"אחת ההתמחויות שלי היא לסייר בסופרמרקט של ההאקרים. פושעי הסייבר גולשים במרקטפלייס של ג'נסיס על מנת לרכוש בוטים זדוניים, שבאמצעותם הם תוקפים וסוחטים ארגונים ואנשים, וגונבים מידע. אתר הסחר פועל כסופרמרקט אונליין לכל דבר ואפילו מציע מבצעים, הנחות ושירות לקוחות. הגישה לג'נסיס היא תחת הזמנה בלבד, אבל אני כל הזמן מוצא דרכים פנימה ומדגים ללקוחות ארגוניים כמה קל להאקרים לרכוש בו נוזקות", כך אמר דן וודס, סגן נשיא ב-F5. סיפור חייו המקצועיים של וודס הוא לא שגרתי. "עד מחצית העשור הקודם עבדתי בסוכנויות ביון ואכיפה", אמר וודס בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים. "הייתי סוכן ב-FBI לחקירות מיוחדות והתמחיתי בטרור סייבר. בתפקידי הממשלתי האחרון שימשתי כסוכן ראשי לחקירות מיוחדות במשרד התובע הכללי באריזונה, שם חקרתי עבירות סייבר והונאות מורכבות. לפני כן פעלתי במשך שני עשורים בארגוני אכיפת החוק והמודיעין בארצות הברית – המקומיים, הממלכתיים והפדרליים. בין השאר, הייתי קצין מבצעים ב-CIA, וגם שם התמחיתי בפעולות סייבר. ב-FBI הייתי שותף, בין השאר, לחקירת משלוחי האנתרקס, חקירות דיגיטל והלבנות כספים". לפני שש שנים וודס עזב את השירות הציבורי ועבר לעבוד בשייפ. "החברה מתמקדת בהגנה על הבנקים הגדולים וחברות האשראי הגדולים בעולם, ומתמקדת בהגנה מפני בוטים, הונאה וניצול", אמר. "החברה מגנה בפרט מפני מתקפות Credential Stuffing, שבהן פושעי סייבר משתמשים בסיסמאות גנובות מפריצות למידע שבוצעו בצד שלישי – כדי להשתלט על חשבונות אונליין אחרים. שייפ בנתה פלטפורמה מתקדמת, שמשתמשת בלמידת מכונה ונתמכת על ידי אנליטיקה מבוססת ענן, כדי להגן מפני מתקפות שעוקפות בקרות אחרות של אבטחה והונאה. בשנה שעברה F5 רכשה את שייפ ומוניתי לסגן נשיא. כך, אנחנו מציעים לארגונים אבטחה מקיפה וחסכון פוטנציאלי של מיליארדי דולרים שעלולים ללכת לאיבוד בשל הונאה, אובדן מוניטין ושיבושים בשירותי אונליין קריטיים". כוחות השוק – גם במרקטפלייס של ההאקרים "המרקטפלייס פועל כמו כל גוף עסקי, מעבר לעובדה שמדובר בסחורה ובפעולות לא חוקיות", אמר וודס. "מאוד קל לרכוש בו נוזקות. בנוסף, מאוד קל לקנות בו בוטים – הם עולים מסנטים בודדים ועד לעשרות דולרים. גם שם כוחות השוק פועלים – יש הנחות על בוטים ולג'נסיס יש שירות לקוחות, שמגיב במהירות ושהמפעילים אותו דוברים אנגלית ברמה טובה. אין לנו יכולת לזהות אותם, אנחנו רק יודעים באילו קורבנות הם מתמקדים". "בהיבט הטכנולוגי", הסביר, "כדי להגיע לדארקנט נדרש מעין דפדפן, כלי בשם טור (Tor). ג'נסיס זה שוק ב-Deep Web, שבו נדרש למסור פרטים מזהים. לאחר שמצליחים להיכנס, הדרך לפריצה קלה יותר, כי המרכולת הזו מציעה את 'טביעות האצבעות' של המשתמשים שמהם הן נגנבו. יכולות הפריצה יהיו בהתאמה לקורבנות הרלוונטיים. פעמים רבות הנוזקות תהיינה מוסתרות, למשל בסרטון מיוטיוב. לפי זהות הקורבן מתקבלים הפרטים הרצויים – פרטי סטודנטים מהמחשב האוניברסיטאי, פרטי לקוחות אם הקורבן הוא בנק או פרטיהם האישיים של דיפלומטים, אם היעד המותקף הוא שגרירות". שילמתם? בניתם את התשתית לפריצה הבאה "לצערי", אמר וודס, "מנהלי אבטחת המידע בארגונים מוקפים ומוצפים בשלל בעיות ואתגרים. רבים מהארגונים מנסים לעשות את הכול לבד. זו גאווה – אבל של טיפשים. אין ארגון שיכול להתמודד לבדו בזירות כה מורכבות ומרובות איומים. מנהלי האבטחה נדרשים לניטור מתמשך, עם כמה שיותר נראות, על כלל התעבורה. בנוסף, יש האקרים שעובדים במקביל בכמה עבודות: הם גם חברים בארגוני פשע ולאחר שעות הפעילות, 'משאילים' את כלי הפריצה ומחלטרים. לכן, בקרת ה-IT היא כה חשובה. מצד ספקיות האבטחה, ברור שהידע שלנו על הנפרצים נדמה לקרחון, שרק 10% ממנו גלויים לעין. לעולם לא נדע מה המספר, הכמעט אינסופי, של ארגונים שהותקפו". "לבסוף", ציין, "עצתי לארגונים היא: הדרך להתמודד עם מתקפות כופרה היא לא לשלם. ארגון שמסכים לשלם את דמי הכופר בונה במו ידיו את התשתית לפריצה הבאה אליו".

אפל אופטימית מאוד לקראת ההשקה ההולכת ומתקרבת של הדור החדש של הטלפונים שלה. לפי דיווחים בעיתונות שרשרת האספקה בסין, החברה הזמינה מ-TSMC לא פחות מ-100 מיליון מעבדים. כזכור, היא מתכוונת להשיק שלושה מכשירי iPhone 13 וכן עדכון ל-iPhone SE – וכולם יצוידו במעבד החדש. ב-2020 מכרה אפל כ-75 מיליון טלפוני iPhone 12, כך שהצפי שלה הוא לגידול משמעותי של כשליש, ומעבד ה-A14 שלהם שימש אחר כך את הטאבלט iPhone Air, והוא היה המעבד הראשון של החברה שיוצר בליתוגרפיה של 5 מ"מ. לפי הדיווחים, המעבד החדש יכיל שש ליבות, שתיים לביצועים גבוהים, ארבע לביצועים שכיחים יותר, יום-יומיים. זהו המבנה של A14, אבל באפל מציינים, שהמעבד החדש יספק ביצועים גבוהים יותר, וגם יעזור לטלפונים לזכות בחיי סוללה ארוכים יותר, עד כ-20% יותר יעיל מהמעבד הקודם – מה שיהיה חשוב במיוחד בדגמים המתקדמים יותר במשפחה החדשה, שיציעו טכנולוגיית מסך שתומכת בקצב ריענון של 120 הרץ, וכן אפשרות לבחור בתצוגה פעילה תמידית.

פינסטרה (Finastra) הודיעה היום (ג') על מינויו של אורן מרמור למנכ"ל פינסטרה ישראל ולמנהל היחידה העסקית של תחום התשלומים הגלובלי בחברת הפינטק, שמנוהל מהמרכז שלה בארץ. במסגרת תפקידו העולמי יוביל מרמור את צמיחת תחום התשלומים בפינסטרה, יספק פתרונות מקצה לקצה לתשלומים ללקוחות ברחבי העולם ויקדם את המודרניזציה של מוצרי החברה לעבר פלטפורמה ואקו-סיסטם מבוססי ענן. הוא יתמקד בתמיכה בלקוחות קיימים וחדשים במסעות הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. מרמור הוא מנהל ויזם מנוסה, בעל ניסיון עשיר במגוון תפקידים ניהוליים הן בחברות גדולות והן קטנות ובהובלת תהליכי שינוי, התמודדות עם אתגרים וצמיחה של ארגונים. במהלך שש השנים האחרונות הוא הוביל את הפיתוח והפעילות העסקית של הרשת (NFV – Network Function Virtualization) באמדוקס. בתפקיד זה הוא הצמיח את התחום משלב האינקובציה ליחידה עסקית יציבה, שצברה מספר גדל והולך של לקוחות. בתפקידו האחרון באמדוקס הוא הוביל את הפעילות העסקית ומכירת הפתרונות של חטיבת הטכנולוגיה – קו מוצרי הליבה של החברה, והתמקד בהתפתחות הדיגיטלית של ספקים של שירותי תקשורת במסעם לענן. לפני אמדוקס שימש מרמור כמנכ"ל מישור 3D, מנכ"ל מוביקס (Mobix Wireless Solutions), וסמנכ"ל ומנהל הרשתות האופטיות וקו מוצרי ה-CESR של ECI. הוא אף ייסד והיה סמנכ"ל הטכנולוגיות של פלקסלייט נטוורקס. פינסטרה מעסיקה מעל 10,000 עובדים, כולל 350 מהנדסים ומפתחים, מנהלי מוצר, אנשי מכירות, אנשי תמיכה ומנהלי פרויקטים במרכז החברה בישראל. המרכז הישראלי אחראי על פיתוחה של מערכת התשלומים Fusion Global PAYplus, שהוטמעה ב-300 מוסדות פיננסיים, בהם חמישה מעשרת הבנקים הגדולים בעולם. מפינסטרה נמסר שמערכת זו מעבדת מידי יום תנועות בהיקף כספי בהיקף של 23 טריליון דולר. ככלל, אומרים בפינסטרה שהפתרונות שלה הוטמעו בקרב 8,500 לקוחות, לרבות ב-90 מ-100 הבנקים המובילים בעולם ו-30% מהמוסדות הפיננסיים בארצות הברית, בהם בנק אוף אמריקה, אמריקן אקספרס, ברקליס, סיטי בנק ו-HSBC. עם הלקוחות בישראל נמנים הבנקים הגדולים – הפועלים, דיסקונט, לאומי ומזרחי-טפחות.

מתקפות DDoS (מתקפות מניעת שירות מבוזרות) נמצאות כיום במגמת עלייה מתמדת. מגיפת הקורונה אילצה את בתי הספר, מקומות העבודה והחיים החברתיים שלנו להיכנס ולהתנהל באינטרנט, וכתוצאה מכך ב-2020 חלה עלייה משמעותית בכמות התקפות ה-DDoS בהשוואה ל-2019. למעשה, ברבעון הראשון של 2020 כמות ההתקפות מסוג DDoS כמעט הכפילה את עצמה, בהשוואה לרבעון הראשון של 2019. סיסקו צופה כי הכמות הכוללת של התקפות DDoS תוכפל מ-7.9 מיליון ב-2018 ליותר מ-15 מיליון עד 2023. בנוסף, התקפות RDDoS עם דרישת כופר (Ransom DDoS) קשורות גם לעלייה בשער הביטקוין בתקופה שבין סוף 2020 לתחילת 2021. מספר רב של ארגונים קיבלו הודעות סחיטה, ואז סבלו ממתקפת DDoS בגלל שלא שילמו לתוקפים. אך העניין הוא לא רק הכמויות המספריות של התקפות DDoS. גם סוגי ההתקפות וגודל ה-Botnet (רשת המחשבים התוקפים) מתפתחים כל הזמן. התקפה מבוזרת של מניעת שירות בגודל של ג'יגה ביט לשנייה מספיקה כדי לנתק את מרבית הארגונים מהאינטרנט, אך כיום אנו רואים גם התקפות ענק בגדלים של מעל טרה ביט לשנייה (אלף ג'יגה ביט), שנוצרות על ידי מספר רב של בוטים, המחשבים התוקפים. הסטטיסטיקה מלמדת כי: משך התקפה ממוצעת ארוך יותר כיום ב-24% בהשוואה לעבר; משך ההתקפה המרבי קפץ ב-264%; כמות התקפות DDoS בנפח של מעל 100GB לשנייה עלתה ב-776%; וברבעון הראשון של 2021, 46.6% מההתקפות היו מתקפות חכמות. בטוחים שאתם מוגנים? התקפות DDoS מודרניות הן חכמות יותר, הודות לשימוש בשיטות תקיפה מגוונות, המשלבות מספר שיטות של התקפת DDoS במתקפה בודדת. לעיתים קרובות פושעי סייבר משנים את שיטות ההתקפה, כדי להקשות על פתרונות ההגנה לזהות את התקיפה. לאחרונה היינו עדים להתקפת DDoS מאורגנת של ארגונים אנטי-ישראליים כנגד הבנקים בישראל. המתקפה הסתיימה בהצלחה מועטה, בשל התארגנות מבעוד מועד של המערכת הפיננסית בישראל. המסקנה היא שדרושים פתרונות מתקדמים יותר מאשר "התקן ושכח" להגנה מפני התקפות DDoS. קומסק סרגיי פנצ'וק, ה-CTO של חברת קומסק אומר שבכל מה שקשור להתקפות נפח (Volumetric Attack) אפשר לרכוש וליישם פתרון להתגוננות אפקטיבית מתקיפות אלו. אולם, טיפול בהתקפות על אפליקציה ותשתית תלוי יותר באופן הגדרתם של הפתרונות, באופן יישום ארכיטקטורת הרשת, ובעוד גורמים נוספים. עוד טוען פנצ'וק שמשמעות הדבר היא שלמומחיות צוות האבטחה המיישם פתרונות אלה יש תפקיד גדול יותר ביעילות הפתרון. פתרונות אלו אינם מאפשרים להפעילם ולהיות רגועים, אלא דורשים ביצוע בדיקות לאפקטיביות הפתרון. כדי להיות מוגנים תצטרכו לבדוק כל הזמן את עמידות המערכות להתקפות DDoS, ובדיוק לשם כך פיתחו בקומסק את הפלטפורמה לסימולציות DDoS, ה-D.Storm. הפלטפורמה שמאפשרת לארגון לוודא שהרציפות העיסקית שלו לא תפגע במקרה של תקיפה אמיתית עליו. D.Storm – לדעת את המצב לאשורו D.Storm, פלטפורמה לסימולציות DDoS, מציעה מגוון רחב של סוגי מתקפות שניתן לנהל באופן אוטומטי ומבוקר. בעזרת שימוש בעשרות אלפי בוטים תוקפים, המבוזרים במדינות וביבשות שונות, המערכת מאפשרת הרצה של עשרות סוגי התקפות מוכנות מיידית להפעלה, הכוללות התקפות נפח, תשתית והתקפות על אפליקציה. הבוטים מסוגלים לחקות דפדפנים אמיתיים באופן מלא, והמשמעות היא שכמעט לא ניתן להבחין בינם לבין משתמשים לגיטימיים. המערכת אוספת בזמן אמת את המידע על ההתקפה מהבוטים, ומציגה אותו למשתמש לניתוח מעמיק. המטרה היא לזהות את נקודות התורפה והפגיעויות בתשתית של הלקוח באמצעות שיטות התקפה המחקות שיטות של פושעי סייבר אמיתיים. גישה זו מאפשרת ללקוח לצמצם את החשיפה לסיכוני סייבר ולנקוט בפעולה מתקנת כדי לעמוד בפני התקפות DDoS אפשריות נגד נכסיו הרגישים והאסטרטגיים. רוצים לשמוע עוד? לפרטים נוספים ותאום הדגמה: Comsecglobal.com

בסיסי הנתונים ממוקמים בלב הארגונים. הם מאחסנים, שומרים ומעדכנים כל העת את הנתונים הקריטיים המשמשים לקבלת החלטות אסטרטגיות, להנעת תהליכים, לניהול קשרי לקוחות ולתפעול יעיל של הארגון. עבור רוב הארגונים כיום בסיסי נתונים מהווים את העדשות דרכן ניתן לראות ולנתח את העבר וההווה, ולדמיין את העתיד. גם כיום, עולם בסיסי הנתונים, אחד מאבני הבסיס של עולם ה-IT, ממשיך לגדול ולהתעצם. על פי גרטנר, היקף שוק בסיסי הנתונים נאמד בכ-65 מיליארד דולר – עלייה של 17% בשנת 2020. מי שאמונים על ניהול בסיסי הנתונים הם מנהלי בסיסי הנתונים (DBAs). על מנת להתמודד עם הגידול בהיקף הנתונים, מוצאים עצמם מנהלי בסיסי נתונים במצב שכל אחד מהם מנהל עשרות בסיסי נתונים שונים בסביבה מורכבת, ניהול שאינו פשוט בכלל. לפני עידן הענן, התמקדו מנהלי בסיסי הנתונים בפעולות כמו: הקצאת משאבים, שכפול בסיסי נתונים, כיוונון, תיקון, שחזור ושדרוג בסיסי נתונים. עם ההתפתחות שחלה במהלך 20 השנים האחרונות של בסיסי נתונים בקוד פתוח, ועם הענן שהופך לברירת מחדל לעוסקים ב-IT, מנהלי בסיסי נתונים נאלצים לעבוד על מספר רב של פלטפורמות. בעידן הענן הם קיבלו על עצמם תפקיד מקיף הרבה יותר, עם עיסוק גם בנפח בסיסי הנתונים, תכנון, התאמת עומסי עבודה שונים לבסיסי נתונים שונים הנמצאים על גבי פלטפורמות שונות, ועוד. וכך מוצאים עצמם מנהלי בסיסי הנתונים, שעבודתם קריטית לתפקוד הארגון, עובדים שעות ארוכות ו"זוכים" לעיתים קרובות לשיחות טלפון גם בערבים ובסופי שבוע, משום שרק הם מכירים את הקרביים של בסיס הנתונים, אשר בלעדיו הארגון לא יכול לתפקד. DBaaS: לאפשר ל-DBAs לעסוק בחדשנות במקום בניהול ותחזוקה עם העלייה הדרמטית בהיקף הנתונים והמורכבות של סביבת הדטה סנטר, הביקוש למנהלי בסיסי נתונים עולה באופן מתמיד וימשיך לעלות. האם אפשר לתת למנהלי בסיסי הנתונים לעסוק בחדשנות ולא בעבודה סיזיפית של ניהול ותחזוקה? התשובה היא כן – באמצעות באמצעות DBaaS – בסיסי נתונים כשירות. מהו DBaaS? כמו כל פתרון as a Service, גם כאן מדובר בהוצאת העיסוק האינסופי בנושא מסוים לגורם חיצוני, המנהל ומתפעל עבור הארגון את המשאב במודל מנוי חודשי. כך הארגון זוכה לגורם מקצועי המנהל את בסיסי הנתונים, חוסך כאבי ראש וזוכה למודל גמיש המאפשר לגדול או להצטמצם בקלות רבה. מדובר בעיקר באוטומציה של תהליכים ופעולות, ההופכת תהליכים לפשוטים הרבה יותר וניתנים לביצוע בקליק אחד. פעולות שונות בתחום מבוצעות בקלות ובמהירות, ואינן קשורות בידע של מנהלי בסיסי הנתונים. אי אפשר להתעלם מהיתרונות שבאפשרות לפרוס בסיס נתונים בכמה דקות, בניגוד לימים או שבועות. אחת החוזקות של DBaaS היא האופן שבו היא מפשטת את בסיס הנתונים על פני עננים ציבוריים ופרטיים מתוך פאנל בקרה מרכזית. DBaaS – בסיסי נתונים כשירות. איור: BigStock צמצום למינימום גם בטעויות האנוש גם טעויות האנוש יורדות למינימום. גורמי המקצוע של ספק ה-DBaaS, כמו גם כלי האוטומציה שלו, יעשו את העבודה על הצד הטוב ביותר. על פי הניסיון שנצבר בנוטניקס, ניהול בסיסי הנתונים כשירות מוביל לחיסכון משמעותי של 60 עד 80 אחוזים בזמן בפעולות ניהול. בנק RBL חזה בירידה של 90% בזמן שלוקח לו להקים בסיס נתונים חדש. במקביל לכך, ולא פחות חשוב, הביצועים המושגים מבסיסי הנתונים, יהיו טובים הרבה יותר. שחזור הנתונים במקרה הצורך מכל נקודה בזמן ייעשה בתוך דקות אחדות. נפח הנתונים ירד, משום שאין יותר צורך לשמור עותקים לא רצויים של בסיסי נתונים. ולבסוף, אחד האתגרים הגדולים של הארגונים כיום הוא לשמור על הנתונים האישיים והרגישים על פי כללי הגנת הפרטיות. DBaaS מספקת את התשתית שמאפשרת את הציות לתקנות הללו. זה המקום לציין כי תשתית HCI (ר"ת Hyperconverged Infrastructure) מספקת לא רק פתרון מוגדר תוכנה, המבצע וירטואליזציה בדטה סנטר, אלא שגם יכול להפוך בסיסי נתונים מסורתיים לסביבה כשירות. לדוגמה, חברת התעופה האמריקנית JetBlue התקשתה להחזיק מערך של שמונה בסיסי נתונים בייצור של אורקל וכמות של יותר מכפולה מכך – בבסיסי נתונים המשמשים להצגת נתונים ולפיתוח בדטה סנטר ראשי ומשני. על ידי שילוב הפתרון של נוטניקס עם פלטפורמה מוגדרת תוכנה בסביבת ה-DBaaS, החברה השיגה אוטומציה של פעולות הדורשות ניהול אינטנסיבי, כגון: שירותי קבצים, מיקרו סגמנטציה ועוד. שליטה על ממלכת בסיסי הנתונים במהלך השנים האחרונות חדרו כמה טכנולוגיות דוגמת וירטואליזציה של שרתים ופתרון ה-HCI, והפכו את ניהול הדטה סנטר לפשוט וחסכוני הרבה יותר. שינוי שכזה מתחיל לחדור בימים אלו לעולם בסיסי הנתונים, כאשר כלי ניהול אחד מספק למנהלי בסיסי הנתונים מבט פנורמי, ושליטה על כל ממלכת בסיסי הנתונים. באמצעות DBaaS זוכה הארגון לניהול כל מחזור החיים של בסיס הנתונים ולמנהלי בסיסי הנתונים מוענק שקט. ההשפעה של זה הולכת הרבה מעבר למנהלי בסיסי הנתונים: פרויקטים מבוצעים בזמן, השירות למשתמשים בארגון ניתן ברמת שירות גבוהה יותר, ובסופו של תהליך – העובדים והלקוחות מרוצים יותר. הכותב הוא מנהל צוות מהנדסי מערכות בנוטניקס ישראל

מסיבת הקיץ השנתית של ארגון סטארט-אפ גריינד (Startup Grind) – קהילת הסטארט-אפים הגדולה בעולם – משכה אליה יזמים ישראלים רבים, שהגיעו כדי להיפגש, לרקוד באוויר הפתוח, ובעיקר לחזק את הנטוורקינג (מערכות הקשרים) שלהם עם השותפים או המשקיעים הבאים. בין הדוברים שעלו לברך את ההיי-טקיסטים היו עומר כילף, מנכ"ל ומייסד אינוויז (Innoviz), חברת האוטו-טק הישראלית שנסחרת בנאסד"ק, ואסף סובול, סמנכ"ל ענן בחברת אורקל ישראל, ושגריר של Oracle for Startups – תכנית הסטארט-אפים הגלובלית של אורקל בארץ. אסף סיפר לקהל, שהענן (הדטה סנטר) הישראלי של אורקל ייפתח בקרוב בירושלים, והזמין את היזמים הישראלים לנסות את רמת הביצועים הגבוהה שלו, שתתמוך בחדשנות שהם מייצרים מבלי להתפשר על אבטחה. שחר מטורין, מנהל סטארט-אפ גריינד בישראל, ובעצמו יזם ומנכ"ל של הסטארט-אפ קראמביז (Crumbiz), הזכיר לכל המשתתפים שחשוב שיצאו מהמסיבה אחרי שהכירו לפחות חבר.ה אחד.ת חדש.ה, שיהיו השותף או המשקיע, או החיבור הטכנולוגי החדש שלהם. הוא גם הזמין את היזמים להתנסות באפליקציה של קראמביז, שמנהלת וממנפת רשתות קשרים עסקיים. קהילת סטארט-אפ גריינד מונה יותר מ-3.5 מיליון חברים, מתוכם כ-2 מיליון יזמים ב-600 ערים וב-125 מדינות. מסיבות הקהילה מניבות מדי שנה עשרות חיבורים – שותפים חדשים, משקיעים, וחיבורים טכנולוגיים. המסיבה בתל-אביב נחשבת לאחת הטובות של הקהילה. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה בתמונה מימין: אסף סובול, סמנכ"ל ענן אורקל ישראל, עומר כילף, מייסד ומנכ"ל אינוביז, שחר מטורין, מנהל סטארט-אפ גריינד בישראל ומנכ"ל קראמביז, וטלי פורת קפלן, מנהלת שיווק Oracle for Startups בישראל. צילום: שני כהן

וויליוט (Wiliot), שמציעה פתרונות לעולם האינטרנט של הדברים, היא עוד חברה ישראלית שהפכה לחד קרן. החברה הודיעה היום (ג') כי השלימה סבב גיוס C בסך של 200 מיליון דולר. ב-וויליוט סירבו למסור נתונים על שווי השוק שלה, אך מקורות בשוק מעריכים שהוא עומד על יותר ממיליארד דולר. את הסבב הובילה קרן השקעות של סופטבנק. בין המשקיעות בחברה בסבבים הקודמים נמנות קרנות השקעות של חברות בולטות נוספות, בהן AWS, סמסונג, קוואלקום ו-וריזון. לצד ההודעה על הגיוס, וויליוט מסרה כי היא יוצאת במהלך גיוס עובדים נרחב, כלשונה, למרכזי הפיתוח שלה בישראל: זה הקיים בקיסריה וזה החדש בתל אביב. כמו כן, וויליוט מתרחבת לטריטוריות חדשות, כגון יפן וכמה מדינות באירופה, נוסף על אלה ביבשת שהיא כבר פועלת בהן. עוד כחלק מהסבב, עמית לובבסקי מסופטבנק יצטרף לדירקטוריון של וויליוט. דוגמה לשימוש במערכת של וויליוט. צילום: יח"צ פעילותה של החברה היא בעולם החיישנים כשירות (Sensing as a Service). הפלטפורמה שלה מבוססת על מחשב זעיר מתוצרתה בשם Wiliot IoT Pixels. המחשב מתכלה, מיוצר בעלות נמוכה וניתן להדבקה לכל מוצר או אריזה. כך הוא הופך לחיישן שמנטר נתונים פיזיים וסביבתיים שונים באמצעות שימוש בבינה מלאכותית, שמתאימה מודלים התנהגותיים לשינויים אלקטרומגנטיים. המידע מתורגם לתובנות מעשיות, המשמשות לשיפור תהליך הייצור, האספקה והשימוש בכל מוצר בצורה מאובטחת, פרטית ומהימנה – מבטיחים בחברה. בין הלקוחות של וויליוט נמנות יצרניות פארמה, מזון והלבשה. על פי החברה, הן משתמשות בפלטפורמה שלה כדי לקבל מידע על הסחורות שאותן הן משנעות – לא פעם למרחקים של קילומטרים רבים, וכך למנוע חוסר ודאות, שבתורה יוצרת חוסר יעילות. המערכת מאפשרת לחבר לאינטרנט מוצרים שלפני כן היו מנותקים מהרשת לאורך תהליכי הייצור, השינוע והצריכה שלהם. המוצרים והאריזות המחוברים למערכת של וויליוט יכולים לנטר טמפרטורה, וכן למדוד קיבולת, תנועה ושינוי מיקום, לחות וקירבה ליעד. היא מאפשרת למותגים להבין מהן רמות המלאי בכל שלב בשרשרת האספקה. המשתמש, מצדו, יכול לקבל מידע על המקור וצורת השימוש במוצרים יומיומיים בבית. זאת, לפי וויליוט, באמצעות פלטפורמה מאובטחת ותוך הגנה מרבית על הפרטיות. "לאפשר להשתמש במוצרים בצורה מושכלת יותר" "הטכנולוגיה של וויליוט היא שלב חדש בעולם האינטרנט של הדברים המבוסס על בינה מלאכותית וסופטבנק החליטה להיות שותפה ולתמוך בנו", אמר טל תמיר, מנכ"ל החברה. "חזון האינטרנט של הדברים ממוקד ב-'דברים' והמשימה שלנו, ב-וויליוט, היא להשתמש בחומרה, בחיישנים מבוססי AI ובמודל עסקי חדשני, ובכך לאפשר לנו להשתמש במוצרים סביבנו בצורה מושכלת וטובה יותר". לדברי יאני פיפיליס, מנכ"ל חטיבת יועצי ההשקעות של סופטבנק, "באמצעות פיתוח פתרון בעל ניצולת אנרגיה עצמית ושימוש, המשתמש בבינה מלאכותית, וויליוט מחברת את העולמות הפיזי והדיגיטלי. מאז ומעולם האמנו שהחיבור בין IoT ל-AI יאפשר לאנשים חיים טובים ובריאים יותר, שבהם נוכל לדעת האם המזון שאנחנו רוצים לאכול או התרופה שאנחנו צריכים לקחת בטוחים לשימוש. נסייע להגדיל את מגוון היישומים של וויליוט בעולם האינטרנט של הדברים".

רבעון מוצלח לטסלה: חברת הרכבים החשמליים של אילון מאסק סיימה את הרבעון השני של השנה עם רווח שחצה בפעם הראשונה את רף מיליארד הדולרים ל-1.14 מיליארד והכנסות כמעט כפולות לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אלה נשקו ל-12 מיליארד דולר לעומת קצת יותר משישה מיליארד ברבעון השני בשנה שעברה. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים, שצפו לה הכנסות רבעוניות של 11.4 מיליארד דולר ורווח של 600 מיליון. זהו הרבעון השמיני ברציפות שבו טסלה מציגה רווחיות, וברבעון המדווח זו זינקה פי 10 לעומת התקופה המקבילה ב-2020. גם הרווח התפעולי רשם עלייה נאה – אם כי מתונה יותר, של כ-40% – ל-1.3 מיליארד דולר. בנוסף, מוקדם יותר החודש טסלה דיווחה שהיא ייצרה ברבעון השני 206,421 רכבים ומסרה 201,250 מהם. מדובר בעלייה של 9% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה. במכתב ששלחה למשקיעים ציינה החברה כי "נראה שהסנטימנט הציבורי והתמיכה ברכבים חשמליים נמצאים בנקודה שלא ראינו כמותה אף פעם". האתגרים של טסלה: מחסור בשרשרת האספקה – ותביעה טסלה חווה הצלחה כלכלית משמעותית על רקע הזינוק במכירות הרכבים החשמליים והאוטונומיים – עולם שהיא בין החברות הבולטות בו, אם לא הבולטת שבהן. מועילה לכך העובדה שמאסק אוהב הפרסום משאיר את החברה שלו בכותרות, כשבחודשים האחרונים בולטת השאלה האם טסלה תאפשר שימוש בביטקוין לתשלום על המוצרים שלה או לא. בתחילה הודיע מאסק שהחברה תאפשר להשתמש בביטקוין, לאחר מכן חזר בו ובאחרונה הפך את ההחלטה הזו – לטובת המטבע הווירטואלי. כמעט מיותר לציין שבכך הוא שיגע את שוק מטבעות הקריפטו, התנודתי גם בלי הציוצים וההחלטות ההפכפכות שלו. בפן השלילי יותר, מאסק נדרש באחרונה להסביר בבית המשפט את הרכישה של טסלה את סולאר סיטי, שפועלת בתחום רחוק מתחום פעילותה של טסלה – הלוחות הסולאריים. זאת, לאחר שבעקבות הרכישה, כמה מבעלי המניות של טסלה הגישו תביעה נגדו. הוא הסביר כי מטרת הרכישה הייתה להרחיב את החברה מעבר לתחום הרכב – לעולם האנרגיה. יתרה מזאת, מאסק אמר בדיון ש-"מטרת טסלה אינה להיות חברת רכב". בפני טסלה ניצבים כמה אתגרים: בנוסף למשפט, התוצאות העסקיות שלה הושפעו לשלילה מהמחסור הקיים בשרשרת האספקה של מיקרו-שבבים, המשמשים לייצור הרכבים שלה. מחסור זה היה בין המשתנים שהובילו לגדילה בהוצאות התפעוליות הרבעוניות של החברה, והוא לא עומד להסתיים בקרוב. אינטל אף הזהירה שייתכן שהוא ימשיך עד 2023. בטסלה מסתכלים בינתיים על הטווח הקצר יותר – החברה מעריכה שהמסחור יוסיף להשפיע על התוצאות העסקיות שלה ועל שיעור העלייה במסירות הרכבים בתוצאות השנה הנוכחית.