מבצע "שומר החומות", והשלכותיו, הביאו לכך שקבוצה של עובדי גוגל (Google) יהודים, המונה מאות אנשים, שלחה באחרונה מכתב למנכ"ל החברה, סונדר פיצ'אי, ובו קריאה להגביר את התמיכה בפלסטינים, ובמקביל לעצור חוזים מול ישראל. הדברים מגיעים על רקע ההפצצות הקשות של צה"ל בעזה, שהגיעו עקב מתקפות הטילים על ישראל, עליהן חתום החמאס. הקבוצה המכונה Jewish Diaspora in Tech, התייחסה להמשך הפעילות של צה"ל ולהסלמה בתוצאותיה, וביקשה מפיצ'אי להוציא הודעה בגנות אלו, וכן לגנות את התנהלות הצבא מול רצועת עזה, ולהפגין מודעות לסכנות הנשקפות לאוכלוסיה הפלסטינית בעקבות המצב. באתר המהווה מעין דף נחיתה של ההקבוצה נכתב כהסבר לעקרונותיה: "אנו קהילה של בני הגולה היהודית העובדת בתעשיית הטכנולוגיה. על ידי גיוס גישתנו ומשאבינו אנו מבקשים לפעול בסולידריות עם כל העמים בחזית המאבק באלימות שמקורה בעליונות לבנה ובלאומנות". המכתב – שעליו חתומים 250 עובדים יהודים והן "גוגלרים בעלי ברית", כפי שדיווח לראשונה The Verge – גם דחק בגוגל להקים קרן סיוע לפלסטינים שנפגעו, לפי הניסוח, מאלימות צבאית. כאמור, קבוצת Jewish Diaspora in Tech מבקשת מהענקית ממאונטיין וויו לבדוק את כל החוזים העסקיים של אלפבית (Alphabet) – החברה האם – כדי לעצור חוזים שכרוכים בהפרת זכויות העם הפלסטיני, למשל כמו החוזים מול צה"ל. כמו כן התבקש פיצ'אי לסטל תרומות ארגוניות לגורמים ישראלים, ובמידת הצורך להפסיקם, בתוך דגש על החובה לסיום חוזים עם מוסדות התומכים בפגיעה בזכויות הפלסטיניות. Jewish Diaspora in Tech הפצרה להוציא הצהרה בגנות המתקפות של ישראל קבוצת העובדים שלחה את המכתב בערוצים הפנימיים של החברה, והפצירה בפיצ'אי להוציא הצהרה בגנות המתקפות של ישראל, כולל לבצע אקט של "הכרה ישירה בפגיעה שנגרמה לפלסטינים על ידי האלימות צבאית וכנופייתית הישראלית". עוד צוין במכתב כי "הפלסטינים מושפעים באופן גורף מהאלימות הקולוניאלית הצבאית המתרחשת באזור". החתומים גם כתבו לפיצ'אי: "אנא שים לב לבקשות שמסגרו גוגלרים פלסטינים, ותן לקולם יותר מרכז, בהמשך". המכתב קורא גם לגוגל ולמנהליה להגן ולתמוך בחופש הביטוי, ומדגיש כי ביקורת על ישראל אינה אנטישמית. "אנו מבקשים מהנהגת גוגל לדחות כל הגדרה של אנטישמיות הגורסת כי ביקורת על ישראל או על הציונות היא אנטישמית", המשיכו והפצירו הכותבים לפיצ'אי. "אנטי-ציונות איננה אנטישמיות והמיזוג הזה פוגע בחיפוש אחר צדק עבור פלסטינים ויהודים כאחד, על ידי הגבלת חופש הביטוי והסחת דעת ממעשי האנטישמיות האמיתיים". גוגל לא הגיבה לחדשות אלו לעת עתה.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ג') כולל פרק מיוחד על נושא שאינו חדש, אבל מקומם ומכעיס בכל פעם מחדש. המבקר, מתניהו אנגלמן, מציין שעל אף שקיימת החלטת ממשלה מ-2018 ועל אף שהוקצו לכך תקציבים מוגדרים, משרדי ממשלה רבים עדיין לא מנגישים את המידע שלהם לאתר Data Gov, שהוקם לשם הנגשת המידע הממשלתי לציבור. משרדים אחרים שמים מאגרים בכל מיני אתרים שכמעט איש לא יודע על קיומם. זאת ועוד, יש גופים שעדיין לא השלימו את המיפוי של מאגרי המידע שלהם, ולכן אין בכלל צפי מתי הם יעלו אותם לאתר. השלמת המיפוי אמורה להיעשות עד 2022 ולפי דו"ח המבקר, אין כל סיכוי שזה יקרה. Data Gov הוא אחד מפרויקטי הדגל של חזון הממשל הדיגיטלי, שיוצא מנקודת הנחה שהמידע שנאגר במשרדי הממשלה, בגופי הסמך ובשאר רשויות השלטון שייך קודם כל לציבור – הן כפרטים והן לחברה האזרחית, שלגורמים מקצועיים בתוכה צריכה להינתן האפשרות לקבל את המאגרים מהממשלה ולפתח עליהם שירותים ויישומים שונים, לתועלת כלל החברה. המיזם עלה לאוויר בחודש מאי 2012, ביוזמת השר לשעבר מיכאל איתן, שהיה השר הממונה על השירותים לציבור. תפקיד האתר, כפי שהוגדר על ידי הממשלה, הוא הנגשת מאגרי נתונים שלטוניים שמכילים מידע שיכול לשמש את הציבור. האתר מבוסס על קוד פתוח תחת רישיון AGPL, המאפשר לכל מי שצריך אותו לפתח עליו יישומים בתחומי התחבורה, איכות הסביבה ובעוד שורה ארוכה של תחומים. לא מעט יישומים ושירותים שאנחנו מכירים פותחו על סמך מאגרים מתאימים שהועלו לאתר. Data Gov נחשב לאחד האתרים הטובים ביותר של הממשלה. צריך להבהיר כי לא מדובר במידע פרטני על אנשים או גופים, אלא בנתונים כלליים, שמאפשרים ללמוד על תכונות ומגמות ועל בסיס זה לפתח. הסיבה: אין ממשלה מתפקדת חובת העברת מאגרי המידע, שכאמור מגובה בהחלטות ממשלה, מחייבת כל מנכ"ל וכל מנהל במשרדים הממשלתיים, או לפחות אמורות לחייב. יש תהליכים סדורים וידועים כיצד מעבירים מידע, איזה מידע ובאיזה פורמט. במקרה זה מדובר בהעברה לאתר Data Gov, שנמצא באחריות רשות התקשוב הממשלתי. כאן טמונה אחת הסיבות הבולטות לבעיה: רשות התקשוב, עם כל הפעילות הענפה שלה, היא גוף מייעץ, מתכלל ומכוון – אבל לא בעל סמכויות אכיפה. היא מייעצת למשרדי ממשלה בתחום ה-IT ויכולה לבקש, להסביר ולשכנע מנכ"לים ומנהלי משרדים, אלא שאין לה כל סמכות להטיל סנקציות על משרדים שלא ממלאים את החלטות הממשלה בתחום. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבשנתיים פלוס האחרונות אין בישראל ממשלה יציבה ומתפקדת. עד 2018 נעשו ניסיונות חקיקה או הסדרה להפיכת הרשות לישות שיש לה שיניים, כדי לוודא יישום נכון ומהיר של מדיניות הממשלה בתחומי מערכות המידע, ממשל זמין, הנגשת שירותים לאזרח ועוד. אלא שמאז, המדינה מנוהלת על ידי ממשלות מעבר, שגורמות לשורה של עיכובים בתחומים שונים – בין היתר דיון ובחינת הענקת סמכויות לרשות. הרשות עצמה אמנם עושה כל שביכולתה כדי לקדם את נושא הנגשת המידע לציבור, אבל, כאמור, היא מוגבלת. האם יש מי שלא רצה לגעת בתפוח האדמה הלוהט? בפברואר אשתקד פרסמה רשות התקשוב את הדו"ח השנתי שלה למעקב אחר יישום החלטות ממשלה בנושאי המידע והמחשוב. הדו"ח כולל מדדים לגבי כל תחום ותחום. אין פלא שנושא העברת המידע בין משרדי הממשלה קיבל ציונים נמוכים: יותר ממחצית המשרדים קיבלו בו ציון שלילי – מה שמסביר את ממצאי המבקר. עם הקמת הממשלה הפריטטית, רשות התקשוב הוכפפה למשרד הדיגיטל הלאומי, שבראשו עומד השר דוד אמסלם. הוא לא הספיק לטפל בסוגיה זו או אולי לא רצה לעסוק בה, משום שביישומה יש לא מעט מוקשים פוליטיים פנים ארגוניים בתוך משרדי הממשלה, מעמדם של מנכ"לים ובעיקר הגדרת האחריות שלהם. איפה המנמ"רים? יש מקום לשאול: היכן המנמ"רים בנושא הזה? גם הם לא נקיים מאחריות. נכון שההחלטה להעביר מאגרים היא של הנהלת המשרד, אבל מצופה מהם להילחם חזק יותר על הנושא, להתריע ולגרום לכך שהחלטות הממשלה בתחום יצאו לפועל. המנמ"רים יכולים לבצע שורה של פעולות מקדימות, שיכינו את השטח לקראת הנגשת מאגרים חשובים, ואז להציג זאת בפני ההנהלה. נראה שהם לא עושים זאת ותמונת המצב העגומה שעולה מדו"ח המבקר מצביעה על כך שגם הם צריכים לעשות בדק בית רציני. גם הארגונים האזרחיים, שמייצגים את הסקטורים שצריכים את המידע, לא משמיעים את קולם מספיק חזק. שיפור אמיתי בתמונת המצב שהמבקר חשף בכל מה שקשור להנגשת המידע יבוא רק אם השטח יפעיל לחץ, יחשוף את אותם גופים שלא מעבירים את מידע ויגרום להם לפעול.

שנה אחרי שדילגה לחלוטין על כנס המפתחים שלה בגלל מגיפת הקורונה, חזרה אליו גוגל (Google) השנה, ובמידה מסוימת זהו כנס Google I/O הגדול בכל הזמנים. ענקית הטק לא לקחה סיכונים והכריזה מראש שזה יהיה אירוע מקוון, אבל במקביל פתחה אותו לכל מי שרוצה להשתתף ללא צורך ברכישת כרטיסים בכמות מוגבלת, כפי שנהגה בעבר. ואולי בעקבות זאת, ואולי בעקבות הדילוג בשנה שעברה, כבר ביום הראשון של הכנס היא הכריזה מהמדשאות של הקמפוס הראשי של החברה, ולעיני מעט אורחים ומשתתפים ששמרו על כללי המרחק והמסיכות, על כמות גדולה מאוד של חידושים בכל ההיבטים. חלק מההכרזות הן משנות משחק אמיתיות, אז בחרנו להתייחס קודם כל לאותן הכרזות חשובות יותר, לפחות לדעתנו. זריקת מרץ ל-Wear OS ואולי החשובה שבהכרזות, לפחות בהיבט של המשתמשים הסופיים, היא ההכרזה על שיתוף הפעולה עם סמסונג (Samsung) ליצירת הדור הבא של מערכת ההפעלה לשעונים, Wear OS. מזה כמה חודשים ידוע שסמסונג החליטה לוותר על מערכת ההפעלה שלה, Tizen, לדור הבא של שעוניה החכמים לטובת המערכת של גוגל. כעת מתברר שבפועל מדובר במיזוג של Tizen לתוך מערכת Wear OS. השילוב הזה אמור להפוך סוף סוף את מערכת ההפעלה של גוגל למהירה יותר, לכזו שהשעונים המבוססים עליה מחזיקים מעמד זמן ממושך יותר, ולכזו שהאפליקציות פועלות בה באופן יותר מהיר ויעיל. החברות גם התחייבו להניח בידי המפתחים כלים נוחים יותר לפיתוח אפליקציות חדשות שיופיעו ב-Google Play. יש לצפות ש-Wear OS תזכה גם לשינוי עיצוב לפני שתופץ באופן סופי, ונראה ששעוניה הבאים של סמסונג יהיה הראשונים שיצוידו בה. קצת מאוחר יותר השנה גוגל גם אמורה לממש את הרכישה של פיטביט (Fitbit) ולהציע לראשונה שעונים של החברה עם מערכת ההפעלה המעודכנת שלה. חידושים ב-Android כמו בכל כנס Google I/O, חשפה גוגל את החידושים שהיא מתכננת לכלול בגרסה החדשה של Android, שכבר הגיעה ל-12, וזאת לקראת השקת משפחת טלפוני Pixel 6 בעוד כמה חודשים. גרסת הסקירה המוקדמת, המיועדת למפתחים, זמינה להורדה עבור מגוון רחב יחסית של טלפונים, כולל הטלפון החדש של אסוס, Zenfone 8 שהוכרז זה עתה (וכבר סקרנו כאן באתר), כולל טלפונים של שיאומי, וואן פלוס, רילמי ועוד. הגרסה החדשה עומדת להציע שינוי קיצוני מאוד בעיצוב, לפחות בטלפונים שבהם תבחר היצרנית לשלב אותם. הממשק החדש יהיה צבעוני וגדול יותר, כדי לנצל היטב את יכולות המסכים המתקדמים שמציעות כיום רוב החברות בטלפונים המובילים שלהם, ומעבר לכך. היא תציע ממשק שיודע לשנות את הצבעים שלו באופן אוטומטי בהתאם לבחירת תמונת הרקע עבור מסכי הבית ו/או הנעילה; היא תציע יישומונים (ווידג'טים) יותר צבעוניים ויותר גדולים ויותר אינפורמטיביים; היא תציע עיצוב מחודש של קיצורי הדרך בתפריט ההתראות, עם כפתורים גדולים יותר שקל יותר ללחוץ עליהם, וכן זה דומה למה שמציעה כיום אפל ב-iOS עבור טלפוניה, וזו רק ההתחלה. פרטיות מעבר לעיצוב, תציג המערכת דגש חזק יותר על פרטיות המשתמש. ראשית, מערכת הרשאות המשתמש תתרחב גם לאפליקציות מסוימות ולא רק לרכיבים בטלפון, ושנית היא תהיה מקיפה וקלה יותר למעקב. Android החדשה אף תציע מרכז שליטה ומעקב אחר הרשאות ומצב הפרטיות בטלפון. מעבר לכך, המשתמשים יוכלו להגדיר תיקיות נסתרות במערכת לשמירה על נתונים שיהיו זמינים למערכת ההפעלה אך לא לשימוש חיצוני, וכן לקבוע שתמונות מסוימות יישמרו באפליקציית Photos בתיקייה נסתרת לשימוש פרטי בלבד. שדרוג במנוע החיפוש מנוע החיפוש, שהוא למעשה המנוע הראשי של הכנסות גוגל, אמור גם הוא לעבור שדרוג גדול. לפי החברה הוא יקבל כלים חדשים, שיעזרו למשתמשים לקבל תוצאות רבות ומדויקות יותר עם מערכת לימוד ממוחשבת, שתוכל לספק תשובות לשאלות מורכבות, כולל כאלו המבוססות על תמונות – ובמיוחד תוצאות הקשורות באופן מדויק יותר לנושא השאילתה, וממקורות מידע אמינים. LamDA LaMDA הוא אחד הפרויקטים המעניינים שהוכרז עליו ב-Google I/O. מדובר בפלטפורמת לשונית טבעית, שעדיין נמצאת בפיתוח, לטובת ניהול שיחות ברורות וחלקות יותר, כולל תרגום תוך כדי תנועה, וזאת לטובת אינטראקציות עתידיות עם המכשירים של החברה, וכמובן עם הסייעת Google Assistant. במקביל, חשפה החברה שרק בחודש שעבר היא תרגמה 20 מיליארד עמודי אינטרנט בדפדפן שלה, Chrome, ו-LaMDA אמורה בעתיד לסייע גם לכך. החברה הציגה בכנס גם כמה כלי עבודה, ואחד מהם מתאים במיוחד לעידן ההיברידי. קוראים לו Smart Canvas והוא יוצע כחלק מ-Workspaces, סביבת העבודה המשרדית המקוונת של גוגל. בדיוק כמו שהוא נשמע – מדובר בכלי שיתוף פעולה, שיכול לשמש כתרשים עבודה ופעולה קבוצתי, עם תמיכה באלמנטים של שאר הכלים המשרדיים של החברה, כולל של שירות ניהול המשימות Asana. ניתן גם יהיה להשתמש בו במקביל ל-Google Meet, שירות השיחות הקבוצתיות של גוגל, שבעצמו יזכה לכמה שיפורים, כולל תמיכה משופרת בביטול רעשי רקע.

מחרתיים (ו') יחול יום הגיוון וההכלה – או, בשמו המלא, היום הבינלאומי לגיוון תרבותי לדו שיח ולפיתוח. מטרתו של היום המבורך הזה היא בניית גשר בין תרבויות ודו קיום. בצירוף מקרים, ככל הנראה, סלקום ביקשה אתמול למלא בדיוק את כוונת היום הזה, ולאפשר לעובדיה למחות לטובת דו קיום בין יהודים וערבים במדינת ישראל, ונגד האלימות שראינו בימים האחרונים משני הצדדים. אלא שאתמול היו גם יום זעם בשטחים, ושביתות ומחאות במגזר הערבי בישראל – על רקע המלחמה בעזה, הפגיעה, לטענתם, במסגד אל אקצא והאפליה שהערבים אזרחי ישראל סובלים ממנה כבר שנים רבות. היו גורמים פוליטיים שהחליטו לקשר בין הדברים, ליצור רושם שסלקום תומכת בארגוני הטרור ולקרוא להתנתק ממנה. רבים נענו לקריאות האלה ומאתמול יש גל של התנתקויות מהחברה של לקוחות זועמים, שחלקם הוטעו. "דו קיום", "אחווה", "אהבת חינם" – אמירות לא קונצנזואליות המלחמה הנוכחית קשה וכולנו סובלים ממנה – יהודים וערבים, פלסטינים וישראלים, מהדרום, מהמרכז ומרצועת עזה. מי יותר ומי פחות. בנוסף, אנחנו מתחילים בימים אלה ללקק את הפצעים מהמהומות האלימות ומהפוגרומים שהיו בערים שונות בארץ – של ערבים נגד יהודים, ולהפך. ולשם כיוונו עובדי סלקום – ולא להזדהות עם החמאס, כפי שהיו מי ששמחו לטעון. ההזמנה שנשלחה לעובדי החברה מדברת בעד עצמה: "מחר, יום ג'…", נכתב בה, "נפסיק את העבודה בסלקום לשעה של מחאה! …נצא החוצה לעמוד ביחד כולנו – בעד דו קיום, אחווה ואהבת חינם. אל תיתנו לקומץ קיצוניים לקבוע לנו את סדר היום! מה שאנחנו עושים היום קובע את המציאות של כולנו מחר! תנו לחיות ביחד ובשקט". ההזמנה שנשלחה לעובדי סלקום. צילום: באדיבות החברה רבים מאוד מאזרחי המדינה, וכנראה שאף רובם-רובנו, היו חותמים על מה שכתוב במודעה הזאת בשתי ידיים – בוודאי בימים של שגרה. אלא שבימי מלחמה, כשהזעם עולה ואיתו הרצון בנקמה, וכשהגזענות מרימה את ראשה המכוער, הדברים האלה נחשבים לאמירה לא קונצנזואלית, ובעיני לא מעט אף לבגידה ולתמיכה בטרור. ואם אי אפשר לתלות את הבוגדים – לפחות אפשר להתנתק מהם. באה לברך – וקיללו אותה פתגם ידוע בשפה העברית הוא "בא לקלל ויצא מברך". או, בגרסתו ההפוכה, "בא לברך ויצא מקלל". אלא שסלקום באה לברך – וקיללו אותה. כל מה שוועד העובדים של החברה, שיזם את שעת המחאה הזאת, וההנהלה, שאימצה אותה (ואחר כך חצי חזרה בה בהודעת הבהרה והסתייגות מגונה בעיניי), עשו כאן הוא להיות מברכים – להדגיש את הצורך והחשיבות שבדו קיום, חיים ביחד, כבוד הדדי ועוד דברים שאמורים להיות נר לרגלי כולנו, או לפחות כדאי שיהיו. במקום זאת, עדת הגזענים והשונאים, בראשות גורמים פוליטיים, קיללה אותה, התנתקה ממנה וסחפה אחריה אחרים, תוך הטעיה, ככל הנראה מכוונת. יש גם דיווחים שגורמים שמתחרים בסלקום מנצלים את המצב ואת המקרה, ומשדלים לקוחות לעבור ממנה. בשוק התחרותי של ימינו, שלא תמיד פועלים בו בדרכים הישרות ביותר, זה, לצערי, בהחלט אפשרי. שאלת הגיוון התעסוקתי נמצאת במקום זה או אחר על סדר יומו של ההיי-טק לאורך השנה. יש הדוגלים בכך כחלק מתפיסת זכויות אדם, קבלה והכלה, ויש כי מדובר במאגרים לא מנוצלים של אוכלוסיות, שיכולים להקטין ואף למלא את המחסור בעובדים בענף. לדבר על מגוון זה טוב ויפה, אבל אם לא מקיימים אותו בפועל – מה יצא מזה? דיבורים כמו חול ואין מה לאכול, כשהמחסור ממשיך, ואף מתרחב, וההבנה בין כלל האוכלוסיות במדינת ישראל הולכת ומתמעטת. גיוון והכלה אמורים לבוא לידי ביטוי לא רק בימי שגרה ולא רק בעולם העבודה, אלא גם, ובעיקר, כשקשה. טבעי שלרבים לא קל להזדהות בימי מלחמה עם אוכלוסיות שאינן הם. אלא שדווקא בימים אלה, ויומיים לפני יום המגוון, במקום להוקיע את היוזמה של ועד עובדי סלקום להזדהות עם אחת האוכלוסיות הבולטות ביותר בקריאות לגיוון תעסוקתי, כולל בהיי-טק, ולעודד את הדו קיום אתה, היה צריך לקבל אותה. אולם, לעודד דו קיום עם חמישית מאזרחי המדינה זה לצנינים בעיני חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל (וגם הערבית, אבל כאן הזעם מופנה מהצד היהודי), במיוחד בימים של מלחמה – שדווקא בהם זה נדרש יותר מכל. חבל.

לפי דיווחים בכמה כלי תקשורת, אמזון (Amazon) מנהלת מגעים לרכישת ענקית הקולנוע MGM. לפי הדיווחים, אמזון הציעה סכום של תשעה מיליארד דולר תמורת הרכישה. MGM היא אחד מאולפני הסרטים המפורסמים ביותר של הוליווד, עם סמל האריה שלה וכמעט מאה שנות היסטוריה. הרכישה תאפשר גישה לקטלוג עם אלפי סרטים אייקוניים ללקוחות שירות Prime של ענקית הטק, ותעניק לה יתרון בשירותי הסטרימינג התחרותיים. ידוע כי MGM עומדת למכירה כבר מדצמבר האחרון, אבל אירועים שהתרחשו בימים האחרונים עשויים להאיץ את העסקה: מדובר על הודעתה של ענקית התקשורת AT&T, כי היא מפרידה מעצמה את וורנר-מדיה ומחברת אותה עם דיסקברי – לגוף מדיה ענק. בדצמבר האחרון דווח, כי נכסיה של MGM כוללים ספרייה של 4,000 כותרים ו-17 אלף שעות של תוכניות טלוויזיה, כשהזיכיון לסידרת סרטי ג'יימס בונד שבבעלותה הוא אחד מבעלי הערך הגבוה ביותר אי פעם. אמזון ו-MGM הודיעו כי הן לא מגיבות לשמועות וניחושים.

"העלות של טכנולוגיה לא מאובטחת היא מדהימה," כך אמרה אן נויברגר, סגנית היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב לתחום הסייבר. נויברגר הייתה דוברת המפתח בכנס RSA שנערך השבוע. בדבריה אתמול (ג') נויברגר ציינה כי "מחקר שערך מכון פונמון (Ponemon) ב-2019 העלה כי העלות הממוצעת של אירוע פריצה וגניבת נתונים עומדת על 13 מיליון דולרים. והעלות הזו הולכת וגדלה על ידי הקורבנות, שנדרשים להגיב לאירוע, ולעסוק בשחזור והתאוששות. עסקים קטנים, בתי ספר, בתי חולים וממשלות מקומיות, שלעתים קרובות יש להם פחות משאבים – הם הקורבנות העיקריים שנאבקים במיוחד לאחר האירוע". "אמנם עלות אירועי הסייבר תועדה באופן נרחב בכמה דו"חות", ציינה נויברגר, "אך המגזר הציבורי והפרטי יכולים לצמצם את היקף האיומים על ידי מודרניזציה של כלי האבטחה והתהליכים שלהם. רק זה בלבד צריך להיות תמריץ מספק דיו כדי לשנות את דרכינו. ולמרות זאת, האם עשינו זאת? מה נדרש כדי לעשות זאת באופן הנכון? הקהילה היא זו שיכולה להניע את השינוי". בדבריה בכנס, נויברגר הדהדה את דברי בכירים מהבית הלבן, ואמרה כי "ארה"ב צריכה לחדש את מערך הגנות הסייבר שלה, כדי למנוע מתקפות עתידיות של האקרים – פושעים מתוחכמים הפועלים ממניעים כלכליים, ותוקפים שלוחי מדינות. בנוסף לכך שזהו הכרח לטובת הביטחון הלאומי, הרי זו גם חובה ביטחונית-כלכלית". לדבריה, "ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב, העלה את נושא הגנת הסייבר באופן (רציני/משמעותי –  י"ה) שאיש לפניו לא עשה בעבר. הבית הלבן מחויב לחיזוק ולהאצת תחום אבטחת הסייבר, כמו גם מודרניזציה של הגנות הסייבר". המתקפה הביאה התמודדות עם האמת הקשה. סולארווינדס נחתם השבוע בארה"ב: צו נשיאותי לאבטחת סייבר "בעקבות האירוע של סולארווינדס (SolarWinds) התמודדנו עם האמת הקשה: חלק מהצעדים הבסיסיים ביותר לאבטחת סייבר לא הופעלו באופן שיטתי בקרב סוכנויות פדרליות", אמרה. "זה כולל הפעלת כלים כמו MFA, אימות רב-גורמי, הצפנה, רישום אירועים והגנה על נקודות הקצה. כל הטכנולוגיות הללו ממלאות תפקידים בולטים בצו הנשיאותי לאבטחת סייבר, עליו חתם ביידן בשבוע שעבר". הצו מחייב את הסוכנויות הפדרליות לאמץ כמה שיטות עבודה מומלצות בנושא אבטחת סייבר, לרבות ארכיטקטורות Zero Trust, אימות רב שלבי, הצפנה של נתונים במנוחה, כמו גם נתונים בתנועה. הוא כולל גם דרישות לרשום ביומן אירועי אבטחת סייבר עבור מחלקות וסוכנויות פדרליות, ומחייב כי סוכנויות אלה יטמיעו גם כלים לזיהוי איומים ולתגובה בנקודות קצה. "נקטנו בפעולה מיידית למימוש כלל הדברים האלה, אבל יש לנו עוד הרבה מה לעשות", סיכמה נויברגר. "ואנחנו מתחילים בתוכנה שאנחנו קונים (כפי שראינו במקרה של סולארווינדס – י"ה). שרשרת האספקה בתוכנה היא לעתים קרובות החוליה החלשה ביותר, והיא מהווה איום חמור, שמדינות הלאום והפושעים להוטים לנצל. המשמעות של המשך השימוש במודל הנוכחי היא שהממשל הפדרלי קונה תוכנות הכוללות לרוב פגמים ופגיעויות. ספקיות ה-IT מוכרות תוכנות פגיעות, בהנחה שהן יוכלו לתקן אותן מאוחר יותר, או אפילו להתעלם כליל מהפגיעויות. זה לא מקובל. זה מכניס ביודעין סיכונים בלתי ידועים. אבטחה חייבת להיות שיקול בסיסי במהלך פיתוח ועיצוב המוצרים. בניית ופיתוח מוצרים, בהם אבטחת המידע משולבת כבר מההתחלה, Security by Design – תחסוך אלפי דולרים. בסופו של דבר, המאמצים שלנו ישאו פירות מעבר לממשל הפדרלי. חלק ניכר מהתוכנות שקונה הממשלה הוא אותן תוכנות שבתי ספר, עסקים קטנים, עסקים גדולים ואנשים פרטיים קונים".

מאת: גיל גרוס, Azure Lead ב-UBTECH, שותפת Gold של מיקרוסופט (Microsoft) אם תשאלו אנשי DevOps מהן חמש היכולות שהכי חשובות להם בעבודה – אחת התשובות הראשונות היא היכולת לנטר את הסביבה שלהם ולפעול לפני שהתקלה מתרחשת. כיום, הניטור, שמהווה רכיב חשוב בכל סביבה, יהיה לרוב אוטומטי. בסביבת ה-Azure מנגנון Azure Monitor הוא אחד המנגנונים הראשונים שהוטמעו ב-Azure, ותפקידו לספק ניטור רוחבי לכל השירותים של Azure. מעבר לכך, הוא עובד בתצורה היברידית ומספק מענה לניטור של מוצרי On-Prem. המוצר מתפתח ומציג שיפורים באופן תדיר, וקיימת גם מעטפת של שירותי עזר, אשר מסייעים בהרחבת היכולות הללו. המערכת יודעת להתריע במייל, ב-SMS ולהריץ מגנוני אוטומציה. כך למשל – אם מזהים אירוע פוטנציאלי, ניתן להגדיר ב-Azure Monitor שיופעל מנגנון של אוטומציה (הרצת Script Bash, PowerShell…), אשר יגיב ויפתור את הבעיה. אינפוגרפיקה: UBTECH אז מה חדש? המוצר המקורי של ה-Azure Monitor, היה מאפשר התרעה בהתאם ל-METRICS. למשל, התרעה כאשר המעבד עומד על 85%. כיום, ישנו Dynamic Alerts, אשר משלב יכולת של AI ומתריע כאשר יש חריגה בהתנהגות המעבד, ולא על-פי Metric שהוגדר מראש. במסגרת היכולות החדשות ניתן לנהל רוחבית את מערכת Dynamic Alerts, ולדעת כאשר יש שינוי בהתנהגות המערכת, גם אם הוא אינו קיצוני. תוספת נוספת שהגיעה לאחרונה היא VM Insights, אשר נותן מענה לפער שהיה קיים בבדיקות של מה שרץ בתוך ה-VM, כלומר הוא מציג נתונים גם ממערכת ההפעלה, ועל-ידי כך מאפשר ניטור של שטח דיסק, התנהגות דיסק ועוד. לא רק יפה מלבד ניטור Metrics, התוסף מספק גם תובנות (Insights) נוספות. המערכת מייצרת מפה שמראה תלותיות (Dependencies) בין מערכות, ערוצי תקשורת בין המערכות, כולל מערכות חיצוניות למערכת (משתמשים, שירותים חיצוניים) ובאיזה Port מתבצעת התקשורת. על ידי כך ניתן לקבל תמונה מלאה של המערכת ולהיעזר בו בזמן ב-Troubleshooting. חדש ב-Preview: ה-Azure SQL Insights בעזרת SQL Insights ניתן לקבל תצוגה דינמית לכל משפחת ה-SQL ב-Azure. בין אם מדובר על SQL 2012+, על VM, Azure SQL, או Azure SQL managed Instance. לאחר ההטמעה, ניתן לחבר Connection Strings של כל שירותי ה-SQL בארגון, ולקבל VIEW מרכזי והתרעות רוחביות לכלל המערכות. בעזרת Dynamic Views תוכלו לקבל אינדיקציה מהירה לבעיות ברמת ה-Database, ה-Execution או ה-Transaction Related, כולל ניתוח ותצוגה של שימושי CPU, כתיבות ללוג, Top Queries, High Ram Consumption, Connections ועוד. אינפוגרפיקה: UBTECH אחרון חביב וחשוב: Application Insights זוהי לא מערכת חדשה, אבל היא Core Component לכל איש DevOps בערכת הניטור שלו. הייחודיות של מערכת ה-Application Insights מבוססת על יכולות הניטור והניתוח שלה ללוגים אפליקטיביים, ללא שום תלות בתשתית עליה היא מבוססת. כך שלמעשה ניתן לראות מתוך המערכת עצמה שגיאות שמתרחשות בתוך האפליקציה, Latency בין הרכיבים, ובכלל נקודות כשל לאורך כל האפליקציה. כמו כן, מתקבלים insights לשימוש האפליקציה: באילו עמודים באתר משתמשים יותר, מאיפה בעולם משתמשים באפליקציה, זמן שהות/שימוש באפליקציה, ומידע נוסף רב. אינפוגרפיקה: UBTECH אנשי DevOps – אנחנו מחפשים אתכם! היכולות של ה-Azure לא מפסיקות להתפתח וגם UBTECH ???? אנחנו מחפשים אנשים טובים ומקצועיים שרוצים להצטרף לחברה שלנו. אנחנו אמנם חלק מקבוצת וואן (ONE) ושותפי Gold של מיקרוסופט, אבל עדיין שומרים על האווירה המשפחתית במשרדים שלנו בנתניה. נשמע לכם טוב? מוזמנים לכתוב לי בלינקדין או להיכנס לאתר שלנו.

מלם תים התחילה את השנה ברגל ימין: קבוצת ה-IT הגדולה הציגה ברבעון הראשון עלייה בהכנסות וזינוק של יותר מפי שניים ברווח הנקי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה היום (ד'). אחת הסיבות לגידול החד ברווחיות היא עלייה קלה יחסית בהוצאות: אלה גדלו ב-5.7% ל-533.6 מיליון שקלים, בעוד שההכנסות עלו ב-8% ל-571.2 מיליון. חלוקה לסעיפים מעלה כי הכנסות מגזר התשתיות (חומרה) גדלו ב-0.7% ל-261.3 מיליון, הכנסות מגזר התוכנה והפרויקטים צמחו ב-12.9% ל-152.2 מיליון ופעילות מיקור-החוץ רשמה זינוק של 26.9% ל-104.7 מיליון, כשהגידול נובע בעיקר מהכנסות ראשים – תכנון וביצוע מערכות מידע, שהיא קנתה בספטמבר האחרון, מגידול אורגני בפעילות ומקיטון בהכנסות בתקופה המקבילה אשתקד כתוצאה מהשפעת פסק בוררות בסך של כשמונה מיליון שקלים. מנגד, הייתה השפעה של הקיטון בכמות ימי העבודה בתקופת הדו"ח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, עקב הקורונה. ההכנסות מגזר שירותי השכר גדלו ב-0.9% ל-52.5 מיליון שקלים. הרווח הנקי של מלם תים רשם עלייה רבעונית יפה, של 106.3%, ל-25.3 מיליון שקלים, הרווח המיוחס לבעלי מניות החברה זינק ב-103.4% ל-25.2 מיליון והרווח למניה – ב-105.4% ל-1.15 דולר. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות גדלו ב-6% ל-491.2 מיליון שקלים, הרווח הגולמי צמח ב-21.8% ל-79.9 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 13.94%. בסעיפי התפעול, ההוצאות גדלו ב-2.3% ל-42.4 מיליון שקלים והרווח זינק ב-55.2% ל-37.5 מיליון. ה-EBITDA רשם גידול של 25.5% ל-64 מיליון שקלים. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד של כ-22 מיליון שקלים (שקל למניה), שתתבצע ביוני הקרוב. שלמה איזנברג, יו"ר מלם תים, אמר לאחר פרסום התוצאות כי הן "מעידות על חוסנה של החברה וחיזוק מעמדה בשוק. מלם תים ממשיכה להציג שיפור משמעותי בתוצאותיה בכל המגזרים, כחלק מהמשך מגמת הצמיחה של הקבוצה".