ארגונים לעולם החיצון בשנות האלפיים, המענה המסורתי לא הספיק יותר ופותחו תוכנות הדור-הבא של האנטי וירוס (NGAV), שהתבסס על מנוע החתימות המוכר של האנטי וירוס, אולם הוסיף לו זיהוי של התנהגות חשודה, שמאפשר התרעה על איומים גם מבלי להכיר את הפוגען הספציפי. אולם גם מנגנון האבטחה הזה לא מסוגל לעמוד בפני הכמות והשוני של הרושעות שקיימות היום – שלפי הערכות שונות מגיעות למעל חצי מיליון וראינטים חדשים בכל יום. זאת ועוד – הרושעות הנפוצות היום, מכופרות ועד מוחקות (Wiper), אגרסיביות יותר מהרושעות בעבר. הן מתפשטות במהירות בארגון, מצפינות קבצים ולעיתים מוחקות אותם במהירות אדירה. משום כך, אין די בזיהוי מהיר ומדויק של המתקפה, ויש לספק לאנליסט סט שלם של יכולות הכלה ותגובה למתקפה. כמענה לאתגרים אלו פותחו מערכות EDR (ר"ת Endpoint detection and response), שנותנות לארגונים ויזביליות מלאה לכל התהליכים שמתרחשים בעמדות הקצה. מערכות EDR הן בעלות כושר זיהוי אוטונומי של פוגענים ונותנות לאנשי האבטחה סט כלים מתקדם ואוטומטי לטיפול במתקפות: בלימת המתקפה, שחזור קבצים נגועים ויכולות חקירה מתקדמות. אולם, בשנים האחרונות, ובייחוד עם המעבר לעבודה היברידית, שמשלבת בין תחנות פיזיות לעבודה בענן והתחברות למערכות הארגון מכל מקום, נוצר הצורך לתת לאנליסטים מערכות שמאפשרות קבלת נתונים ממגוון גדול בהרבה של מערכות אבטחה, וכן לאפשר להם לבצע חקירות, צייד איומים ותגובה נרחבת יותר לאיומים. וכך נולד קונספט ה-XDR, שהוא למעשה הרחבה של ה-EDR (ה-X מייצג את המילה Extended שמשמעה 'מורחב'). ה-XDR מרחיב את הקונספט המסורתי בכמה אופנים: הוא מאפשר אינטגרציה והזנה של מקורות מידע רבים ומגוונים, שמעשירים את המידע שעליו ניתן לבצע אנליזה. הוא מאפשר לערוך חיפושים נרחבים באופן אקטיבי, לגילוי איומים שמתחבאים מתחת לסף הרעש. במידה שמתרחש אירוע, המערכת מאפשרת לחקור בצורה מהירה ואפקטיבית, לזהות את וקטור החדירה ואת דרכי ההכלה והניקוי המהירות ביותר. מערכות XDR מאפשרות לאנליסטים לבצע 'צייד' של איומים מתקדמים גם ללא התרעה מוקדמת, ובכך לזהות מתקפות מתוחכמות ולנטרל אותן בשלבים מוקדמים שלהן. כמובן שאין זה מספיק להציג לאנליסט מידע רב יותר או מספר גדול יותר של התרעות. החוכמה במערכות XDR היא להעניק למערכת אוטונומיה ואוטומציה גבוהה, כך שתציג לאנליסטים רק את ההתרעות הרלוונטיות ביותר ו'תקפל' בתוך התרעה בודדת את כל ה'סיפור' של אותה מתקפה – גם אם מדובר בעשרות אירועים שלכאורה אינם קשורים זה בזה. אם כך, XDR איננה באזזזוורד שיווקי נוסף, אלא אבולוציה של קונספטים מוכחים מעולם אבטחת תחנות הקצה, ש'מורחבת' ומועצמת על מנת להתמודד עם האיומים המתקדמים של היום ועם איומי המחר. סנטינל וואן מפתחת ומוכרת מוצרי סייבר לאבטחת תחנות קצה (Endpoint security), האינטרנט של הדברים (IoT Devices) ומחשוב ענן. הטכנולוגיה שמפתחת החברה מבוססת על בינה מלאכותית (AI), שמזהה איומי סייבר מתקדמים על פי התנהגות התוקפים, ומופצת בישראל על ידי אקסקלוסיב נטוורקס (Exclusive Networks). סנטינל וואן תציג את שירותי הסייבר שלה בכנס השנתי של אקסקלוסיב נטוורקס, שיתקיים ביום ב', 16.5.2022, ב-איסט בת"א, בנושא "The Future Of Cyber Security 2022". למידע נוסף והרשמה לאירוע לחצו כאן

מעל ל-100 מעסיקים שהגיעו ליריד התעסוקה הפיזי הראשון אחרי הקורונה באוניברסיטת רייכמן, פגשו כ-1,200 סטודנטים ובוגרים מחפשי עבודה. בתקופת הקורונה התקיימו מפגשים עם מעסיקים באופן וירטואלי. השנה, בהחלטה נועזת המתאימה לתקופה, בוטל סידור הדוכנים ביריד לפי תחומים, והם הוצבו בסדר אלפביתי. לדברי מנהלת מרכז הקריירה של אונ' רייכמן, קארין קאופמן, "אין עוד מקום לחלוקה הקשיחה של תחומים, לאור העובדה שכיום בכל חברה מחפשים מגוון של אנשים וכישורים. כך למשל, הביקושים יוצאי הדופן של חברות ההיי-טק הם לא רק לאנשי פיתוח, אלא גם לאנשי שירות לקוחות, תוכן, גיוס כ"א או יועצים משפטיים. הסטודנטים והבוגרים יכלו להתעדכן לקראת היריד ברשימת המעסיקים והמשרות, ולהתכונן מראש לקראת הגעתם ליריד". "התחושה הייתה שכולם התגעגעו ליריד הפיזי, למגע האישי והיכולת להיפגש באופן אישי. הצעירים כיום רוצים לפגוש את המעסיקים, לשמוע יותר פרטים על החברה ועל העבודה בה. היריד מאפשר להם להתנסות בשיחות ראשוניות עם מעסיקים, לשמוע יותר על החברות והמשרות המוצעות", הוסיפה קאופמן.  לדבריה, "השנה ראינו גם מוכנות רבה יותר של חברות לקלוט עובדים שהם סטודנטים או במשרות פתיחה. ג'וניורים בתחום הפיתוח מקבלים כיום בחברות רבות הכשרות מקצועיות שמגובות בתמיכה כלכלית של רשות החדשנות, מהלך שמאוד מסייע בקליטה טובה שלהם בהיי-טק". ומי ביקרו ולקחו חלק ביריד? בין המשתתפים ביריד התעסוקה היו פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אונ' רייכמן; פרופ' רפי מלניק, נשיא האוניברסיטה; וד"ר איילת בן עזר, מנכ"לית וסגנית נשיא אונ' רייכמן. בין החברות שהשתתפו ביריד: אמדוקס, טיקטוק, סימילרווב, יוניליוור, סיילספורס, BCG, מקאן, קבוצת אסם נסטלה, צ'קפוינט, פיוניר, פלאפון, שסטוביץ', דלויט, ארנסט אנד יאנג – EY, פלייטיקה, IBI השקעות, טבע, וולטה סולאר, השב"כ והמוסד ועוד רבות אחרות. בנוסף, אוניברסיטת רייכמן בעצמה הציעה משרות למועמדים. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות רפי מלניק, הנשיא; קארין קאופמן, מנהלת מרכז הקריירה; וצוות משאבי אנוש; אונ' רייכמן. צילום: אורן שלו סטודנטים ביריד התעסוקה של אונ' רייכמן. צילום: אורן שלו

שרון זימן מונתה לשותפה (Partner, Marketing) בקרן ההון סיכון YL Ventures, קרן אמריקנית-ישראלית המתמחה בהשקעות בשלבי סיד בסטארט-אפים ישראלים בתחום הסייבר. זימן מובילה את תחום השיווק ב-YL Ventures, החל מהצטרפותה לקרן בשנת 2016. לזימן תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. לאחר לימודיה, התמחתה בבית המשפט העליון ולאחר מכן עבדה במשך כארבע שנים במחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'. זימן נחשפה לתעשיית ההון סיכון ולתחום הסייבר במסגרת שירותה הצבאי ביחידת 8200 בצה"ל, ובהמשך במהלך עבודתה בחברת IVC Research Center. לאחר מספר שנים כעורכת דין, החליטה לשלב את יכולותיה המקצועיות והיכרותה עם תעשיית ההיי-טק וההון סיכון יחד עם תשוקתה לעולם השיווק, והצטרפה לקרן YL Ventures כדי להקים ולנהל את פעילות השיווק שלה. באותה עת, תחום השיווק בקרנות הון סיכון היה עדיין בחיתוליו. זימן הקימה ופיתחה את התחום וכיום מונה צוות השיווק תחת הובלתה כחמישה אנשים, מומחי שיווק מדיסציפלינות שונות, אשר אחראים על קידום המותג של הקרן בישראל ובארה"ב, חיזוק קשריה של הקרן בתעשיית הסייבר הישראלית והאמריקאית ומהווים זרוע שיווקית מלאה עבור חברות הפורטפוליו הצעירות של הקרן. עופר שרייבר, שותף בכיר ב-YL Ventures: "בזכות יכולות הניהול והאסטרטגיה שלה בתחום השיווק הפכה שרון במהרה לפונקציה מרכזית במיצוב שלנו כקרן מובילה בתעשיית הסייבר, ובקידום הנוכחות של חברות הפורטפוליו שלנו בשוק הגלובלי. ההצלחות של שרון במסגרת הפעילות של צוות השיווק מבהירות עד כמה תחום זה מהווה אלמנט קריטי בקרנות הון סיכון, ואנו שמחים מאוד שהיא מביאה את הערך המשמעותי הזה לצוות השותפים של הקרן".

אפל (Apple) היא כבר לא החברה הכי שווה בעולם. ענקית הנפט ארמקו הסעודית (Saudi Aramco) עקפה את חברת הטק הקליפורנית, שהובילה את טבלת החברות הכי שוות בעולם עד כה. לפי בלומברג, ההיפוך הזה נובע מעלייה במחירי הנפט עקב עליות האינפלציה הנוכחיות. כזכור, ביומה הראשון של שנת 2022, אפל הגיעה לשווי שוק של 3 טריליון דולר. באותה תקופה הייתה אפל שווה בערך טריליון דולר יותר מארמקו הסעודית. אולם מאז, אפל ירדה בכמעט 20%, בעוד ששווי ארמקו עלה ב-28%. שווי השוק של ארמקו עמד על קצת פחות מ-2.43 טריליון דולר אתמול (ד'), לפי FactSet, שהמיר את שווי השוק שלה לדולרים. במקביל, אפל, שנפלה ביותר מ-5% במהלך המסחר בארה"ב ביום האתמול, רשמה שווי של 2.37 טריליון דולר "בלבד". ארמקו הסעודית גברה אפוא על אפל עם ביצועים טובים יותר, לראשונה מאז 2020. לפי ההסברים בדיווחים השונים, ארמקו הסעודית נהנתה בחודשים האחרונים מעליית מחירי הנפט, ובאותו הזמן מחירי מניות הטכנולוגיה צנחו, בעיקר בשבועות האחרונים. לארמקו הסעודית יש שורשים בארה"ב, ושמה הוא קיצור של "חברת הנפט הערבית-אמריקנית", שם שנקבע כשהחברה הייתה עדיין ברובה בידיים אמריקניות. באותה תקופה הקבוצה כללה את טקסקו, כיום חלק משברון, ואת החברות הממוזגות כעת אקסון ומוביל אויל. כיום רק חלק קטן ממניותיה של ארמקו נסחרות באופן חופשי, והרוב המכריע שלהן נמצא בידי ערב הסעודית. עקפה את אפל. ענקית הנפט ארמקו הסעודית. צילום: BigStock מצב שוק ההון והסגרים בסין – הסיבות לאובדן הגובה של אפל אפל הזהירה לאחרונה מההשפעות השליליות של סגרי הקורונה שמתקיימים בסין, עליה ועל המשק כולו, הן מבחינת הביקוש והן מבחינת שרשרת האספקה. בנוסף, ניירות הערך של יצרנית ה-iPhone ומניות טכנולוגיה אחרות נכנסו ללחץ הולך וגובר עקב עליית הריבית בשוק ההון. ארמקו הסעודית הניבה בשנה שעברה מכירות של 400 מיליארד דולר, ורווח של 110 מיליארד דולר. אפל הרוויחה 378 מיליארד דולר באותה תקופה, והרוויחה כמעט 101 מיליארד דולר. אבל המצב הזה עוד יכול להתהפך – לפי אנליסטים, נתוני המכירות המפתיעים והטובים של אפל בשלושת החודשים הראשונים של השנה יכולים לשנות, לפחות במעט, את התחזית הפסימית של המשקיעים. לעומת זאת, ארמקו, שדיווחה לאחרונה על הכפלה של רווחיה בשנה האחרונה וצמחה בזכות ההתאוששות בביקוש העולמי לנפט לאחר מגיפת הקורונה, נאלצה להיאבק בחודשים האחרונים בהפרעות על תשתיות הנפט של ערב הסעודית, שנגרמו מהתקפות של המורדים החות'ים מתימן. החברה הסעודית עדיין תלויה במידה רבה בשדה הנפט ג'וואר שנמצא במזרח המדינה, והוא הגדול בעולם. שדה זה עדיין אחראי לכארבעה אחוזים מהייצור העולמי של נפט בעולם, גם לאחר עשרות שנות ייצור. אלא שברקע ההצלחה רוחשים חששות שהייצור עלול לרדת באופן דרמטי, בגלל הדלדול הגובר בו כיום.