סדרת ה-ThinkPad X1 מבית לנובו נחשבת, ובצדק, לסדרת העילית של המחשבים העסקיים של החברה. Extreme הוא המחשב בסדרה הזו שאותו מכוונת הענקית הסינית עבור אלה שמחפשים את העיצוב ואת השלדה החזקה ודקת הגזרה שהיא הציגה עם השקת ה-Carbon עטור השבחים, אבל עם ביצועים הרבה יותר גבוהים. הביצועים הללו מושגים, לפחות על הנייר, על ידי שילוב של כרטיס גרפי ייעודי. הבדל משמעותי נוסף הוא בחירת המסך, שמוגבלת ב-ThinkPad X1 Carbon לרזולוציה מרבית של 1440p, בעוד שבמחשב החדש יותר ניתן לבחור ברזולוציית 4K. זה גם מה שהיה במחשב שקיבלתי לבדיקה. מצד שני, ב-Extreme אין תמיכה בשילוב של SIM LTE, והוא גם כבד יותר מהתאום שלו, לפחות למראה. המחשב שהגיע לבדיקה צויד במעבד Core i5-8400H עם 4/8 ליבות, במהירת בסיסית של 2.5 גיגה-הרץ ומהירות טורבו מרבית של 4.2 גיגה-הרץ, ועם מעטפת הספק של 45 ואט - מספר יחסית גבוה לניידים. בנוסף, הוא בא עם 16 גיגה-בייט זיכרון DDR4 במהירות 2,666 מגה-הרץ, ועם מה שכמוזכר לעיל מבדיל בינו לבין ה-X1 Crabon: כרטיס תצוגה GeForce 1050Ti בתצורת Max-Q של NVIDIA עם 4 גיגה-בייט זיכרון GDD5R, שמקפיץ את הביצועים הגרפיים צעד אחד קדימה. ה-Extreme מגיע גם עם מספיק חיבורים: שני מחברי USB Type-A 3.1 Gen 1, שאחד מהם פעיל כל הזמן, שני חיבורי USB Type-C שתומכים ב-Thunderbolt 3, חיבור HDMI 2.0 בגודל מלא, חריץ לכרטיסי זיכרון בגודל SD, חיבור לרשת מקומית וכן חיבור 3.5 מ"מ לאוזניות/מיקרופון חיצוניים. כן מציע המחשב תמיכה בבלוטות' 5.0 וב-WiFi 802.11ac בשני ערוצים, ואפשר לחבר עד ארבעה מסכים בו זמנית. מחשב שמאפשר לנהל את המקלדת המקלדת של המחשב החדש מזכירה שוב עד כמה המקלדות של המותג ThinPad פשוט מעולות: המקשים גדולים, נוחים מאוד ויורדים בדיוק במידה הראויה. בנוסף, ולמרות הדקיקות של המחשב, אין שקיעה של המקלדת במרכז בעת שמקלידים בעוצמה חזקה. אחד הדברים המעניינים במקלדת של ה-Extreme נמצא בשורה העליונה שלה. המחשב מגיע עם יישום בשם Keyboard Manager, שניתן להפעלה עם המקש F11, המסומן בהתאם. היישום הזה מאפשר בין השאר לקבוע מה יעשה המקש F12 בעת שלוחצים עליו. כמו כן, ניתן לקבוע בו האם הפונקציות הרגילות או המיוחדות יהיו פעילות כברירת מחדל, וכן אפשר להחליף בתפקוד בין מקש ה-Fn למקש ה-Ctrl הסמוך אליו. חיישן טביעות האצבע הוא בגודל תקני. הוא ממוקם מימין למקלדת, מתפקד היטב ומצויד בשבב אחסון עצמאי, כך שטביעת האצבע לא נשמרת בכונן של המחשב. במכשיר שהגיע לבדיקה אפשר להשתמש גם במצלמה כדי לוותר על הסיסמה, כי לצד מצלמת ה-720p שולבה מצלמת אינפרא-אדום לעזרה בזיהוי התלת-ממדי של פני המשתמש. בדרך כלל זה עובד בסדר, אבל אני מאלה שחושבים שטביעת אצבע עדיפה יותר. אחד הנבדקים הטובים ביותר בתקופה האחרונה מבחינת ביצועים, ה-ThinkPad X1 Extreme הוא אחד המחשבים הטובים ביותר שבדקתי בתקופה האחרונה. השילוב של מעבד דור שמיני ממשפחת ה-H של אינטל עם כרטיס תצוגה בלעדי בא לידי ביטוי כמעט בכל אחת מהבדיקות שעשיתי לו, והוא הציג תוצאות יפות לכל האורך, על אף שדגם הבדיקה צויד במעבד Core i5 vPro "בלבד". בנוסף, ה-Extreme הוכיח ברוב המקרים שהוא יכול לשמש כמחשב משחקים לא רע בכלל, בוודאי עבור אלה שלא מחפשים את הצעקה האחרונה. הציון של 2,322 נקודות במבחן ה-Time Spy של 3DMark היה הטוב ביותר מבין כל המחשבים הניידים שבדקתי באחרונה - במיוחד אלה שלא מוגדרים כמחשבי משחקים. אם הייתה אכזבה כלשהי, היא הגיעה מכיוון מבחן זמן העבודה. אמנם אפשר לומר ש-2:58 שעות זה נתון יחסית לא נורא, אבל עם סוללה גדולה של 80 וואט/שעה אפשר היה לצפות ליותר. אין ספק שזה המחיר של שילוב מסך ברזולוציה של 4K בבהירות גבוהה יותר מזו של דגם עם מסך FHD (עם 400 מול 300 ניט). עוד דבר שאפשר לסמן במינוס הוא העובדה שברגע שהמחשב מתחיל קצת להתאמץ, המאווררים מתחילים להרעיש - גם כשהוא לא ממש חם. כמחשב שמיועד לתחום העסקי, וכאחד ששייך למעמד הנסיכות, אם לא המלוכה, של מחשבי ה-ThinkPad, מציע ה-Extreme גם מערכת רמקולים איכותית למדי, שתומכת בתקן Dolby Audio Premium ומספקת צליל איכותי ונקי גם באזורי הבס וגם בעוצמות הקול הגבוהות ביותר. כמו כן, הוא מצויד במערך מיקרופונים שעוזרים לסנן עד לבטל את רעשי הרקע בעת ביצוע שיחות מקוונות. ה-ThinkPad X1 Extreme אינו זול והוא עולה כ-10,500 שקלים. ה-Carbon הוא אחד המחשבים העסקיים הטובים שיש כיום בשוק, אלא שה-Extreme עולה עליו, במיוחד עבור מי שרוצה יותר ביצועים גרפיים.

Google Fi - רשת הסלולר הווירטואלית של גוגל, (לשעבר Project Fi) - ידועה ככזו הפועלת על בסיס מודל תשלום לא שגרתי, שבו המשתמשים משלמים בדיוק על כמות המידע שצרכו. החברה גם מאפשרת רכישת ניידים בתשלומים מאוד נוחים. אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד. כחלק מציון חגיגות יום הולדתה הרביעי של Google Fi מבית גוגל הציעה הענקית ללקוחותיה 50 אחוזי הנחה על רכישת הסמארטפונים Pixel 3 ו-Pixel 3 XL שלה. אלא שבפועל הרוכשים חויבו בתשלום הסכום המלא. ומיד. במקום 21 דולר - 5 דולר זירת המכירות של Google Fi שונה מה-Google Store בכך שהיא מאפשרת לקונים לשלם את עלות הטלפונים שנמכרים בה ב-24 תשלומים חודשיים בלי ריבית (לאחר בדיקת אשראי). אבל מה שקרה הפעם הוא פאדיחה רצינית, משום שבמקום התשלום החלקי של המכשיר החדש לחודש מאי, המשתמשים חויבו במחיר המלא של הנייד שרכשו, ואפילו בלי ההנחה הגדולה שעליה הצהירה גוגל. פיקסל 3 XL עולה בחנות כ-500 דולר, ויש גם מכשירים יקרים יותר מהסדרה, כך שכרגע קיימים לקוחות שרכשו מכשיר חדש מ-fi.google.com - כנראה אפילו לא מעטים, בזכות המבצע המדובר - שניצבים בפני חיוב של המחיר המלא, סכום שממש לא התכוננו לו. על פי דיווח באתר 9to5google, פורום העזרה של Google Fi אישר כי "הבעיה מוכרת", במוצאי שבת. בפורום נכתב כי צוות Google Fi "מודע לבעיה ועובד באופן פעיל על תיקונה", וכן התחייבו נציגי השירות להודיע לרוכשים מה יהיו הצעדים שינקטו "ברגע שמידע נוסף יהיה זמין". עם זאת, לפי אתר אנדרואיד פוליס, לקוחות רבים שרכשו את המכשירים נידיים דרך Google Fi טוענים כי בכלל לא קיבלו כל הודעה מטעם גוגל על שגיאת החיוב.

5% מעובדי המו"פ של סאפ בישראל, עד 46 איש, יפרשו בקרוב מרצון מהחברה, בתמורה לפיצוי שמוגדר "נדיב" - כך פרסם היום (ב') ועד העובדים. בהנהלת מרכז המו"פ המקומי של סאפ אישרו את הדברים. בנוסף לפיצוי הכספי, העובדים שיפרשו מרצון יקבלו מהחברה בונוס לפי הגיל שלהם, מענקים על ילדים עד גיל 18, מענק למקרה נכות, וחופשה של חודשיים שבה העובד מקבל שכר ונשאר עם רכב החברה, הנייד והלפטופ, ללא צורך להגיע לעבודה. אפשרות נוספת שנבדקת היא שכל עובד בעל לפטופ או סמארטפון מהחברה יוכל לקנות אותו ממנה בעלות סמלית. ההסכם בא בעקבות הודעתו מחודש ינואר האחרון של ביל מק'דרמוט, מנכ"ל סאפ, כי החברה עומדת לסגור ברחבי העולם 4,400 משרות עקב "התאמות מבניות" נדרשות. הנהלת החברה בישראל התבקשה לסגור כ-114 משרות, רובן במרכז המו"פ. בעקבות סכנת פיטורים, נכנסו ועד העובדים והנהלת סאפ למשא ומתן אינטנסיבי, במטרה למצוא פתרונות הוגנים לחברה ולעובדיה. בסיומו של המשא ומתן, שארך שבועות רבים, הגיעו הצדדים להסכמות כי לא יהיו פיטורים בישראל וכי החברה תבצע מספר מהלכים להתאמת כוח האדם הקיים לטובת צרכי החברה העתידיים. בין המהלכים תוצע תכנית פרישה מרצון, שתוגבל למקסימום 46 עובדים, שיוכלו לבחור לקחת חבילת פרישה כספית ולעזוב את סאפ, כפי שמקובל באתרים אירופיים אחרים שלה. הצדדים כולם מברכים על ההסכם. אורנה קליינמן, מנהלת מרכזי המו"פ של סאפ בישראל, אמרה כי "החברה מברכת על הסכם הפרישה מרצון שהושג במסגרת תהליך השינוי הארגוני הגלובלי שהתנהל בחודשים האחרונים". מוועד העובדים נמסר כי "אנחנו שמחים להמשיך בתהליך החשוב של הצמדת האתר הישראלי לסטנדרטים הגבוהים וההוגנים של סאפ באירופה ומאמינים כי באמצעות הסכם זה, עובדי החברה בישראל יוכלו להמשיך ולתרום להצלחתה בהווה ובעתיד בגאווה גדולה". יקי חלוצי, יו״ר איגוד עובדי הסלולר, ההיי-טק והאינטרנט בהסתדרות, שהעובדים מאוגדים במסגרתה, אמר ש-"הסכם הפרישה בסאפ הוא תזכורת מצוינת לכך שהתאגדות עובדים, גם בהיי-טק, מאפשרת לאזן בין הביטחון התעסוקתי שלהם לצרכי העסק. והנה, יעד ההתייעלות של סאפ הושג ללא פיטורים של עובדים ובתנאי פרישה מרצון מהטובים בשוק".

היום (ב') הגיע שוב הריטואל התקופתי שבו חושף מבקר המדינה ליקויים חמורים במחשוב הממשלתי. בדו"ח, שסומן כ-69 ב', חשף המבקר שורה ארוכה של ליקויים בתחום, לרבות במכרזים הטכנולוגיים של הממשלה וחמור מכך, בהגנה על הפרטיות שלנו ובמוכנות של מערך המחשוב של הממשלה למתקפות סייבר. הקו המשותף לכל הליקויים הוא אי קיום נהלים, תקנות והחלטות ממשלה. אם המשמעות של הליקויים האלה לא הייתה מעבר לביורוקרטיה - מילא, אבל הממצאים של המבקר מעלים חשש ממשי לחשיפה לאיומי סייבר, פוטנציאל לפגיעה בפרטיות של אזרחים שמידע עליהם קיים בכל משרדי הממשלה, ובמיוחד סכנה לפגיעה בפרטיות של ילדים במערכת החינוך. מהקל אל הכבד: הליקויים שמצא המבקר בפעילות של החשב הכללי במשרד האוצר מלמדים על העדר סנכרון מתבקש בין משרדי הממשלה בכל מה שקשור לעבודה מול הספקים כתוצר של מכרזי המחשוב. הליקויים הללו נובעים מכך שהגופים שאמורים לפקח על יישום הנהלים לא עושים זאת. בנוסף, אם חשבתם שכל מכרזי המחשוב הממשלתיים עוברים דרך החשב, כפי שהתכוונו הממשלה והכנסת - טעיתם. חלק לא מבוטל מהם מוצאים באופן עצמאי על ידי כל משרד ומשרד, כאשר התיאום ביניהם שואף לאפס, לפי מיטב המסורת הביורוקרטית בימי טרום עידן הדיגיטל. בפועל, יוצא שיש מכרזים שהיו יכולים לשמש משרדים רבים אבל זה לא קורה, כי אף אחד מחוץ לכתלי המשרד הספציפי לא יודע עליהם. כלומר, אין שיתוף מידע. כמובן שיש נהלים ותקנות שמחייבים זאת, אבל גם כאן, אין מי שאוכף אותם. כל מה שהחשב הכללי צריך לעשות הוא לקבוע נהלים למערכת מכרזים מרוכזת, כדי ששני משרדים לא ישלמו עבור אותה מערכת תוכנה מחירים שונים. המבקר מציין שרשות התקשוב הציעה זאת בעבר, אבל אף אחד לא הקשיב לה. שוב עולה פה הסממן של רשויות ממשלתיות שיש להן אחריות אבל אין להן סמכות. שאלת העדר הסמכות של רשות התקשוב עלתה לא פעם בעבר, וממצאי הדו"ח הנוכחי הם תוצאה ישירה של זה. אין סנכרון, אין אכיפה - יש פוטנציאל לפגיעה בתחום הסייבר מצא המבקר שהתשתיות הקריטיות לא ערוכות למתקפות סייבר על הצד הטוב ביותר ושאין בידי הגופים המפקחים תמונת המצב אמיתית ונכונה. לא במפורש, אלא בין השורות, צפה בדו"ח סוגיית הכפילות וחוסר התיאום בין מערך הסייבר הלאומי שבמשרד ראש הממשלה לבין השב"כ, שבמשך שנים הכתיב את תורת הלחימה של ישראל בתחום המערכות הממוחשבות. הקמת מערך הסייבר יצרה שתי מערכות שלא תמיד מסונכרנות: השב"כ כתב את הנהלים, בעוד שהסמכת גופי התשתיות הקריטיות והווידוא שהם עושים את הדברים על הצד הטוב ביותר הועברו למערך הסייבר. לפי המבקר, הדבר לא נעשה על הצד הטוב ביותר והמצב אינו משביע רצון. [caption id="attachment_231900" align="alignnone" width="600"] מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. צילום: ניב קנטור[/caption] תמונה דומה מצטיירת בפרק על הגנת הפרטיות. הרשות להגנת הפרטיות אמנם עשתה לא מעט בשנים האחרונות, ואף הוציאה את תקנות הגנת הפרטיות החדשות אחרי עבודה של שש שנים, אבל עד היום היא לא אוכפת אותן, כי הלכה למעשה, אין להן תוקף חוקי. מי שהייתה צריכה לפעול בנושא היא הכנסת, אבל זה לא קרה – לא בגלל פגרת הבחירות, אלא עקב חילוקי דעות אופייניים בין רשויות – במקרה זה בין הרשות להגנת הפרטיות למערך הסייבר. יוצא, אפוא, שהתקנות החדשות אינן נאכפות, מה שמאפשר פגיעה בפרטיות של כולנו. זאת ועוד, מסתבר שמשרדי הממשלה בעצמם לא מיישמים חלק מהתקנות, לפקידים הבכירים לפעמים אין מושג מה נדרש מהם והם לא טורחים אפילו לבוא לדיונים. במצב זה, ידיה של הרשות כבולות. המבקר מאיר את הזרקור בפרק זה על השמירה על הפרטיות בשני משרדי ממשלה ספציפיים – משרד החינוך ומשרד הבריאות. בביקורת על משרד החינוך מציין שפירא שהרשות הארצית לבחינות והערכה, שמחזיקה במידע רגיש על תלמידים, פועלת ללא שום סמכות חוקית בנושא, ובזו על משרד הבריאות נכתב שהוא שלא מצליח לאכוף את תקנות ההגנה על חסיון המידע שהוא עצמו קבע ופרסם. עוד טוען השופט בדימוס שפירא כי על הרשות להגנת הפרטיות לקחת חלק בכל פרויקטי המחשוב הממשלתיים – והיא לא עושה כן. הרשות חולקת על דעתו וטוענת שבעידן הנוכחי, שבו השימוש במערכות דיגיטליות גובר, אין הצדקה אסטרטגית לכך. מי צודק? זאת סוגיה ששווה לבדוק אותה לעומק. השורה התחתונה: אחת התופעות שמדינת ישראל צריכה להיפטר מהן בפרוס יום הולדתה ה-71 היא העדר המשילות והזלזול בתקנות ובחוקים, לרבות זלזול של הממשלה בהחלטות שהיא עצמה מחליטה. התופעות האלה הן הביצה שבה גדלים זרעי השחיתות, הפגיעה בזכות הדמוקרטית הבסיסית של כל אזרח לפרטיות והכי חמור - הכשל במערך ההגנה מפני מתקפות סייבר על המערכות הקריטיות שלנו. יש לקוות שהממצאים בדו"ח זה יזכו לתשומת לבה של הממשלה שתקום בקרוב.

"במחצית העשור הקודם הבנו שהעולם הולך לשירותים מנוהלים מרוחקים, ושיש לפתור את מיעוט רוחב הפס. נסענו לארה"ב ללמוד את הנושא, וכך נחשפנו לשירות בענן. הבנו שהכל נמדד בנצילות וב-SLA, ולכן בנינו מתקן לאירוח. מפה לשם, ביססנו את מעמדנו כספק ענן המוביל בישראל כיום", כך אמר רמי נחום, מנכ"ל טריפל סי. לדברי נחום, "בזמן בניית המתקן הבנו שתקשורת וקישוריות הן מרכיבים חשובים באספקת שירותים ללקוחות בענן. הבנו שההובלה תצלח רק אם נספק ערכים מוספים בתחומי התקשורת, האירוח ומערכות מחשוב. ביקשנו, וקיבלנו - רישיון ISP והקמנו אשכול ראשון שכולו מכונות וירטואליות, עם פלטפורמת ניהול ויכולת גמישה להקצאות. כיום יש לנו יותר מעשרת אלפים לקוחות ארגוניים בענן, המקבלים מאתנו מגוון שירותים שונים. אנו במצב ייחודי, בו הענן של טריפל סי הוא פלטפורמה אחת מלאה - להקמה, ניהול וחיוב של כל שירותי הענן מקצה לקצה, עם היצע שירותים משולבים על אותה המערכת. בילינג הוא שם המשחק, ויש לנו כמאה עובדים המטפלים בענן". [caption id="attachment_199320" align="alignnone" width="600"] טריפל סי[/caption] לא קלה הייתה דרכנו נחום עשה את כל הדרך לפסגה שבענן בעשר אצבעותיו. לאחר סיום לימודיו, והתנסות בעבודות שונות, החליט שהוא רוצה למכור מחשבים של יבמ. "באתי ליבמ ב-1989, וביקשתי להיות דילר (מפיץ)", סיפר, "אמרו לי 'אתה יודע כמה כסף נדרש לכך?', וניסו להראות לי את הדרך החוצה. לא הייתה לי אפילו מכונית ולפגישה בתל אביב, הגעתי באוטובוס מטבריה. לא רצו לתת לי להיפגש עם מנכ"ל יבמ אז, יהושע מאור, אבל התעקשתי, ובסוף הצלחתי. הערימו עלי שלל קשיים. אמרתי לעצמי 'סבלנות, נמצא פתרון לכל הבעיות'. אמרו לי לפתוח משרד, אז פתחתי משרד בדירת אחי ברמת אביב, אמרו לי לגייס עובדים, גייסתי את אחותי כעובדת. משך תקופה ארוכה לא קיבלתי חוזה מיבמ, למרות שבתוך פחות מארבעה חודשים, כבר הוכחתי את הצלחתי: סגרתי עסקה ראשונה עם רפאל, למכירת 11 מכונות יוניקס". "לאחר מכן, 'התנחלנו' בקומה לא מאוישת בבניין יבמ בתל אביב. אחרי שנת פעילות גדלנו, התרחבנו ועברנו לבית אמריקה. אחרי 3 שנים עברנו לבית אירופה, ואז התרחבנו משמעותית, הצוות מנה 40 עובדים. רצינו בית משלנו, וב-2003 עברנו למתקן שלנו בפתח תקווה", אמר. "התחלנו לחשוב על עולם השירותים המנוהלים, כי הבנו שהוא העתיד", אמר נחום. ב-2010 הוא החליט לממש את חזון הענן שלו. אז החלו לדבר על רשת האינטרנט כפלטפורמה לשירותי ענן לארגונים, כדי לחסוך בהוצאות התפעול ולשפר את השירות שלהם ללקוחות. נחום החליט להמר: הוא השקיע 40 מיליון דולרים, שמומנו בין היתר מהלוואות בנקאיות ומהון פרטי, בבניית מרכז נתונים משוכלל, שמהווה עד היום מוקד לעליה לרגל של קולגות ומנמ"רים. המרכז מהווה תחנת כוח עצמית, המספקת לו את כל צורכי האנרגיה, עם יתירות ושרידות גבוהים. כיום טריפל סי מונה 150 עובדים ולה מחזור שנתי של מאות מיליוני דולרים. "אנו מספקים יותר מ-300 שירותי ענן, החל משרתים וירטואליים ושירותי אבטחת מידע, דרך שירותי גיבוי ושירותי מייל ועד שירותי טלפוניה ואירוח אתרים", אמר נחום, "הענן של טריפל סי מספק משאבים לפי דרישה, תשלום לפי שימוש, העלאה והורדה של משאבים לפי צרכי הלקוח, כל זאת בלא השקעה ראשונית ובלא התחייבות. אנו עומדים בכל התקנים הנדרשים, תקן לניהול איכות ISO 9001 ותקןISO 27001 לאבטחת מידע". בעולם התקשורת, ציין, "אנו מוכרים חבילת ספק ותשתית ישירות ללקוח. טריפל סי מחזיקה בהסכמים מול כל ספקיות התקשורת הראשיות במדינת ישראל, ביניהם בזק, הוט, סלקום ופרטנר, כדי להבטיח פתרון תקשורת מלא ללקוחות, פרטיים ועסקיים. זאת, בנוסף לאספקת חבילות גלישה בנפח גבוה עבור ארגונים בינוניים וגדולים, כולל קווי תמסורת". בעולם האירוח, הוסיף נחום, "תשתיות הדטה סנטר שלנו מספקות ללקוחותינו את שירותי האירוח המתקדמים ביותר. השטח של חוות השרתים שלנו מתפרס על פני 3 מפלסים וכולל יותר מ-500 מסדים. המתקן שלנו נבנה, עוצב ומנוהל בהתאם לתקנים המחמירים ביותר בתעשייה על מנת לספק ללקוחותינו סביבה בטוחה, חדשנית ומתקדמת עם זמינות גבוהה. בעולם האינטגרציה, טריפל סי מספקת מגוון פתרונות חומרה, החל ממערכי אחסון, דרך שרתים פיזיים ועד מחשוב אישי, כולל תחנות קצה ומחשבים ניידים, עם שירותים, כולל תמיכה, ייעוץ ובניית פתרונות מחשוב, התקנה ותחזוקה של מערכות מחשוב, הטמעה ותמיכה במערכות תשתית ועוד". "בעתיד, אני רוצה להיות במקום בו אני רואה את דור ההמשך מוביל את החברה למחוזות שאפילו אני לא חלמתי עליהם", סיכם נחום, "אני מצפה שממשלת ישראל תבין את הסכנה הטמונה בעננים הבינלאומיים, ותפעל בתבונה על מנת להגן על התעשייה המקומית, לתמרץ אותה ולסייע לה לפעול בשווקים בינלאומיים".

למרות שגופי תשתיות קריטיות מונחים להגנת הסייבר באופן שוטף, בחלק מהם נמצאו ליקויים בהיערכות הארגונית, בכתיבת נהלים ובתיקון ליקויי אבטחה שנמצאו בדו"חות בעבר. יש חשש כי בלא הובלה ממשלתית ראויה, המשק ייוותר חשוף למתקפות סייבר; כך קובע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט (בדימוס) יוסי חיים שפירא, בדו"ח השנתי 69ב. "נוכח האיומים המתגברים בתחום הסייבר והחשש לפגיעה קשה במשק בגינם", התריע המבקר, "אם יתרחש אירוע חמור, או יתרחשו אירועים בכמה תשתיות קריטיות, על הממשלה לוודא ביתר שאת כי התשתיות הקריטיות ערוכות ומעדכנות כל העת את מידת עמידתן במתקפות אפשריות, וכי תמונת המצב שלה בדבר התשתיות הקריטיות שבידיה – עדכנית, ומשקפת באופן מלא את פגיעותן של מערכותיה". "בד בבד עם התפתחות מרחב הסייבר ניכרת עלייה של ממש בשכיחותם של איומי סייבר ובחומרתם", כתב מבקר המדינה. שירות הביטחון הכללי כתב את תורת הלחימה למערכות הממוחשבות. השב"כ הנחה את גופי התשתיות הקריטיות בנושא, עד שהאחריות על הגופים הללו הועברה למערך הסייבר הלאומי. "המערך הסמיך רק חלק מגופי התשתיות הקריטיות כעומדים בהנחיות הנדרשות. תמונת המצב שבידי המערך לא שיקפה את רמת מוכנות הגופים להתמודד עם מתקפות סייבר", קבע המבקר, וציין כי בגוף תשתית קריטית אחד, "המצב עדיין אינו משביע רצון. טיוטת מיפוי שהוא הכין, לא כללה רכיבים הנדרשים בתו"ל. המיפוי שנעשה לא היה עדכני ולא שיקף את תמונת המערכות בצורה מהימנה. נמצאו פערים בין הנהלים הקיימים ובין דרישות ההנחיה. חלק מפקודות המבצע לא עודכנו, כנדרש בתו"ל. השב"כ ערך לגוף ביקורת ב-2016 אולם המבוקר לא השלים את תיקון חלק מהליקויים". בארגון קריטי שני, "בניגוד להנחיות תו"ל, מסמך המדיניות ופקודות חירום לא תוקפו כנדרש. כמו כן, לא הוטמע רכיב הגנה מסוים". בגוף קריטי שלישי, "חלק מהנהלים הנדרשים בתו"ל אינם קיימים, פקודות החירום לא תוקף, ואין נהלי התאוששות". [caption id="attachment_267594" align="alignnone" width="900"] סייבר. אילוסטרציה: BigStock[/caption] היערכות משרדי הממשלה ויחידות הסמך בתחילת 2015 החליטה הממשלה על הקמת יחידה להגנת סייבר, יה"ב, שתפעל לשיפור רמת הגנת הסייבר, תכוון ותנחה את משרדי הממשלה ואת יחידות הסמך. עוד הוחלט למנות בגופים ממונה הגנת הסייבר, להקים ועדת היגוי משרדית, למנות מנהל הגנת הסייבר ביחידות מערכות המידע, ולפעול לכך שהן יעמדו בתקני אבטחת מידע ארגוניים. יה"ב פרסמה הנחיות להגנת הסייבר. "לא כל היחידות מינו מנהל הגנת סייבר", קובע המבקר, "רק חלק ממשרדי הממשלה הוסמכו לתקן 27001; לחלק ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך אין מסמך מדיניות אבטחת מידע וסייבר; חלק ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך טרם השלימו את תהליך סקר הסיכונים; חלק ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך חוברו ל-SOC הממשלתי". עוד החליטה הממשלה שהמדינה תסדיר את המרחב האזרחי, משרדי ממשלה יקימו יחידות להכוונה מגזרית, והן יפעלו לשיפור ההגנה במגזרי המשק השונים. עוד נקבע כי יוכן תזכיר חוק הגנת הסייבר. מערך הסייבר הכין תזכיר של חוק הגנת הסייבר ומערך הסייבר הלאומי. "שלוש שנים לאחר קבלת ההחלטה, ולמרות החשיבות הלאומית שבהסדרת ההגנה על המרחב האזרחי, טרם הושלמו התהליכים הנדרשים לגיבוש נוסח חוק הסייבר". בהחלטות הממשלה לא הוסדרו בחקיקה סמכויות עובדי המערך כלפי יחידות ההכוונה המגזרית במשרדי הממשלה והארגונים הכפופים לאחריות המערך, קובע המבקר. "היעדר מקור לסמכות עובדי המערך עלול להקשות את שיתוף הפעולה עם הגופים ולגרום להימנעותם של עובדי המערך מביצוע פעולות מסוימות... היעדר תשתית משפטית מספיקה לביסוס הנחיה מגזרית על ידי משרדי הממשלה, מעורר קושי למלא אחר החלטות הממשלה". [caption id="attachment_290201" align="alignnone" width="600"] דו"ח מבקר המדינה. צילום: דוברות משרד מבקר המדינה[/caption] היערכות חסרה להכוונה מגזרית ב-2016 הוקם במערך אגף הנחיית המשק, ובו מרכז להכוונת מגזרים, עם חלוקה לשלוש קבוצות מגזרים, לטובת הנחיה ספציפית לכל קבוצה. "רק ב-2017 החלו משרדי הממשלה את תהליך המיפוי, עד פברואר 2018, רק חלק ממשרדי הממשלה סיימו לעשות כן". מרכז המגזרים החל לפעול ב-15 משרדי ממשלה. "בסיום הביקורת, חלק מהמשרדים טרם השלימו את איוש היחידות המגזריות; בחלק מהמשרדים מונו מרבית עובדי היחידה רק במהלך 2017; בחלק מהמשרדים גויס ראש היחידה רק מ-2016 – ובחלק, כלל לא מונה ראש יחידה מגזרית. בשני משרדים טרם הוקמו היחידות", קבע המבקר. "על המערך, משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה לקדם תהליך חקיקה שיטפל בבעיות האסדרה הקיימות בנושא", ציין המבקר, "על גופי התשתיות הקריטיות להשלים את הליך המיפוי, כדי שלממשלה תהיה תמונת מצב עדכנית ומדויקת יותר בנושא רמת מוכנותם להתמודדות עם איומי סייבר, ותיתן מענה בהתאם. על יה"ב לוודא כי רשימת הגופים שהיא מנחה מעודכנת ולדאוג להנחותם בהקדם. על יה"ב לפעול ביתר שאת לכך שגופי הממשלה ישלימו את היערכותם להגנת הסייבר". "בשנים האחרונות אנו עדים להתקפות סייבר מסוגים שונים", סיכם המבקר, "בשנים הבאות צפויה עלייה ניכרת באיומי סייבר ובמידת חומרתם. למרות מאמצים שנעשו, עדיין קיימים פערים בהגנת הסייבר של גופי הממשלה. דווקא משרדי הממשלה, שלפעולתם התקינה חשיבות רבה - לא מיישמים כראוי את הגנת הסייבר. משרדי הממשלה מתקשים לעמוד בקצב הנדרש ולקדם מהלכים אפקטיביים להתמודדות. המגזר האזרחי יתקשה לעמוד באתגר הגנת הסייבר בלא הנחיה והכוונה". לדבריו, "נוכח האיומים המתגברים בתחום הסייבר והחשש לפגיעה קשה במשק בגינם, אם יתרחשו אירועים חמורים בכמה תשתיות קריטיות, על הממשלה לוודא ביתר שאת כי התשתיות הקריטיות ערוכות ומעדכנות כל העת את מידת עמידתן במתקפות, וכי תמונת המצב עדכנית ומשקפת באופן מלא את פגיעותן של מערכותיה".

הסיפור של בן הסו, טייוואני צעיר ובעלים גאים של אוזניות AirPods של אפל, ייזכר בסוף השנה ככל הנראה כאחד הסיפורים ההזויים של השנה. הסו, כך מספר הדיילי מיילי הבריטי, בלע את אחת האוזניות תוך כדי שינה, ואחרי ששלשל אותה, תרתי משמע, גילה שהיא מתפקדת כרגיל. שלא כמו בסרט הקלאסי 'המסע המופלא' מ-1966, בו הזריקו בכוונה צוללת ממוזערת לתוך גופו של מדען חשוב וחולה מאוד במטרה לרפא אותו, במקרה של הסו הוא גילה את הבליעה רק כשהתעורר. למעשה, לקח זמן מה עד שהוא הבין שהאוזנייה שנעלמה אמנם ממשיכה לעבוד ואף להשמיע מוזיקה, אבל מתוך בטנו. כן, למרות שהיא הגיעה לקיבה האוזנייה המשיכה, לטענתו, לתפקד היטב, ובבית החולים לאחר צילום הוכח שהיא אכן שם. חומר משלשל שקיבל עשה בסופו של דבר את העבודה, ולמחרת היא יצאה באופן טבעי מהגוף כמו כל שאריות הפליטה ממערכת העיכול. הסוללה הראתה שנותרו לשימוש 41% ה-AirPods של אפל אינן אוזניות זולות, ולא ברור אם מכיוון שכך או מתוך יצר סקרנות הסו שלף אותה מהאסלה, שטף אותה, ולאחר ייבוש החליט לבדוק אותה. הוא שמח לגלות שלמרות המסע היא עובדת היטב כאילו לא קרה לה דבר, ושהסוללה הראתה שנותרו לשימוש 41%. הפליטה המהירה חסכה מהסו ניתוח, כי כמו כל אוזנייה אלחוטית, גם ב-AirPods יש סוללות ליתיום יון, זעירות, אבל כאלה שיכולות לגרום נזק אם הן מגיעות לקיבת אדם. עם זאת הרופא המטפל סיפר שסיכויי ההרעלה נמוכים יותר מבליעה של סוללה 'נקייה' בגלל ציפוי הפלסטיק שמקיף אותן. עם זאת, כנראה שבכל זאת מומלץ שלא לבדוק בבית.

ישום שמותקן מראש במחשבים של דל מהווה סכנה למשתמשים ויכול לפתוח דלת לניסיונות פריצה למערכת מרחוק. את הבעיה איתר ביל דמירקאפי, חוקר אבטחה צעיר בן 17. הוא גילה את הקוד הבעייתי ביישום Dell SupportAssist. מדובר ביישום מערכת, שמגיעה, כאמור, מותקן מראש, ופועל ברקע במחשבים שהגיעו מהחברה כדי לבדוק את מצב המערכת וכדי לספק הודעות על עדכוני קושחה ותוכנה. דל עידכנה את היישום היישום מפעיל מעין שרת מקומי במחשב ומקבל פקודות כמשתנים של כתובת אינטרנט (URL) בכדי לבצע מטלות מוגדרות מראש, כולל כאמור הורדת תוכנה ועדכונים המתבססת על בדיקת מצב המערכת. דמירקאפי הוכיח באתר שלו, אחרי ששלח הודעה מתאימה לדל על מנת שתפעל לתקן את הבעיה, כיצד ניתן לחדור בקלות יחסית את ההגנות סביב השירות הזה, וכך להוריד למחשבים הנגועים - ללא ידיעת המשתמש - רושעות משרת שלהם. דל, כאמור, בעקבות ההודעה שקיבלה, עידכנה את היישום. כל מי שמותקן במחשב שלו גרסה 3.2.0.90 של Dell SupportAssist, או גרסה מוקדמת יותר, צריך לעדכן אותה באופן מיידי כדי לסגור את הפירצה.