זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
25/01/21 12:52
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ההאקרים הרוסים, שעומדים מאחורי מתקפת הענק בסייבר שנחשפה בחודש שעבר, הצליחו לבצע הפרדה בין כלי הפריצה היקר ביותר שלהם לבין נוזקות אחרות ש-"הסתובבו" ברשתות הקורבנות שלהם, ועשו זאת כדי למנוע את הגילוי שלהם – כך מסרה מיקרוסופט אתמול (א').
על פי חוקרי הענקית מרדמונד, "הממצאים מעלים באופן ברור" שבעוד שההאקרים הסתמכו על מגוון כלי ריגול משלהם, הרי שאוריון, תוכנת ניהול הרשת של סולארווינדס, שימשה כמפיצת הרוגלה, או, כהגדרתם: "היא תפקדה כאבן הפינה לפעולה בסייבר שהיא אחת המתוחכמות והממושכות ביותר מזה עשור".
המחקר האחרון של מיקרוסופט מגיע על רקע העובדה שעוד חברות נחשפות ככאלה שנפגעו ממתקפת הסייבר הענקית, ובתוכן חברות אבטחה. ביום ה' האחרון פורסם כי ההאקרים פגעו גם ב-Malwarebytes, שמספקת תוכנות להסרת נוזקות. היא דיווחה שההאקרים השיגו גישה למערכת המיילים שלה. הם עשו זאת באמצעות שימוש לרעה ביישומים בעלי גישה מיוחדת לסביבות אופיס 365 ו-Azure. התוקפים לא הצליחו לגשת לקוד המקור של Malwarebytes או "להתעלל" בו, והחברה הצהירה כי מוצריה בטוחים לשימוש בכל עת.
חוקרי האבטחה של מיקרוסופט ציינו כי "התוקפים הבינו את החשיבות והערך של הדלת האחורית החזקה שהם הצליחו להטמיע בתוכנת אוריון, והפנימו כי היא חשובה מדי כדי להפסיד אותה במקרה של גילוי. לכן הם ביצעו את ההפרדה הזו: כדי להבטיח שהנוזקה שבה הם השתמשו על מנת לתקוף את הקורבנות הארגוניים תהיה מנותקת לחלוטין מהפעילויות של סולארווינדס".
"מאמץ מדהים, שלא נצפה אצל יריבים אחרים"
המחקר החדש של מיקרוסופט מציג את אחד מלוחות הזמנים המפורטים יותר של פעולת הפריצה. לדבריהם, לאחר שההאקרים הצליחו להדביק את אוריון ברוגלה, תוכנת ניהול הרשת – המעודכנת והמזוהמת – החלה להיות מופצת בארגונים. לאחר מכן, הם השקיעו כחודש באיתור קורבנות ארגוניים. במאי 2020, ההאקרים ביצעו את "הפעילות האמיתית על המקלדת", משמע – שיטוט ומעבר בין ובתוך רשתות הקורבנות לחילוץ נתונים יקרי ערך.
החוקרים "התרשמו" מהתחכום של הפורצים. מקור: Bigstock
עוד העלו החוקרים כי ההאקרים הקפידו לכסות את עקבותיהם בכך שהכינו שתלי קוד זדוניים ייחודיים לכל מערכת IT של קורבן, ושינו את חותמות הזמן שעשויות לספק רמזים דיגיטליים על הפעילויות הזדוניות שהם עשו, ומתי. זאת, כדי לסבך את תהליך ההתאוששות של הארגונים. מיקרוסופט אפיינה את הטכניקה כ-"מאמץ מדהים, שבדרך כלל לא נצפה אצל יריבים אחרים, ושנעשה כדי למנוע זיהוי מלא של כל הנכסים שנפגעו".
"טיפת גשם" מזיקה במיוחד
ככל שהחקירה אודות הפריצה נמשכת, העלילה רק מתעבה: סימנטק הודיעה כי מצאה נוזקה, שלא תועדה בעבר, ושההאקרים הרוסים ניצלו אותה כדי לשוטט ולעבור בין רשתות הקורבנות ואז – להעביר באמצעותה נוזקות ורוגלות נוספות למחשבים ספציפיים. התוקפים התקינו את הנוזקה, שאותה הם כינו "טיפת גשם", על קומץ מחשבים שנבחרו בקפידה – במטרה לרגל אחריהם ולשאוב מהם נתונים חשובים.
אנליסטים ציינו כי מחקר זה של ענקית האבטחה הרוסית מדגיש את מגוון הכלים שעמדו לרשות ההאקרים – חלקם כדי להשיג גישה לרשתות מחשבים ואחרים כדי לנפות נתונים – במתקפת הסייבר הענקית. על פי חוקרי סימנטק, הפעילות הזדונית חרגה הרבה מעבר לניצול של הרוגלה שהם הצליחו להדביק בה את תוכנת אוריון. כלי הפריצה שמצאה החברה מצביעים על כך שאף שההאקרים ניצלו את אוריון, ועשו זאת באופן רחב היקף, הרי שהם הצליחו להגיע למחשבים שונים לחלוטין בארגונים – שעד כה לא נתגלו בהם סימני פריצה.
לדברי אריק צ'יין, מנהל טכני בסימנטק, "גילוי נוזקות נוספות הוא עוד סימן לצעדים שנקטו התוקפים כדי למנוע שיבוש של פעולותיהם". הוא אמר שלפחות שלושה ארגונים נדבקו בנוזקת "טיפת גשם". סימנטק לא זיהתה את הארגונים הנגועים, אך נרמז כי התוקפים התמקדו בכאלה שיש להם נתונים בעלי ערך רב.
מיקרוסופט הייתה הקורבן השני שנחשף מהמגזר הפרטי, לאחר פייראיי – שהפכה את דבר הפריצה אליה לפומבי. בין הקורבנות הנוספים של המתקפה ניתן למנות את VMware, סיסקו, אינטל, אנבידיה, יצרנית נתבי ה-Wi-Fi וציוד הרשת הביתי בלקין וחברת הייעוץ דלויט. נפגעים רבים אחרים היו מהממשל הפדרלי של ארצות הברית, בהם משרד האוצר, מינהל הטלקום והמידע הלאומי במשרד המסחר (NTIA), סוכנויות מודיעין ומשרד האנרגיה. מינהל ביטחון הגרעין הלאומי (NNSA), המטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארצות הברית, היווה אף הוא מטרה למתקפה, כמו גם המשרד להגנת המולדת ומשרד החוץ.
השלטון במוסקבה הכחיש כל קשר למתקפה.
25/01/21 19:31
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פייסבוק הסירה היום (ב') הודעה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשעתה את הצ'טבוט שלו למשך שבוע. זאת, לאחר שנתניהו – או, יותר נכון, הבוט שלו – פנה לגולשים באמצעות המסנג'ר וביקש מהם להשאיר פרטים של אנשים בני 60 ומעלה שטרם התחסנו – כדי שהוא יוכל "להתקשר אליהם ולשכנע אותם".
בהודעה נכתב כי "אם יש לך חברים או בני משפחה בני 60 או יותר שטרם התחסנו, אפשר לכתוב לי כאן בתגובה שם ומספר טלפון, ואולי אתקשר לשכנע אותם". אלא שפעולות מעין אלה נוגדות את מדיניות הפרטיות של פייסבוק ועל פי החברה מהווה שימוש אסור בפלטפורמה שלה, מאחר שמדובר במידע רפואי רגיש של אנשים ובהפרת הפרטיות.
מפייסבוק נמסר כי "בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו, איננו מאפשרים תוכן המשתף או מבקש מידע רפואי של אנשים. בעקבות הפרת הכללים הללו, הסרנו את
בליכוד, לעומת זאת, טוענים כי ההודעה ששלח נתניהו היא חלק מהמאמץ הלאומי לחסן את האוכלוסייה מפני נגיף הקורונה. בתגובת המפלגה צוין כי "המטרה הייתה לעודד ישראלים מעל גיל 60 להתחסן כדי לשמור על חייהם, לאחר שראש הממשלה נתניהו הביא חיסונים לכל אזרח ישראלי. אנחנו קוראים לכולם ללכת להתחסן, כדי שנפתח את הכלכלה ונצא ראשונים בעולם מהקורונה".
ההשעיות הקודמות
זאת לא הפעם הראשונה שבה פייסבוק משעה את הצ'טבוט של נתניהו: בספטמבר 2019, לפני הבחירות השניות שנערכו בשנה זו, כחלק ממערכות הבחירות החוזרות ונשנות בשנתיים האחרונות, הוא הושעה למשך יממה, לאחר שהוא שלח הודעה לגולשים שהזהירה מ-"ממשלת שמאל שנשענת על הערבים, שרוצים להשמיד מסכנים את כולנו". לאחר מכן, במסגרת אותו קמפיין, הושעה הבוט של נתניהו עד לסופו, מאחר שהוא הפיץ סקרים – לכאורה בניגוד לחוק.
יש לציין שבמהלך מערכת הבחירות הראשונה ב-2019 פורסמה כתבה של העיתונאי רונן ברגמן בידיעות אחרונות ובניו-יורק טיימס, שלפיה יש בוטים שפועלים ברשתות החברתיות בשירותו של נתניהו ומהדהדים את מסריו. בליכוד הכחישו את הדברים ונתניהו ערך מסיבת עיתונאים, שבה טען שאותם "בוטים" הם אנשים אמיתיים -ואף העלה כמה כאלה על הבמה.
25/01/21 17:24
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"משבר הקורונה הביא לכך שיותר רשויות הקימו רשתות אלחוט עצמאיות, כדי לא להיות תלויות בצד ג'. זאת, כי הדרישות גדלו באופן אקספוננציאלי וחוקי המשחק השתנו, וכעת, צוותי ה-IT נמצאים בחזית ונדרשים לייצר פתרונות גמישים ויצירתיים על בסיס סביבה משתנה", כך אמר אחיעד ויינר, מנהל פעילות ראקאס נטוורקס ישראל.
לדבריו, "נדרשת תשתית מתאימה לכך, בעלת יציבות אמינות וראייה לטווח רחוק. כך, בשנה החולפת ראינו רשויות שהקימו פתרונות אד הוק, על בסיס התשתית שכבר הוקמה, למשל לטובת הקמת חמ"ל חיסונים או אזורי בדיקות. יותר עיריות מתכנסות לתשתית אחת, שמספקת גם שירותים שנחמד שיש, כגון Wi-Fi בגינות ובאצטדיונים, וגם שירותים קריטיים לעירייה, כדוגמת מצלמות אבטחה וחיישנים".
ויינר דיבר בכנס ערים חכמות 2021, שהתקיים באחרונה. את הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה, והנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי שלה.
"החזון שלנו הוא שילוב של פתרונות אלחוט, LAN, אבטחת מידע ואינטרנט של הדברים בארכיטקטורה אחת מוכללת, עם רשתות סלולר וניהול מפלטפורמה אחת משותפת, שמעניקה תמונה מלאה על הסביבה העירונית וסביבת הקמפוס", ציין.
הוא הסביר כי "באמצעות מימוש החזון מתקבלים תמונה מלאה על סביבות התקשורת, לצד ניהול פשוט ואינטואיטיבי העונה לדרישות הרשות המקומית. הניהול יכול להיעשות בענן ציבורי, פרטי או במערכת ניהול ברישוי מסורתי, עם יכולת להתנייד בין הפלטפורמות השונות בצורה קלה. זה מאפשר לנהל סביבה עירונית הטרוגנית, מרובת אתרים, כשלכל אתר ולקוח יש צורך שונה – האזרחים, עובדי הרשות, תיירים וסטודנטים".
לדברי ויינר, "יש לנו שלל פרויקטי תשתיות בעולם המוניציפלי – מנהריה ועד אילת, דרך תל אביב, ירושלים, שוהם ורעננה". הוא ציין כי "אנחנו נותנים מענה כולל לצרכים הטכנולוגיים המשתנים – מקצה לקצה. הפתרונות שלנו מתאימים לערים בכל גודל. ערכנו פרויקטים בניו-יורק, לונדון ומוסקבה, כמו גם בערים קטנות יותר".
יונתן חרוסט, מהנדס מערכות בראקאס נטוורקס ישראל. צילום: יח"צ
יונתן חרוסט, מנהל טכני בראקאס ישראל, אמר כי "רשויות מקומיות ניצבות בפני כמה אתגרים בהקשר המדובר: הגידול המטורף בכמות המשתמשים, המכשירים והרכיבים; אבטחת מידע – כשמספקים עוד שירותים קריטיים, יש להגן עליהם עם אכיפת מדיניות עבור המשתמשים השונים; ואתגר שיש לנו יתרון בו – אמינות וביצועים. לנקודות הגישה שלנו יש ביצועים ויכולות בהיקף של פי שניים מהמתחרים". לדבריו, "אנחנו יכולים לפרוס תשתית עם פחות ציוד למניעת הפרעות הדדיות. העולם הולך ל-Wi-Fi 6, ונדרש לערוך התאמות למצב חדש זה. המתגים שלנו תומכים בתעבורה מרובת ג'יגה-בייטים. נדרש לקחת את כל המקשה הזו ולנהל את הכול ממקום אחד".
חרוסט סיים בהציגו את נקודות הגישה השונות של החברה, כמו גם שש משפחות מתגים, ואמר כי "אנחנו יודעים לנהל את כל נקודות הגישה והמתגים, ולעשות זאת מכל פלטפורמה. לצד היכולת לניהול הרשת, יש לנו כמה שירותים למימוש מדיניות אבטחת מידע, לטובת חיבור מאובטח, ושירותים מבוססי מיקום, שמאפשרים לדעת היכן נמצאים האנשים ומה רמת הצפיפות. בענן שלנו יש יכולות לימוד מכונה, שמספקות ניתוח ופילוח לגבי כל דבר שקורה ברשת".
אור יצהר, מנהל תחום התקשורת בגטר. צילום: קובי קנטור ז"ל
דובר נוסף בכנס היה אור יצהר, מנהל חטיבת התקשורת בקבוצת גטר. הוא אמר כי "פרסנו רשתות רבות בבתי ספר ובמוסדות עירוניים, כמו גם ברחבות עירוניות ובחופים. אנחנו מציעים לשדרג את הרשת האלחוטית המוניציפלית לדור החדש. שוהם כבר עשתה זאת, ובצורה מסיבית, במערכת החינוך שלה".
עוד הוא ציין כי "יש לנו תוכנית להקמת רשתות – בין אם שדרוג רשת קיימת של ראקאס ובין אם החלפת רשת אחרת לזו של ראקאס. אנחנו מציעים רשת אלחוטית מתקדמת, אמינה ומאובטחת".
25/01/21 14:38
6.92% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
טאבולה עומדת להפוך בקרוב לחברה ציבורית ולהירשם למסחר בוול-סטריט. ארבעה חודשים לאחר הכישלון של המיזוג שלה עם אאוטבריין, היא חתמה על הסכם מיזוג אחר, עם חברה ישראלית אחרת – ION, שהיא חברת SPAC (ר"ת Special purpose acquisition company) ישראלית, שכמו כל חברה כזו מוקמת למטרת רכישה של חברה אחרת והכנסתה לבורסה. טאבולה תכניס לקופתה כתוצאה מהרכישה 545 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 2.6 מיליארד.
עם עסקה זו מצטרפת טאבולה לטרנד הולך וגובר של חברות שמשתמשות בחברות SPAC כדי להפוך לציבוריות. על פי SPAC Analytics, ב-2020 בוצעו בוול-סטריט 221 הנפקות באופן זה – יותר מפי 3.5 לעומת 59 הנפקות ב-2019. כ-259 מיליון דולר מהסכום יועברו לטאבולה מהגיוס שביצעה ION בנסדא"ק באוקטובר האחרון והיתר – מהשקעת PIPE (השקעה פרטית בחברה ציבורית), כאשר בין המשקיעות בה יהיו פידליטי וברון קפיטל.
ION הודיעה עוד בגיוס האחרון שלה באוקטובר כי היא עומדת לרכוש "חד קרן ישראלי". עכשיו מתברר שמדובר בטאבולה – חברת המלצות התוכן של אדם סינגולדה, שהוקמה ב-2006. החברה, שהמטה שלה ממוקם בניו-יורק, מציעה תוכן מותאם גולשים, על פי הגלישה שלהם. או, במילים אחרות, קליקבייטים.
הכניסה לוול-סטריט באה לאחר שלפני ארבעה חודשים התפוצצה עסקת המיזוג שלה עם ענקית אינטרנט ישראלית אחרת – אאוטבריין, שהוכרזה באוקטובר 2019. השווי של החברה המאוחדת אמור היה להיות 2.5 מיליארד דולר וסינגולדה אמור היה להיות המנכ"ל שלה. אלא שאז נתגלעו אי הסכמות שהובילו לפיצוץ במגעים, שבעקבותיו בחרו שתי החברות לנסות להגיע לוול-סטריט. טאבולה הצליחה, ונותר לראות האם גם המאמצים של אאוטבריין יישאו פרי.
25/01/21 10:56
6.15% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סוניק-וול (SonicWall) הודיעה בסוף השבוע כי נפלה קורבן למתקפת סייבר מתואמת, של "האקרים מתוחכמים" במערכותיה הפנימיות.
החברה להגנת הסייבר מעמק הסיליקון מסרה כי היא חוקרת פריצה בסדרת מוצרי Secure Mobile Access 100 שלה, אשר מפשטת את האבטחה לגישה מרחוק – מקצה לקצה – למשאבי ה-IT הארגוניים.
בתחילה אמרה סוניק-וול כי ייתכן שמוצר ההגנה שלה, NetExtender VPN בגרסה 10x, נפגע גם הוא. אולם ביום שבת היא שינתה את הודעתה זו, ומסרה כי מוצרי הפיירוול שלה, כמו גם מוצר ההגנה על הגישה לקצה, SonicWave – לא נפגעו מהפריצה.
בהודעה הראשונה שלה, חברת הגנת הסייבר מסרה כי התוקפים ניצלו פרצת "יום אפס" – פגם תוכנה שהתגלה באחרונה – במוצר מסדרת SMA 100. החברה סירבה למסור מידע נוסף.
לא היה ברור אם הפריצה קשורה למתקפת הסייבר הענקית שנחשפה באחרונה נגד ארגוני ממשל וחברות פרטיות בארה"ב.
החברה אישרה את דבר הפריצה לאחר שהאתר SC Media פנה אליה לקבלת תגובה, בטרם הוא פרסם את
25/01/21 12:53
4.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל (Apple) מפתחת מעבד משלה לקסדת ה-AR – שגם היא נמצאת בפיתוח – שלפי הדיווחים יהיה אחד המתקדמים והעוצמתיים ביותר ואף יעלה בביצועיו על מעבד M1 שאפל חשפה בחודש נובמבר האחרון. תכונות נוספות של השבב כוללות לפי הדיווחים עיצוב שיאפשר למשתמשים לשלב לתוך הקסדה עדשות מרשם לאנשים הזקוקים למשקפי ראייה.
קסדת ה-AR שאפל מפתחת, תחת שם הקוד N301, מתוכננת להשקה בשנת 2022, ולפי הדיווחים במקורות שונים תהיה התקן נישתי יקר מאוד, שיקדים את משקפי ה-AR השאפתניים – שם קוד N421 – שפיתוחם יהיה ממושך יותר ומתוכננים להשקה בשנת 2023. הקסדה מתוכננת לפעול עם מערכת הפעלה ייעודית שבאפל מכנים rOS, לתמוך בחוויית תלת-מימד דיגיטלית היקפית לצורך משחקים, צפייה בווידיאו ותקשורת, כשיכולות ההעשרה בשכבות נוספות של תמונות ומידע יהיו מוגבלות יחסית. עוד דווח כי היא תפעל כהתקן עצמאי על סוללות ולא תהיה זקוקה לחיבור למחשב או מכשיר אחר. במקביל לקסדה, באפל שוקלים להציע עבורה חנות אפליקציות.
אפל מתכננת לעניין באמצעותה מפתחים וצרכנים ולאו דווקא לנסות להשיג אימוץ צרכני רחב שלה. התכנון הזה של אפל מעיד על גישתה לפיתוח מוצרים, שהבאתם ממצב של טכנולוגיה בתולית למצב של שימוש המוני כרוך באתגר. אם נבחן את התנהלות של אפל – המהלכים שלה תואמים את התכנון הזה: אפל לוקחת טכנולוגיה צרכנית שנמצאת בתחילת דרכה, כמו נגני מוזיקה, סמארטפונים, טאבלטים או שעונים – והופכת אותה לאמינה וקלה לשימוש המוני.
לפי מקורות שונים המצוטטים בדיווחים, אפל מתכננת למכור את הקסדה בצמצום: קסדה אחת ביום בכל חנות שלה ואולי עוד כמות קטנה בערוצי מכירה נוספים.
25/01/21 14:31
4.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מאת: רונן נוי, מנכ"ל קומוולט ישראל
זו הייתה שנה עמוסה עבור אנשי IT, וגם עבור קומוולט (Commvault). מגיפת הקורונה אילצה רבים להאיץ את המעבר לענן ויוזמות טרנספורמציה דיגיטליות אחרות, כך שהיכולת לנהל, להעביר, ולהגן על נתונים קריטיים עסקיים בצורה חכמה, הפכה לחשובה יותר מאי פעם. הצורך הגובר הזה בניהול נתונים חכם גם הגדיל משמעותית את הביקוש לפתרונות הגנת הנתונים, כיוון שאנשי מקצוע רבים חיפשו דרכים חדשניות לפשט את ניהול הנתונים של הארגון שלהם, בין אם המידע מקומי, ענני או במחשבים הניידים, יחד עם ההגנה בפני איומים חדשים.
בעודנו שואלים את עצמנו מה 2021 עשויה להביא איתה, חשוב להתעדכן בכמה מהאתגרים, ההזדמנויות, וההתפתחויות בהגנת וניהול הנתונים, שאנחנו, ובעיקר אנשי ה-IT, יתמודדו איתם בשנה הקרובה. חברות נוספות יבקשו להאיר את הנתונים האפלים שלהן
במשך שנים חברות אגרו כמויות עצומות של "נתונים אפלים" (dark data) – נתונים שגובו או הועברו לארכיון למטרות שימור או תאימות, נתונים שלרוב אינם בשימוש ולפעמים נשכחים לחלוטין. עם זאת, ככל שהשווקים ילכו ויעשו עמוסים יותר, וחברות ינסו להבדיל את עצמן עוד יותר מהמתחרים שלהן, אני צופה שיותר ויותר חברות ידרשו להכיר ולנהל את ה"נתונים האפלים" הללו לשם הפקת תובנות שיכולות לשפר את התוצאות העסקיות, בין אם זה על ידי קטלוג הנתונים או על ידי הרצה של ניתוח מעמיק בעזרת מנגנוני בינה מלאכותית ולמידת מכונה. חברות ינסו לבצע שימוש באותם נתונים, שאף אחד לא מנהל ומכיר, כדי לייצר תובנות שיתנו להן יתרון תחרותי, ויסייעו לפתח יותר שירותים דיגיטליים משופרים עבור הלקוחות.
ארגונים מבינים שהם זקוקים לתכנית להמשכיות עסקית במקרה של התקפות כופר
כפי שמראות התקפות הכופר האחרונות על בתי חולים ועסקים, ולמרות מאמציהם הגדולים של ארגונים שונים, ברור לנו שפתרונות אבטחה לא יכולים להיות יעילים במאה אחוז. לאור המקרים האחרונים, ארגונים מבינים שאף מערכת אבטחה אינה מושלמת, וכעת הם כבר לא שואלים את עצמם מה יעשו אם מתקפת כופר או מתקפת סייבר אחרת תנעל או תהרוס את הנתונים שלהם – אלא מתי. התשובה לשאלה זו חייבת להיות תכנית המשכיות עסקית, שתספק מענה למקרה של מתקפה כזאת או אחרת, ותאפשר לארגון להתאושש מההתקפה במהירות, ובנזק מינימלי.
הניסיון שלי מלמד שכבר היום, ובטח שב-2021, ארגונים יפעלו באופן אקטיבי על מנת להבטיח כי יש להם בנמצא תהליכי המשכיות עסקית, ופתרונות הגנה והתאוששות מאסון, הדרושים להם כדי להתאושש במהירות לא רק מאסונות טבע, אלא גם מאסונות זדוניים של מתקפות סייבר.
זהו עולם של SaaS – אנחנו פשוט חיים בו
כיום, בכירי חברות הטכנולוגיה מבינים ששירותים דיגיטליים חיוניים להצלחת הארגון שלהם. הם גם מבינים שרכישה וניהול של תשתיות IT ויישומים מקומיים הם פעולות שאינן מניבות הכנסות לארגון. לכן, בין אם אתם מנמ"רים בחברה פיננסית עולמית, ראשי צוות IT בחברה בינונית, או מנהלי IT עבור עסק קטן, רוב הסיכויים שיש לכם, או שאתם מנסים למצוא כיום פתרון SaaS שהינו כלכלי יותר, עבור משאבי אנוש או יישומים עסקיים.
הצפי הוא לראות המשך צמיחה חזקה לפתרונות SaaS – כולל ניהול נתונים – שיכולים לתת מענה לצרכים העסקיים הכלליים, ולשחרר את אנשי הטכנולוגיה להתמקד בשירותים הדיגיטליים בליבת העסק שלהם. 2021 תוכיח לכולנו אחת ולתמיד שזהו עולם של SaaS, וכולנו פשוט חיים בו.
אז איך קומוולט יכולה לעזור לנו להגן על הנתונים ולהיות מוכנים לתרחישים אלו?
קומוולט הבינה כבר מזמן שהמידע והנתונים מעצבים את החיים שלנו, את הדרך בה אנו מתקשרים, איך אנחנו זזים והדרך בה אנו עובדים. המידע הוא בכל מקום, משתנה כל הזמן ונוטה להיות בסיכון מתמיד, בין אם כתוצאה ממתקפות סייבר, אסונות טבע או מאובדן מידע.
קומוולט מספקת את הפתרון המוביל והטוב ביותר בתעשייה בתחום ניהול מידע מודרני המאפשר הגנה, גמישות, ועמידה ברגולציות מחמירות. בנוסף היא מספקת מענה לצורך להיות באתר המקומי, עם תמיכה במגוון יישומים ויכולת גידול פשוטה, לדרישה להגנה על גבי מספר עננים ציבוריים ממקום אחד, או לצורך בהגנה על יישומי SaaS שונים, כדוגמת O365, Salesforce ועוד. לכל צרכים אלו Commvault מביאה יכולות זיהוי והגנה ייחודיות מול מתקפות על המידע, המגובה בעזרת מנגנוני AI\ML, יכולת הצפנה ונעילת מערכי האחסון, כך שיהיו חסינים לחלוטין מפני שינוי המידע לאחר שנכתב, כמו גם יכולות DR ואחסון המידע בענן לצורך התאוששות מהירה.
מעבר להגנת המידע, קומוולט מבצעת אינדוקס וניתוח מעמיק למידע, כך שיכולות החיפוש והתצוגות המתקדמות מאפשרות ללקוחות להפיק תובנות מהמידע שיש ברשותם לצרכי רגולציות או צמצום נקודות פריצה. יכולות אלו ניתנות ליישום על ידי קומוולט, במרכז הנתונים של הלקוח או כשירות על ידי הפתרון ההיברידי החדש של Metallic, כך שהפתרון יכול להתאים לכל ארגון. למעשה קומוולט הרחיבה את היכולות שלה על ידי הנגשתה כשירות בענן עם Metallic.
החלק הכי חשוב כאן הוא שהכל מוצג בצורה פשוטה ממסך אחד, שמאפשר לנהל ולהבין בכל רגע את מצב המערכת ללא קשר למיקומו של המידע, במרכז הנתונים או בענן על סוגיו, או ניתן כשירות. אלה יכולות שיכולות לעזור להיות מוכנים יותר לבאות.
לאתר הכנס לחצו כאן.
25/01/21 16:27
4.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אילון מאסק הודיע באחרונה כי הוא מתגייס למאבק בשינויי האקלים וישקיע מכספו לפיתוח בתחום האקוטי כל כך.
"אני תורם 100 מיליון דולר לצורך פרס לטכנולוגיה הטובה ביותר ללכידת פחמן", הודיע בשבוע שעבר (ה') היזם, המייסד והמנכ"ל המפורסם, שעומד מאחורי חברת החלל המצליחה SpaceX, יצרנית כלי הרכב החשמליים טסלה (Tesla), ועוד חברות טכנולוגיה מובילות. מאסק צייץ בטוויטר (Twitter) על התרומה, שמטרתה לסייע לפתרון משבר האקלים, ובציוץ נוסף עדכן כי יפרסם "פרטים בשבוע הבא", משמע – השבוע. Am donating $100M towards a prize for best carbon capture technology
— Elon Musk (@elonmusk) January 21, 2021 טכנולוגיה ללכידת פחמן, כשמה כן היא, אמורה לתפוס פחמן דו-חמצני, על מנת שלא ישתחרר אל האטמוספירה של כדור הארץ. הפחמן הדו-חמצני הוא גז חממה, הקולט ופולט קרינת אינפרא-אדום. קליטת אור אינפרא אדום בתדרי הרטט של פחמן דו-חמצני בולעת קרינה הנפלטת מפני כדור הארץ בתדר זהה, ומחממת את האטמוספירה. הפחתת פליטות פחמן מזהמות הפכה לאחד האמצעים המזוהים ביותר עם המאבק במשבר האקלים, וציוד ללכידת פחמן כבר נמצא בשימוש בכמה "מקורות נקודתיים" בעלי פליטה גבוהה, כמו תחנות כוח השורפות דלקים מאובנים. כעת, כך מסתמן, מחפש מאסק – הידוע ביצירתיות הרבה שלו ואף בראשו שתמיד חושב כמה וכמה צעדים קדימה – אחרי פתרון חדשני ומתקדם במיוחד לנושא.
הפחתת פליטות פחמן דו-חמצני למען שיקום כדור הארץ ופתרון משבר האקלים. צילום אילוסטרציה: BigStock
הפחתת וקיזוז פליטות חזק על הפרק
תעשיית הטכנולוגיה העולמית עושה מאמצים רבים כדי להפחית (או לקזז) את פליטות הפחמן שלה, ומאסק עצמו הזהיר זה מכבר מפני הסכנות שבשינוי האקלים, וכינה את התלות הכבדה של האנושות בדלקים מאובנים המייצרים גזי חממה "הניסוי המטופש ביותר בתולדות האנושות".
אחרי שנשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, הוציא את ארה"ב מברית האקלים שנוסדה בפריז בשנת 2017, התפטר מאסק מכמה מועצות ייעוץ לנשיאות במחאה.
יצוין כי עם כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן הודיע הנשיא החדש מיידית על שיבת ארה"ב להסכם פריז ולמחויבות למאבק בהתדרדרות האקלימית הקיימת, שאותה הכחיש טראפ מכל וכל.
חזר מיד להסכם פריז. ג'ו ביידן, הנשיא הנבחר של ארה"ב. צילום: BigStock
חשוב להזכיר כי מאסק, שייסד וממנכ"ל את טסלה, הפגין את העניין שלו במאבק בשינויי האקלים כשהביא אל העולם את יצרנית המכוניות החשמליות, אשר לה חברת בת שהיא חברה לייצור חשמל סולארי העונה לשם סולאר-סיטי (SolarCity).
בנוסף, מאסק חופר ובונה תחת חברה אחרת שלו, ששמה בורינג (The Boring Company) מנהרות ומסילות מתחת לאדמה בלוס אנג'לס, לאס וגאס ובין בולטימור לוושינגטון, בהן ינועו כלי רכב (מכוניות וקרונות נוספים בסגנון שפופרות) בלחץ אוויר – שוב, חיסכון באנרגיה ובפליטות מזהמות.
בנוגע לסכום שמציע מאסק – ובכן, מדובר בכסף כיס בהתחשב בעובדה שבאחרונה טיפס למקום הראשון במדד העושר של בלומברג והוא כיום האדם העשיר בתבל עם הון המוערך בכ-202 מיליארד דולר.