שוק העבודה הנוכחי לא פשוט לאף אחד ובטח לא לג'וניורים, שמנסים להשיג דריסת רגל ראשונה בתחום. אבל בזמן שרבים פשוט שולחים קורות חיים ומקווים לטוב, עידן הרשקו, בוגר 81 וסטודנט, החליט למקסם את עבודת הצד שלו ולהגיע היישר ללב של חברות ההייטק בתל אביב דרך הנקודה הרגישה ביותר: ארוחת הצהריים. בודק בדרך למעלה האם זו […]

מומחי יעל (Yael) החלו בהטמעת מערכת ניהול בארגון עובדי צה"ל. זאת, כחלק מהמעבר של הארגון מתהליכים ידניים למערכות דיגיטליות מבוססות AI. המערכת מבוססת תשתית סיילספורס (Salesforce) ועליה התאמות ופיתוחים של יעל.  הפרויקט החל לפני כמה שבועות וצפוי להסתיים לקראת מחצית 2027. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליוני שקלים. ארגון עובדי צה"ל, מארגוני העובדים הגדולים בישראל, עובר בימים אלה תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית והפרויקט נערך במסגרתו. עם סיומו, עשרות אלפי עובדי וגמלאי הארגון יוכלו לנהל תהליכי שירות ומיצוי זכויות באמצעות הטלפון. תהליכים דיגיטליים חכמים, שינהלו נתונים ומידע על עובדים, יאפשרו לבצע את מרבית השירותים הארגוניים ישירות מהטלפון הנייד. הפרויקט מבוסס על הפלטפורמה Salesforce Public Sector Solutions, שתהווה מערכת ליבה לניהול תמונת 360 מעלות של חברי ארגון עובדי צה"ל. זו כוללת חלוקת תקציבים מורכבת ומערך בדיקות זכאות, מבוסס מנוע חוקה (Business Rules Engine  – ר"ת BRE) גמיש. בנוסף, כולל הפתרון פורטל פנימי עבור עובדי וגמלאי ארגון עובדי צה"ל, המשקף בזמן אמת את הזכאויות השונות, סטטוס בקשות להטבות, מתנות, נופשים ועוד. "המהלך הוא חלק מתפישת עול"ם שלם בכף היד" "אנחנו מובילים תפישה ארגונית שתאפשר מהפכה של ממש בתהליכי מיצוי זכויות של עשרות אלפי עובדים וגמלאים", אמר בני עודי, ראש מטה ארגון עובדי צה"ל. "המהלך הוא חלק מתפישת עול"ם (ר"ת עובדים ללא מדים – מועדון ההטבות של ארגון עובדי צה"ל) שלם בכף היד". עודי הוסיף כי "התהליכים יתנהלו בלא טפסים, בלא התרוצצות בין גורמים שונים ובשקיפות מלאה לאורך כל התהליך. אם בעבר נוהלה 'טופסולוגיה' מפרכת סביב בקשות למלגות, רישום לקייטנות ועוד, כל זה יתבצע בלחיצת כפתור – במהירות, ביעילות ובנגישות – דרך הנייד. כך גם בניהול תקציבי הרווחה, ניהול ההטבות, הקשר עם היחידות השונות, לרבות ניהול העמותה ומאות הוועדים הפועלים בארגון". "הפרויקט לניהול תהליכים יאפשר לנו להעניק לארגון עובדי צה"ל את היכולות המאפשרות מעבר למודל שירות עצמי – שורה שלמה של שירותים שהופכים דיגיטליים ומנוהלים בפשטות", אמר טל קיסילביץ', מנכ"ל יעל קלאודטק (Yael-Cloudtech). "עובדי וגימלאי הארגון יוכלו להגיש בעצמם כל בקשה, לקבל כל סוג מידע ולנהל את הקשר עם הארגון, תוך קבלת עדכונים בזמן אמת ומעקב אחר סטטוס הטיפול בבקשתו. התהליך מחליף שיחות טלפון, מיילים, טפסים ידניים ובעיקר, חוסך משאבים אדירים", הבהיר קיסילביץ'.

ענקית התשלומים הבינלאומית PayPal נפרדת מכ-70 עובדים מתוך כ-300 המועסקים במרכז הפיתוח שלה בישראל, שעוסק בין היתר במניעת הונאות, סייבר ופיתוחי AI שונים. הקיצוץ במרכז המקומי של פייפאל הוא חלק מתוכנית התייעלות עולמית נרחבת שהוביל המנכ"ל אנריקה לורס, במסגרתה יקוצצו כ-20% מכוח האדם הגלובלי של החברה בשנים הקרובות, במטרה לחסוך כ-1.5 מיליארד דולר בשנה. התוכנית […]

רשות החדשנות, משרד העלייה והקליטה והמטה הלאומי לבינה מלאכותית, באמצעות קרן ההון האנושי להיי-טק, פרסמו "קול קורא" לגופים ולחברות להגיש הצעות להקמת תוכניות חדשניות להאצת ההון האנושי בחברות בינה מלאכותית בישראל. מטרת המהלך היא להרחיב את מעגל המומחים בתעשיית ה-AI, ובין היתר לעודד את חזרתם לישראל של טאלנטים ישראלים העובדים בחו"ל, לצד משיכת עולים חדשים, זכאי חוק השבות ותושבים חוזרים בעלי ניסיון בתחום. "הקול הקורא" פונה לחברות טכנולוגיה, חברות השמה וגופים  שמסוגלים לייצר מהלכים שישכנעו את הישראלים לחזור ולהשתלב בחברות  הרב-לאומיות בישראל ובמחקרים באקדמיה, עם מעטפות ליווי נרחבות שלא היו עד כה. "הקול הקורא" מתמקד באיתור והשמה של עובדי "טאלנט" ו-"טופ-טאלנט" – עובדים מנוסים בתחומי הבינה המלאכותית – וכן באיתור יזמים מנוסים מחו"ל ובהבאתם לישראל. יעד נוסף הוא הרחבת הפעילות של חברות רב-לאומיות בישראל, בכלל זה עידוד חברות שעדיין אינן פועלות בארץ להקים כאן פעילות מחקר ופיתוח בתחום ה-AI. מחסור של כ-2,400 מומחי AI בדברי ההסבר ל-"קול הקורא"  נאמר, שעל פי מחקרים  אחרונים שפורסמו,  תעשיית הבינה המלאכותית בישראל ניצבת בפני מחסור מיידי של כ-2,400 עובדי טאלנט וטופ-טאלנט בתפקידי Core AI. המחסור, לפי המסמך, מרוכז בין היתר בתחומי מדעי הנתונים והנדסת הנתונים.  בשלב הראשון, המטרה היא להפעיל תוכניות שיוצעו על ידי התעשייה במטרה להחזיר באופן מיידי 100 מומחי AI מנוסים ועוד 20 יזמים וטופ טאלנטים לישראל. עוד מצוין, כי קיים פער משמעותי בין ההיצע האקדמי בישראל, כלומר תקנים לחוקרים ולמדענים, לבין צורכי התעשייה שלא קיימים. על פי הערכות, יש ביקוש ל-800 משרות מחקר באקדמיה שאינן מקבלות מענה. לפי נתוני "הקול הקורא", בישראל מסיימים מדי שנה כ-1,000 בוגרי תארים מחקריים מתקדמים בתחומי STEM רלוונטיים, אולם רק כ-30%-40% מהם משתלבים בפועל כמומחי AI בתעשייה המקומית. "לאור זאת, יש לייצר פעולה אקטיבית ומהירה", נכתב בדברי ההסבר, וזאת בהתאם למדיניות הממשלה להשבת עובדי AI מנוסים מחו"ל – בהם עולים חדשים, זכאי חוק השבות ותושבים חוזרים. מאגר טאלנטים ומנטור אישי במסגרת "הקול הקורא" יוכלו גופים שונים להציע תוכניות לאיתור והשמה של טאלנטים וטופ-טאלנטים בתחומי ה-AI, וכן תוכניות להבאת יזמים מנוסים מחו"ל. קהל היעד כולל בעלי תואר ראשון ומעלה בתחומים כגון מדעי המחשב, הנדסת חשמל והנדסת נתונים, בעלי ניסיון מוכח בחברות או במכוני מחקר וטכנולוגיה, וכן יזמים שהקימו בעבר חברות הזנק או כיהנו בתפקידי מנכ"ל וסמנכ"ל בחברות שמוצריהן כוללים רכיבי Core AI. הגופים שיזכו ב-"קול הקורא" יקבלו גישה למאגרי טאלנטים ולמאגרי גורמים פוטנציאליים לשיתופי פעולה, ובהם ארגונים וקהילות יהודיות בחו"ל. הטאלנטים שיאותרו יעברו הכנה ממוקדת לשוק העבודה הישראלי, לרבות חיזוק מיומנויות רלוונטיות והיכרות עם תרבות העבודה המקומית. בנוסף, לכל מועמד ימונה מנטור אישי שילווה אותו בתהליך. תחום נוסף ב-"קול הקורא" מתמקד בהרחבת מעגל החברות הרב-לאומיות שיפתחו בישראל פעילות מחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית. הכוונה היא לאתר חברות שטרם הקימו פעילות בישראל ולפעול לשכנוען להרחיב את פעילותן לישראל. לפי "הקול הקורא", יש להגיש תוכנית נפרדת עבור כל אחד מהתחומים המועדפים. עד 70% מימון התקציב המרבי לתוכנית עומד על מיליון שקלים, כאשר שיעור המענק יעמוד על 50%-70% מתקציב המימוש. במקרים מיוחדים תהיה הוועדה הבוחנת רשאית להגדיל את שיעור המענק. את הבקשות ניתן להגיש עד ה-17 בספטמבר 2026 בשעה 12:00. המהלך מצטרף לצעדים נוספים שנועדו להתמודד עם המחסור בהון אנושי מיומן בתעשיית ה-AI בישראל, ומבקש למנף את היתרון היחסי של ישראל בתחום באמצעות שילוב מהיר יותר של מומחים מנוסים, יזמים וטאלנטים מהארץ ומחו"ל.

רשת מדטון-הדים משיקה בישראל את Oticon Zeal - מכשיר שמיעה כמעט בלתי נראה בתצורת nxtCIC חדשנית, המשלב בינה מלאכותית מהדור השני, סוללה נטענת, קישוריות בלוטות' מתקדמת ועיצוב שזכה בפרס ה־Red Dot היוקרתי

⭐ נקודות עיקריות יוטיוב מעדכנת את תכונת המסך הנלווה ומבטלת את הצורך ברשת WiFi משותפת בין הסמארטפון לטלוויזיה. התכונה משמשת כממשק שליטה ומעורבות המאפשר להגיב, לסמן לייק ולהירשם לערוצים ישירות מהנייד. משתמשים יכולים לחפש סרטונים ולגשת ל-Shorts בטלפון מבלי להפריע להקרנה הפעילה בטלוויזיה. העברת סרטון מפיד הבית בנייד אל הטלוויזיה מתבצעת דרך תפריט שלוש הנקודות […]

ראיון מיוחד: מחקר בהובלת פרופ׳ רון פולמן מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שעליו חתום גם סר רוג׳ר פנרוז מאוניברסיטת אוקספורד, מציג אינטרפרומטר אטומי ראשון מסוגו. הניסוי מדד את הפאזה של אטום רובידיום בנפילה חופשית ומצא התאמה לעקרון השקילות של איינשטיין בתחום שנבדק. פולמן מדגיש כי את העבודה הניסויית הקשה הוביל הדוקטורנט אור דובקובסקי.

הזמן אינו דבר אחד פשוט: בפיזיקה קצב השעונים תלוי במהירות ובכבידה, ואילו במוח תחושת הזמן מושפעת מקשב, זיכרון ומצב רגשי. מסע בין זבובים, אסטרונאוטים ומדעי המוח מראה היכן הזמן באמת משתנה — והיכן רק החוויה שלנו משתנה.