גם אם לא בצורה פומבית, מסתבר שאפל (Apple) מודעת לקיומה של בעיה רצינית במכשירי iPhone ו-iPad שמשפיעים בעיקר על מכשירי הפרימיום שלה iPhone 11 Pro ו-iPhone 11 Pro Max. לפי ידיעה שפורסמה לראשונה ב-Macrumors, מספר גדול של בעלי iPhone מדווחים באתרים טכנולוגיים וברשתות החברתיות על  פגם במסך המכשיר שלהם, המתרחש גם כתוצאה מפעולות שונות, או במצב קבוע. יש כאלה שהתופעה החלה להופיע במכשירם לאחר העדכון האחרון של מערכת ההפעלה, ואחרים שפנו לאפל, והחברה ראתה בכך תקלת חומרה שדרשה החלפת מסך. התקלה מתבטאת במין גוון ירקרק ש"מרוח" על המסך כולו, שמתרחשת במצבים שונים: אם בתאורה נמוכה, או לשניות בודדות בפתיחת המכשיר, ואצל אחרים באופן קבוע. לפי

כמו מתחרותיה Webex של סיסקו (Teams ,(Cisco של מיקרוסופט (Microsoft) ו-Google Meet, גם זום (Zoom) חוותה עדנה בימי הקורונה בשל עבודת עובדי הארגונים מהבית מרחוק. שירותי שיחת הוועידה בווידיאו הפכו למיינסטרים בימי המגיפה – אך גם חיוניים. לכן, אנליסטים מעריכים כי השאלה אינה האם זום תירכש, אלא מי תהיה הרוכשת. כאשר מגיפת הקורונה פגעה במרבית העולם, הובילה ערים שלמות לבידוד וכפתה סגירה של ארגונים, בתי ספר ומוסדות אקדמיים – זום התגלתה כאחד הכלים המובילים שמאפשרים לשמור על עסקים בחיים, לקיים שגרת לימודים, לערוך מסיבות ימי הולדת וירטואליות, אימוני כושר קבוצתיים ועוד. מנגד, היא "חטפה" על הראש, ובצדק, בשל בעיות אבטחת מידע והגנת הפרטיות. למרות הביקורת, האנליסטים צופים כי זום תמשיך להיות פופולרית אף יותר בעתיד בקרב לקוחות משלמים, גם לאחר תום משבר הקורונה. שווי השוק של זום עומד כיום על כ-60 מיליארד דולרים, יותר מפי שניים מהשווי שלה בטרם פרוץ המגיפה, אז הוא עמד על 25 מיליארד. בשבוע שעבר זום הציגה צמיחה בהכנסות ברבעון הראשון של שנתה הכספית 2021 בשיעור של 169% וגידול בהיקף לקוחות חדשים בשיעור של 354%. האנליסטים מעריכים כי הרוכשת של זום תהיה אחת משלוש: אמזון (Amazon), אורקל (Oracle) או יבמ (IBM). זום, אומרים האנליסטים, היא חברת תשתיות. AWS היא זו שהגדירה את תחום תשתיות הענן ושולטת בה בלא מצרים בעשור האחרון. כך, הם מעריכים, זום תיתן ל-AWS כלי רב עוצמה להתחרות מול יריבותיה בתחום, והראשונה שבהם – מיקרוסופט. לארי אליסון ואורקל, החברה שייסד, נכנסו לענן באיחור, ומאז מנסים לזנב בספקיות המובילות בענן. "עם החבילה האדירה של אפליקציות SaaS של אורקל, המיזוג בין השתיים עשוי ליצור כמה קשרים ייחודיים למערך היכולות הצומח של זום במהירות, ולתת לה נוכחות בכל פינה בעולם", נכתב, "אליסון הוא אחד הבכירים היחידים בתעשייה המסוגל לדמיין את מלוא הפוטנציאל של תופעת זום טוב יותר מכל אחד אחר, והוא תמיד אוהב להיות במצב של מתקפה ולא מגננה". כך, זום יכולה להיות גורם מבדל בין אורקל לשאר ספקיות הענן. יבמ, המועמדת השלישית לרכישת זום, עדיין נמצאת בשלבים האחרונים של עיכול הרכישה של רד האט (Red Hat) תמורת 34 מיליארד דולרים. לא בטוח, ציינו האנליסטים, כי "יש לה כוח" לעוד רכישת ענק. מנגד, ארווינד קרישנה, המנכ"ל החדש של הענק הכחול, נתפס בקרב האנליסטים כגאון היי-טק, "ובלא ספק יכול להנפיק כמה תרחישים שבהם זום תעזור לקדם את יוזמות הליבה האסטרטגיות של יבמ". בנוסף, ציינו, פלטפורמה כזום תסייע ליבמ למצב את עצמה כמובילה דיגיטלית וחדשנית, וכך תסייע לה להיפרד ממיצובה כספקית טכנולוגיות מורשת – אמינות אך מיושנות. סיכם אחד האנליסטים: תירכש, או תמשיך לצמוח במהירות - זום כבר עשתה את הבום שלה.

הממשלה אישרה אתמול (א') את הקמתו של משרד חדש - משרד הדיגיטל הלאומי, שבראשו יעמוד השר דוד אמסלם. תחת המשרד יפעלו רשות התקשוב, שתועבר אליו ממשרד ראש הממשלה, ומטה ישראל דיגיטלית, שהיה עד כה במשרד לשוויון חברתי. מערך הסייבר הלאומי, שגם הוא היה מתוכנן להיות חלק מהמשרד החדש, לא יועבר אליו לפי שעה, ויישאר באחריות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שיזם והקים את המערך. כמו כן, השר אמסלם יהיה אחראי על רשות החברות הממשלתיות, שהייתה עד כה תחת משרד האוצר, וישמש כשר המקשר בין הממשלה לכנסת. כמנכ"ל המשרד מינה אמסלם את אשר ביטון, שהיה בעבר מנהל אגף תכנון והנדסת ספקטרום במשרד התקשורת, ובשנים האחרונות שימש כממלא מקום יו"ר מועצת שידורי הכבלים והלוויין. עד כמה יינתן חופש פעולה לשני הגופים? הקמת משרד הדיגיטל הלאומי היא מילוי של חלק מהצורך לתת תפקידים וסמכויות לחברי הממשלה החדשה, שמונה 36 שרים. גורמים המקורבים לנושא אומרים כי עקרונית, מדובר בצעד חיובי, וכי יש חשיבות לכך שהממשלה ממנה שר ומכריזה על משרד שיעסוק בנושא הזה. אולם, אותם גורמים מציינים שיש סימן שאלה גדול לגבי התוכן שיוכנס למשרד ועד כמה יינתן חופש פעולה לשני המיזמים הטכנולוגיים שנמצאים תחת אחריותו. מטה ישראל דיגיטלית פועל על מנת למנף את החדשנות הישראלית לטובת הכלכלה והצמיחה של המשק. המטה מקדם מיזמים בתחומים כגון חינוך, בריאות ורווחה - דיגיטליים כולם. מנהלת ישראל דיגיטלית, שי-לי שפיגלמן, פרשה מהמטה והיא תמונה למנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, בראשות השר יזהר שי. רשות התקשוב הממשלתי מרכזת את פעילות המחשוב במשרדי הממשלה, לטובת שיפור השירותים הניתנים לאזרח אונליין. זאת, במטרה להקל על הביורוקרטיה ולמנוע עד כמה שניתן מאזרחים את הצורך להגיע למשרדים הפיזיים. הרשות נכללה בשנים האחרונות כמה פעמים בדו"חות של מבקר המדינה, שהצביע בין היתר על הגברת הצורך בשיתוף פעולה בינה לבין משרד האוצר. בראש הרשות עומד שחר ברכה, שהחליף את יאיר פראנק, שפרש זמן קצר לפני שהממשלה נפלה לפני כשנה וחצי. בגלל שלושת סבבי הבחירות שהיו מאז לא פורסם המכרז למנהל קבוע לרשות התקשוב, וברכה מכהן כממלא מקום, אבל ההערכה היא שכאשר יצא המכרז, רוב הסיכויים שהוא ייבחר לתפקיד, במיוחד לאחר הפעילות המוצלחת של הרשות תחתיו בתקופת הקורונה. השר אמסלם, חבר הליכוד, מגיע לתפקיד שר הדיגיטל הלאומי לאחר שכיהן עד כה כשר התקשורת בממשלת המעבר. שר התקשורת החדש הוא יועז הנדל מכחול לבן.

חייהן של חברות היי-טק רצופים עליות ומורדות. במקרים מסוימים שווי החברה מוכפל, משולש, ויותר, תוך זמן קצר יחסית. במקרים אחרים חברה שסומנה כהבטחה גדולה נקלעת לקשיים, ונאלצת לגייס לפי שווי המהווה שבריר משוויה הקודם. הסכמי השקעה קובעים לא פעם מנגנונים מורכבים, שמטרתם להגן על השקעתו של מי שהשקיע בשיא. אולם הפעם נעסוק בקביעת השווי שלפיו מבוצע גיוס במצוקה. באחרונה דן בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת רות רונן) בהליכים שנקט מייסד חברת אונבו ומנהלה לשעבר, יובל מימון, נגד החברה ובעלי מניותיה בעניין (ת"א 44736-03-19 מימון נ' אונבו טכנולוגיות מזון בע"מ ואח') בעקבות גיוס פנימי שביקשו האחרונים לקיים, לפי שווי חברה של 700,000 דולר, כדי לגייס סכום של 500,000 דולר – לתשלום חובות דוחקים. בסוף 2016 גייסה החברה ארבעה מיליון דולר, לפי שווי של 40 מיליון דולר. באותה עת ייחסו ספרי החברה שווי של 36 מיליון דולר לפטנט שהמציא מימון ושהועבר לחברה. מימון טען גם שבאוגוסט 2018 קבע דירקטוריון החברה כי שווי החברה עומד, לכל הפחות, על 60 מיליון דולר. מימון הוסיף וטען כי אינו מתנגד לקיום גיוס, ובלבד שייעשה לפי שווי חברה שאינו נופל משווי הפטנט בספרי החברה (36 מיליון דולר). לטענתו, ביצוע הגיוס לפי הערך המוצע ידלל את אחזקותיו ב-98.5%, דבר אשר בו חפצים יתר המייסדים (המשקיע בחברה הודיע כי לא ישתתף בגיוס הנוכחי). המייסדים האחרים, מצדם, טענו כי שווי הפטנט, כפי שנרשם בשעתו בספרי החברה, הוא חסר משמעות כיום, ודאי נוכח הישגיה הדלים של החברה מאז (מכירות של מאות אלפי דולרים). הם הוסיפו וטענו כי לאחרונה ניסו לגייס כספים ממשקיעים חיצוניים, לפי שווי חברה של 1.2 מיליון דולר ומיליון דולר, ונכשלו – כך שהשווי הנוכחי, שנקבע בתום לב, הוא ריאלי (לשיטתם, גיוס זה ידלל את המימון "רק" בכ-25%, ולא כפי שנטען על ידו). בית המשפט קבע כי, ככלל, החלטה המתקבלת בחברה באשר לגיוס השקעה היא החלטה הקשורה בניהולה הפנימי, ונתונה לשיקול דעתם העסקי של מוסדות החברה, ובית-המשפט לא יתערב בשיקול-דעתם כל עוד נהגו בתום-לב ולטובת החברה. עם זאת, קבע בית המשפט, כי כלל שיקול-הדעת העסקי אינו חל כשמקבל ההחלטה הוא גם בעל אינטרס אישי, וכך גם כאשר המדובר בגיוס הון, כאשר למקבלי ההחלטה עניין אישי בהשלכות הגיוס על אחזקותיהם. בית המשפט הסתמך על פסק דין ברקאי (ע"א 667/76 ל. גליקמן נ' א.מ. ברקאי חברה להשקעות בע"מ), וקבע כי בית המשפט יבחן הן את הצורך בגיוס, הן את החלופות לגיוס, והן את השווי שנקבע לגיוס – כאשר הגיוס נעשה לפי שווי הנופל משוויה הריאלי של החברה עלול גיוס זה לעלות כדי הפרת אמונים, שכן יעניק יתרון בלתי הוגן לבעלי המניות המשתתפים, על חשבונם של מי שאינם משתתפים. לגופו של ענין קבע בית המשפט כי, הגם שאין מחלוקת שהחברה זקוקה לכסף, על המייסדים האחרים להראות ששווי הגיוס הוא ריאלי ואינו מקפח - נוכח עניינם האישי בקביעת השווי. על בסיס קביעות אלה (כמו גם על בסיס היריבות "ההיסטורית" שברקע הגיוס) קבע בית המשפט כי המייסדים האחרים לא הציגו ביסוס של ממש לקביעת שווי הגיוס – הגם שיש ראיות מספקות למצבה של החברה: לא הוצגה הערכת שווי מקצועית ולא הובא כל נתון חיצוני לתמיכה. מנגד, ציין בית המשפט, אין להתעלם משווי הפטנט בספרי החברה, כמו גם מטענת מימון, שלא נסתרה, שהמייסדים האחרים סרבו לא מכבר למכור את מניותיהם בחברה לפי שווי כפול מהשווי הנוכחי. בהתחשב במצב החברה ובצורך בגיוס, קבע בית המשפט כי יש להתיר את קיום הגיוס, אך להותיר את קביעת השווי לשלב מאוחר יותר, על בסיס נתונים מקצועיים ואובייקטיביים. לחילופין, הציע בית המשפט שהגיוס ייעשה כהלוואה או כגיוס ממשקיע חיצוני (שאינו מושפע מניגודי העניינים). לסיכום, גם תוך כדי נסיעה ברכבת ההרים הקרויה סטארט-אפ, וגם בנקודות השפל, נדרשים הדירקטורים ובעלי המניות לפעול בתום לב, לנטרל ניגודי עניינים ולקבל החלטות שיעמדו בביקורת שיפוטית. נקיטת מהלכים דרסטיים וחד צדדים עלולה להביא, במוקדם או במאוחר, לתגובת נגד שתאיין את מטרתם של מהלכים אלה.  הכותב הוא שותף במחלקה הבינלאומית של משרד ליפא מאיר ושות' וראש תחום ההיי־טק במשרד

אפילו ג'ף בזוס - האדם העשיר בעולם, ומי שצבע עורו רחוק מלהיות כהה - נרתם למחאת "חיי השחורים חשובים" (Black Lives Matter). ולא רק, אלא שהבוס של אמזון גם מרד באקסיומה "הלקוח תמיד צודק" במהלך האחרון שלו. חלפו כבר שבועיים מאז שג'ורג' פלויד נחנק למוות על ידי שוטר במיניאפוליס, ארה"ב, במשך שמונה דקות ו-46 שניות, באירוע שתועד, שודר לציבור והצית מחאת המונים ברחבי המדינה, ואף כזו המתפשטת לכל העולם. המוחים מהדהדים את הסיסמה "חיי השחורים חשובים" וסוחפים איתם עוד ועוד פעילים ותומכים, כמו גם תורמים נדיבים למען שוויון זכויות ויחס שלטוני הוגן למוחלשים בכלל, ובפרט לקהילה השחורה. בזוס - שהונו האישי מוערך נכון להיום בכמעט 150 מיליארד דולרים על פי פורבס - התגייס אף הוא למחאה העצומה. הבוס של ענקית הקמעונאות אונליין, כמו גם בכירים אחרים באמזון, הודיעו כי הם תומכים בתנועת 'Black Lives Matter' בעקבות מותו של פלויד. ולא מדובר רק במילים - ב-3 ביוני בישרה החברה כי היא תתרום 10 מיליון דולר לארגונים העוסקים בקידום צדק ושוויון. בפוסט שהעלה לחשבון האינסטגרם שלו ב-30 במאי כתב בזוס: "לכאב ולטראומה הרגשית הנגרמים מהגזענות והאלימות שאנו עדים להן כלפיי הקהילה השחורה יש השפעה ארוכת טווח". [caption id="attachment_316887" align="alignnone" width="600"] חיי השחורים נחשבים - סיסמת המחאה בארצות הברית. מקור: BigStock[/caption] הלקוח ממש לא צודק אלא שבזוס הלך השבוע צעד נוסף ואמש הביע את הסולידריות שלו ושל אמזון עם המחאה באופן שכנראה הפתיע לא מעטים. ההתבטאות של מנכ"ל אמזון הגיעה אחרי שלקוח זועם שלח אליו מייל, ובו הודיע כי ביטל את הזמנתו לאחר שגילה שבזוס תומך בתנועת המחאה העממית הגואה עקב פרשיית ג'ורג' פלויד. בזוס, לא רק שלא שתק לדבריו הגזעניים של דייב, אלא שהמיליארדר עשה צילום מסך של המכתב ושיתף אותו באינסטגרם.   View this post on Instagram   There have been a number of sickening but not surprising responses in my inbox since my last post. This sort of hate shouldn’t be allowed to hide in the shadows. It’s important to make it visible. This is just one example of the problem. And, Dave, you’re the kind of customer I’m happy to lose. A post shared by Jeff Bezos (@jeffbezos) on Jun 7, 2020 at 3:50pm PDT זעמו של הלקוח, המכונה 'דייב', כמו גם זעמם של לבנים גזענים אחרים, התלקח בגלל הבאנר 'Black Lives Matter' שפורסם באתר אמזון. בהודעת הדוא"ל לבזוס כתב הלקוח כנושא: 'All Lives Matter', וקבע כי עמדתה של אמזון כלפי תנועת המחאה "מטרידה". על אלו השיב לו בזוס: "'חיי השחורים חשובים' לא אומר שחיים אחרים אינם חשובים. 'חיי השחורים חשובים' מדבר על גזענות והסיכון הבלתי-מידתי שבפניו עומדים אנשים שחורים במערכת אכיפת החוק והצדק שלנו". הלקוח ציין בין היתר במייל שלו: "ברור שאתה לא אידיוט, אחרת לא הייתה לך את ההצלחה הכספית שלך", אך למרות זאת האשים את בזוס "בתמיכה בכ***ם חסרי ערך", וציין שהוא ואחרים עוד יראו את רווחיה של אמזון צונחים. בזוס ציין בפרסום שלו כי: "היו מספר תגובות מחליאות אך לא מפתיעות בתיבת הדואר הנכנס שלי מאז

קורנינג היא חברה שמוכרת לרבים בזכות הצלחות המיוחדות שלה, שנחשבות למותג, ובזכות מוזיאון הזכוכית שלה בניו-יורק. מה הקשר בין צלחות לפתרונות תקשורת דור 5? על כך הסביר ניסים אטיאס, המשמש כמנכ"ל קורנינג ישראל מאז 2009. הוא התראיין לפודקאסט אנשים ומחשבים, במסגרת סידרת תוכניות על דור 5 - נושא שנמצא על סדר היום בישראל, על רקע מכרז התדרים של משרד התקשורת. את הפודקאסט ערך רון קסלר מנהל המדיה של אנשים ומחשבים. בראיון מספר אטיאס שמרכז הפיתוח של קורנינג הוקם בעקבות רכישת מובייל אקסס הישראלית על ידה ב-2009, והוא אמון על פיתוח טכנולוגיות חדשניות לפתרונות סלולריים לדורות הרביעי והחמישי. המוצרים הבולטים של החברה, שהסניף בישראל שותף לפיתוחם, מאפשרים מענה לכיסוי אלחוטי וקישוריות סלולרית, שמיושמים בעיקר במקומות הומי אדם, כמו אצטדיונים, בתי חולים ומבני ציבור. מרכז הפיתוח הישראלי של קורנינג פועל בקריית שדה התעופה ומעסיק 100 עובדים, בעיקר מהנדסים. קצת לפני משבר הקורונה, החברה הכריזה על תוכנית לאיתור השקעות חדשות בישראל, כדי לחזק את הקשר עם חברות סטארט-אפ מקומיות, כולל אופציות לרכישות ושיתופי פעולה. לאור המשבר, הפעילות הזו נדחתה, והיא צפויה להתחדש בהמשך השנה. ככלל, החברה מעסיקה 50 אלף עובדים, נסחרת בבורסה של ניו-יורק לפי שווי של 20 מיליארד דולר ומחזור ההכנסות המדווח האחרון שלה עמד על 12 מיליארד. אטיאס הוא מוותיקי ענף התקשורת בישראל, ובפרט בתחום הסלולר, ומעיד על עצמו שהיה העובד מספר 2 בסלקום כאשר היא הוקמה. את שירותו הצבאי הוא עשה ביחידה 8200. התמחות בתחומים שונים "קורנינג מתמחה מזה 165 שנים במדעי החומרים והזכוכית, והמומחיות שלה הייתה תמיד בתחומים שונים עם יכולות ייצור והנדסה נרחבות, בפיתוח מוצרים שמשפרים את חייהם של אנשים", אמר אטיאס בראיון. היא חתומה על כמה המצאות בולטות: זכוכית הפיירקס הראשונה, הסיב האופטי והסיליקון הראשון לתעשיית הרכב. כמו כל חברה בסדר הגודל שלה, היא משקיעה הרבה מאוד משאבים במו"פ. לכן, תחומי העיסוק שלה מגוונים - החל מתקשורת אופטית, עבור במוצרי אלקטרוניקה ניידים ופתרונות לאוטו טק, וכלה במוצרי הזכוכית העמידים שלה, ובפתרונות לעולמות הסיבים האופטיים והסלולר, לרבות הדור החמישי. לדברי אטיאס, "קורנינג רוצה להחדיר את הסיבים האופטיים לכל בית. כיום, התקשורת המגיעה לבתים מבוססת ברובה על נחושת, אבל מאחר שקיבולת הנתונים בעידן הדיגיטל והניידים עולה בקצב מהיר ביותר, חייבים לשלב סיבים אופטיים גם בבתים. החברה משקיעה הרבה מאוד משאבים כדי לענות על הדרישה ההולכת וגוברת בכל העולם". כמו מומחים אחרים בשוק, אטיאס מציין את העובדה שהדור החמישי עתיד לתת מענה לצורך בזמני תגובה מהירים יותר. "זמן התגובה בתקשורת מבוססת דור 5 הוא כמעט פי 10 מהזמן שאנחנו רגילים לו", אמר. הוא הדגיש שהיתרון של דור 5 הוא לא רק בהאצת מהירות ההורדה וההעלאה של קבצים, אלא הוא גם פוטנציאל לפיתוח פתרונות טלה רפואה חדשים ומהירים יותר - תחום שהקורונה המחישה את החשיבות שלו. "הדור החמישי מאפשר ניתוחים מורכבים טרנס אטלנטיים. תקשורת מהירה מבוססת דור 5 היא תנאי בסיסי לתהליכים מורכבים ורגישים בניתוחים כאלה". צורך נוסף שהתעורר במשבר הקורונה ושהפתרון לו נמצא בדור החמישי הוא, לדברי אטיאס, שליטה בפסי ייצור וניהול תחזוקה מרחוק. "הצורך בזה בא לידי ביטוי בזמן הנוכחי של הקורונה, כשאין אפשרות לטוס ולהגיע פיזית לקווי ייצור. הפעלת רובוטים מרחוק, בהתבסס על דור 5, חוסכת את הצורך לשלוח אנשי צוות שלא יכולים להגיע למפעלים". כיצד קורנינג מתחברת לתחום הדור החמישי? "כדי שהתקשורת תגיע לכל חדר בבית, במשרד או במפעל, אנחנו מייצרים אנטנות חכמות ואתרים זעירים. לצורך זה אף הכרזנו על שיתופי פעולה בתחום השבבים עם אינטל וקוואלקום". ישראל מפגרת אחרי העולם בכניסה לדור 5 ומכרז התדרים של משרד התקשורת ייצא כנראה רק בחודש הבא. האם קורנינג ערוכה לתת מענה כאשר המכרז יסתיים? "הפתרונות שלנו משולבים אצל כל היצרניות, באמצעות נציגים של החברה שפועלים בארץ, ולא קשורים ישירות למרכז הפיתוח. בתחום של דור 5, יש לנו שיתופי פעולה עם היצרנים המובילים בארצות הברית, וגם בארץ אנחנו עושים ניסויים. אני מעריך שכשהמפעילים הראשונים יתחילו לפעול בישראל, נהיה מוכנים עם כל הפתרונות".  

המיליארדר אילון מאסק, מנכ"ל חברת SpaceX - ששילחה לאחרונה בהצלחה חללית מאוישת פרטית ראשונה מסוגה לחלל - שוב עושה כותרות, והפעם עם סדרת ציוצים זועמים שפרסם ביום ה' האחרון. הציוצים הופנו כלפי הענקית אמזון ומנכ"לה, ג'ף בזוס. בציוציו כינה מאסק את אמזון 'מונופול' וטען שיש לפרק את החברה. "זה לא שפוי", צייץ מאסק, בתוך שהוא מתייג את בזוס בטוויטר. לאחר מכן המשיך היזם הייחודי וכתב: "זמן לפרק את אמזון. מונופולים הם דבר שגוי!" This is insane @JeffBezos — Elon Musk (@elonmusk) June 4, 2020 אבל מה הצית כך את כעסו של מאסק? הכל התחיל כשהסופר והכתב לשעבר של הניו יורק טיימס, אלכס ברנסון, הביע באמצעות טוויטר את מורת רוחו מאמזון שלדבריו סירבה למכור את ספרו החדש שכותרתו  המסורבלת-משהו היא "אמיתות לא מדווחות על COVID-19 ועל הסגר: חלק 1: מבוא ומניין המתים והערכות". הספר הביקורתי החדש של ברנסון מתייחס, כפי שניתן להבין משמו, להסגר בימי הקורונה ולהתנהלותה של ממשלת ארה"ב שנועדה, לפחות לכאורה גם אם לא לדברי הסופר, לעצור את התפשטותה. אלא שברנסון התבשר על ידי אמזון כי ענקית המסחר האלקטרוני לא תמכור את ספרו, מכיוון שהוא: "לא עומד בהנחיות שלנו. כתוצאה מכך אנחנו לא מציעים את הספר שלך למכירה". ברנסון הביע את אכזבתו הניכרת מכך שאמזון לא הסכימה למכור את ספרו, וגרס שההחלטה היא פשוט צנזורה. הציוץ הראשון שפירסם מאסק הגיע בתגובה לדבריו אלו של ברנסון. לפי דיווח ב-Mercury News הלחצים מהציבור, וכנראה גם מטעם מאסק, גרמו לאמזון לבסוף לשנות את החלטתה זו, ואף להסביר שהיא נבעה מ"טעות" טכנית בכלל. החברה הודיעה לסופר כי הספר ישווק דרכה גם בגרסה הדיגיטלית וגם במתכונת המודפסת. ברנסון בטוח שהפיכת ההחלטה על פיה נזקפת לזכותו של מאסק וצייץ: "תודה ל-elonmusk@ ולכל מי שעזר". דובר אמזון התעקש עם זאת כי למאסק אין קשר לשינוי בגישה. מריחואנה - מאסק תומך? מעניין לציין כי בעבר זכה ברנסון בביקורת על הוצאת ספר עתיר הטעיות על הסכנות, לכאורה, שבשימוש במריחואנה. "ספרו לילדיכם: את האמת על מריחואנה, מחלות נפשיות ואלימות" שיצא ב-2019 עורר מחלוקת, והרוויח גינויים מטעם רבים בקהילות המדעיות והרפואיות. השימוש במריחואנה הפך לעניין שמאסק דווקא תומך בו באופן ציבורי. בסוף השבוע האחרון, מאסק צייץ כי "בטח זה יגרום לי צרות, אבל אני מרגיש שאני חייב להגיד את זה", והוסיף ציוץ: "מכירת מריחואנה הפכה מפשע חמור לעסק חיוני (פתוח במהלך המגיפה) בחלקים רבים באמריקה, ובכל זאת עדיין רבים יושבים בכלא. זה לא הגיוני, ולא צודק". לפיכך, לא ברור מה יודע מאסק על תוכן הספר החדש ומדוע החליט לקבל את גרסתו של ברנסון שבזוס צינזר אותו. כדאי עם זאת לציין כי בבעלותו של בזוס נמצאת חברת חלל שהיא מתחרה של SpaceX, בשם בלו אוריג'ין.

פורמולה מערכות רכשה 70% ממניות לירם תוכנות פיננסיות, באמצעות החברה הבת מיכפל מיקרו מחשבים - כך הודיעה החברה היום (ב'). היקף העסקה לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו ב-30 מיליון שקלים. לירם נוסדה ב-1985 על ידי רמי ליבנת, הבעלים והמנכ"ל של החברה. היא מתמחה מאז היווסדה בפיתוח מערכות ניהול פיננסיות ייעודיות למשרדי מייצגים, דוגמת רואי חשבון, יועצי מס, מנהלי חשבונות, חשבים ומנהלי כספים בחברות. הפתרונות שלה כוללים, בין היתר, מערכות לעריכת והפקת דו"חות כספיים והצהרות הון, חישובי פחת וניהול הרכוש הקבוע (תחת המותג הוותיק רם ניהול), פתרונות להפקת מסמכים חשבונאיים ופתרון הנהלת חשבונות כפולה וחד צידית. פורמולה מסרה כי "רכישה זו מהווה מהלך נוסף להרחבת פעילותה של החברה בניהול מערכות פיננסיות ייעודיות - תחום שבו היא פועלת באמצעות קבוצת מיכפל". מיכפל מתמחה במתן פתרונות משולבים בתחום מערכות שכר ונוכחות עובדים, לרבות מתן שירותי תפעול פנסיוני. בחודשים האחרונים השלימה לירם את השקתה של הפלטפורמה רמפלוס 360, המהווה מערכת מודולרית בסביבת עבודה אחת - מקומית או בענן - של פתרונות החברה. בלירם אומרים כי המערכת הוכיחה את יעילותה בזמן משבר הקורונה: היא אפשרה למייצגים ולמנהלים להתנהל בסביבה המאתגרת ולספק שירות חיוני ללקוחותיהם גם בזמן הסגר, תוך הבטחת ייעול תהליכי עבודה, חיסכון בזמן ומניעת טעויות. ליבנת אמר כי "אני מאמין מאוד ביכולותיה של פורמולה, המשלבת ניהול עסקי יציב לצד אסטרטגיית צמיחה מוכחת לאורך שנים. פורמולה תפתח לנו אפשרויות להתרחבות במגוון רחב של נושאים בתחום הניהול המשרדי, תוך העמקת הקשר עם לקוחותיה. נמשיך בפעילות בשוק מערכות הניהול הפיננסיות ונאפשר ללקוחות לשפר תהליכי עבודה ולהתייעל בהתאם לצו השעה." משה חיטלמן, מנכ"ל מיכפל, ציין כי "החיבור עם לירם מהווה מכפיל כוח ליכולתנו להמשיך ולספק פתרונות תוכנה עבור לקוחותינו - הכוללים עשרות אלפי משתמשים בכל הארץ ובכל מגזרי המשק. הרכישה יוצרת פלטפורמה מלאה של מוצרים בשילוב ייעוץ מקצועי בנושאי שכר, דיני עבודה ודיני מיסים". לדברי גיא ברנשטיין, מנכ"ל פורמולה, "רכישת לירם מצטרפת לשורה של מהלכים שלנו להגדלת היצע הפתרונות ונתח השוק בענף שירותי השכר ומשאבי אנוש. זהו תחום שבו אנחנו פועלים מאז רכישתה של מיכפל. פעילותה של לירם סינרגטית ומשלימה לפעילות של פורמולה בתחום השכר. הרכישה תביא להעמקת פעילותנו בתחום, לצד הרחבת פעילותה של לירם באמצעות נכסיה של פורמולה ופעילותה העסקית". רכישות קודמות קבוצת פורמולה, שמניותיה נסחרות בבורסות בתל אביב ובניו-יורק, פועלת באמצעות החברות הציבוריות בקבוצה: מטריקס, סאפיינס ומג'יק. בספטמבר 2006, אמבלייז רכשה את השליטה בה בתמורה ל-67 מיליון דולר, לפי שווי של 200 מיליון - 54% יותר משווי השוק של פורמולה באותה עת. בספטמבר 2010 מכרה אמבלייז את השליטה בפורמולה מערכות לקבוצת אסקו הפולנית תמורת כ-139 מיליון דולר. בינואר 2016 קנתה פורמולה, ביחד עם התעשייה האווירית, את TSG IT Advanced Systems - זרוע ה-IT של נס למגזר הביטחוני - תמורת 50 מיליון דולר. זו עוסקת בתחום מערכות שליטה ובקרה, מודיעין, הגנת המולדת וסייבר. בין היתר לקחה TSG חלק בהקמת מערכת השו"ב הצבאית טירת האגם. שנה לאחר מכן, פורמולה רכשה את מלוא הבעלות על מיכפל ושילמה על כך כ-22 מיליון דולר.