פרויקט תבל, לשדרוג מערך המחשוב במוסד לביטוח לאומי, נמשך כבר 11 שנים ומועד סיומו, שתוכנן להשנה, אינו ידוע. הוא חרג בתקציבו בעשרות אחוזים ועומד כיום על 755 מיליון שקלים - לא סופי. וה"דובדבן שבקצפת": מתוך 31 מערכות ליבה מתוכננות, רק שישית מהן, חמש מערכות – מומשו, כמו גם רק 2.5 מתוך עשרה מודולי ה-ERP – כשבמקור תוכננו 17 מודולים; כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח 70-ג' שפרסם היום (ב'). "תבל הוא פרויקט עתיר משאבים ומורכב מבחינה טכנולוגית", כותב המבקר, "הפרויקט החל ב-2010 ותוכנן להימשך עד 2020, אך במשך השנים חלו בו עיכובים רבים. הפרויקט נועד לשפר את השירות לציבור וכן להשפיע בהיבטים נוספים, כגון מניעת טעויות במיצוי זכויות המבוטחים וחיסכון בתשלומים שגויים. חרף הביצוע החלקי של הפרויקט, התקציב שנוצל עד יולי 2019 חרג ב-58% מהתקציב המתוכנן המקורי". "מערך המחשוב של הביטוח הלאומי כולל מערכות מידע רבות, התומכות בתהליכים המסתכמים בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. לכן נודעת חשיבות רבה לתפקודן היעיל והתקין", נכתב. "מערך ה-IT לוקה בחוסר אחידות ובריבוי תוכנות ותשתיות". מערכות IT בנות 30 ו-40 שנים "חלק ממערכות המידע בביטוח הלאומי מיושנות ונמצאות בשימוש 30 שנים ויותר", נכתב בדו"ח. "כך למשל, גילן של מערכות המידע התומכות בענפי גמלאות עיקריים – 'זקנה ושארים' ו"נכות כללית" - הוא 47 ו-34 שנים בהתאמה. הגמלאות משולמות למאות אלפי מבוטחים, ושיעורן כ-60% מסך תשלומי הגמלאות, והן נתמכות במערכות מחשוב ישנות מאוד". "פעילות המוסד לביטוח לאומי מצריכה מערך מחשוב מתכלל, הכולל תשתית נתונים מרכזית ואחידה שתספק מבט כולל על כל מבוטח", נכתב. "לכן, יזם המוסד ב-2009 את פרויקט תבל, שיעדו המרכזי הוא מימוש תפישת 'המבוטח במרכז'. הכדאיות הכלכלית של הפרויקט הסתמכה בין היתר על צמצום תשלומי-יתר ותשלומי-חסר למבוטחים, הנובעים מטעויות אנוש, ובשל היעדר ניהול מרכזי של המידע על המבוטחים וטעויות באלגוריתם במערכת המחשוב. "בהיקף הכספי הנרחב של פעילות המוסד, הסכום בגין טעויות עלול להגיע לעשרות מיליוני שקלים - ואף למאות מיליונים", צוין. "במבחן התוצאה - יש כשל כולל בניהול התכנית" "ב-2017", נכתב, "התעוררו קשיים נוספים בפרויקט ונוצרו עיכובים בלוח הזמנים ובתכולות המתוכננות. בשל העיכובים, ביטוח לאומי שכר צוות יועצי מחשוב. היועצים כתבו כי 'אף שהחזון של תבל נכון, הדרך שנבחרה למימושו לא הייתה נכונה, ולכן התפוקות מעטות ביחס לזמן הארוך ולהשקעות הגדולות... במשך כשבע שנים הוקם תהליך חלקי של ועדות רפואיות בעלות של כ-600 מיליון שקלים, אך הוא פועל בשני סניפים בלבד, כלומר יחס עלות-ביצוע נמוך מאוד... התשתיות שהוקמו לטובת הפיתוח נראות ברמה גבוהה, אין כל בעיה להמשיך ולבסס את פיתוחי ההמשך על תשתית זו. אך לדעתנו לא היה נכון לפתח באופן עצמאי את התשתיות האפליקטיביות בפרויקט. היה עדיף להשתמש במערכות מדף סטנדרטיות. במבחן התוצאה - לוחות זמנים, תקציב, תכולה - יש כשל כולל בניהול התכנית". לגבי הטמעת מערכת ה-ERP, נכתב בדו"ח כי "נגזרת זו של תבל, פרויקט לב, אינו תומך במטרות תבל. הוא מסיט את המיקוד הניהולי, הוא עתיר משאבים כספיים - ולכן יש לשקול את המתכונת של המשכיותו". [caption id="attachment_183297" align="alignnone" width="600"] מחשוב בן 30-40 שנה. המוסד לביטוח לאומי[/caption] עוד העלתה הביקורת כי "בעקבות העיכוב בפיתוח המערכות בתחום הליבה, חלק מהמערכות החדשות שיושמו בתבל פועלות בד בבד עם המערכות הישנות, מפני שהמערכות הישנות מקושרות למערכות שעדיין לא יושמו בתבל, ולכן אי אפשר להשביתן. מצב זה גורם לעומס עבודה, לבזבוז משאבים ולעלות של תחזוקת שתי מערכות בעת ובעונה אחת ושל תחזוקת הממשק ביניהן. הוא אף גורם למורכבות טכנולוגית ומגדיל את הסיכון לכפילויות ולטעויות". בעקבות המשבר שאליו נקלע הפרויקט ב-2017, ביטוח לאומי התווה תכנית המשך עד סוף 2019, שכללה תכולות מצומצמות ביחס לתכנון המקורי. "נמצא כי ב-2019 חל עיכוב של ממש בפעילות המתוכננת בשל תקלות רבות, וזאת לאחר שכבר נוצל רוב התקציב שאושר לה. עוד נמצא כי תקציב הפרויקט לא כלל את כל העלויות הישירות המשויכות לפרויקט, כגון כוח אדם ישיר והתקשרות עם יועצים - 50 מיליון שקלים, כ-7% מהעלות הכוללת של הפרויקט". ליקויי אבטחת מידע בפברואר 2018 נמצאו שש חולשות באבטחת המידע בפרויקט תבל, ברמות חומרה שונות. "אף שמסמך תורת ההגנה קובע כי בדיקות אבטחת המידע יבוצעו לפני העלאת מערכות לאוויר, הביטוח הלאומי ביצע בדיקות חוסן לאחת מהמערכות יותר משנה אחרי שהיא עלתה לאוויר". בבדיקת חוסן שנעשתה בנובמבר 2018 נמצאו שלוש חולשות ברמות חומרה שונות. שתי חולשות מתוך השלוש כבר נמצאו בבדיקת החוסן שנעשתה בפברואר 2018. "בנובמבר 2018, כשמונה חודשים לאחר בדיקות החוסן הראשונות - עדיין לא תיקן הביטוח הלאומי את החולשות שעלו בהן... עליו לתקן במהירות המרבית כל ליקוי המתגלה בבדיקות". במסגרת הליך סקר סיכונים שביצע הביטוח הלאומי לכל מערכות המידע בארגון, "מופו חלק מסיכוני התקשוב ואבטחת המידע, ולא נאמדו הסבירות והנזקים לכל סיכון, אף שחלק מהמערכות מכילות מידע רגיש". "אף שהביטוח הלאומי יישם במסגרת הפרויקט כמה מערכות חשובות ומתקדמות, הן חלק קטן מהמערכות שתוכננו לפרויקט ב-2009. הדרך למימוש מלא של היעד העיקרי בפרויקט – עוד ארוכה", סיכם המבקר. "משהשקיע הביטוח הלאומי משאבים כה רבים בפרויקט, כ-755 מיליון שקלים וכעשר שנות עבודה, היה מצופה כי יחול שיפור ניכר בשירות לציבור בתחומי גמלאות עיקריים נוספים... צרכים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח הסיכון הנובע מהשימוש בטכנולוגיות מיושנות ונוכח היעדר האפשרות להשתמש בכלים טכנולוגיים עדכניים. מצב זה עלול לפגוע ביציבות המערכות ואף בשירות למבוטחים... ראוי לבחון דרכים להרחבת שיתוף הפעולה בין הביטוח הלאומי לרשות התקשוב הממשלתי ולהעברת הידע המקצועי ביניהם... ראוי לבחון את הצטרפות הביטוח הלאומי לאתר gov.il - המאגד את כל השירותים והמידע הממשלתיים לאזרח, וכן שיתוף של מידע בין הביטוח הלאומי למשרדי הממשלה". תגובת הביטוח הלאומי מביטוח לאומי נמסר כי "... במסגרת הפקת הלקחים מדו"חות הביקורת והייעוץ בעבר, הוחלט ב-2019 להקים מינהלת לפרויקט, שתפקידה לתכלל את כל תכניות העבודה ולפקח עליהן. המינהלת החלה לפעול ברבעון האחרון של 2019, ובימים אלה היא משלימה את הפקת הלקחים בנושאי התפעול... הטלטלות שפקדו את הפרויקט גררו שינויים בתוכניות העבודה, עיכובים בלוחות הזמנים והסטות של תכולות בין גרסאות עוקבות. הנהלת הביטוח הלאומי מייחסת חשיבות עליונה לקידום הפרויקט, תבל הוא נדבך מרכזי במימוש החזון של המוסד לקידום תהליכים חוצי קצבאות, המושתתים על שקיפות הנתונים ועל הנגישות להם. המערכת משפרת את טיב ההחלטות המקצועיות של פקידי הביטוח הלאומי, ומאפשרת להטמיע במהירות את השינויים בחוק ואת הוראות ההנהלה הרפואית. המערכת חזרה לנתיב של פעילות שוטפת, ובתוך כך נעשה ארגון-מחדש של תחומים אחדים. ועדת ההיגוי של הפרויקט מתכנסת אחת לחודש ומקבלת עדכון מפורט לגבי הנעשה, נעשית ביקורת מתמדת על תקציב הפרויקט, ועל מצב המערכת... במערכות שפותחו עד כה התגלו תקלות רבות, ולכן צוות הפיתוח עסק בתיקונן ולא בפיתוח מערכות נוספות, דבר שגרם לעיכובים בלוחות הזמנים ולאי-עמידה בתכולות שתוכננו. ככל הנראה יימשך הפרויקט במתכונתו הנוכחית מעל לעשר שנים נוספות... הוחלט להקצות צוות ייעודי שיטפל רק בתקלות, הצוות החל לפעול ברבעון הרביעי של 2019... בימים אלה אנו עמלים על הכנת תכנית עבודה מפורטת לשנים 2021-2022. מינהלת הפרויקט תבנה תכנית עבודה רב-שנתית שתאפשר לגבש תכנון תקציבי ובקרה ארוכי-טווח לפרויקט... תוקנו כל הליקויים שנמצאו בבדיקות החוסן שנעשו בפברואר ובנובמבר 2018".

חברת אסקיולינק (SQLink) נרתמת לטובת נפגעי התעסוקה בקורונה ותאפשר למובטלים לרכוש ידע וכלים בקורסי היי-טק מקצועיים, שיסייעו להם לחזור במהרה למעגל העבודה. החברה מתעתדת לפתוח בחודשים הקרובים כ-50 קורסים שונים, והחליטה להקצות לטובת מובטלים נפגעי קורונה 25% מהמקומות, ללא תשלום (שווי עלות כל קורס הינו כ-6,000 שקלים). הקורסים שייפתחו הינם במקצועות הנדרשים ביותר בתעשיית ההייטק ומועברים אונליין (לא מוקלטים מראש) על ידי מרצים מהמובילים והמוכרים בשוק, כולל ליווי אישי, תרגול מעשי, מטלות ומבחנים. כל קורס הוא בהיקף של 30-60 שעות ומתפרס על פני 10 מפגשים. כל הקורסים יתקיימו על ידי מרכז ההכשרות של החברה למקצועות ההיי-טק, SQLabs, המציע מגוון של הכשרות בתחומים מגוונים ממוקדי טכנולוגיה במקצועות המבוקשים ביותר בהיי-טק: פייטון,  React, AWS, סייבר, פיתוח אפליקציות לאנדרואיד, ניהול פרויקטים, חוויית משתמש UI/UX וקורסים נוספים במיומנויות רכות, כגון: NLP, ניהול תקשורת, פרזנטציה אפקטיבית, פיתוח מנהלים עוד. גלעד רבינוביץ, מנכ"ל אסקיולינק, אומר: "אסקיולינק מאמינה בהתפתחות המקצועית של העובדים. כחברה בעלת רקורד רב שנים של אחריות חברתית ומעורבות בקהילה גם בשגרה ולכל אורך השנה, דווקא עכשיו, כשכולם נאנקים תחת גזירות הקורונה, וכחברה הנמצאת בחזית הטכנולוגיה, מצאנו לנכון לנצל את הניסיון שלנו בהדרכות והכשרות כדי להנגיש אפשרות מעשית, כזו שתאפשר למחפשי עבודה התחלה של תהליך שיעזור להם להשתלב מחדש בשוק העבודה. חשוב להדגיש, כי כל הקורסים כוללים תכנים עשירים, שהותאמו לתחום הנלמד ותוך התחשבות בקוצר הזמן העומד לרשות מחפשי העבודה".

מטבע הקריפטו המוכר והמדובר ביותר, הביטקוין (Bitcoin) הראה לבעליו תנודתיות מהי, ועשה זאת בשנים האחרונות באופן שלא הותיר אף משקיע אדיש. האם אנחנו נכנסים שוב למסכת של עליות תלולות ומורדות חלקלקים? אמש (ב') בהחלט נראה כך, כשמחירו של המטבע הוירטואלי ירד בתוך דקות ב-13%, שהם 1,400 דולר. הוא עצר בכ-10,600 דולר, ואחר כך ערכו של הביטקוין התאושש והחל לטפס בחזרה. שער המטבע נכון למועד כתיבת שורות אלו, ולפי נתוני אתר CoinDesk, עומד על קצת יותר מ-11,200 דולר ליחידה, אבל לפני שהחלה הצניחה החופשית, בשעות שלפנות בוקר, הוא כבר היה שווה 12,000 דולר, ערכו הגבוה ביותר השנה, וכזה שבינתיים טרם שב אליו. המהלך של אתמול מחק איתו ביטקוין בשווי של יותר ממיליארד דולר, אבל לא לצמיתות. כאמור, המשקיעים שלא איבדו עשתונות ראו עלייה בחזרה בגובה 600 דולרים לאסימון, כמעט מייד.  גם שער האית'ריום (Ethereum) צנח ממש במקביל לצנית שער הביטקוין אתמול ב-21%. קשר ישיר למצב הדולר הירוד ולמגיפת הקורונה נראה שיש שתי סיבות עיקריות שעומדות מאחורי המפולת הפתאומית. ראשית, הנפח בשוק הקריפטו נוטה לרדת במהלך סופי השבוע. נפח פעילות נמוך מוריד את ערכי המטבעות. שנית, השוק של המטבעות הווירטואליים מושפע נכון לעכשיו באופן משמעותי מקונים ומתעניינים חדשים. התופעה קשורה ישירות למצב הדולר הירוד ולמגיפת הקורונה והשלכותיה על הכלכלה העולמית. למעשה מחיר הביטקוין עלה במהלך חודש יולי ב-23%, וזה של האת'ריום זינק ב-49%. המשקיעים מזהים את המצב והערך של הקריפטו מזנק. נזכיר עם זאת שבדצמבר 2017 הגיע ערך הביטקוין לשיא כל הזמנים של 16,678 דולר ליחידה, ושגם לאחריו חלו ירידות קשות בשוויו. בשבועות האחרונים - במיוחד לאחר עליית הביטקוין אל מעל 11,000 דולר והגעתו לרמה של כ-12,000 לראשונה השנה, ב-6 ביולי האחרון - שוק הקריפטו שב להטלטל, בעיקר בהשפעת הרכישות שנוספו לו. אלא ששיעורי ערך הביטקוין והאת'ריום התקרבו לרמות שאינן בנות קיימא למשך תקופה ממושכת, כך לפחות סבורים אנליסטים בתחום. לעת עתה, חלק מהסוחרים צופים שבימים הבאים נשוב ונראה את אותה תופעה של נסיקות וצניחות מהירות. לפיכך, למשקיעים מומלץ להחזיק חזק ולקחת נשימה עמוקה, עם הרבה אורך רוח ואמונה.

וויליאם "ביל" אינגליש, אחד מחלוצי ממשקי המחשב המודרניים, הלך לעולמו בגיל 91 ב-26 ביולי כתוצאה מכשל נשימתי. אינגליש עבד לצידו של דגלאס אנגלברט במכון המחקר של סטנפורד, וסייע לו לפתח את עכבר המחשב הראשון ולהכין את "אם כל ההדגמות" בשנת 1968, שעסקה בתפיסות מהפכניות, כמו ממשק משתמש גרפי, עיבוד תמלילים, קישורי היפרטקסט, שיחות וידיאו, עבודה משותפת על קבצים ועוד – טכנולוגיות ויישומים שנראו אז כמו מדע בדיוני והפכו מאז למציאות. המצגת כללה גם את הופעת הבכורה של פטנט טכנולוגי חדש נוסף, אולי החשוב מכולם: העכבר, שפיתח אנגלברט יחד עם אינגליש. בעוד אנגלברט נחשב כאיש החזון בין השניים, אינגליש היה הביצועיסט האולטימטיבי: אחד מן האנשים הבודדים שהבין לעומקם את רעיונותיו של אנגלברט, והיה בעל הכישרון ההנדסי, הסבלנות והמיומנויות החברתיות להביאם לכדי מימוש. ביל דובאל, אחד מעמיתיו לעבודה באותם ימים סיפר עליו: "אם אמרת לו שיש משהו שצריך לעשות – הוא תמיד מצא כיצד לעשות זאת". למשל, הוא זה שבנה את העכבר הראשון שאנגלברט שרטט, והוא זה שניהל את אירוע אם כל ההדגמות. בעוד אנגלברט עומד על הבמה מול 2,000 משתתפים באודיטוריום בסן פרנסיסקו ומציג את חזונו, עמל אינגליש מאחורי הקלעים. מאחורי אנגלברט הוצג וידיאו שמדגים את פעולת הגומלין החלקה בין העכבר ומסך המחשב, תוך שהוא משתמש במצלמות ובמיקרופונים שהיו גם באולם וגם במעבדה במנלו פארק, במרחק 50 ק"מ משם, שבה גם שכן המחשב.

קהילת הראש הדיגיטלי - הבית של מנהיגי הדיגיטל בישראל - אשר בראשה עומד פרופ' ישע סיון, מומחה לחדשנות דיגיטלית ומנכ"ל איי-8 (i8) ממשיכה את סדרת התכניות המיוחדת לבכירים, לחברי הקהילה וללקוחות ושותפי חברות איי-8 ואקסנצ'ר (Accenture). סדרת התוכניות "הראש הדיגיטלי לייב" מתנהלת בפורמט של העמקה ודיון ומתקיימת באופן מקוון דרך זום (Zoom), בעריכתו והגשתו של יעקב אילון. במפגש שנערך באחרונה התארח אנטוניו אספניה סוריאנו יועץ ומנהל בכיר ב-Accenture העולמית. לאספניה סוריאנו ותק של למעלה מעשרים שנה בחברה, בתחומים שונים דוגמת מוצרי צריכה, קמעונאות ומדעי החיים, וניסיון של למעלה מ-12 שנים בהובלת תכניות טרנספורמציה/CRM מורכבות, מנקודת מבט מקומית ובינלאומית ב-Salesforce Multi-Cloud וב-Veeva. הרצאתו של אנטוניו עסקה בנושא - איך הקורונה תשנה את הצרכן ומה המנכ"לים יכולים לעשות בכדי להתאים את החברות לשינוי זה. המשבר הזה הוא שונה. מיליארדי אנשים ברחבי העולם שינו את ההתנהגות שלהם כמעט באופן מיידי, עם השפעה עמוקה ומתמשכת לעסקים באשר הם. כתגובה למשבר חברות גדולות באירופה פועלות בנושאים של חדשנות ואחריות חברתית. אנטוניו נתן מספר חברות כדוגמה לכך. בעקבות השינויים הללו, Accenture טבעו חמישה חוקים לטרנספורמציה דיגיטלית עבור מנכ"לים שכדאי שייושמו במהלך ואחרי משבר הקורונה, בנוסף לנקודות חדשות שעליהם להבין בעקבות השינויים הצרכניים שיצר המשבר: לעבור לענן – על המנהלים לבנות בסיס דיגיטלי ולבסס אותו במהירות על פני העסק שלהם. וזה אפשרי רק עם בסיס ענן חזק, המספק את היתרונות בחדשנות, ביעילות ובכישרון לעשות דברים בצורה מהירה. לבנות את ה-A-Team הדיגיטלי שלך - חברות חייבות להיות מצוינות דיגיטלית בכדי לתת מענה מהמעלה הראשונה ללקוחות. אך יצירת בסיס דיגיטלי במהירות לא יכולה להיעשות לבד. היא דורשת קשרים מסוגים חדשים עם חברות דיגיטליות, טכנולוגיה וענן. גייסו את הקומץ שיכול לעזור לכם לבנות ולהיות חלק מהליבה הדיגיטלית של העסק. ללמוד - ארגונים חייבים לחשוב מעבר לדרכים המסורתיות של עשיית עסקים כדי לפתור בעיות מורכבות. חשוב ללמוד עוד מלקוחותיכם, מעובדיכם ומהמובילים בענפים זהים לשלכם ואחרים. לעבור למודל "רזה" - כמעט בן לילה ארגונים החלו לעבוד מהר בכדי להפוך להיות דיגיטליים ולעבוד מרחוק, ומנכ"לים טוענים שהם לא רוצים לחזור למצב הקודם. בכדי לשמר את רמת הגמישות הזו יש לקחת בחשבון וללמוד את המחסומים הפנימיים שנפלו בזמן המשבר ואז ליצור תהליך קבלת החלטות "רזה". יש לייעל את הרכש ולפתח את התרבות הארגונית כך שתתמוך בדרך העבודה החדשה. לעבוד עם מטרה – בכדי לעבוד במהירות מנהל צריך את האנשים שלו איתו. יש להגדיר מראש את המטרה, מהם השינויים שרוצים לבצע ולרתום את כוחם של העובדים להניע את השינוי ולפעול בזריזות. לדברי אספניה סוריאנו ועל פי אקסנצ'ר, חברות שיבינו את אופיו הייחודי של משבר זה ויישמו את כללי השינוי החדשים הללו, יזכו בהזדמנות לצאת חזקות יותר מהמשבר ולהיות מנהיגות המחר. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה (מהזום) [caption id="attachment_320397" align="alignnone" width="600"] בתמונה מימין למעלה: פרופ' ישע סיון, מומחה לחדשנות דיגיטלית ומנכ"ל איי-8, יעקב אילון המגיש והעורך, ו- אנטוניו אספניה סוריאנו יועץ ומנהל בכיר ב-Accenture העולמית. צילום מסך[/caption]

קבוצת יעל (Yael Group) רכשה את נטקלאוד במיליוני שקלים - כך מסרה החברה היום (ב'). הנרכשת היא הנציגה הרשמית בישראל של מערכת ה-ERP בענן נטסוויט מבית אורקל. המהלך, כך נמסר, יאפשר לקבוצה להרחיב את סל פתרונות הענן אותו היא מציעה לארגוני אנטרפרייז בשוק הישראלי, להעמיק את הסינרגיה בין כלל פתרונות הקבוצה ולחזק את השותפות שלה עם אורקל. [caption id="attachment_320430" align="alignnone" width="600"] איל גרייפנר, ממקימי נטקלאוד. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_320431" align="alignnone" width="600"] אמיר עמרי, ממקימי נטקלאוד. צילום: יח"צ[/caption] נטקלאוד הוקמה ב-2006 על ידי איל גרייפנר ואמיר עמרי. היא מתמחה בפיתוח מוצרים משלימים לנטסוויט, עם דגש על לוקליזציה מלאה, שעונה לדרישות החוק בישראל. עוד עוסקת החברה בייעוץ, יישום והטמעה של מערך הפתרונות של נטסוויט, ביניהם מערכות CRM ,BI ו-ERP, וכן אי-קומרס. החברה מונה יותר מ-40 מומחים בעלי הכשרה והסמכות. נטקלאוד זכתה שלוש שנים ברציפות בתואר השותף המצטיין של אורקל, עם כמות היישומים הגבוהה ביותר באזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). לחברה מאות לקוחות בארץ ובמדינות נוספות בעולם, בין היתר אימפרבה הישראלית לשעבר, הלמן אלדובי, טאבולה, אקס ליבריס, סלברייט, איירון סורס ו-CTERA. דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל, אמר כי "אנחנו נמצאים במגמת צמיחה בשנים האחרונות ועל אף שהשנה עומדת בסימן קורונה, חשוב להסתכל קדימה ולהתחדש. הצטרפותה של נטקלאוד לקבוצת יעל מהווה תוספת כוח משמעותית בתחום יישומי ה-ERP בענן. הרכישה תוסיף עומק ואיכות לסל הפתרונות שלנו".

נוטניקס, המובילה במחשוב ענן ארגוני, נבחרה כמובילה במסגרת דו"ח Forrester Wave לתחום תשתיות היפר מאוחדות - Hyperconverged (או HCI) ברבעון השלישי של 2020. הדו"ח, שפורסם על ידי חברת המחקר פורסטר, בחן את היצע הפתרונות, את הנוכחות בשוק ואת האסטרטגיה של 11 ספקי HCI. נוטניקס דורגה בדו"ח כמובילה, עם הציונים הגבוהים ביותר בשלוש הקטגוריות המוזכרות לעיל. בנוטניקס מציינים כי תוצאות אלה מציגות עקביות עם תוצאות מחקרים של חברות אחרות בשוק, שמצביעים על כך שהחברה היא המובילה הבלתי מעורערת בשוק ה-HCI הצומח במהירות. המחקרים גם מצביעים על כך שנוטניקס מחזיקה באסטרטגיה מרשימה, המקדמת חדשנות בעולמות מרכזי הנתונים והענן. "המיקוד שלנו היה תמיד להפוך את המחשוב ללא מורגש - החל ממרכז הנתונים, וכעת גם לענן, ככל שארגונים עוברים לסביבה היברידית ולעולמות של ריבוי עננים", אמר דיהרג'יי פנדי, מייסד משותף ומנכ"ל נוטניקס. "המיקוד המתמשך הזה הוביל אותנו לעמדת ההובלה בשוק, כשאנחנו מאפשרים ללקוחותינו להיות יציבים, מוכנים ויעילים. מגיפת הקורונה רק הדגישה את החשיבות של חברות טכנולוגיה שדואגות ללא לאות לצרכי הלקוחות שלהן, כולל המשכיות עסקית בזמן אמת, IT שפועל ללא מגע ויכולות 'הרם והזז' אל עננים פרטיים או ציבוריים". על פי הדו"ח, נוטניקס שומרת על מיקומה בראש שוק ה-HCI בזכות חדשנות, השקעות במו"פ, מומנטום של מכירות, שותפויות, רכישות, ולקוחות חדשים מכל מגזרי השוק והאזורים הגיאוגרפיים. שירות גופי IT גם מעבר ל-HCI דו"ח Forrester Wave Report מכיר בדרך שבה החזון של נוטניקס משרת גופי IT גם מעבר ל-HCI. בדו"ח זוכה החברה לדירוגים גבוהים נוספים, ביניהם: החברה בעלת הדירוגים הגבוהים ביותר בקטגוריית תמיכה בפלטפורמה, יכולות אחסון, סקלביליות, וכן יכולות וקלות ניהול, החברה בעלת הדירוג הגבוה ביותר בקטגוריית הנוכחות בשוק, ובין המדורגות גבוה ביותר במדד השותפים העסקיים ובסיס ההתקנות בשוק, וכן עבור אסטרטגיה, משוב לקוחות ואסטרטגיית מוצר. התוצאות מגיעות בהמשך למומנטום חזק שמציגה נוטניקס, עם התרחבות נמשכת של בסיס הלקוחות. בנוסף, החברה ממשיכה לספק שירות איכותי ללקוחותיה, כשהיא שומרת על אחוז שימור לקוחות של 97% והתרחבות של 132% במונחים דולריים בשנת 2019. נוטניקס שומרת גם על מובילות בחדשנות מוצר. החברה ממשיכה להתמקד בחדשנות תוכנת ה-HCI, כשהכריזה באחרונה על פתרונות חדשים שמסייעים לצוותי IT להפעיל, לשדרג ולפתור בעיות תוכנה בענן מכל מקום. הפתרונות החדשים Foundation Central, Insights ו-Lifecycle Manager - כולם זמינים ללקוחות Nutanix HCI ללא עלות נוספת. החברה גם סיפקה באחרונה יכולות חדשות במסגרת תוכנת ה-HCI שלה, שמפשטות הפעלה של "המשכיות עסקית מתקדמת", והיא ממשיכה לסייע ללקוחות שמתמודדים עם ההשלכות של מגיפת הקורונה. ולבסוף, נוטניקס ממשיכה לעבור למודל עסקי מבוסס מנויים. 84% מההכנסה של החברה נובעת ממנויים, כשהחיוב מהם מציג גידול שנתי של 43%. מודל זה מעניק ללקוחות גמישות בדרך שבה הם רוכשים וצורכים תוכנת HCI ועומדים בצרכי ה-IT, יחד עם החופש להעביר את התוכנה ורישיונות התוכנה שלהם לחומרה אחרת, ולמנוע נעילת ספק, שנפוצה אצל ספקי IT אחרים. לקבלת עותק של דו"ח Forrester Wave בתחום תשתיות ה-Hyperconverged לחצו כאן.

מתקפת דיסאינפורמציה נגד נאט"ו משתמשת בווירוס הקורונה כדי לעורר מתחים פוליטיים. הקמפיין, שנחשף באחרונה על ידי חוקרי פייראיי, רץ ברחבי מזרח אירופה ומנצל את מגפת הקורונה נגד מדינות שחברות בברית הצפון אטלנטית. על פי החוקרים, הקבוצה שמריצה את הקמפיין מכונה Ghostwriter - סופרי הרפאים, והיא מתמקדת בהעצמת הנרטיבים האנטי-מערביים בפולין, לטביה וליטא - שלושתן חברות בנאט"ו. היא עושה זאת מאז 2017, אלא שבחודשים האחרונים, מאז פרוץ הקורונה, היא "השתכללה" במסרים שלה: פעילי הקבוצה שתלו מסמכים דיפלומטיים מפוברקים, שבהם ניסו להפיץ את הנרטיב השגוי שלפיו חיילים קנדים הם שהפיצו את הנגיף דרך לטביה, ואף העלו פייק ניוז באתרים שמפיצים מאמרים שנראים כלגיטימיים. [caption id="attachment_320382" align="alignnone" width="600"] הקורונה לא הגיעה מצבא קנדה. חיילים קנדיים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] אמנם, החוקרים לא ייחסו את הקמפיין לממשלת רוסיה, אך הממצאים הללו הם התוספת האחרונה לקונצנזוס ההולך וגובר שלפיו גורמים פרו-רוסיים מנצלים את מגיפת הקורונה כדי להדגיש את המחלוקות הפוליטיות הקיימות. ה-GRU, סוכנות הביון הצבאית ברוסיה, משתמשת בשלושה אתרי אינטרנט כדי לנסות להפיץ מידע על התגובה האמריקנית לנגיף, כך אמרו גורמים בארצות הברית לסוכנות הידיעות AP. "אנחנו מאמינים שהנכסים והפעולות (של קבוצת ההאקרים - י"ה)... קשורים, בראשונה, יחדיו ובאופן קולקטיבי, והם מהווים להערכתנו חלק מקמפיין גדול יותר, מתואם ומתמשך", ציינו חוקרי פייראיי. באחד המקרים, סופרי הרפאים ניסו להפיץ מכתב מפוברק, שנראה כאילו נכתב על ידי ‏ינס סטולטנברג, מזכ"ל נאט"ו, שלפיו ליטא מתכוונת לעזוב את ברית נאט"ו בזמן מגיפת הקורונה. הם גם זייפו ציטוטים שנלקחו, ככל הנראה, מראיון עם המפקד הכללי של צבא ארצות הברית באירופה, שבו הוא התלונן על מצב המיליציות הפולניות ומהמדינות הבלטיות. במקרה אחר, חברי קבוצת סופרי הרפאים כתבו מכתב, שפורסם באתר האקדמיה הפולנית ללימודי מלחמה. המכתב, שלכאורה נשלח ממפקד האקדמיה, דחק בחיילים פולנים למרוד ב-"כוחות הכיבוש" האמריקניים המוצבים במדינה. גורמים רשמיים בפולין הוקיעו את המכתב וציינו כי מטרתו הייתה לחבל ביחסים עם ארצות הברית. במקרה אחר, הושתל באתר חדשות אמיתי בלטביה מאמר שקרי, שלפיו חיילים גרמניים חיללו קברים בבית קברות יהודי. לפחות 14 פרסומי אינטרנט מזויפים הקמפיין הסתמך על לפחות 14 פרסומי אינטרנט מזויפים שהיו מעורבים ב-15 הפצות של פייק ניוז, שראשיתן לפני שלוש שנים. לעתים קרובות, הפרסומים הגיעו מחשבונות הנחזים להיות שייכים לעיתונאים, עורכים או אזרחים במדינות שאליהן כוון הקמפיין. זאת, בניסיון לבסס אמינות מסוימת בסוגיות שבהן הם דנים. לאחר מכן, חלק מאותם חשבונות תומכים בעבודתם של עמיתיהם, מנסים לבנות מעורבות ולהגדיל את מספר הצפיות בפוסט נתון. לדברי ג'ון הולטקוויסט, חוקר ריגול סייבר בפייראיי, "הטקטיקות של הקמפיין דומות מאוד לצורת העבודה של מבצע 'זיהום משני', שבו רוסיה נחשדה כי השתמשה ביותר מ-300 אתרי אינטרנט כדי להפיץ נושאי שיחה ודעות של הקרמלין בבלוגים מקומיים". הולטקוויסט ציין כי למרות הדמיון, החוקרים לא מצאו קשר בין "סופרי הרפאים" לקבוצת "זיהום משני". הם אמרו שהם לא הצליחו לקשר את הקבוצה לרוסיה, אף שהקמפיין עומד בהלימה מוחלטת לאינטרסים הגיאו-פוליטיים שלה. כך או כך, הם ציינו ש-"מדובר בקמפיין בעל השפעה נרחבת ביותר".