ווטסאפ הוסיפה אתמול (יום ב') את האפשרות לשלוח הודעות שנעלמות לאחר 24 שעות וזכתה מיד למבול של ביקורות מצד ארגונים למען ילדים. בבלוג שבו פרסמה את השינוי, ציינה ווטסאפ, שהמטרה שלה הייתה "לחבר את העולם בפרטיות". האפשרות למחוק הודעות ושיחות לאחר שבעה ימים הוספה על ידי ווטסאפ בשנה שעברה, והחל מהשבוע הוסיפה ווטסאפ אפשרויות מחיקה לאחר 24 שעות, או ולאחר 90 ימים. המשתמשים גם יוכלו להפעיל את תכונת ההודעות הנעלמות כברירת מחדל לכל השיחות שלהם. עוד צוין בבבלוג, כי "יש קסם מסוים כשיושבים עם מישהו ומשתפים מחשבות אישיות בביטחון הנובע מ

על שולחן הכנסת הונחה אתמול (ב') הצעת חוק של ח"כ מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה), שלפיה תתאפשר חשיפת הפרטים של גולשים שמפרסמים פוסטים פוגעניים ואלימים ברשתות החברתיות. כמו כן, הצעת חוק כוללת צעד מרחיק לכת, שיסמיך את בית המשפט לדון בתלונה על פוסט או כל תוכן פוגעני ברשת ולהורות על הסרתו בתוך 24 שעות. עוד בטרם נדונה, הצעת החוק נתקלת בהתנגדות מצד האופוזיציה, בטענה שהיא תשמש לסתימת פיות של מי שמבקר את הממשלה. להצעת החוק הצטרפו הח"כים צבי האוזר ומיכל שיר סגמן, אף הם מתקווה חדשה, מירב בן ארי מיש עתיד, ויעל רון בן משה ורות וסרמן לנדה מכחול לבן. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "האינטרנט הפך לאמצעי נגיש ויעיל לתקשורת, ומשמש זירה להבעת דעות ושיח ציבורי כמעט ללא הגבלות. אחד המאפיינים הוא אפשרות להתבטא באופן אנונימי. עם זאת, אין לראות באינטרנט עיר מקלט המאשרת ביצוע מעשי עוולה או הפרת זכויות בלי לתת על כך את הדין. כנגד הזכות להתבטא באופן אנונימי עומדת זכותו של מי שסבור כי ניזוק לפנות למיצוי הדין". על פי הצעת החוק, מי שיראה את עצמו נפגע מפרסום כלשהו ברשת יהיה רשאי לבקש מספק השירות שדרכו הוא גולש לחשוף את פרטי המפרסם, וזה יספק לו את המידע, אם המפרסם יסכים. אם המפרסם יסרב, הנפגע יהיה רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו להורות על חשיפת הגולש האלמוני. או אז, בית המשפט יוכל לחייב את ספק השירות לפרסם את זהותו של הכותב, גם ללא הסכמתו, או להורות על הסרתו של לדברי ח"כ הלוי, הצעת חוק שומרת על האיזון בין הזכות לפרטיות לחופש הביטוי. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שבה הכנסת נדרשת להצעות חוק בנושא זה. בקדנציה הקודמת הוגשה הצעה דומה, בתמיכתו של מי שהיה אז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אולם היא לא אושרה בסוף. כעת האופוזיציה מתנגדת להצעה, כאמור. רעיון טוב – אבל "24 שעות זה המון זמן" מומחי רשת אמרו שהרעיון שעומד בבסיס הצעת החוק הוא טוב ושהגיע הזמן לשנות כיוון בטיפול בשיח האלים. אולם, לדבריהם, יש סימן שאלה גדול האם באמת ניתן יהיה להסיר פוסטים בתוך 24 שעות. מנגד, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה כי "24 שעות זה המון זמן בחיי רשת חברתית, והנזק יכול להתגבר בפרק הזמן הזה". טרם נקבע דיון בהצעת החוק.

"השקת Google Pay היא בשורה משמעותית לצרכנים הישראלים כאשר החל מהיום, רובם המוחלט יוכל ליהנות מרכישות בטוחות ומהירות בארץ ובעולם", כך אמר ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל שירות Google Pay מושק היום (ג') בישראל, ויאפשר למיליוני ישראלים בעלי מכשירי אנדרואיד לשלם על רכישות בתוך מספר שניות, וליהנות מהגנה מתקדמת על פרטי כרטיסי האשראי שלהם. תשלום באמצעות Google Pay אפשרי בכל מקום המקבל תשלומים ללא מגע. כדי להשתמש ב-Google Pay צריך פשוט להוריד את האפליקציה מחנות ה-Google Play ולהוסיף כרטיס אשראי של כל אחד מהבנקים וחברות האשראי התומכים באפליקציה. על מנת לשלם בחנויות, יש לבטל את הנעילה של מסך הטלפון ולהניח אותו בסמוך למסוף, מבלי לפתוח את האפליקציה. התשלום באמצעות Google Pay זמין כעת בישראל עבור כרטיסי אשראי שהונפקו על ידי הבנקים התומכים: פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, הבינלאומי הראשון ויהב ושל כל חברות כרטיסי האשראי: ישראכרט, כאל ומקס. ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל. צילום: גוגל ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל, אמר כי "השקת Google Pay היא בשורה משמעותית לצרכנים הישראלים כאשר החל מהיום, רובם המוחלט יוכל ליהנות מרכישות בטוחות ומהירות בארץ ובעולם. הביקוש הגבוה לשירותי Google Pay הביא לכך שכל המוסדות הפיננסיים הבולטים בארץ חברו אלינו, בכדי להטמיע את השירות עבור לקוחותיהם".  אבטחה היא מרכיב מרכזי בעיצוב של Google Pay. המספר האמיתי של כרטיסי האשראי או החיוב לעולם לא נשמרים במכשיר הנייד או מועברים לאף בית עסק. בעסקאות שמתבצעות באמצעות Google Pay נעשה שימוש במספר כרטיס וירטואלי הנקרא אסימון, שהוא ספציפי למכשיר. האסימון משויך לקוד אבטחה דינמי שמשתנה עם כל עסקה. כמו כן, אם מכשיר הסמארטפון אבד או נגנב, משתמשים יכולים פשוט להשתמש בפונקציית "מצא את המכשיר שלי", כדי לנעול מיידית את המכשיר שלהם מכל מקום, לאבטח אותו בסיסמה חדשה, או אפילו למחוק אותו מהמידע האישי שלהם. אין צורך לבטל את הכרטיס עצמו, מכיוון שהנתונים שלו אינם מאוחסנים במכשיר.

אינטל רכשה את סקרינובייט (Screenovate) הישראלית, חברת סטארט-אפ הפועלת בתחום חוויית המשתמש. היקף הרכישה לא פורסם, אולם גורמים בשוק העריכו אותו בכ-150 מיליון דולרים. סקרינובייט מאפשרת אינטראקציה חלקה ויעילה בין מכשירים ומסכים רבים, תוך שמירה על איכות, ביצועים וחוויית משתמש אופטימליים. מוצריה נמכרים ליצרני המחשבים המובילים בעולם. מאז הקמתה ב-2010 גייסה החברה כשבעה מיליון דולרים, בעיקר מאינטל קפיטל, לצד מענקים שקיבלה, מקרנות דוגמת BIRD. החברה הוקמה על ידי ארבעה, בהם ד"ר שוקי גלזר, המשמש כמנכ"ל. במשך שבע שנים ועד לאחרונה הייתה סקרינובייט אחת מחברות הפורטפוליו של אינטל קפיטל, זרוע ההשקעות של ענקית השבבים, ועם רכישתה יצטרפו 40 עובדיה לקבוצת מחשוב הקליינט של אינטל, האחראית על עולמות ה-PC. הסיבה לרכישה, לפי אינטל, היא כי "הטכנולוגיה שפיתחה סקרינובייט חשובה לפעילותה של אינטל ותחזק את פלטפורמת EVO שלה, שנועדה לספק את חוויית השימוש הטובה ביותר ב-PC, הדרושה מאוד למשתמשים. הלקוחות של אינטל מעידים שמשתמשים מחפשים מעברים חלקים בין כל המכשירים שלהם ובמיוחד בין ה-PC לטלפון". ד"ר גלזר אמר, כי "סקרינובייט היא חלוצה ומובילה בפיתוח טכנולוגיה לשילוב מתקדם בין מכשירי קצה המבוססים על מערכות הפעלה שונות. יש לה שותפויות איתנות עם שחקנים מובילים בתעשייה. ההזדמנות להפוך לחלק מאינטל, עם כיסוי השוק, הטכנולוגיה והקישוריות שלה, פותחת אופקים חדשים לכולנו". ג'ים ג'ונסון, סגן נשיא ומנכ"ל הנדסת פלטפורמות קליינט באינטל, ציין כי "ממחקרים רבים שעשינו בתחום עולה חשיבותה העצומה של חוויית המשתמש באופן בלתי תלוי בסוג המכשיר שבו הם משתמשים. בין צורכי הלקוחות שלנו נמנה הצורך בחוויית שימוש חלקה ויעילה ב-PC ובפלטפורמת Evo שלנו. סקרינובייט מספקת פתרונות ללקוחותינו במצבים של אינטראקציה בין מגוון מכשירים". היסטוריה של רכישות בארץ הקודש בנובמבר 2003 אינטל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי מוביליאן, המפתח שבבים לסלולר תמורת כעשרה מיליוני דולר. במאי 2010 רכשה אינטל את חברת השבבים קומסיס הישראלית, שלה יכולות בתחום ה-WiMAX. בספטמבר 2010 רכשה אינטל את נאוקלאוס הישראלית, שהציעה פתרונות אבטחת מידע למערכות וירטואליות בארגונים, ב-1 מיליון דולר. ביולי 2011 היא רכשה את הסטארט-אפ הישראלי גרפטק (GraphTech Computers), שפיתח שירות לשליטה מרחוק על המחשב ברשת הסלולרית, תמורת כמה מיליוני שקלים. עוד באותה שנה, באוקטובר, רכשה אינטל את טלמאפ הישראלית לשירותי מיפוי, חיפוש וניווט בסלולר, תמורת יותר מ-250 מיליון דולרים, ובתוך פחות משנתיים אינטל סגרה את החברה. במרץ 2016 רכשה אינטל את Replay הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לצילום ולהצגה של שידורי ספורט, תמורת 175 מיליון דולר. במרץ 2017 רכשה אינטל את מובילאיי, העוסקת בתחום נהיגה אוטונומית, תמורת 15.3 מיליארד דולר. בדצמבר 2019 רכשה אינטל את חברת הבאנה לאבס, העוסקת בפיתוח מעבדים ליישומי בינה מלאכותית, תמורת שני מיליארד דולר. במאי 2020 רכשה אינטל את מוביט (Moovit) הישראלית בכ-900 מיליון דולרים.

בתמיכתו המלאה של הדירקטוריון שלה, הודיעה היום (ג') אינטל על כוונתה להנפיק את מובילאיי בארה"ב באמצע שנת 2022 באמצעות הנפקה ראשונית לציבור (IPO) של מניות חדשות של מובילאיי. לדברי החברה, המהלך צפוי לשקף ערך חבוי לבעלי מניות אינטל על ידי הפיכת מובילאיי לחברה נסחרת באופן עצמאי, שיתבסס על ההישגים המוצלחים של מובילאיי לאורך השנים וישרת את השוק המתרחב בתחומה. מובילאיי נוסדה על ידי פרופ' אמנון שעשוע הונפקה לציבור ב-2014, ונרכשה על ידי אינטל ב-2017. אינטל מחזיקה כיום ב-100% ממניות מובילאיי וצפויה להישאר בעלת מניות הרוב אף לאחר השלמת ההנפקה הראשונית לציבור. אינטל ציינה בהודעתה, כי אין לה כוונה לבצע ספין-אוף או למכור את בעלות הרוב שלה במובילאיי בדרך אחרת. מכיוון שאינטל, כבעלת הרוב, תמשיך לאחד את דו"חותיה של מובילאיי באופן מלא, לעסקה לא צפויה להיות השפעה על היעדים הפיננסיים של אינטל לשנת 2021 או לטווח ארוך יותר. החלטה סופית בדבר ההנפקה הראשונית לציבור, תנאיה והתזמון הסופי שלה תלויים בתנאי השוק וייקבעו על פיהם. פרופ' שעשוע ימשיך לשמש כמנכ"ל החברה. חברת מוביט (Moovit) שנרכשה לאחרונה, צוותי אינטל העובדים על פיתוח לידר ומכ"ם (רדאר) ופרויקטים אחרים של מובילאיי ימשיכו לפעול כחלק ממובילאיי. בארבע השנים שחלפו מאז נרכשה מובילאיי על ידי אינטל, החברה הגדילה את הכנסותיה באופן משמעותי, הובילה חידושים טכנולוגיים רבים וביצעה השקעות משמעותיות, במטרה לפתור את הסוגיות המדעיות והטכנולוגיות הקשות ביותר כהכנה לפריסה רחבת היקף של טכנולוגיות נהיגה אוטונומית. "הרכישה של מובילאיי על ידי אינטל הייתה הצלחה גדולה. מובילאיי הציגה רווחי שיא, שנה אחרי שנה, כאשר ב-2021, צפויים הרווחים להיות גבוהים ביותר מ-40% ביחס לאשתקד. עניין זה מדגיש את התועלת המשמעותית לשתי החברות במסגרת השותפות המתמשכת שלנו", אמר מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר. "אמנון ואני החלטנו שהנפקה ראשונית לציבור מהווה את ההזדמנות הטובה ביותר להתקדם על בסיס היכולת המוכחת של מובילאיי לחדשנות, ובתוך כך לאפשר גם שיקוף הערך החבוי עבור בעלי המניות". מובילאיי מפתחת מערכות עזר מתקדמות לנהג (ADAS) ופתרונות לנהיגה אוטונומית – שוק הצומח ומתפתח במהירות ומשנה את אופן הסעת הסחורות והאנשים ברחבי העולם. בשנת 2021 הרחיבה החברה את תוכניות הניסוי של הרכב האוטונומי בכמה ערים בארה"ב, אירופה ואסיה, חשפה את המונית האוטונומית (הרובו-טקסי) שלה, והכריזה על מספר שיא (41) של זכיות בפרויקטים חדשים עם יותר מ-30 יצרניות רכב מובילות ברחבי העולם. פרויקטים אלה כוללים מגוון טכנולוגיות, החל מהספקת טכנולוגיות לסיוע לנהג, עבור במערכות סיוע מתקדמות (L2+), ועד למערכות נהיגה אוטונומית מלאות. מובילאיי גם הבטיחה את התקשרותה במגוון עסקאות בתחום הניידות כשירות (MaaS) החל משנת 2023, כמו גם תכנון ייצור מערכות נהיגה אוטונומיות המיועדות לרכבים אוטונומיים, הן לעסקים (B2B) והן לצרכן קצה (B2C), וזאת החל משנת 2024. "מובילאיי נהנתה מצמיחה מואצת והזדמנויות רבות, מאז הצטרפותה למשפחת אינטל, כמעט שילשה את אספקת השבבים השנתית, את רווחיה ואת מספר העובדים מאז הרכישה", אמר שעשוע. "שיתוף הפעולה שלנו עם אינטל ממשיך לספק למובילאיי משאבים טכניים ותמיכה יקרי ערך, שהניבו תזרים מזומנים חופשי, דבר המאפשר לנו מימון פיתוח טכנולוגיות נהיגה אוטונומית מהכנסות שוטפות. שיתוף הפעולה  הטכנולוגי של מובילאיי ואינטל ימשיך לספק פתרונות פלטפורמה מעולים עבור לקוחותינו".

בימים אלו אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של מתקפות סייבר. האמצעים הקיימים כיום בשוק אינם נותנים מענה להתאוששות מהירה מתקלה כזו. יבמ השיקה לאחרונה מערכת הגנה אשר מספקת מענה לכך. Safeguarded Copy, הפתרון החדש שיבמ פיתחה, הינו עותק סמוי ומוגן לחלוטין בתוך מערך האחסון, המצריך גישה פיסית אל המערכת עצמה ובכך מונע אפשרות שהאקר יוכל לחדור למערכת מרחוק. היישום של Safeguarded Copy נדרש לצורך המשכיות עסקית והתאוששות מהירה במצב של מתקפה על המידע הייצורי והעתקי הגיבוי הסטנדרטיים. פתרון זה הוא הוא חלק מארכיטקטורת  Zero Trust, חבילת ההגנה של יבמ. מדיניות ההעתקים מוגנת על ידי סופר יוזר שנמחק בתום התהליך מנגנון ניהול הרשאות מאובטח מאפשר לסופר יוזר להגדיר את מדיניות ניהול ההעתקים. בתום התהליך, הסופר יוזר יכול להימחק מהמערכת כדי להשיג רמת אבטחה גבוהה ביותר. לדברי ניר קליינמן, מנהל טכנולוגיות בקבוצת מערכות, יבמ ישראל, "מטרתו של ההאקר היא זיהוי של כל ההעתקים והגיבויים בארגון ותקיפה של עותקי המידע בו זמנית על ידי הצפנה, מחיקה או שינוי. באמצעות ההעתקים החסינים (Safeguarded Copy) שאינם נגישים, אך זמינים להתאוששות בכל רגע נתון, הארגון יכול לקבל בחזרה את הנתונים המוגנים ולקצר את תהליך ההתאוששות משבועות לשעות בודדות. יכולת זו מוטמעת בכל מערכות האחסון מסדרת IBM Flash System , כאשר הרעיון מקורו בתחום המיינפרייים והוא זמין היום גם בסביבת המערכות הפתוחות. Safeguarded Copy כבר נמצא בשימוש של הלקוחות הגדולים ברחבי העולם. בישראל אנו נמצאים בשלבי ההטמעה בקרב לקוחות רבים". למה טייפים מגנטיים? "יבמ מאמינה שישנו הכרח לנתק את המידע מהרשת כדי להגן עליו, וזאת באמצעות קלטות טייפ מגנטיות שאינן נגישות, מחיקות או בנות שינוי. חלק מהחוזקות הבולטות של הקלטות הללו שהן אמינות, כלכליות ואינן חשופות למתקפות סייבר, ובכך מציעות אלטרנטיבה הטובה והבטוחה ביותר לייצור עותק בטוח, שיעמוד לרשות הארגון ברגע האמת. בשל כך, יבמ מעודדת ארגונים לשלב בפתרון האבטחה הארגוני גם ספרייה של טייפים מגנטים. ספריית Quntum Computing-Safe Tape Drive. צילום: מעבדות יבמ ציריך "התקן החדש ביותר של הקבוצה, LTO-9, כולל קלטות מגנטיות במסד 19, המאפשר לאגור מידע דחוס בנפח של עד 45טרה-בייט בכל קלטת, ולאחזר אותו בקצב של עד MB/s 400. כיום יבמ הינה בעלת הסמכות למוצרים העומדים בתקן LTO-9. בימים אלו החלו הדיונים על תקן הדור הבא, LTO-1060, שיופיע יחד עם הצפנה קוונטית. הדור הבא יהיה אחד ממוצרי החומרה הראשונים בשוק עם הצפנת קוונטום ורמת אבטחה שלא ניתנת לפריצה. יבמ מעריכה, כי הטייפים היוו ויהוו פתרון הכרחי בעידן התקפות הסייבר". לפרטים נוספים לחצו כאן.

חברת הטכנולוגיה SHAREit Group הודיעה כי אפליקציית שיתוף הקבצים, הזרמת התוכן והמשחקים שלה, SHAREit, דורגה בדו"ח האחרון של אפספלייר במקומות גבוהים בכמה קטגוריות, ובסיכום, היא ניצבת במקום הרביעי בעולם אחרי גוגל, פייסבוק וטיקטוק. בנוסף, היא הוכרה בין 10 האפליקציות הצומחות במהירות הרבה ביותר, בשל נפח הורדות גבוה במהלך הרבעון השלישי של 2021. הדירוג נעשה על ידי App Annie, שהיא פלטפורמה נחשבת בתעשייה למחקרים ולדירוגים בתחום המובייל. בשוק הישראלי, מפתחי אפליקציות ומפרסמים רבים כמו טסקין גיימס, קרייזי לאבס וקאנדיבור נעזרים ב-SHAREit להגדלת בסיס המשתמשים שלהם ולרכישת משתמשים באיכות גבוהה. התכונה העיקרית של SHAREit היא העברת קבצים מאדם אחד לשני שנמצאים במרחק קרוב. היא מאפשרת למשתמשים לשתף תמונות, מוזיקה ועוד באמצעות מכשירים אחרים, מבלי להשתמש באינטרנט פעיל. SHAREit ביססה את עצמה גם כפלטפורמת תוכן דיגיטלי חד פעמית, שמספקת למשתמשים שירותי משחקים וגילוי וצריכה של תוכן. בנוסף, יש באפליקציה של SHAREit מרכז משחקים ייעודי, שמציע משחקי HTML5, סרטוני גיימינג ואפשרות להורדת משחקים חמים. "מגפת הקורונה דחפה צרכנים ברחבי העולם לבלות יותר זמן בטלפונים הניידים שלהם, שם הם חיפשו אפשרויות בידור ומשחקים. זה עורר את השימוש ב- SHAREit בשווקים חדשים יותר והאיץ את אימוצה בשווקים הקיימים. באופן ספציפי, במקומות שבהם למשתמשים אין חיבור אינטרנט יציב, למשל, באמצעות היכולת הלא מקוונת שלה, הפכה האפליקציה תוכן דיגיטלי לנגיש יותר על ידי כך שאפשרה להם לשתף אפליקציות, מוזיקה, סרטונים ומשחקים עם עמיתיהם", אמר קאראם מלוטרה, שותף וסגן נשיא גלובלי ב-SHAREit. לדבריו, "שני ההישגים הגדולים האחרונים שלנו הדגישו היטב את קצב הצמיחה והערך של המוצרים ושירותי פלטפורמת השיווק שאנחנו מציעים ברחבי העולם, שזכו להכרה רחבה על ידי המשתמשים והשותפים שלנו." SHAREit Group היא חברת טכנולוגיה שבנתה חבילה מגוונת של יישומים, שהותקנו על ידי כמעט 2.4 מיליארד משתמשים ברחבי העולם – כולל אפליקציית הליבה, SHAREit. הקבוצה מציעה מכלים פופולריים בתחום השירות ועד ליישומי תוכן ובידור דיגיטלי. הרשת העסקית של SHAREit מגיעה ליותר מ-150 מדינות ב-45 שפות שונות.

ציניות היא דבר שהתרגלנו אליו, בטח בעולם החדש, שבו הכסף מעל לכל, וגם היא מהווה כלי לגיטימי להשיג אותו. אותו וצריכים פוליטיים – הציניות מככבת בקרב הפוליטיקאים, בטח בתקופת בחירות. היום (ג') נעשה אחד המהלכים הציניים ביותר בזמן האחרון: פייסבוק – או, בשמה החדש, מטא – יצאה בקמפיין להורדת שיח השנאה ברשת. הרשת החברתית ששיח השנאה בה מבעבע, ועל פי עדויות רבות, כולל של העובדת לשעבר וחושפת השחיתויות פרנסיס האוגן – בעידודה של החברה, היא זאת שנלחמת, או "נלחמת", נגד מה שהיא חיה ממנו. זה מזכיר את המשפט על החתול שנותנים לו לשמור על השמנת – רק שפה פייסבוק היא ה-"חתול" שנעמד ליד ה-"שמנת" ומנסה להראות שהוא שומר עליה בעצמו, למראית עין בלבד. מה בדיוק קרה? החברה השיקה קמפיין תחת הכותרת "תחשבו טוב", שמשתתפים בו ראשי המדינה וגם חברי כנסת שאצל חלקם, שנאתם אומנותם והם משתמשים בה כקרדום לחפור בו. ניתן למצוא שם את נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ראש הממשלה, נפתלי בנט, ראש הממשלה החליפי ושר החוץ, יאיר לפיד, שרת הפנים, איילת שקד, וגם שני ח"כים שמעוררים מחלוקות רבות – מירי רגב ומיקי זוהר (בקמפיין לא משתתפים כלל ח"כים ושרים מהשמאל, אלא אם אתם מחשיבים את לפיד כשמאל). כמו כן, מככבים בו סלבס כגון אנה זק, נדב אבקסיס, בל אגם, ג'ודי מוזס ופיטר פלצ'יק, הפרשן מוחמד מג'אדלה והעיתונאי רז שכניק. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בקמפיין "תחשבו טוב" של פייסבוק. צילום: צילום מסך מהסרטון פייסבוק, רואים לך את האיפור אין לי דבר וחצי דבר נגד אף אחד מהאנשים המוזכרים למעלה. אין לי ספק שהם, או לפחות רובם, הגיעו עם כוונה טובה ועם רצון שהשיח ברשת יהיה יותר נעים ופחות אלים. הם גם צודקים, והלוואי שזה מה שיקרה, והבריונות והשנאה במדיה החברתית יצטמצמו למינימום (הם לא ייעלמו אף פעם, לצערי). מה שאני לא אוהב הוא את הניסיון שיש כאן מצדה של פייסבוק לשים על פניה איפור ולהראות את עצמה כמי שתרבות השיח והדיון בפלטפורמה שלה ובכלל ברשת חשובה לה, ואף יותר מהעניין, וכתוצאה מכך המעורבות (וההכנסות), ש לקרוא לפייסבוק לדאוג לצמצום למינימום של שיח השנאה בפלטפורמה שלה זה חסר טעם, שלא לומר לתת לחתול לשמור על השמנת. לקרוא לרגולציה זה נדוש, וגם חסר טעם במידה מסוימת, כי הרשויות ברוב המקרים לא ששות להילחם מול תאגידי ענק. מה שנשאר הוא לכתוב על זה ולהביא את התרעומת לידי ביטוי פייסבוק עוררה באחרונה שורה של מחלוקות וזעם, ויש האומרים שזו אחת הסיבות המרכזיות לכך שהיא החליטה לשנות את שמה של החברה האם – לא הרשת החברתית – למטא. במרכז אותן מחלוקות עמדה החשיפה של שורה ארוכה מאוד של מסמכים פנימיים של פייסבוק, שמעידים על כך שהיא מעודדת את שיח השנאה ומרוויחה ממנו. היא חשפה את אותם מסמכים בפלטפורמות תקשורתיות מהמכובדות בעולם, בהן הוול-סטריט ג'ורנל ותוכנית התחקירים היוקרתית 60 דקות של CBS. האוגן אמרה בראיון לתוכנית כי "אחת ההשלכות של האופן שבו פייסבוק בוחרת את התוכן הזה כיום היא לעשות לו אופטימיזציה לתוכן שאנשים מגלים מעורבות כלפיו, שיעורר תגובה. אבל המחקר שלה עצמה (של פייסבוק – י"ה) מראה כי באמצעות תוכן שהוא מלא שנאה, שהוא מפלג, שהוא מקטב, קל יותר לעורר אנשים לכעס מאשר לרגשות אחרים". היא הוסיפה שהחברה מכירה בכך, אך גם יודעת ש-"אם הם ישנו את האלגוריתם כדי שיהיה בטוח יותר, אנשים יבלו פחות זמן באתר, הם ילחצו על פחות מודעות, והחברה תרוויח פחות כסף". בעקבות הראיון, אגב, מארק צוקרברג זומן לשימוע בקונגרס האמריקני, וגם הנבחרים לא חסכו את שבטם ממנו. פרנסיס האוגן בתכנית 60 דקות. צילום: צילום מסך האוגן היא לא היחידה: שורה של עובדים שעזבו את פייסבוק טענו בשנים האחרונות עד כמה היא מרוויחה משיח השנאה. אחד מהם, אשוק צ'נדוואני, התפטר מהחברה בשנה שעברה ואמר כי הוא "לא יכול יותר להחזיק את הבטן" ולהיות חלק מארגון ש-"מרוויח משנאה". כמה שיח שנאה כלי ה-AI של פייסבוק באמת מסיר? זאת לא הפעם הראשונה שבה פייסבוק עושה מהלך שנועד להילחם – לטענתה – בשנאה בפלטפורמה שלה. בעבר היא השיקה כלי מבוסס בינה מלאכותית, שלדבריה מסוגל לאתר שיח שנאה ולמחוק אותו. בהודעה שהחברה פרסמה היא טענה שהכלי מוחק 90% ממנו. אלא שלפי התקשורת הפנימית בחברה שהאוגן חשפה, הנתון עומד על בין 3% ל-5% בלבד. כלומר, אם להסתמך על כך – ואין שום סיבה להאמין שזה לא נכון, בין 95% ל-97% משיח השנאה בפייסבוק נשאר באין מפריע. אם להתנסח ממש בעדינות, ההבדל בין הנתונים מעורר תמיהות רבות ועמוקות. האם מישהו מופתע מכך? נדמה לי שזאת שאלה רטורית. מה המסקנה? ובכן, לקרוא לפייסבוק להפעיל הרבה יותר את הכלי שפיתחה ולדאוג לצמצום למינימום של שיח השנאה בפלטפורמה שלה זה חסר טעם, שלא לומר, כאמור, לתת לחתול לשמור על השמנת. לקרוא לרגולציה זה נדוש, וגם חסר טעם במידה מסוימת, כי הרשויות ברוב המקרים לא ששות להילחם מול תאגידי ענק (להראות שהן נלחמות – כן, ואולי אפילו להילחם בקטנה, אבל לא לעשות את כל מה שצריך). מה שנשאר הוא לכתוב על זה ולהביא את התרעומת לידי ביטוי.