כולנו מכירים את המושג גואקמולי כסלט אבוקדו, אבל מבחינת גוגל זוהי תכונה חדשה, שהתגלתה על ידי אתרים טכנולוגיים, כשהופיעה באפליקציית Google במערכת ההפעלה אנדרואיד 11, אם כי היא עדיין לא ניתנת להפעלה. התכונה היא חלק מ-Google Assistant, ומופיעה תחת הגדרות החיפוש, כשמתחתיה ההסבר: "לסיים דברים במהירות עם גואקמולי", ולפי דיווח ב-9to5Google היא מיועדת לפעול על התראות, תזכורות ושיחות באמצעות המילה Stop, או Snooze, ו-השב/סרב לשיחה נכנסת, בהתאמה, ללא הצורך לומר "היי גוגל" כדי להפעיל את העוזרת הקולית. במענה לשאלה מהתקשורת, השיבה גוגל, כי "אנו מנסים בהתמדה דרכים חדשות לשפר את החוויה הכללית של Google Assistant. כרגע אין לנו פרטים נוספים לשתף". קרוב לוודאי שגוגל תציג את התכונה החדשה בכנס המפתחים שלה שיתקיים בחודש הבא.

כולנו מכירים את המושג גואקמולי כסלט אבוקדו, אבל מבחינת גוגל זוהי תכונה חדשה, שהתגלתה על ידי אתרים טכנולוגיים, כשהופיעה באפליקציית Google במערכת ההפעלה Android 11, אם כי היא עדיין לא ניתנת להפעלה. התכונה היא חלק מ-Google Assistant, ומופיעה תחת הגדרות החיפוש, כשמתחתיה ההסבר: "לסיים דברים במהירות עם גואקמולי", ולפי דיווח ב-9to5Google היא מיועדת לפעול על התראות, תזכורות ושיחות באמצעות המילה Stop, או Snooze, ו-השב/סרב לשיחה נכנסת, בהתאמה, ללא הצורך לומר "היי גוגל" כדי להפעיל את העוזרת הקולית. במענה לשאלה מהתקשורת, השיבה גוגל, כי "אנו מנסים בהתמדה דרכים חדשות לשפר את החוויה הכללית של Google Assistant. כרגע אין לנו פרטים נוספים לשתף". קרוב לוודאי שגוגל תציג את התכונה החדשה בכנס המפתחים שלה שיתקיים בחודש הבא.

ראש חטיבת לאומי טכנולוגיות בבנק לאומי, חיים שקולניק, אמר בראיון ראשון עמו, שאותו פרסמנו היום (א'), כי עולם הבנקאות נמצא בנקודת מפנה, והכיוון ברור לחלוטין: דיגיטציה הולכת ומתעצמת של תהליכים, שמשנים לחלוטין את דרכי ההתקשרות של הלקוחות עם הבנק – ולהפך. חלק ניכר מאתנו מבצע חלק ניכר מהפעולות הבנקאיות (ולפעמים אפילו את כולן) באמצעים דיגיטליים, והאינטראקציה שלנו עם פקיד הבנק והסניף הולכת ונעלמת. חלק הארי בבנקאות הדיגיטלית הוא האוטומציה של תהליכים כמו קבלת מידע, ביצוע פעולות בחשבון ופעולות נלוות, שלפחות בעיני הבנק מהוות שיפור משמעותי בשירות ללקוח. בצד שלו, יש לכך יתרון נוסף: התייעלות בדמות הורדת עלויות תפעול. היה צפוי שהירידה הזו בעלויות תתגלגל לכיסו של הלקוח, אבל כמובן שזה לא קורה. המהפכה הזו לא החלה בשנים האחרונות ולא הומצאה בישראל: הבנק הראשון שהציע בנקאות ישירה, באמצעות הטלפון וללא סניפים, היה First Direct הבריטי, שהחל לפעול באוקטובר 1989. בתוך שנתיים צבר הבנק כ-100 אלף לקוחות ובתוך חמש שנים – כחצי מיליון, תוך שהוא מגיע לאיזון כלכלי. כיום משרת הבנק מעל מיליון לקוחות. ככלל, בריטניה נחשבת למובילה בתחום הבנקאות הדיגיטלית. בשנים האחרונות נוסדו בנקים כאלה גם במדינות אחרות והבנק הדיגיטלי הישראלי הראשון נמצא בימים אלה בתהליכי הקמה. משבר הקורונה האיץ והעצים את עולם הבנקאות הדיגיטלית ואת כניסתם של הבנקים האינטרנטיים למגרש, כאשר הסגרים שהוטלו במדינות ברחבי העולם הקשו על הלקוחות להגיע לסניפי הבנק והגבירו את הצורך בפתרונות אונליין. הבנקים הישירים הגיעו לישראל בשנות ה-90, כאשר הראשון שבהם היה הבנק הישיר הראשון מבית לאומי. בנק דיסקונט ניהל אז קמפיינים ואף הכריז על בנקאות טלפונית עם מותגי הטלבנק ובנקאות לוויינית. אם נקפוץ קדימה, ב-2017 הוקם פפר של בנק לאומי, שממצב את עצמו כבנק דיגיטלי לכל דבר, וב-2019 אישר בנק ישראל להקים את הבנק הדיגיטלי הראשון בארץ, מתוך כוונה להאיץ את התחרות בין הבנקים. בנוסף, אישר הבנק לבצע פעולות שדרוג והחלפת מערכות ליבה בבנקים הקטנים והבינוניים, מעבר לענן ועוד, כדי לאפשר להם להתחרות טוב יותר בבנקים הגדולים ולאפשר גם ללקוחותיהם ליהנות משירותים דיגיטליים. יש מה שמסבך את כל העסק אלא שלדברי שקולניק, ללגאסי עדיין יש נתח גדול ומרכזי בעוגת המערכות הבנקאיות. מרבית מערכות היישומים והאינטרנט, ואלה שמאפשרות את הקשר החיצוני של הבנק עם לקוחותיו וספקיו, עדיין תלויות במערכות לגאסי כבדות ומרכזיות, שהבנקים הגדולים טרם נגמלו מההישענות עליהן. הן מהוות מעמסה לא קטנה, בין היתר משום שהשבתתן פירושה במקרים מסוימים בנייה מחדש של כל תשתיות המחשוב של אותו בנק. עם כל הפינטק והקדמה הטכנולוגית בעולם הפיננסי, ההיפרדות ממערכות המיינפריים במערכת הבנקאות טרם נראית באופק. העסק נעשה מסובך עוד יותר בגלל מחסור בהון אנושי. המהנדסים המעולים, חלקם יוצאי העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, שמאיישים את עמדות התפעול והפיתוח של המערכות הישנות יוצאים לפנסיה, וכבר כמעט בלתי אפשרי למצוא מתכנת קובול, למשל. כך נוצר מצב שבו הבנקים מוצאים את עצמם במרוץ מסוכן, גם אם יש בו צד מבורך: הם צריכים להאיץ את המסע הדיגיטלי ולבצע אותו כמה שיותר מהר – גם בגלל הקושי להמשיך ולתפעל את מערכות הלגאסי. בהתאם למה ששקולניק אמר בראיון, ברור הוא שכל המערכת הבנקאית תהיה חייבת להיות מושתתת על פלטפורמה טכנולוגית. איך עושים את זה? זו שאלת מיליון הדולר. עוד אתגרים שעומדים בפני המערכת הבנקאית כולה, ויחידות ה-IT שבה בפרט, הם התגברות התחרות מצד חברות הפינטק, שהולכת וגדלה, ומהפכת התשלומים, לרבות התחרות הגוברת מצד חברות האשראי. איך יתקבל הבנק הדיגיטלי? הבנק הדיגיטלי החדש של פרופ' אמנון שעשוע אמור ללדת ללא הלגאסי והמערכות הישנות – הוא אמור להיות דיגיטלי באופן מלא מיומו הראשון. מה שברור הוא שהבנק החדש לא יתקבל בזרי פרחים בשכונה הצפופה והשמרנית של מערכת הבנקאות. שקולניק, שנשאל על כך בראיון, אמר כי "בנק זה גוף שנדרש לתת בו אמון, בניגוד לחברות טכנולוגיות". כלומר, המערכת הבנקאית הוותיקה תנסה למצב את הבנק הדיגיטלי כחברת פינטק שנותנת שירותים בנקאיים, ולא כמתחרה ישיר לבנקים הקיימים. וזה כבר קיים בחברות אחרות. מה יהיה? נצטרך להמתין ולראות. בינתיים, מרתק לעקוב אחרי הצעדים המהירים של המערכת הבנקאית אל עבר הדיגיטל – לא רק כלפי חוץ אלא גם במערכות הפנימיות, לצד המשך החיפוש שהם מבצעים אחר פתרונות כיצד להתמודד עם מערכות המורשת. קבוצת אנשים ומחשבים תקיים בקרוב שני כנסים מרכזיים בנושאי בנקאות דיגיטלית ופינטק: מחרתיים (ג') יתקיים הכנס השנתי הבינלאומי Fintech Junction וב-16 ביוני – כנס IT Finance. שניהם יתקיימו בדיגיטל – אמנם כי עדיין לא עברנו את הקורונה באופן מלא, אבל תודו שיש בזה משהו סימבולי.

השבוע הגיעו לבקר במאורת הנמר אור ואיתי ויינברגר, מברוט בראדרס (Brute Brothers) – סטארט-אפ חדש, המתמחה בחילוץ ושחזור ארנקי ביטקוין ומטבעות דיגיטליים. ברוט בראדרס הוקמה על ידי שלושת האחים של משפחת ויינברגר – איתי (43), מיכל (42) ואור (35). אור ואיתי, מתכנתים שהגיעו מעולמות ה-DevOps, עבדו עשור ביחד בעסקים שונים שהקימו וצירפו את האחות מיכל לסטארט-אפ הנוכחי. במהלך הביקור שוחחנו על החברה ועל פעילותם. איך ברוט בראדרס מסייעת בשחזור הגישה לארנקים? איתי: "אנחנו מבצעים את ניסיונות השחזור באמצעות שימוש בפריסת שרתי ענן וניחוש של חלק מהסיסמאות. במקרים אחרים, ניתן לאתר את המטבעות אם הועברו למקומות לא נגישים, ובמקרים שונים הצלחנו לחלץ כספים מאפליקציות ארנק מיושנות שחדלו לעבוד. שחזור הסיסמה מצריך עבודת בלשות, להכיר את הלקוח, את הדפוסים שלו ולמצוא לפי כל אלו אופציות לסיסמאות. היה לנו אפילו לקוח שעבר היפנוזה במטרה להיזכר בסיסמה, אמנם הוא לא נזכר בה, אבל זה גרם לו להגיע לכיוונים חדשים לגבי האפשרויות לסיסמה". אור: "בנוסף לסיסמה, יש לארנקים גם גיבוי שנגזר ממילון ידוע מראש של 2048 מילים בשפה האנגלית, המאפשר גישה לכסף גם אם איבדת את הסיסמה. אבל גם כאן ישנם שיבושים. ישנם אנשים שכל כך ממוקדים בלבצע קנייה בשער הנוכחי, שהם כותבים את המילים מהר בכתב מסורבל, שאפילו הם לא מצליחים לקרוא את הכתב שלהם, או שהם רשמו אותו על נייר, שכבר מקווצ'ץ' עם כתמי קפה שמקשים על הקריאה. היו לנו גם כמה מקרים שבהם היו חסרות חלק מהמילים". איך אובדת הגישה לארנק? אור ואיתי: "בתחילת הדרך שער הביטקוין עמד על סנטים, והיו כאלו שקנו ושכחו מזה, כי זה היה מאות דולרים בודדים, אבל כשהשער עלה והשווי קפץ למיליונים, פתאום נזכרו במטבעות, אבל שכחו את הסיסמה. בניגוד לסיסמה לחשבון בנק או לשירות דיגיטלי אחר, בקריפטו אין גוף שיכול לעזור בשחזור. יש גם תסכול בלראות את הכסף שלך על הבלוקצ'יין, לדעת שהוא קיים ושאתה יודע שהבעיה היא בך, שאתה לא זוכר את הסיסמה. לא היינו ממליצים לשמור את הסיסמנ בדיגיטל מחשש לפריצות, משום שביטקוין זה מזומן דיגיטלי, אם איבדת – זהו. גם בשמירה פיזית צריך להיזהר, היה לנו, למשל, לקוח, ששם את הנייר שעליו רשומים הסיסמה והגיבוי בכספת – והיא נגנבה". יש לכם מתחרים בתחום? אור: "תחום הקריפטו בחיתוליו, וכך כמובן גם הנישה של שחזור מטבעות, כך שיש מעט מאוד גופים העוסקים בתחום זה, שלעיתים רבות דורש ידע מעמיק כיצד כל סוג ארנק עובד ובאיזו צורה הוא בוחר להצפין את המידע בו". אנשים לא חוששים שתיקחו להם את המטבעות? איתי: "זה באמת החשש הכי גדול של הלקוח. אנחנו מנסים לפצח את השיטה שתעזור לנו לייצר אמון אל מול הלקוחות. אבל עד אז, אני בעיקר מפנה אותם לחקור את הנושא בקהילה ואל מול הפורומים השונים. מובן שעם הזמן, צברנו מוניטין ובנינו יחסי אמון מול הלקוחות שלנו".

משרד התקשורת הודיע הבוקר (א') כי הטיל קנסות על שבע חברות הסלולר. הסיבה: החברות לא לא הציעו ללקוחותיהן שירותי סינון חינמיים להגנה על קטינים מפני אתרים ותכנים פוגעניים ברשת, בהתאם להוראות המשרד. משרד התקשורת מחייב את חברות התקשורת ליידע את המנויים על הסכנות באינטרנט, וכן מחייב אותן להציע למנויים שירות סינון אתרים ותכנים פוגעניים בחינם. מינהל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת ביצע פיקוח על יישום הוראות אלה, שבמהלכו התגלו הפרות שבגינן הוחלט להטיל על החברות עיצומים כספיים בסך 903,540 ש"ח. בחודש ספטמבר האחרון  הודיע המשרד לחברות על כוונתו להטיל עליהן עיצום כספי בשל הפרת הוראות אלו ברישיונן. לאחר ההודעה  ביצע מינהל הפיקוח והאכיפה בדיקה נוספת על עמידת החברות בהוראות אלו, ממנה עלה, כי רק שתיים מהחברות, חברת טלזר 019 וחברת פלאפון, הפיקו את הלקחים הנדרשים, והחלו להציע ללקוחות את שירות סינון האתרים והתכנים הפוגעניים כנדרש. בהתאם לשיפור שנמצא, הוחלט שלא להטיל עיצום כספי על טלזר 019, ולהפחית משמעותית את גובה העיצום שיוטל על פלאפון. הקנסות שהוטלו על החברות: סלקום – 277,420 שקלים, פרטנר – 270,840 שקלים, הוט מובייל – 155,090 שקלים, גולן טלקום – 104,860 שקלים, פלאפון – 53,440 שקלים, רמי לוי תקשורת – 26,410 שקלים, ואקספון – 15,480 שקלים. לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, ציינה, כי "בימים אלו, שבהם הסכנות ברשת גואות, בפרט בקרב ילדים, אנו מצפים מהחברות לעמוד במחויבויות שלהן ולהציע לכל מנוי את שירות סינון התכנים להגנה על ילדיהם ברשת ללא עלות. לא נאפשר לחברות התקשורת להפר הוראה זו ולפגוע בזכותם של המנויים לקבל את השירות החשוב הזה".

"טכנולוגיות עתידיות עלולות להיות מעוצבות על ידי מדינות כמו סין. יש חשש שלמדינות המערב לא יהיה תפקיד בעיצוב טכנולוגיות קריטיות, כמו אבטחת סייבר, אלא אם כן תינקט פעולה משמעותית. עסקים וממשלות במערב מתמודדים עם רגע של חשבון נפש משמעותי בתחום", כך אמר ג'רמי פלמינג, ראש ה-GCHQ הבריטי. מטה התקשורת הממשלתית (Government Communications Headquarters) הוא המקבילה הבריטית ליחידה 8200 הישראלית ול-NSA האמריקנית. פלמינג, בעברו בכיר בארגון הביון MI5, אמר כי "בריטניה היא 'חיה גדולה' (משמע, שחקנית משמעותית – י"ה) בעולם הדיגיטלי, אבל גם זה דבר שאי אפשר לקחת כמובן מאליו. אנחנו נמצאים ברגע שבו בריטניה צריכה להחליט אם היא תמשיך להתפתח ולהתחרות ביריבים או לוותר על השליטה שלה בתחום. על בריטניה לפתח טכנולוגיות 'ריבוניות', תוך הגדלת ההשקעה בתחומים כמו מחשוב קוואנטי ובינה מלאכותית". דברי הבכיר מגיעים על רקע החששות ההולכים וגוברים שלפיהם מדינות כמו סין עוקפות מדינות כמו בריטניה וארצות הברית מבחינת ההשפעה בשדה הטכנולוגיה. בנאום שנשא בסוף השבוע, פלמינג הצביע גם על "פיצוץ של דיווחים" על אירועי פריצה בחסות מדינות: הפריצה למערך המחשוב של סולארווינדס, המיוחסת לרוסיה, והמתקפה על שרתי אקסצ'יינג' של מיקרוסופט – פעולה שעל פי הנטען ביצעו הסינים. "פעולות אלה היו מתוחכמות בהרבה מאשר בעבר", הדגיש. "הגנת הסייבר – נושא יותר ויותר אסטרטגי" פלמינג אמר כי "הגנת הסייבר הופכת להיות נושא שהוא יותר ויותר אסטרטגי. זהו תחום שדורש גישה רב לאומית להתמודדות עמו, מאחר שהכללים משתנים בדרכים שלא מצויות בשליטת ממשלה זו או אחרת. בלא פעולה שתינקט בנושא, ברור יותר ויותר שטכנולוגיות המפתח שעליהן אנחנו נסמכים, למען שגשוגנו וביטחוננו בעתיד – לא יעוצבו ולא יימצאו בשליטה של המערב. זהו רגע של חשבון נפש". הוא ציין כי "אם לא נשלוט על הטכנולוגיה ולא נבין את צרכי האבטחה הנדרשים ליישומה ביעילות – בסופו של דבר יהיו להן סביבת IT וטכנולוגיות שבהן הנתונים לא משמשים לניווט, אלא למעקב אחרינו".

"עולם הבנקאות נמצא בנקודת מפנה, המתעצבת תוך כדי תנועה. לא ברור לחלוטין מהו הכיוון, מה שבטוח הוא, שבתוך 4-5 שנים, לכל בנק חפץ חיים תהיה פלטפורמה טכנולוגית מתקדמת ומובילה. הערוצים האנושיים יהיו משניים, ויותר לקוחות יפגשו את הבנק בערוצי הדיגיטל", כך אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים חיים שקולניק, ראש חטיבת לאומי טכנולוגיות בבנק לאומי. שקולניק הגיע לבנק לפני שנה וחצי, והיה ראש אגף הסייבר. הוא משמש בתפקידו זה ארבעה חודשים, והחליף את שי בסון. טרם הגיעו ללאומי, מילא במשך 14 שנים כמה תפקידים במשרד ראש הממשלה ובמגזר הביטחוני. חטיבת לאומי טכנולוגיות מונה כ-2,000 עובדים ואחראית על כל המענה הטכנולוגי בבנק, החל בתשתיות, IT, מערכות, פיתוח יכולות חדשות, דיגיטל, מערך הסייבר של הבנק, בנקאות פתוחה, "בקיצור, כל מה שנופל תחת החיתוך של טכנולוגיה עם הבנק". מהם האתגרים העומדים בפני מנמ"ר במוסד פיננסי? "התשתית הטכנולוגית של בנק היא משהו מאוד מאוד מורכב, יש לנו את כל המנעד – ממיינפריים בן עשרות שנים וכלה במערכות ענן מתקדמות, וכל מה שבאמצע. האתגר משמעותי: פריסה רחבה של טכנולוגיות, לצד הרצון להחזיק אנשים שמוכשרים בכל העולמות האלה, שיעבדו יחד ויחזיקו את כל המערכות למעלה. בשל השינויים בעולמות הטכנולוגיה והבנקאות, הבנק יצטרך להיות, קודם כל, פלטפורמה טכנולוגית, כדי לספק חוויית לקוח טכנולוגית. אתגר נוסף כרוך באמון: בנק זה גוף שנדרש לתת בו אמון, בניגוד לחברה טכנולוגית שהיא נטו טכנולוגית: בנק זה משהו אחר, חיבור של טכנולוגיה עם גוף יציב, קיים לאורך שנים, נתון לרגולציה, לא הולך להימכר, לא מחפש להתמזג ולא מחפש אקזיט, ולכן ניתן לבטוח בו. שילוב שני אלה הוא בעיניי המפתח להצטיינות. "עצם המילה דיגיטל זה החידוש: היום הכל דיגיטל, גם משרדי ממשלה ומסעדות. המבחן האמיתי הוא כשנפתח 'מכסה המנוע': מה באמת דיגיטלי. בנק לאומי מוביל בכמות ועושר הפעולות והשירותים בדיגיטל, ונמשיך להוביל בתחום. מובן שהשנה האחרונה, עם הקורונה, הביאה לקפיצה מאוד משמעותית במה שהלקוחות עושים בדיגיטל. אבל הבנק ממשיך לתת את כל השירותים המסורתיים למי שרוצה בסניפים. בכל העולם, המין האנושי מצביע ברגליים והולך 'ביג טיים' לדיגיטל, כולם רוצים שירותים זמינים, לעשות פעולות מהבית בשעות הפנאי. מצד שני, בבנקאות, שבה אנחנו מתעסקים בנכסי אנשים, בפיננסים שלהם, במידע פרטי, יש חשיבות גדולה גם לשירות האנושי. לכן לצד קידום הערוצים הדיגיטליים, אנחנו עוסקים כל הזמן בלשפר את השירות האנושי, גם באמצעות הטכנולוגיה". מי המתחרים שלך? הבנקים או חברות הפינטק? "מובן שאנו צריכים להיות בעלי פלטפורמה טכנולוגית מובילה מול הבנקים האחרים, זו המשימה שלי: להיות חזקים, יציבים ואיתנים, עם גוף שאפשר לתת בו אמון, המספק כמה שיותר שירותים מודרניים ומתקדמים בדיגיטל, עם חוויית שירות מודרנית ומותאמת אישית. בלי להתייחס לבנק מתחרה זה או אחר, התחרות תלך ותגבר. לגבי חברות הפינטק, זו שאלה מעניינת: אפשר להתייחס אליהן כתחרות, אבל אני חושב שהפינטקים זו הזדמנות לבנקים. באמצעות שיתופי פעולה עימן ניתן להציע ללקוחות הבנק מגוון רחב יותר של שירותים מודרניים ומתקדמים, ולשלב את החדשנות ואת הריצה המהירה של הפינטקים, עם היציבות, האמון והאבטחה שיש לבנקים". פפר לא עושה לך קניבליזציה? "פפר הוא בנק דיגיטלי שלם, שמכוון ללקוחות פרטיים, למגזר היותר צעיר. זהו בנק שאין לו סניפים, שכל ההתקשרות שלו עם הלקוחות נעשית דרך אפליקציה דיגיטלית כוללת. פפר הוא בנק מבצעי כבר מאמצע 2017, עם הרבה מאוד לקוחות, הוא מאוד מצליח ונותן חוויית בנקאות אחרת לגמרי מהבנקים האחרים. אין קניבליזציה, זה משלים. מי שמחפש חוויית שירות אחרת, יותר מסורתית, יכול לקבל בלאומי. בכל מקרה, כשלקוח פרטי של פפר יצטרך חשבון עסקי, הוא יקבל אותו בלאומי. פפר שייך לבנק לאומי, עם הגב של לאומי. אנחנו רואים בפפר מכפיל כוח. הבנק יושב על מערכות טכנולוגיות נפרדות ייעודיות, והוא גם נהנה להיות במעטפת של בנק גדול, כולל הגנת סייבר". מהם איומי הסייבר שהבנק מתמודד מולם? "אגף הסייבר הוא חלק מחטיבת לאומי טכנולוגיות, ואנשי הגנת הסייבר משולבים בכל תהליכי ה-IT לטובת הניטור וההגנה השוטפת. יש אינטגרציה מאוד גבוהה, שמביאה לסינרגיה גבוהה. כשהתחיל משבר הקורונה נדרשנו להיערך בטווח של שבועות ספורים לכך שכל עובדי הבנק יצטרכו, אולי, לעבוד מהבית. תשתיות הבנק בנויות על הגנה היקפית, ונדרשנו לייצר במהירות פתרונות למצב החדש. זה קרה רק בזכות השילוב של אנשי פיתוח, תשתיות וסייבר – שפעלו יחד. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בהגנת הסייבר. איומי הסייבר במגמת עלייה, כי גם הנוכלים הבינו שאנשים עושים הרבה יותר פעולות מהבית ובדיגיטל וניצלו זאת. היו בעיקר הונאות של לקוחות, וגם היו ניסיונות לתקוף את הבנק, שנעצרו בשלבים מאוד מוקדמים. ישראל נמצאת תחת איומי סייבר שהולכים וגדלים, ובנוסף, בכל העולם יש ניסיונות לתקוף גופים פיננסיים ובנקים, הם יעד אטרקטיבי עבור תוקפים". לסיום, מה תעשה בשנתיים הקרובות מבחינת פרויקטים טכנולוגיים? "התוכנית שלנו כוללת כמה מאמצים משמעותיים: האחד, מודרניזציה לתשתית ה-IT הישנה של הבנק, כדי לייצר בסיס לצמיחה ופיתוחים עתידים. זה ייעשה באופן מדורג. המודרניזציה כוללת כמה פרויקטים מאוד גדולים שחלקם החלו. לצד זה, נעשה קפיצה בדיגיטל, עם פתרונות לעסקים. נעמיק את שיתופי הפעולה עם הפינטקים. בנינו בענן של AWS סביבת עבודה, חממה, עבור חברות הפינטק, שתאפשר להן להתחבר למערכות הבנק, בצורה יחסית קלה ומהירה. בעתיד, מה שיביא את הערך הגבוה ביותר ללקוחות הבנק זה מרקט פלייס, שהמעטפת והשירותים הבסיסיים הם לאומי, ולידם שירותים שהלקוח יבחר בעצמו לצרוך. כך נייצר חוויית דיגיטל מודרנית, אדפטיבית, כמו לגו, שתאפשר להכניס כל שירות חדש, שהוא אטרקטיבי ללקוח, באינטגרציה יחסית פשוטה. תפקיד המנמ"ר בבנק יהפוך ליותר ויותר מרכזי. בעוד פחות מעשר שנים, חלק גדול ממה שיהיה בבנק זו פלטפורמה טכנולוגית. הסיפור עכשיו זה איך בונים אותה בצורה שנותנת ערך ללקוח, מספיק יציבה כדי לשמר את האמון בבנק, כולל הגנת הסייבר. בנק שינסה לפתח את הכל בעצמו, או שלא ישקיע בטכנולוגיה – בתוך שנים ספורות יהיה קצת מחוץ לתמונה".

עד כמה תתרום לסביבה ההחלטה של אפל (Apple) לוותר על מטענים במארזי הסמארטפונים ולגרום לצרכנים לרכוש מטענים בנפרד – עדיין לא ידוע. מכל מקום – במכירות זה לא פוגע, כשה-iPhone 12 היה המכשיר הנמכר ביותר בעולם ברבעון הראשון של השנה. לאחר החלטתה, היה צפוי שיילכו בעקבותיה יצרניות נוספות, ש"גילו" את הגימיק החדש להוציא עוד כסף מהקונים – מה שאכן קרה, כשסמסונג (Samsung) הסירה את המטענים ממארזי סידרת ה-Galaxy S21, ואחר כך גם שיאומי (Xiaomi) הסירה את המטען מדגמי ה-Mi 11. כעת גם HMD, יצרנית המותג נוקיה, החליטה להוציא את המטען ממארזי המכשירים, כשגם היא מסבירה את הצעד בסיבות אקולוגיות, והמכשיר הראשון שבו מיושמת ההחלטה הוא ה-Nokia X20 שהושק באחרונה. ההחלטה של אפל וסמסונג לא ממש עומדת בהגדרה של דאגה לסביבה, משום שהמכשירים החדשים שלהן תומכים במהירויות טעינה מהירות, ובנוסף, ל-iPhone 12 של אפל יש מחבר שונה, כך שהמטענים הישנים שלהן הם חסרי תועלת, אלא אם רוכשים מתאם USB C ל-USB A. רכישה של מתאם כזה או של מטען היא בעצם עלות נוספת, אבל לא רק – האביזר עשוי פלסטיק ומגיע באריזה משלו, כך שההחלטה לא ממש הגיונית בהיבט של שמירה על הסביבה. גם יצרניות נוספות, כמו וואן-פלוס, אופו ועוד השיקו מכשירים עם טכנולוגיית טעינה קניינית, שמאפשרת טעינה מהירה במיוחד. מכל מקום, בדרך כלל אי אפשר להשתמש במטענים ישנים או במטענים אוניברסליים כדי ליהנות מטכנלוגיות הטעינה ששולבו במכשירים החדשים, חוץ מזה שהיצרניות לרוב ממליצות לצרכנים להשתמש רק במטענים התואמים של החברה מסיבות של בטיחות. מבחינת נוקיה, יש מעט יותר היגיון "ירוק" בוויתור על המטענים במכשירים כמו ה-X20, משום שהם לא כוללים טכנולוגיית טעינה קניינית שמאפשרת שימוש במטען מהיר כלשהו. ובנוסף, ה-X20 תומך בטכנולוגיית טעינה סטנדרטית של 18 ואט, שאינה דורשת מטען מיוחד. כך שהטענה של החברה שלרוב המשתמשים יש כבר מטען תואם ממכשירים ישנים אולי נכונה. ואולם יש היבט נוסף שאולי ב-HMD לא חשבו עליו: שלא כמו אפל וסמסונג, לנוקיה אין בסיס של קהילת מעריצים נאמנים, וערך המותג שלה לא דומה לחברות האחרות, כך שכפיית ההחלטה שלה תוך ציפייה שהמשתמשים ירכשו את מכשיריה לא בטוח שתתרום למותג שלה. גם העובדה שהמותג נוקיה מאבד נתחי שוק ליצרניות סיניות, המתמקדות במכשירים שנותנים ערך גבוה יותר לכסף, לא פועלת לטובת מכשירי נוקיה, שמתמקדת בחוויית Android מעודכנת ובעדכונים מהירים. כך שההחלטה של נוקיה ללכת בעקבות ה"גדולות" עשויה לגרור תוצאות לא חיוביות מבחינתה בשווקים שרגישים למחיר.