גוגל הפיצה את העדכון האחרון לדפדפן Chrome, לגירסה 97, שמלבד השינויים שמעניינים יותר מפתחים, מציע גם שינוי שעשוי לקסום לגולשים. מדובר בעדכון הקשור לפרטיות, והוא האפשרות למחוק נתונים שנשמרים באתרים שאנו גולשים בהם. אם עד כה אפשר היה למחוק רק עוגיות, בגירסת 97 אפשר למחוק את כל הנתונים והמידע הפרטי שאתרים אוספים ושומרים לאחר שגלשנו בהם. ניתן לבחור באפשרות הזאת בהגדרות אתר (Site Settings) שתחת אבטחה ופרטיות בהגדרות של Chrome.

בחודש שעבר הבאנו כאן את השכר הממוצע של עובדים בתפקידים שונים בתחום הסייבר, כחלק מפרויקט השכר שלנו, בשיתוף אתר ניהול הקריירה ג'וב מאסטר (JobMaster). כעת, ולאור הערות שלכם, הקוראים, אנחנו מביאים חלק נוסף, עם מקצועות נוספים. מקור: ג'וב מאסטר כפי שניתן לראות בטבלה, מיישם אבטחת מידע מתחיל ירוויח בין 8,000 ל-11 אלף שקלים בחודש, מיישם אבטחה בעל ניסיון של בין שנתיים לחמש שנים ירוויח בין 11 אלף ל-14 שקלים בחודש והמשכורת עם ניסיון של חמש שנים ומעלה תטפס לטווח שבין 15 אלף ל-21 אלף שקלים. דרגה אחת מעל לתפקיד זה נמצא מומחה אבטחת המידע: שם המשכורת למומחה מתחיל תהיה בטווח של בין 10,000 ל-12 אלף שקלים, עם ותק של שנתיים עד חמש שנים – 12,000-18,000 שקלים, ומומחה בעל ניסיון של מעל חמש שנים ירוויח בממוצע 18,000-25,000 שקלים. ארכיטקט אבטחת מידע חסר ניסיון יקבל בין 10,000 ל-15 אלף שקלים. גם כאן, כמובן, עם הניסיון עולה הסכום שרואים בתלוש: בעלי ניסיון של בין שנתיים לחמש בתפקיד מרוויחים בין 15 אלף ל-20 אלף שקלים וכשהניסיון הוא בן מעל חמש שנים המשכורת נעה בטווח הרחב משהו של בין 20 אלף ל-35 אלף שקלים. באשר לחוקרי הסייבר: המתחילים מביניהם מרוויחים בין 14 אלף ל-19 אלף שקלים, עם ניסיון של בין שנתיים לחמש שנים – בין 19 אלף ל-28 אלף שקלים ואם הם צברו מעל חמש שנים בתחום הם צפויים לקבל בין 28 אלף ל-40 אלף שקלים. לא רע. קודם כתבנו על מומחי אבטחת המידע, ועכשיו הגיע תורם של מומחי הסייבר: אלה מרוויחים בין 12 ל-16 אלף שקלים אם הם מגיעים לתפקיד ללא ניסיון קודם, בין 17 אלף ל-20 אלף שקלים אם הניסיון שלהם הוא בין שנתיים לחמש שנים ואם הוא למעלה מכך, המשכורת שלהם נעה בטווח של בין 20 אלף ל-27 אלף שקלים. ה-Reverse Engineers (מהנדסים לאחור? תרגום לא הכי מוצלח, אבל זה מה יש) מרוויחים משכורת התחלתית גבוהה יותר – של בין 19 אלף ל-25 אלף שקלים. משם היא עולה ל-25 אלף עד 29 אלף שקלים לבעלי ניסיון בינוני, של שנתיים עד חמש שנים, ולבעלי ניסיון רב, של חמש שנים ומעלה – ל-29 אלף עד 33 אלף שקלים. שי חן, סמנכ"ל מעסיקים ומועמדים בג'וב מאסטר. צילום: יעל צור שי חן, סמנכ"ל מעסיקים ומועמדים בג'וב מאסטר, אמר כי "תחום הסייבר הוא ללא ספק אחד התחומים הצומחים ביותר בשנים האחרונות. אפשר להתרשם ממגוון התפקידים, שמעיד בין השאר על החדשנות הקיימת בענף הסייבר, ומהכניסה השוטפת של תפקידים חדשים. האתגר הגדול ביותר אצל מעסיקים היא למצוא את המועמדים המעודכנים ביותר". לדבריו, "נקודה נוספת שעולה מהנתונים היא טווח השכר הרחב. הענף מאופיין בחברות קטנות לצד חברות בינוניות וגדולות, מה שמסביר, בין השאר, את ההבדלים בין המשכורות".

אינטל ניצלה את בימת CES 2022 כדי להציג באופן רשמי את הרכישה החדשה שלה – חברת סקרינובייט (Screenovate) הישראלית. מדובר בחברת הזנק, שתאפשר לבצע סנכרון בין מחשבים גם אם מערכת ההפעלה שלהם שונה זו מזו, כך שהן לא מתקשרות באופן טבעי, מ-Windows ועד Chrome OS. הפתרון של סקרינובייט יחבר לא רק מחשבים זה לזה, אלא כל מה שנחשב חכם ויש לו מערכת הפעלה תואמת, כשבאינטל מציניים מעבר לטלפונים חכמים, שאולי הם המוצר הטבעי ביותר, וגם שעונים חכמים, טלוויזיות ועוד. לפי אינטל, המשתמשים יוכלו לשלב פעולות במכשירי הקצה השונים, שלהם או של אחרים, תוך שמירה על ממשק אחיד, וגם מבלי לפגוע בביצועים. בהדגמה שסיפקה החברה היא הציגה כיצד אפשר להעביר מצגת מבוססת אנדרואיד למסך טלוויזיה או למחשב בלחיצת כפתור, תוך שמירה על איכות ונראות, ואיך אפשר להציג נתונים מה-Apple Watch במחשב מבוסס Windows ובזמן אמת. "הבנו שהצרכן מייחס חשיבות גבוהה להזרמה חלקה של מידע בין סוגי מכשירים שונים. עם הרכישה של סקרינובייט אנו מבקשים לפתור את אחד הכאבים הגדולים של המשתמשים, הנוגע לצורך בשיתוף מידע ובעבודה עם אחרים, כך שלא משנה באיזו מערכת הפעלה הם ישתמשו ועם איזה סוג של מכשיר ירצו לתקשר ולשתף, הם יוכלו לעשות זאת בקלות וללא כל בעיה", אמר אילן ברסלר, סגן נשיא בקבוצת המחשוב האישי של אינטל, ומי שמוביל את פיתוח הטכנולוגיות ומוצרי התקשורת האלחוטית. החברה לא סיפקה לוח זמנים לגבי השילוב של הפתרון החדש במחשבים השונים, אך כן סיפרה שהיא תוטמע בדגמי הפרמיום של המחשבים העומדים בתנאים של פלטפורמת ה-Evo שלה. עשרות מעבדים חדשים אינטל ניצלה את התערוכה, גם אם באופן וירטואלי, כמו הרבה חברות אחרות, כדי להמשיך את ההסתערות המחודשת שלה על שוק המחשוב האישי עם מעבדי ה-Alder Lake, הדור ה-12 של מעבדי ה-Core שלה. אחרי שבהשקה הראשונית לפני כחודשיים היא הציגה כמה מעבדים שולחניים מהסידרה הביצועיסטית ביותר שהיא שולחת לשוק, הפעם היא הציגה עוד 22 מעבדים חדשים בשתי רמות הספקים: סידרת ה-T, שמציעה מעבדים עם הספק של 35 ואט, וסידרת המיינסטרים העיקרית עם מעבדים בהספקים של עד 65 ואט, שכמובן מציעים ביצועים גבוהים יותר. בשתי המשפחות החדשות מציעה אינטל מעבדים לכל אורך השדרה: מ-Core i9 ועד Pentium ו-Celeron. מעבדי ה-Core i9 מגיעים עם שמונה ליבות ביצועים ו-8 ליבות יעילות, ועד 24 נימי עבודה, כשבגירסת המיינסטרים הם יכולים להגיע למהירות מרבית של 5.1 גיגה הרץ לעומת 4.9 גיגה-הרץ בגירסת ה-T. כל מעבדי ה-Core i7 מגיעים עם 8 ליבות ביצועים ועם 4 ליבות יעילות, ואילו מעבדי ה-Core i5 מצוידים ב-6 ליבות ביצועים בלבד. מעבדי ה-Core i3 כבר מגיעים "רק" עם 4 ליבות. משפחת המיינסטרים גם מכילה שלושה מעבדים עם סיומת F, אחד בכל רמה עד Core i5, שמגיעים ללא שבב גרפי מובנה עבור מי שגם כך מתכוון להתקין כרטיס מסך ייעודי. מעבר לכך הכריזה אינטל על מעבדי הדור ה-12 הראשונים למחשבים ניידים במשפחת ה-Core-H, שמיועדת לשוק הניידים עתירי הביצועים. ההכרזה כוללת שלושה מעבדי Core-i7, שלושה מעבדי Core-i5 ושני מעבדי Core-i9 זהים למעשה, רק שאחד מהם פתוח להמהרה – ‘Core i9-12900HK שעליו מספרת אינטל שהוא מציג ביצועים חסרי תקדים. לטענת החברה, הוא מציע עד 40% שיפור ביחס לדור הקודם ומתעלה בביצועיו על מתחריו בשוק המחשבים הניידים – מעבדי הדגל של אפל, M1 MAX ו-M1 PRO, ו-Ryzen 5900HX של AMD. המעבד המסוים הזה מכיל 6 ליבות ביצועים ו-8 ליבות יעילות במהירות של עד 5.0 גיגה-הרץ. כל המעבדים במשפחת ה-Core-H של Alder Lake עובדים ב-TDP של 45 ואט. מעבדי הסדרה החדשה Core-P, עם TDP של 28 ואט, וה-Core-U עם TDP של 9-15 ואט, יוצגו בהמשך 2022. מובילאיי מציעה מערכת AV לצרכנים החברה הבת של אינטל הציגה ב-CES את EyeQ Ultra, שלפי החברה היא מערכת רכב אוטונומי על שבב, שהיא המתקדמת ובעלת הביצועים הגבוהים ביותר שהציגה החברה עד היום, שפותחה מהיסוד כדי לספק פתרון שלם לנהיגה אוטונומית. בחברה טוענים שמדובר בשבב ה-AV החסכוני ביותר בתעשייה, כדי לספק את הכוח והביצועים המדויקים הדרושים עבור כלי רכב אוטונומיים, מתוך הנחה שקרוב לוודאי שיהיו כלי רכב חשמליים לחלוטין. השבב הראשון אמור לצאת מקווי הייצור לקראת סוף 2023, והייצור ההמוני אמור להתחיל ב-2025. כן הציגה החברה שתי מערכות חדשות לשוק ה-ADAS – מערכות סיוע מתקדמות לנהגים. EyeQ6L היא היורשת של של EyeQ4, במארז שגודלו רק 55% מזה של קודמו. פתרון זה מבוסס על קופסה אחת על השמשה הקדמית, והוא מספק עוצמת למידה עמוקה, תוך צריכת הספק נמוכה במיוחד למערכות ברמת L2. מערכת EyeQ6H תתמוך במערכות ADAS ברמת הפרימיום עם כיסוי חיישנים מלא של 360 מעלות. לפי מובילאיי, היא שוות ערך לשתי מערכות EyeQ5 במונחים של כוח מחשוב, והיא תומכת בוויזואליזציה לנהג ומתפקדת טוב יותר מקודמתה תחת עומסי עבודה כבדים של בינה מלאכותית.

במשך עשרות שנים, עוד משנות ה-70' של המאה הקודמת, היו מסדי נתונים רלציוניים הסטנדרט הכמעט יחידי למסדי נתונים. לאורך כל השנים שימשה שפת SQL פתרון יציב, קל לשימוש, אמין ומוכר מאוד, כפי שיעידו מיליוני מפתחים ומנהלי מסדי הנתונים בכל העולם. שפת SQL הייתה פורצת דרך, ולא סתם – זו השפה של מסדי הנתונים הרלציוניים, שהיו המנוע מאחורי הנתונים של כל ארגון, גדול כקטן, במשך עשורים רבים. אבל בשנת 2009 החלו להתפתח מערכות שאינן רלציוניות, המכונות NoSQL. עומד במבחן הזמן  האקו-סיסטם של כלי SQL, אשר כולל כל דבר מאקסל ועד Spark SQL, נמצא בשימוש על ידי יותר מ-60% מהארגונים בעולם. הישג מרשים ביותר, במיוחד אם מתחשבים בעובדה שהשפה חגגה 48 אביבים לא מזמן. אבל זה לא תמיד היה כך. לפני כעשור היו כאלה שסברו, שמסדי נתונים רלציוניים, ואיתם שפת SQL, מתקרבים לקיצם. לכולם היה ברור, שהמערכות הרלציוניות לא נבנו לעידן החדש, שבו כמות עצומה של משתמשים ושירותים מחוברים למערכת, ובהתאם – מייצרים כמות מידע עצומה במהירות רבה. גם הרצון לספק חוויית שימוש מהירה וחלקה, לתמוך בגידול מהיר (Scale) והמעבר למתודולוגיות פיתוח מהיר (Agile) – כל אלה הובילו לעלייתו של דור חדש של מערכות מסדי נתונים – מערכות NoSQL. מערכות אלה פותחו כדי להשתחרר מהמגבלות של מסדי הנתונים הרלציוניים, וכיום הן מהוות נתח שוק הולך וגדל בשוק מסדי הנתונים. אפילו עלייתן של מערכות ה-NoSQL, אשר רובן אינן תומכות בשפת SQL, לא באמת שינתה את ההעדפה של קהילת המפתחים להמשיך ולהשתמש בשפת SQL שיתוף פעולה במקום תחרות למרות עלייתן של מערכות NoSQL, המערכות הרלציוניות המסורתיות עדיין מהוות את נתח השוק העיקרי בשוק מסדי הנתונים. הסיבה העיקרית לכך היא, שרוב מסדי נתונים מסוג NoSQL אינם תומכים באופן טבעי בשפת SQL. למעשה, שפת התשאול SQL היא אחת הסיבות העיקריות שבגינה משתמשים נשארו נאמנים לאורקל, SQL Server ודומיהן. אין שפת שאילתות אשר מסוגלת לבטא אילו נתונים צריך לקרוא, לשנות או לייצא, כפי ש-SQL יכולה, והיא עושה זאת באופן מדויק וידידותי. גם אין שפה אחרת אשר נתמכת בצורה כה נרחבת על ידי כלים שונים, מערכות הפעלה, קונקטורים ושפות תכנות ומוכרת היטב לקהילת המפתחים. כמעט יובל של שימוש הוא כנראה ההוכחה הטובה ביותר לכך. אפילו עלייתן של מערכות ה-NoSQL, אשר רובן אינן תומכות בשפת SQL, לא באמת שינתה את ההעדפה של קהילת המפתחים להמשיך ולהשתמש בשפת SQL. זאת הסיבה שבגינה כמה יצרני מערכות NoSQL החלו להציג תמיכה מלאה או חלקית בשפת SQL במוצריהן. הללו מספקים מודל נתונים גמיש, תמיכה טבעית בפורמט JSON, ביצועים יוצאי דופן ואפשרות לגדול – לצד השימושיות שמעניקה SQL. מערכות אלה מאפשרות לבצע מיליוני פעולות בשנייה, ובמקביל להריץ אלפי שאילתות תובעניות – הכל באמצעות SQL. לצד מערכות אלו, נוסף סוג חדש של מסדי נתונים, אמנם רלציוני, אך מספק סקלביליות על ידי ביזור נתונים. מערכות אלו מכונות NewSQL. מערכות NewSQL מעדיפות את המבנה הטבלאי ואינן תומכות באופן טבעי במודל נתונים גמיש. עם זאת, הן מאפשרות להריץ את מסד הנתונים על מערכות מבוזרת (Clusters) הניתנות להרחבה, ובכך מאפשרות ליותר תהליכים לגשת למידע במקביל. ל-SQL עדיין יש פוטנציאל גדול גם ענקיות הטכנולוגיה המובילות הבינו היטב את הפוטנציאל של SQL. אמזון מציעה לאחרונה שפה בשם PartiQL, הדומה מאד ל-SQL (אם כי לא מספקת את הפונקציונלית המלאה של SQL) ומאפשרת באמצעותה גישה לנתונים במערכת ה-NoSQL שהיא מציעה בשירות הענן שלה. במאמר שפורסם על ידי גוגל ב-2017, הסבירה ענקית הטכנולוגיה מדוע היא יצרה את מערכת ה-NewSQL שלה. הסיבה לכך הייתה פשוטה – היא נדרשה לשפת שאילתות חזקה, שתסייע לה להתגבר על קשיים רבים שמפתחי אפליקציות OLTP התמודדו איתם. כיום, SQL עודנה שפת השאילתות המובילה הודות ליכולותיה, והיא ממשיכה להתפתח ולהתאים את עצמה לדרישות העולם המודרני, זאת באמצעות חידושים כמו ++SQL, אשר מציעה את מלוא הפונקציונליות של SQL יחד עם תמיכה מלאה במידע המאוחסן בפורמט JSON. בסיס המשתמשים העצום של SQL ימשיך להיות המנוע העיקרי להתפתחותה ולשיפורה של השפה – גם בגילה המופלג.   הכותב הוא מנכ״ל קאוצ'בייס (Couchbase) ישראל, רוסיה ומדינות CIS.  

Veganzone – שהושקה במטרה לחבר קרוב ל-100 מיליון טבעונים ברחבי העולם – היא פלטפורמה שבה משתמשים צמחונים וטבעונים בכדי ליהנות מקהילה המבוססת על ערכים משותפים. בעזרת האפליקציה ניתן  לגלות מסעדות, מוצרים, אירועים, חדשות, מתכונים וגם אנשים הנמצאים בקרבת המשתמש. עוד מציע השירות סורק מוצרים טבעוני נטולי אכזריות, מחשבון טבעוני, מידע על תזונה, חדשות טבעוניות ועוד. הפלטפורמה השלימה כעת את תהליך הבטא והחלה את השקתה ב-196 מדינות. שטבעוניי העולם לא ירגישו יותר לבד Veganzone נוסדה בניו יורק במרץ 2021 על ידי סלין טויין, מוראט אקסו ואוגו צ'אן עלי. השירות שהיא מציעה קיבל את ההשקעה הראשונה שלו מפרויקט פוקוס גלובל, מה שהביא את החברה להערכת שווי של 3 מיליון דולר במרץ. כעת היא מארגנת סבב השקעה חדש למשקיעים חדשים בפברואר 2022. "Veganzone נמצא כאן כדי לוודא שכל מי שמעוניין באורח חיים על בסיס צמחוני או טבעוני ירגיש בבית, יכול לשאול שאלות, ללמוד בקלות ולשתף את החוויה שלו, כי אנחנו רוצים שטבעונות תהיה נגישה לכולם", אמר אקסו, המייסד והיזם של הפלטפורמה. "האפליקציה מקודמת גם לצמחונים, כי כל כך הרבה מהם שוקלים ללכת עד הסוף ללא אכזריות ולהפוך לטבעונים, ולכן מספר הטבעונים ברחבי העולם מראה עלייה מטאורית. Veganzone זמינה ללא תשלום בחנות Google Play וב-App Store. בואו להצטרף אלינו!", הוסיף אקסו. Veganzone הוכתר כמוצר הטוב ביותר של היום, כמוצר הטוב ביותר של השבוע וכמוצר השלישי הטוב ביותר של החודש, בהתאמה, מתוך 2,880 מוצרים על Producthunt.com בחודש מרץ. כשליש מהבריטים והאמריקנים בדרך אליה. טבעונות. צילום: פיקסביי העולם משנה הרגלי צריכה – נסיקה במספר הטבעונים העולמי אם התנועה הטבעונית תשמור על קצב הצמיחה הנוכחי שלה, בעוד עשר שנים, לפחות אחד מכל חמישה אנשים יהיה טבעוני. Veganuary – ארגון ללא מטרות רווח המעודד אנשים ברחבי העולם לנסות טבעונות לחודש ינואר ואילך – ערך סקר ובו התגלה כי 32% מהאמריקנים מתכננים לאכול יותר מזונות על בסיס צמחי בשנת 2022. לפי דיווחי העמותה, במהלך הקמפיין של Veganuary לשנת 2021, יותר מ-500,000 אנשים התחייבו לנסות תזונה טבעונית, בעוד שיותר מ-825 מוצרים טבעוניים ואפשרויות תפריט חדשות הושקו במדינות המפתח שבהן רץ הקמפיין. בנוסף, על פי דיווח שהתפרסם באחרונה בגרדיאן, גם בבריטניה יותר משליש מהתושבים מעוניינים להפוך לטבעונים, כך לפי תוצאות סקר חדש המצביעות על כך שמספר האנשים שאוכלים תזונה צמחית זינק בשנתיים האחרונות. 36% מהמבוגרים הבריטים מאמינים שאכילת תזונה טבעונית או צמחית היא "דבר ראוי להערצה", כך מצא סקר YouGov, שערך Veganuary בממלכה המאוחדת, ושבו השתתפו 2,079 מבוגרים.  ההערכות האחרונות טוענות שיש 100 מיליון טבעונים בעולם, ו-800 מיליון צמחונים. המספר הכולל של טבעונים, צמחונים וכל הקטגוריות הקשורות, קרוב ל־14% מאוכלוסיית העולם – וגדל מדי יום.

"פתרונות ה-Low-Code מביאים איתם מהפכה תעשייתית של ממש, ומשנים ללא הכר את יעילות הארגונים ואת מהירות התגובה שלהם", כך אמר גילי רגב, מנכ"ל פרוסיד (Proceed), בראיון עימו לקראת כנס Low-Code ISRAEL השנתי של החברה. הכנס יתקיים בסוף החודש, באופן וירטואלי, בשיתוף אאוט סיסטמס (Outsystems). "ה-Low-Code הוא גיים צ'יינג'ר" רגב ציין כי "תחום פיתוח התוכנה הוא תחום רותח כרגע. הביקוש למפתחים עצום והמשכורות בעלייה משמעותית. האתגר של גיוס ושימור טאלנטים הפך להיות אחד האתגרים המרכזיים שעימם מתמודדים מנהלי פיתוח במגוון רחב של ארגונים. עבורם, עולם ה-Low-Code הוא לא פחות מגיים צ'יינג'ר. פיתוח ב-Low-Code ניתן לביצוע בהיקפים משמעותיים, בקצבים של פי חמישה עד 10 מקצב הפיתוח המסורתי, ועם עובדים פחות מנוסים. זאת, מבלי להתפשר על התפוקות, האבטחה, הסקיילביליות, השימוש מחדש (Reuse), ובכלל – על היכולות הטכנולוגיות של המערכות המפותחות". "בתחילת הדרך של אאוט סיסטמס ראינו בעיקר שימוש בפלטפורמה לטובת פיתוח טפסים מקוונים ואפליקציות פשוטות. אלא שבשנים האחרונות ארגונים הבינו את היכולות של הפלטפורמה שלה והחלו לפתח אפליקציות קריטיות, פורטלים, אפליקציות מובייל ואפילו מערכות ליבה בעזרתה", הוסיף רגב. "אתגר נוסף של מנמ"רים ומנהלי פיתוח במגזר האנטרפרייז נוגע בצורך להנגיש סביבות פיתוח ישנות לדרישות של העולם הדיגיטלי", אמר. "כך, לדוגמה, בארגונים רבים מערכות הליבה והלגאסי עודן מבוססות על סביבות COBOL ישנות. קיים קושי להתאים את הסביבות הללו לדרישות העולם הדיגיטלי. אאוט סיסטמס מאפשרת להתממשק בצורה פשוטה למערכות הליבה, לשלוף משם את המידע הרלוונטי ולהציגו בצורה פשוטה, חדשנית ומעודכנת". רגב יודע על מה הוא מדבר: כבר כמה שנים שפרוסיד – שכאמור, בראשה הוא עומד – מייצגת ומטמיעה בישראל את סביבת הפיתוח של אאוט סיסטמס, חלוצת תחום ה-Low-Code. אאוט סיסטמס פעילה מזה כשני עשורים והיא פיתחה פלטפורמה שמאפשרת פיתוח תוכנה כמעט ללא כתיבת קוד, בדגש על תכנות באמצעות ממשקים גרפיים וקונפיגורציות. "70% מפעילות הפיתוח תהיה ב-Low-Code" מעיין שלום, מובילת טכנולוגיות Low-Code בפרוסיד, ציינה כי "אתגר נוסף של מערכות שלא פותחו ב-Low-Code הוא שנדרש לשדרג ולתחזק אותן באופן שוטף. כך, לדוגמה, אם גדל מספר המשתמשים – נדרש להגדיל את כמות משאבי המחשוב. כמו כן, נדרשים שדרוגים לשרתים או אבטחת מידע. עם אאוט סיסטמס את.ה מקבל.ת סביבה שלמה ואוטונומית – הגדלה של משאבים תבוצע אוטומטית, וכך גם שדרוג של מערכות אבטחת המידע". האטרקטיביות הזו של תחום ה-Low-Code נבדקה גם על ידי חברות המחקר הבינלאומיות. כך, למשל, "גרטנר קובעת שעד 2024, כ-70% מפעילות הפיתוח תהיה מבוססת Low-Code", ציינה שלום. מעיין שלום, מובילת טכנולוגיות Low-Code בפרוסיד. צילום: ריקי גובאני לדבריה, "אחד היתרונות של סביבת הפיתוח מבוססת ה-Low-Code של אאוט סיסטמס הוא החסכון הדרמטי בהוצאות הפיתוח, שהן משמעותיות בעולמות ה-IT. הסביבות הללו מצריכות כוח אדם טכנולוגי יקר פחות, והתוצרים מתקבלים במהירות רבה יותר. כל זה בא לידי ביטוי בשורה התחתונה – בתקציב הפיתוח. זה מפנה משאבים לקידום יותר פעילויות פיתוח, ולביצוע תוכניות עבודה עמוקות ועשירות הרבה יותר ביחס ליכולות של סביבות הפיתוח המסורתיות". שלום סיכמה באמרה כי "הניסיון העשיר שלנו בפלטפורמה של אאוט סיסטמס מאפשר לנו להציע את כל המכלול: רישוי, פיתוח, הדרכות ועוד. פרוסיד מציעה One stop shop לתחום". מתעניינים ב-Low-Code ובפיתוח תוכנה? רוצים לשמוע עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל מגייס בימים אלה עשרות מומחי אבטחת מידע והגנת סייבר – כך נודע לאנשים ומחשבים. הם מגויסים לטובת הקמת קבוצה חדשה, Offensive Security Research, שתורכב מחוקרות וחוקרי אבטחה שיתקפו את Windows, לינוקס ומערכות משובצות מחשב (Embedded), במטרה לאתר חולשות ופרצות במערכות ההפעלה ולפעול לתיקונן. הקבוצה החדשה תתקיים תחת פעילות אזו'ר – פלטפורמת הענן של מיקרוסופט, והיא תכלול בתוכה כמה תתי קבוצות: קבוצת הקריפטוגרפיה, שהוקמה לפני כחצי שנה, שפועלת בעולם אבטחת המידע ושמתרחבת כעת לתחומים נוספים, כגון הזדהות ללא סיסמה; קבוצה לניהול רכיבים, שתייצר יכולות ניהול מרחוק ו-BYOD (הבא את המכשיר שלך) למכשירים מבוססי Windows; קבוצת פיתוחAppguard; וקבוצת ניהול מוצר. החברים בקבוצה החדשה יהיו בעלי רקע משמעותי בעולמות האבטחה, אנשי מוצר, מנהלים ומהנדסים מתחילים ללא ניסיון (ג'וניורים). חברי הקבוצה יוכלו לעבוד במקביל באתרי המו"פ של הענקית מרדמונד בישראל – בתל אביב, בחיפה ובהרצליה, או באתרים החדשים שייפתחו בבאר שבע ובירושלים. בימים הקרובים תוכרז זהותו של מי שיעמוד בראש הקבוצה החדשה. "המטרה: לשפר את השירותים בענן שלנו" בראיון לאנשים ומחשבים אמר אוהד יאסין, מנהל חטיבת פיתוח באז'ור לתחומי הבינה המלאכותית, המדיה והאחסון במו"פ של מיקרוסופט בישראל כי "למרות המילה 'התקפי', הרי שלא מדובר בסייבר התקפי. המטרה שלנו הגנתית: אנחנו תוקפים את עצמנו במטרה לשפר את השירותים המתקבלים בענן שלנו. אנחנו רוצים לשפר את איכות מערכות ההפעלה שרצות על אז'ור. אנשי הקבוצה יתקפו אותנו בגרסאות וברכיבים שטרם יצאו לשוק. הם יבדקו את כל המערכות הנמצאות בשימוש באופן נפוץ על הענן שלנו". לרוחב פעילות המו"פ של מיקרוסופט בעולם יש כמה קבוצות שפועלות לאבטחת חלקים שונים בסביבות העבודה של החברה – תחנות ורכיבי קצה, נוזקות, תשתיות ותקשורת. בארצות הברית כבר יש קבוצת מומחים שפועלת בעולם אבטחת מערכות ההפעלה, והקבוצה הישראלית המוקמת בימים אלה תהיה השנייה בעולם שעושה זאת. "לאנשי הצוות בקבוצה החדשה תהיה גישה לקוד המקור של Windows", אמר יאסין. "מדובר בהזדמנות נדירה להיחשף לקוד של מערכת ההפעלה הפופולרית, שנמצאת כמעט בכל מחשב בעולם. כך, מתייתר הצורך בהנדסה לאחור ובביצוע תהליכים מורכבים: ברגע שנאתר בעיית אבטחה, מיד נוציא לה תיקון. מדיניות החברה היא לתת פומבי לכל אירוע ולענות לשאלות של תיעוד הגרסה, איך והיכן נמצאו בעיות האבטחה, מה הטלאי שעוזר לסגור אותה ועוד". אוהד יאסין, מנהל חטיבת פיתוח באז'ור לתחומי הבינה המלאכותית, המדיה והאחסון במו"פ של מיקרוסופט בישראל. צילום: רונן אקרמן לדבריו, "חברות וחברי הקבוצה יעצבו את התפקיד שלהם בעצמם: תינתן להם הבחירה מה לחקור בתוך מערכות ההפעלה. מלבד זיהוי נקודות חולשה, החוקרים יקחו חלק פעיל במציאת הפתרון לבעיות ויעבדו בצמוד לקבוצה ההנדסית של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, כדי לפתור אותן. כך, באופן ייחודי בתעשייה, חוקרי הקבוצה ילוו את הבעיה מתחילתה ועד סופה". "מדובר בתפקידים מורכבים ומאתגרים", סיכם יאסין, "שכן כל תיקון חולשה שלא יתבצע באופן מדויק עלול להוביל להשלכות רחבות היקף, שישפיעו על אנשים רבים. הגידול בשימוש של ארגונים בענן, כמו גם העלייה בפעילויות אונליין, מעמידים אתגרים חדשים בפני ארגונים מכל סוג וגודל. אנחנו עובדים על מנת לצמצם את היקף הפגיעויות והחשיפות, למנוע אירועי אבטחה – ואנחנו עושים זאת במגוון דרכים. הקמת קבוצת התקיפה הזו היא עוד דרך לטיפול בבעיה". מיקרוסופט משקיעה באבטחה – גם בישראל הענקית מרדמונד לא נחה לרגע בפעילותה בישראל, כולל ברכישות שהיא מבצעת בארץ של חברות בתחומי האבטחה והסייבר: במאי 2020 היא ביצעה את הרכישה החמישית של חברת סייבר מקומית – CyberX – ושילמה תמורתה כ-170 מיליון דולר. CyberX פועלת בעולם האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT) ובאבטחת מערכות הבקרה התעשייתיות. ב-2015 ערכה הענקית מרדמונד את הרכישה הגדולה ביותר שלה בישראל: היא קנתה את אדאלום תמורת 320 מיליון דולר. אדאלום הוקמה ב-2012 על ידי שלושה יוצאי המחשוב הצה"לי: אסף רפפורט, עמי לוטבאק ורועי רזניק. המערכת של אדאלום מאפשרת לארגונים לנטר פעילות עובדים ולזהות התנהגויות חריגות. היא מספקת לארגונים אבטחת מידע בתצורת מחשוב ענן (Security-as-a-Service) וכן אבטחה על אפליקציות בענן. אדאלום התפרסמה לאחר שחשפה בתחילת העשור הקודם פרצת אבטחה ב-Office 365 של מיקרוסופט. בעקבות הרכישה עברו השלושה למיקרוסופט, ורפפורט שימש כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. בהמשך הם עזבו את הענקית מרדמונד והקימו ביחד את Wiz – שבתוך תשעה חודשים הפכה ליוניקורן ולאחר מכן המשיכה בצמיחה מואצת. עוד ב-2015 רכשה מיקרוסופט את סקיור איילנדס תמורת 150 מיליון דולר. זו פיתחה טכנולוגיה שמנטרת את מיקום המסמכים הארגוניים ברחבי הרשת הארגונית. ב-2017 מיקרוסופט הוסיפה לפורטפוליו החברות שלה את הקסאדיט תמורת עשרות רבות של מיליוני דולרים. זו פעלה בתחום ניהול התגובות לאירועי סייבר, מתוך מטרה לקצר את משך התהליך ולצמצם את הזמן שבו ההאקרים משוטטים בחופשיות במערך ה-IT הארגוני, לאחר שפרצו אליו. ב-2014 היא קנתה תמורת 200 מיליון דולר סטארט-אפ ישראלי נוסף בתחום הסייבר – אאורטו, שהמוצר שלו מספק הגנה מפני מתקפות סייבר על הרשת הארגונית, בהתבסס על לימוד וניתוח המידע משני הצדדים – הן ממשתמשי הקצה והן מאנשי הארגון שמרכזים את הנתונים.

קלאודיו בייסרמן מונה לסמנכ"ל מכירות בחברת באבקום סנטרס מבית מטריקס, המספקת לארגונים המובילים בישראל, שירות מיקור חוץ בתחום השירות, הדיגיטל, מוקדי מכירות, תמיכה טכנית, בק אופיס, טכנולוגיות מתקדמות בתחום השירות ושירותי AI. במסגרת תפקידו, יהיה בייסרמן אמון על ניהול מערך המכירות של באבקום ובניית אסטרטגיה עסקית למיצוב החברה כשחקן מוביל בתחום ה-BPO בישראל  והמשך ההובלה בעולמות מיקור החוץ בתחומי השירות ומוקדי השירות. בתפקידו הקודם כיהן בייסרמן כמנהל פיתוח עסקי ומכירות בג'ון ברייס – זרוע ההדרכה של מטריקס – והיה חתום על הישגים משמעותיים בעולמות פרויקטי ההדרכה וההטמעה כולל פרויקטי BPO בתחום. בייסרמן מביא איתו ניסיון עשיר בתחום והיכרות של 15 שנה עם המגזר הציבורי.