עוד יום אחד, ועוד בעיה חדשה צצה במערכת ההפעלה Windows 10 של מיקרוסופט, ועדו פעם זה קשור לעדכון. העדכון האחרון, כך מתברר, היה פעיל במיוחד בתקלות שהוסיף למערכת, שגם כך סובלת מבעיות רבות מנשוא, ואחת מהן מאוד צבעונית, מתברר. אחרי שהתגלה כי במערכות רבות מאוד גרם העדכון האחרון, שידוע בשמו המקצועי KB4512941, לשימוש מוגבר במשאבים של המעבד הראשי במחשבים שמותקנת בהם מערכת ההפעלה, ואחרי שהתגלה שבמחשבים רבים אחרים הוא גרם לבעיות בחיפוש, כעת נחשף גם, שמשתמשים רבים למדי שביצעו לכידת תמונות מסך ממערכת ההפעלה הופתעו לגלות שצבען הכללי הוא כתום - ולא משנה באיזו שיטה הם השתמשו כדי ללכוד את התמונות הללו. כמו בתקלות אחרות שקשורות לעדכון המסוים הזה, הסרתו פותרת את הבעיה, אך הפעם אפשר לנסות לעדכן את מנהל ההתקן של כרטיס התצוגה, עם עדיפות להורדת הקובץ המעודכן ביותר מאתר היצרנית של כרטיס התצוגה - מסוג הפעולות שלא בטוח שכל המשתמשים יודעים לבצע, בלשון המעטה. מכל מקום, זה עזר במקרים רבים, כך שייתכן כי הבעיה אכן נעוצה במנהלי התקנים מיושנים. מיקרוסופט עצמה עוד לא הכירה בתקלה ולא צירפה אותה לרשימת התקלות ידועות שקשורות לעדכון הזה, שבקצב הזה אולי בקרוב נוסיף לצד שמו "הידוע לשמצה".

"כבר כמה שנים אנחנו יודעים שעקב האכילס בעולם הפיתוח הוא פיתוח לא מאובטח. זהו גן העדן החלומי של ההאקרים. אלא שלאיום הזה נוסף פן חדש, והוא הבינה המלאכותית - זו משפרת את יכולות ההאקרים", כך אמר מתי סימן, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של צ'קמרקס. סימן דיבר בכנס הלקוחות השנתי שערכה חברת הסייבר הישראלית. הכנס נערך היום (ג') באולם גומא ברמת השרון, בהשתתפות יותר מ-100 מקצועני אבטחה. לדבריו, "התוכנה נמצאת בכל מקום, וכך ניתן לרוץ אתה על כל מכשיר. השלב הבא הוא בינה מלאכותית בכל מקום - זה העתיד. ישנם מאות סטארט-אפים שמנסים לשנות את העולם באמצעות בינה מלאכותית - בעולמות הרפואה, הבנקאות והאי-קומרס. חברות רבות משתמשות בה על מנת לשפר את מוצריהן ושירותיהן". הוא ציין את גוגל ואמר שהיא עושה עבודה טובה בתחום. "גוגל רוצה שכלל המידע בעולם יהיה בר חיפוש. אלא שיש מידע במוח של האנשים. המענה לזה הוא רובוטים שמראיינים אנשים על המידע שהם יודעים. לכך צריך לפתח רובוט שמדבר בשפת אנוש", אמר. השימוש של האקרים באלגוריתם גנטי סימן דיבר על טכניקה בשם אלגוריתם גנטי, שלומד התנהגות של בעלי חיים. "האלגוריתם, חלק ממשחק מחשב, בדק זן של ציפורים, על מנת להשביח אותן. את הציפורים הטובות ביותר, אלה שעפות למרחק הרב ביותר, הוא העביר לדור הבא. הדבר נעשה בלי שהציפורים ידעו מה מטרת המבדק", אמר. הוא ציין ש-"כמו השבחת הציפורים, כך גם ההאקרים. הם עושים זאת כדי לראות מכמה אנטי וירוסים הווירוס יצליח לחמוק, עד שהם יגיעו לווירוס מעניין, שלא זוהה". "ההאקרים משתמשים באלגוריתם גנטי על מנת למכן את עבודתם ולהשביח את הנוזקות שלהם. כך, בפישינג מקבלים מיילים עם שגיאות כתיב, כי הפצחנים רוצים לסנן את הקורבנות האיכותיים, שיחשפו מידע עליהם. הם רוצים לייעל את תהליך ההתקפה", אמר סימן. עוד הוא דיבר על "מתקפות ממוקדות קורבן איכותי" וציין שלא מדובר בפישינג. "הבעיה היא שמתקפות כאלה לוקחות הרבה מאוד זמן ומאמץ", אמר. "כדי להגיע לקורבן, ההאקרים פועלים בשיטת Whaling. על מנת לקצר תהליכים הם ממכנים אותם, וכך מקצרים את הפרופיילינג ומגדילים את הסיכוי שהקורבן יקליק על המייל המזוהם. לימוד מכונה מאפשר למכן את התהליכים. הניסיון שלנו מלמד שכלים כאלה, המסייעים להאקרים, מגדילים את פוטנציאל ההצלחה שלהם". לדברי סימן, צ'קמרקס "סורקת מאות אלפי פרויקטים והבינה המלאכותית מצביעה, על בסיס הידע המצטבר, על הפרויקטים המסוכנים. מעין אינטואיציה בקופסה". "אנחנו רוצים לעשות מהפכה בתחום אבטחת האפליקציות, בעזרת בינה מלאכותית", סיכם. "אנחנו עושים תעדוף של איומים, אנחנו כל הזמן לומדים מה מעניין את מנהלי האבטחה בארגונים. כמו שיש זיהוי פנים, כך ניתן לזהות פגיעויות - לומדים איך הן נראות, ומחפשים אותן ואת הדומות להן. אנחנו מחילים את השינויים ומשליכים אותם ללקוחות הארגוניים. הבינה המלאכותית נמצאת בכל מקום, ההאקרים מנצלים אותה לצרכיהם - וכך גם אנחנו".

רכישה שנייה השנה של מקדונלד'ס בישראל: ענקית המזון המהיר הודיעה היום (ג') כי קנתה את אפרנטה, שמפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית לניהול שיח מבוסס קול. היקף הרכישה לא פורסם, אולם גורמים בשוק העריכו אותו בעשרות מיליוני שקלים. הטכנולוגיה של אפרנטה מאפשרת אוטומציה מלאה של תהליך לקיחת הזמנה באמצעות דיבור, תוך תמיכה בשפות שונות, מבטאים והזמנות מורכבות במהלך השיח. החברה הנרכשת הוקמה לפני כשנתיים על ידי ד"ר איתמר אראל וד"ר משה לוקס, ומעסיקה 16 עובדים. משרדיה ממוקמים במאונטיין וויו, קליפורניה. על אף שלא חשפה את פרטי העסקה, מקדונלד'ס מסרה כי "היא הניבה החזרים גבוהים לכל המשקיעים והעובדים תוך זמן קצר". ד"ר אראל, המשמש כמנכ"ל אפרנטה, הוא חוקר בינה מלאכותית, שעשה את תאריו באוניברסיטת בן גוריון. הוא שימש כפרופסור להנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטת טנסי מ-2003 עד 2013, ובין 2013 ל-2015 מילא תפקיד פרופסור אורח במעבדת הבינה המלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד. ד"ר אראל חיבר יותר מ-100 מאמרים בתחומים שונים שנוגעים למדעי נתונים, לימוד מכונה ובינה מלאכותית. כמו כן, הוא היה המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של בינטיקס - אחת החברות החלוצות שעסקו בטכנולוגיות למידה עמוקה לשווקים הפיננסיים. ד"ר לוקס הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. מ-2008 ועד 2017 הוא בנה והוביל צוותי בינה מלאכותית ותוכנה להנדסת תוכנה בקבוצת מודיעין המכונות של גוגל. באחרונה הוא הוביל את פרויקט TensorFlow Fold של חברת הענק. ד"ר לוקס עשה תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטה העברית ודוקטורט באוניברסיטת וושינגטון. המשקיעה הגדולה ביותר באפרנטה היא קרן הון-הסיכון הישראלית סטייג' וואן, שמשקיעה ביזמים ישראלים בארץ ובחו"ל, ומתמקדת בשלב מוקדם ובמיזמים בעלי עומק טכנולוגי בעולמות ה-B2B. שאר המשקיעים בחברה הם גופים אמריקניים, הכוללים את הקרנות גריילוק, AME Cloud Ventures, מוראדו ופוינט72.  סרטון שמפרט על הטכנולוגיה של אפרנטה. "פתרון של בעיה מורכבת ביותר" יואב סאמט, שותף מנהל בסטייג' וואן, שהוביל את ההשקעה מטעם הקרן, ציין כי "ניהול שיח עמוק מבוסס קול באמצעות בינה מלאכותית הוא בעיה מורכבת ביותר. לפני יותר משנתיים חיפשנו להשקיע בחברה הנכונה בתחום זה, כי האמנו שפתרון מתקדם בתחום יכול לייעל שווקים עצומים. מדובר בהרבה יותר מאשר פתרונות 'שאלה-תשובה' של סייענים וירטואליים: הצוות של אפרנטה מצליח לאפשר למחשב לנהל שיחה ארוכה, עמוקה ורבת ניואנסים עם בני אדם, בתנאי סביבה קשים, בקול אנושי וברמת איכות שעוברת סף גבוה ביותר של חוויית משתמש. אנשיה הצליחו להקדים את כל ענקי התעשייה". כאמור, לא מדובר ברכישה הראשונה של מק'דונלדס בישראל השנה. בחודש מרץ היא קנתה את הסטארט-אפ הישראלי דיינמיק יילד, בסכום שלא נמסר לפרסום, אך הוערך אז ביותר ממיליארד שקלים. דיינמיק יילד עוסקת בפילוח קהל הצרכנים ומסייעת לאנשי שיווק להתאים להם תכנים בערוצים השונים. היא פיתחה פלטפורמה שמחברת את כל מקורות המידע שיש לארגון על לקוחותיו ומחברת אותם למערכת קבלת החלטות חכמה, מבוססת בינה מלאכותית.

למרות המאמצים שגוגל עושה כדי "לנקות" את חנות האפליקציות שלה - אפליקציות זדוניות של האקרים עדיין מצליחות להסתנן לחנות Play. האחרונה בקבוצה הזאת היא רושעה שמכונה "הג'וקר" – על שמו של באטמן – שנמצאה ב-24 אפליקציות אנדרואיד, שניתן היה להורידן עד ממש לאחרונה. לפני שגוגל הסירה את האפליקציות האלה מהחנות, הורידו אותן המשתמשים 472 אלף פעמים, וייתכן שחלקם עדיין משתמשים בהן ועלולים להיפגע מהן. הווירוס הפוגעני, שהתגלה על ידי חוקר האבטחה אלכסיי קופרינס, נועד לסחוט כסף מקורבנותיו באמצעות רישום לשירותי פרימיום שמתחזה לתהליך רישום פשוט לאפליקציה. הרכיב הזדוני מקליק בלי ידיעת המשתמש על פרסומת בתוך האפליקציה, ומחקה את תהליך הרישום, ולאחר מכן שואב מהודעות ה-SMS את קוד האישור שנשלח למשתמש לצורך אישור התשלום. לדברי קופרינס, הנוזקה עלולה להשפיע על משתמשים ב-37 מדינות – בהן ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה ומדינות באירופה ובאסיה. 24 האפליקציות הזדוניות הן רק אלה שזוהו עד כה, וייתכן שיש עוד. קופרינס ציין, כי "גוגל הסירה את האפליקציות לפני שהודענו להם, כך שסביר להניח שאפליקציות נוספות שמכילות את הנוזקה הזאת לא ישרדו זמן רב תחת העין הפקוחה של ענקית הטכנולוגיה". למי שהתקינו אחת מתוך האפליקציות המוזכרות, כדאי שיבדקו את היסטוריית התשלומים לאחר ההתקנה, וישגיחו על כל פעילות חשודה בחשבון, כמו תשלום על רישום שאינם זוכרים או מזהים. רשימת האפליקציות הזדוניות שכדאי להסיר מיד אם הן מותקנות על הסמארטפון: Advocate Wallpaper, Age Face, Altar Message, Antivirus Security - Security Scan, Beach Camera, Board picture editing, Certain Wallpaper, Climate SMS, Collate Face Scanner, Cute Camera, Dazzle Wallpaper, Declare Message, Display Camera, Great VPN, Humour Camera, Ignite Clean, Leaf Face Scanner, Mini Camera, Print Plant scan, Rapid Face Scanner, Reward Clean, Ruddy SMS, Soby .Camera, Spark Wallpaper

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חיה זנדברג, הרשיעה אתמול (ב') את טריפל סי, את מנכ"ל החברה ובעליה, רמי נחום, ואת סמנכ"לית המכירות לשעבר, חסיה נחום בבלפר, בכך שתיאמו ארבעה מכרזים למכירת שרתים, בין השנים 2010 ל-2012. ארבעת המכרזים נערכו על ידי בזק וחברת החשמל, וערכם המצטבר עמד על כמה מיליוני שקלים. עוד הרשיע בית המשפט את הנאשמים בכך שקיבלו במרמה את הזכייה בשני מכרזים שערכה חברת החשמל. על פי הכרעת הדין, בעקבות התיאומים ובהתאם להם, באחד מהמכרזים זכתה חיון, המספקת אף היא שרתים - לאחר שטריפל סי הגישה למכרז הצעה למראית עין, ובשלושת המכרזים האחרים - אלה של חברת החשמל - טריפל סי זכתה, לאחר שחיון הגישה למכרזים הצעות למראית עין. בית המשפט הרשיע את הנאשמים בארבע עבירות של צד להסדר כובל ובשתי עבירות של קבלת דבר במרמה. השופטת זיכתה את הנאשמים מעבירה אחת של קבלת דבר במרמה ביחס למכרז שערכה בזק. בהכרעת הדין נקבע כי מהראיות עולה "דפוס ברור של התנהלות, לפיו בסמוך לאחר פרסום של מכרז, הצד האחד (שלפי התיאום אמור לזכות במכרז) פונה לצד האחר ודוחק בו להגיש גם הוא את מסמכי המכרז, מסייע לו בהשלמתם ומבהיר לו מה המחיר שעליו לכלול בהצעת המכרז שלו - כהצעה למראית עין". בית המשפט קבע כי "הנאשמים ביצעו את העבירות על אף שהיו מודעים היטב לאיסור על התיאום". השופטת דחתה את טענות ההגנה של נחום שלפיהן הוא לא היה אחראי לעבירות שביצעה נחום בבלפר. היא קבעה כי "הן עובדי טריפל סי והן הסובבים את החברה רואים את נחום ואת טריפל סי כהיינו הך. נחום הוא טריפל סי, וטריפל סי היא נחום. נחום הוא שייסד את החברה, הוא מנכ"לה, הוא מורשה החתימה בה. על פיו יישק דבר בטריפל סי... מילה אחת שלו (של רמי נחום - י"ה), בהבל פה, יכלה למנוע את התיאום שאירע". לאור זאת, הרשיע בית המשפט את נחום לפי סעיף 48 לחוק התחרות הכלכלית באחריות מנהלים לעבירות. המועד לטיעונים לעונש נקבע לחודש נובמבר. לא נמסרה תגובה מטריפל סי.

"לפני שלוש שנים, דיברתי על החסמים המונעים מארגונים לעבור לענן. בפועל, המעבר לענן קרה מהר מכפי שצפינו. החלופה בענן מאפשרת לא להתמקד בתשתיות, ולעלות רמה אחת מעבר לתשתיות, עם פלטפורמות ופתרונות, מערכות שליטה ובקרה, מערכות תומכות קבלת החלטות ואוטומציה", כך אמר מיכאל חיון, מנמ"ר קו עסקים מיקור-חוץ, נס. חיון דיבר בכנס Hybrid Cloud & Kubernetes. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ב') באולם אירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתעשייה, והנחה אותו יהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה. "קבוצת מיקור החוץ בנס", ציין חיון, "מספקת שירותים בעשרות אתרים מנוהלים. אנו מספקים שירותים למגוון רחב של לקוחות ארגוניים. השיח אותו אנו חווים הביא אותנו להבנה, שעלינו לתת מענה קרוב יותר לעסקי הליבה של ארגונים. לכן, הקמנו מפעל שלנו לייצור פתרונות. שמנו דגש על כמה היבטים: זמינות, עם מיקוד יתר בפתרונות חדשניים, כגון קונטיינרים וקוברנטיס, וכוח מחשוב ממוקד צורך; מהירות פיתוח, עם סבבי פיתוח קצרים, פיתוח באג'ייל וקיצור TTM, זמן הגעה לשוק; ואינטואיטיביות וידידותיות למשתמש, עם עבודה מהירה ויעילה מול ממשקים". הענן, לדברי חיון, הוא "מיקור חוץ של שירותים, מערכות ואפליקציות. שילוב זה חופף את צרכינו. השירות שלנו מתקדם לעבר הצרכים העסקיים של ארגונים, והוא מונחה עסקי הליבה של הלקוחות הארגוניים, כשמטרתנו לשפר שירותים אלה". שירותי Cloudsourcing כך, חיון אמר כי "אחד הדברים שפיתחנו, הוא מערכת יהלום. זהו כלי BI, המתממשק למגוון מערכות מידע ומחשוב, מבצע אינטגרציה וניתוח של הנתונים ובעזרת תצוגה גרפית, מציג את פירוט המשימות המבוצעות, לוחות הזמנים וסטטוס המשימות. באמצעות פורטל יהלום ניתן לראות תמונה כוללת על מערך ה-IT בארגון, לקבל החלטות טובות יותר ולבצע שיפורים". עוד ציין חיון כי "עיריית ירושלים ערכה פרויקט מדפסות חכמות במשרדיה, יחד עם אנשי נס. בעקבות הצלחת הפרויקט החלו לפנות מדפסות עודפות ממשרדי העירייה. בטרם הפרויקט עמדו כמה אתגרים: ניצול יעיל של מערך ההדפסה; שיפור אבטחת המידע של חומרים מסווגים שמודפסים; שיפור התנאים הסביבתיים הקשורים לציוד הפלט והשתלבות בעולם הירוק; ריבוי סוגי מדפסות – 1,350 מכונות, ממגוון יצרנים; ועלויות גבוהות של תחזוקת המדפסות. נוצר מצב שבו המדפסות היוו סוג של מפגע סביבתי. עיריית ירושלים בחנה כמה טכנולוגיות, ובחרה בטכנולוגיה של כרטיס בקרה להדפסה מאובטחת, מבוססת כרטיס עובד. בעקבות הפרויקט יצומצם משמעותית הנתון לפיו עובדי העירייה הדפיסו 23 מיליון דפים בשנה. המגמה היא לא רק לצמצם את היקף ההדפסות – אלא גם לדיגיטציה של כמה שיותר טפסים מנייר והפיכתם לטפסים מקוונים, לצד שדרוג משמעותי של מערכות תומכות תהליכים, שימנעו את הצורך בהדפסה. בנינו ממשקים לחיבור בין המערכות והעובדים וכיום, כלל פעילות ההדפסות נעשית בצורה שקופה". "אנו קוראים לשירותים אלה Cloudsourcing: לקחנו את הניסיון שלנו לתחום, ובנינו מעטפת שירותים מתאימה, הכוללת בתוכה את כל הפתרונות שהארגון נדרש להם", סיכם חיון, "אנו צופים שפיתוחים שכאלה רק יגדלו, אנו בתחילת הדרך".

"המסע לענן כבר אינו שאלה של 'האם', אלא 'מתי'. לכל ארגון נדרש לבנות מפת דרכים שתהיה מותאמת לו אישית, על מנת שהוא יוכל לממש את התועלות מהענן בצורה המיטבית", כך אמר אורי שפמן, מוביל שירותי ענן מנוהלים, קבוצת טכנולוגיות גלובליות, יבמ ישראל. שפמן דיבר בכנס Hybrid Cloud & Kubernetes, בהפקת אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ב') באולם אירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתעשייה ובהנחיית יהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה. "המילה טכנולוגיה", אמר שפמן, "מורכבת מהמילים טכנו - אומנות, ולוגיה - תורה. משמע, תורת האומנות. כך גם יש להתייחס למימוש מערכות. כיום, בעולם של סביבת ענן היברידית וסביבה מרובת עננים, אנו משלבים גם את כלי רד האט, אותה רכשה יבמ, לטובת מימוש מיטבי של העננים עבור הלקוחות הארגוניים". הצלחה ביכולת מימוש של ניהול תשתיות  לדבריו, "קבוצת השירותים הטכנולוגיים הגלובליים של החברה מדורגת כמובילה בתחום יכולת מימוש של ניהול תשתיות. אנו מביאים את יכולות ההגירה שלנו ממערכות למערכות, מסביבות לסביבות - לעולם ענן". הוא הוסיף כי "ווטסון וכלי הבינה המלאכותית שלנו משלבים מערכות מבוססות ענן. לכל אלה אנו מוסיפים אמינות, יכולות טכניות והכרה של סביבת הלקוחות הארגוניים". לדברי שפמן, "מודל שמסייע לבנקים לממש את החדשנות הפיננסית, כמו גם להציע שירותים מתקדמים ללקוחות, הוא הקונטיינרים כשירות – CaaS (ר"ת Container as a Service). הוא מאפשר להם לעשות זאת בשיתוף פעולה עם חברות הפינטק, באמצעות ממשק מהיר ופשוט איתן. בנק לאומי ביצע באחרונה פרויקט קוד פתוח במודל CaaS, בשיתוף יבמ. הפרויקט הביא לכך שבבנק מבצעים תהליכי פיתוח אדפטיביים ומהירים. בנק לאומי נמצא בעיצומו של תהליך מודרניזציה ובניית המערכות הדיגיטליות לדור הבא של עולם הבנקאות. כחלק מהתהליך, הבנק בחר לעבוד עם יבמ ישראל, כדי להקים סביבת ריצה מבוססת קוברנטיס בגישת סטנדרטים פתוחים, שמטרתה להנגיש את עולם פיתוח המערכות החדש, לשפר ולקצר זמני פיתוח ולאפשר לבנק מעגלי חדשנות מהירים". מפת דרכים לענן  שפמן ציין כי "כך, כל רבדי הפיתוח, הניוד, ההעברה של הקוד, התפעול והמענה לעומסים - מרוויחים מהמעבר לעולם הקונטיינרים. גם האינטראקציה עם חברות הפינטק הופכת ליותר פשוטה ומהירה, כי רובן כבר מפתחות בצורת קונטיינרים. ללאומי יש רבדים רבים של תשתיות – החל במיינפריים וכלה בתשתיות ענן פנימי וחיצוני. הפתרון של קונטיינרים כשירות, שמהווה סביבה נוספת המקושרת לעננים אלה ומאפשר ניידות של האפליקציה והתשתית כאחד, הוא אבן חשובה בדרך לעולם ה-Cloud Native. הבנק הרוויח גם מהחדשנות של יבמ בעולם התשתיות. יבמ מעבירה בעצמה את מרכיבי התשתית הקניינית שלה לקונטיינרים, וזה איפשר לבנק חדשנות מהירה יותר גם בעולמות התשתית הקלאסית, לצד החדשנות בעולמות הדיגיטל החדשים". "יש לנו מפת דרכים לענן", אמר שפמן, "עם עבודה בסביבה היברידית, עם עבודה בסביבה מרובת עננים, עם יכולת לעבוד עם ספקי עננים שונים. אנו עוזרים לארגונים לחשוב איך בונים פתרון, ומה מעבירים לענן. כאשר הארגון בשל למעבר שכזה, עוברים לשלב הבנייה, ולאחריו, מיכון תהליכים וניהול ארכיטקטורה של סביבה מרובת עננים. אנו בוחנים את מסע הענן של לקוח גנרי. מביטים מה יכול לעבוד בענן פרטי, ואז בוחנים מה ניתן להעביר לעולם הענן ההיברידי. אז אנו מממשים את האינטגרציה, החידוש ובונים ארכיטקטורות חדשות לעולם העננים. השלב הבא הוא שילוב קונטיינרים כשירות, תוכנה כשירות, תשתיות כשירות וככה יוצרים את הסביבה הנכונה ללקוח הארגוני". "המטרה", סיכם שפמן, "היא להשתלב בכל עולמות הענן. יש להביא ערך כלכלי ללקוח, בהתבסס על טכנולוגיות חדשות. אנו עוזרים ללקוחות להטמיע עננים – תוך בתוך שבועות".

נראה שוואווי מעסיקה רבות את עובדי הממשל האמריקני: פרופסור סיני למדעי המחשב נעצר בחודש שעבר ומואשם על ידי ממשלת ארצות הברית כי גנב סודות מסחריים עבור וואווי. כתב האישום הרשמי, שהוגש בבית המשפט הפדרלי בברוקלין, טוען, כי בו מאו, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת שיאמן בסין,  קשר קשר כדי "לרמות חברה שמשרדי המטה שלה שוכנים במחוז הצפוני של קליפורניה". תביעות נוספות, בהן תלונה פלילית שהוגשה בבית המשפט הפדרלי של טקסס בחודש שעבר, מספקות פרטים נוספים על האישומים. לפי דיווח ברויטרס, מאו מואשם בגניבת סודות מסחריים מסטארט-אפ בשם CNEX Labs עבור ענקית הטכנולוגיה וואווי. תביעה זו היא עוד מאמץ מצד ממשל טראמפ להעניש את וואווי על ריגול תעשייתי לכאורה. בינואר האחרון הואשמה החברה לאחר שעובדיה ניסו לגנוב מידע קנייני בנוגע לרובוט של טי-מובייל המשמש לבדיקת מכשירי סלולר. בתגובתה טוענת וואווי, כי הממשל האמריקני נוקט גישה משוחדת ומוטה בתביעות שלה. "התובעים הפדרליים של ארצות הברית ממשיכים לתבוע על טענות CNEX, אף על פי שמשפט אזרחי בעניין לא פסק תשלום פיצוי נגד ואווי". וואווי ו-CNEX ניהלו מאבקים משפטיים במשך שנים. אחד ממייסי הסטארט-אפ, יירן הואנג, הקים את CNEX כמה ימים בלבד לאחר שעזב את עבודתו בוואווי, וזו תבעה אותו ב-2017 בטענה לגניבת סודות מסחריים. CNEX הגיבה בתביעה משלה. המאבק המשפטי הסתיים ב"תיקו" משפטי, כשחבר המושבעים קבע כי אף אחת מן החברות אינה חייבת פיצוי על נזקים. למרות זאת, מאו כעת עומד למשפט פלילי באישומים של סיוע לוואווי לגנוב סודות. לטענת התובעים, מאו שכנע את CNEX לשלוח לו דגם אב של אחד ממוצריה, לוח של בקר לכונן קשיח. מאו הבטיח לא להעתיק את הלוח או לספק פרטים עליו לחברות צד שלישי. התביעה הפדרלית כעת מאשימה אותו שעשה זאת. מאו הוא פרופסור באוניברסיטת שיאמן בסין, אך הוא רשום גם כחבר מחקר או פוסט דוקטורנט באתר של הונג ג'יאנג – פרופסור באוניברסיטת טקסס שבארלינגטון. לפי מסמכים שהוגשו בתביעה לבית המשפט הפדרלי בטקסס, מאשים סוכן FBI, כי מאו עבד עם הפרופסור בטקסס כדי להשיג דוגמאות מחברת CNEX, וזה האחרון אף ציין בדף הבית שלו נושא מחקר הקשור בדיוק למוצר, כאשר חברה בת של וואווי בשם פיוצ'רווי רשומה בו בנותנת חסות. ה-FBI טוען כי השיג תכתובות אי-מייל שמוכיחות כי מאו ו-וואווי נועצו בדרך קבע כשמאו עסק בהעתקת הטכנולוגיה מהמוצר של CNEX.