כנס VMware vFORUM השנתי נערך בשבוע שעבר במרכז הכנסים אבניו, בהשתתפות מאות לקוחות, שותפי, מנהלי ועובדי VMware. במושב הפתיחה של הכנס נשאו דברים פורנימה פאדמאנאבהאן, סגנית נשיא החברה ומנכ"לית פתרונות ניהול הענן של החברה, ושלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל. בהמשך יכלו המשתתפים לשמוע על החידושים, העדכונים והמגמות הטכנולוגיות החמות בשוק הישראלי והגלובלי. במקביל לכנס, אירחה VMware ישראל גם 120 מנהלים מובילים באירוע בכירים בלורנס ביפו. שני האירועים היו בהפקת אנשים ומחשבים. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות אירוע הבכירים של VMware. צילום: נדב כהן יונתן, ניב קנטור משמאל לימין: שמוליק ענתבי, סגן נשיא אזורי בחברת VMware לאזור אגן הים התיכון ומזרח אירופה (MEE); ליאור פוני, מנכ"ל דל ישראל; נתי אמסטרדם, מנהל פעילות ישראל, נבידיה. אירוע הבכירים של VMware. צילום: נדב כהן יונתן, ניב קנטור משמאל לימין: שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל; שי גוטמן, סמנכ"ל דיגיטל וחדשנות, UPS. אירוע הבכירים של VMware. צילום: נדב כהן יונתן, ניב קנטור משמאל לימין: אלון צור, מנכ"ל בינת; גדי דוידיאן, Executive Vice President – CIO, בנק יהב. אירוע הבכירים של VMware. צילום: נדב כהן יונתן, ניב קנטור משמאל לימין: מוטי אשכנזי, VP head of IT Infrastructure ב-טבע; מיכאל בורשנטיין, נשיא טרה סקיי; שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל. אירוע הבכירים של VMware. צילום: נדב כהן יונתן, ניב קנטור משמאל לימין: פורנימה פאדמאנאבהאן, סגנית נשיא VMware ומנכ"לית פתרונות ניהול הענן של החברה; אווה מריה המפה, דירקטורית בכירה לתחום Enterprise & SPP לאזור CEMEA בחברת VMware; תומר מזרחי, CTO בבנק ישראל; איציק מושאוף, Senior Director of Global IT, ב-Cybereason. בתמונה הראשית משמאל לימין: רחלי יפרח, Account Manager, ב-VMware; בועז מייזליק, Global IT Manager ב-Cybereason; עוזי גולן, DevOps engineer, ב-Cybereason; איציק מושאוף, Senior Director of Global IT, ב-Cybereason; ארז עציון, מנהל מכירות לתחום דטה סנטר מוגדר תוכנה, VMware ישראל.    

חברת הסייבר הישראלית קורו (Coro), שעוסקת בפיתוח פתרונות הגנת סייבר לשוק העסקים הקטנים והבינוניים, ה-Mid-Market, הודיעה היום (ג') על השלמת סבב גיוס C של 80 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי Balderton Capital והשתתפו בו המשקיעים הנוכחיים בחברה, בהם קרן JVP, המשקיעה הראשונה בחברה. כספי הגיוס ישמשו להמשך צמיחת החברה, שבשלוש השנים האחרונות צמחה בקצב שנתי של 300% בשנה, ומגינה על יותר משני מיליון משתמשים מדי יום. בעקבות הצמיחה, החברה מתכננת לשלש את כוח האדם שלה בשלוחותיה בישראל ובארה"ב, בדגש על גיוס עשרות אנשים למרכזי הפיתוח בישראל ולמרכז החדש שהחברה הקימה בחיפה. כ-70% ממתקפות הסייבר כיום מכוונות ל-Mid-Market כאמור, פלטפורמת אבטחת הסייבר של קורו נבנתה כדי לספק מענה לפערים בשוק הסייבר, תוך התמקדות בעסקים קטנים ובינוניים – שוק ה-Mid-Market – אשר כ-70% ממתקפות הסייבר כיום מכוונות אליו. פתרונות אבטחת הסייבר הקיימים עבור שוק זה הינם מוגבלים ומגינים מפני תוכנות זדוניות או פישינג בסיסיים, ואינם נותנים מענה שלם ואמיתי שנמצא בהישג ידן של חברות ענק בלבד. התוצאה היא ששוק שלם של מיליוני חברות נותר חסר אונים בהתמודדות עם מתקפות סייבר, למול שלושה חסמים מרכזיים: מחיר, מורכבות מערך ההגנה וצורך בצוות אבטחת סייבר גדול. עסקים קטנים ובינוניים סובלים מהן גם הם, ובגדול. מתקפות סייבר. אילוסטרציה. צילום: BigStock הגנת סייבר מקיפה לעסקים קטנים ובינוניים היא קריטית יותר כעת מאשר אי פעם. כפי שהוכח במחקר שפורסם לאחרונה על ידי קורו, ארגונים בינוניים סובלים מהתקפות בהיקפים ובתחכום זהים לאלה שמהם סובלים הארגונים הגדולים ביותר. בעוד שההתקפות נגד ארגונים בינוניים וקטנים גדלו ב-150% בשנתיים האחרונות, נתוני המחקר של קורו מראים פערים גדולים במיומנויות אבטחת סייבר בין הארגונים הגדולים לבין הארגונים הבינוניים והקטנים, ומוכיחים שיש בשוק צורך דחוף בפתרון הגנת סייבר נגיש ויעיל, שתוכנן במיוחד לצרכי החברות הבינוניות והקטנות. פתרון זול וייעודי לעסקים בינוניים וקטנים מייסדי קורו, גיא מושקוביץ, פרופ' כרמל דומשלק, דורון מילכטייך ודרור ליבר, שזיהוי את האתגר, פיתחו פתרון SaaS מבוסס בינה מלאכותית (AI), שלדבריהם כולל את כל האבטחה הדרושה לעסק כדי להגן על המשתמשים, המכשירים, יישומי הדוא"ל והענן של עסקים קטנים ובינוניים מפני האיומים השונים. הפתרון של קורו, כך מעידים בחברה, מפחית ב-98% את עומס עבודת האבטחה מאנשי ה-IT, ומגן על כל האירגון, בעלות חודשית של 7 דולר בלבד למשתמש, מה שהופך את אבטחת הסייבר שעד כה היתה זמינה לארגונים גדולים בלבד לזמינה ונגישה לכל עסק, בכל מקום ובכל זמן. "חברות בינוניות סובלות ממוגבלות תקציבית והיעדר נגישות לצוותי אבטחה גדולים. בעקבות זאת הן נאלצות להתפשר על פתרונות מדף חלקיים, המכסים רק חלק קטן מהסיכונים. אף אחד מהפתרונות שמציע השוק כיום לחברות הללו לא מעניק להן הגנה אמיתית", אמר מושקוביץ, מייסד ומנכ"ל קורו. לדבריו, "קורו משנה את כללי המשחק, והופכת במהירות לפלטפורמת אבטחת הסייבר שמכתיבה את הסטנדרט עבור חברות בינוניות, עם אלפי התקנות המגינות על כלל המערך המחשובי ועל מיליוני מכשירים, תוך צמיחה פנומנלית בכל מגזרי התעשיה. סבב הגיוס הנוכחי יאפשר לנו לסייע ליותר חברות בינוניות לפעול בשקט נפשי אמיתי מול מציאות סייבר שהופכת למתוחכמת ואגרסיבית. החברות תוכלנה למקד מחדש משאבים קריטיים בניהול עסק מצליח, במקום בניהול אבטחת סייבר". קורו הגדילה את מספר הלקוחות שלה פי שלושה במהלך שנת 2021, והיא מתרחבת בכל הענפים בהם היא פועלת: שירותים פיננסיים, תחבורה ולוגיסטיקה, בריאות, קמעונאות, חינוך, ייצור ושירותים מקצועיים. קורו גם גרפה לאחרונה ציונים מובילים בדירוג G2 releases Grid® and Index Reports ונבחרה במקום הראשון בשימושיות וביישום נוח וקל של המוצר.

התקופה הראשונה בתולדות הרשת מכונה עידן Web 1.0. הכוונה לתקופה שבין 1990-2004, ימים בהם האינטרנט כלל בעיקר אתרים שעוצבו באופן פשטני, והגולשים יכלו בעיקר לקרוא את התוכן שהוגש להם שם.  כיום אנחנו על סף תחילת עידן Web 3.0. הוא עומד להיות מאוד מאוד שונה מעידן Web 1.0 התמים. כיצד צפוי להראות העידן החדש? מה הוביל אליו ומה המשמעות הצפויה לגולשים? המשיכו לקרוא כדי לגלות את כל אלו. וגם אם עידן Web 3.0 הוא בכלל משהו שיכול להתקיים. הרצון להשתחרר מהפיקוח והתלות היקרה בשירותי חברות טכנולוגיות היא הבסיס לחזון עידן Web 3.0: עידן שבו השימוש ברשת הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים יחליף את הנורמות הנוכחיות. גולשים צפויים ליהנות מחופש, פרטיות ובעלות אמיתית על המידע והנכסים הדיגיטלים שלהם לכל אחד יש דעה: הדרך ל-Web 3.0 מתחילה ב-Web 2.0 כדי להבין את עידן Web 3.0 חשוב להתייחס לגורמים שעיצבו אותו בעידן Web 2.0, שבו אנו (עדיין) גולשים.   העידן השני החל בערך ב-2004. הטכנולוגיה התפתחה, וכך גם רוחב הפס וצרכי הגולשים, שרצו יותר מאתרי טקסט סטטיים. כל אלו הובילו לעלייתן של פלטפורמות מבוססות תוכן גולשים, או כאלו שאיפשרו פעולות מורכבות יחסית: יוטיוב, רשתות חברתיות ועוד. זו גם היתה תחילת מהפכת ה-eCommerce, שמאז צברה תנופה והפכה לתעשיית ענק שצפויה לגלגל כ-5 טריליון דולר בשנת 2022.  מאורע שעבורי ייצג את השינוי שהביא Web 2.0 הוא תמונת השער של מגזין טיים בדצמבר 2006. במקום צילום נשיא, מנהיג או מוביל דעה אחר, על שער גיליון זה התנוססה תמונת מחשב עם הכיתוב – "אתה הוא איש השנה שלנו". בזמנו חשבתי שמדובר בתעלול יחסי ציבור. היום אני מבין שהוגי הרעיון הקדימו את זמנם.  לעולם שופע האפשרויות של Web 2.0 נוסף גורם בעייתי: לא היה מי שיעצור את הגופים הגדולים שיצרו את הפלטפורמות שמהן אנו נהנים. מדובר בשמות שלכולנו יחסי אהבה-שנאה איתם: גוגל, פייסבוק, אמזון, טוויטר, מיקרוסופט ושאר החברות שמעצבות את חיינו. כמעט כל תושבי העולם מזינים אותן ברווחים באופן כזה או אחר – כתשלומים ישירים על שירותים (פירסום, איחסון בענן), או באופן עקיף – הכוונה למעקב ואיסוף מידע שהן מבצעות על גולשים (על כך כתבתי בהרחבה בעבר) לטובת מיקסום רווחים מפירסום. התנהלות בעייתית זו היא כל מה שעידן Web 3.0 מתיימר לשנות. מלכו בעידן Web 2. ענקיות הטק. פייסבוק, גוגל, אפל ואמזון. צילום: עיבוד ממוחשב הבשורה על פי Web 3.0: בלוקצ'יין, פרטיות, בעלות על מידע המונח Web 3.0 נטבע ב-2014 על ידי גאווין ווד, ממייסדי האית'ריום. זהות טובע המונח משמעותית במקרה זה, שכן הבלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים הם חלק חשוב בחזון עידן Web 3.0 – טכנולוגית ואידיאולוגית.  גם על רשת הבלוקצ'יין כתבתי בהרחבה. מדובר במערכת תיעוד והעברת מידע מאובטחת ומבוזרת, ללא פיקוח ממשלתי. מטבעות קריפטוגרפיים הם יישום בולט של רשת הבלוקצ'יין, מאחר שהם מהווים אלטרנטיבה למערכת מסחר ללא התערבות של אף גורם – ממשלתי או מסחרי.  עידן Web 3.0 נפתח על רקע מיאוס מסויים שהתפתח כלפי התנהלותן הדורסנית של ענקיות הטכנולוגיה. כיום למשל, כמעט כל עסק שמעוניין לקדם את עצמו חייב לשלם לגוגל, פייסבוק, אמזון או פלטפורמת פרסום אחרת. במקביל, מעקב אחר גולשים לא משפיע רק על הרווחים העצומים של אותן ענקיות, אלא עשוי להשפיע על גורלן של אומות, כפי שהוכיחה פרשיית קיימברידג' אנליטיקה בבחירות בארה"ב ב-2016.  הרצון להשתחרר מהפיקוח והתלות היקרה בשירותי חברות טכנולוגיות היא הבסיס לחזון עידן Web 3.0: עידן שבו השימוש ברשת הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים יחליף את הנורמות הנוכחיות. גולשים צפויים ליהנות מחופש, פרטיות ובעלות אמיתית על המידע והנכסים הדיגיטלים שלהם.  האם אנחנו עוברים כעת מ-Web 2.0 ל-Web 3.0? צילום: אילוסטרציה BigStock רבות מהדרכים שבהן נורמות אלו יתממשו כבר קיימות ופועלות. דוגמה מציינת היא NFT (אף עליו כתבתי בהרחבה), שמאפשר ליוצרים ואמנים למכור את יצירותיהם ישירות ללקוח, בלי חברת הפצה או מתווך אחר שדורש עמלה. אלפי יישומים נוספים בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפים כבר נמצאים בשימוש או פיתוח: ארנקים, מערכות טוקניזציה, מערכות אבטחה ועוד. ימים יגידו עד כמה הם ישתרשו בחיינו.  רוח עידן Web 3.0 מחלחלת גם לענקיות הטכנולוגיה, שמבינות שכללי המשחק משתנים. אפל לדוגמה, ביצעה לאחרונה עידכון משמעותי למערכת ההפעלה שלה, במסגרתו היא חסמה את יכולות המעקב של פייסבוק על מכשיריה. המהלך הכה גלים בכל עולם הפרסום ושיבש את אפקטיביות הפרסום בפייסבוק. מסתמן שמדובר בבתחילתו של טרנד, שכן גם גוגל (מהעוקבות היותר גדולות) הכריזה שתגביר את פרטיות גולשיה באמצעות הגבלות עוגיות, פיקסלים ושאר אמצעי מעקב.  Web 3.0: אוטופיה בהתהוות או פנטזיה? קיימים מאפיינים נוספים לעידן Web 3.0, לדוגמה המטאברס, אותו סימנה פייסבוק/מטא כצעד הבא בהתפתחותה. עדיין, ההישענות על הבלוקצ'יין להגברת פרטיות מסתמן בתור לב העידן. אך האם חזון זה יתממש?  מצד אחד, הנפח של בלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים גדל מדי שנה. לפי הערכות, כ-106 מיליון אנשים סוחרים במטבעות קריפטוגרפיים ומבצעים כ-270,000 עסקאות מדי יום. חברות בולטות מתחילות להחזיק נכסים בשווי מיליארדי דולרים בביטקוין ובמטבעות אחרים, כמו למשל טסלה. חברות רבות גם התחילו לקבל תשלום במטבעות כאלו, כך עוש/ות כיום מיקרוסופט, פייפאל, סטארבאקס וחברות אחרות.  מצד שני, רבים מתייחסים לתיאוריות עידן Web 3.0 בספקנות. קיימות טענות לפיהן אין בעולם כיום מספיק כוח מיחשוב, רוחב פס או נפח איחסון כדי להגשים את החזון. זאת בנוסף לטענות חוזרות שמטבעות קריפטוגרפיים הם בועה שיום אחד תתפוצץ. טענות כאלו הביאו רבים לחשוב ש-Web 3.0 הוא לא יותר מפנטזיה, או אפילו תעלול שיווקי שנועד לייצר טרנדים ועליית ערך למטבעות קריפטוגרפיים.  אז מה מצפה לנו? האם עידן Web 3.0 יביא פרטיות ושליטה? או שמדובר בעוד טרנד שידעך לאור מסלולה הבלתי צפוי של המציאות? כמו בכל הנבואות – אין לדעת. הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice

500 אורחים הגיעו לחגיגת יומולדת עשור לאינטגריטי תוכנה מבית מטריקס, המתמחה בפתרונות תוכנה בעולם תשתיות אבטחת המידע והסייבר, שהתקיימה לאחרונה בתיאטרון הקאמרי בתל אביב. בין האורחים – לקוחות החברה, בכירי חברות ה-IT המובילות בשוק הישראלי ושותפים, כמו  Silverfort, HCL, Infinipoint, Ironscales, Securely, Citrix, Proofpoint, Innocom  ו-Nutanix, שגם נתנו חסות לאירוע. ארז גולדשטיין, מייסד החברה ומבעליה, ציין בגאווה על במת התיאטרון, כי "היום אנחנו חוגגים עשור ומציינים שיא של תוצאות עסקיות, 350 לקוחות ופורטפוליו עשיר של מוצרי תוכנה, כשאנחנו מובילים את השוק בתחומינו. כל זה לא היה מתאפשר ללא שיתוף הפעולה והעשייה הפורה והמשגשגת של כולכם, ועל כך מגיעה לכם תודה ענקית". גולדשטיין ניצל את ההזדמנות גם להיפרד באופן רשמי מתפקידו כמנכ"ל החברה כשציין שהוא עובר לכהן כנשיא החברה, ובירך את המנכ"ל הנכנס, אורן קרוג, שבמשך 16 השנים האחרונות כיהן בתפקידי ניהול שונים במטריקס, החברה האם. קרוג שיתף את הנוכחים ואמר, כי "יש לנו תוכניות רבות להמשיך ולהצעיד את אינטגריטי תוכנה בחזית הטכנולוגיה הישראלית בתחומי אבטחת המידע והסייבר, הווירטואליזציה והתשתיות". לאחר מכן צפו האורחים בהצגה "גאון בכלוב" בכיכובו של עמוס תמם, שנשאר לאחר ההצגה לשוחח עם הקהל.

"העיר חוגגת בימים אלה מאה שנה להקמתה. עמדתי שלשום מול 200 ילדים בבית ספר יסודי ושאלתי אותם איך הגיעו שמונה חלוצים מארה"ב להתיישב על אדמת רעננה ב-2 באפריל 1922. אחד התלמידים השיב, בלא היסוס, כי החלוצים הגיעו במטוס ג'מבו ונחתו בנתב"ג. עבורו ועבור כל התלמידים זו היתה תשובה בעלת הגיון בריא, איש לא ניסה לחלוק עליו. אנו, הדור המבוגר, נדרשים להפנים כי ילדים אינם מסוגלים לראות את המרחב הענק של העבר. ההתפתחות הטכנולוגית כיום היא כה מהירה, כך שמה שמובן מאליו לצעירים, הוא רק מה שהם רואים לנגד עיניהם. אחת ממשימותי כראש עיר היא לרדוף אחר אותם חידושים טכנולוגיים. מי שלא יהיה שם – יאחר את הרכבת הטכנולוגית, כי היא דוהרת בקצב מסחרר", כך אמר חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה. ברוידא דיבר בפתח כנס ערים חכמות 3.0. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, בשיתוף מרכז בר-אילן לערים חכמות ופורום המנמ"רים המוניציפליים, התקיים היום (ג') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה, והנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי של אנשים ומחשבים. לדברי ברוידא, "ככל שהגיל מבוגר יותר – כך החשש של בני אותו דור להתמודד מול איתני הטכנולוגיה החדשים הוא רב יותר. הפחד והסלידה שלהם הם מובנים מאליהם. מנגד, הצעירים אינם יכולים לתפקד בלא אותם חידושים". "זה יותר משנתיים וחצי", סיפר ברוידא, "שאנחנו עוסקים בפריסת תשתית של רשת סיבים אופטיים לאורך ולרוחב העיר – כדי להפוך אותה לחכמה. פרסנו ברחבי העיר כבר 47 ק"מ של סיבים אופטיים. היעד הוא להגיע ל-60 ק"מ בתוך שנה וחצי. השקענו בתחום תשתיות לעיר חכמה כבר 21 מיליון שקל. כל מוסדות החינוך בעיר כבר מחוברים לאותן תשתיות. הדבר סייע לנו להתמודד עם אתגרי הקורונה טוב יותר. הבשורה בפריסת הסיבים האופטיים היא במהירות שבה תושבי העיר יכולים לגלוש. פעלנו בעיר כמו חברת תקשורת עצמאית, ולא נזקקנו לחסדי חברות הטלקום – שלא תמיד סיפקו את הסחורה בצורה מיטבית. עקפנו את המכשולים מראש: לא היו לנו בעיות תקשורת והתנהלנו עצמאית, עם רשת חזקה ויציבה משלנו". עיר חכמה. אילוסטרציה. צילום: BigStock "גם מדינה קטנה יכולה להיות מעצמה טכנולוגית" "יש לנו 450 מצלמות, אשר פרוסות ברחבי העיר לטובת ניהול טוב יותר שלה", אמר ראש העיר של רעננה. "הטכנולוגיה מסייעת לנו להתמודד עם אירועי חירום. כך, מתקבלות התרעות על אירועים ביטחוניים, התקהלויות ונתוני עומסי תנועה. בכל אלה, מערכות אנליטיקה מבוססות בינה מלאכותית מסייעות לתחקורים ולמתן מענה בזמן אמת. היעד שלנו הוא 600 מצלמות ברחבי העיר, ונשלוט בהן גם עם רחפנים. המערכות שלנו מחוברות למערכות של משטרת ישראל, מה שהביא כבר כמה פעמים לזיהוי גנבים שנכנסו לעיר". "אני קורא לממשלה ולמעצבי המדיניות", סיכם ברוידא, "הבה נביט על הטכנולוגיה כמתוות דרך לערים חכמות, חדשניות ויוזמות. תנו לנו, השלטון המקומי – להוביל את הדרך לעולם המחר. רק שיתופי פעולה בין השלטון המרכזי והמקומי יביאו להזרקת חדשנות ברמה המוניציפלית, וימשכו את המדינה לעידן חדש. הגודל לא קובע – כיום, גם מדינה קטנה יכולה להיות מעצמה טכנולוגית. אם נפעל בהרמוניה אז נוכל לממש את היעדים הללו, היעדים נמצאים ממש כאן – מעבר לפינה. ככל שנהיה חכמים יותר – כך נצליח יותר, כי לטכנולוגיה יש חשיבות בהווה, וגם בעתיד".

שם ותפקיד: נגה סהר, מנהלת לקוחות בקומוולט ישראל. ותק בתפקיד: שנה. תפקידים קודמים: מנהלת לקוחות בחברות טכנולוגיות, בהן פאלו אלטו, נט-אפ, EMC, נטוורקס ועוד. השכלה: תואר ראשון במנהל עסקים ותקשורת מהמכללה למינהל. מצב משפחתי: גרושה+ 2 מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "מאז ומעולם אהבתי לעבוד עם אנשים, ועולם המכירות תמיד התאים לי, כי הוא מאפשר אינטראקציה עם לקוחות בתפקידים שונים בכל ארגון שאליו הגעתי. השילוב של מכירות עם העולם הטכנולוגי הוא אידיאלי עבורי, כיוון ששילב את אהבתי לאינטראקציה עם אנשים ואת העניין שתמיד היה לי בטכנולוגיות ייחודיות, המסייעות לארגונים להתמודד עם האתגרים השונים בעולם מערכות המידע. עולם זה משתנה ומתפתח בקצב מהיר מאוד, ועם ההתפתחות מגיעים אתגרים חדשים עמם אני מסייעת ללקוחותיי להתמודד בצורה המיטבית. את המסלול המקצועי שלי בתחום התחלתי לפני יותר מ-25 שנים, מתפקיד מכירות זוטר בחברת ידע מחשבים שייצגה את אפל בזמנו. מאז, התקדמתי לתפקידים שונים בתחום הטכנולוגי בחברות שונות, שכללו בין השאר ניהול צוות מכירות ואחריות על מגזרי לקוחות נרחבים". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "לא. אני חושבת שאם את טובה במה שאת עושה ומאמינה בעצמך ותדעי למנף באומץ את ההזדמנויות שהחיים מזמנים לך, אין שום דבר שיכול לעמוד בדרכך". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "חד משמעית לא. מאז ומעולם עבדתי עם רוב גברי מוחלט, ולעיתים אף הייתי אישה יחידה בין גברים. למרות זאת מעולם לא הרגשתי שום אפליה על הרקע הזה, ומהר מאד הארגונים אליהם הגעתי ראו את הערכים המוספים הרבים שאישה מביאה לתפקידים הללו, והדלתות נפתחו לעוד ועוד נשים בתפקידים דומים. אני חושבת שאנחנו בעיצומה של מהפכה בתחום הזה, כאשר ההזדמנויות הופכות להיות שוות על סמך כישורים ויכולת ולא על סמך מגדר. אין ספק שיש עוד דרך לעשות, אבל אני ברמה האישית מעולם לא הרגשתי אפליה בתחום".

מאת קיריל גלפנד   מידע חדש פורסם לאחרונה בבלוגים ואתרים רבים בעולם לגבי פגיעות קריטית מסוג Zero-Day המשפיעה על ה-Spring Framework Core – הפופולרית בקרב אפליקציות לארגוני Enterprise המפותחת בקוד פתוח של Java. הפגיעות הזו סווגה באופן לא רשמי כ- “Spring4Shell” על ידי פרסומים רבים, בשל דמיון רב ל-Log4Shell, בעיקר בקשר למידת הנזק הפוטנציאלי הצפוי. בהתבסס על הצהרת Spring והמחקר של אנליסטים מטרנד מיקרו (Trend Micro), אפליקציות Spring MVC ו-WebFlux שרצות על Java Development Kit (JDK) 9 ומעלה חשופות למתקפה, המנצלת חולשה לשליחת בקשה ספציפית לשרתים בלתי מוגנים. למעשה, החולשה עצמה היא פועל יוצא של תיקון בלתי מושלם בחולשה ישנה יותר (CVE- 2010-1622). לפי המחקר של טרנד מיקרו, להלן התנאים המצטברים הנדרשים על מנת להיות חשופים: אפליקציות צריכות להתבסס על JDK 9 ומעלה. שימוש ב-Apache Tomcat בתצורת Container. האפליקציה ארוזה כ-Web Application Resource (WAR) מסורתי ולא כ-Spring Boot executable jar. תלות ספציפית ב-spring-webmvc או ב-spring-webflux. שימוש ב-Spring Framework בגרסאות נמוכות מ- 3.18 או 5.2.20. מה ניתן לעשות? כצעד ראשון, הפעולה המומלצת ביותר למשתמשים היא פשוט אימוץ התיקונים והטלאים של היצרן בסמוך ככל האפשר למועד פרסומם. גרסאות 5.3.18 (5.3x) ו-5.2.20 (5.2x) של Spring Framework כמו גם Spring Boot בגרסאות 2.6.6 ו-2.5.12, שוחררו על מנת לתקן את החולשה. על המשתמשים למהר ולעדכן לגרסאות הללו בהקדם. הנחיות מסודרות נוספות פורסמו בבלוג של Spring. מעבר להמלצות אלו של היצרן, חברת טרנד מיקרו פרסמה חוקים, פילטרים וזיהויים, אשר מעניקים מעטפת הגנה נוספת וזיהוי של איומי סייבר הקשורים בשרתים שהותקפו כבר או יותקפו בעתיד. פתרון Trend Micro Cloud One – Workload Security and Deep Security IPS Rules – יסייע בהגנה על: Rule 1011372 – Spring Framework "Spring4Shell" Remote Code Execution Vulnerability (CVE-2022-22965). פתרון Trend Micro Cloud One – Network Security and TippingPoint Filters – יסייע בהגנה על Filter 41108: HTTP: Spring Core Code Execution Vulnerability. פתרון – Trend Micro Deep Discovery Inspector Network Content Inspection Rules יסייע בהגנה על: /Rule 3320: HTTP_SPRING4SHELL_RCE_EXPLOIT_REQUEST_BETA ועל Rule 3321: HTTP_POSSIBLE_JAVA_CLASSLOADER_RCE_EXPLOIT_REQUEST_BETA פלטפורמת ההגנה Trend Micro Cloud One היא מערכת הגנה בקוד פתוח של Snyk, אשר יכולה לזהות איומים פוטנציאלים כתוצאה מחולשות הקיימות במאגרי קוד שונים בארגון במינימום אינטגרציה. לאחר ההתקנה, Trend Micro Cloud One יכולה גם לנטר את התקדמות תהליך העדכון של חולשות שונות לגרסאות מתוקנות. למידע נוסף אנא צרו קשר עם איש/ת המכירות שלכם בטרנד מיקרו ישראל  בקישור זה.   הכותב הוא מהנדס מכירות בטרנד מיקרו.

בריטניה הודיעה אתמול (ב') על תוכניותיה להפוך ל"מרכז עולמי" של נכסי קריפטו. באתר הממשלה הבריטית נכתב כי "הממשלה הכריזה היום על מהלכים שיראו מטבעות יציבים מוכרים כצורת תשלום תקפה, כחלק מתוכניות רחבות יותר להפוך את בריטניה למרכז עולמי של טכנולוגיית נכסי קריפטו והשקעות". Watch live as Economic Secretary to the Treasury @JohnGlenUK tells the @InnFin Global Finance Summit the steps we are taking to position the UK as a global hub for cryptoasset technology. https://t.co/qJMXHpK01p — HM Treasury (@hmtreasury) April 4, 2022 ג'ון גלן, המזכיר הכלכלי של משרד האוצר ושר הערים של בריטניה, הכריז מעל במת כנס InnFin Global Finance Summit על כך שבריטניה "פתוחה לקריפטו", וחשף רגולציה למטבעות יציבים, הנפקת NFT ממשלתי רשמי וכינון אמצעים אחרים הקשורים לתחום החדשני והמשגשג. גלן, האחראי על השירותים הפיננסיים של המדינה, הכריז על תקנות חדשות ל-stablecoins – המטבעות הקריפטו בעלי הערך היציב, הצמוד לשער המטבעות המסורתיים. בנוסף, כאמור, הממלכה המאוחדת תנפיק NFT ממשלתי רשמי, כחלק ממכלול האמצעים למשיכת חברות הקריפטו אליה. לדברי גלן, "בריטניה פתוחה לעסקים ולעסקי הקריפטו". "אנחנו רואים פוטנציאל עצום בקריפטו, אנחנו לא הולכים להנמיך את הסטנדרטים שלנו, אבל עומדים לקיים קאת החזון והטכנולוגיה הניטרליים שלנו", אמר השר לפי הפייננשל טיימס.  גלן הצהיר כי שר האוצר של בריטניה, רישי סונאק, הזמין מהמטבעה המלכותית, The Royal Mint, להנפיק NFT משלה כבר בקיץ הנוכחי, "כסמל לחזון העתידי שאנו נחושים לקבל", הוא הוסיף. "להבטיח שתעשיית השירותים הפיננסיים בבריטניה תהיה תמיד בחזית הטכנולוגיה והחדשנות" שר האוצר של בריטניה, רישי סונאק. צילום: ויקיפדיה שר האוצר, סונאק, התייחס בעצמו לתכניות של המדינה ואמר: "השאיפה שלי היא להפוך את בריטניה למרכז עולמי של טכנולוגיית נכסי קריפטו, והאמצעים שהצגנו היום יסייעו להבטיח שחברות יוכלו להשקיע, לחדש ולהתרחב במדינה הזו. אנחנו רוצים לראות את העסקים של המחר – ואת המשרות שהם יוצרים – כאן בבריטניה, ועל ידי רגולציה יעילה נוכל לתת להם את הביטחון שהם צריכים כדי לחשוב ולהשקיע לטווח ארוך. זה חלק מהתוכנית שלנו להבטיח שתעשיית השירותים הפיננסיים בבריטניה תהיה תמיד בחזית הטכנולוגיה והחדשנות". The Verge הבהיר עם זאת כי משמעות הבשורות מבריטניה אינן שאזרחיה צריכים לצפות שהממשלה תחליף את הפאונד ב-HerMajesty'sCoin בקרוב. לפי האתר, חוסר הפרטים המוחלט שבו מתאפיינת ההכרזה מעיד עליה בעיקר שהיא "רק תרגיל ביחסי ציבור – דרך לאוצר להראות שהוא באמת רציני בהפיכת בריטניה למוקד של חדשנות פיננסית ולהיכנס ל'קומת הכניסה' עם קריפטו". ההכרזות מגיעות זמן קצר לאחר הצעת החוק האירופית שהוצגה בשבוע שעבר, המסירה את הפרטיות מעסקאות קיפטו ששווין מעל 1,000 יורו. הצעה שמשמעותה היא הידוק הרגולציה על התחום ביבשת, מתוך הכרה בהפיכתו אט אט לדומיננטי. החקיקה הזו כבר אושרה בידי הגורמים העיקריים באיחוד האירופי ואמורה להיות מאושרת גם על ידי יתר החברים באיחוד בקרוב. בורסת הקריפטו הענקית קוינבייס (Coinbase Global) הזהירה שהכללים החדשים באיחוד יפתחו משטר מעקב שחונק חדשנות.