מד"א החל אתמול (א') במבצע ארצי לבדיקות אנטיגן, בדיקות מהירות לגילוי חולי קורונה, שלא חוסנו ונדרשים להציג תו ירוק בכניסה לאירועים ומקומות שהוגדרו על ידי משרד הבריאות. הפרויקט הוא עבור משרד הבריאות, ומסגרתו הוצבו ברחבי הארץ 120 עמדות בתחנות מד"א ובמוקדים מרכזיים. הבדיקות המהירות מאפשרות לקבל תשובה בתוך 15 דקות, והן מזהות האם הנבדק מאומת או שלילי. במידה שהוא נמצא שלילי, מנפיקים לו תו ירוק למשך 24 שעות, התקף לאותם מקומות שבהם הוא נדרש. לניהול המערך המורכב הזה שותף אגף מערכות המידע והמחשוב במד"א בראשותו של עידו רוזנבלט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מגן דוד אדום. בשיחה עם אנשים ומחשבים הוא פרט את ההיערכות המהירה שמד"א התבקשה לבצע לאחר שניתן אישור משרד הבריאות לביצוע הבדיקות המהירות. מנכ"ל מגן דוד אדום, אלי בין, עונה לשיחה במוקד של הארגון בקריית אונו, בזמן משבר הקורונה. צילום: אסי דובלינסקי, דוברות מד"א "למעשה לקחנו את עולמות התוכן ששירתו אותנו בתקופת הקורונה, ועשינו התאמות לפרויקט הזה", אמר רוזנבלט שהבהיר כי "התהליך כולו הוא דיגיטלי ואוטומטי". לדבריו, "מערכות המחשוב איפשרו את הרישום במוקדים שלנו, וניהול כל התהליך באמצעות מסופונים או מכשירים סלולריים ייעודיים". רוזנבלט סיפר כי באמצעות מכשירים אלו אנשי מד"א מבצעים את הזיהוי של הנבדק, לוודא שאכן הוא נדרש לבצע את הבדיקה ולא חלה או חוסן בעבר. הבדיקה עצמה נעשית על מערכות ייעודיות שמד"א משתמשת בהן – תוצאות הבדיקה מוזנות למכשיר הנייד, מועברות למשרד הבריאות, וכן במסרון ובמייל לנבדק. על התהליך כולו מפקחת מערכת ניהול מרכזית שיושבת במד"א, ומחוברת לבעלי תפקידים בארגון. "בדיוק כמו בגל הקודם, תפישת העולם שלנו שהתהליכים חייביים להיות כמה שיותר אוטומטים, דבר שמאיץ ומקל גם על הפעלת כל השרשרת הלוגיסטית", הדגיש רוזנבלט שהוסיף: "למעשה יצרנו עולם תוכן חדש שהותאם לפרויקט זהה, שמבוסס על עולמות התוכן שקיימים אצלנו". "אין לי ספק שמערכות המידע מילאו פה תפקיד מרכזי ביותר ותרמו לזרימה מהירה וליעילות של כל התהליך", אמר רוזנבלט. נערכים לגל הרביעי. קורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock מעורבות גם במתן החיסון השלישי ובבדיקות הסרולוגיות במערכת החינוך בנוסף לבדיקות המהירות, מד"א משמש כזרוע ביצועית לחיסון שלישי עבור שירותי בריאות כללית באתרים שונים ברחבי הארץ. גם כאן התהליך הוא דומה, עם התאמות לצורך ביצוע החיסון, שניתן על ידי פרמדיקים וחובשים של מד"א. רוזנבלט אמר בתשובה לשאלה כי במד"א נערכים לקראת התפרצות חזקה יותר של הגל הרביעי. "אנחנו תולים תקוות באישור עקרוני של משרד הבריאות שיאפשר לנו לבצע חלק מהבדיקות של החולים בבית", סיפר. "נערכנו לזה בגל הקודם, הצענו את זה למשרד הבריאות, אבל לצערנו ההנהלה הקודמת לא אישרה זאת. כעת אנו שואבים עידוד מהחלטת השר לאפשר לנו. להערכתנו זה חלק מהמענה שיאפשר הקלת העומס בבתי החולים, והקטנת החשש לאי ספיקה", אמר רוזנבלט. "התהליך הוא שחולה הפונה למד"א, צוות שלנו מגיע אליו הביתה, עם ערכה, מבצע אצלו בדיקות דם ובדיקות אחרות, שנעשות בדרך כלל בבתי חולים. לצוות במקום יש קשר באמצעים ויזואלים עם צוות רפואי שיושב במוקד, שיכול לראות את התוצאות של הבדיקות ולהנחות להמשך הפעילות", סיפר רוזנבלט. בנוסף, רוזנבלט מסר כי מד"א יחל בימים הקרובים לבצע את הבדיקות הסרולוגיות לילדי מערכת החינוך, בהתאם למתווה החינוך שאושר אתמול על ידי ראש הממשלה נפתלי בנט. פרויקט נוסף שמד"א ביצע באחרונה הוא הטעמת מערכת השו"ב "לפיד" בכל מרכזי השליטה של כיבוי אש. המערכות חיברו בין כל המוקדים, דבר שלא היה עד כה, וניתן יהיה לנהל אירועים שונים בזמן אמת עם מערכות חוזי ו-GIS.

סוגיות אבטחה של יישומי אינטרנט מהוות את רוב איומי הסייבר בחצי העשור האחרון, כך לפי מחקר חדש של מעבדות F5. הדו"ח מצא גם כי אירועי סייבר ומתקפות על יישומי אינטרנט התגלו תוך פרק זמן ארוך כמעט פי ארבעה יחסית לאירועים קיצוניים אחרים. החוקרים ניתחו את דו"ח IRIS 20/20 Xtreme – שבחן את מאה ההפסדים הכספיים הגדולים ביותר שנבעו בשל מתקפות סייבר בחמש השנים האחרונות – בהיקף של 18 מיליארד דולר ו-10 מיליארד רשומות שנפרצו. עוד הם ניתחו את דו"ח הפריצות והפרצות של ורייזון (Verizon). הדו"ח של מעבדות F5 מצא, כי התקפות יישומי אינטרנט היו דפוס האירועים המוביל בקרב אירועי הפריצות לנתונים בשש מתוך שמונה השנים האחרונות. בנוסף, יותר ממחצית (56%) מכלל אירועי אבטחת התוכנה הגדולים ביותר שנחוו בחמש השנים האחרונות מקורם בסוגיות אבטחה של יישומי אינטרנט. החוקרים גילו, כי שתי השיטות המובילות לקבלת גישה ראשונית הסתמכו על ניצול יישומי אינטרנט הפונים לציבור. כך, 12% משחקני האיום מנצלים יישומים מבוססי אינטרנט הפונים לציבור, ואילו 42% מהם מנצלים חשבונות משתמשים תקפים ביישומי האינטרנט, כדי לפגוע באופן ממוקד בארגונים. באופן לא מפתיע, 57% מכלל ההפסדים כתוצאה מאירועי האבטחה הגדולים ביותר של יישומי אינטרנט מקורם בשחקנים המזוהים עם מדינות. כמעט אחד מכל חמישה אירועי אבטחה גדולים של יישומי אינטרנט יוחס לתוקפים המזוהים עם מדינות, עם הפסדים בהיקף של 4.3 מיליארד דולר. הדו"ח מצא גם, כי פרק הזמן שארך לגלות אירועי אבטחה של יישומי אינטרנט עמד על 254 ימים, לעומת 71 ימים לאירועי קיצון אחרים. בדו"ח צוין, כי אין הסכמה בין המומחים לגבי הסוג הנפוץ ביותר של פגיעויות באינטרנט. עם זאת, פגיעויות של הזרקת (SQLi) SQL ו-XSS (ר"ת cross-site scripting) – דורגו במקום הגבוה ביותר. כך, השכיחות של התקפות SQLi נעה בין 15% ל-76% ואילו התקפות XSS נעו בין 4% ל-54%. בנוסף, מדי שנה עלה שיעור המתקפות. פגיעויות נפוצות אחרות כוללות אותנטיקציה לקויה, חשיפת נתונים רגישים, קונפיגורציה מוטעית של אבטחה ובקרת גישה לקויה. לפי חוקרי F5, אבטחת יישומי האינטרנט נותרה אתגר: החוקרים אמרו, כי ניסיונות לשיפור אבטחת יישומי האינטרנט נכשלו עד כה, למרות ניסיונות לאמץ סטנדרטים פתוחים שונים. "ברור שחלקם ניסו לעשות זאת על ידי אימוץ מסגרות פגיעות סטנדרטיות, אולם לעתים קרובות זה לא מתורגם טוב לצד ההתקפה", ציינו, "כאשר כמעט כל אחד מסוגל לפתח יישומי אינטרנט ולעשות זאת בלא ידע בקידוד, ולהשתמש בפלטפורמות הנגועות בפגיעויות – הרי שאבטחת יישומי האינטרנט תישאר אתגר גדול".

הגבות לא הורמו כאשר לפני ימים אחדים רד-האט ונוטניקס הכריזו על שותפות – אסטרטגית, איך לא – שבמסגרתה הן יציעו לארגונים פתרון להקמת וניהול של יישומים מוטי ענן (קלאוד נייטיב) בסביבות מקומיות ובעננים היברידיים. המטרה של שיתוף הפעולה ברורה ומורכבת משש אותיות באנגלית: VMware. ענקית פתרונות הקוד הפתוח וספקית הפתרונות לענן ההיברידי ולסביבות מרובות עננים מציעות יחדיו לארגונים טכנולוגיות, המאפשרות התקנה, תפעול משותף וניהול של Red Hat OpenShift ו-Red Hat Enterprise Linux עם פלטפורמת הענן של נוטניקס, כולל מערכת ההפעלה Nutanix AOS ושכבת הווירטואליזציה AHV. שתי החברות יראו האחת בפתרונות של השנייה כ-"פתרונות מועדפים". "עוד ירייה ברורה נגד VMware" אנליסטים הסבירו את המהלך כ-"עוד ירייה ברורה נגד המתחרה, VMware". נוטניקס ו-VMware מתחרות האחת בשנייה בכמה תחומים ומנהלים מכל אחת משתי החברות התנגחו לא מעט בעבר על איכות הפלטפורמה של השנייה. ב-2019 החליט דיראג' פאנדי, מייסד נוטניקס ומי שהיה אז מנכ"ל החברה, לנקוט עמדה ולהתייצב נגד VMware, שאותה הוא כינה "בריון". בכך הוא פצח במלחמת פוסטים, שהעילה לה הייתה קמפיין פרסומי שהעלתה נוטניקס ברשת. בקמפיין, נוטניקס קראה ללקוחות הארגוניים שלא לשלם על רכיבים וירטואליים, שכן הם יכולים לקבל תשתיות היפר-אחודות, ובתוכן את הרכיבים הווירטואליים, כגון הייפר-וייזור של נוטניקס – ללא תשלום נוסף. VMware. צילום אילוסטרציה: BigStock בעקבות מסע הפרסום פנה סנג'אי פונן, שהיה אז סמנכ"ל התפעול של VMware, ללקוחות נוטניקס שהשתתפו בקמפיין וכתב להם: "רציתי לעדכן אותך כי שמך ושם החברה שלך מנוצל ונעשה בו שימוש בקמפיין פרסומי זועם, אנטי-דל ואנטי-VMware. אנחנו מכבדים באופן מוחלט לקוחות שמעדיפים להטמיע טכנולוגיות אחרות. ייתכן שאתה מעדיף את טכנולוגיית ה-HyperConvergence של נוטניקס במערכות ה-IT שלך על פני זו שלנו. ועדיין, המודעות הללו ומסע הפרסום הזה מהווים מתקפה חזיתית – הן על VMware והן על דל. הם (נוטניקס – י"ה) משתמשים במותג של החברה שלך במסע הפרסום הזה. אני שואל בענווה אם אתה יכול לבקש להסיר את שם חברתך מהקמפיין הזה". פאנדי הגיב באומרו: "מישהו היה צריך להגיב לבריונים האלה. הלקוחות הרגישו קצת חסרי אונים, כי ברור שהם מריצים עסק. מישהו, אני במקרה זה, צריך לנקוט עמדה נגד טקטיקות הבריונות לכאורה של VMware כלפי הלקוחות שלנו. VMware – הפסיקי להיות בריון!". את צורת התמחור של VMware הוא כינה vTax – הדהוד לשמות של מוצרי הווירטואליזציה שלה, ואמר שזו גישת תמחור "ארכאית". לדבריו, "בעידן הענן הציבורי אין כל הצדקה לשלם על רכיבי וירטואליזציה או על היפר-וייזור. זה חלק מהחבילה הכוללת בענן. אנחנו מצויים בעולם של ענן היברידי, ואין כל מניע או סיבה להמשיך ולשלם על תוכנות מורשת ישנות". גם ברד-האט לא ישבו בשקט: ג'ים ווייטהרסט, לשעבר מנכ"ל החברה ונשיא יבמ, הטיח באוקטובר אשתקד בענקית הווירטואליזציה כי "הגישה של VMware לקונטיינרים פוגעת ביכולות של הלקוחות הארגוניים לעבור באמת לעולם החדש". "יותר פשטות בענן ההיברידי המורכב של ימינו" בעקבות שיתוף הפעולה החדש אמר רונלד פאצ'רו, דירקטור ניהול מוצרים ברד-האט, לרג'יסטר כי "נוטניקס תומכת בכמה הייפר-וייזורים. אנחנו מודעים לכך שלקוחות שהשתמשו בנוטניקס השתמשו בעיקר ב-VMware ESXi, כי לקוחות רד-האט נוטים להיות שמרנים ומעוניינים לוודא שהם משתמשים בהייפר-וייזור נתמך – אך באותו הזמן הם אמרו שהם משלמים הרבה מעבר למה שצריך. יש לקוחות שמבקשים מאיתנו לסייע להם לצאת מעסקת החבילה הזו ולתמוך ב-RHEL שרצה על AHV של נוטניקס". על פי פאצ'רו, "נוטניקס היא שותף שהגיע למסקנה שאם מחפשים פתרון להפצת קוברנטיס ארגוני – OpenShift הוא הפתרון". לדבריו, "השותפות החדשה מרחיבה את אפשרויות הבחירה של לקוחות רד-האט, במיוחד כאשר ארגונים רבים בוחנים טכנולוגיות וירטואליזציה חדשניות ומודרניות. לקוחות פונים אלינו ומבקשים מאתנו: 'תעזרו לנו להיחלץ מהבעיה, מהצרה הזאת'. הם רוצים לדעת על תמיכה לסביבה שלנו על תשתיות נוטניקס". לשאלה כיצד פועלות במשותף חברה שכל כולה קוד פתוח וחברה שהיא בחלקה בעלת תוכנה קניינית השיב פאצ'רו כי "נוטניקס עשתה רבות בעולם הפתוח. אנחנו מעודדים את אנשיה ללכת לכיוון הקוד הפתוח כמה שהם רוצים ונוח להם, אבל בסופו של דבר – זו החלטה אסטרטגית עסקית שלהם". אריק שפרד, סגן נשיא למחקר ב-IDC, היטיב לסכם את המהלך: "ארגונים מיישמים תמהיל יותר ויותר מגוון של עומסי עבודה מודרניים ומוטי-ענן. השותפות של רד-האט ונוטניקס תסייע לארגונים להגביר את הפשטות, עם יותר גמישות ויכולת הרחבה – בענן ההיברידי המורכב של ימינו".

את מאקו (mako) – פורטל התוכן הפופולרי בישראל בנושא חדשות, בידור, תכניות ערוץ 12 קשת, ומגוון רחב של תכנים – ואת אתר N12 מבית חברת חדשות – אין צורך להציג. בשנים האחרונות הם כבשו מקום מרכזי בחיים של כולנו. מאחורי סיפור ההצלחה העצום הזה, קיימות תשתיות מחשוב ותקשורת המאפשרות למיליוני הצופים לצפות בתכנים 24/7/365. גורם מרכזי בכל האופרציה המיחשובית הוא אלעד בובליל, מנהל תשתיות ואבטחת מידע במאקו וב-N12.co.il, שעמד בראש פרויקט העברת התשתיות לחוות שרתים חדשה. השבוע, מאקו ובזק בינלאומי הכריזו כי הסתיים בהצלחה פרויקט העברת השרתים של אתרי האינטרנט מאקו ו-N12.co.il לחוות שרתים של בזק בינלאומי. במסגרת הפרויקט, הועתקו התשתיות של מאקו מחוות השרתים הקודמת לדטה סנטר החדיש במתחם השחם. אלעד כהן, CTO קשת, אלעד בובליל, מנהל תשתיות ו-IT, קבוצת קשת ורון גלב, סמנכ"ל החטיבה העסקית, בזק בינלאומי. צילום: יח"צ "מדובר באחד הפרויקטים הגדולים והמורכבים שביצענו", מספר אלעד בובליל, מנהל תשתיות ואבטחת מידע במאקו וב-N12.co.il. "למעשה, להתייחס לזה כאל 'פרויקט' יהיה להקטין את מה שעברנו כאן. זה העברה של ציוד ותפעול מערך שרתים חדש. האתגר הזה גדול במיוחד, בגלל האופי של מאקו: מדובר באתר שעובד 24/7 ומאכלס בכל רגע נתון תעבורה עצומה. במצב כזה יש אפס אפשרויות לעצירה. אני שמח לבשר שלמרות שמדובר במורכבות מאתגרת, המקצוענות של אנשי בזק בינלאומי אפשרה לבצע את המהלך הזה בצורה מושלמת, ללא תקלות, עם אפס דאון טיים ובלי שום השפעה על משתמשי הקצה". שותפות אסטרטגית של ענקים שיתוף הפעולה בין מאקו ובין בזק בינלאומי הוא עניין מתמשך, שהחל כבר עם השקת האתר. "במשך 12 שנה הפעלנו את הדטה סנטר שלנו מחוות השרתים ברקת של בזק בינלאומי", מספר בובליל ומוסיף כי לפני כשש שנים החליטו במאקו לבצע מהלך אסטרטגי של מעבר למתכונת פעילות אקטיב-אקטיב, ללא אתר DR,  ולהפעיל במקביל דטה סנטר נוסף בחוות השרתים TLV של בזק בינלאומי. "צברנו שנים ארוכות של שיתוף פעולה ולמדנו להכיר את המקצוענות של בזק בינלאומי", אומר בובליל. "כשבאו אליי עם הצעה לשדרג את הדטה סנטר שלנו ולעבור מברקת לאתר החדש, הבנתי שיש כאן הזדמנות מדהימה להזניק את כל התשתית לרמה אחרת לגמרי". "מאקו הוא לקוח אסטרטגי", מסביר אייל אביטל, מנהל הפרויקט מטעם בזק בינלאומי, "והפרויקט מורכב עם תשתיות ותיקות. מדובר בחמישה ארונות שהחזקנו בחווה בברקת, שנבנו בצורה הדרגתית לאורך השנים וכבר לא ענו לצרכים ההולכים וגדלים של אתר בסדר גודל כזה. המהלך נועד לבצע אופטימיזציה של הציוד מצד אחד ולאחסן אותם בדטה סנטר חדש, כדי לספק למאקו את התשתיות הטובות ביותר לתפעול אתר בסדר גודל כזה". Plug and Play אביטל מספר כי חלק משמעותי מהפרויקט היה היערכות ומיפוי: "כשבאנו בתחילת התהליך לבדוק את הציוד הקיים באתר גילינו כבילה לא מסודרת וציוד מיושן. המטרה שלנו הייתה לעשות סדר, למפות את כל הציוד, עד רמת הכבל הבודד, לדעת בדיוק מה נחוץ ומה מיותר, מה דורש שדרוג ומה חייב להיות מוחלף בציוד משופר. ביצענו מיפוי מדוקדק עד הפרט האחרון, כדי שכשנגיע למועד ההתקנה – נדע מה מחובר והיכן כל פריט יושב. כשיש לקוח בסדר גודל של מאקו הכל חייב להיעשות ברמה של פלאג אנד פליי". ובהקשר הזה, מאשר בובליל, מדובר במתנה שכל מנהל תשתיות היה שמח לקבל: "היום יש לי בלופרינט שמראה בצורה מדויקת איפה יושב כל שרת ולאן מחובר כל כבל". בובליל מספר כי האופטימיזציה שבוצעה אפשרה לעשות "ניקיון יסודי", להיפטר מציוד מיותר ולהצטמצם לשלושה ארונות: "יש המון ערך מוסף. פחות כבלים בסוויצ'ים ופחות ציוד מיושן, וזה אומר הרבה פחות התרעות, וכשיש צמצום משמעותי של 'false positive' יש פחות דברים לנהל. במקום לעסוק בכיבוי שריפות אתה עובר לפרואקטיביות". וכל זה, מסבירים במאקו, יאפשר לתת מענה רחב לצרכים המתגברים של האתר. בובליל: "אם בדטה סנטר הישן ידעתי שכשיש טראפיק של מעל מיליון משתמשים ביום זה עשוי להתחיל להשפיע על רמת השירות שאני נותן למשתמש הקצה, הציוד החדש והאופי שבו אני מנהל את הסביבה הווירטואלית בדטה סנטר של בזק בינלאומי מאפשרים לי להגדיל את נפח הגלישה לאזור של שלושה מיליון גולשים ביום, לפני שיש צורך לחשוב על היערכות מיוחדת נוספת. ההבדל מאוד משמעותי וזה מסוג הדברים שאי אפשר היה להגיע אליהם ללא שיתוף הפעולה של אנשי בזק בינלאומי". רון גלב, סמנכ"ל החטיבה העסקית בבזק בינלאומי: "שוק ה-IT בישראל ובעולם נמצא בתנופה ובצמיחה גדולה, והטרנספורמציה שחברות עוברות היא משמעותית יותר מתמיד. לקוחות רבים ומשמעותיים סומכים עלינו ונהנים לעשות איתנו עסקים. הבחירה של מאקו בדטה סנטר של בזק בינלאומי מעידה על כוחה המשמעותי והאיכותי שיש לחברה שלנו, שמספקת מעטפת של שירותי IT וגם את תשתיות הדטה סנטר".   המידע בחסות בזק בינלאומי, בעלת רשת DATA CENTER הגדולה בישראל, ומספקת פתרונות IT מקצה לקצה

מייסד גוגל, לארי פייג', הורשה להיכנס לניו זילנד בינואר האחרון, בזמן שהמדינה הייתה נתונה בבידוד מוחלט מהעולם, ושגבולותיה היו סגורים הרמטית במטרה לשמור אותה נקייה מקורונה. פייג' גם קיבל תושבות מהמדינה. במדינת האי שבאוקיינוס ​​השקט, המגינה על עצמה באופן קפדני עד כה ובהצלחה רבה מפני מגיפת הקורונה, התעוררה באחרונה מחלוקת עזה בנוגע ליחס המפלה לטובה שקיבל המיליארדר בן ה-48 פייג'. דבר הביקור פורסם רק כעת בפורטל החדשות הניו זילנדי Stuff והקים על הממשלה, כאמור, כעס רב. לפי הדיווח, פייג', שייסד את גוגל ביחד עם סרגיי ברין, זכה באישור מיוחד להגיע לניו זילנד מאיי פיג'י שבדרום האוקיינוס ​​השקט, שם חלה בנו ונזקק לטיפול רפואי. מטוס אמבולנס מיוחד אסף אותם והביא אותם לבית חולים באוקלנד, העיר הגדולה במדינה. לא ידוע באיזה חולי מדובר והאם באמת נזקק הבן לטיפול חירום דווקא בניו זילנד, אולם זו לפחות עילת האישור המיוחד לכניסה למדינה, עליה דווח בתקשורת. אלא שפייג', ששוויו מוערך כיום ב-116 מיליארד דולר, הוא אחד האנשים העשירים ביותר בעולם, ואין לאיש בתקשורת ספק כי גם לעניין הזה יש חלק בשיקוליה של ניו זילנד שאישרה לו ולבנו כניסה אליה למרות שגבולותיה היו סגורים ומסוגרים. ידוע כי בימיה הראשונים של המגיפה פייג' עבר עם משפחתו לאי פיג'י נידח, ואז, בנובמבר 2020 הגיש בקשה ראשונה להיכנס לניו זילנד. בינואר הבקשה הפכה לבקשה דחופה עקב מה שהיה, לפחות לכאורה, מצב חירום בריאותי שפקד את בנו של פייג'. האופוזיציה הליברלית הימנית בניו זילנד מתחה ביקורת על העובדה שפייג' קיבל יחס מועדף כעשיר-על, בעוד שאפילו ניו זילנדים רבים זכו בסירוב להיכנס בחזרה לארצם בשל הקורונה. שר הבריאות הניו זילנדי, אנדרו ליטל, הגן על המהלך ואמר שהיה זה מקרה חירום רפואי, ושכל חוקי הקורונה נשמרו.  ראשת הממשלה, ג'סינדה ארדרן, אמרה כי לא ידעה על הכניסה של פייג' לארצה. לדבריה, מדי שנה ישנן כ-100 טיסות אמבולנס אוויריות דומות, וההחלטה בעניינן "מתקבלת על ידי הרופאים". גן עדן נטול קורונה לעשירים. ניו זינלד. צילום אילוסטרציה: BigStock יש לכם 7 מיליון דולר להשקיע? ברוכים תהיו בניו זילנד ואולם כחלק מחשיפת המקרה הסתבר כי פייג' אף זכה בתושבות במדינת האי הבטוחה מקורונה, דבר שאינו מסתנכרן במיוחד עם ההסברים על כניסה בשל מצב חירום רפואי בלבד. רשות ההגירה של ניו זילנד מסרה כי פייג' ביקשה לראשונה לעבור להתגורר בה בנובמבר, תחת אשרה מיוחדת הפתוחה לאנשים שבבעלותם לפחות 10 מיליון דולר ניו זילנדי (7 מיליון דולר אמריקני) להשקעה במקום. "מכיוון שהוא היה אז בחו"ל, לא ניתן היה לעבד את בקשתו בגלל מגבלות COVID-19", נמסר בהודעת הרשות. "ברגע שנכנס מר פייג' לניו זילנד, ניתן היה לעבד את בקשתו, והיא אושרה ב-4 בפברואר 2021". לפי התקשורת העולמית, קבלת תושבות ניו זילנדית לא בהכרח תשפיע על מעמד התושבות של פייג' בארה"ב, או בכל מדינה אחרת. ובנוסף, מסתמן כי מיליארדרים אחרים שוקדים כיום אף הם על קבלת תושבות בניו זילנד, בדיוק על בסיס אותה אשרה מיוחדת, ובתוך השקעה כספית במדינה המוגנת בעולם מקורונה. ומה יעשו העניים? אולי כדאי לשאול את פייג' וחבריו המולטי-עשירים…

תגידו מה שתגידו, אני מתקשה לראות איך אנחנו הולכים לעבור את הניקיונות הממשמשים ובאים לקראת החגים הממשמשים ובאים מבלי שנשתמש בהתקן ניקיון מודרני. רבים מאתנו כבר עושים זאת, אבל האימוץ של מכשירים כאלה גובר לקראת תקופות ניקיונות כמו חגי תשרי. ומי שכבר מתחיל להשתמש במכשירי הניקיון של המאה ה-21 – אחרי שמתרגלים אי אפשר לחזור. זוהי כנראה הסיבה לעיתוי שבו בחרה דייסון להשיק את הדור החדש של שואב האבק החכם והחזק שלהם, ה-Dyson V15 – ממש עכשיו. היום, למעשה. שלא לדבר על סיבה נוספת: לפי החברה, בימינו 60% מהאנשים מנקים יותר מאי פעם, כנראה מאחר שבגלל הקורונה, הם נמצאים בבית יותר מאי פעם. כך או כך, בדייסון מספרים שה-Dyson V15, שהוא חלק ממשפחה עם כמה רמות וכמויות משתנות של אביזרים, מסוגל לאתר חלקיקי אבק מיקרוסקופיים נסתרים שגודלם קטן מ-10 מיקרון. במערכת משולב חיישן אקוסטי, שיודע למיין את האבק שנשאב, למדוד אותו ולקטלגו לפי סוגי החלקיקים. נראה שאחרי חודש של שימוש, בדייסון רוצים שהשואבים שלה יהפכו למומחים לתחום, שלא לומר לאבקולוגים… הדור החדש של השואב מביא עוד שני עדכונים משמעותיים אל הרצפה והרהיטים: הראשון הוא מנוע חזק יותר בשם Hyperdymium, שמציע עוצמה של עד 240AW, עם מערכת סינון שלוכדת 99.99% מגרגירי האבק עד גודל של 0.3 מיקרון. השני הוא קרן לייזר ירוקה, שהאלומה שלה מוקרנת מקצה התקן השאיבה, בזווית מדויקת של 1.5 מעלות, 7.3 מ"מ מעל הקרקע, כדי להבטיח שהאבק יישאב פנימה טוב יותר וגם כדי לעזור בספירת החלקיקים. שלושה דגמים של ה-Dyson V15 יימכרו בארץ – V15 Detect Animal, V15 Detect Total clean ו-V15 Detect absolute extra. המחיר הבסיסי עומד על 2,990 שקלים, כולל שנתיים אחריות ושירות בבית הלקוח.

אקסיס סקיוריטי הסטארט-אפ הישראלי פיתח פלטפורמת ענן לגישה פרטית ומאובטחת ליישומים ארגוניים. הוא מגייס בימים אלה עשרות עובדים.ות חדשים.ות למגוון תפקידים בתחום המחקר והפיתוח, דוגמת מהנדסי.ות DevOps, מפתחי.ות פרונטאנד, מפתחי.ות תוכנה ומהנדסי.ות QA לתוכנה. במקביל, מגייסים באקסיס גם לתפקידי ניהול מוצר ולתפקידי עיצוב גרפי. למשרות הפתוחות לחצו כאן. ארמיס בחברה פתוחות מעל 30 משרות, בעיקר למפתחי.ות בקאנד, Full Stack ו-DevOps, ולאנשי.נשות משאבי אנוש. ארמיס, שהכפילה בשנה האחרונה את שוויה ליותר משני מיליארד דולר, מעסיקה כ-420 עובדים בישראל (תל אביב), ארצות הברית, גרמניה, בריטניה, סינגפור, אוסטרליה ומדינות נוספות. למשרות הפתוחות לחצו כאן. בינה בינה (Binah.ai), שפועלת בעולם הרפואה הדיגיטלית, מגייסת עשרות עובדים.ות: מפתחי.ות אלגוריתמיקה, מפתחי.ות מובייל, אנשי.ות מחקר, מנהלי.ות צוותי פיתוח ועוד. החברה, שהוקמה ב-2016, ממוקמת במתחם הבורסה ברמת גן, ופועלת במודל עבודה היברידי. למשרות הפתוחות לחצו כאן. גט פקאג' חברת המשלוחים, שפיתחה אלגוריתם שבונה מסלולי משלוחים על פי ביקושים בזמן אמת, מגייסת מתכנתים.ות ומפתחים.ות, שליחים.ות, נציגי.ות שירות ואנשי.נשות שיווק. המטה ומוקד השירות של גט פקאג' ממוקמים בראשון לציון. למשרות הפתוחות לחצו כאן. מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח החברה מגייסת עובדים.ות למעל 150 משרות מגוונות בקבוצות המוצר השונות, שמובילות את הפיתוח של חלק ניכר ממוצרי הליבה של מיקרוסופט העולמית. העבודה היברידית ולחברה יש מרכזים בתל אביב, הרצליה, חיפה ונצרת. בין המשרות הפתוחות: מהנדסי.ות תוכנה, מהנדסי.ות מדע נתונים, אנשי.נשות לימוד מכונה, מנהלי.ות מוצר ועוד. למשרות הפתוחות לחצו כאן. נוניים סקיוריטי החברה, שפועלת בעולם אבטחת ממשקי התוכנה (API Security), מגייסת עשרות עובדים.ות חדשים.ות, שיצטרפו ל-100 העובדים.ות שכבר מועסקים.ות בה. נוניים מציעה עשרות משרות פתוחות במגוון תפקידי מחקר ופיתוח, דוגמת מהנדס.ת תוכנה, מפתח.ת פייתון, מהנדס.ת בדיקות תוכנה, מהנדס.ת אלגוריתמיקה וארכיטקט.ית תוכנה, ובתפקידי ניהול מוצר וכתיבה טכנית. מרבית המשרות מיועדות לעובדים עם ניסיון, כשניסיון בתחומי הסייבר מהווה יתרון משמעותי. למשרות הפתוחות לחצו כאן. סינמדיה סינמדיה, שמפתחת טכנולוגיות לעולמות הווידיאו והטלוויזיה, מגייסת למגוון תפקידים, בהם חוקרי.ות מדע נתונים, חוקרי.ות אבטחת סייבר, מפתחי.ות Full Stack ו-Application Pen Testing. מרכז הפיתוח הראשי של החברה ממוקם בירושלים ומעסיק 600 עובדים. החברה מאפשרת עבודה במתכונת היברידית. למשרות הפתוחות לחצו כאן. פוטומיין פוטומיין, (שפיתחה טכנולוגיות ואפליקציות מבוססות בינה מלאכותית בעולמות הנוסטלגיה וההווי המשפחתי, מגייסת מפתחי.ות פרונט אנד, iOS ואנדרואיד – הן בכירים.ות והן ג'וניורים.ות. כמו כן, החברה מחפשת בודקי.ות QA ומנהל.ת שיווק. פוטומיין מעסיקה כיום כ-30 עובדים. למשרות הפתוחות לחצו כאן. פורטליקס סטארט-אפ הרכבים האוטונומיים ומערכות ה-ADAS מגייס בחודשים אלה עשרות עובדים.ות חדשים.ות, רובם מהנדסי.ות תוכנה ברמות שונות של ניסיון, מהנדסי.ות אפליקציות ואנשי.נשות פיתוח עסקי. פורטליקס מעסיקה מעל 50 עובדים בישראל, ארצות הברית ואירופה. למשרות הפתוחות לחצו כאן. פיי מי חברת הפינטק הישראלית מגייסת מפתחים.ות, אנשי.נשות אופרציה וניהול לקוחות, אנשי.שנות אבטחת מידע, מנהלי.ות QA ומנהלי.ות מוצר. משרדי החברה נמצאים בתל אביב. לשליחת קורות חיים לחצו כאן. פייסבוק פייסבוק ישראל ממשיכה לגייס בימים אלה למרכז הפיתוח שלה ומציעה מגוון משרות פתוחות, כגון מהנדסי.ות נתונים, מהנדסי.ות תוכנה עם התמחות בלימוד מכונה, מנהלי.ות הנדסה, מנהלי.ות לקוחות, מדעני.ות נתונים ומגייסים.ות טכניים.ות. ביניהן ניתן למצוא משרות ייעודיות לבוגרי אוניברסיטאות, שלא דורשות ניסיון תעסוקתי קודם. למשרות הפתוחות לחצו כאן. פקאן בסטארט-אפ פקאן (Pecan.ai) מגייסים עשרות עובדים.ות לתפקידים שונים, בהם: מהנדסי.ת דטה ולימוד מכונה, מהנדס.ת פרונטאנד בכיר.ה, מהנדס.ת מדע נתונים בכיר.ה, אנליסט.ית נתונים ומנהל.ת מוצר בכיר.ה. החברה ממוקמת במגדל ספיר שברמת גן. למשרות הפתוחות לחצו כאן. פרימטר 81 חברת הסייבר מגייסת למגוון משרות בתחומי המו"פ, BI, שיווק, מכירות, הצלחת לקוח, G&A ועוד. בין המשרות ניתן למצוא מפתח.ת Full Stack, ארכיטקט.ית תוכנה, מנהלי.ות מוצר ועוד. למשרות הפתוחות לחצו כאן. Venn החברה מפתחת פלטפורמה לבניית קהילות בשכונות מגורים. בימים אלה היא מגייסת מנהלי.ות מוצר, מהנדסי.ות BI, מומחי.ות אוטומציה מובילים.ות, מעצבי.ות מוצר בכירים (UI/UX), מנהלי.ות עיצוב מערכת ומנהלי.ות עיצוב מותג, מפתחי.ות פרונטאנד ובקאנד, ומהנדסי.ות Full Stack בכירים.ות. Venn גייסה בסבבים האחרונים 100 מיליון דולר והציבה לעצמה יעד לגייס עוד כ-70 עובדים, מתוכם 50 למרכז המחקר והפיתוח בתל אביב. למשרות הפתוחות לחצו כאן. לחלקים הקודמים של הפרויקט לחצו כאן. חברות היי-טק שמחפשות עובדים.ות, וחברות אחרות שמחפשות אנשי.נשות היי-טק, ועדיין לא פנו אלינו מוזמנות לעשות זאת כאן.

העברתו של חוק ההשקעה בתשתיות ובתעסוקה בתשתיות של ממשל ביידן, שהנשיא הגדיר כ"השקעה היסטורית" בתכניות לעבודה ציבורית, מתקדמת בסנאט. עיקרי חלקיו – הכוללים בין השאר חיזוק התשתיות ושרשראות האספקה בארה"ב – זוכים לתמיכה הן מצד הדמוקרטים והן מצד הרפובליקנים, כך שאם וכשהוא יאושר סופית, החוק יגיע להכרעה בקונגרס. מדובר בהשקעה מסיבית בהיקף של 1.2 טריליון דולר, שהיא אחד העניינים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות של הנשיא ג'ו ביידן מאז שנכנס לתפקידו. ואולם כעת מסתבר כי 500 מיליון דולר מתוך תקציב הענק הזה יחולקו לערים, בכדי להתנסות בפרקטיקות "עיר חכמה". מדובר בין השאר בהשקעה בדמות: שתילת חיישנים, הוספת כלי רכב אוטונומיים, רחפנים וטכנולוגיות אחרות, שנועדו, לכאורה, לצורך שיפור רמת החיים העירונית. מקדם תקצוב מאסיבי לתשתיות. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מאשים. צילום: BigStock התקצוב לכאורה: לשם "חיזוק הניידות והמהפכה בתחבורה" לפי המצוין ביוזמת חוק התשתיות של הסנאט, בנוגע ל"חיזוק הניידות והמהפכה בתחבורה", מתכננים עירוניים וכאלו המתמחים בתכנון מדינות יבחנו באמצעות ההשקעה כיצד מכשירים לאיסוף נתונים ורכבים חדשים יכולים לשפר את "יעילות התחבורה והבטיחות". מקדמי הסעיף המסוים בהצעת החוק מעוניינים במיוחד לצמצם את עומסי התנועה, לשפר את הגישה למקומות עבודה ולמתקני טיפול רפואי, להוריד את הזיהום ולעודד השקעות במגזר הפרטי, על ידי עבודה עם ספקי שירותי תקשורת. ואולם כעת נשמעים קולות של מי שחוששים שהטכנולוגיות הללו יאפשרו גם, או בעיקר, יותר מעקב ממשלתי אחרי התושבים. ארגונים וגורמים האמונים על הגנת זכויות האדם והפרט הביעו באחרונה דאגה מכך שהתקצוב הנדיב נועד בעצם להרחבת היכולות של השלטונות לרגל ולעקוב אחרי האזרחים. המגזין The Intercept מצטט את אדם שוורץ, עורך דין בכיר ב-EFF (ר"ת Electronic Frontier Foundation) – קרן החזית האלקטרונית האמריקנית, האמונה על חינוך הציבור לזכויות הפרט וזכויות האדם, חופש הביטוי והפרטיות בעידן המידע. שוורץ אמר כי "זהו סוג של מעקב, המערב לרוב משטרה, הפולש לפרטיות ומעכב מחאה במקומות ציבוריים". עו"ד שוורץ הבהיר כי המעקב ממנו הוא חושש מפלה לרעה אנשים צבעוניים ואמר: "מצער שחוק התשתיות הדו-מפלגתי ישקיע חצי מיליארד דולר פדרליים בטכנולוגיות מעקב מטרידות אלה, ללא הגנות פרטיות נאותות". ההצעה אמנם כוללת כמה מנגנוני בטיחות, כגון איסור על התקנת קוראי לוחיות רישוי, אך שוורץ סבור כי ההגנות אינן מספיקות. למשל, לטענתו, מתוקף החוק ובגיוסו לטובת רשויות ההגירה, יוכלו אלו לגשת לנתונים שנאספו לצורך מעקב וריגול אחרי אנשים. "כשאתה מדבר על נתוני תחבורה, תנועת אנשים, זה מידע שקשה מאוד מאוד לבטל זיהוי שלו ולמנוע זיהוי מחדש", הסביר שוורץ בנוגע לחששות אלו. איווט קלארק, סנטורית דמוקרטית מניו יורק. צילום: ויקיפדיה איווט קלארק, סנטורית דמוקרטית מניו יורק, ויו"ר המשנה בוועדת האנרגיה והמסחר של הבית, היא תומכת מוכרת בהתקדמות ליישום טכנולוגיות עיר חכמה. עם זאת קלארק אמרה ל-The Intercept שלמרות שהיא שמחה שהצעת החוק תנפיק מענקים ותיצור מרכז משאבים מקוון שיסייע לממשלות המקומיות לכונן ערים חכמות, "אנו זקוקים למאמץ מתואם של כל מנגנוני הסוכנויות הפדרליות על מנת לתמוך באימוץ תשתיות וטכנולוגיות קהילתיות חכמות". "זה ייקח את הקהילות שלנו למאה ה-21", הסבירה קלארק מה יתרחש אם יישום המיזם יכלול תיאום זה ויצליח.