בשבוע שעבר, כמה ימים בלבד אחרי ההשקה הרשמית של Windows 11, נחשף כי מערכת ההפעלה החדשה עלולה לפגוע בביצועי המעבדים של AMD, וזאת על אף שאלו תואמים לדרישות המערכת הגבוהות יחסית של מיקרוסופט. כזכור, העדכון הראשון ששחררה מיקרוסופט עבור מערכת ההפעלה החדשה שלה – Windows 11 – רק החמיר את התקלה בביצועי המעבדים שמגיעים מ-AMD. עם זאת, דיווחים ראשונים של חברים בקבוצת הבטא של המערכת, אנשי Windows Insiders, מגלים שיש סימנים להקלה. מיקרוסופט, יחד עם AMD, הודיעו כבר לאחר הדיווחים הראשונים שהן עובדות יחד כדי לפתור את הבעיה, ובסוף השבוע קיבלו חלק מהמשתתפים ב-Insiders, שהתקלה רלוונטית עבורם, מהדורה מעודכנת של מערכת ההפעלה, Windows 11 Build 22000.282. העדכון הזה כולל עוד כמה טלאים עבור Windows 11, אבל כאמור, בעיקר מתקן את התקלה שקשורה לזמן הגישה ושיהוי זיכרון המטמון L3. אם התיקון יצליח, הוא אמור לשחזר עד 15% מהביצועים של המחשב שהלכו לאיבוד עבור המשתמשים עם מעבדי AMD מודרניים. אבל יש לזכור שהתגלו שתי תקלות. השנייה, זאת שלפי הדיווחים מונעת מ-Windows 11 לבחור את הליבה המהירה ביותר הפנויה במעבד, לא תוקנה עדיין. AMD אמורה להפיץ תיקון קושחה לתקלה זו.

שם ותפקיד: מאיה כהנא, מפתחת בק אנד בצוות אלגוריתמים באופטיבס. ותק בתפקיד: שנתיים וחצי. תפקידים קודמים: שירתתי בצבא ב-8200. בזמן הלימודים עבדתי כמפתחת בק-אנד בסטארט-אפ רפואי שנקרא GeneSort. השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. כיום סטודנטית לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. משפחה: גרה בתל אביב עם בן זוגי תומר, סטודנט לרפואה, יחד עם הכלב שלנו ג'ואי. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הזיקה לתחום הטכנולוגי נמצאת אצלי כבר מגיל קטן, ונהגתי לבלות שעות רבות מול המחשב. הבחירה להרחיב ל-10 יחידות במדעי המחשב בבגרות הייתה טבעית עבורי ונהניתי מכך מאוד. משם המשכתי לשירות ב-8200, שהיה עבורי חוויה משמעותית ומלמדת, והרגשתי שתואר במדעי המחשב הוא הצעד הבא. הטכנולוגיה ממלאת תפקיד מרכזי בשגרת היום יום שלנו ומעצבת את החיים של אנשים רבים. אני נהנית להיות חלק ממקומות שבהם הטכנולוגיה לוקחת את האנושות קדימה, באפיקים חדשים, מפותחים ומשודרגים יותר. העבודה בסטארט-אפים ובחברות שמקדמות נושאים חשובים בעיניי, כמו תחבורה ציבורית או רפואה, יוצרת אצלי סיפוק ותחושת משמעות גדולה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני לא חושבת שיש אפליה מכוונת בתעשיית ההיי-טק. כיום, לצערי, נשים מוכוונות למקצועות פחות ריאליים כבר מגיל צעיר, וכפועל יוצא מכך אין הרבה נשים שעובדות בתפקידים טכנולוגיים. כבר בתיכון הייתי אחת הבנות הבודדות שבחרו להרחיב מדעי המחשב, וכך היה גם בצבא ובלימודים האקדמיים. במקרה שלי היו לי הורים שעודדו אותי, עזרו לי להרגיש שאני מסוגלת ושיש בי את הכישורים לפרוח בכל מקצוע שבו אבחר. אני מאמינה ששורש הבעיה טמון בעובדה שבנות צעירות לא מרגישות בנוח לבחור במקצועות שמקוטלגים אצל רובנו כ״גבריים״. להיות במיעוט זה אכן אתגר, ויכול להיות שהמיעוט של בנות צעירות במדעי המחשב מוביל לכך, שבנות נוספות חוששות להיכנס לתחום. כך נוצר ונשמר רוב גברי מובהק בתפקידים טכנולוגיים, שלאו דווקא נובע מאפליה. אני מאמינה שזה ניתן לשינוי ולכן אני מתנדבת כמנהלת סניף ב-She codes – קהילת נשים ששואפת להגיע ל-50% נשים מתכנתות בהיי-טק. אני מאמינה שבכל גיל אפשר לעשות את הצעדים הראשונים בעולם ההיי-טק, שמציע  מגוון רחב של תפקידים ואפיקי קידום ופיתוח. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? מעולם לא נתקלתי באפליה מכוונת כלפיי, בטח לא על בסיס היותי אישה. כשהגעתי לראשונה לאופטיבס הייתי המפתחת היחידה במחלקה שבה עבדתי, אבל הרגשתי כשווה בין שווים. כבר כשהצטרפתי לאופטיבה הרגשתי שהחברה עושה מאמצים רבים כדי להעצים נשים בתפקידים טכנולוגיים, וקולטת כל העת נשים לתפקידים טכנולוגיים ליבתיים. היום, שנתיים אחרי, יש המון מתכנתות בצוותי הפיתוח, וזה מאוד משמח.

"תקופת הקורונה עד כה היוותה שיעור עם הרבה לקחים עבור החברה האנושית. למדנו רבות, כאשר הדבר העיקרי הוא הצורך להתמקד, עוד יותר מבעבר, בדיגיטליזציה. המגפה הביאה לשינויים ולשיבושים רבים: כמעט כל מגזר תעשייתי נפגע ממנה, שינינו את הדרך שבה העובדים עובדים והארגונים פועלים ומתפקדים, ממד העבודה מרחוק הוטמע באופן נרחב, ובשל הסגרים והגבלות התנועה, פעולות רבות שנעשו בעבר באופן ידני נעשות כיום באופן אוטומטי, ולעתים קרובות מרחוק. עלינו להפנים לקחים אלה לעבר עולם תעשייתי עם יותר ייעול ושיפור. כחלק מזה, כעת אנחנו מבינים שאם נגיף הקורונה יכול לאיים על חיינו – הרי שמשבר האקלים עלול להרוס אותם", כך אמר ז'אן פסקל טריקו, יו"ר ומנכ"ל שניידר אלקטריק (Schneider Electric). בדבריו בכנס Innovation Summit World Tour 2021 ציין טריקו, שעומד בראש החברה, שמתמחה בעולמות ניהול האנרגיה והאוטומציה התעשייתית, כי "מזה כמעט שנתיים שאנו בתוך המגיפה, שהביאה להתמודדות מול אתגרים רבים, שיבושים בתעשיות, בשרשראות האספקה ובתפעול". הוא ציטט מממצאי הדו"ח האחרון של IPCC – הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, שפועל תחת האו"ם – שלפיו "השינויים הדרסטיים בהתנהגות מזג האוויר הם קריאת השכמה, קוד אדום לאנושות כולה. הפאנל קבע שהתחזק הקשר בין פליטות גזי החממה למזג האוויר הקיצוני בעולם ושחלק מהשינוי כבר לא ניתן לעצירה. מדענים מבחינים בשינויים באקלים של כדור הארץ בכל מקום ועל פני מערכת האקלים כולה. רבים מהשינויים הם חסרי תקדים באלפי השנים האחרונות, וחלק מהשינויים, דוגמת המשך עליית גובה פני הים, כבר מתרחשים, והם בלתי הפיכים". "עם זאת", אמר טריקו, "יש גם ניצנים חיוביים: הפחתה חזקה ומתמשכת בפליטות גזי החממה תגביל את ההתחממות הגלובלית והשינויים האקלימיים. כלומר, עדיין ניתן לפתור, ולו באופן חלקי, את הבעיה החמורה. זה מה שאנחנו עושים: מביאים ארגונים תעשייתיים לצרוך אנרגיה באופן מתקדם, חכם ויעיל, כדי לקדם את נושא הקיימות". "ארגונים צריכים לקבוע את נקודת האל-חזור ל-2030" טריקו ציין ש-"יש שחוזים שנקודת האל-חזור תגיע ב-2050, ויש מי שמדבר על 2040. אנחנו קוראים לארגונים לקבוע את היעד ל-2030. כדי שנשיג תוצאות משנות חיים ובמהירות, עלינו להביא להפחתת הצריכה של גז הפחמן בהיקפים של פי שלושה ממה שדובר עד כה. רק כך נציל את כדור הארץ. אם לא נפעל כעת, לא נשיג את היעדים כלל. אסונות אקלים קורים בכל יום והם גובים מחירים משמעותיים". "יש לפעול יותר מהר", הדגיש. "הטכנולוגיה לפתור את הבעיה רחבת ההיקף הזו קיימת. עלינו לעשות זאת כדי שכל אחד ואחת על פני הכדור ייהנו מהשיפור בשינוי האקלים, עם חיים הוגנים ודיגיטליזציה". לדבריו, "יש לעשות זאת בשלוש דרכים: יותר חשמול, לשם הפחתת צריכת פחמן; הפחתת הפחמן בייצור החשמל; והתייעלות כללית – ואנרגטית בפרט". ארבע משימות להפיכת כדור הארץ לידידותי יותר לסביבה הוא אמר כי "שניידר אלקטריק במסע הזה, של הפיכת כדור הארץ למקום ידידותי יותר לסביבה, מזה 15 שנים. השנה זכינו להכרה והוכתרנו כחברה הכי סביבתית וירוקה בעולם. קיימות היא לא חלק מהעסק שלנו, אלא היא ליבת האסטרטגיה העסקית שלאורה אנחנו פועלים. תוואי הפעולה שלנו כולל ארבע משימות: שילוב של אנרגיה ומיכון יחד; הכול מקושר לכל, כולל הסרת החומות בין ה-IT וה-OT, וניוד נתונים בין ה-IT וה-IoT – מנקודת הקצה, מתחנת הקצה בסניף המרוחק ומהדטה סנטר ועד לענן; פעילות מוכללת של תכנון, עיצוב, הקמה, תפעול ותחזוקה של הסביבה הדיגיטלית; וניהול משולב ומוכלל של היבטי האנרגיה, על ידי איחוד מערכות ותפעול מרכזי ששולט בכלל הדטה סנטרים". הפגנה בעד קיימות ונארגיה ירוקה. צילום אילוסטרציה: BigStock "הקיימות", ציין טריקו, "היא אתגר חדש, גדול ומתעצם, של הבנת ההשלכות ה-IT על טביעת הרגל האקולוגית של הארגון ופעולות בהתאם. הדטה סנטר הוא צרכן אדיר של משאבים ואחראי לכמות נכבדה של פליטות גזי חממה. היעילות האנרגטית של פתרונות מסורתיים בתחום – נמוכה. אתגר זה מונח לפתחם של המנמ"רים, ועליהם תוטל האחריות לוודא שצרכי המחשוב יקבלו מענה הולם, אך במקביל הם יידרשו להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של המחשוב. הם יצטרכו לוודא שהטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם הולמת את דרישות הקיימות הנובעות מדעת הקהל והרגולטורים". לסיכום הוא אמר כי "שניידר אלקטריק פעילה מזה עשור בתחום ההתייעלות של הדטה סנטרים, ומזה שלוש שנים בעולם מחשוב הקצה. עבדנו עם תעשיית הדטה סנטרים העולמית על הגדלת ניצולת החשמל במתקנים והבאנו להתייעלות של 80% – כדי לעמוד ביעדי הקיימות הנדרשים. בעולם מחשוב הקצה פיתחנו קווי מוצרים ייעודיים לתחום. הפכנו מחברת מוצרים בלבד לחברה של מוצרים ושירותים: אנחנו מביאים לשוק תוכנות ושירותי דיגיטל לניהול ולתפעול השוטף של הדטה סנטר, לצד שירותים בתחומים שונים, דוגמת ניטור מרחוק של מכלולי הדטה סנטר הפזורים בקצוות הארגון. המסע שלנו לקיימות טרם הסתיים – יש עוד הרבה מה לעשות".

"ארגונים מכל הגדלים וחברות מכלל מגזרי התעשייה מעבירים את הנתונים ואת היישומים שלהם לענן. הם עושים זאת על מנת להאיץ מהירות, להזריק חדשנות, להגדיל את רמת אבטחת המידע ולצמצם עלויות. כדי לעשות זאת באופן יעיל ומאובטח, נדרש שירות מנוהל ומלא – בענן", כך אמר ארז גל-חן, CTO בנט-אפ ישראל. גל-חן דיבר בפתח כנס שערך היום (א') הסניף הישראלי של ענקית ניהול המידע ללקוחות מהמגזר הפיננסי במלון הילטון בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. באירוע הושק בישראל שירות אחסון חדש, AWS FSX for ONTAP, כפתרון אחסון מנוהל, שמאפשר ללקוחות AWS להריץ את מערכות נט-אפ. לדברי גל-חן, "ארגונים רבים מנהלים ומאחסנים את הנתונים שלהם במערכות אחסון המבוססות על מערכת ההפעלהONTAP , לטובת ניהול יישומים ועומסי עבודה. אם ארגונים רוצים להגר את היישומים שלהם לענן, הם נדרשים לתכנן אותם מחדש – מה שדורש מהם השקעה של משאבים רבים. עם הפתרון המשותף לשתי החברות אנחנו מאפשרים לארגונים לקבל זמינות גבוהה על ידי שכפול אוטומטי של הנתונים באזורים רבים ותמיכה בגיבויים. כך מתקבלת עמידות גבוהה יותר. לקוחות יכולים לקבל שירות מנוהל מלא בענן, ולשלב את הכלים והשירותים של AWS ונט-אפ בחוויה מאוחדת אחת". "אנחנו מסייעים לארגונים להעביר את היישומים שלהם לענן בצורה מהירה יותר מכל ספקית IT אחרת", ציין. "פתרונות מהירים של המשכיות עסקית מאפשרים לעובדים המרוחקים לשתף פעולה ולהאיץ את פיתוח התוכנות האפליקטיביות. אנחנו מביאים שירותי נתונים ברמה הארגונית לענן, יחד עם הפשטות והגמישות שלו – לדטה סנטר הארגוני. בעזרת אסטרטגיית מארג הנתונים (Data Fabric) שלנו, אנחנו עוזרים לארגונים להתמודד עם אתגרי הענן ההיברידי. עסקים חייבים לבצע אופטימיזציה של ארכיטקטורות ה-IT ההיברידיות ומרובות העננים שלהם. אנחנו מסייעים לארגונים לבנות מארג נתונים, שימקסם את הערך הגלום בהם ויבטיח שהאפליקציות ירוצו באופן חלק". "כבר שנים נט-אפ גורסת שהיא שותפה של ספקיות הענן הציבורי – ולא מתחרה שלהן", אמר. "היכולות החדשות שלה ושל AWS מפשטות ומאפשרות אופטימיזציה של ניהול סביבה מרובת עננים לטובת שיפור ביצועים והוזלת עלויות. אנחנו מספקים שירותי נתונים ואחסון בסביבת AWS, עם נראות ובקרה, חוויית ענן טבעית לשירותי נתונים, כולל סינכרוניזציה שלהם, גיבוי נתונים, אחסונם בשכבות והלימה לתקנות". מה מנמ"רים מעדיפים כשהם מתווים את מפת הדרכים שלהם? גל-חן ציטט מחקר שערכה נט-אפ, שבדק את סדר העדיפויות של מנמ"רים בעת התוויית מפת הדרכים הטכנולוגית שלהם: 33% מהם רוצים להפחית את עלויות המחשוב והאחסון שלהם, 38% מעוניינים להגר לענן ולעשות זאת בצורה קלה ופשוטה, ו-38% – להגדיל את השימוש שהם עושים בשירותים ענניים. "עם הפתרון החדש בענן, בשילוב Cloud Manager שלנו – פלטפורמת ענן אוטונומית, שמספקת נקודה אחת לניהול שירותי הנתונים והאחסון של נט-אפ בסביבת הענן של AWS – ועם נראות ובקרה אנחנו מציעים הפחתה משמעותית בעלויות המחשוב", הדגיש. "כך", סיכם הדובר, "אנחנו מעניקים ללקוחות את שירות הענן המלא היחיד שבנוי על ONTAP ומספקים את רוב המאפיינים והיכולות הפופולריים שלו. השירות החדש מקל על לקוחות להגר יישומים ולהריץ אותם על AWS – תוך שימוש באותם עומסי אחסון ויכולות ניהול נתונים שבהם הם משתמשים כבר כיום באחסון המקומי". שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל. צילום: ניב קנטור שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל, אמר כי "הבחירה של AWS לבצע את המעבר של ארגונים לענן שלה אתנו היא משמעותית. לא מדובר בעוד שירות במרקטפלייס של אמזון, אלא בהצהרה שלפיה נט-אפ היא הבחירה שלה בעולמות ניהול המידע. שיתוף הפעולה בין שתי החברות נעשה בכמה רמות: הייתה עבודה משותפת במשך כשנתיים על הפיתוח, ברמה טכנולוגית, וברמת המכירה והתמיכה. כך אנחנו משנים את אופן הטיפול במידע, והופכים אותו ליעיל ומהיר יותר". עוד הוא ציין כי "נט-אפ הולכת בשנתיים האחרונות לעולמות ההיברידיים. אנחנו חברת תוכנה הממוקדת בענן ומתמחה בסיוע ללקוחות להפיק יותר מהנתונים שלהם. פלטפורמת ONTAP ויכולות ניהול הנתונים שלה הם חלק אינטגרלי מעומסי עבודה קריטיים רבים. אנחנו מביאים את האחסון ויכולות הניהול שלנו גם לענן של AWS, עם אספקת שירות ניהול שנתמך באופן מלא בענן שלה. כך אנחנו מאפשרים מעבר לענן בכמה לחיצות עכבר, עם הנגשה של המידע באופן חלק ויעיל – מכל מקום".

ג'אנקה פאריש, מנהלת תכניות בתחום המפות של אפל, ומי שהייתה המנהיגה ואחת המייסדות של תנועת AppleToo# – שנאבקת בניצול, אפליה, סקסיזם ושאר רעות חולות בחברה – הושעתה מעבודתה בסוף השבוע שעבר, וסולקה סופית משורות הענקית מקופרטינו ביום ה' האחרון, כך סיפרה ל-CNN ביזנס בראיון ביום ו'. פאריש אמרה כי הענקית מקופרטינו בישרה לה שפוטרה בגין מחיקת קבצים מהמכשירים הניידים שאיתם עבדה, לפני שהעבירה אותם לחברה כחלק מחקירה פנימית בנוגע לדליפות לתקשורת, אותה עורכת אפל. באוגוסט האחרון נודע כי עובדי אפל הקימו אתר ייעודי המכונה AppleToo#, ולמעשה בכך כוננו תנועת מחאה נגד המעסיקה העצמתית שלהם. השם שבחרו המוחים אינו מקרי ומתכתב עם קמפיין MeToo# המפורסם, שכזכור הציף פגיעות מיניות מושתקות. במקרה הנוכחי, מטרת הפעילות וההתאגדות של עובדי אפל נועדה, לדבריהם, פשוט כדי ליצור מקום עבודה הוגן יותר, מה שהעובדים טוענים שלא מתקיים באפל כלל. אל התנועה חברו כמה וכמה מעובדי אפל שאינם שבעי רצון מסוגיות כגון פער השכר בין המינים, וכן שטענו נגד המעסיקה שלהם שהיא מעלימה עין מסקסיזם ומחוסר הוגנות ושוויוניות בחברה. כשהושק קמפיין AppleToo# כתבו מייסדיו כי: "יותר מדי זמן אפל התחמקה מבדיקה ציבורית. האמת היא שעבור הרבה עובדי אפל תרבות הסודיות יוצרת מבצר אטום ומפחיד. כאשר אנו לוחצים על אחריות ותיקון של העוולות המתמשכות שאנו עדים להן, או חווים במקום העבודה שלנו, אנו מתמודדים עם דפוס של בידוד, השפלה וגזלייטינג (כשמישהו גורם למישהו אחר לחוש שהוא מאבד את שפיותו – ג"פ). לא עוד. מיצינו את כל הדרכים הפנימיות. דיברנו עם המנהיגות שלנו. הלכנו לצוות People. הסלמנו באמצעות התנהלות עסקית. שום דבר לא השתנה. הגיע הזמן לחשוב אחרת". ענקיות הטק ממשיכות לסלק פעילים משורותיהן כידוע, בשורותיהן של ענקיות הטק האמריקניות הדומיננטיות – גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל – צצו לאורך השנים "מרדנים", שהחליטו לנסות לשנות את החברות הללו מבפנים מטעמים שונים. בחלק מהמקרים היו אלו מאבקים למען תנאי עבודה טובים יותר, כמו למשל ניסיון עובדי מחסן של אמזון בבאסמר שבאלבמה להתאגד; במקרים אחרים היו אלו עובדים שלא חשו בנוח עם עיסוקים של הבוסית שלהם, כך לדוגמה כשעובדי גוגל מחו נגדה על מנוע חיפוש מצונזר שניסתה לייצר בעבור סין; ובאחרים היו אלו עובדים שנאבקו לטובת הפיכת המעסיקה שלהם לחברה שתשפיע באופן חיובי על העולם ולא להיפך – למשל כפי שנהגו עובדי אמזון בכל הנוגע במאבקם למען צדק אקלימי, או במאבקה החדש והמאוד מטלטל של חושפת השחיתויות פרנסיס האוגן ברדיפתה של פייסבוק אחרי הון על חשבון מיליארדי בני האדם המשתמשים בה. מחאת עובדי אמזון למען צדק אקלימי. צילום: דף הטוויטר של Amazon Employees For Climate Justice גם בגוגל, גם בפייסבוק, גם באמזון וגם באפל פעמים רבות הניסיונות הללו לאקטיביזם מסתיימים בפיטורים. לא תמיד מהלכי הפיטורין מסייעים לתדמית של המפטרת, ולעיתים הם אפילו מייצרים מצב הפוך, שבו יוצא שכר החברה בהפסדה. כך למשל, אמזון נאלצה לבסוף להתכופף בפני עובדיה הנחושים, השיקה קרן אקלים מיוחדת וכן התחייבה להפחתה מסיבית של פליטות פחמן מטעמה. אבל

"מתקפות הכופרה נגד חברות עסקיות בארץ ובעולם, שעלו לכותרות לאחרונה, הן תזכורת כואבת לתופעה המתרחבת של מתקפות מסוג זה. מסתבר שגם חברות גלובליות עתירות מערכי אבטחה אינן חסינות מפני מתקפות כופרה – ונאלצות לשלם לעיתים מיליוני דולרים כדי שההאקרים ישחררו את השרתים שנלכדו על ידם ויאפשרו חידוש הפעילות העסקית. בשנתיים האחרונות הפכו ארגוני בריאות ליעד מס' 1 של מתקפות כופר, והמתקפה האחרונה על בית החולים הלל יפה היא דוגמה אחת בלבד לתופעה המתרחבת ברחבי העולם", כך אמר ארז גל חן, סמנכ"ל הטכנולוגיות בנט-אפ (NetApp) ישראל. כופרה, הסביר גל חן, "היא נוזקה שמגבילה, או משביתה, את השימוש במערכות המחשוב עד שהארגון המותקף משלם את דמי הכופר הנדרשים. אף כי מתקפות כופרה מופעלות נגד עסקים וארגונים, הרי שהן עלולות לפגוע גם במשתמשים פרטיים". לדבריו, "המתקפות נחלקות לשני סוגים מרכזיים. האחד, כופרה מוצפנת – המשתמשת באלגוריתמים כדי להצפין קבצים וגישה למשאבים. מפתחי התוכנה תובעים דמי כופר בתמורה למפתחות ההצפנה. זוהי השיטה הנפוצה ביותר שעימה מתמודדים כיום הארגונים". הסוג השני, ציין גל חן, "הוא של תוכנה נועלת – היא נפוצה במתקפות נגד משתמשים פרטיים, אם כי היא משמשת למתקפות גם נגד עסקים וארגונים. שיטה זו נועלת את הגישה לשרת המארח, או למערכת ההפעלה. כיוון שהיא תוקפת בדרך כלל משתמשים פרטיים, הרי שסכומי הכופר שנדרשים נמוכים יותר ונעים בין מאה למאות דולרים. בתרחיש אופייני משתמש עלול לקבל הודעה, שהגישה למחשב הביתי ולתמונות ננעלה ויש לשלם דמי כופר כדי לפתוח מחדש את הגישה". נתיבי התקיפה של תוכנות כופרה, אמר גל חן, "משתנים ומשתכללים כל העת וכוללים כיום, בין היתר: דואר אלקטרוני, כתובות להורדת קבצים, ערכות פריצה, קובצי כופרה ישירים, כונני USB , כונני זיכרון פלאש ועוד. נוסף על הנתיבים הללו, המתודולוגיות שבהן נעשה שימוש כדי לשכנע את המשתמשים לשלם את דמי הכופר, משתנות גם הן וכוללות, בין היתר: מסורית (Jigsaw)  – איום להשמיד קבצים מדי שעה, עד שדמי הכופר ישולמו ונתיב ההפתעה – הגדלת דמי הכופר – אם הארגון שנפגע אינו עומד במועד התשלום הנדרש. התפתחות נוספת נוגעת לנוזקות שמנצלות חולשה התנהגותית, לדוגמה CRYPSAM – שתוקפת שרתים שלא הותקנו בהם הגנות. תוכנות כופרה אחרות תוקפות פלחים של הרשת, קבצים הקשורים לבסיסי הנתונים, דו"חות מס ואפילו קבצים הקשורים לשרתים מארחים". "מתקפות הכופרה נגד ארגונים מתייעלות והופכות למסוכנות יותר", סיכם. "ההאקרים מחדשים ומגוונים כל העת את הטכנולוגיות והשיטות של התקיפה. אולם במקביל, ספקי הפתרונות אינם שוקטים על השמרים ומפתחים טכנולוגיות חדשות, שמצמצמות את מרחבי התקיפות ואת נזקיהן. רגע לפני ששולפים את הארנק כדי לשלם, כדאי להצטייד בהן – ויפה שעה אחת קודם".

"צה"ל הוא גוף 'אטרקטיבי' עבור אויבים שונים שרוצים לתקוף אותו, גם בסייבר – וזה באופן טבעי מקשה עלינו את העבודה. מנגד, יש לנו יתרון מסוים, בכך שהצבא עובד על רשת תקשורת נתונים נפרדת, אינטרה-נטית, עם מוצרי הגנה חזקים. אלא שזה גם מקשה במידה מסוימת על ההגנה והופך אותה למורכבת יותר. אבל ההבדל המהותי בהגנה על רשתות הצבא הוא בכך שפגיעה בהן עלולה לשבש ולהסב נזק למבצעיות שלו, ואת זה איננו יכולים לסבול", כך אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים רב סרן א', ראש מדור תקיפה במצו"ב, חטיבת ההגנה בסייבר שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר. מצו"ב הוא ראשי תיבות של 'מרכז צופן וביטחון'. זו היחידה הלאומית להצפנה ואבטחת מידע. למרות היותה צה"לית, יחידת מצו"ב מספקת שירותי הצפנה והגנה בסייבר לכל גופי מערכת הביטחון הישראלית. רס"ן א', בן 28, עומד בראש הצוות האדום המטכ"לי – חייליו מדמים את האויב, תוקפים וחושפים את חולשותיהן של מערכות התקשורת ורשתות המחשבים והנתונים השונות. "עלינו לוודא שאנו פועלים לפני התוקף, ועושים זאת יותר מהר ממנו" הצוות האדום אחראי על ביצוע בדיקת חדירות למערכות טכנולוגיות, משמע – תקיפה פנימית של המערכות לשם הגנה ושיפור המצב של אבטחת המידע במערכות השונות. בנוסף, א' וחייליו מבצעים תרגילי סייבר להעלאת רמת המוכנות והמודעות של המשתמשים שבצבא. "אנחנו מגיעים במטרה לתקוף את רשתות הצבא ולתרגל את צה"ל במרחב הסייבר מול כלל המערכות והרשתות המבצעיות שלו", הסביר א'. "עלינו לוודא שאנו פועלים לפני התוקף, ועושים זאת יותר מהר ממנו. אז אנו מאתרים את החולשות ומטליאים אותן. המטרה היא דימוי התוקף בצורה המדויקת והמהימנה ביותר שניתן". "צה"ל", אמר רס"ן א', "מביא עימו אתגרים מקצועיים וטכניים שונים מהאזרחות. בהתאמה, האתגר הטכנולוגי בהגנה הוא 'ליגה אחרת'. הייחודי אצלנו הוא שאנו לוקחים את הארגון מעבר לממד הסייבר, כי הממד הקיברנטי הוא משהו שמשפיע על הצבא בהיבט המבצעי. ואנו נדרשים לעשות זאת באופן כירורגי, כדי לא לפגוע ברציפות התפקודית וביכולת המבצעית שלו". לדברי א', "אני שייך לאותה קבוצת אנשים בצבא שחיים, נושמים ואוכלים אבטחת מידע והגנת סייבר. זו השגרה שלנו. עלינו לוודא שהארכיטקטורה התקשובית מוגנת, שהסיסמאות מתעדכנות, שההטלאות נעשות באופן מיידי, שהחוקות רלוונטיות ומתעדכנות, שהגרסאות עדכניות. אם ארגונים יואילו לעשות את הדברים הבסיסיים הללו, החיים של מנהלי אבטחת המידע שלהן יהיו פחות קשים". בחודש שעבר בני גנץ, שר הביטחון, והרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, העניקו תעודות הצטיינות ל-32 קצינים ונגדים מצטיינים, באירוע שנערך בקריה בתל אביב. א' היה אחד מהמצטיינים. בטקס אמר גנץ כי הוא וכוכבי הציבו יעד: שליש ממשרתי היחידות הטכנולוגיות יגיעו מהפריפריה החברתית והגאוגרפית של מדינת ישראל. "עלינו לאפשר כמה שיותר ולומר 'לא' כמה שפחות" "הפעילות של אגף התקשוב גדלה כל הזמן", אמר רס"ן א', "כי צה"ל הולך ונהיה יותר ויותר רשתי, מה שמקשה על ההגנה לרוחב הכלים, המוצרים והמערכות. מצו"ב היא שחקן מרכזי במגרש ההגנה בסייבר". לדבריו, "אתגר נוסף הניצב בפנינו הוא המעבר של כלל הארגונים בעולם, והצבא בתוכם – אל העננים. בסופו של דבר, רוב המידע יישב בעננים השונים. זה דורש מאיתנו המון עבודה משותפת, עם גופי ה-IT, עם אגפי התקשוב והמודיעין, ועם כלל הצבא. ההגנה על הנתונים בענן היא עיסוק יומיומי עבורנו. יש הבדלים בין ההגנות, אלה שני אתגרים שונים, הדטה סנטר שלך – מול אתגר ההגנה בענן. אנו עושים זאת בשיתופי פעולה הדוקים עם ספקיות הענן הציבוריות". "הכי קל", אמר א', "זה לומר 'לא'. אלא שככל שצה"ל נהיה יותר רשתי ומתבסס על עוד ועוד טכנולוגיות חדשות, עלינו לאפשר כמה שיותר ולומר 'לא' כמה שפחות. תפקידנו הוא לאזן בין הצרכים המבצעיים ודרישות האבטחה. המטרה היא לאפשר לצה"ל, כגוף מבצעי – לפעול. החוכמה היא לעשות זאת בצורה הנכונה, תוך לקיחה בחשבון של איומי הייחוס. מדובר בפינג-פונג אינסופי, בגלל סוג הטווח, השטח, הגיאוגרפיה ומנעד האיומים". מבין כלל המדינות הרעות, סין, רוסיה, איראן, צפון קוריאה, וגם ב"קטנה" – חמאס וחיזבאללה, מיהו האויב שהכי מאיים עליך בסייבר? "אינני יכול לענות".

שי נוני, סגן נשיא לתחום Metallic באזור EMEA של קומוולט העולמית, זכה בשני פרסים יוקרתיים – הראשון, סגן הנשיא המוביל של השנה בתחום Metallic. נוני זכה בפרס במסגרת Infinity Club FY21 Awards Ceremony של החברה; הפרס השני, Eagle award winner במסגרת FY21 GTM All-Hands, כהוקרה על מנהיגות מופתית והישגים יוצאי דופן. ההישג של נוני משמעותי עוד יותר בהתחשב בכך שמונה לתפקיד לפני פחות משנה, וקיבל את האחריות על הקמת הפעילות, בניית צוות של עשרות מומחים במגוון רחב של מדינות ברחבי אירופה, העמקת המכירות ב-EMEA והובלת אסטרטגיית פנייה לשוק ושיווק של פתרון Metallic, כמו גם צמיחה וקידום של תחום התוכנה כשרות (SaaS) בחברה. נוני, סגן הנשיא העולמי של חברת קומוולט לתחום Metallic – פתרון הגנת נתונים מבוסס SaaS במודל ענן שמציע ניהול נתונים מאובטח וחסכוני – ציין כי הוא "שמח על ההזדמנות שניתנה לי להוביל את תחום הגנת הנתונים בענן של לקוחותינו ברחבי EMEA. יחד עם צוות מובחר של מומחים שגייסתי לאורך השנה במספר רב של מדינות, הצלחנו לשנות את דרכי החשיבה של לקוחות שמעבירים את המידע לענן, אך לא את האחריות על ההגנה עליו. המציאות שנכפתה עלינו בשנתיים האחרונות דוחפת את הארגונים ב-EMEA וברחבי העולם לשימוש מוגבר בפתרונות SaaS, יחד עם ההבנה כי יש לדאוג לשכבות הגנה ויכולות שינוע ושחזור מידע בזמן אמת. Metallic, שממשיכה להתפתח, היא פלטפורמה שמאפשרת לארגונים את ההגנה הרחבה ביותר על כל סוגי המידע, יחד עם גמישות מלאה באופן היעיל ביותר, ועמידה בדרישות תאימות ורגולציה, תוך חסכון במשאבים וללא עלויות חומרה. וזו הסיבה שאנו צומחים בישראל וב-EMEA בקצב יוצא דופן  בכל קנה מידה". דיילי ציפי צפתה, התרשמה וחזרה עם תמונה שי נוני, סגן נשיא לתחום Metallic באזור EMEA של קומוולט העולמית. צילום ניב קנטור