דמיינו מנהרות תת קרקעיות המיועדות לנסיעה סופר-מהירה ובטוחה במיוחד שמלאות במכוניות טסלה החשמליות המתקדמות והנחשקות. בעצם אין צורך לדמיין – מנהרות שכאלו נחפרות כבר מזה תקופה ברחבי ארה"ב. בורינג – ששמה המלא והציני למדי הוא The Boring Company או בראשי תיבות TBC, ושהיא הכל חוץ ממשעממת – היא חברה נוספת שייסד ומנהיג לא אחר מאשר היזם חסר המנוח אילון מאסק. אלא שזהו פרויקט צד של היזם שאפשר שטרם שמעתם. ומה עושה החברה? חופרת מתחת לאדמה. בעצם בורינג, שנוסדה ב-2016, חופרת ומקימה במעמקי האדמה תשתיות בדמות מסילות ולולאות הסעה ייעודיות, שמטרתן – פתרון עתידני לבעיית העומסים בכבישים. באופן מעניין, המנהרות של מאסק ובורינג הן אידיאליות בעיקר לרכבים חשמליים, ממש מהסוג שמייצרת החברה הבולטת של היזם – טסלה. פעולת ה"מנהור" (Tunnelling) היא כיום כבר מרכיב חשוב בבניית תשתיות, לצורכי תשתית החשמל, המים והדיגיטל, וככל שהערים הופכות לעמוסות יותר, ושזיהום האוויר מחמיר, בנייה של תשתיות תת-קרקעיות יכולה בהחלט לספק פיתרון טוב לקשיים אלו. מאסק, כהרגלו, רואה אל מעבר לכך, ומציע להוריד אל מתחת לפני הקרקע נתיבי תחבורה רבים, בדיוק לשם אותן מטרות. קצת בדומה לסאבוויי או למטרו, אבל באופן מתקדם במיוחד. מי שנסע במנהרות החוצות תוואי הררי, אפילו כמו מנהרות הכרמל המקומיות, יודע עד כמה הן מזרזות ומייעלות את הנסיעה, אבל למאסק היה רעיון שונה ומתקדם יותר. במקור התחיל המולטי-מיליארדר בתכנון מנהרה תת-קרקעית לולאתית עבור מכוניות חשמליות ואוטונומיות, שתהיה בנוי כמו מסילה מחושמלת, ושאליה יורדו מכוניות במעליות, יתמקמו, ויוסעו במהירות שיא עד ליעדים מסוימים, בהם יפעלו תחנות ומעליות שירימו את המכונית בחזרה אל פני השטח ולאור היום. התכניות הללו אולי קיימות אבל קצת השתנו בינתיים. אתר היפהפה שלה בורינג מעידה על עצמה כיום שהיא "יוצרת מנהרות בטוחות, זולות ומהירות לחפירה". עוד ניתן ללמוד כי קווי המוצרים שחברה מפתחת כולם אכן מבוססי מנהרות, אך כאלו המיועדות בעצם למגוון שימושים – לכלי עזר, להולכי רגל (אולי מפאת חשיבה לעבר עתיד רחוק יותר, שיאלץ את כולנו להתחמק ככל האפשר משהייה באוויר הפתוח בגלל משבר האקלים המאיים) ואף לצורכי הובלת מטענים. Coming soon pic.twitter.com/6nOgLix6b5 — Elon Musk (@elonmusk) July 22, 2020 לולאות לשפופרות נוסעים שיטוסו מתחת לקרקע בעיקר עובדת TBC על קונספט ה"לולאה" – Hyperloop – מעין שפופרת בדמות קרון רכבת, שבתוכה ניתן יהיה להעביר נוסעים בין תחנות באמצעות כלי הרכב האוטונומי שמהירותו המסחררת תגיע לעד 240 קמ"ש. בהתחשב במהירות זו, החברה מתארת כי "נסיעה של ההייפר-לופ מ-וושינגטון DC לניו יורק תארך פחות מ-30 דקות, ובאופן דומה, נסיעה מ-DC לבולטימור תארך פחות מ-8 דקות". עד כה השלימה בורינג, הממוקמת בקליפורניה, חפירה והשמשה של שתי מנהרות בלאס וגאס לנסיעה בלולאה, וכן מנהרה אחת לבדיקת ההיפרלופ במחוז לוס אנג'לס. מנהרות אחרות נמצאות בשלבים שונים של דיון ותכנון. החברה רכשה באחרונה שטחים באוסטין, טקסס, ונדמה שזהו יעדה הבא. באותה סביבה ממש נבנה כיום גם גיגה-טקסס – מתקן לייצור הרכב של טסלה. הלולאה שפועלת במרכז הכנסים בלאס וגאס נפתחה רשמית לשימוש הנוסעים בחודש שעבר, וקיבלה הרבה ביקורות נהדרות. משתתפי ועידת עולם הבטון 2021, שהיו הראשונים להשתמש במערכת, שיבחו את המנהרה על הנסיעה החלקה והשקטה, וטענו שהיא פשוט כיפית באופן כללי. מאסק הסביר כי הרעיון למנהרות ולתחבורת הלולאות הגיע משום בעיות התנועה בלוס אנג'לס הנובעות מעומסי התחבורה. הוא ציין שבעיניו יש לרשת התחבורה הדו-ממדית הנוכחית מגבלות רבות, ואלו היו ההשראה המוקדמת שלו לפרויקט.  Great opening day @LVCVA @WorldofConcrete https://t.co/2s7yKsLxvv — The Boring Company (@boringcompany) June 9, 2021 האם התוכניות הגדולות ריאליות? כל זה נשמע נפלא אבל בכל זאת בורינג יש גם מכשלות – הן בדמות רגולציה, והן משום חששות שתנאי השטח (למשל קרבה לנהרות או לים) אינם מתאימים לפעמים לסוג הרעיון שהיא מקדמת. כך קרה שכמה מהצעות המנהרות של ברינג לא קרמו עור וגידים לעולם. תכנית אחת לבניית מנהרה המחברת את מרכז העיר לופ שבשיקגו ונמל התעופה שלה, או'הארה, לא יצאה לפועל, ונראה כי החברה גם עצרה את תוכניותיה להקים מנהרת לולאה בין וושינגטון לבולטימור. מבקרים טוענים כי המנהרות שכבר בנתה בורינג טרם עמדו בציפיות המקוריות סביבן, ושמנהרת המבחן של החברה בלוס אנג'לס רחוקה מאוד מהתכנונים העתידניים שזו הציעה במקור. מעניין לציין שבורינג, על אף הזיקה שלה לטסלה ולמוצריה, הוקמה בתחילה כחברה בת של SpaceX – החברה הנוספת והמפורסמת של מאסק, שמטיסה רקטות ולוויינים לחלל – והפכה לחברה נפרדת ועצמאית לחלוטין ב-2018. נכון לדצמבר באותה השנה, 90% מההון העצמי שלה היה בבעלות מאסק ו-6% בלבד נותרו מוחזקים בידי SpaceX, בתמורה לשימוש במשאבי ענקית החלל בתקופת ההפעלה הראשונית של החברה. השקעות חוץ שהגיעו בהמשך הדרך שינו את פיצול ההון של החברה. אפשר להתייחס לבורינג כאל "תחביב "של מאסק, בהתחשב בזמן ובמאמץ שהוא משקיע ב-SpaceX ובטסלה, אבל בפועל ניתן להבין שמדובר בסטארט-אפ בעל פוטנציאל עצום. שוק המנהרות בשל לשיבושים, וכך גם תחום התחבורה. אם TBC תוכל לבצע אופטימיזציה מלאה של מערכת הלולאה שלה, תוך שמירה על עלויות נמוכות ככל האפשר, זה לא יהיה מפתיע אם בעתיד נראה יותר ויותר כבישים מתרוקנים משום שהתנועה שהיינו רגילים לראות עליהם פשוט תרד אל מתחת לקרקע. נמתין לבאות.

ד"ר אוגוסט הנינג, לשעבר ראש שירות המודיעין הפדרלי הגרמני, מצטרף ל-When הישראלית כחבר בוועדה המייעצת שלה – כך הודיעה החברה באחרונה. When השיקה לא מכבר את מערכת אוטוגרף, שמאפשרת למנהלים לזהות ולנטר התנהגויות חשודות ברשת הארגונית. בראשה עומד אלוף (מיל') דני יתום, לשעבר ראש המוסד וחבר כנסת. ד"ר הנינג, בעברו גם מזכיר המדינה במשרד הפנים הגרמני (תפקיד מקביל לשר הפנים), הוא בעל מעל 50 שנות ניסיון בתפקידי ניהול בתחומי המודיעין והאבטחה בגרמניה. לפני מינויו כמזכיר המדינה של משרד הפנים הפדרלי ב-2005 וכראש השירות החשאי הגרמני (BND) ב-1998, הוא ניהל במשך כשנתיים את שירותי המודיעין של הקנצלרות הפדרלית. החל מ-1986 הוא היה ממונה על הקשרים הדיפלומטיים בין מזרח ומערב גרמניה והיה אחד ממובילי תהליך איחוד שתי המדינות, שקרה ב-1990. ד"ר הנינג הוא בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת מונסטר ופרייבורג בגרמניה. האלוף (מיל') דני יתום, נשיא When. צילום: יח"צ מלבד זיהוי ההתנהגויות החשודות, מערכת אוטוגרף מאפשרת למנהלים לאתר חריגות ארגוניות במהלך הפעילות השוטפת של החברה או הארגון. ב-When אומרים שייחודה הוא בכך שהיא מזהה איומים באמצעות ניתוח התנהגות אנושית חריגה וניתוח טכנולוגי של שינויים בהתנהגות מכשירי הקצה. מדובר במערכת אקטיבית, שיושבת על מכשירי קצה כמו טלפונים ניידים, מחשבים ושרתים, מזהה התנהגויות לא נורמליות או שינויים חריגים בארגונים וחברות, ומתריעה עליהם מיידית לבעל הסמכות בארגון. ד"ר הנינג אמר כי "הטכנולוגיה של When היא דור חדש של טכנולוגיות אבטחת מידע. עם הגידול המתמשך במתקפות סייבר ופרצות אבטחת מידע ברחבי העולם, לאבטחת הסייבר יש תפקיד מכריע בהגנה על ארגונים גלובליים ותשתיתם, כמו גם על ממשלות. אני מצפה ליישם את המומחיות שלי לקידום צמיחתה של החברה, ולסייע לה בשוק אבטחת הסייבר". האלוף (מיל') יתום ציין כי "כמומחה מודיעיני בכיר, אני שמח ביותר על כך שד"ר הנינג קיבל את הזמנתנו להצטרף לוועדה המייעצת. הצטרפותו תרחיב עוד יותר את המיומנויות והניסיון הקיימים שלנו, ואנחנו משוכנעים שהוא יספק לחברה תובנות ומומחיות שלא יסולאו בפז. Cybersecurity Ventures צופה כי הנזק שנגרם על ידי מתקפות כופרה שהתרחשו באחרונה צפוי להסתכם עד שנת 2031 ב-265 מיליארד דולר, מה שממחיש את הגידול באיומים ובעלויות עבור עסקים וממשלות. הצטרפותו של ד"ר הנינג ממצבת את קבוצת When בעמדה טובה להתגבר על אתגרים אלה".

גוגל השיקה בחשאי תכונה למכשירי ה-Pixel שלה, הגורמת לסוללה להיטען רק עד 80% מתכולתה במצבים מסוימים – טריק ידוע כדי לשמור על אורך חיי הסוללה. לפי הדיווחים, התכונה פועלת במכשירי Pixel 3 ובדגמים חדשים יותר, ונראה שהחלה לפעול בסביבות אפריל השנה, כשהיא קיימת באנדרואיד בגירסאות 11 ו-12. בדף התמיכה שפרסמה, מציינת גוגל, כי "התכונה נכבית אוטומטית כאשר לא מתקיימים התנאים המוגדרים, ואז הסוללה מתחילה להיטען עד 100%. כאשר התכונה מופעלת – מופיעה הודעה, המציינת 'Optimizing for battery health' על מסך ה-Olways On וגם תחת הנושא סוללה בהגדרות". גוגל מפעילה את התכונה רק בשני מצבים: האחד הוא מצב כמו בעת הפעלת משחק באופן אינטנסיבי, והשני הוא כאשר משאירים את המכשיר מחובר לחשמל לזמן ארוך. אין אפשרות להפעיל את התכונה באופן קבוע, אבל שני המצבים האלה אמורים, לדברי גוגל, לסייע להאריך את חיי הסוללה של מכשירי ה-Pixel בתסריטים מסוימים.

לא רק Windows 11 – תתחילו לשנן גם את השם Windows 365. הגרסה החדשה של חלונות היא הדרך של מיקרוסופט לקחת את מערכת ההפעלה שלה מהמחשבים האישיים אל הענן, כך שכלל היישומים, הנתונים וההגדרות של המחשב יהיו זמינים בכל מקום עבור עסקים בכל גודל – בין אם זה במחשב האישי או התאגידי של העובד.ת או המנהל.ת. מיקרוסופט הכריזה על Windows 365, שאמורה להיות זמינה מה-2 באוגוסט, במהלך כנס השותפים של Inspire, שהחל אמש (ד') ויימשך עד יום שישי. לאור המצב, זאת הפעם הראשונה שבה אירוע הענק הזה מתקיים באופן וירטואלי. בדומה ל-Chrome OS, מערכת ההפעלה העננית של גוגל, גם Windows 365 תהיה זמינה דרך הדפדפן, אם כי במקרה שלה ניתן יהיה לגשת אליה מכל מחשב או טלפון חכם, ולא משנה מהי מערכת ההפעלה המותקנת בו, כל עוד יש דפדפן וחיבור לאינטרנט. כל שינוי שיבוצע בכל יישום שיופעל יישמר בזמן אמת, כך שהמערכת תהיה מעודכנת כל הזמן. ההזרמה תהיה בהתחלה בתצורת Windows 10, ולאחר ההשקה של Windows 11 יוכלו המשתמשים לבצע את הבחירה שלהם באיזו גרסה של חלונות להשתמש. יותר מכך, המשתמשים יוכלו לבחור את "תצורת המחשב" שבהם הם ירצו רוצים להשתמש – עד שמונה ליבות עם 32 ג'יגה-בייט זיכרון RAM ועד 512 ג'יגה-בייט נפח אחסון, מה שאמור להספיק די והותר לצרכי עבודה. במיקרוסופט מבטיחים שהמוצר החדש יהיה זול יחסית וקל להתקנה ולהגדרה: החברה מבטיחה פריסה, עדכונים וניהול קל עבור אנשי ה-IT, עם התקנה שאורכת כמה דקות בלבד. בנוסף, במיקרוסופט אומרים שהמערכת תהיה מאובטחת מקצה לקצה מעצם הפיתוח שלה, מעצם הסתמכותה על שרתי ה-Azure ובגלל עקרונות אמון האפס (ה-Zero Trust), וגם מאחר שאין כל אחסון בהתקן כזה או אחר. Windows 365. מקור: מיקרוסופט "עם Windows 365 אנחנו יוצרים קטגוריה חדשה: מחשב אישי בענן", אמר סטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, בדבריו, שפתחו את האירוע. "בדיוק כמו יישומים שהובאו לענן בדרך של תוכנה כשירות (Saas), אנחנו מביאים כעת את מערכת ההפעלה לענן, ומספקים לארגונים גמישות רבה יותר ודרך בטוחה להעצים את כוח העובדים שלהם להיות פרודוקטיביים ומחוברים יותר – ללא קשר למיקום". עדכונים ל-Teams על אף ש-Inspire הוא קודם כל כנס שמתרכז בשותפים, בעבודה מולם ובעמלות, שלפי מיקרוסופט הופחתו ל-3% – לעומת הסטנדרט המקובל בתעשייה, שעומד על 20%, היו בו כמה וכמה הכרזות טכנולוגיות. מעבר ל-Windows 365, מיקרוסופט הכריזה בכנס על עדכונים ל-Teams, שלפי נאדלה הכפילה בשנה האחרונה שלה את מספר המשתמשים ל-145 מיליון. יצוין שמיקרוסופט סיפקה לאורך השנה יותר מ-300 עדכונים לשירות זה. אחד העדכונים החדשים שהוכרזו הוא שיתוף הדוק יותר עם Dynamics 365, תוכנת ה-CRM של הענקית מרדמונד. משתמשי Teams יוכלו לתפעל תזרימי Dynamics ישירות מתוך אפליקציית שיתוף הפעולה הארגוני, כולל אפשרות לצפייה ועריכה של רשומות. בנוסף, יכולת חדשה ב-Teams תאפשר למשתמשים להגדיר שיחות וערוצים, כך שכל עדכון בהם יוביל להתראה אוטומטית. Teams. מקור: מיקרוסופט כן הציגה החברה כלים רבים לפיתוח מהיר של יישומים, כולל לאנשים שלא ממש יודעים לתכנת. אולם, ההכרזה המעניינת ביותר הייתה על Microsoft Viva, המבוססת על Microsoft 365, שהחברה מגדירה כפלטפורמת חוויית עובדים שאמורה לחבר אותם אל הנתונים, התובנות, מאגר הידע ודרכי התקשורת של הארגון, "כדי לעזור להם להוציא מעצמם את המיטב". לפי מיקרוסופט, הפלטפורמה אמורה לעבוד עם הפתרונות הקיימים ולהשתלב בפורטפוליו של כל חברה, בעזרת מודולים שונים. החברה הציגה בנוסף שורה ארוכה של 21 שותפות, שבהמשך השנה יאפשרו לשלב את הפתרונות שלהן כחלק מ-Viva. ענן התעשייה השישי של מיקרוסופט פתרון נוסף שהוכרז הוא Microsoft Sustainability Cloud , שהינו ענן התעשייה השישי של הענקית מרדמונד. הוא יאפשר לארגונים לתעד, לדווח ולהפחית את ההשפעה על איכות הסביבה ופליטת הפחמן, ולשפר את יכולת ניצול האנרגיה שלהם. כמו ענני התעשייה הייעודיים האחרים, הפלטפורמה הזו מרכזת שירותים, אפליקציות ופרוטוקולים מובנים המסייעים להשגת מטרה הקיימות. כמו כן, הכריזה מיקרוסופט על התחייבות ל-100/100/0 משלה – עד 2030, החברה מתחייבת להגיע למצב שבו 100% מהחשמל שהיא צורכת כל הזמן יגרום לפליטת פחמן אפסית. נאדלה ציין כי "השנה האחרונה, ככל שהייתה שוברת לב, הייתה גם הזרז לשינוי המהיר שעבר ועובר עלינו. אנחנו עוברים את השינוי החשוב ביותר שלנו מזה דור. אנחנו לא יודעים אולי לחזות את העתיד, אבל אנחנו יודעים כיום כי ההמרה הדיגיטלית היא זו שתאפשר לנו להתאושש ולחיות, ולא משנה מה יקרה בדרכנו. אנחנו רק נעים קדימה. אין חזרה לאחור למה שהיה לפני שנתיים, ואחד השינויים הוא שכל חברה תצטרך להיות טכנולוגית בזכות עצמה. אנחנו נותנים את כל הכלים כדי לגרום לזה לקרות, בעזרת השותפים שלנו. אנחנו, במיקרוסופט, מאמינים בשני דברים: אנחנו יכולים להיות מצליחים רק אם השותפים מצליחים, ואנחנו ביחד מצליחים רק אם העולם מסביבנו מצליח".

פייסבוק מבקשת לפסול את יו"רית ה-FTC, נציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב, מעיסוק בתביעות הגבלים נגדה, ממש כפי שעשתה ענקית טק אחרת – אמזון – בתחילת החודש. ה-FTC צריכה להחליט עד סוף החודש אם להגיש מחדש תביעת הגבלים עסקיים נגד פייסבוק, או לזנוח אותה. השופט דחה את התלונה הראשונה, מכיוון שה-FTC לא ביססה מספיק את טענותיה, אבל השאיר את הדרך פתוחה לניסיון חדש בכפוף להוכחות נוספות. כעת, למפרע, ולמען אבטחת תהליך לא מוטה, לטענתה, מבקשת הענקית ממאנלו פארק שלינה קאן, היו"רית החדשה של הנציבות שנכנסה לתפקידה כמנוי של ממשל ביידן, לא תהיה מעורבת הליך זה ובכלל בחקירות ותביעות הגבלים עסקיים נגד פייסבוק וזאת משום שבעבר הביעה את עמדתה נגד האחרונה. התביעה הוגשה על ידי קודמה של קאן בדצמבר, בתקופת שלטונו של הנשיא דונלד טראמפ. נדרשת גישה אובייקטיבית. תביעות הגבלים עסקיים. צילום אילוסטרציה: BigStock פייסבוק על קאן: "כבר הסיקה מסקנות עובדתיות ומשפטיות" העתירה של פייסבוק נשלחה אתמול (ד') ל-FTC ול-קאן, ובה הבקשה "לפסול את היו"ר קאן מהשתתפות בהחלטות הנוגעות לשאלה האם וכיצד להמשיך בתיק ההגבלים העסקיים של FTC נגד החברה".  כאמור, העתירה של פייסבוק מגיעה שבועיים לאחר שאמזון הגישה בדיוק את אותה בקשה, ש-קאן, כפי שדווח לראשונה בוול סטריט ג'ורנל, תגביל את עצמה מהשתתפות בכל ההליכים הקשורים לאמזון, על בסיס הצהרותיה בעבר על החברה, כולל טענות שיו"ר ה-FTC הנוכחית כבר ביטאה באופן ברור ומוצהר, שאמזון היא מונופול ויש לפרק אותה. "הליך הוגן מזכה כל אדם או חברה בבחינה הוגנת של ההגנות העובדתיות והמשפטיות שלהם על ידי נציבים חסרי משוא פנים, אשר טרם הצטרפותם לנציבות לא החליטו מבעוד מועד על האשמה המשפטית של היעד", כתבה פייסבוק בפנייתה. "כאשר נציב חדש כבר הסיק מסקנות עובדתיות ומשפטיות, ורואה שהיעד הוא פורע חוק, ההליך הראוי מחייב את הפרט לפטר את עצמו מעניינים קשורים, כאשר הוא פועל בתפקיד נציב ה-FTC", הסבירה החברה. פייסבוק התייחסה, בין היתר, לעבודתה של קאן במכון לשווקים חופשיים, אותה איישה בסיום לימודיה. קאן ניהלה את תחום המדיניות העסקית בקבוצת חשיבה במכון, ובמהלך תקופה זו האשימה את הרשת החברתית הדומיננטית בהפרות תחרות. "פרדוקס ההגבלים העסקיים של אמזון" – ושל פייסבוק? קאן בת ה-32 – עורכת דין ילידת אנגליה ובת להורים ממוצא פקיסטני, שעברה כילדה יחד עם משפחתה להתגורר בארצות הברית – ידועה באמת במלחמתה בענקיות הטק האמריקניות, ובפרט – באמזון. בשנת 2017, עוד בהיותה סטודנטית, פרסמה קאן מאמר ב-Yale Law Journal, שכותרתו "פרדוקס ההגבלים העסקיים של אמזון". מאמר זה ומה שקאן הציגה בו עוררו הדים רבים בעולם המשפט והמסחר בארצות הברית, לנוכח הטענה שהושמעה בו כי הגישות המקובלות של ארה"ב להערכת המצב התחרותי ביחס לחברות אינטרנט נכשלות כשהן מיושמות על פלטפורמות ענק דומיננטיות כמו זו של אמזון. במאמרה הדגישה קאן כי השאלה המכריעה בהליכים כאלה, שאותה נהגו לבחון בארה"ב על בסיס חשיבה של אסכולת שיקגו משנות ה-70, היא בעיקר האם הצרכנים יקופחו בשל מחירים גבוהים יותר. עם זאת, קאן מתחה ביקורת על כך שכיום פרמטר זה אינו מספיק, מכיוון שחברות כמו אמזון, וכנראה גם כפייסבוק, יכולות להשיג שליטה ניכרת במגזרים שונים במשק, בעוד הלקוחות נהנים, לפחות על פניו, ממחירים נמוכים. בעקבות העניין שעורר המאמר בזמנו, החליט רוהיט צ'ופרה, ראש ה-FTC באותו זמן, להעסיק את קאן כיועצת זמנית בנושא תחרותיות והגבלים עסקיים לקראת שימועים שעסקו, לראשונה מאז 1995, בשאלה האם הכלכלה המשתנה דורשת שינוי בגישת רשויות אכיפת החוק. משם פילסה קאן את דרכה די במהירות לצמרת הנציבות, וכאמור מונתה ליו"ר שלה באחרונה, עקב חילופי השלטון וכניסת ממשל ביידן לבית הלבן. מינויה של קאן נתפש כסימן לכך שנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מודאג מכוח השוק של חברות הטכנולוגיה הגדולות, ומתכוון להילחם בו. ביידן הורה לממשלתו בשבוע שעבר לפתח מגבלות חדשות על השתלטות חברות גדולות בכל הענפים. "היו"ר קאן הצהירה בעקביות הצהרות מתועדות היטב אודות פייסבוק וענייני מונופולים, שיובילו כל צופה סביר להגיע למסקנה שהיא שפטה מראש את תיק ההגבלים העסקיים של פייסבוק שהובא על ידי ה-FTC", אמר דובר פייסבוק בהצהרה לתקשורת. "כדי להגן על הוגנות וחוסר משוא פנים בהליכים אלה, ביקשנו כי היו"ר קאן תפטר את עצמה ממעורבות בתיק ההגבלים העסקיים של ה-FTC נגד פייסבוק". ה-FTC וקאן לא הגיבו לעת אתה לדבר העתירה.

"תעשיית הכופרה היא כבר מגפה גלובלית לכל דבר ועניין, שההתפתחות והצמיחה שלה בתקופת הקורונה היא ברורה. זו מגפה שיש רעיון עסקי שעומד מאחוריה. ל-90% ממתקפות הכופרה יש מוטיבציה כלכלית. אנחנו חיים בעולם שמשתנה במהירות והארגונים חייבים ללמוד את מי שנמצא מולם", כך סיפר עו"ד מוטי קריסטל, מומחה לניהול משא ומתן מטעם ארגונים מול התוקפים, בפגישה של פורום CSC של אנשים ומחשבים, שנערכה השבוע. עו"ד קריסטל ציין בדבריו את קבוצות התקיפה הבולטות, ובהן REvil, שמקושרת לקרמלין. קבוצה זו אחראית למתקפה שבמסגרתה נפרצה התוכנה של קסיה, וכתוצאה מכך נפגעו מאות ארגונים ברחבי העולם, כמו גם לחדירה למערכת המחשוב של ענקית הבשר הברזילאית JBS. אתמול (ד') דיווחנו כי קבוצת REvil נעלמה והאתר שלה הורד לאופליין – במה שייתכן שהוא תקלה טכנית, פעולה יזומה של חברי הקבוצה או פעולת אכיפה של רשויות החוק בארצות הברית או ברוסיה. זאת, לאחר שנשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הפציר במקבילו הרוסי, ולדימיר פוטין, שלא לבצע עוד תקיפות סייבר, ורמז שייתכן שהאמריקנים יבצעו פעולות כדי לגרום לזה לקרות. לדברי קריסטל, שליש ממתקפות הכופרה מיוחסות לקבוצת REvil או קשורות אליה. הוא אמר כי חבריה "לקחו את הנוזקה החזקה והמתוחכמת מאוד שפיתחו, עם הקוד האגרסיבי, והם משתמשים בו גם לחדירות מדויקות אבל גם להתקפות 'שטיח', שבהן מה שנתפס – נתפס. אולם, מקור ההכנסה העיקרי שלהם הוא מתקפת כופרה כשירות (RaaS). הם מפיצים את הקוד באמצעות מפיצי משנה ומקבלים מכל פריצה מוצלחת בין 10% ל-15% מהשלל". קריסטל ציין שתי מתקפות שזכו לפרסום רב: המתקפה על קולוניאל פייפליין, שבה שולמו באופן מיידי חמישה מיליון דולר, וזו שאירעה על JBS, ששילמה 11 מיליון דולר בביטקוין אחרי שהייצור שלה הושבת בכל רחבי העולם. "שתי הפעולות הללו היו הקש ששבר את גב הגמל", אמר. "ביידן, מלווה ברשויות החוק האמריקניות, הכריז שמתקפות כופרה ברמות כאלה הן איום לאומי, וההתייחסות אליהן תהיה כמו לתקיפות טרור. אין להקל ראש בכך שמעצמה כמו ארצות הברית מסיטה משאבים כדי למגר את התופעה. כמה ימים אחרי זה ביידן ניצל את מפגש ה-G20 ואמר לפוטין בלי להתבלבל: הנה רשימה של 16 סקטורים שמוגדרים כחשובים. אם תיתן לבצע תקיפות כופרה על הסקטורים הללו – נגיב בחומרה. יש קבוצות שהמעיטו בפעילות מאז ומהצד השני יש קבוצות שתקפו יותר, כך שהכול עוד פתוח". "השאלה היא איך משחקים את המשחק" הפגישה של פורום CSC עסקה בשאלה איך ארגונים מגיבים לתקריות לאחר שהם הותקפו. המנחה שלה היה העורך הראשי של אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, שציין כי "סייבר הוא עסק מתמשך. ארגון שהותקף – זה לא אומר שהוא לא יותקף שוב, וחשוב לדעת כיצד למנוע את זה". לדברי קריסטל, יש שוני מסוים בין ישראל לשאר העולם ככל שזה נוגע לתקיפות הסייבר. "התקיפות האלה עושות יותר רעש כאן, בישראל – כנראה מאחר שחלקן מתקפות שונות מאשר בחו"ל ומאחר שלפעמים התוקפים מצהירים עליהן מראש". באשר לשונות באופיין של המתקפות הוא אמר כי "רק בסוף השנה שעברה, כשהתבררה המתקפה על שירביט, נתקלתי בפעם הראשונה במצב שבו לאחר תשלום הקורבן לא קיבל מפתח הצפנה. אז, בשיתוף פעולה עם הרבה חברים מהתעשייה, הבנו שמשהו שנחזה להיות כופרה כלכלית הוא בעצם כנופיה איראנית, שהמטרה שלה היא לא כסף, אלא לחולל חוסר ודאות, פחד ובעייתיות, כשהם מפרסמים את המשא ומתן שהתנהל מול החברה, במקביל לפרסום המסמכים, כדי ללגלג ולבזות". עו"ד מוטי קריסטל, מומחה למשא ומתן וניהול משברים. צילום: ניב קנטור מניסיונו של קריסטל כמומחה לניהול משא ומתן במקרה של מתקפות כופרה הוא אמר ש-"כשקבוצת האקרים מצליחה להצפין את הנתונים של המותקף ודורשת כסף, או, יותר נכון, כסף וירטואלי, הכול זה שאלה של משחק מוחות". "השאלה היא בכלל לא האם לשלם או לא", ציין. "השאלה היא איך משחקים את המשחק. חייבים להכיר את השחקנים, משום שהכוח שמפגינים מולם תלוי בראש ובראשונה בהבנת הדינמיקה הנכונה ואת הראש שבו מתנהל הצד שמנגד. צריך להגיע לאירוע בלי פניקה ולקבל החלטה מודעת, בין אם היא לשלם את הסכום הנדרש ובין אם לאו, ולקחת בחשבון את כל ההשלכות של כל בחירה". סוגי המתקפות הוא סיפר ש-"הכופרים", כפי שם מכונים על ידי אנשי המקצוע, נוקטים בשלושה סוגי מתקפות: הראשונה, והפשוטה יחסית, היא הצפנה שהצליחה – כי ההגנות של הארגון לא מספיק טובות, וגם כי אף פעם ההגנה לא יכולה להיות מלאה. במקרה הפשוט משלמים, מקבלים מפתח הצפנה וההאקרים עוברים לקורבן הבא. מתקפה מורכבת יותר היא הצפנה והורדת נתונים – אז ההאקרים מבקשים תשלום כפול עבור מפתח ההצפנה וכדי למנוע פרסום התכנים שנגנבו. "הסוג השלישי, שבו מתחילים לפגוש באחרונה, הוא כופרה משולשת: לא רק שחדרתי לשרתים שלך ואני מבקש ממך שתשלם עבור מפתח הצפנה, ולא רק שתשלם לי עבור המידע שלקחתי ממך, אתה תשלם לי גם כדי שלא אפנה ללקוחות שלך ואספר להם על החדירה ואפגע במוניטין של הארגון", אמר עו"ד קריסטל. "ברוב המקרים יש משא ומתן, שמנהלים אנשי מקצוע שמבינים בתחום, ויש גם מקרים שבהם חברות פשוט לא מגיבות ובוחרות דרכים אחרות להתמודד עם הבעיה".

בעוד שרגולטורים אחרים בוחנים את המטבעות הדיגיטליים בחשש, באירופה החליטו ללכת על המהלך ולהשיק מטבע דיגיטלי משלהם. מדובר בגרסה דיגיטלית של היורו, שהבנק האירופי המרכזי (ECB) נתן אתמול (ד') אור ירוק לתהליך שיימשך כמה שנים, שבסיומו הוא יהיה הלך חוקי. ההערכות הן שהתהליך יימשך יותר מחמש שנים. המטבע, המכונה e-euro, יוכר על ידי הבנק האירופי המרכזי לצרכי תשלומים, בדיוק כפי שהוא מכיר במטבעות ובשטרות הפיזיים של היורו. מדובר בארנק דיגיטלי שיאוחסן בבנק, עם אמצעי האבטחה המתאימים – מה שיאפשר ללקוחות לנהל חשבונות שם. עם זאת, ההערכות הן שהבנק האירופי לא יאפשר לאזרחי האיחוד לנהל ולשמור את כל הכספים שלהם בבנק המרכזי, כדי שלא למוטט את הבנקים המסחריים. ייתכן שהוא יקבע סכום מקסימלי שאותו ניתן לנהל ובו ניתן להשתמש ביורו הדיגיטלי, ושמי שיעשה שימוש בו מעבר לכך – ייקנס. יתרה מזאת, את הארנקים הדיגיטליים צפויים להנפיק בנקים מסחריים וחברות פינטק שנמצאות תחת רגולציה – בשמו של הבנק האירופי המרכזי. בבנק אף מציינים שהמטבע הדיגיטלי לא יחליף את המטבעות הפיזיים אלא יתנהל לצידם. "צריכת האנרגיה של המטבע – פחות משל הביטקוין" ה-ECB צייץ בחשבון הטוויטר שלו ש-"החלטנו להשיק פרויקט להכנה להנפקה אפשרית של יורו דיגיטלי. נבחן איך ניתן לעצב ולהפיץ יורו דיגיטלי לכל אחד ביבשת, ואת האימפקט שיהיה לו". הסוגיה מעוררת שאלות רבות בנוגע לשמירה על פרטיות הלקוחות ולאנרגיה שתידרש ל-"ייצור" המטבע, ובעיקר לזיהום שהוא עלול להפיק. בבנק ציינו ש-"הניסויים שביצענו כבר אפשרו לנו לזהות דרכים אפשריות להגן על הפרטיות. כמו כן, נוכחנו לראות שהאנרגיה הדרושה לתשתיות (ל-"ייצור" המטבע – י"ה) בטלה בשישים לעומת צריכת האנרגיה ודריסת הרגל הסביבתית של מטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין". האירופים שמו לב ל-"בום" בעולם המטבעות הדיגיטליים אישור הפרויקט בא על רקע ה-"בום" שיש באחרונה בעולם המטבעות הדיגיטליים והחשש של בנקים מרכזיים ורגולטורים בכלל ברחבי העולם שאלה שייהנו ממנו יהיו בעיקר חברות פרטיות וגופים לא מקומיים. זאת, בניגוד למטבעות המסורתיים, שנשלטים על ידי הבנקים המרכזיים בכל מדינה. פאביו פנטה, חבר מועצת המנהלים של הבנק האירופי, אמר בהקשר זה כי "מזה מאות רבות של שנים, הריבון סיפק את המטבע שלו לאזרחים, כסמל ליציבות, ביטחון ואמון. אספקת כסף כדבר ציבורי הוא משימה מרכזית של בנקים מרכזיים ברחבי העולם. מאחר שהטרנספורמציה הדיגיטלית כבר כאן, ויש לה פוטנציאל להעברה (לדיגיטל – י"ה) של התשלומים ואפילו של כל השיטה הפיננסית, הבנקים המרכזיים חייבים להתאים את עצמם לרוחות השינוי". היורו הדיגיטלי – לא במקום המטבע הפיזי. צילום: BigStock אירופה לא תהיה האזור הראשון שבו מושק מטבע דיגיטלי מקומי – הבנק המרכזי של סין עשה זאת באפריל האחרון. חלק מהמוטיבציה של השלטון הסיני בהשקה המהירה יחסית של היואן הדיגיטלי הייתה להקדים את ארצות הברית – מטרה שהוא השיג. המהלך מעורר דאגה בוושינגטון, על רקע מלחמת הסחר שבין סין לארצות הברית. לעומת האירופים והסינים, אל סלבדור אימצה כמטבע לאומי מטבע דיגיטלי קיים, ופופולרי במיוחד – הביטקוין. בית הנבחרים של המדינה קיבל בחודש שעבר, ברוב ברור (62 מתוך 84 חברי פרלמנט), את הצעת הנשיא, נאיב בוקלה. יצוין שלאל סלבדור לא היה לפני כן מטבע משלה, והיא הסתמכה על הדולר האמריקני.

הפרקליטות הגישה היום (ה') לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד באסל מועלא, בן 23, תושב רמאללה, על שבין השאר שלח הודעות פישינג ליותר מ-1.2 מיליון ישראלים, במטרה להשיג את פרטי ההתחברות שלהם לפייפאל. מועלא הוא אחד מארבעה פלסטינים תושבי רמאללה ומזרח ירושלים שנעצרו לפני כשבועיים וחצי בחשד כי ניסו לעקוץ אזרחים ישראליים באמצעות מתקפות פישינג, ובית משפט השלום בראשון לציון כתב בהארכת מעצרו כי ככל הנראה, הוא עומד בראש ההיררכיה בחבורה. את כתב האישום הגישו עו"ד ענבל קליין ועתליה מרקוביץ' ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. מועלא נאשם בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיסי חיוב, העברת מידע כוזב במחשב, שימוש במידע מזויף, ניהול והחזקת מאגר מידע אסור ועוד. לפי כתב האישום, "מועלא פעל להשיג במרמה פרטי כרטיסי אשראי של אזרחים ותושבים ישראליים וביצע סדרת מעשי הונאה כלפי רשויות ציבוריות שונות. במהלך 2020 ועד למעצרו, הוא ביצע בתחכום ובשיטתיות רבה סדרת מעשי הונאה כלפי חברות ורשויות המדינה, ובין היתר פעל להפצת הודעות פישינג כוזבות. כך הוא קיבל פרטי חשבונות פייפאל וכרטיסי אשראי של אלפי אזרחים ותושבים ישראלים, והתאפשר לו ולאחרים – שזהותם אינם ידועה – לנסות לבצע באמצעותם הונאות בכרטיסי חיוב". "בנוסף", נכתב, "באמצעות חשבון פיקטיבי שפתח בפייסבוק, הוא הציע לציבור הרחב שירות של תשלום חובות לרשויות ציבוריות שונות – עיריות, חברת החשמל ועוד, וזאת במחיר מופחת מסכום החוב המקורי. מועלא התכוון להעביר תשלומים לרשויות הציבוריות באמצעות פרטי כרטיסי האשראי שהשיג במרמה, ביודעו כי התשלום יוכחש בסופו של יום והחוב לא ישולם. מנגד, הוא ביקש לקבל מבעוד מועד את התשלום המוזל מטעם האנשים שפנו אליו, כדי שיסייע בהסדרת חובם". כך, למשל, הוא שלח הודעות SMS כוזבות ל-100 אלף ישראלים בזו הלשון (הטעויות במקור – י"ה): "חשבון PaI Pay שלך מופעל ועליך לפתור את הבעיה תוך 24 שעות. שלום הלקוח PaI Pay, למען האמת, הייתה בחשבונך פעילות שנראית חריגה בהשוואה לפעילויות הרגילות שלך. כדי לתקן בעיה זו עליך להתחבר ולעדכן את המידע האישי שלך על ידי ביצוע קישור זה (ואז צוין הלינק המזויף – י"ה)". הפרקליטות טוענת בכתב האישום כי "במסגרת פעולות המרמה המגוונות שביצע, מועלא נהג להציג את עצמו בזהויות בדויות בפני החברות שמהן רכש חבילות דיוור, בפני רשויות ציבוריות ובפני אנשים פרטיים. בדרך זו הוא גרף רווח כספי של מאות אלפי שקלים". "מאגרי מידע עצומים" "לצורך פעולות ההונאה שלו, מועלא החזיק על גבי מחשביו השונים מאגרי מידע עצומים, שכללו פרטים אישיים רגישים על מיליוני אזרחים ישראליים", נכתב בכתב האישום. בפרקליטות מציינים כי בעת מעצרו, הנאשם החזיק פרטים של אלפי כרטיסי אשראי של אזרחים ישראליים. לצד כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצרו של מועלא עד תום ההליכים. לדברי עו"ד קליין ומרקוביץ', "אופן ביצוע העבירות של מועלא ומגוון דרכי המרמה המיוחסות לו מלמדים שאין עליו מורא ושלא ניתן לתת בו אמון. הוא השתמש בשיטות מתוחכמות כדי להסוות את זהותו כמבצע העבירות, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים".