פארק ההייטק גב-ים נגב, הפועל בשנים האחרונות לבניית אקוסיסטם ייחודי של חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים בעיר באר שבע, בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון ועיריית באר שבע, השיק את Jobox – פלטפורמה מתקדמת לסיוע באיתור תעסוקה בענף ההיי-טק באזור הדרום בתחומי פיתוח תוכנה וחומרה, מדעי נתונים, QA ועוד תחומים רבים. מדובר בפלטפורמה ייחודית לפארק. כבר עם השקתה, מונגשות בפלטפורמה עשרות משרות פתוחות בחברות הטכנולוגיה המובילות בישראל הנמצאות בפארק ההיי-טק גב-ים נגב בבאר-שבע, בהן יבמ, וויקס, דל, אלביט, רפאל, אנבידיה, טאבולה ועוד. הפלטפורמה מרכזת במקום אחד את כל המידע על חברות ההיי-טק הפועלות בפארק, וממשק טכנולוגי מרכז מדי יום את המשרות החדשות שנפתחות במרכזי המחקר והפיתוח בפארק. יודגש, כי כל הרישום והגשת קורות חיים מצד מועמדים היא חינמית לחלוטין, ללא כל עלות מצידם בכל תהליך הגיוס וכך תישאר. JoBox מאפשרת למתעניינים מכל רחבי הארץ לצרף את קורות החיים שלהם למאגר ה-CV המרכזי של הפארק, שאליו מחוברות כל מחלקות משאבי האנוש של החברות. החברות מצידן זוכת לקורות החיים זמינים. כשתפקידים חדשים נפתחים, החברות יפנו למועמדים רלוונטיים עוד לפני פרסום המשרה במקומות אחרים. בפארק עובדים כיום כ-2,500 מהנדסים, מפתחים, סטודנטים ואנשי טכנולוגיה מכל רחבי הארץ, רובם מאזור הדרום (82%). בתקופה זו, כאשר בחברות רבות מנהיגים עבודה מרחוק וברור כי אין עוד צורך לעמוד בפקקים על מנת להגיע למשרד, מגלים עובדים רבים את היתרון בעבודה באזור הדרום. רועי צוובנר, מנכ"ל גב-ים נגב ציין, כי "עוד לפני הקורונה הבנו כאן בפארק, כי עלינו לספק לחברות הפועלות כאן יתרונות מובנים ולסייע להן באתגרים נוספים, מעבר למשרדים ברמה גבוהה. התפקיד שלנו הוא להניח את התשתיות כדי לאפשר לחברות במשימותיהן, במיוחד ובדגש על הנגשת הון אנושי איכותי, בעזרת חדשנות ויוזמה". עוד הדגיש צוובנר, כי "אתה לא יכול לצפות שרק החברות שיושבות בפארק כל הזמן ישקדו על חדשנות ואנחנו נשב בחיבוק ידיים. לפני הקורונה קיימנו יחד עם החברות אירועים ממוקדים לחשיפת הפעילויות שלהן בפני מועמדים בעלי ניסיון. כעת, לאור הצורך האינסופי לחדש ולהתחדש, אנחנו משיקים פלטפורמת JoBox משודרגת ומתקדמת. החלטנו לייצר פלטפורמה שיש לה מטרה כפולה – גם להנגיש לתושבי הנגב את הזדמנויות התעסוקה בהיי-טק כאן ליד הבית ולא רק באזור המרכז, כאשר המטרה השנייה היא כמובן לסייע לחברות שיושבות בפארק להמשיך לגייס ולצמוח. זוהי עוד אבן דרך במודל הייחודי שאנו מפתחים כאן בהצלחה בפארק, יחד עם שותפינו ועם נציגי חברות הפארק".

סנאפ (Snap) השיקה את Spotlight – תכונה בסנאפצ'ט שמתחרה בטיק-טוק (TikTok) וב-Reels של אינסטגרם (Instagram) ו"מחלקת" מיליון דולר מדי יום ליוצרי הסרטונים שיזכו למספר הגדול ביותר של צפיות. סרטוני Spotlight קצרים בני 60 שניות יוצגו בפיד אחד מרכזי, ובשלב הראשון לא יכללו מודעות, אך לפי דובר החברה, סנאפ תוסיף לתכונה מודעות בחודשים הקרובים. בשונה מהמתחרות, Spotlight לא תכלול תגובות ציבוריות, והודעות Spotlight יהיו נתונות לתנאי השימוש של סנאפ ולכללי המדיניות שלה, של אי פרסום תוכן פוליטי, חדשות שקריות, תוכן מטעה ותוכן הכולל בריונות, אלימות וכדומה. בנוסף, במטרה לעודד משתמשים ליצור סרטונים בכלים שלה, לא יהיה ניתן להוריד סרטונים מטיק-טוק ולהעביר אותם לסנאפצ'ט. המשתמשים שמפרסמים הודעות Spotlight צריכים להיות בני 16 ומעלה כדי שיוכלו לקבל תשלום. תכונת Spotlight זמינה בשלב זה בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה, אירלנד, נורווגיה, שוודיה, דנמרק גרמניה וצרפת, ובחודשים הקרובים תושק באזורים נוספים.

תרכוש את סלאק? סיילספורס. צילום: BigStock סיילספורס (Salesforce) מנהלת משא ומתן על רכישת סלאק (Slack Technologies), כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל. על פי הדיווחים, ענקית הענן סיילספורס קיימה שיחות לרכישת הפלטפורמה הארגונית להעברת מסרים מידיים, מבוססת ענן, כדי להעניק לה יכולת להגביר את התחרות מול מיקרוסופט (Microsoft) בזירת השיתופיות. שתי החברות לא הגיבו לפרסום. העיתון ציין כי העסקה תעמוד על מחיר נקוב גבוה יותר משווי השוק של סלאק, העומד על כ-17 מיליארד דולרים. סיילספורס הייתה אחת השותפות הראשונות ששילבה את אפליקציית סלאק בהיצע שלה, ושתי החברות הרחיבו והידקו את השותפות שלהן בשנים האחרונות. באוקטובר 2019 השתיים הכריזו על אפליקציית Salesforce for Slack – המאפשרת לאנשי מכירות ושירותים לגשת ולשתף מידע ביתר קלות מיישומי סיילספורס בסלאק. כשפלטפורמת השיתופיות של מיקרוסופט מתחזקת הדיווח על העסקה הנרקמת הגיע כאשר טימז (Teams) – פלטפורמת השיתופיות של מיקרוסופט, שהושקה ארבע שנים לאחר ההשקה של סלאק ב-2013 – הופכת לבולטת יותר ויותר במקומות העבודה. בחודש שעבר אמר סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, כי היישום הגיע ל-115 מיליון משתמשים, גידול של 53% לעומת אפריל. מיקרוסופט הובילה את שוק התוכנה כשירות, SaaS, בשנת 2019 בהפרש של חמש נקודות על פני סיילספורס, על פי ניתוח של חברת המחקר סינרג'י. סיילספורס הובילה את התחום בהיבט של נתח שוק, עד שמיקרוסופט עברה אותה ב-2016. שנה קודם לכן, ב-2015, מיקרוסופט הציעה 55 מיליארד דולרים לרכישת סיילספורס – ונדחתה. מחזקת. Microsoft Teams. צילום: BigStock סלאק הושקה באוגוסט 2013 ככלי פנימי עבור Tiny Speck של סטיוארט באטרפילד, המנכ"ל, במהלך פיתוח המשחק המקוון Glitch. סלאק מציעה מאפיינים כמו צ'אטים מאורגנים לפי נושא, קבוצות פרטיות והודעות ישירות. ניתן לחפש בסלאק תוכן, כולל קבצים, שיחות ואנשים. משתמשים יכולים להוסיף כפתורי אמוג'י להודעות שלהם, על מנת שמשתמשים אחרים יוכלו להגיב. התכנית החינמית של סלאק מאפשרת לראות ולחפש ב-10,000 ההודעות האחרונות. אף שהאפליקציה פותחה לתקשורת ארגונית, היא אומצה כפלטפורמה קהילתית, תוך החלפת לוחות מודעות או קבוצות מדיה חברתית בפייסבוק (Facebook) או בלינקדאין (Linkedin). במרץ 2018 הכריזה סלאק על שיתוף פעולה עם וורקדיי (Workday), חברת ניהול ההון הפיננסי והאנושי. 8,000 לקוחות נרשמו לשירות תוך 24 שעות מרגע השקתו באוגוסט 2013. בסוף 2015, סלאק עברה יותר ממיליון משתמשים פעילים באופן יום-יומי. במאי 2018, היו לה יותר מ-8 מיליון משתמשים יומיים, 3 מיליון מהם מנויים בתשלום. באפריל 2019, כאשר הונפקה, סלאק דיווחה על יותר מ-10 מיליון משתמשים פעילים מדי יום, ביותר מ-600,000 ארגונים ביותר מ-150 מדינות. הנתון קפץ במחצית השנה ליותר מ-12 מיליון, ב-750 אלף ארגונים. החברה ספגה ביקורת מצד משתמשים על אחסון נתוני המשתמשים אך ורק בשרתי ענן שבשליטתה. עוד נטען כלפיה שהיא ממכרת, פוגעת בפרודוקטיביות של המשתמשים, ומציגה מידע אישי, כגון דוא"ל, למשתמשים אחרים כברירת מחדל. ביולי השנה סלאק הגישה תלונה נגד מיקרוסופט לנציבות האירופית, בטענה שהענקית מרדמונד פוגעת בתחרות, באופן שמפר את דיני האיחוד. ספקית שירות התקשורת ואפליקציית הצ'אט לעסקים טענה בתלונה שלה שמיקרוסופט מנצלת את הדומיננטיות שלה בשוק באופן פסול, בכך שהיא מצמידה את טימז, שירות הצ'אטים לעסקים שלה, לתוכנת אופיס הפופולרית שלה. עוד קודם לכן, במאי השנה, אמר באטרפילד, המנכ"ל של סלאק, בראיון כי "מיקרוסופט אולי עסוקה באופן לא בריא בניסיון לחסל אותנו, וטימז הוא הכלי שלהם לעשות זאת". אפילו בדיווח של החברה לרשות ניירות הערך האמריקנית, ה-SEC, ציינה סלאק שמיקרוסופט היא המתחרה העיקרית שלה. אם סלאק וסיילספורס יתאחדו אין ספק שיגדילו את כוחן להיאבק בחזרה באויבת הלא פשוטה מרדמונד.

"המעבר לעבודה בענן הפך את עבודת מנהלי אבטחת המידע בארגונים לשונה היום. לאור המעבר לענן, האיומים שונים והטכנולוגיה להתמודד איתם שונה. השינוי הזה דורש גמישות מחשבתית והתפקיד של CISO קשה יותר ממה שהיה בעידן שלפני הענן", כך אמר דימה סטופל, סגן נשיא להנדסה בחברת פאלו אלטו (Palo Alto Networks). סטופל הגיע לענקית הסייבר לאחר שפאלו אלטו רכשה את חברת הסייבר הישראלית טוויסטלוק (Twistlock) בכ-450 מיליון דולרים. טוויסטלוק, שסטופל הוא אחד משני המייסדים שלה, פיתחה טכנולוגיה לאבטחת קונטיינרים וירטואלים, המשמשים לפיתוחי תוכנה. "המגיפה יצרה דחיפה משמעותית של אימוץ טכנולוגיות ענן" "השינוי הדרסטי ביותר שנגרם בשל מגיפה הקורונה", אמר סטופל, "הוא המעבר לעבודה מרחוק. לפחות תריסר תאגידים בינלאומיים הודיעו כי יאפשרו לעובדים לעבוד מהבית באופן בלתי מוגבל, או לפחות עד 2021. מצד שני, הרבה יותר קל ליצור גישה מאובטחת וממוקדת למשאבים ארגוניים, אם אלה נמצאים בענן – ולא בשרתים באתר החברה. זו הסיבה שהמגיפה יצרה דחיפה משמעותית של אימוץ טכנולוגיות ענן. המעבר לענן הביא לשינוי במאמצי אבטחת הסייבר לאבטחת הענן. ניתן לראות זאת גם בישראל, כשמספר חברות הסטארט-אפ העוסקות באבטחת ענן גדל משמעותית השנה". "אני מאמין שתפקיד מנהל האבטחה קשה יותר מבעבר. לדוגמה, מגמת המעבר לשימוש בקונטיינרים. כשהקמנו את טוויסטלוק ב-2015, איש לא ידע על קונטיינרים. הרעיון צבר תאוצה בהדרגה, כשהוא מוּנע בעיקר על ידי מפתחים. בשלב מסוים התברר כי שימוש בקונטיינרים יכול להגדיל משמעותית את מהירות פיתוח המוצר, ולמנהלי האבטחה לא הייתה ברירה אלא ללמוד את הטכנולוגיה, להבין את השלכות האבטחה שלה ולרכוש פתרונות אבטחה רלוונטיים", ציין. פאלו אלטו נטוורקס לדברי סטופל, "אחד האתגרים העיקריים של מנהלי האבטחה הוא להתמודד עם זרם מתמיד של פתרונות אבטחה חדשים. כל מנהל אבטחה יעדיף לקבל פחות פתרונות שמספקים את הכיסוי הדרוש. אבטחת ענן היא תחום חדש יחסית, היא מקוטעת ומלאה בפתרונות נישה. Prisma Cloud שלנו היא פלטפורמה שמספקת חבילת אבטחה הכוללת את כל מה שדרוש למנהל האבטחה בארגון לצורך אבטחה בסביבת הענן. שתי נקודות החוזק העיקריות של הפלטפורמה הן המודולריות שלה והמענה השלם שהיא מציעה. הפלטפורמה מכילה מודולים שונים ומנהל האבטחה יכול לבחור אילו מודולים נדרשים לו". "באחרונה", המשיך והרחיב, "השקנו גרסה 2.0 של הפלטפורמה. היא מאפשרת חיבור של מודולים שונים, כדי להתאים את הפלטפורמה לסביבה של המשתמש והארגון. לדוגמה, בצוות שלי בישראל פותח מודול אבטחת היישומים וה-API. הוא מספק יכולות פיירוול עבור יישומי אינטרנט הפועלים בענן, ובמיוחד בקונטיינרים. יש לו תצורה מובנית, בלא צורך בהגדרות, וכך ניתן לחסום את עשרת סוגי האיומים שהוגדרו כהכי חשובים על ידי קהילת OWASP – כגון סוגים שונים של הזרקות קודים וסקריפטים בין אתרים, XSS. מודול האבטחה לניהול גישה וזהות, IAM – גם פותח בישראל. זה עוזר ללקוחות להבין למי יש גישה למשאבי ענן שונים". "היום אני סמנכ"ל בענקית אבטחת סייבר", סיכם סטופל, "כשאני מסתכל על העבודה היומיומית שלי, אני חושב שלא הרבה השתנה. אנו עדיין עוסקים בטכנולוגיות חדישות, כגון קונטיינרים בלינוקס וטכנולוגית Serverless. אנו עדיין מגייסים כישרונות מובילים, כדי להמשיך ולהוביל את שוק האבטחה בענן. מה ששונה הוא שיש לנו גישה ללקוחות רבים נוספים, דבר המאפשר לנו להגיב מהר יותר לשינויים בדרישות השוק בהשוואה למתחרים שלנו. ערכי הליבה של הצוות שלי בטוויסטלוק היו פשטוּת ופיתוח מתמשך, כלומר אין לנו קוד שאנחנו חוששים לשנות. יש לנו את העקרונות האלה גם היום".

כמעט כל שבוע מתפרסמת הודעה בקשר להשבתת פעילות של ארגון בעל שם עולמי בגין התקפת כופרה (Ransomware). רק לאחרונה שמענו על תקיפת הסייבר של המועדון האנגלי, וכן על התגברות התקיפות בצל משבר הקורונה. בעוד שארגונים רבים עוברים לעבוד בסביבות מרובות עננים ומעבירים יותר ויותר מהעבודה השוטפת והאפליקציות שלהם לענן, תופעה שהואצה בגלל משבר הקורונה, הם נחשפים לסכנות השתלטות של גורמים זדוניים שהם עדיין לא מוכנים להתמודד איתן. באותו הזמן, התוקפים מפתחים אמצעי גישה והתקפה שהולכים ו"משתבחים" עם הזמן ומצליחים להצפין מאגרי דטה, ולפעמים גם מערכות שלמות, כדי לדרוש סכומי עתק למען שחרורם חזרה לבעליהם. סקר עולמי של ענקית ניהול וההגנה על המידע, חברת וריטאס (Veritas), שפורסם בשבוע שעבר, חקר את ההשפעה של המעבר לענן של על עמידות תשתיות IT היכולת של ארגונים להתגונן מפני התקפות ransomware ותוצאותיהן. הסקר בדק מנהלי תשתיות ובכירים מתחום ניהול ה-IT מ-21 מדינות מכל העולם (אירופה, אמריקה, אפריקה, אסיה ואפילו המזרח התיכון) ובין ממצאיו הבולטים התגלה כי: 64% מהנשאלים חושבים שאמצעי ההגנה של הארגון שלהם לא הותאמו לגידול במורכבות המערכות שלהם. 66% מהארגונים מעריכים שזמן ההתאוששות שלהם להתקפת ransomware יהיה לפחות 5 ימים ואף יותר, במידה שהם לא מוכנים או יכולים לשלם את הכופר הנדרש. בזמן ש-75% מהארגונים מנהלים לפחות 50% מהמידע שלהם בענן, ומספר השירותים הנצרכים בסביבת הענן בכל ארגון נע בין 10 ל-16, רק 36% מהארגונים מחזיקים באמצעי הגנה על המידע שמתאימים למורכבות תשתית ה-IT שלהם. בלי להיות מוכנים מראש קשה להתאושש. מתקפות כופרה. אילוסטרציה: BigStock התאוששות מכופרה בזכות התכוונות וגיבוי המידע ככל שהשימוש באינטרנט וברשתות הציבוריות גדל, הסיכוי למנוע התקפת כופרה באופן מוחלט הולך וקטן. אי לכך, יש צורך לדאוג לאמצעים הדרושים להתאוששות מיידית ומלאה ככל האפשר, שתוריד את הנזק הצפוי מההתקפה לרמה מינימלית אשר לא תפגע בפעילות הארגון או בלקוחותיו. אחד הפתרונות הטובים והמוכחים להגברת העמידות כנגד הנזק הצפוי מהתקפת ransomware הוא שמירה מתמדת של לפחות שלושה עותקים מכל מידע רגיש וחיוני, כשלפחות עותק אחד נשמר באתר פיזי מחוץ לארגון ו/או מרכז המידע שלו. למרבה הפלא, נמצא על פי הסקר שרק כ-36% מהארגונים באמת דואגים לכך. יתרה מזאת, 39% מהארגונים אינם מעדכנים את מערכות ה-DR (התאוששות מאסון) שלהם למשך תקופות ארוכות הנמשכות כ-3 חודשים ומעלה. "הפער בין מורכבות התשתיות של ארגונים בכל הגדלים לבין העמידות שלהם כנגד הנזקים של התקפת כופרה מוצלחת הולך וגדל", אומר עופר אזולאי מנהל פעילות וריטאס בישראל. "וריטאס מציעה לארגונים את האפשרות להיות מוכנים מראש למתקפה הבאה, שהיא לפי כל הפרסומים האחרונים, רק עניין של זמן. לפי ממצאי הסקר, סמנכ"לי תשתיות ומנהלי מערכות מידע מבינים שניתן לסגור את הפער באמצעות גישה פרואקטיבית, וכך לקבל ביטחון מלא עבור כל סביבת העבודה, האפליקציות והמידע של הארגון 24/7. פלטפורמת ה-Enterprise Data Services של וריטאס מאפשרת להקטין את הסיכון והנזק הכרוך בהשבתת מערכות, על ידי הבטחת חזרה לעבודה מהירה ומלאה בזמן הקצר ביותר, אפילו תחת מתקפה. עבודה בסטנדרט אחיד על פלטפורמה אחת לטיפול של סביבות היברידיות ומולטי-ענן כאחת, תשיג לכם גם שקט ולא פחות חשוב גם חיסכון מהותי בהוצאות האבטחה", סיכם אזולאי. למידע נוסף לחצו: Veritas Enterprise Data Services

אחת היוזמות המרגשות הקשורות לעולם ההיי-טק היא נבחרת הטאף מאדר על שם שלמה טירן ז"ל – קבוצה של מנכ"לים, מנמ"רים ובעלי תפקידים בכירים אחרים בעולם הטכנולוגיה, שמתחרה בכל שנה בתחרות הספורט האתגרי טאף מאדר, ומתרימה כסף למען עמותת גדולים מהחיים. העמותה מסייעת לילדים חולי סרטן ולבני משפחותיהם, בין היתר באמצעות "גני חלומות" שהיא מקימה. הנבחרת, המתגבשת בימים אלה, היא השישית במספר שתשתתף בתחרות, שמתקיימת בדרך כלל בבריטניה. השנה לא ברור עדיין היכן בדיוק היא תיערך, והכול תלוי כמובן בקורונה, אולם על הפרק עומדות סקוטלנד, לונדון ויעד מחוץ לממלכה – חברתנו החדשה מאיחוד האמירויות אבו דאבי. כך או כך, את הנבחרת הישראלית מפיקה אנשים ומחשבים,  בניצוחה של נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק. קפטן הנבחרת הוא אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר,  והגזבר שלה הוא יגאל פדאל, סמנכ"ל טכנולוגיות המידע של נשר תעשיות מלט,  שיפעל להשגת התרומות (שהמארגנים מקווים שישברו שיא ויגיעו ליותר משני מיליון שקלים) יחד עם טל נתנוביץ' , סמנכ"ל בקרה, תפעול ומערכות מידע בשיכון ובינוי – סולל בונה. בסדרת כתבות זו אנחנו מביאים לכם בכל פעם פרטים מעניינים על אחד ממשתתפי הנבחרת. ליאור נעים ספר על עיסוקיך והישגיך. "אני סמנכ"ל מכירות בטריפל טי – חברה שמתמחה בייעוץ טכנולוגי בתכנון ערים חכמות ומרכזים עתירי טכנולוגיה בארץ ובמדינות נוספות בעולם. זה תפקיד מאתגר ומעניין כאחד". מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? "נתינה ועזרה לסביבה הן והיו תמיד דרך חיים עבורי, אך מאז שאני חלק מנבחרת הטאף מאדר, אני מבין שלמאמצים שלנו לגייס תרומות יש השפעה מיידית על מי שזקוק להן יותר מכל, וזוהי הרגשה נפלאה". למה אתה רוצה להיות בנבחרת? "שיגרת היום של כולנו מאוד לחוצה, הרבה דברים שאנחנו רוצים לעשות מתפספסים בגלל לחץ וחוסר זמן. הרצון לתרום ולעשות משהו טוב למען מישהו אחר תמיד היה קיים בי, רק שלא תמיד ידעתי מתי ואיך לעשות זאת. קבוצת הטאף מאדר למען ילדי גדולים מהחיים מאפשרת לי להפגיש בין כמה עולמות שחשובים לי מאוד: היא מחברת אותי לאנשים מדהימים עם לב ענק, ומאפשרת לי לשלב אימוני כושר שמדרבנים ומאתגרים אותי יותר ויותר בכל אימון, אבל בראש ובראשונה, הקבוצה מאפשרת לי לתרום ולפעול למען אלה הזקוקים לעזרה". מה הזיקה שלך לספורט, אם בכלל? "לעולם לא הייתי ספורטאי. למעשה, עד לפני קצת יותר מעשור אפילו די סלדתי מספורט. אלא שזה חלף. התחלתי ברכיבת שטח בקבוצות וגיליתי כמה מהנה וממריצה יכולה להיות פעילות גופנית. כיום אני מקפיד לרוץ פעמיים בשבוע ופעם בשבוע לעשות אימון קרוספיט. לאחר שלוש שנים בנבחרת הטאף מאדר, הספורט הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלי. בין היתר בזכות זה השלתי כ-30 ק"ג ממשקל גופי ואני מרגיש נהדר". מהם תחביביך? "טיולים בארץ ובחו"ל, בילוי עם המשפחה וחברים – ועדיף שיהיה מנגל ליד". ספר קצת על משפחתך. מה הם יגידו על השתתפותך בנבחרת? "המשפחה שלי מאוד תומכת. חשוב לי מאוד להוות דוגמה לילדיי גם בספורט וגם בעשייה למען האחר. לאחר שאשתי הצטרפה אליי לטאף מאדר זה הפך להיות חלק משגרת היום שלנו. אנחנו מרבים להתאמן יחד, נהנים ממפגשים עם הקבוצה הנפלאה של הטאף מאדר וממשיכים לעשות יחד עבור החברה". מהי השכלתך ומה למדת בחיים? "אני הנדסאי תעשיה וניהול, בעל תואר ראשון במנהל עסקים, והכי חשוב – למדתי שכשאתה נותן, אתה מקבל יותר". מה רוב האנשים לא יודעים עליך? "אני שקוף, יודעים עליי הכול". גם אתם רוצים להיות חלק מהנבחרת? אתם מוזמנים להגיש מועמדות כאן.

שניידר אלקטריק השיקה באחרונה במטה החברה בקדימה-צורן מתחם תצוגה ייעודי לטכנולוגיות הדטה סנטר של APC בהשקעה של מאות אלפי שקלים. מתחם התצוגה, שגודלו כ-50 מ"ר, מיועד לדמות הפעלה בתנאי אמת של דטה סנטר ארגוני, והוא כולל בתוכו מגוון פתרונות, דוגמת תוכנות לניהול וניטור הדטה סנטר, בקרת מבנה, אספקת חשמל, אל-פסק, לוחות חשמל, ארונות שרתים, מערכות קירור, אביזרי כבילה ופתרונות תאורה. בראיון שערכנו לרגל ההשקה עם איתן אלי, מנהל פעילות APC בשניידר אלקטריק ישראל, הוא תיאר את שוק הדטה סנטר הישראלי. "התחום מצוי בישראל בהתפתחות עצומה ואנחנו צופים הקמה של דטה סנטרים חדשים או שדרוג של קיימים בהיקף של לפחות 100 אלף מ"ר בחמש השנים הקרובות. זו מגמת גידול משמעותית, שאין דומה לה במרבית מדינות העולם, אולי למעט במזרח הרחוק", אמר. איתן אלי, מנהל פעילות APC בשניידר אלקטריק ישראל. צילום: דני שביט אלי הסביר כי "מצד אחד אנחנו רואים צבר של דטה סנטרים חדשים שמצויים בשלבי תכנון ועומדים להיכנס להקמה בפרק הזמן של שנה-שנתיים מהיום. מדובר על פעילות של הממשלה, הצבא ומגזר האנטרפרייז – הן דטה סנטרים של חברות היי-טק רב לאומיות שמצויות בתהליכי תכנון ובנייה של דטה סנטרים מקומיים בישראל, והן של חברות ישראליות המתמחות באירוח ואחסון מערכות מחשוב במתקני דטה סנטר. מהצד השני, אנחנו רואים שהדטה סנטרים הקיימים בארגונים מתיישנים, רבים מהם לא עברו שדרוג רציני מזה 15 ואף 20 שנים, והם צפויים לעבור שדרוג מקצה לקצה והתאמה לצרכים וליכולות של העידן הדיגיטלי. זאת, בפרט בהתחשב בעובדה שהרגולציה והצרכים העסקיים-תפעוליים לא יאפשרו בישראל מעבר מלא לענן, בטח שלא בעשור-שניים הקרובים". "זהו תחום שלם שעומד לעבור שינוי משמעותי בשנים הקרובות", הוסיף, "וזו הסיבה שקיבלנו החלטה אסטרטגית ב-APC לבצע השקעה משמעותית, שתאפשר לנו להביא לשוק הישראלי את מכלול הטכנולוגיות שלנו במקום אחד, ולאפשר למנהלים ולאנשי המקצוע המתמחים בעולמות התשתיות הארגוניות להגיע ולהתנסות בצורה בלתי אמצעית במגוון הרחב של טכנולוגיות הדטה סנטר החדשות". "דטה סנטרים: פער בין קצב הפיתוח לטכנולוגיות שמוטמעות בפועל" "חשוב להבין", אמר אלי, "השקעה בדטה סנטר נחשבת הוצאה משמעותית בארגון, והיא לא מתבצעת באופן תדיר. נוצר, לדעתנו, פער בין התקדמות הפיתוח של פתרונות לעולמות הדטה סנטר, שהתקדם במהירות בשנים האחרונות עם הכניסה של טכנולוגיות דיגיטל מתקדמות לתחום, לבין הטכנולוגיות הקיימות המוטמעות בפועל ברבים מהדטה סנטרים בישראל. אנחנו שואפים לסייע בגישור הפער בין המקום שבו מצויים הדטה סנטרים למקום שאליו הם יכולים להגיע. זו לא קוסמטיקה, אלא זה נוגע בערכים שמתורגמים ישירות לשורה התחתונה של הארגון: באמצעות יכולות ניהול וניטור טובות יותר מקבלים ביצועים טובים יותר של הדטה סנטר, שיפור יעילותו והגדלת הנצילות האנרגטית שלו". לסיכום הוא אמר כי "החזון שלנו הוא להזמין ולארח בחדר הדמו החדש מקצוענים מעולמות התשתיות, לקיים במקום הדרכות ושולחנות עגולים, ולהפוך את המתחם למקור ידע מקצועי וטכנולוגי עבור כלל העוסקים בתחום בישראל". פתרונות דטה סנטר של APC במתחם הדמו החדש של שניידר אלקטריק. צילום: ג'רלדין רוסנטל יוסי דיין, CTO בפעילות APC שניידר אלקטריק ישראל, ציין כי "הקמנו חדר תצוגה בראייה הוליסטית, פתרון דטה סנטר מקצה לקצה, שכולל בתוכו את מכלול מערכות החשמל, הקירור, האל-פסק, האלמנטים לפיזור החשמל בין ארונות השרתים, אביזרי כבילה מודרניים, ארונות שרתים מתקדמים, מערכת DCIM המספקת את מכלול הנתונים על הדטה סנטר, יישום של 'מסדרון חם', המאפשר יעילות אנרגטית מקסימלית, ועוד. כל אלמנט במתחם החדש הוא מודולרי, סקלאבילי, דיגיטלי, מנוהל ומנוטר".

חברת התעופה הלאומית של איחוד האמירויות, איתיחאד איירווייז (Etihad Airways), הודיעה כי היא מצטרפת לתוכנית ההאצה OnBoard הישראלית, שתקדם חברות סטארט-אפ בתחום התיירות. בתוכנית, שתנוהל על ידי חברת האחזקות וההשקעות אריאלי קפיטל, יושקעו 10 מיליון שקלים, ושותפים לה גם בוקינג.קום (Booking.com) ואמדאוס. תוכנית OnBoard תסייע ליזמים המפתחים טכנולוגיות בתחום התיירות לפתח קשרים עסקיים עם חברות ענק בתחום התיירות אמצעות סיוע ליזמים בפיתוח תוכנית עסקית, בחיבור לשוק וללקוחות, בגיוסים, בייזום עסקאות ובגישה לתשתיות ולכלים שיווקיים. כל חברה תקבל חבילת סיוע של מגוון שירותים, ששוויים 250 אלף שקלים, ובשלבים הבאים ייבחנו גם השקעות בחברות אלו על ידי אריאלי קפיטל ו/או השותפים לתוכנית. התוכנית תחל ברבעון הראשון של 2021. ההכרזה על התכנית נעשתה במסגרת כנס בינלאומי שנערך ביוזמת אריאלי קפיטל, שעסק בשאלה החשובה "כיצד טכנולוגיות יכולות להציל את ענף התיירות", בהשתתפות חברות ענק מחו"ל ומישראל בהן אמדאוס, Booking.com, קוקפיט – זרוע ההשקעות של אל על, רשות שדות התעופה בישראל, התאחדות המלונות, UNWTO – ארגון התיירות העולמי, פייסבוק (Facebook), איתיחאד איירווייז וקרנות מובילות. אור חביב, שותף וראש תחום חדשנות באריאלי קפיטל. צילום: הדר יעקוב אור חביב, שותף וראש תחום חדשנות באריאלי קפיטל, אמר, כי "אין ספק שענף התיירות הוא בין אלו שנפגע הכי קשה ממשבר הקורונה, בעוד שלפני התפרצות הנגיף חווה התחום צמיחה חסרת תקדים. הירידה החדה  בעקבות המשבר לא פוסחת גם על השחקנים הגדולים בשוק הבינלאומי. יזמנו את הכנס כדי לדון בשאלה כיצד ניתן להמשיך מכאן והלאה. כיום, יותר מבעבר, השחקנים בתחום מבינים שכדי להמשיך את מגמת הצמיחה עליהם לאמץ חשיבה חדשנית, פעולות זריזות, ערוצי הכנסה אדפטיביים וטכנולוגיות מובילות. תוכנית OnBoard נועדה לעשות זאת בדיוק – לחבר בין מותגי נסיעות מובילים לטכנולוגיות מאומתות ומוכנות לשוק".