ליפ-בו טאן צופה שנתיים עד שלוש של מחסור בשבבים וזיכרונות, ומזהיר שהאתגר הבא של תעשיית הבינה המלאכותית יהיה להוכיח שההשקעות משתלמות Source

אחרי ארבע שנים, אפל מחזירה את הסטרימר שלה למרכז הבמה עם שדרוגים משמעותיים, שליטה קולית מתקדמת ומחיר גבוה יותר

Pluto Security נחשפת לאחר שגייסה בסך הכול 42 מיליון דולר. סבב הגיוס האחרון, בהיקף של כ-34 מיליון דולר, הובל על ידי Jump Capital, בהשתתפות Skinos Ventures של שלמה קרמר ו-AlphaDrive Ventures. סבב הסיד הובל על ידי TLV Partners, בהשתתפות Ansa Capital. בין המשקיעים בחברה נמנים גם אריאל מייסלוס, יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, ממייסדי Armis, שארין פישר דיברוב, סלביק מרקוביץ' ממייסדי Descope, אסף עזרא, שותף ב-a16z, ועידן טנדלר, שותף השקעות ב-Vine Ventures. יותר ממיליון עמדות קצה לפי החברה, בתוך כחצי שנה של פעילות מסחרית היא הגיעה להכנסות שנתיות חוזרות בהיקף של מיליוני דולרים, מאבטחת יותר ממיליון עמדות קצה ברחבי העולם ומשרתת יותר מ-40 לקוחות ארגוניים, בהם Oscar Health, Workato, Sixt ו-AlphaSense, וכן חברות מרשימת Fortune 500. החברה מפתחת פלטפורמה שמאבטחת את כלי ה-AI בארגון ואת היישומים שהעובדים בונים בעזרתם. היא מאפשרת לצוותי אבטחת המידע לראות את סביבת ה-AI בארגון, מכלי ה-AI שבהם העובדים משתמשים והרכיבים והשירותים שמתחברים אליהם ועד ליישומים, סוכנים ואוטומציות שהם בונים. הפלטפורמה מנתחת את הפעולות שמתבצעות בסביבה הזו ואת הסיכון הכרוך בהן, ומאפשרת לחסום פעולות מסוכנות בזמן אמת בלי לעצור את השימוש בכלי או ביישום. הוקמה רק בשנה שעברה Pluto הוקמה ב-2025 על ידי שחר בהט, מנכ"לית החברה, טל עופר רגב, CPO, ו-גיל ממן, CTO. בהט מילאה תפקידי ניהול בכירים בתחום הסייבר במיקרוסופט ובפאלו אלטו נטוורקס. רגב כיהן כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בפאלו אלטו נטוורקס וניהל יותר מ-150 עובדים. ממן שירת יותר משש שנים ב-8200 בתפקידי הובלה טכנולוגיים במחקר ופיתוח סייבר ובהנדסת אבטחה. החברה מעסיקה יותר מ-40 עובדים בישראל ובארה"ב. כספי הגיוס ישמשו להמשך השקעה בפיתוח המוצר ובמחקר ולהרחבת הפעילות בארצות הברית. העובדים בונים, וצוותי האבטחה צריכים לעקוב השימוש ב-AI משנה את סביבת העבודה הארגונית. עובדים בכל חלקי הארגון יכולים כיום לבנות בעצמם תוכנה, גם אם אינם מפתחים. בעזרת כלים כמו Claude Code, Codex, Cowork, Lovable ו-Base44 הם בונים יישומים, סוכני AI, אוטומציות ותהליכי עבודה. יחד עם הכלים נכנסים לארגון גם רכיבים נוספים, בהם skills, הרחבות, חבילות קוד, רכיבי MCP ומודלים. לפי נתוני Pluto, בקרב לקוחות החברה עובדים משתמשים במאות רכיבים כאלה ובונים באמצעותם אלפי יישומים שונים. קצב השינוי המהיר מקשה על צוותי אבטחת המידע לבדוק מראש כל כלי וכל רכיב. מערכות האבטחה המסורתיות לא נבנו לסביבה שבה העובדים עצמם מוסיפים תוכנות, חיבורים ורכיבים ובונים יישומים שהופכים לחלק קבוע ממערכות הארגון. הפלטפורמה של Pluto משלבת מידע מעמדות הקצה בארגון עם ניתוח בזמן אמת של כלי ה-AI, הרכיבים שמתחברים אליהם והפעולות שסוכני AI מבצעים. כך, למשל, עובד יכול להמשיך להשתמש בכלי AI בזמן שרכיב זדוני נחסם, צוות יכול לעבוד דרך שרת MCP מהימן תוך הגבלת פעולות מסוכנות, ויישום שבנה עובד יכול להמשיך לפעול בזמן שהגישה שלו למידע רגיש או לפרטי הזדהות נחסמת. Plutonium כערוץ לקהילה לצד פיתוח המוצר, Pluto משקיעה גם במחקר אבטחה, בכלים קהילתיים ובעבודה עם קהילת אנשי האבטחה. אחד הכלים שפיתחה הוא Plutonium, שמאפשר לבדוק סיכונים ברכיבים שעליהם נשענים כלי AI, בהם skills, הרחבות ורכיבים נוספים. הכלי מבוסס על RisksDB, מאגר הסיכונים של החברה. "בעולם שבו עובדים מאמצים כלי AI ובונים איתם יישומים בקצב מהיר, זה כבר לא מספיק", אמרה בהט. לדבריה, החברה בחרה "להתחיל בהבנה של מה העובד מנסה לעשות, לזהות את הסיכון בהקשר הנכון ולאפשר לו להמשיך לעבוד כל עוד הפעילות בטוחה".

ההייטק הישראלי הפך בשנים לשוק של מעסיקים, כשמעבר למצב הבטחוני, שער הדולר ומגמות גלובליות, מרחף כמובן ה-AI, שהשפעתו מורגשת בכל תחום. אבל זה לא אומר שאתם לא צריכים להיות מוכנים לשיחת השכר הבאה או לריאיון הבא. כמה אתם מרוויחים? כמדי שנה עורכת קהילת "צרות בהייטק" בפייסבוק את סקר השכר השנתי שלה, והיום (ד') מפורסמים כל […]

Rocket Software רכשה את Geniez AI הישראלית, שמפתחת סוכני AI לעבודה ישירה מול מערכות מיינפריים. Rocket לא פרסמה את סכום העסקה, אולם לפי הערכות שפורסמו בתקשורת, שוויה עשוי להגיע לעד 100 מיליון דולר. מדובר באקזיט מהיר במיוחד עבור חברה שהוקמה רק ב-2025 ומעסיקה שישה עובדים. Geniez AI הוקמה על ידי גיל פלג, מנכ"ל החברה, ו-דן שפרונג, CRO, שניהם יוצאי ממר"ם. השניים כבר הקימו בעבר את Model9, שפיתחה פתרונות לניהול נתוני מיינפריים ונרכשה על ידי BMC Software ב-2023. בספטמבר 2025 גייסה Geniez AI שישה מיליון דולר בסבב סיד שהובל במשותף על ידי StageOne Ventures ו-Canapi Ventures. סוכני AI שפועלים ישירות על המיינפריים הטכנולוגיה של Geniez AI נועדה לחבר מודלי שפה וסוכני AI למידע בזמן אמת במערכות מיינפריים, בלי להעביר את המידע לסביבה אחרת ובלי לבצע פרויקט הגירה רחב. הפלטפורמה מאפשרת לסוכנים לנטר מערכות פעילות, לאבחן תקלות, לבצע פעולות אוטומטיות ולהריץ תהליכי עבודה באמצעות הוראות בשפה טבעית. החברה מציעה סוכנים שמתמחים בתחומים שונים בסביבת z/OS, בהם DB2, IMS, MQ, אחסון, רשתות, אבטחה וניהול עומסי עבודה. הסוכנים יכולים להסתמך על מידע תפעולי אמיתי מהמערכת ולהריץ פעולות בהתאם להרשאות הקיימות במיינפריים. הפלטפורמה גם תומכת ב-MCP וב-A2A, ומאפשרת לחבר אליה כלי פיתוח כמו GitHub Copilot, Amazon Q Developer ו-Claude Code שבהם משתמשים המפתחים. לפי החברה, המידע עצמו נשאר בתוך סביבת הארגון והגישה אליו מתבצעת באמצעות מנגנוני ההרשאות המקוריים של המיינפריים. בכך היא מנסה לפתור אחת הבעיות המרכזיות בשילוב AI במערכות ליבה: מתן גישה לנתונים עדכניים מבלי להוציא אותם ממערכות קריטיות או לשכפל אותם לתשתיות אחרות. תשתלב ב-Rocket EVA במסגרת העסקה יצטרפו המייסדים וצוות ההנדסה של Geniez AI ל-Rocket Software, והטכנולוגיה והידע של החברה ישמשו להרחבת Rocket EVA, פלטפורמת ה-Agentic AI של Rocket למערכות ליבה. Rocket הרחיבה בספטמבר את EVA כדי לאפשר לסוכני AI לנתח מידע תפעולי ממערכות מיינפריים ולבצע פעולות תחת מדיניות והרשאות שמגדיר הארגון. החברה מנסה באמצעות הפלטפורמה להתמודד גם עם המחסור במומחי מיינפריים, שמקשה על ארגונים לתחזק ולחדש מערכות ליבה ותיקות. לפי מחקרים, 81% ממנהלי ה-IT במגזר הפיננסי דיווחו על פער משמעותי או משמעותי מאוד בכוח האדם בעל מיומנויות מיינפריים, ו-87% העריכו כי AI תסייע להתמודד עם הפער במהלך השנתיים הקרובות. החיבור ל-Geniez AI אמור להוסיף ל-EVA יכולות שנבנו מלכתחילה סביב סוכנים שפועלים ישירות על מערכות המיינפריים. המטרה היא לאפשר לצוותים לזהות תקלות, להגיע לשורש הבעיה ולהפעיל תהליכים אוטומטיים, תוך שמירה על בקרה והרשאות ארגוניות. אקזיט שנה אחרי גיוס הסיד Geniez AI יצאה ממצב חשאי והכריזה על גיוס הסיד שלה רק בספטמבר 2025, וכעבור מעט יותר משנה כבר נמכרת לחברת תוכנה שמשרתת יותר מ-13,500 לקוחות ומעסיקה יותר מ-3,000 עובדים ברחבי העולם. Rocket היא חברה פרטית מאזור בוסטון, שבבעלות קרן ההשקעות Bain Capital Private Equity, ולכן אין לה הערכת שווי ציבורית, אך לפי דיווחים מ-2025, קרן ההשקעות שקלה את מכירתה של החברה בעסקה שהייתה משקפת לה שווי של 10 מיליארד דולר (כולל חוב). פלג אמר עם ההודעה על העסקה כי Geniez AI הוקמה מתוך ההנחה שיישומי GenAI יכולים לשנות מהיסוד את האופן שבו ארגונים מבינים ומפעילים מערכות מיינפריים. לדבריו, החיבור ל-Rocket מעניק לחברה את קנה המידה, בסיס הלקוחות והמומחיות בתחום הדרושים כדי להביא את הטכנולוגיה ליותר ארגונים.

אפל מרחיבה משמעותית את הפעילות שלה בתחום הבית החכם עם Apple Home Collection, סדרת אביזרים שפותחה בשיתוף LG Electronics ו-Schneider Electric וכוללת מנעול חכם, פעמון וידאו, מצלמות אבטחה, תרמוסטטים וחיישני טמפרטורה ולחות. המכירות יחלו בדצמבר, כאשר חלק מהמוצרים יגיעו רק בתחילת 2027. בלב המהלך נמצא HomeView, המסך החכם החדש שאמור לשמש כמרכז השליטה של הבית. המכשיר, שמחירו בארצות הברית 299 דולר, מצויד במסך Liquid Retina בגודל שבעה אינץ' ומגיע בשתי גרסאות: דגם שולחני עם בסיס רמקול ודגם שמיועד להתקנה על הקיר. הוא מאפשר לשלוט באביזרי הבית באמצעות מגע או Siri, לצד ביצוע שיחות FaceTime, השמעת מוזיקה, צפייה בתמונות, שימוש ביומן, בהודעות ובתזכורות והפעלת אוטומציות ביתיות. HomeView גם יכול לזהות משתמשים לפי פניהם ולהציג לכל אחד מהם מידע אישי בהתאם לזהותו. לפי אפל, המכשיר מופעל באמצעות Apple Intelligence ו-Siri AI, וכאשר הוא פועל לצד מכשיר שתומך ב-Apple Intelligence, Siri יכולה להשתמש בהקשר אישי, כמו לוח שנה, הודעות ומידע מאפליקציות אחרות, כדי להציג תשובות מותאמות יותר. המכשיר משמש גם כרכזת לבית החכם ותומך ב-Matter וב-HomeKit Secure Video כחלק ממערכת הבית של אפל. HomeView צפוי לצאת לשוק ב-13 בנובמבר במספר מדינות, אך לא באיחוד האירופי בשלב הראשון, מאחר ש-Siri AI אינה זמינה שם כיום במסגרת מערכת ההפעלה של אפל. ה-Home Collection נועדה להשלים את המרכז הזה באביזרים שאפשר לחבר אליו ישירות, ובכך לחזק את הניסיון של אפל להתחרות באקו-סיסטמים של Amazon Ring ושל Google Nest, שתי המתחרות הבולטות שלה בתחום הבית החכם. מנעול שנפתח כשמתקרבים לדלת אחד המוצרים הבולטים בסדרה הוא LG Smart Deadbolt Lock, שמחירו בארצות הברית מתחיל ב-349.95 דולר. המנעול משתמש בטכנולוגיית UWB כדי לזהות משתמש שמתקרב עם iPhone או Apple Watch תואמים ולפתוח את הדלת אוטומטית, ללא צורך להצמיד את המכשיר למנעול. אפשר לפתוח אותו גם באמצעות PIN, הצמדת iPhone או Apple Watch, או מפתח פיזי מוסתר. המנעול מסוגל לזהות אם הדלת פתוחה, סגורה או נעשה ניסיון להתעסק בו, ותומך גם בתקן Matter וב-Aliro. פעולות הגישה הבסיסיות יכולות להמשיך לפעול מקומית גם במקרה שאין חיבור לאינטרנט. לצדו מציעה LG פעמון וידאו חוטי במחיר התחלתי של 249.95 דולר. הוא כולל שתי מצלמות: מצלמה קדמית ברזולוציית 2.5K לצילום המבקר, ומצלמה נוספת שמכוונת כלפי מטה כדי לראות חבילות שהושארו ליד הדלת. כאשר מישהו מצלצל, ההתראה יכולה להופיע ב-iPhone או ב-iPad, והצלצול יכול להישמע גם ברמקולי HomePod ובמרכז HomeView שנמצא בבית. מוצרי Apple Home Collection החדשים, ובהם מנעול חכם, מצלמת פנים, פעמון וידאו ותרמוסטט חכם. קרדיט צילום: אפל מצלמות שמפסיקות לצלם כשחוזרים הביתה הסדרה כוללת גם מצלמה פנימית של LG במחיר 199.95 דולר, מצלמת חוץ ב-299.95 דולר ומצלמת חוץ עם תאורת הצפה ב-399.95 דולר. המצלמה הפנימית כוללת מנגנון שמטה את העדשה כלפי מטה כאשר בן הבית הראשון חוזר, כדי להפסיק את הניטור, בעוד מצלמות המערכת יכולות לזהות אנשים, פנים מוכרות, בעלי חיים, כלי רכב וחבילות. בעלי מנוי iCloud+ מתאים מקבלים עד 10 ימים של היסטוריית אירועים, ו-Apple Intelligence יכולה ליצור תיאורים אוטומטיים של סרטונים ולאפשר חיפוש בשפה טבעית בתוך הצילומים. לפי אפל, הצילומים והמידע באפליקציית Home מוצפנים מקצה לקצה, ולא אמורים להיות נגישים לאפל או לשותפות שמייצרות את החומרה עבורה. שני תרמוסטטים באותה מערכת אפל מציעה בסדרה שני תרמוסטטים חכמים, אחד של LG ואחד של Schneider Electric, במחיר התחלתי של 199.95 דולר כל אחד. שני הדגמים תומכים ב-Matter ויכולים לעבוד עם חיישני טמפרטורה ולחות נפרדים במחיר של 39.95 דולר. תכונת Adaptive Temperature באפליקציית Home משתמשת בעיבוד שמתבצע במכשיר כדי לשנות אוטומטית את הטמפרטורה בהתאם לשאלה האם מישהו נמצא בבית, עומד ללכת לישון או יצא ממנו. בארצות הברית ניתן גם להתאים את פעולת החימום והקירור לשעות שבהן החשמל זול או נקי יותר, בהתאם לתוכנית החשמל שבה משתמש משק הבית. בלי עוד אפליקציה ועוד חשבון אחד הדגשים המשמעותיים באסטרטגיה של אפל הוא ניסיון לפשט בעיה מוכרת בעולם הבית החכם: הצורך להתקין אפליקציה אחרת ולפתוח חשבון נפרד כמעט לכל יצרנית. אביזרי Apple Home Collection ניתנים לצימוד באמצעות iPhone ונשלטים ישירות מאפליקציית Home ומ-Siri, ללא צורך בחשבון נוסף אצל LG או Schneider Electric לצורך השימוש במוצרים. המוצרים תומכים גם ב-Thread, שנועדה לשפר את הקישוריות בין אביזרי הבית. המהלך מטפל גם באחת מנקודות התורפה של אפל בשנים האחרונות: היצע החומרה שלה לבית החכם היה מצומצם יחסית לזה של אמזון וגוגל. תקן Matter כבר הרחיב את מספר האביזרים שניתן לשלב במערכת של אפל, אבל Home Collection מאפשרת לה להיות מעורבת ישירות גם בתכנון המוצרים ולא רק בתוכנה שמנהלת אותם. המוצרים הראשונים בסדרה יתחילו להימכר בדצמבר, וחלקם יגיעו רק בתחילת שנת 2027.

במשך שנים התרגלנו לחשוב על מערכות בינה מלאכותית כעל כלים שמייצרים תשובות. גם כשהן טעו, הנזק עבר בדרך כלל דרך אדם שקרא את התשובה והחליט מה לעשות איתה. סוכני AI משנים את המשוואה הזאת. הם כבר יכולים לפתוח קובץ, לגשת למסד נתונים, להפעיל כלי תוכנה, לשלוח מידע, לשנות הגדרה או לבצע רצף פעולות בשם המשתמש. ברגע שהבינה המלאכותית עוברת מלהציע פעולה ללחיצה על הכפתור בעצמה, אבטחת AI הופכת מבעיה של מידע לבעיה של ביצוע. ההבחנה הזאת קריטית במיוחד במערכות שבהן לפעולה דיגיטלית יכולה להיות תוצאה בעולם הפיזי. במפעל, בתחנת כוח, במערכת מים או בסביבה ביטחונית, פקודה אינה רק שורה במחשב. היא יכולה לשנות תהליך ייצור, להשפיע על מערכת בקרה או להפעיל רכיב. לכן השאלה המרכזית כבר אינה רק האם סוכן AI קיבל את ההרשאה הנכונה, אלא האם קיימות פעולות שגם במקרה של טעות, פריצה או מניפולציה הוא פשוט אינו מסוגל לבצע. כשהרשאות רחבות הופכות לסיכון גם תעשיית הסייבר מתחילה לעסוק בשינוי הזה. מחקר של Microsoft Research על סוכני AI בעלי גישה לכלים מצביע על כך שחלק מהסיכונים נובעים מפער בין כוונת הסוכן לבין היכולות שניתנו לו, מכלים בעלי הרשאות רחבות מדי ומזליגה של סמכויות בסביבת ההרצה. התגובה המתבקשת היא להקשיח הרשאות, להגביל את הכלים שאליהם הסוכן יכול לגשת, לנטר את פעולותיו ולדרוש אישור אנושי לפעולות רגישות. כל אלה חיוניים. אבל בסביבות קריטיות כדאי לשאול שאלה נוספת: מה קורה כאשר מנגנון האכיפה עצמו הוא עוד רכיב תוכנה בתוך אותה סביבת פעולה? אנחנו למעשה מבקשים מתוכנה לפקח על תוכנה אוטונומית, ומניחים שהגבול שהגדרנו יישאר אפקטיבי גם כאשר הסוכן, סביבת ההרצה או אחד הכלים המחוברים אליו מתנהגים באופן שלא צפינו מראש. לא רק הרשאה מינימלית – גם יכולת מינימלית כאן נדרש שינוי מחשבתי. לצד עקרון ההרשאה המינימלית, ייתכן שבעידן הסוכנים האוטונומיים נצטרך לדבר גם על יכולת מינימלית. יש הבדל בין לומר לסוכן שאסור לו לבצע פעולה מסוימת לבין לבנות את המערכת כך שלא תהיה לו מלכתחילה היכולת הטכנית לבצע אותה. במערכת משרדית ההבדל עשוי להיות קטן. בתשתית קריטית הוא יכול להיות ההבדל בין מדיניות אבטחה לבין גבול שניתן לאכוף גם כאשר משהו משתבש. כשהגבול חוזר לשכבה הפיזית זו גם התפיסה שעומדת מאחורי שיתוף הפעולה שעליו הכרזנו לאחרונה ב-Zeroport עם Wand AI, המפתחת תשתיות להפעלה ולניהול של סוכני AI בארגונים ובממשלות, לרבות סביבות של בינה מלאכותית ריבונית. במסגרת שיתוף הפעולה משולבת שכבת הפרדה ואכיפה שמאפשרת לסוכנים לעבוד מול מערכות מבודדות וקריטיות בלי לקבל נתיב רשת ישיר אליהן. הרעיון אינו להחליף את מנגנוני התוכנה, אלא להוסיף במקומות הרגישים ביותר גבול שהסוכן עצמו אינו יכול פשוט לשנות באמצעות פקודה, הרשאה או החלטה אחרת. זו עשויה להיות אירוניה מעניינת של מהפכת ה-AI. במשך שני עשורים עולם הסייבר העביר עוד ועוד מנגנוני אבטחה לתוכנה, לענן ולמערכות ניהול מרכזיות. דווקא ככל שהתוכנה הופכת עצמאית יותר ומקבלת יכולת לפעול, ייתכן שבנקודות הקריטיות ביותר נרצה להחזיר חלק מהאכיפה אל העולם הפיזי. לא במקום תוכנה, אלא כקו הגנה נוסף שאינו תלוי בהחלטה של אותה מערכת שעליה הוא אמור להגן. המרוץ סביב סוכני AI מתמקד כיום בעיקר בשאלה כמה עצמאות נוכל לתת להם. בעולם הביטחוני ובתשתיות קריטיות, השאלה החשובה לא פחות היא היכן העצמאות הזאת חייבת להסתיים. בעידן שבו מכונות לא רק מנתחות את העולם אלא מתחילות לפעול בתוכו, אבטחה לא יכולה להסתפק בהגדרה של מה מותר לסוכן לעשות. במערכות החשובות באמת, נצטרך להגדיר גם מה הוא לעולם לא יוכל לעשות. יוסף (ספי) גרץ הוא מייסד-שותף ומנכ"ל Zeroport, חברת סייבר לאבטחת מערכות קריטיות

יותר מחמישית ממנהלי ומנהלות אבטחת המידע ניסו להימנע מעבודה ב-Patch Tuesday, יום עדכוני האבטחה החודשי, כך עולה ממחקר של Socura בקרב יותר מ-500 מנהלי אבטחה בבריטניה. Patch Tuesday הוא המועד החודשי שבו מיקרוסופט וספקיות תוכנה ואבטחה נוספות משחררות עדכוני אבטחה ותיקונים לפגיעויות. לפי המחקר, 41% מהמשיבים עבדו שעות נוספות כדי להתמודד עם מחזור התיקונים, 37% עבדו עד שעות מאוחרות כדי להטמיע אותם, ו-22% ניסו להימנע מעבודה באותם תאריכים. 29% חשים חרדה משמעותית ערב קודם 29% מהמשיבים אמרו כי הם חשים "חרדה משמעותית" בלילה שלפני Patch Tuesday. חלקם גם הודו כי במהלך אותו שבוע הם נעשים עצבניים יותר כלפי עמיתים לעבודה או בני משפחה. אנדרו קייס, מנכ"ל Socura, אמר כי "אתה מצפה שרואה החשבון שלך יהיה זמין במועד הגשת דו"חות המס שלך. אתה מצפה שעורך הדין שלך יגיע למועד הדיונים במשפט שלך". לדבריו, העובדה שמנהלי אבטחה מנסים להימנע דווקא מיום עבודה קריטי מעידה על רמות לחץ ושחיקה שאינן בריאות. קייס הוסיף כי צוותי אבטחה צריכים לקבל משאבים מתאימים סביב Patch Tuesday, לצד תמיכה רגשית, טכנית וכלכלית. מיקרוסופט תיקנה 974 פגיעויות בחודש אחד העומס על צוותי האבטחה גדל במקביל לעלייה במספר הפגיעויות שמתגלות ומקבלות תיקון. בעדכון Patch Tuesday של ספטמבר תיקנה מיקרוסופט 974 פגיעויות CVE, המספר הגבוה ביותר שפרסמה החברה בחודש אחד. השיא הקודם עמד על 570 פגיעויות ביולי. חלק מהעלייה מיוחסת גם לשימוש הולך וגובר בכלי AI לגילוי פגיעויות, שמאפשרים לספקיות ולחוקרים למצוא בעיות בקצב גבוה יותר. ככל שמספר הפגיעויות שמתגלה עולה, כך גם גדל היקף העבודה שמוטל על הצוותים שצריכים לבדוק, לתעדף ולהטמיע את התיקונים. השחיקה אינה בעיה חדשה הנתונים מתיישבים עם מחקר שפרסמה Seemplicity במרץ, שלפיו 45% ממנהלי הסייבר עובדים לפחות 11 שעות נוספות בשבוע, ו-20% עובדים יותר מ-16 שעות נוספות. 43% אמרו שהם אינם יכולים לקחת חופשה מבלי ליצור לעצמם עומס ולחץ גדולים עם חזרתם. התמונה המצטברת משני המחקרים מצביעה על בעיה רחבה יותר מהעומס ביום עדכונים אחד. צוותי אבטחה נדרשים להתמודד לאורך זמן עם יותר פגיעויות, יותר מערכות ויותר דרישות, לעיתים בלי תוספת מקבילה במשאבים. AI גם יכולה להקל על העומס לצד התרומה לגידול במספר הפגיעויות שמתגלות, בינה מלאכותית עשויה גם להפחית חלק מהעומס על צוותי הסייבר. 40% מהמשיבים במחקר של Socura אמרו כי AI מסייעת להם לבצע אוטומציה של משימות חוזרות, וכך מאפשרת לעובדים להתמקד בעבודה אסטרטגית יותר. 37% אמרו כי AI עוזרת להם להגן טוב יותר על תשתיות ה-IT בארגון מפני איומים פעילים. כך, אותה טכנולוגיה שמאיצה את גילוי הפגיעויות ומגדילה את קצב העדכונים עשויה במקביל לסייע לצוותי האבטחה להתמודד עם חלק מהעומס שהיא עצמה יוצרת.