פתיחת שנה טובה לסמארטפוני דור 5: בחודש הראשון של השנה נמכרו יותר מכשירי דור 5 ממכשירי דור 4 – לפי מחקר חדש של קאונטרפוינט (Counterpoint Research). 51% מהמכירות היו של מכשירי דור 5, כאשר סין, צפון אמריקה ומערב אירופה ייצגו את האזורים שבהם זה התבטא. סין ממשיכה להוביל את הצמיחה של דור 5 לפי קאונטרפוינט, כשהמדינה אחראית על לא פחות מ-84% מסך הנתונים בינואר. כצפוי, אחת החברות שעזרו להניע את הצמיחה של 5G היא לא אחרת מאשר אפל. לפי המחקר, המכירות של אפל בצפון אמריקה ובמערב אירופה עזרו להגביר את האימוץ של מכשירי דור 5 במיוחד, מכיוון שהדגמים החדשים של החברה כולם תומכים בטכנולוגיה זו. "החדירה של סמארטפוני דור 5 בצפון אמריקה ובמערב אירופה הגיעה ל-73% ו-76%, בהתאמה. אפל שולטת בצפון אמריקה ובמערב אירופה עם נתח מכירות של יותר מ-50% ו-30%, בהתאמה. לאחר שאפל עברה ל-5G באוקטובר 2020 עם סידרת ה-iPhone 12, צפון אמריקה ומערב אירופה חוו עלייה טבעית במכירות של סמארטפוני G5", נכתב בדו"ח. עוד צופה הדו"ח, כי "אזורים אלו צפויים להמשיך לתרום באופן מהותי למכירות 5G ברחבי העולם, שכן גם מבלי להציע מפרט תחרותי, בקרב בסיס המשתמשים של iOS יש ביקוש גדול ומתמשך לשדרוג למכשירי G5. הדרישה הזו ניכרת גם בקרב משתמשי iPhone שמעוניינים לשדרג למכשיר חדש לאחר שימוש של כמה שנים במכשיריהם. עבור רבים, מחזור ההחלפה הממוצע של מכשירי iPhone הוא בן ארבע שנים". בנוסף, הדו"ח מציין, כי השליטה של ​​אפל בעולם אמורה להתרחב עוד יותר בעקבות הוספת תמיכה בדור 5 גם לדגם ה-iPhone SE המוזל שלה. המכשיר יוצע למכירה בחודש הקרוב בשווקים הגדולים בעולם.

על רקע המחסור בעובדים בחברת היוניקורן לושה (Lusha) – אשר פיתחה פלטפורמה המאפשרת לאנשי שיווק ומכירות בכל העולם לשתף מידע עסקי על לקוחות היעד שלהם ולקבל תובנות עסקיות מדויקות – החליטו לאמץ שיטה חדשה להתמודדות עם המצב. החברה פיתחה קורס ייחודי להכשרה מעשית – Jumpstart, עבור בוגרי ובוגרות אוניברסיטאות ומכללות במקצועות טכנולוגיים.  פרסום התוכנית הביא ל-600 פניות, מתוכן התקבלו לקורס הראשון 15 פונים, שבע נשים ושמונה גברים, שהצטרפו לחברה כעובדים מן המניין כבר מהיום הראשון של הקורס. החברה חתמה איתם על חוזי עבודה מלאים, עם תנאים תחרותיים, הטבות ואופציות. המשתתפים נהנו מקבלת משכורת מלאה מהיום הראשון של ההכשרה, שנערכה כחודשיים והתמקדה בפרקטיקה של פיתוח. רעות רובינשטיין, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת לושה: "קיים כיום פרדוקס בשוק העבודה. מצד אחד יש מחסור במפתחים, בעיקר בעלי ניסיון מעשי. מצד שני ישנם בוגרים ובוגרות של מסלולים טכנולוגיים אקדמאים שלא מתקבלים לעבודה מכיוון שאין להם ניסיון, ולמעשה לא מצליחים לצבור ניסיון. מצאנו כי יש כאן הזדמנות לגייס עובדות ועובדים סופר-איכותיים. במטרה להתגבר על הפער, פיתחנו קורס הכשרה ייחודי וכן בנינו תהליך קבלה ייעודי עבור המועמדים. כל צוות הגיוס וראשי קבוצות וצוות הפיתוח נרתמו להצלחת התהליך והתוכנית. אנחנו גאים לראות את בוגרות ובוגרי המסלול הראשון שלנו משתלבים בחברה במהירות". התוכנית Jumpstart נמשכת חודשיים וכוללת הנחייה חיצונית והכשרות פנימיות על ידי מנהלים מקצועיים בחברה. המשתתפים בקורס, שלמעשה הם כבר עובדי החברה, לומדים להכיר באופן מרוכז את הטכנולוגיה של לושה, כמו גם את הסביבה הארגונית שלה. כבר במהלך הקורס הם מצטרפים לצוותי העבודה, לומדים להכיר את חברי הצוות והמנהלים. לילך ברינבאום גולן, מעצבת פול סטאק בחברת לושה "סיימתי את הלימודים לתואר ראשון במדעי המחשב בספטמבר 2021. במהלך הלימודים נכנסתי להריון והפכתי לאמא, כך שלא הצלחתי לצבור ניסיון מעשי תוך כדי התואר. היו לי הרבה חששות לגבי הסטטוס שלי כאמא צעירה בתחילת דרכה בהיי-טק. כששמעתי על התוכנית של לושה ידעתי שזו ההזדמנות שלי. תוכנית ההכשרה שקיבלתי הייתה מעולה, עזרה ליישור קו בטכנולוגיות נפוצות, ובזכותה הייתה לי כניסה קלה בהרבה לצוות. זכיתי להיכנס לחברה שנמצאת בצמיחה אדירה עם אנשים מדהימים". דיילי ציפי התעניינה, התלהבה וחזרה עם תמונה

ביוני האחרון הגיע שירות +Apple TV סוף סוף לאנדרואיד ול-Google TV, אם כי לא לטלפוני אנדרואיד, אבל לפחות בעלי טלוויזיות חכמות יכולים היו להשתמש בו ולצפות בתכנים של אפל. כעת החליטה החברה לחסום את האפשרות לרכוש תוכן חדש ב-iTunes באמצעות עסקאות בתוך האפליקציה, ומקשי השכרה ורכישת מדיה הוחלפו במקש "איך לצפות". הקשה עליו מודיעה למשתמשים שעליהם "לרכוש, לשכור, או להירשם כמנויים באפליקציית Apple TV במכשירי iPhone, iPad ומכשירי סטרימינג אחרים". עדיין ניתן לצפות בתוכן שכבר קיים בספרייה, כולל תכנים שנרכשו או נשכרו בעבר ב-iTunes – אבל לא ניתן לרכוש שום תכנים חדשים. גוגל ואפל לא סיפקו כל הסבר פומבי לשינוי הזה, אבל לפי הדיווחים הוא קשור כמעט בוודאות לקיצוץ בעמלות העסקאות. לפי "מקורות הבקיאים בנושא" שצוטטו ב-Daring Fireball, אפל קיבלה פטור זמני מעמלות הרכישה בתוך האפליקציה של גוגל בשיעור של 30%, שפג תוקפן. זוהי לכאורה אותה הסיבה שאפליקציית Apple TV במכשירי Fire של אמזון גם היא מאפשרת "קריאה בלבד". מסתבר שאפל מעדיפה לא למכור בכלל את התכנים שלה בפלטפורמות של צד שלישי על פני תשלום עמלה.

הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן, וגורמי ביטחון לאומי בכירים הזהירו באחרונה כי רוסיה יכולה להתקדם לקראת התקפות סייבר על תשתיות קריטיות בארה"ב, בזמן שהמלחמה באוקראינה נמשכת. "היום, הממשל שלי מוציא אזהרות חדשות שבהתבסס על מודיעין מתפתח, ייתכן שרוסיה מתכננת מתקפת סייבר נגדנו", אמר ביידן השבוע ביום ב' בפגישה רבעונית של שולחן עגול עסקי. "כפי שאמרתי, גודל יכולת הסייבר של רוסיה הוא משמעותי למדי, והוא מגיע", המשיך והתריע הנשיא האמריקני. לפי דברי בכירי ביטחון לאומי אחרים, יש יותר ויותר סימנים לכך שרוסיה בוחנת אפשרויות להתקפות סייבר אפשריות. מוסקבה שוקלת זאת בתגובה לסנקציות הכלכליות של המערב, הסביר ביידן. הוא הדגיש שחלק גדול מהתשתיות הקריטיות בארצות הברית נמצא בבעלות פרטית. לפיכך, ביידן פנה לחברות: "יש לכן את הכוח, היכולת והאחריות לחזק את אבטחת הסייבר ואת החוסן של השירותים והטכנולוגיות הקריטיות שהאמריקנים מסתמכים עליהן". ממשלת ארה"ב ביקשה מחברות להשתמש באימות רב-גורמי במערכות שלהן, כדי להדוף מתקפות סייבר אפשריות. חברות צריכות גם להצפין את הנתונים שלהן ולפתח תוכניות מגירה, כך הנחה הממשל. אן נויברגר, סגנית היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית לתחומי הסייבר וטכנולוגיות מתפתחות. צילום: NSA "אם רוסיה תפתח במתקפת סייבר נגד ארה"ב, נגיב" יועצת אבטחת הסייבר של ממשל ביידן, אן נויברגר, הוסיפה: "אנחנו לא מחפשים סכסוך עם רוסיה. אבל אם רוסיה תפתח במתקפת סייבר נגד ארה"ב, נגיב". נויברגר לא רצה לומר לאילו חברות מכוונת רוסיה, ורק ציינה שזו תשתית קריטית. לדוגמה, רוסיה עלולה לתקוף חברות לאספקת חשמל, גז או מים, ספקי תקשורת, בנקים ובורסות – או תחנות כוח, סכרים או שדות תעופה. בפרט, רוסיה מכוונת לכבלים תת ימיים ולמערכות בקרה תעשייתיות. זו המסקנה של שירותי הביון האמריקאיים בדו"ח האחרון שלהם מתחילת מרץ. אם רוסיה תצליח לפגוע ביעדים הללו, היא עלולה להראות את יכולותיה כמעצמת סייבר. נויברגר הודתה כי האקרים רוסים עשו הכנות למתקפה בקנה מידה גדול על מערכות מחשב אמריקניות, ואולם האחראית לנושא הסייבר במועצת הביטחון של ביידן, או השירותים החשאיים, לא פרסמו לעת עתה מידע מדויק יותר, וייתכן שהם לא מכירים את התוכניות הרוסיות לפרטי פרטים. מאידך, גורם רשמי אמר לוושינגטון פוסט כי ארה"ב תפסה סוכנים רוסים סורקים מחשבים בחברות תשתית קריטית, עניין שלא הוזכר בהתרעות החמות האחרונות. גם CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של המחלקה לביטחון פנים וה-FBI פרסמו שורה של התרעות בנדון כבר בשבוע שעבר, כולל הדרכה לספקי רשתות תקשורת לוויינית, וזאת בתגובה למתקפה על חברת אינטרנט לוויינית אירופית, שהפילה חלק מהתקשורת באוקראינה. יצוין כי אין ודאות שאכן תתרחש מתקפת סייבר על תשתיות קריטיות בארה"ב, אבל ללא ספק המעצמה המערבית נמצאת בהכנות לתסריט המטריד הזה, ומנסה להיערך לקראתו באופן מושכל.

"מאוד קשה לגשת למידע שנמצא בבסיס הנתונים הכי גדול בעולם – רשת האינטרנט. הסיבה לכך היא שמדובר ב-'בסיס' נתונים כאוטי ביותר. לכן, קשה לייצר ממנו מידע מובנה, בזמן שכמעט כל המידע באינטרנט הוא לא מובנה. בנוסף, ממש לא קל להגיע אליו", כך אמר איתמר אברמוביץ', מנהל מוצר נתונים בברייט דטה. לדבריו, "בגלל הכאוטיות שבאינטרנט, ארגונים מתקשים לאסוף את המידע, וגם אם הם מצליחים לאסוף אותו – הרי שמתקבל מידע שאיננו עקבי ומדויק". אברמוביץ' דיבר בכנס Future of AI 2022 של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') באולם איסט בתל אביב בהשתתפות מאות מקצוענים מהתחום. את האירוע פתח והנחה בן פלד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של הקבוצה. צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "רשת האינטרנט מלאה במידע ובנתונים, ורובם נגישים לכולנו באמצעות גלישה לאתרים השונים המפרסמים אותם", הסביר אברמוביץ'. "אלא שהמידע שאותו אנחנו מקבלים תלוי בזהות המחפש. הטכנולוגיה שפיתחה ברייט דטה מאפשרת לגופים עסקיים ולמוסדות אקדמיים להתעלם מהמגבלה הגיאוגרפית הזו ולאסוף את המידע הנכון שהם מחפשים, עבור הסיטואציה הנדרשת עבורם". "כך", ציין, "אנחנו מאפשרים לארגונים לאסוף מידע פומבי מהרשת ולעשות זאת בצורה אמינה ועקבית – ממיקומים גיאוגרפיים שונים. באופן זה הפתרון מונע מצב שגורם לחוסר שקיפות ושפוגע בתחרות, ולבסוף – בצרכנים". "אנחנו עוזרים לחברות לתכנן ולהגדיר מאילו אתרים הם רוצים לאסוף את המידע", אמר אברמוביץ'. "כך, בלי שאותם ארגונים נדרשים לידע טכנולוגי כלשהו, אנחנו מסייעים להם לייצר תהליכי איסוף מידע בהיקפים גדולים, ממקומות שונים, ולבנות מאגרי מידע אמינים. יש חשיבות למיקום שממנו מבוצע איסוף הנתונים, כי יש למיקום שלהם השפעה על היכולת לאסוף אותם ועל האיכות של הנתונים שנאספו". חברה רווחית מיום הקמתה, עם שלוש רכישות בתקופת הקורונה ברייט דטה הוקמה ב-2014 וכעבור ארבע שנים נרכשה בתג מחיר של 200 מיליון דולר על ידי קרן השקעות בריטית. בראש החברה עומד המנכ"ל, אור לנצ'נר, ויש לה 15 אלף לקוחות, מכל הגדלים ומשלל מגזרי התעשייה, בהם רבים מרשימת פורצ'ן, וכן מוסדות אקדמיים רבים. ברייט דטה רווחית מאז הקמתה, ובמהלך שתי שנות משבר הקורונה היא רכשה שלוש חברות שפועלות בתחום איסוף הנתונים. לסיכום אמר אברמוביץ' כי "אנחנו מסייעים ללקוחות הארגוניים לאסוף נתונים בהיקפים גדולים ובאופן אמין. חווינו גידול משמעותי בשנה החולפת וחצינו בסיכומה את רף 100 מיליון הדולרים בהכנסות. אני מעריך שהמגמה הזאת תימשך".

איש העסקים דני אזולאי רוכש משותפו, ניסים כהן, את חלקו (50%) בקבוצת פרינטר סנטר, המתמחה בתחום ההדפסה והפלט המשרדי לארגונים. במסגרת העסקה רכש אזולאי גם את מלוא הבעלות בחברת הבת אדיסמה מחשוב 2000, העוסקת בייבוא והפצה של פתרונות לעולם הלוגיסטיקה. היקף העסקה לא נמסר, אך היא מוערכת בשוק במיליוני דולרים. חברת פרינטר סנטר הוקמה בשנת 1991 והיא מתמחה בשיווק ומתן שירות למדפסות ומוצרי פלט בארגונים, ובכלל זה: מדפסות, סורקים, טונרים ומתכלים, מערכות הדפסה מאובטחות ועוד. פרינטר סנטר משמשת בין היתר כשותף בכיר של HP העולמית ברמה הגבוהה ביותר (Power Service) ומוסמכת לשווק, להטמיע ולתת שירות עבור מוצרי HP בישראל. החברה משמשת גם כמפיץ ומשווק מורשה של קונצרן קופקס (Kofax), יצרנית פתרונות התוכנה Safecom ו-ControlSuite המשמשות לשליטה, בקרה ואבטחה של מערכי הדפסה בארגונים. פרינטר סנטר שמה דגש על שירות ומציעה ללקוחותיה את תוכנת iService, שפותחה בחברה ומתריעה אוטומטית לפרינטר סנטר על תקלות במדפסות וחוסרים בחומרים מתכלים, מבלי שהלקוח נדרש לעשות דבר. בין לקוחות פרינטר סנטר בחוזי השירות החדיש: נטפים, כתר, צ'מפיון, USR, פאפיה, Deep Instinct, נס טכנולוגיות, Align technology, Telit, נשר תעשיות מלט, ברינקס, קבוצת אלקו – אלקטרה, משרד החוץ, החברה לייצור משקאות ועוד רבים. אדיסמה (מחשוב 2000), שנוסדה בשנת 1974 ומאז  מפיצה ומייצגת בארץ את הקונצרניים הבינלאומיים Honeywell, Citizen ו-BarTender, ומשווקת באמצעות רשת שותפים רחבה, פתרונות לעולם הלוגיסטיקה: מסופונים חכמים, קוראי ברקוד, מדפסות מדבקות, מדפסות טרמיות, עמדות מכירה-POS, ועוד. בימים אלו מוביל אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר, שורת חידושים במערך הפתרונות של החברה, בדגש על ניהול ההדפסה כתוכנת שירות בענן, טכנולוגיות להדפסה חכמה ומאובטחת, ועל תהליך לשיפור השירות וחווית הלקוח. אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר. צילום: ניב קנטור פרינטר סנטר – זכתה בפרסים על פעילותה לצד זאת, זוכה החברה לפרסים על פעילותה למען הלקוחות. בטקס מצטייני המיחשוב IT Awards 2021, אשר נערך לאחרונה, זכתה החברה להוקרה על תרומתה למצויינות והצטיינות בענף ה-IT בישראל. המנכ"ל, כהן, הוזמן לברך את המנמ"רים המצטיינים לשנת 2021. במקביל זכתה החברה להצטיינות בזכות שני פרויקטים: פרויקט להטמעת קונספט "מרכזי הדפסה" בחברת ההיי-טק Align Technology, אשר צמצם משמעותית את כמות המדפסות בחברה, אבטח את הליך ההדפסה ומאפשר שליטה ובקרה באופן מלא על הפלט בארגון; והטמעה שביצעה אדיסמה של מערכת חכמה לספירת כסף בחברת ברינקס, החוסכת טעויות בספירה וזמן יקר. הזכייה על פרויקט ברינקס של פרינטר סנטר ב-IT Awards 2021. צילום: ניב קנטור דני אזולאי: "קבוצת פרינטר סנטר מסתכלת היום אל העתיד בו החברות, ובראשן חברות ההיי-טק, עובדות עם צי מדפסות משולבות קטן מאוד, אך חכם מאוד. אנו דואגים לאבטח בראש ובראשונה את כל הפלט בסביבת ההדפסה, שכן היום מדפסת היא בדיוק כמו מחשב ברשת הארגון, ומספקים פתרונות חכמים להדפסה ממכשירים ניידים, ולסריקה חכמה בארגון. חברות הטכנולוגיה וההיי-טק מובילות בישראל ובעולם בפיתוחים שלהן, ולא מעוניינות להתעסק עם תחזוקת המדפסות. אנו מובילים את מעבר ניהול ההדפסה לענן, ועושים זאת בשבילם בשירות ללא פשרות".

ספלאנק הודיעה על מינויו של עודד שפיר למנהל מכירות אזורי למגזר האנטרפרייז בסניף הישראל של החברה. שפיר הוא בעל ניסיון של יותר מ-20 שנים במכירות של טכנולוגיות המידע בתחומים שונים. בין השאר, שימש שפיר במשך 13 שנים בתפקיד סמנכ״ל המכירות למגזר האנטרפרייז והמסחרי בסיסקו סיסטמס, מנהל המכירות למגזר הטלקום בסאן מיקרוסיסטמס, לצד כמה תפקידי ניהול ומכירות בנטקום מבית מלם-תים. לשפיר השכלה בהנדסת תעשייה וניהול ושיווק.

הברית שנוצרה מהשילוב של ארה"ב, מדינות אירופה, חברות תוכנה, חברות ענן וספקיות אבטחת מידע –  להגנת אוקראינה מול מתקפות סייבר רוסיות – מצליחה היטב במשימתה, כך לפי מחקר חדש של קלירסקיי (ClearSky) הישראלית, שתוכנו הגיע לאנשים ומחשבים. "בראשונה בעימות מדינתי", כותבים חוקרי קלרסקיי, "נוספו שחקנים לא מדינתיים: חברות תוכנה המייצרות מערכות הפעלה (מיקרוסופט), חברות תשתית ענן (גוגל) וחברות הגנת הסייבר ואנטי וירוס (ESET)". "הרוסים ניסו לתקוף יעדים באוקראינה, באירופה ובארה"ב – בכמה גלי תקיפה", נכתב במחקר. "בכל פעם הם נהדפו מול מערך ההגנה המשולב שפועל סביב השעון, כדי למנוע ולשתק את התקיפות הללו. הצלחה זו משמעותית מאוד: היא מייצרת הרתעה מסוג חדש. שיתוף הפעולה בין חברות 'מסחריות' לבין ממשלות – מתווה את הדרך להתמודד ולמגר תקיפות סייבר מדינתיות. התייצבות חברות הטכנולוגיה האמריקניות לצד הממשל האמריקני, בסיוע פעיל והטלת סנקציות משלהן על רוסיה, מצריכה חשיבה נוספת לגבי הישענות בפיתוח מערכות קריטיות ישראליות – על מערכות ותשתיות של חברות גלובליות". קלירסקיי הישראלית חברות הגנת הסייבר הפכו לשחקניות מפתח בעימות לפי החוקרים, "מרבית מתקפות הסייבר הרוסיות שובשו ונפגעו בעקבות פעילות אפקטיבית ומהירה של חברות הגנת הסייבר הגלובליות, המלוות במודיעין איכותי, שסופק על ידי גופי המודיעין המערביים. ההיערכות של חברות הגנת הסייבר לעימות הייתה טובה מאוד – והן הפכו לשחקניות מפתח בעימות, מה שישפיע על עימותים עתידיים". לגבי ישראל, נכתב בדו"ח, "הפעילות בישראל בעימות הנוכחי בתחום הסייבר – מצומצמת. התקיפות הרוסיות לא זלגו לישראל, מערך הסייבר כמעט ולא הוציא התרעות ממוקדות לגבי העימות, ונראה שהוא מנסה לשמר את מדיניות הערפול הישראלית מעומעמת גם בסייבר. ישראל נמנעת מניתוק קשרים בעולם התוכנה עם רוסיה. במהלך העימות חלה ירידה מסוימת, לא משמעותית, בכמות מתקפות הכופרה מול ישראל". עוד נכתב כי "רוב חברות התוכנה שלהן סניפי פיתוח ומיקור חוץ באוקראינה נערכו בזמן והעבירו את הקבוצות מחוץ לאוקראינה. חברות ישראליות אשר להן סניפים ומפעלים באוקראינה, ניתקו את תשתיות התקשורת וחסמו גישות ישירות למערכות המחשבים שלהן מהסניפים באוקראינה. מרבית החברות הגדולות בישראל הגבירו את הניטורים לאיתור נוזקות ומתקפות מניעת שירות, וחלק מהחברות הישראליות חסמו באופן יזום כתובות IP שמשויכות לרוסיה. ה-CERT הפיננסי העלה כוננות, מקיים הערכות מצב ומשתף מידע באופן שוטף, להערכת הסיכונים למערכת הפיננסית". חשש שאיראן "תעתיק" מרוסיה ותפגע בתשתיות תקשורת ונתונים עוד נכתב בדו"ח כי "הפגיעה הרוסית במערכות התקשורת הלוויניות מצריכה חשיבה למציאת חלופות נוספות לתקשורת מחשבים מול העולם – במקרה של פגיעה בקווי התקשורת הפיזיים וערוצי הלווין של ישראל. קיימת אפשרות שבמקרה של עימות עם ישראל, האיראנים ינסו לפגוע בתשתיות תקשורת ונתונים, כמו במתווה הרוסי. יש למפות את המערכות הקריטיות ואת הציוד המשמש לתקשורת לוויינים, להקשיח אותם ולייצר יתירות". "תקיפות ההרס הרוסיות", ציינו חוקרי קלירסקיי, "שנעשו באמצעות תקיפות שרשרת האספקה ושימוש בעדכוני תוכנה לגיטימיים כביכול – מצריכות בניית יכולת לניתוק עדכוני תוכנה אוטומטיים, מיד בתחילת עימות משמעותי מול ישראל". "במקביל לתקיפות בסייבר", כתבו החוקרים, "הרוסים מתמקדים בהפצצות ותקיפות פיזיות של מרכזי תקשורת, מרכזי נתונים ואנטנות שידור באוקראינה. יש לבחון את היכולת לייצר שרידות תקשורתית פיזית. מוצע לבחון ולהכין נהלי חירום לעבודה במקרה של שיבוש מערכות התקשורת לפרק זמן ארוך". הלהיט החדש: שחקני פרוקסי לפי החוקרים, "השימוש בשחקני 'פרוקסי' בלתי מזוהים הפך למשמעותי מאוד בעימות. זו הפעם הראשונה שאנחנו רואים שימוש משמעותי בשחקני פרוקסי, כמו קבוצות הפשיעה הרוסיות מחד ואנונימוס מאידך, על ידי גורמים מערביים". "העימות בין אוקראינה לרוסיה הפך למתמשך בעקבות הכישלון הרוסי להכרעה מהירה", נכתב. "יש לבחון את המשמעויות של הכנת מערכות מחשב, תקשורת וכוח אדם, כך שימשיכו לפעול תחת תקיפה מתמשכת, משמע – ליצור שרידות תקשורתית תחת תקיפה שתארך כחודשיים". "שיתוף הפעולה, הכמעט גלוי, בין חברות פשיעה בסייבר לממשל הרוסי", צויין בדו"ח, "ייתן לקבוצות הפשיעה 'אור ירוק' להגביר מאמצים לתקוף חברות מערביות. הקבוצות יגבירו את התקיפות שלהן, תוך שימוש בסוגי תקיפות חדשות ואולי עם 'כלי נשק' שהממשל הרוסי ישאיל להן".