עיריית קריית מלאכי נמצאת בימים אלו בעיצומם של פרוייקטי תשתית ו-IT, שנועדו לשדרג את רמת אבטחת המידע בנקודות קצה של 200 עובדי העירייה, פרויקט IT במערכות הליבה, וכן פרויקט סיבים אופטיים. את הפרויקטים מוביל מנמ"ר העירייה הוותיק גדעון רחמים, וההיקף הכולל של כל הפרויקטים הוא מאות אלפי שקלים. הפרויקט הראשון הוא בתחום אבטחת המידע, וכולל הטמעת פיירוול חדש של חברת Sophos, המיוצגת בישראל על ידי חברת פאואר קומיונייישן. הפרויקט, שהסתיים לא מכבר ונמשך מספר שבועות, בוצע על ידי חברת Expert2IT. התוצאה הישירה של הפרויקט היא הידוק ההגנה והשמירה על המידע הרגיש שיש בעירייה על כל תושבי העיר, והתאמה לתקנות הגנת הפרטיות החדשות. "בחרנו בפתרון הזה לאחר מחקר מעמיק והשוואתי בין מספר ספקים", אמר גדעון רחמים, בשיחה עם אנשים ומחשבים, שהוסיף כי "הפתרונות קלים לניהול ולתפעול שוטף ומאפשרים שליטה ובקרה משמעותית יותר בתחום אבטחת המידע". "רשויות מקומיות בישראל חשופות להתקפה בגלל רגישות המידע ולכן הן חייבות להטמיע את הפתרונות האופטימליים", אמר אילן סגלמן, סמנכ"ל מכירות בחברת פאואר קומיוניקיישן. בדיקות חדירות על ידי One1 לדברי רחמים, בימים אלו נכנסה העירייה לפרויקט המשך לפרויקט שדרוג האבטחה, והוא תהליך של בדיקות חדירה רחבות ומורכבות שנועדו לבדוק את רמת העמידות של המידע. "את הפרויקט מבצעת חברת One1, שזכתה במכרז שעשינו, ואנשים שלה יהיו פה ויבצעו את כל התהליכים הנדרשים", סיפר רחמים. אנשי One1 גם יטפלו בכל תהליכי רישום מסודר של מאגרי המידע. המכרז הוא בהיקף של 100 שעות, ואם יהיה צורך - יוארך, אמר רחמים. פרויקט נוסף אותו מוביל רחמים הוא פרויקט החלפת מערכות ליבה, בעקבות מכרז שערכה העירייה וזכתה בו חברת EPR בהנהלת גלעד פריגר. לדברי רחמים, החברה תבצע פרויקטים בשלב ראשון בתחומי גביה  וחשבונות. בתחום העיר החכמה, רחמים אומר כי תפישת העירייה היא שיש לבצע תכניות בתחום בהיבט הוורטיקאלי. אחד הפרויקטים שעומד לצאת לפועל הוא הטמעת סיב אופטי בשתי שכונות חדשות בקריית מלאכי, מה שיאפשר לעירייה לחסוך מאות אלפי שקלים בהוצאות התקשורת, בנוסף לשדרוג המוקד העירוני ושירותים נוספים לטובת התושבים. בהקשר רחב יותר מציין רחמים כי העירייה החלה בהליכים להכשרת קרקע של מושבים סמוכים להקמת אזור תעשייה חדש, שיכלול גם תעשיות היי-טק, במטרה לסייע להגברת מקורות התעסוקה בעיר. רחמים מכהן בתפקידו מאז 2004, וצוות כוח האדם שלו מורכב ממיקור חוץ שמגיע מהחברות שמבצעות פרויקטים ברשות.  

לפי דיווחים שונים, גוגל מנהלת מגעים עם חברת שידורי הלוויין האמריקנית Dish על האפשרות להשיק חברה חדשה של שירותי סלולר בארצות הברית, על רקע התנגדותו של משרד המשפטים האמריקני לאשר את המיזוג של טי-מובייל עם ספרינט. התנגדותו של משרד המשפטים לאשר את המיזוג נובעת מחשש לפגיעה בתחרות, בייחוד במגזר ה-Pay as you go, ודורש מטי-מובייל להפריד את עסקיה במגזר זה כדי לקבל אישור למיזוג. אחת הדרכים לפתור זאת היא שטי-מובייל וספרינט יפרידו את עסקיהן במגזר זה לכדי יחידה עסקית נפרדת, שתהפוך להיות מפעילה רביעית במדינה, בבעלות חדשה. לפי הדיווחים, מנהלים בכירים מגוגל ומ-Dish מקיימים שיחות רשמיות בנושא הקמת חברת הסלולר החדשה שתרכוש את הבעלות על נכסי ה-Pay as you go שיופרדו מטי-מובייל וספרינט. תומכי המיזוג בין טי-מובייל לספרינט טוענים, כי הגוף החדש שיוקם יזריק תחרות שנדרשת בתעשיית הטלקום בארצות הברית ויאתגר את הדואופול AT&T-וריזון. יו"ר ועדת התקשורת האמריקנית (FCC), אג'יט פאי, כבר הביע תמיכה פומבית בעסקת המיזוג, שלדבריו תאיץ את פריסת תשתיות דור 5 במדינה.

הנוזקת הבולטת והמזיקה ביותר שתקפה בשנתיים (פלוס) האחרונות הייתה WannaCry. אחרי השערות והערכות רבות, ארצות הברית האשימה בדצמבר 2017 את צפון קוריאה כמי שאחראית למתקפת הסייבר הענקית, שפגעה במאות אלפי מחשבים בעולם במאי באותה השנה. מתקפת הסייבר התפשטה לרוחב הגלובוס והסבה נזק כספי של מיליארדי דולרים. הייתה זו מתקפת הכופרה הגדולה בהיסטוריה, שהיורופול הגדיר כ-"חסרת תקדים": 300 אלף מחשבים מכ-150 מדינות נפגעו ממנה, לרבות מערכות IT בבתי חולים - דבר שגרם לדחיות ולביטולים של ניתוחים. קצת יותר משנתיים לאחר מכן, מנהלי אבטחה חשים, בעגמומיות, דז'ה וו: באחרונה (בחודש מאי) פרסמה מיקרוסופט עדכון אבטחה והזהירה את משתמשי Windows מפרצה בעלת "סיכון ברמה קיצונית", כיוון שניתן לנצל אותה להדבקה בנוזקות המפיצות את עצמן, כמו שאירע במקרה של WannaCry. מדובר בפרצה המתויגת BlueKeep (או CVE-2019-0708). היא משפיעה על פרוטוקול שירותי הגישה לדסקטופ (RDP) ונמצאת בגרסאות הישנות של Windows - ויסטה, XP ,7 וגרסאות 2003 ו-2008 של Windows Server. על פי הענקית מרדמונד, מדובר בבעיית אבטחה קריטית, שמסכנת כמעט מיליון מחשבים שבהם מותקנות מערכות Windows ישנות. לפני ימים אחדים, צוות המחקר ההתקפי של סופוס פיתח כלי לניצול הפרצה, שיש לו משמעות חמורה, לאור ההתרעות שלפיהן הסיכון של כמה שרתי ה-RDP (בעלי פרוטוקול גישה מרחוק) ברשת שאינם מעודכנים עודנו גבוה מאוד. סופוס לא פרסמה לקהל הרחב ולא תפרסם את הוכחת ההיתכנות (ה-PoC), מתוך זהירות, אך הציגה וידיאו הדגמה, בתקווה שהוא יניע אנשים וארגונים לבצע עדכון דחוף של שרתים ונקודות קצה. אנדרו ברנדט, חוקר ראשי בחברת האבטחה, אמר כי "אם מישהו יצליח לייצר נשק על בסיס הוכחת ההיתכנות הזו - כל מכשיר שעדיין מכיל את BlueKeep יהפוך בן רגע למטרה לפריצה עבור תוקפים, שיוכלו להזריק קוד זדוני או לבצע פעולות עוינות אחרות המתאפשרות על מחשב בשליטה". הפרצה שהודגמה מבוצעת ללא קבצים כלל (Fileless) ומספקת שליטה מרחוק על המערכת מבלי להפעיל נוזקה. התקיפה גם לא דורשת הפעלה של Session במערכת המטרה. הוצאת העדכונים לגרסאות הישנות - הוכחה עד כמה הפרצה קריטית פיתוח BlueKeep החל באמצעות הנדסה לאחור שבוצעה על עדכון האבטחה האחרון שפרסמה מיקרוסופט. מיקרוסופט רואה בה פרצה קריטית, עד כדי כך שהיא נקטה בצעד יוצא דופן: פרסום עדכונים עבור גרסאות של מערכות ההפעלה שכבר הגיעו אל סוף חייהן ואינן מקבלות בדרך כלל עדכונים, כגון Windows XP. בטכניקה שפיתחו אנשי מעבדות סופוס, לאחר הרצת קוד הפריצה התוקף יכול להריץ Command shell על מסך הכניסה ל-Windows. הדבר מתאפשר כתוצאה מהאפשרות להחליף קובץ הפעלה בשם utilman.exe (חלק ממערכת ההפעלה) ברכיב פקודות ה- shell - cmd.exe. הקוד של utilman אחראי בין היתר להפעלה ולנטרול של מאפייני הנגישות במערכת ההפעלה המיקרוסופטית. ניתן לגשת למאפיינים האלה באמצעות לחיצה על אייקון במסך הכניסה, אפילו עוד בטרם הזנת סיסמה. מאחר של-Utilman יש הרשאת גישה ברמת מערכת (System), באמצעות החלפתו התוקף מקבל את אותה רמת הרשאה ואת היכולת להריץ פקודות. [caption id="attachment_294998" align="alignnone" width="600"] הכלי של סופוס[/caption] על היכולת להפעיל סביבת Command shell עם הרשאות System נכתב בבלוג של סופוס כי "זה אמנם גרוע, אבל הכלי בו עשה שימוש הצוות שלנו כדי להפעיל את הפרצה (rdpy framework) מאפשר גם לייצר אינטראקציה של RDP, כגון הדמיה של לחיצה על מקשים. במאמץ לא רב, תוקף יכול לבצע אוטומציה של שרשרת התקיפה המלאה, כולל הקלדה סינתטית של פקודות ל-Shell". האוטומציה הזו מאפשרת ליצור מתקפות שירוצו בקצב גבוה מול כל מערכת בעלת חיבור לרשת. המתקפה לא תפעל על מכשירים מעודכנים, אבל במקרים מסוג זה, התוקפים אינם בררניים, והם מסתמכים על כך שאחוז מסוים מהמכשירים יהיה פגיע. סופוס ממליצה לעדכן את מערכות Windows בדחיפות ולסגור כל פיירוול שחושף RDP אל האינטרנט.

אמנם קיימים שיקולים טכנולוגיים בכל מעבר של ארגון לענן או לסביבה מרובת עננים, אך סיכוי נמוך שארגונים יחוו הצלחה, או כישלון - בעקבות משהו שהם פשוט רכשו, או התקינו. אימוץ שינוי תרבותי בארגון יוביל לשינוי מהותי ביותר, שינוי שיאפשר הפקת רווחים גדולים מהכלים והמיומנויות החדשות הזמינות כיום לארגונים שידעו כיצד לעבוד איתם. מנגד, ארגונים שלא יצליחו להתאים את עצמם באופן יזום, צפויים להתמודדות הדומה לחתירה כנגד הזרם – רצופת קשיים ומתישה. מחשוב ענן קשור לתפעול, לא לשרתים: המוצר האמיתי שספקי ענן מוכרים הינו שירות תפעול. ארגונים שעוברים לענן, מרוויחים שנים של מחקר ופיתוח שהובילו לאוטומציה, תזמור, ניטור ובינה מלאכותית. זה לא קשור לשרת, אלא על איך שרתים אלו מתקשרים יחדיו עם אלמנטים תומכים אחרים ותורמים ערך לארגון. במקום בו ניתן לרכוש את הטכנולוגיה, יש צורך לכלול את הפעולות בתוך התהליכים הקיימים, המכתיבים איך העסק מתנהל סביב הטכנולוגיה. כישלון בהכרת השינוי העסקי-תרבותי הנדרש לצד הטכנולוגיה, פירושו שההגירה לענן עלולה להיות יותר אכזבה מאשר הצלחה עבור ארגונים רבים. אל תיתן לענן להיות ארכיטקטורה של מישהו אחר: בכל מסע של חברה לענן, מדובר בהרבה מעבר ליישומים שעוברים לענן במקום להיות מאוחסנים בחדר שרתים. הגיוני לחשוב שכאשר היישומים פועלים על גבי תשתית של מישהו אחר - הנטל של ניהול הארכיטקטורה יהיה קטן יותר. אך תעשיית ה-IT מלאה בחברות שפטרו עצמן מאחריות ארכיטקטונית, רק כדי לגלות שהארכיטקטורה עדיין חשובה, בין אם היישום הוא בענן או מקומי. שמירה על נראות ארכיטקטונית של שירותי מיקור חוץ - היא קריטית. תהליכים של חברה והתרבות שלה חייבים להתפתח, על מנת לתמוך בתשתית פנים וחוץ. הקפדה על תהליכי תוכן (design) ושינוי חשובה. לנהל מעל לתשתית מפתיע במידת מה לראות כמה ה-IT המודרני עדיין קשור לממשקי שורת הפקודה (CLI), המניעים מכשירים אינדיבידואליים וחלקי תוכנה. ה-CLI הוא כמו להטיס מטוס בעזרת כלי שליטה פיזיים פרטניים עבור כל מנוע, כל מוטות כנף, איזון המטוס ועוד. ככל שהמטוסים הפכו מורכבים יותר, כך אמצעי השליטה הפכו מופשטים יותר. גם כשישנה בעיה פיזית, היא יושבת על אמצעי שליטה מורכבים, המתרגמים אותה להתנהגות המטוס. כך הדבר גם בענן. ישנם עדיין שרתים בסיסיים ומתגים, אך השליטה חייבת להיות יותר מופשטת. בסופו של דבר, זה לא צריך להיות משנה אם עומס ביישומים מטופל בענן אחד או שני - מפעילים חייבים שתהיה להם היכולת להגדיר את התוצאה הרצויה עבורם ושתהיה להם מערכת תזמור שתדאג לתרגום. הכנה לסוג שליטה זה, משמעותה שמפעילים יצטרכו להכיר כלים לניהול סביבת עבודה המתפתחת בתדירות גבוהה. בין אם זה נראה כמו Terraform של HashiCorp, AWS של CloudFormation או ARM templates של מיקרוסופט, קיים סיכוי נמוך כי עתיד האספקה והניהול יהיה מעוגן במבנים הישנים ובכלים תבניתיים שתמכו במערכות בעשרים השנים האחרונות. כל השינויים הללו קשים מספיק גם בלי להוסיף לחץ מהעולם בחוץ. יש היום יותר מדי רעש במערכת. לכל אחד יש דעה, והיא מובעת בחדר ההדים הגדול בעולם. האמת כזאת: כן, האבולוציה קיימת. אבל חברות, גדולות וקטנות מבינות זאת רק עכשיו. אין קיצורי דרך. ולמרות שיש אנשים וחברות היכולים לעזור לייעץ בדרך, אין איש שיכול לעבור את המסע הזה מלבדכם. לכן - התקדמו בקצב שלכם. הכותב הוא מנכ"ל ג'וניפר ישראל

בתחילת השבוע התקיימה בסינמה סיטי הפרמיירה של הסרט "המוסד", סרט עתיר כוכבים, שעתיד לעלות לאקרנים ביום חמישי הקרוב. בפרמיירה התקבצו כוכבי הסרט - צחי הלוי, טל פרידמן, עדי הימלבלוי, דביר בנדק, גילה אלמגור, אילן דר ועוד רבים אחרים וגם אורחים חשובים, בהם משה אדרי, מבעלי יונייטד קינג, חברת ההפקה של הסרט, וסיגל אלבאום, מנכ"לית לנובו ישראל. גם הנמר והקוסמת נכחו בפרמיירה עתירת הכוכבים. [caption id="attachment_295042" align="aligncenter" width="600"] הנמר, הקוסמת ומשה אדרי, מבעלי, יונייטד קינג. צילום: רפי דלויה[/caption] בפרמיירה הושק גם משחק המציאות המדומה AHARON MAN VR by Lenovo, פרי שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין יונייטד קינג, חברת ההפקה הגדולה בישראל, לנובו, מובילת שוק המחשוב וסטודיו פינט בוטן, שהגה ופיתח את המשחק. משחק המציאות המדומה דובר עברית ומבוסס על עלילת הסרט, המלווה את המוסד הישראלי ומלחמתו בארגון טרור, המתכנן להשמיד את העולם. גיבור הסרט והמשחק הוא סוכן המוסד אהרון מן בגילומו של טל פרידמן, שנשלח למשימה נגד הטרוריסטים שמנסים להאט את האינטרנט בעולם. [caption id="attachment_295044" align="aligncenter" width="600"] סיגל אלבאום, מנכ"לית לנובו ישראל, ומשה אדרי, מבעלי יונייטד קינג. צילום: רפיה דלויה[/caption] [caption id="attachment_295045" align="aligncenter" width="600"] AHARON MAN VR by Lenovo. צילום: רפי דלויה[/caption] [caption id="attachment_295048" align="aligncenter" width="602"] צחי הלוי, טל פרידמן, לוסי אהריש, משה אדרי, אלון גור אריה. צילום: רפי דלויה[/caption]

גירושים הם לא דבר פשוט. לעתים זהו הליך מכוער, שכרוך בקרבות משפטיים והרבה עצבים. וגם אם זה לא המצב ובני הזוג נפרדים כידידים, יש בכך בדרך כלל אי נעימות, הרבה מזה סביב הילדים, איך הם מרגישים, הסדרי ראייה ועוד דברים שנובעים מהעובדה שהיחסים בין ההורים שלהם עלו על שרטון ענק. עו"ד מילי אינדיג אמנם לא חוותה גירושים, אבל היא ראתה לנגד עיניה את מצוקתם של המתגרשים באחד המשרדים שבהם עבדה - והחליטה לפעול. כיזמית, היא עשתה זאת בתחום הטכנולוגי, ופיתחה אפליקציה להורים גרושים בשם פמיליסט. "אחרי אינסוף דיונים וחיכוכים בין זוגות גרושים בהם נכחתי, במאות שעות, החלטתי להרים את הכפפה ולסייע לעשות סדר בכל העניינים הקשורים לילדים שלהם, באמצעות אפליקציה שתהפוך את החיים של הצדדים המעורבים ליותר קלים. ב-2019, הטכנולוגיה מסייעת לאנשים בחיי היומיום כמעט בכל היבט, אז מדוע שהיא לא תסייע לציבור ההורים הנפרדים לתקשר טוב יותר - ולא על חשבון הילדים?", היא שואלת. [caption id="attachment_295056" align="alignnone" width="600"] עמוד הבית של פמיליסט. צילום: יח"צ[/caption] פמיליסט היא אפליקציה יעילה, פשוטה ונוחה למשתמש, שמטרתה לאפשר להורים הגרושים לנהל את כל התיאומים הקשורים לילדים - בין אם זה מבחינת תקציב, לוחות הזמנים של הצאצאים או כל דבר אחר - במקום אחד, מהנייד. "זוגות שמצויים בהליכי גירושין מבינים שגם כשנפרדים, נשארים הורים, חייבים להמשיך לתפקד ולנהל חיי יומיום, ועדיף להישאר שפויים ולהותיר את החיכוכים בצד. אפליקציית פמיליסט מנהלת, מתאמת ומחשבת הכל בקלות ובפשטות, ובלי שהילדים ישלמו מחיר", ציינה עו"ד אינדיג. "הרעיון הוא למנוע חיכוכים בין ההורים הגרושים ולהגביר את שיתוף הפעולה ביניהם לגבי כל מה שקשור בגידול הילדים המשותפים". פמיליסט - הצעד הראשון במהפכה? האפליקציה החדשה מושקת בימים אלה לאחר פיילוט מוצלח שנערך בקרב זוגות גרושים ומתגרשים, שקצר תגובות נלהבות. ברקע עומדים הנתונים שלפיהם מדי שנה, כ-15,500 זוגות הורים מתגרשים בישראל, והגרף נמצא בעלייה מתמדת. עו"ד אינדיג, כאמור, לא התגרשה בעצמה, אבל היא לא באה לנושא בחלל ריק: "עבדתי שנתיים כעורכת דין במשרד המתמחה בדיני משפחה ונחשפתי מקרוב לקושי היומיומי שמתמודדים אתו מאות הורים גרושים בניהול כל האופרציה הקשורה לילדים המשותפים. מתוך כך קם הרעיון להקים את פמיליסט. הסיטואציות שהיא באה לסייע בפתרונן נוגעות לכ-30% מהאוכלוסייה, שמתמודדים אתן". לדבריה, "כל תחום הטיפול בגירושין מיושן ודורש מהפך", ונראה שפמיליסט מציעה את הצעד הראשון במהפך הזה. עכשיו נותר לראות האם מישהו ירים את הכפפה. [caption id="attachment_295057" align="alignleft" width="300"] עו"ד מילי אינדיג, היזמית שמאחורי פמיליסט. צילום: יח"צ[/caption] היישומון ניתן לשימוש הן במכשירי אנדרואיד והן במכשירי iOS, וניתן להוריד אותו מכאן. מדובר בפרויקט בינלאומי: האפליקציה אמנם יצאה לחנויות בארץ רק בתחילת החודש, אבל כבר מכוונת לחו"ל, כאשר בעוד כמה חודשים, בראשית 2020, היא תתחיל להיות משווקת בבריטניה, והחל מיולי באותה השנה - גם בצרפת. כיצד עובדת האפליקציה? "פמיליסט מתאימה להורים שנמצאים בתקשורת יומיומית, ומהווה כלי אפקטיבי וידידותי לתיאום כל הסידורים. במקרים אחרים, היא יכולה לשרת גם רק הורה אחד שרוצה 'לעשות סדר'. ביתר פירוט, פמיליסט מסייעת בניהול התשלומים, היומן והתזכורות. האפליקציה מאפשרת שקיפות בכל ענייני הילדים, כולל עדכון שוטף של כלל ההוצאות, החוגים, החופשות, ימי ההולדת וכיוצא בזה. כמו כן, כל פעולה שמבצע הורה מקפיצה התראה אוטומטית לאישור ההורה השני. בעניין התשלומים, האפליקציה מאפשרת לצלם חשבוניות ולהתקזז בהתאם להסכם הגירושין. בנוסף, היא כוללת אפשרויות כמו 'הילדים אצלי או אצלך', עם יומן זמני השהות של הילדים אצל כל הורה, החלפת ימים בקליק ועוד". בפרויקט שותפים גם עו"ד יהונתן קניר, מייסד, סמנכ"ל פיתוח עסקי ובעל משרד עורכי הדין קניר ושות', שתמחה בדיני משפחה, ורו"ח ענת אשד גלזר, מייסדת, סמנכ"לית הכספים ובעלת משרד רואי החשבון ענת אשד גלזר ושות'. השניים רואים במיזם מהפכה של ממש, שינוי דרמטי באיכות החיים של הורים החיים בנפרד, שמטרתו לחסוך אלפי שעות מתח ומחלוקות, כמו גם עשרות אלפי שקלים על התמודדויות בבתי משפט והוצאה לפועל. רו"ח אשד גלזר אמרה כי "זוגות שמתגרשים ממשיכים לנהל משק בית משותף, גם אם אינם חיים באותו בית. פמיליסט מאפשרת להמשיך להתנהל כלכלית בריא ונכון, ולנהל את התקשורת סביב גידול הילדים בצורה הוגנת, בלי לפגוע בהם כלכלית". עו"ד אינדיג תציג בפני משקיעים את אפליקציית פמיליסט באירוע שתערוך קבוצת הנשים היזמיות פנתרה ביום ב' הקרוב, ה-15 ביולי.

לפי דיווחים שונים, סוני מצטרפת לרשימה המתארכת של החברות, המתכננות להשיק סמארטפון או טאבלט מתקפל, בהן סמסונג, וואווי, LG, לנובו, שיאומי, מיקרוסופט, אפל ועוד  - מה שמסתמן כמגמה חמה בתחום הסלולר, שתזריק אולי חדשנות לתחום הסמארטפונים והטאבלטים. למרות שהפיסה של מכשירים מתקפלים עדיין לא הוכחה, דומה שרבות מחברות הטכנולוגיה בעולם נחושות לממש אותה, וככל שמתארכת רשימת החברות המפתחות מכשירים מתקפלים, הולכת ומתבססת התפיסה שהמכשירים המתקפלים אכן יהיו חלק מהותי בעתיד של הסמארטפונים. לפי דיווח של Max J בטוויטר, הידוע כ"מדליף" אמין, ייתכן שהחברה תציג את המכשיר המתקפל שלה כבר בסוף השנה או בתחילת 2020. דגם האב הנוכחי של המכשיר יהיה בעל מסך מתוצרת LG, עם מצלמת זום X10, סוללה של 3220 מילי-אמפר לשעה, ונראה שהוא יכיל את מעבדי סנאפדראגון 855 ו-מודם X50 של קואלקום. החזון של המכשירים המתקפלים מציע חוויית מסך גדול בסמארטפונים העתידיים, ובשילוב עם קישוריות דור 5, המבטיחה מהירות אולטרה-גבוהה, יספקו שימושים רבים בסמארטפונים נוסף על אלה המסורתיים. האתגרים העיקריים של המכשירים המתקפלים הם תג המחיר הגבוה ויציבות הטכנולוגיה של הקיפול – שהוכחה כבעייתית במכשיר הגלאקסי פולג שסמסונג השיקה, ועצרה מיד לאור הבעיות שדווחו על ידי סוקרי המכשירים. לפי ידיעות בימים האחרונים, החברה תיקנה את התקלות שהתגלו, ובקרוב תשיק אותם מחדש. גם יבמ מצטרפת לחגיגת המתקפלים ובתוך כך, גם יבמ רוצה להצטרף לחגיגת המתקפלים. תחת הכותרת "מסך בעל מידות משתנות עבור מסך להתקן אלקטרוני" הגישה יבמ בקשת פטנט עוד בשנת 2016, שאושרה בחודש שעבר על ידי משרד הפטנטים האמריקני. עד עכשיו הוצגו על ידי היצרניות עיצובי מסכים מתקפלים עבור סמארטפונים שהופכים לטאבלטים, אבל בבקשת הפטנט שלה מכניסה יבמ לחגיגה תפיסה שונה – של שעון חכם הנפרס לסמארטפון או לטאבלט. בבקשת הפטנט מתואר התקן, שהוא שעון חכם בעל מסך מגע חסר שוליים ועבה למדי בגודל 2X3 אינצ'ים. בתוך קופסת המסך העבה נחבאים עוד שבעה מקטעי מסכי מגע במידות זהות, שניתן לפרוס אותם לשני מצבים: 4X6 אינץ' בפריסה של ארבעה מקטעים – לגודל סמארטפון, או 8X6 אינץ' בפריסה של כל שמונה המקטעים – לגודל טאבלט. לפי מה שמוצג בבקשת הפטנט, הגבולות בין מקטעי המסך נראים במצב הפרוס שלו. בבקשת הפטנט אין אזכור האם מכניזם הקיפול מופעל ידנית או אוטומטית. מכל מקום, השרטוטים מעידים כי ההתקן יהיה בעל חומרה ברמת סמארטפון, שתכלול קרוב לוודאי רמקול ותמיכת בלוטות' לחיבור התקנים היקפיים.

יותר ויותר אימוג'ים מגיעים לאחרונה לאולמות בתי המשפט ומככבים במקרים משפטיים בארה"ב. שופטים ומושבעים, כך על פי הדיווחים בנדון בתקשורת, מתמודדים עם סוגיה חדשה ולא פשוטה: איך לפרש את האיורים הללו, שכולנו מרבים לשלוח זה לזה במאות מיליארדי הודעות ומסרים בכל יום. עורכי הדין נאלצים להתווכח על המשמעויות השונות של האיורים, שקיימת הסכמה על כך שהם למעשה מעין סמלים שאנו משתמשים בהם בכדי להעביר רגשות ולציין פעולות. אבל מסתבר שהאימוג'ים המתוקים, והתמימים למראה לכאורה, הפכו לנפוצים ביותר בתביעות שעוסקות בהטרדה במקום העבודה, ואף בתיקים פליליים. לדוגמה, אם עובד או עובדת קיבלו אמוג'י של נשיקה מהבוס או הבוסית שלהם - האם זו הטרדה מינית? על פי אריק גולדמן, פרופסור באוניברסיטת סנטה קלרה שחוקרים מטעמה מנטרים את הנושא, וששוחח עם CNN, מספר המקרים המשפטיים שבהם אימוג'ים דווחו כראיה בארצות הברית עלה מ-33 בשנת 2017 ל-53 ב-2018, וכבר כעת עומד על כמעט 50 בשנת 2019, שרק חצי ממנה כבר מאחורינו. יש 2,823 אימוג'ים כיום, שמוכרים רשמית מטעם ה-Unicode Consortium. בפברואר השנה הודיע הארגון על תוספת מאות אימוג'ים חדשים, במה שהוא העדכון הגדול השישי של מצבור האיורים והסמלים מאז 2014 - עם תום הטמעת התוספת השנה תכלול רשימת האימוג'ים 3,053 ציורים בסך הכל. יש מומחה אימוג'ים בקהל? משום שעד היום לא נקבעו הנחיות משפטיות מובהקות לגבי הגישה לנושא, לעתים, שופט יכול לתאר את האמוג'י המדובר בפני מושבעים, במקום לאפשר להם לראות ולפרש אותו בעצמם. במקרים מסוימים, האימוג'ים מושמטים מהראיות הקבילות, כך אמר גולדמן. "מישהו ששולח אמוג'י של פרצוף מחייך עם לב, שיכול להוות דרך נפוצה לומר תודה, עלול להתפרש באופן מיני", אמר סטיבן קלארק, מומחה לפלילים שצוטט ב-MSN News. יש סיבות רבות לבלבול וללבטים - ראשית, הסמלים עשויים להופיע באופן שונה בכל מכשיר ומכשיר. בטלפונים מסוימים האמוג'י של האקדח נראה ממש כמו אקדח אמיתי, אבל באחרים הוא דומה לאקדח מים או צעצוע. בנוסף, חלק מהבעיה היא שהאימוג'ים אינם נחשבים לשפה אוניברסלית. קלארק מאמין כי המשמעות של האימוג'ים נוטה להתפתח עם הזמן, בדיוק כמו השפה. "אימוג'י של אגודל למעלה יכול להיות בעל משמעות אחרת בעוד חמש שנים", הוא טען. בנוסף, יש סמלים שהפרשנות שלהם תלוית תרבות - פרצוף הסמיילי, שהיה הראשון והתמים באיורים הללו, נתפש כסרקסטי בסין, למשל. ייתכן שלצורך השימוש באימוג'ים כראיה במקרים משפטיים נדרש ניתוח של מומחה, הסביר קלארק. לדבריו, "אתה עשוי לראות אנשים הופכים למומחים לאמג'ים ומעידים בבית המשפט בכל רחבי הארץ על השונות של המשמעות של אמוג'ים אלה על בסיס אזורי או אבולוציוני". עם מומחים או בלעדיהם, אין ספק שלא לעד יוכלו בתי המשפט להחריג את האימוג'ים מהאפשרות לשמש כראיה במשפטים. הנושא החדש הזה הוא חלק מהעידן הדיגיטלי, ובעתיד הלא רחוק צפויות לצוץ יחד איתו עוד ועוד סוגיות חדשות וחדשניות, ששופטים יצטרכו ללמוד ולהיערך לקראתן ובהקדם.