מטעני USB הם לכאורה אביזרים "תמימים" שמשמשים לטעינת התקנים שונים, אבל מסתבר כעת שאפילו הם עלולים להיות ה"גשרים" שבאמצעותם האקרים יכולים סתם להרוס מכשירים. לא לגנוב מידע או פרטים אישיים, אלא להרוס בשביל להרוס. האזהרה הזאת מגיעה מענקית הטכנולוגיה הסינית טנסנט (Tencent), שחוקריה חשפו פגיעות חמורה ברבים מן המטענים המהירים שמיליוני אנשים עושים בהם שימוש ברחבי העולם. כאשר מחברים התקן מסוים למטען USB מהיר, נוצר חיבור בין השניים, שמקים את הטעינה המקסימלית שההתקן יכול לשאת, ושמנוהל באמצעות הקושחה המוטמעת בהתקן ובמטען, המבוססת על ההנחה ששניהם יפעלו זה מול זה לפי התכנון. חוקרי החברה מצאו כעת, שמטענים לא איכותיים יכולים לעקוף את החיבור הזה ולהעמיס יותר כוח ממה שההתקן יכול לשאת  - ולגרום כך להרס ההתקן ואפילו להבעיר אותו, וידועים כמובן המקרים הרבים של מכשירים שלפתע עלו באש בשל שימוש במטענים שלא תואמים להתקנים. אבל הגילוי של החוקרים הוא, שהאקרים יכולים לעקוף את הקושחה של המטען באמצעות נוזקה המוחדרת להתקן (סמארטפון וכד') – המתחברת למטען ובעצם טוענת אותו ב"תחמושת" נגד כל התקן שהוא שמחברים אליו לאחר מכן. טנסנט מכנה את הבעיה "BadPower", ומזהירה ש"כל המוצרים עם בעיית ה-BadPower עלולים להיות מותקפים באמצעות חומרה מיוחדת, ורבים מהם עלולים להיות מותקפים גם באמצעות התקנים כמו טלפונים, טאבלטים ולפטופים שתומכים בפרוטוקול של טעינה מהירה". החברה גם פרסמה סרטון, המדגים כיצד מטען שהוחדרה בו נוזקה גורם לטעינת יתר, מעבר למה שההתקן יכול לשאת. החוקרים זיהו 234 מטענים מהירים שנמכרים בשוק ובחנו 35 מהם. מתוכם – 18 מטענים, המיוצרים על ידי 8 מותגים, נמצאו עם בעיית BadPower, ו-11 מהם חשופים לתקיפה פשוטה באמצעות התקנים התומכים בטעינה מהירה, כמו סמארטפונים. לבד מן הסיכון בהתקנים שעוצבו מראש עם תמיכה בטעינה מהירה, החוקרי גם מזהירים מהסיכון הטמון דווקא באלה שלא עוצבו כך, והם ממליצים לא לחבר מכשירי 5 וולט למטענים מהירים עם כבל USB, וממליצים לנקוט אמצעי זהירות באמצעות שימוש במטענים של יצרנים מוכרים, ורצוי באלה המסופקים יחד עם ההתקנים

לפני כמעט שנה, בספטמבר 2019, נפגשו שני שועי הטכנולוגיה אילון מאסק וג'ק מא לדסקס את העתיד. מאסק, שייסד מספר חברות היי-טק, כמו SpaceX, The boring company, טסלה (Tesla) ואחרות, ואף משמש כמנכ"לן, סיפר ל-מא - האיש שהביא לעולם בכלל ולסין בפרט את עליבאבא (Alibaba Group) - אודות הפיתוח האחרון שבו עוסקת חברה נוספת בבעלותו - נוירלינק (Neuralink). מדובר, בפשטנות, על חיבור המוח האנושי למחשב. מאסק מגיע מרצון לרתימת חלק מכוח המחשוב החכם ושילובו בבינה האנושית, וזה מה שהוא וחבריו לתאגיד נוירלינק מנסים לעשות – להפוך בני אדם לבעלי יכולות AI במתכונת סייבורג. בנוירולינק מפתחים מכשירים טכנולוגיים חכמים שיתממשקו למוח של בני האדם – זאת אומרת יושתלו בו – ויהפכו את המושתלים למעין מגה-בני-אנוש. כעת ניתן ללמוד על אחת מהיכולות הספציפיות שהדבר המסוים הזה יוכל לאפשר לנו: הזרמת מוזיקה ישירות לתוך המוח. לפי מאסק, הפיתוחים של נוירלינק יאפשרו למשתמש את היכולת להזרים מוזיקה ישירות למוח, ויבטלו את השימוש באוזניות. [caption id="attachment_319673" align="alignnone" width="600"] האם בקרוב נגיד ביי ביי לאוזניות? צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] המיליארדר והיזם המקורי חשף את העניין דרך הפרופיל הרשמי שלו בטוויטר (Twitter). זה החל ביום ו' עם הציוץ: "אם פתרתם בעיות קשות באמצעות טלפונים/מוצרים לבישים (איטום, עיבוד אותות, טעינה אינדוקטיבית, כוח mgmt וכדומה), אנא שקלו לעבוד ב-engineering@neuralink.com". סוג של מודעת דרושים, אם תרצו. מדען המחשבים אוסטין הווארד עשה לציוץ ריטוויט ושאל: "אם אנו מיישמים את נוירלינק - האם אנו יכולים להאזין למוזיקה ישירות מהשבבים שלנו?" מאסק ענה לו: "כן". הוא אף הבטיח חדשות נוספות על הפרויקט במהלך הימים הקרובים. If we implement neuralink - can we listen to music directly from our chips? Great feature. https://t.co/RwVLnS5JbL — Austin Howard (@a_howard8) July 19, 2020 נוירלינק נוסדה ב-2016 כחברת מחקר רפואי, ושכרה כמה מדעני מוח נבחרים מאוניברסיטאות שונות לשורותיה. עד כה הצליחה לזכות במימון של 158 מיליון דולר (מתוכם 100 מיליון דולר ממאסק עצמו) וכיום היא מעסיקה צוות של כמה עשרות עובדים. בהגדרה, החברה פועלת ליצירת מכשירים זעירים, דמויי מכונת תפירה שיכולים להחדיר חוטים זעירים למח, ושבעתיד יהיו ניתנים לשתילה במח האנושי, בכדי לשפר את הזיכרון או לאפשר ממשק ישיר עם מכשירי מיחשוב. עד כה נעשו כל ניסויה על חולדות, והשנה צפויה היתה החברה להתחיל לנסות את הפיתוח שלה על בני אדם. [caption id="attachment_312242" align="alignnone" width="600"] אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, SpaceX, נוירלינק ועוד חברות היי-טק חדשניות. צילום: וויקיפדיה[/caption] כאמור, בגדול הסטארט-אפ Neuralink עובד על פרויקט שמטרתו לחבר בין המוח האנושי למחשבים, כשהמטרה היא בסופו של דבר להתחיל להשתיל התקנים בבני אדם – למשל במשותקים – ולאפשר להם לשלוט על טלפונים או מחשבים. נוירלינק למעשה פועלת ומתקדמת לעבר פיתוח טכנולוגיה זו בעזרת "מחשבי מוח" ברוחב פס גבוה במיוחד, ככל הנראה בלי חדירה פיזית מופרזת לאיבר הרגיש. בנובמבר 2018, אמר מאסק למגזין הטכנולוגי אקסיוס כי הטכנולוגיה תהיה כרוכה ב"אלקטרודה אל ממשק נויטרונים ברמת המיקרו". כעת נשאלת השאלה האם מוזיקה המוזרמת ישירות, נניח מספוטיפיי (Spotify) ישירות אל המוח, בלי אוזניות, תגרום לאנשים להתנדב לניסוי או לא.

אתמול השיקה סנאפ (Snap) את אפליקצית ה-Mini הראשונה שלה, הכוללת כלים של אפלקציית המדיטציה Headspace וכחלק מהיוזמה שלה "לסייע בתמיכה בבריאות הנפשית וברווחה הרגשית של הסנאפצ'טרים", כפי שפרסמה בהודעתה. סנאפ הכריזה על יוזמת ה-Mini'יס בוועידת השותפים הווירטואלית שקיימה בחודש שעבר. כפי שמרמז שמן, ה-Mini'יס הן אפליקציות זעירות של מפתחי צד שלישי, שפועלות בתוך סנאפצ'ט ומאפשרות חוויות חברתיות בשיתוף עם חברים. Headspace Mini היא אחת מארבע שתשיק השבוע סנאפ. האחרות הן Let’s do It – לקבלת החלטות קבוצתיות, Predicion Master של Mammoth Media – שמספקת תשובות לשאלות מוזרות, ו-Tembo של Flashcards המייצרת עזרי למידה. ל-Headspace Mini שישה מצבי מדיטציה, באורך שלוש-ארבע דקות, והם כוללים נושאים כמו "נשימה", "להיחלץ מפחד", "לסלק בהלה", "היה נחמד לעצמך", "הלחץ להצליח" ו-"זמן אני". "אנו מקווים שהתכונה החדשה הזאת תספק מרחב בטוח יותר עבור חברים לתרגל מודעות ולשלוח הודעות עידוד כדי לסייע לחברים בצרה", ציינה החברה.

המכללה האקדמית אשקלון השלימה פרויקט רחב היקף ליישום תשתיות ה-HCI) Hyperconverged) האחודות של נוטניקס (Nutanix) בשני הקמפוסים של המכללה. במסגרת הפרויקט הטמיעו אנשי בינת תקשורת ומחשבים את פתרונות נוטניקס בשני הקמפוסים של המכללה באשקלון ובגן יבנה - המאחדים את תשתית השרתים, האחסון והתקשורת במכונה אחת. הפרויקט ארך כשנה והסתיים בימים אלה. היקפו הכספי עמד על 1.8 מיליון שקלים. כך, בשני הדטה סנטרים פועלים כיום 8 שרתי לנובו (Lenovo) שעליהם פועל פתרון ה-Hyperconverged ופתרון הווירטואליזציה של נוטניקס, שעליו פועלים כ-100 שרתים וירטואליים. תשתית ה-IT של המכללה משרתת מערך של תחנות קצה וירטואליות (VDI), המאפשרת לכ-6,500 הסטודנטים במכללה לקבל שולחן עבודה וירטואלי, המותאם לצורכי הלימודים. בנוסף, פועלים על גבי התשתית המערכת האקדמית "מכלול" לניהול מחזור חיי הסטודנט, מערכת הלמידה "מודל", מערך מבחנים ובנק בחינות, אתר אינטרנט ופורטל אישי לכל סטודנט, אפליקציית מידע לסטודנט ומערכות ארגוניות לניהול כספים, שכר וכוח אדם. ד"ר פנחס חליווה, מנהל ומייסד המכללה האקדמית אשקלון, אמר, כי "אנו מציינים בימים אלו 55 שנים להקמת המכללה ו-17 שנים להפיכתה לעצמאית. המכללה הולכת ומרחיבה את פעילותה כל העת. יותר מ-6,500 סטודנטים לומדים כיום במכללה ב-27 מסלולי לימוד לתארים ראשון ושני. אנו מבינים, כי הטכנולוגיה היא זו שתאפשר לסטודנטים שלנו ללמוד טוב יותר ולהצליח". שי כהן, מנהל יחידת טכנולוגיות המידע במכללה, אמר, כי "כאשר ניגשנו לתכנן את מערך ה-IT שלנו במבט של חמש שנים קדימה, בדקנו את פתרון ה-HCI של נוטניקס וכן את פתרון הווירטואליזציה Acropolis Hypervisor של החברה. לאחר שהטכנולוגיה הוכיחה את עצמה בתקופת בדיקת ההיתכנות, התחלנו ביישום נוטניקס בקמפוס. היישום הולך ומתרחב כל העת עם הגידול במסלולי הלימוד ובמספר הסטודנטים וכיתות הלימוד". לדבריו, "עברנו ממצב של 'לחיות על הקצה' מבחינת המשאבים למצב שבו יש לנו מערך תשתיות שלם, הנותן לנו שרידות ויתירות מלאה. הניהול היום זריז ונוח הרבה יותר, ויכולת הגידול וההתרחבות קלה ופשוטה. העובדה שיש לנו תשתית מחשוב אחודה של השרתים, האחסון והתקשורת - במכונה אחת, אפשרה לנו לפתור בעיה של מקום פיזי". כהן סיים באומרו, כי "היתרון הגדול של התשתית שהוטמעה בא לידי ביטוי ביכולת ובגמישות ליישם את המערכת בלא תלות בספק חומרה או תוכנה זה או אחר. בימים אלה אנו בוחנים פרויקט נוסף, להקמת אתר DR (התאוששות מאסון) מבוסס תשתיות נוטניקס ולנובו".

גט (Gett) הודיעה היום (ג') כי השלימה סבב גיוס נוסף, בסך של 100 מיליון דולר, לפי שווי של 1.5 מיליארד. כספי הסבב ישמשו להמשך התרחבות החברה במגזר העסקי ולהעמקת השותפויות שלה. עד כה היא גייסה 750 מיליון דולר. החברה לא מסרה את שמות המשקיעים שהשתתפו בגיוס, אולם ציינה כי אלה היו משקיעים קיימים וחדשים. חברה שלא השתתפה בסבב היא ענקית הרכב פולקסוואגן, שהייתה בעבר אחת המשקיעות הגדולות ב-גט וכיום השתיים נמצאות בסכסוך משפטי. מוקדם יותר השנה השיקה החברה, שידועה יותר בשירות המוניות שלה לצרכנים הפרטיים, פתרון תוכנה כשירות (SaaS), שמאפשר גם לחברות עסקיות להזמין מוניות דרך השירות שלה. גט הוקמה ב-2010 על ידי דייב וייסר, המשמש כמנכ"ל החברה, ורועי מור, והשיקה פתרון תחבורה לעסקים כבר בתחילת דרכה. בסוף השנה שעברה היא הכריזה על שיתוף הפעולה עם ליפט, שמחבר את הלקוחות העסקיים שלה עם הנהגים של המתחרה ברחבי ארצות הברית – בין אם הם נוהגים במוניות, לימוזינות או רכבי יוקרה אחרים. עשרות אלפי ארגונים נמנים על לקוחות גט במדינות שונות, בהם כשליש מהחברות ברשימת הפורצ'ן 500. ב-גט אומרים כי הפתרון שלהם עונה על שני צרכים של עסקים שנולדו בעקבות משבר הקורונה: תגבור מערך ההיסעים לצד קיצוץ בעלויות התפעול. השלמה של סבב גיוס שהחל בפברואר וייסר כינה את הגיוס "אבן דרך משמעותית עבור גט והפגנת אמון מלאה מצד המשקיעים שלנו. אנחנו נמצאים בעיצומה של בתקופה מטלטלת ונראה שנגיף הקורונה השפיע על האופן שבו העולם כולו מתנייד ממקום למקום. אנחנו מעוניינים לחבר את פתרונות התחבורה ברחבי העולם תחת פלטפורמה טכנולוגית אחת, ובכך לייעל את כל חוויית הנסיעה - החל מביצוע ההזמנה וכלה בתשלום ובמעקב". הגיוס הנוכחי הוא השלמה של סבב שהחל בפברואר, אז הודיעה גט שהיא גייסה 24 מיליון דולר. הוא עומד בניגוד להצהרת וייסר שלפיה החברה מתכננת הנפקה במהלך השנה הנוכחית וכי עד אז, "ככל הנראה", היא לא תבצע גיוסים נוספים.

שורה של חברות היי-טק נמצאות בצמרת הדירוג השנתי של הארגונים בעלי האחריות החברתיות הגבוהה ביותר, שפרסם הבוקר (ג') ארגון מעלה, שעוסק בתחום זה. בסך הכול השתתפו בדירוג 153 חברות - כולן חברות ציבוריות, שנסחרות בבורסה. ההכרזה עליהן נעשתה בטקס וירטואלי. בדירוג הגבוה ביותר, פלטינה פלוס, ניתן למצוא את אלביט, אינטל, ווסטרן דיגיטל, סאפ, רפאל, ECI, מיקרוסופט והתעשייה האווירית. נייס נמצאת בדירוג הפלטינה ובקטגוריית הזהב ממוקמות מארוול, נס, מלם ו-BMC. אף חברת היי-טק לא נמצאת בדירוג הנמוך ביותר - כסף. [caption id="attachment_319685" align="alignnone" width="600"] מקור: ארגון מעלה[/caption] במה מצטיינות חברות ההיי-טק? מניתוח שביצעו אנשי ארגון מעלה עולה כי שיעור ההתנדבות בחברות ההיי-טק הוא הגבוה ביותר מכל המגזרים ועומד על 40%, כאשר בחברות המובילות בענף הוא מגיע עד כדי 70%. בין היתר, החברות מסייעות לקידום טכנולוגי בקרב נשים, כאשר אחד הפרויקטים מתמקד בנשים יוצאות אתיופיה, קידום ענף הסייבר והעסקת נוער בסיכון. רוח ההתנדבות בולטת בתקופת הקורונה, בין היתר עם מיזם שמאפשר לקשישים, שמבודדים את עצמם עקב היותם קבוצת סיכון, להתחבר לשיחות וידיאו עם בני משפחותיהם בלחיצת כפתור. עוד מציינים במעלה שכמה חברות היי-טק מעודדות את העובדים שלהן לתרום כסף למטרות חברתיות, והן משלימות ואף מכפילות את סכום התרומה. "דירוג מעלה 2020 מתבסס על נתונים שהגישו החברות ומתפרסם בעיצומו של משבר הקורונה. בהלימה לעוצמת המשבר הלאומי והעולמי, החברות מגיבות בהתגייסות רחבה למילוי תפקידן ומתן מענים", אמר מומו מהדב, מנכ"ל מעלה. "בנוסף, הדירוג מסמן את צירי העבודה שידרשו תשומות משמעותיות גם מעסקים, וביניהם הכשרות מקצועיות ודיגיטליות, סוגיית התעסוקה לאחר גיל הפרישה, חלופות להגעה למקום העבודה, הגברת בטיחות ובריאות במקום העבודה, והתייעלות סביבתית ואנרגטית". לדברי אמנון נויבך, יו"ר דירקטוריון הבורסה, "האחריות התאגידית הכוללת, בין היתר, התנהלות של ממשל תאגידי תקין ובשקיפות חשובה עבור כולנו, כחלק משוק ההון ומהחברה הישראלית, במיוחד בימים אלה של משבר הקורונה. שוק ההון יודע לתמחר נכון את החברות שמנוהלות בצורה נכונה, מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, ואני משוכנע שנראה בעתיד הקרוב חברות רבות נוספות שיפעלו בתחום האחריות התאגידית". בטקס בבורסה השתתפו, בין היתר, מיקי אדיב, יו"ר מעלה ומנכ"ל G1; מיכל דן הראל, מנכ"לית מנפאואר; ג'ים טריק יוקסל, מנכ"ל יוניליוור ישראל; רביב צולר, מנכ"ל ICL; משה וידמן, יו"ר בנק מזרחי טפחות; אלי גליקמן, מנכ"ל צים; גבי מיודובניק, מנכ"ל נטפים; אלי כהן, מנכ"ל תרמו קיר; אשר גרינבאום, יו"ר החברה; רן עוז, מנכ"ל מגדל; יוסי אופק, מנכ"ל טבע ישראל; אורית בנבנישתי, מנכ"לית תגבור כוח אדם; וערן חיימוביץ', מנכ"ל תש"ן - תשתיות נפט ואנרגיה.

מידעטק מבית מטריקס הטמיעה מערכת ERP של פריוריטי (Priority) בחברת ריאון מקבוצת פלסאון, המספקת מוצרי פלסטיק. הפרויקט ארך כשנה והסתיים באחרונה. היקפו הכספי מוערך בכשני מיליון שקלים. במסגרת הפרויקט מידעטק החליפה את מערכת ה-ERP של אורקל (Oracle) שפעלה בריאון. בימים אלו מידעטק עורכת פרויקט נוסף של הטמעת מערכת פריוריטי בחברת הבת פלסטוקיט. במסגרת הפרויקט הטמיעה מידעטק את המערכת בכל תהליכי העבודה בחברה, כולל עולמות הרכש, הייצור, ניהול המלאי, כספים, ניהול פרויקטים, בקרות איכות, שירות, תחזוקה ותמחיר. בנוסף, הוטמע מודול WMS  לניהול המלאי והמחסנים בחברה, כולל אפליקציה מתאימה למסופונים, המאפשרת עבודה מעל המערכת. כחלק מההטמעה אף שולבו מודולים מיוחדים שפותחו על ידי מידעטק בצורה אינטגרטיבית למערכת הפריוריטי, וביניהם מודולים לניהול הבטחת האיכות, נסיעות לחו"ל, ניהול עדכוני מהדורות ועוד. פיתוח כלים אלה כלל מגוון ממשקים למערכות חיצוניות, כגון מערכת ה-MES, המשמשת למעקב ותיעוד רצפת הייצור, ואפליקציה לבניית מערכת שעות וניהול משימות ללמידה. הטמעת המודולים הללו מספקת לריאון יכולות בקרה והדמיה. המערכת שהוטמעה בחברת ריאון משרתת יותר מ-100 משתמשים בחברה: מנהלים, עובדי מטה, אנשי IT, בעלי תפקידי ייצור, מבקרי איכות ועוד. שקד הלוי, מנמ"ר ריאון, אמר כי "פרויקט החלפת מערכות המחשוב הינו תוצר של בחינת מערכות החברה והתאמתן לשיטות העבודה החדשות בריאון. בשני אתרי הייצור של החברה מתבצעים סוגי פעילות מגוונים שצריכים להיתמך תחת מערכת אחת, גמישה, ובאמצעות אנשי מקצוע זמינים". לדבריו, "הצורך הגובר לספק מענה מהיר, דינמי ואיכותי לכל שינוי תפעולי שנדרש לבצע, הביא אותנו להבנה כי פריוריטי היא המתאימה ביותר עבורנו. לאורך הפרויקט שמרנו על הרציפות העסקית. נרחיב את המערכת לאזורים נוספים בארגון." חנה שראל, מנכ"לית מידעטק, הוסיפה כי "היישום היה מאתגר וכלל בין היתר מגוון רחב של מודולים שפיתחנו, שנתנו מענה רחב לצרכי הלקוח, וזאת בלא צורך בהתאמות ייחודיות. כיום מספקת המערכת פתרון גמיש ומותאם לתהליכי העבודה של החברה, מה שמאפשר לה להמשיך ולצמוח בעולמות התוכן בהם היא פועלת. הפרויקט עמד בדרישות, בלוח הזמנים ובתקציב".

הצעת החוק המבקשת להסמיך את השב"כ לבצע איכונים למכשירים ניידים, על מנת לסייע למשרד הבריאות בחקירות אפידמיולוגיות, אושרה אמש (ב') בכנסת. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית, כשלמרות ויכוחים והסתייגויות - בהצעה תמכו 48 לעומת 23 שהתנגדו לה. תוקף החוק עד ל-20 בינואר 2021. על פי הצעת החוק, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החלופי בני גנץ יביאו לממשלה הצעה להסמכת השב"כ למהלך לתקופה שלא תעלה על 21 יום בכל פעם. לאחר אישור הממשלה, תועבר ההחלטה לוועדת החוץ והביטחון. ההסמכה לכשתאושר תאפשר בחוק למשרד הבריאות להעביר לשב"כ בקשה לקבלת סיוע, ובלבד שמספר החולים החדשים, ביום הנתון או בזה שקדם לו, היה גבוה מ-200 איש. בנוסף, במסגרת הצעת החוק, יחוייב משרד הבריאות להשיק גם את המגן 2 - האפליקציה לאיתור מגע עם חולים - תוך שבוע מיום פרסום החוק, להפיץ אותה ולקדם את השימוש בה בקרב הציבור הרחב. עוד נקבע בהצעת החוק כי אדם שקיבל הודעה על כך שהיה במגע קרוב עם חולה, ומחויב בבידוד, יהיה רשאי לפנות למשרד הבריאות בבקשה לבחינה חוזרת של הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההודעה. נקבע כי המשרד מחויב להשיב להשגות אלו באופן מנומק ובהקדם האפשרי, ולא יאוחר מיממה לאחר הגשתה. [caption id="attachment_317980" align="alignnone" width="600"] יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת[/caption] יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צבי האוזר, הציג את ההצעה ואמר: "הסדר הקבע, שונה מאותם הסדרים זמניים קודמים, הוא מרוסן הרבה יותר והוא מידתי. כלי השב"כ איננו כלי שאמור לעמוד לרשות רשות מבצעת בלחימה או במאבקה בהתפרצות של מגפה. לכן כדי להפעילו צריכה להיות החלטת ממשלה בדבר, ההחלטה הזאת היא החלטה מוגבלת ל-21 יום. היא צריכה להסתמך על המלצות של צוות שרים ייעודי, שתחום בבקיאותו והתמחותו בנושא של הקורונה". האוזר - שאמר בדיונים קודמים כי עדיף השימוש באפליקציה אזרחית, דוגמת המגן - הרחיב כי "הוספנו מעטפת של ביקורת פרלמנטרית הדוקה, שכן הכנסת וועדת החוץ והביטחון, הלכה למעשה בכל רגע נתון, יכולה כמעט להיכנס ובעצם לא לאשר את אותה החלטת הממשלה או לקצוב אותה בזמן אחר. אנחנו הוספנו מנגנון אובייקטיבי נוסף. זאת אומרת, לא רק התרשמותה, נגדיר את זה, הסובייקטיבית של הרשות המבצעת שצריך לעשות שימוש, אלא הוספנו מנגנון אובייקטיבי ברור לציבור, מעין ניצרה נוספת שאומרת; 200 חולים חדשים ביום". עבר בקריאה ראשונה: שירות חיוני יוכל להינתן גם מרחוק במצב חירום בתוך כך, הכנסת אישרה אתמול בקריאה ראשונה כי במצב חירום, שירות חיוני יוכל להינתן גם מרחוק. בהצעת החוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה), התש"ף-2020 תמכו 9 חברי כנסת ולא היו לה מתנגדים.  החוק מציע  להסמיך את הגורם הממונה לקבוע כי בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל התפרצות נגיף הקורונה, שירות חיוני שנועד להבטיח את ביטחונו התעסוקתי, הכלכלי או הסוציאלי של אדם, הניתן בידי גוף ציבורי, שהדין הקיים אינו מאפשר את מתן השירות מרחוק – יינתן כשירות מרחוק. עוד הוצע לעגן כהוראת שעה את ההסדר שנקבע בתקנות שעות חירום ביחס להסכמת הלקוח לחוזה כרטיסי חיוב בחתימתו, וכן הוצע להקנות לוועדה מועדות הכנסת את הסמכות, הנתונה כיום בידי ועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות לעניין ביצוע אימות זהות באמצעות אמצעי זיהוי ביומטריים.