יום לאחר הפרסום הבלעדי באנשים ומחשבים על הגידול במתקפות האיראניות כנגד ישראל – כלי ריגול התקפיים איראניים חדשים הופעלו במטרה לגנוב מידע רגיש ולהסב נזקים לארגונים ישראליים, כך חשפה הבוקר (ג') סייבריזן(Cybereason) . על פי החוקרים, בניגוד למתקפות כופרה של קבוצות פשיעה הפועלות למטרות בצע כסף, התוקפים האיראנים פעלו ממניעים גיאו-פוליטיים, על מנת לפגוע באינטרסים של מדינת ישראל, ארה"ב ומדינות המפרץ. במהלך החודשים האחרונים, צוות המחקר של סייבריזן עקב אחר קבוצת האקרים האיראניתMoses Staff . הקבוצה אותרה בראשונה באוקטובר 2021 כאשר שמה נקשר לפריצת מאגרי הנתונים של צה"ל וגניבת תמונות פרטיות של בני גנץ, שר הביטחון. על פי המחקר, מדינת ישראל היוותה יעדי תקיפה אסטרטגי, כאשר פעולות התקיפה לא היו ממוקדות כנגד מגזר ספציפי. על קורבנות התוקפים נמצאו מגוון גופים: ארגונים פיננסים, גופים ממשלתיים, ספקיות אנרגיה, מפעלי תעשייה וייצור ועוד. בקמפיין התקיפה התוקפים השתמשו בנוזקה מסוג RAT (ר"ת Remote Access Trojan), הנשלטת מרחוק. נוזקה זו לא תועדה עד היום וזכתה לכינוי StrifeWater , מי מריבה, מים מסוכסכים. קבוצת ההאקרים נהגה על פי דפוס פעולה קבוע: חדירה לסביבת הארגון באמצעות ניצול חולשות על שרתי חלונות (ProxyShell) והתקנת נוזקה מסוג WebShell. טכניקה זו מעניקה לתוקף גישה לארגון דרך אתר אינטרנט שאינו מאובטח כראוי. לאחר ההשתלטות, החדירו התוקפים את נוזקת StrifeWater לרשת, ואז הם החלו לנוע בחופשיות בסביבת הארגון במטרה לחפש מידע רגיש אותו יוכלו לגנוב, להדליף ובסוף גם להצפין. זאת, כדי להשבית את ארגונים הנפגעים. בתום שלבי התקיפה, הנוזקה ידעה למחוק את עצמה ולהיעלם מהרשת מבלי להשאיר זכר להימצאותה. דרך פעולה מתוחכמת זו עזרה לקבוצת התקיפה לפעול חודשים מתחת לרדאר של כלי אבטחה רבים ולטשטש את עקבותיה. בנוסף לכך, נראה שאת מרבית כלי התקיפה שלהם הצליחו חברי Moses Staff להסתיר תחת מעטה של כלי Windows לגיטימיים. לפי חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית, "פעולות אלו הן רק חלק מקמפיין תקיפה רחב, המנוהל על ידי גורמי ביון איראניים. הוא כולל בתוכו קבוצות תקיפה שונות, שפועלות במקביל באופן עצמאי". במחקר נחשפו גם כלי תקיפה חדשים של קבוצת פוספורוס (Phosphorus, שפירושו 'זרחן'), המכונה גם החתלתול המקסים, שפועלת מאיראן. הקבוצה החלה את דרכה ב-2014 ותקפה מטרות שונות כגון ארגוני בריאות גדולים בארה"ב ומוסדות אקדמיים באירופה. ב-2020 פורסם כי פוספורוס המשיכה לתקוף את החשבונות האישיים של אנשים הקשורים לנשיא ארה"ב לשעבר, דונאלד טראמפ ולקמפיין שלו. חוקרי מיקרוסופט קבעו אז כי "הקבוצה עורכת מתקפות ריגול בסייבר זה כמה שנים. קמפייני הריגול מתמקדים במגוון רחב של ארגונים הקשורים לאינטרסים גיאופוליטיים, כלכליים או זכויות אדם במזרח התיכון". לפי המחקר הנוכחי, הקבוצה פיתחה באחרונה מערך מורחב של כלי תקיפה חדשים, ביניהם כלי מתוחכם, המוגן במספר שכבות הצפנה, בשם PowerLess Backdoor. כלי זה שימש את התוקפים בפעולותיהם, לטובת שימוש כדלת אחורית לרשת הארגונית, דרכה יכלו לפרוץ לסביבה ולגנוב מידע רגיש. לדברי ליאור דיב, מייסד ומנכ"ל סייבריזן, "קמפיין התקיפה מדגיש כי אין עוד הבחנה משמעותית בין יריבות מדינתית וקבוצת תקיפה עצמאית. תוקפים רבים משתמשים בנוזקות מתוחכמות על מנת לחדור לארגונים, להשחית ולגנוב מידע רגיש, ובסוף גם למחוק את עקבותיהם וכך לחמוק ממערכות ההגנה המסורתיות. ארגונים צריכים להתקדם לטכנולוגיות חדשות שעוצרות תקיפות אלו – לפני שנגרם נזק". אסף דהן, ראש קבוצת המחקר בחברה הוסיף, כי "ניכר כי שתי קבוצות התקיפה שאוזכרו במחקר פעלו מתוך מניעים גיאו-פוליטיים מובהקים, ולא ממניעים כלכליים כפי שמקובל בקרב קבוצות פשיעת סייבר שמבצעות מתקפות כופרה. קבוצות תקיפה איראניות משתמשות בכופרות על מנת לזרוע הרס ופחד בקרב קורבנותיהם, בניסיון להשפיע על התודעה הציבורית. זאת, כחלק ממלחמת הסייבר המתנהלת בשנים האחרונות בין איראן לישראל". אתמול (ב') פרסמנו בלעדית כי ב-2021 חלה עלייה ניכרת בכמות התקיפות של קבוצות סייבר איראניות על חברות וארגונים בישראל, לפי דו"ח של חברת הסייבר הישראלית קלירסקיי. מאות חברות ישראליות הותקפו וחלקן חוו מגוון פגיעות, ביניהן הדלפה, נזק וחבלה. מטרותיהן העיקריות של התקיפות האיראניות היו ריגול, הרס, סחיטה כספית ותודעה. האיראנים ביצעו בשנה החולפת שורה של מתקפות סייבר נגד יעדים ישראליים, שמרביתן לא פורסמו. אחת המתקפות שתפסו כותרות היא זו שביצעה באוקטובר האחרון קבוצת Black Shadow, המקושרת למשטר בטהרן, נגד חברת אחסון השרתים סייברסרב. הנפגעת העיקרית ממתקפה זו הייתה אפליקציית ההיכרויות לקהילה הלהט"בית אטרף. בנובמבר האחרון הוגש כתב אישום נגד עובד ניקיון בביתו של שר הביטחון, בני גנץ, בטענה שניסה לרגל לטובת איראן על ידי פנייה לקבוצת Black Shadow. חודש לאחר מכן, בדצמבר, פורסם מחקר של סימנטק, שלפיו איראן ביצעה קמפיין ריגול נגד חברות שירותי IT וחברות טלקום בישראל, כמו גם במדינות אחרות במזרח התיכון ובאסיה בכלל. עוד באותו החודש, צ'ק פוינט פרסמה שאיראן ניצלה את החולשה החמורה Log4j, שבחודשים האחרונים מטרידה מאוד את מומחי הסייבר בעולם, על מנת לתקוף שבע מטרות ממשלתיות ועסקיות בישראל. מיקרוסופט גילתה שבין החודשים יולי לאוקטובר תקפו האקרים איראניים שורה של קבלני ביטחון, בין היתר בישראל. החברה ציינה באוקטובר, כי מספר מתקפות הסייבר של איראן נגד ישראל גדל פי ארבעה בשנה שלפני כן.

Wordle, משחק ניחוש המילים הפשוט שהפך ללהיט ענק, נרכש בידי הניו יורק טיימס. כך הכריז בציוץ היוצר של המשחק, גו'ש וורדל. שני הצדדים לא פרסמו את המחיר שעליו סוכם, אך נודע שמדובר בכמה מיליוני דולרים. לפי וורדל, מדובר בשבילו בסגירת מעגל. אגף המשחקים באתר של הניו יורק טיימס מכיל כמה וכמה משחקי חשיבה ומילים, שמוצעים לקוראים, והם היוו סוג של השראה ל-Wordle, שבו לשחקנים יש כמה ניסיונות לנחש את המילה המסתתרת, בסגנון של משחק בול פגיעה. הוא הוסיף שאחת הסיבות למכירה היא חוסר היכולת שלו להתמודד, כאדם יחיד, עם כל מה שקשור למשחק מבחינת ניהול המערכות והמשאבים, במיוחד לאור הפופולריות הרבה שהוא זכה לה, וממשיכה לצמוח. "אני מעריץ מזה זמן רב את הגישה של NYT למשחקים שלהם ולכבוד שבו הם נוהגים בשחקנים שלהם. הערכים שלהם זהים לשלי בנושאים אלו, ואני שמח שהם יהיו אלו שיובילו את המשחק קדימה", כתב וורדל. הוא ציין שלאחר שהמשחק יעבור לשירות של NYT הוא ימשיך להיות מסופק בחינם לכולם, ושהוא פועל כדי לעזור להעביר את הסטטיסטיקות הקיימות של המשתמשים כך שהן ימשיכו גם בבית החדש של המשחק. "לא יכולנו להיות נרגשים יותר מכך שנהיה הבית החדש והדיילים הגאים של המשחק הקסום הזה, ואנו מתכבדים לעזור להביא את היצירה היקרה של וורדל לעוד פותרים בחודשים הקרובים", אמר ג'ונתן נייט, מנכ"ל קבוצת המשחקים של הניו יורק טיימס.

סיילספורס הודיעה היום (ג') על מינויה של אפרת רפופורט למנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. היא תחליף את אפי כהן, שניהל את המרכז בשנתיים האחרונות. בנוסף, רפופורט תשמש כסמנכ"לית ניהול מוצר בסיילספורס. הן כהן והן רפופורט הגיעו לסיילספורס לאחר שזו רכשה את החברות שהם היו בין המייסדים שלהן: במקרה של כהן מדובר בדטורמה, שאותה קנתה סיילספורס ב-2018 ושילמה תמורתה כשלושה מיליארד דולר, ובמקרה של רפופורט – בבונובו (Bonobo AI), שאותה היא קנתה ב-2019 תמורת 200 מיליון. בסיילספורס אומרים שכמנכ"ל מרכז המו"פ, כהן מילא תפקיד משמעותי במיצוב המרכז כאחד ממקומות העבודה הטובים בישראל, התמקד ביצירת תרבות ארגונית מקומית ואחידה לכל הצוותים בארץ, והוביל יוזמות רבות לקידום שוויון וגיוון בכוח העבודה של החברה. נושא הגיוון וההכלה הוא חלק מהמשנה של המנכ"ל העולמי של סיילספורס, מארק בניוף, שהתבטא לא אחת בעד זכויות להט"בים.ות, למשל. רפופורט הקימה את בונובו ב-2017 יחד עם עוד שלושה שותפים, וכבר בחלוף שנתיים החברה נמכרה לסיילספורס. בונובו פיתחה פלטפורמת ניתוח שיחות, שמאפשרת ניתוח מידע קולי וטקסטואלי מכל הערוצים שבהם מתקיימות שיחות של משתמש קצה, על מנת לקבל תובנות מהמידע הזה. לרפופורט תואר שני בנוירוביולוגיה חישובית מאוניברסיטת תל אביב, ושירתה בצה"ל ביחידה 8200. רפופורט נבחרה לרשימה הישראלית 30 מתחת ל-30 של מגזין פורבס העולמי. מרכז המו"פ של סיילספורס בישראל אחראי על פיתוח כמה מהמוצרים שלה, בהם פתרונות הבינה השיווקית שהיא מציעה, שמבוססים על בינה מלאכותית וביג דטה, אבטחת מידע, פתרונות שירותי שטח ו-AI לניתוחי שפה ושיחה – תחום שבו רפופורט התמקדה בחברה מאז שהיא הצטרפה אליה. "מרכז המו"פ בישראל – מהמרכזים הבולטים של סיילספורס" "רפופורט היא מנהיגה עסקית המנוסה בחדשנות, טכנולוגיה ומוצר", אמר דיוויד שמאייר, נשיא סיילספורס ומנהל מוצר ראשי שלה. "מרכז המו"פ בישראל הוא אחד ממרכזי הפיתוח הבולטים ביותר שלנו". "המרכז שמוניתי לעמוד בראשו משפיע על תהליכי העבודה של חברות וארגונים מובילים בארץ ובחו"ל", אמרה רפופורט. "במהלך שלוש השנים האחרונות התוודעתי לתרבות ולערכי הליבה החזקים של סיילספורס ישראל, הכוללים שוויון, גיוון תעסוקתי והתנדבות בקהילה. ערכים אלה ימשיכו להוביל אותנו".

פורטק (ForeTech) – חברת בוטיק להפצת פתרונות בתחום אבטחת מידע וסייבר – מינתה את חני בלכמן למנהלת תיקי לקוחות אנטרפרייז. במסגרת תפקידה תהיה אחראית בלכמן על מכירות של פרויקטים, כולל ניהול תהליכי מכירה מורכבים, פיתוח עסקי של הזדמנויות קיימות וחדשות, איתור צרכי לקוחות ותקשורת שוטפת עימם, שימור לקוחות והעצמת נאמנות לקוח. לבלכמן ניסיון של 10 שנים במכירות בעולם ה-IT והאלקטרוניקה, במהלכן עבדה ב-ABnet Communication מבית רד בינת, בחברת ניוווי (Neway) ובאמטל מחשבים. בלכמן מחזיקה בתואר ראשון בניהול מהאוניברסיטה הפתוחה. "עבדתי בעבר עם אופיר שניצר, ומרגע שהגיע לפורטק כסמנכ"ל מכירות – הציע לי להצטרף אליו", אמרה בלכמן. "תמיד רציתי להתמקצע בתחום של אבטחת מידע וסייבר והחלטתי לממש את ההזדמנות. אני שמחה על הבחירה שעשיתי, ומקווה להנות מהתחום החדש ולתרום לפורטק מניסיוני".

ויווק מהאג'ן, מנהל הטכנולוגיות הראשי בפוג'יטסו (Fujitsu), צופה כי שנת 2022 תהיה השנה שבה "יתברר יותר ויותר, כי הטכנולוגיה היא כעת החזית והמרכז של החברה ושל חיי היומיום שלנו". לדבריו, "תעשיות מרכזיות כמו ייצור, תחבורה וקמעונאות כבר מונעות על ידי טכנולוגיה – מה שמניע גם חדשנות נוספת. החנות נטולת הקופה היא רק אחת מיני דוגמאות רבות. הקורונה נתנה דחיפה גדולה לחדשנות, והמגמה רק תואץ ב-2022". אילו נושאים מרכזיים יבואו לידי ביטוי בשנת 2022? "מעבר לנוכחות ההולכת וגוברת של טכנולוגיה בכל מקום, אני חושב שחמישה נושאים מרכזיים יבואו לידי ביטוי בשנת 2022. הראשון הוא המחשוב עצמו, שהוא ליבת העשייה שלנו בפוג'יטסו. אני צופה כי ההבחנה בין מה שנקרא באופן מסורתי "מחשוב בעל ביצועים גבוהים" לבין מחשוב "רגיל" תיטשטש יותר ויותר. כתוצאה מכך, אנו רואים הזדמנות ללמה שאני מכנה Computing-as-a-Service. מה שתומך בטענה זו הוא הפיתוח שלנו של מחשב העל מספר 1 בעולם ה-Fugaku. בנוסף, ארכיטקטורת המחשוב שלנו בהשראת הקוונטים כבר נמצאת בשימוש על ידי לקוחות בגילוי תרופות, ייצור ולוגיסטיקה. "עם זאת, אני מאמין ש-2022 דווקא לא תהיה השנה של מחשוב קוונטי, מכיוון שטכנולוגיות ה-Qbits עדיין לא עמידות מספיק כדי לשמש ליישומים עסקיים בזמן אמת. מכל מקום, בשנת 2022 פוג'יטסו מתכננת להציג סימולטור מבוסס קוונטים, המבוסס על אותם שבבים שהם הלב של Fugaku – ואני בטוח שזה יהיה הסימולטור הקוונטי המהיר בעולם". מה אתה צופה שיקרה בתחום ה-HPC – המחשוב בעל ביצועים גבוהים? "הנגישות הנרחבת יותר של מחשוב בעל ביצועים גבוהים (HPC – High Performance Computing) תניע את המחשוב כשירות. וכך, נראה את המינוף המוגבר של סימולטורים כדי להתקרב כמה שיותר לפריצות הדרך שעידן הקוונטים יביא איתו בסופו של דבר. היתרון הגדול של סימולטורים הוא שהם לא מסתמכים רק על חומרה. אנו בונים על ההתקדמות שלנו עם ה-Digital Annealer –  ארכיטקטורת הטכנולוגיה הדיגיטלית הראשונה בעולם בהשראת קוונטים, המסוגלת לבצע חישובי אופטימיזציה מקבילים בזמן אמת במהירות, בדיוק ובקנה מידה שמחשוב קלאסי לא יכול. "תעשיית התרופות תהיה אחת המרוויחות העיקריות, שכן HPC וסימולציה קוונטית נגישה יותר יאיצו את תהליך גילוי התרופות הארוך להפליא, שאורך שנים. וככל שה-HPC יהפוך נגיש יותר, השימוש בו יהיה נפוץ יותר בפתרון משימות יומיומיות מהר יותר. יתר על כן, מה שנחשב ל-HPC היום יהיה בעוד חמש שנים מה שאנו חושבים עליו כמחשוב שולחני יומיומי. זה מה שקורה כשהטכנולוגיה מתקדמת. עבור משתמשים רגילים, בסופו של דבר זה לא משנה באיזו סוג של טכנולוגיית מחשוב נעשה שימוש מאחורי הקלעים, כל עוד זה עוזר לפתור את הבעיות בעולם האמיתי שאיתם הם מתמודדים". מדברים על כך שתחום הקיימות יתפוס את מרכז הבמה – כיצד אתה רואה זאת? "מי שמרוויח מעט מהתקדמות המחשוב תהיה הסביבה. השקעות האימפקט (ESG) יהיו ללא ספק, אחד הנושאים המובילים בשנת 2022. אני צופה צמיחה אקספוננציאלית בקרב עסקים בתחום הקיימות. יכולות כמעט קוונטיות יסייעו להניע טכנולוגיה המספקת סביבה בת קיימא יותר, כמו חיפוש אחר חלופות לדלקים מבוססי פחמן". כיצד תשפיע התקדמות רשתות ה-5G? "השנה בהחלט נראה גם את הרשתות שמעבירות נתונים נעשות מהירות עוד יותר. אנחנו בקצה של פריצת דרך מבחינת רשתות 5G ו-5G פרטיות. אין ספק, כי תעשיית הטלקום תשתנה על ידי וירטואליזציה בענן . בשנת 2022, גם אנחנו נמשיך להשקיע ביכולות הרשת שלנו, כולל טכנולוגיית יחידות רדיו ברמה עולמית. אני נרגש מהעתיד של תעשיית הטלקום ומצפה לראות כיצד היא תתפתח". מה לגבי תחום ה-BI? "שום תחזיות לשנת 2022 לא יכולות להיות שלמות מבלי להזכיר בינה מלאכותית. השנה, ללא ספק נראה הרבה יותר שימוש בבינה מלאכותית בחקירת סיבה ותוצאה ובסימולציה של בעיות מורכבות – כולל כאלו שיכולות לסייע בהתמודדות עם התחממות כדור הארץ. "יש הייפ גדול סביב ה-AI, בצדק. הרלוונטיות של הטכנולוגיה בחיי היומיום שלנו תתברר יותר ויותר. אני לא מדבר על מכונות שמקבלות החלטות אוטונומיות השולטות בחיינו, אלא תיאומי נתונים סינתטיים – נתונים שנוצרו באופן אלגוריתמי, המשמשים לפיתוח תהליכים בעלי ביצועים טובים יותר מהמקבילים שלהם בעולם האמיתי, ואז מעבירים את הידע הזה, ומובילים לתוצאות טובות יותר". ולבסוף, מה לגבי תחום הסייבר? "הגעתו של המחשוב הקוונטי תשנה את פני אבטחת הסייבר, אבל זה לא הולך לקרות עדיין. אתגר לשנת 2022 יהיה בוודאות להבטיח, שהאבטחה הדיגיטלית לא תאט את מהירות תנועת הנתונים – תוך מתן ההגנה הנדרשת, כמובן. בינתיים, מסקרנת אותי עבודת המחקר שעושה פוג'יטסו לצד אוניברסיטת בן-גוריון ובמוסדות אקדמיים נוספים ברחבי העולם".

סוני (Sony) רוכשת את באנג'י (Bungie) – ענקית גיימינג אמריקנית, שהיא מפתחת משחקי הווידיאו המפורסמים Destiny ו-Halo – בעסקת ענק בשווי 3.6 מיליארד דולר, שאמורה לעזור לפלייסטיישן להגיע לקהל רחב יותר. העסקה חייבת להיות מאושרת על ידי הרגולטורים ואולם לאחר מכן, אם תאושר הרכישה, באנג'י עדיין תנוהל על ידי הדירקטוריון שלה וצוות ההנהלה הנוכחי שלה. בנוסף, אחרי הרכישה ולאחר שתכנס תחת Sony Interactive Entertainment (ר"ת SIE), באנג'י תמשיך לפעול באופן עצמאי, ותוכל ליצור ולפרסם בעצמה משחקים מרובי פלטפורמות, כך שהדור הבא של משחקיה, למשל Destiny 2, ויתר הכותרים שלה, לא יהפכו בלעדיים לפלייסטיישן. "אנחנו מבינים עד כמה הקהילה של באנג'י חיונית לאולפן ומצפים לתמוך בה כשהיא נשארת עצמאית וממשיכה לצמוח", אמר מנכ"ל SIE, ג'ים ריאן. "כמו באנג'י, הקהילה שלנו היא הליבה ל-DNA של פלייסטיישן, והתשוקה המשותפת שלנו לגיימינג ולבניית המקום הטוב ביותר לשחק בו תתפתח כעת עוד יותר". ואכן, תחת הענקית היפנית ונכסי הבידור והטכנולוגיה שלה, סביר להניח כי אולפני הגיימינג של באנג'י יצמחו עוד. הרכישה גם עתידה להפוך את Destiny לבעל זיכיון מולטימדיה עולמי. תתחזק עקב הרכישה? קונסולת פלייסטיישן של סוני תחום הגיימינג רותח העסקה המתגבשת עתידה לחזק באופן כללי את מלחמתה של סוני והפלייסטיישן שלה במיקרוסופט ו-Xbox, כשתחום הגיימינג כולו רותח מעסקאות ומיזוגים באחרונה. הרכישה האחרונה היא הדיל הענק השלישי, וה"צנוע" ביותר, שהוכרז בתעשיית הגיימינג בחודש האחרון בלבד, וזאת לאחר רכישת אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard) – האחראית למשחקים פופולריים מאוד, כגון Call of Duty וקנדי קראש – בידי מיקרוסופט בסכום עתק של 68.7 מיליארד דולר, ורכישת ענקית הגיימינג לסלולר זינגה (Zynga) על ידי טייק טו (Take-Two) תמורת 12.7 מיליארד דולר. הפרדוקס הוא שבאנג'י, שנוסדה ב-1991, הייתה חלק ממיקרוסופט בין השנים 2000-2007, כאשר יצרה את סדרת Halo המצליחה שלה. בנוסף, בשנת 2010, האולפן הכריז על שותפות בת עשור עם אקטיביז'ן בליזארד לפיתוח הזיכיון של Destiny, אך סיים אותה ב-2019 והיה כבר עצמאי לחלוטין בעת ההסכמה להירכש בידי סוני.

חברת התוכנה אינקרדיבילד (Incredibuild) – המפתחת טכנולוגיה מתקדמת להאצת תהליכי וזמני פיתוח באמצעות הרשת הארגונית והענן – הודיעה באחרונה על מינויו של רגב יטיב לסמנכ"ל הפעילות העסקית העולמית (CRO) שלה. מינויו של יטיב מגיע על רקע הצמיחה המואצת של החברה בתקופה האחרונה וזאת בהמשך להשקעה על סך 140 מיליון דולר של קרן ההשקעות אינסייט (Insight Partners) בחברה במרץ 2021. במסגרת תפקידו יוביל יטיב את הפעילות העסקית הגלובלית של החברה, במטרה להביא לצמיחה, לגידול ההכנסות וההשקעות ולהובלת תהליכים תפעוליים משמעותיים. יטיב מביא עימו לתפקיד למעלה מ-25 שנות ניסיון בהובלת התרחבות של חברות וסטארט-אפים ב-פורצ'ן 500, וכן ניסיון רב בניהול גלובלי אסטרטגי ובהגדלת הפעילות עבור חברות SaaS וחברות תוכנה ברחבי העולם. הוא שימש בעבר כסמנכ"ל התפעול   וההכנסות (CRO & COO) בפלטפורמת האודיו-וידיאו אגורה (Agora.io), שם ליווה את התהליך עוד מהשלבים המוקדמים שלו ועד להנפקה ביוני 2020. קודם לכן שימש כסמנכ"ל מכירות בחברת בסיסי הנתונים רדיס לאבס (Redis Labs), כמנכ"ל ב-Magic Software Enterprise בארה"ב ו-EMEA, ובעוד תפקידים בכירים נוספים.

טופ גרופ (Top Group), הודיעה על מינויו של עו"ד אורי לוין למשנה למנכ"ל בחברת TopGRC, המאחדת את כל פעילות ה-GRC בקבוצה. לוין, אשר יוביל את פעילות החברה בישראל, מביא עימו מעל 10 שנות ניסיון בניהול פרויקטים והקמת פתרונות בתחום ביקורת פנים, ניהול סיכונים וציות. לוין הינו סא"ל במיל' (סגן מפקד חטיבת צנחנים במילואים) ושימש עד לאחרונה כסמנכ"ל אופרציה בחברה. המינוי התבצע כחלק מתהליך מיתוג מחדש של חברת KCS, שהתמזגה בטופ גרופ. החברה, אשר תפעל תחת השם TopGRC, היא עתירת ידע וניסיון בתחום ה-GRC, ותאחד תחת קורת גג אחת את ה-Best Practices של המומחים והפתרונות הטכנולוגיים הקיימים והחדשים. מעבר להרחבת הפעילות בשוק הישראלי, החברה מכוונת להציע פתרונות לשוק הבינלאומי.