העיצוב החדש שלו מבוסס על Material You, והוא מתחיל להגיע גם אל המשתמשים הפרטיים

לקחנו לסיבוב את הכוננים המובילים של Western Digital לגיימינג ויצאנו מרוצים עד מאוד המהירים והנכונים – כונני SSD מדגמי WD Black SN770 ו-SN850 בביקורת

מליאת הכנסת אישרה אתמול (ג') בקריאות שנייה ושלישית את חוק הסטארט-אפים בתחום התקשורת, שישים סוף לרגולציה המסורבלת והעודפת, שהקשתה מאוד על יזמים ועל חברות סטארט-אפ שיש להן פתרונות לעולם זה להיכנס אליו. זאת, עקב שורה של חסמים ותהליכים ביורוקרטיים, שהפכו את התהליך כמעט לבלתי אפשרי. מדובר בשינויים ובעדכונים בחוק התקשורת שיזם שר התקשורת, יועז הנדל, במטרה לאפשר תהליכי כניסה קלים ופשוטים, וכך לפתוח יותר את השוק לתחרות. החסמים אמנם קיימים לכל מי שרוצה להיכנס לשוק, אבל הם קשים יותר עבור חברות צעירות, ומבריחים רבים מהיזמים מהשקעות בתחום. על פי התקנות שאושרו, חלק משירותי התקשורת לא יידרשו לאסדרה כלל וחלקם יועברו למתכונת של רגולציה מהירה וקלה, במסלול הירוק. במסלול זה, החוק מחייב את הרשויות לתת לחברות שילכו בו תשובה בתוך 10 ימי עבודה, לעומת כמה חודשים כיום. "טכנולוגיית הדור הבא של האינטרנט של הדברים, שעליה עובדים כעת ברחבי העולם, תביא עוד מיליוני חיישנים וציוד תקשורת חדש לישראל. תחת הרגולציה הקיימת יהיה פקק ענק של רישוי, שעלול להשאיר את ישראל מאחור", אמר השר הנדל. "הרפורמה החדשה מחסלת את ההליכים המיותרים והארוכים ותשאיר רק את מה שקריטי. רק כך ישראל תמשיך להיות אומת סטארט-אפ ומעצמה טכנולוגית". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, ציינה כי "אחרי שנים של רגולציה מיושנת, אנחנו בדרך להפוך את שוק התקשורת הישראלי לחי ובועט. תיקון החוק הוא שער וקריאה לשחקנים חדשניים ומהירים, שלעולם לא היו נכנסים לשוק עם הנטל הרגולטורי והרישיונות במודל הקיים".

הסטארטאפ הישראלי April לוקח את המשימה המסורבלת של דיווחי מס, ומאפשר לאמריקאים לבצע אותה בקלות מהסמארטפון תוך רבע שעה. ה-CTO, דניאל מרקוס: "החזרי מס הם רק קצה הקרחון"

כיום אפשר להקטין את ההתעסקות בניירת פיזית למינימום. חתימה דיגיטלית מאפשרת לכם לחסוך זמן עבודה יקר והוצאות משרדיות, לשפר את אבטחת המידע, להפחית טעויות אנוש, וגם לתרום לאיכות הסביבה

רגע לפני שנצעד לעולם הווירטואלי שישנה את חיינו, אנחנו צריכים להחליט איך ניראה שם. אבל זה הרבה יותר מסובך ממה שזה נשמע

ישראל עצרה את המתקפה האיראנית על מקורות המים שלה, כמו גם מתקפה שפגעה בארצות הברית – כך אמר היום (ד') סא"ל אורי, סגן המפקד של יחידה 8200, בשבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב. לדברי סא"ל אורי, "סיכלנו לפני מספר שנים את הניסיון להשתלט על מערכות המים הקריטיות של ישראל ולהרעיל אותן. במקרה אחר זיהינו שיריב מסוים תקף את ישראל, ותוך כדי זיהינו שאותו תוקף ניסה גם לכוון לתחנות כוח בארצות הברית. את האיום הזה הצלחנו למנוע באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם השותפים האמריקניים שלנו". המתקפה, שדווחה בראשונה ב-ynet, אירעה ב-24 וב-25 באפריל 2020, ופגעה במתקני מים וביוב מצפון הארץ ועד לדרומה. הפייננשל טיימס פרסם חודש לאחר מכן דיווח מפורט יותר על המתקפה, שבו ציין העיתון שהאיראנים הצליחו לפרוץ למערכות שמתפעלות את משאבות המים בישראל, תוך שימוש בשרתים הממוקמים בארצות הברית ובאירופה, וניסו להחדיר אליהן כמות רבה של כלור. אילו המתקפה הייתה מצליחה, אזרחים ישראליים רבים היו מורעלים וחולים, וייתכן שאחרים היו נותרים ללא מים. כן דווח שכנקמה על המתקפה, ישראל ביצעה מתקפת סייבר על נמל באיראן, שפגעה כלכלית ברפובליקה האסלאמית. "העולם, כולל ישראל, לא ערוך למלחמת העולם השלישית – שתהיה בסייבר" מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חזר באירוע על אזהרותיו בדו"חות שפרסם, שלפיה ישראל לא ערוכה היטב להגנה מפני אירועי סייבר, שלא לומר מפני מלחמת עולם שלישית שלדעתו תפרוץ ותתמקד במתקפות ממוחשבות. כמו כן, הוא ציין כי "עלו ליקויים משמעותיים במוכנות ועדת הבחירות המרכזית לאיומי הסייבר". המבקר אמר שמערכות המחשוב של ועדת הבחירות נבדקות מפני אירועי סייבר רק בתקופות של מערכות בחירות, ולא באופן שוטף. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר "אנחנו חשופים, נטולי הגנה, חיים בתוך תוכנית עולמית של האח הגדול. מלחמת העולם השלישית תהיה מלחמת סייבר, אך העולם לא ערוך אליה, כולל ישראל", התריע אנגלמן. "אדם אחד שלא שמר טוב על המחשב גרם למתקפה על הביטחון של ארה"ב" בין הדוברים באירוע היו שני בכירים בתחום הסייבר מהבית הלבן. כריס אינגליס, מנהל הסייבר הלאומי בממשל ביידן, אמר כי "יש לוודא שהסייבר מגן על הדברים שמשרתים את חיינו, כגון תשתיות ו-IT". אינגליס התייחס למתקפה על קולוניאל פייפליין, שאירעה במאי אשתקד והביאה לשיבוש ניכר באספקת הדלק בחלק המזרחי של ארצות הברית. "בחקירת המתקפה הזו מצאנו שאדם אחד שלא שמר טוב מספיק על מערכת המחשוב שלו אפשר, למעשה, להאקרים להיכנס ולתקוף רשת גדולה באירוע שהיווה מתקפה על הביטחון הלאומי של ארצות הברית. ההאקרים למדו לקח מהאירוע הזה, ומצאו שאם הם יכולים לתקוף אחד מאתנו – הם יכולים לתקוף את כולנו". באשר למתקפה גדולה אחרת, Log4j, שפגעה בגופי ממשל ובחברות פרטיות בארצות הברית, הוא אמר כי "אילו היינו מגלים אותה מוקדם יותר, היינו מפסידים פחות". כריס אינגליס, מנהל הסייבר הלאומי בממשל ביידן. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר הבכיר האמריקני קרא לשיתוף פעולה הדוק יותר בין גופים ממשלתיים והמגזר הפרטי להגנה מפני מתקפות סייבר. "הממשלה יכולה להשתמש בכלים דיפלומטיים, בכלי אכיפת חוק ובמודיעין כדי להילחם בסייבר, והמגזר הפרטי יכול להביא למשוואה את היכולות והטכנולוגיות שלו. אנחנו צריכים לדעת מה יקרה, מתי ומאיזו דלת ההאקר ייכנס. הדרך היחידה שלנו לראות את זה בזמן היא לשלב את המקורות ואת תחומי האחריות שלנו, במגזרים הממשלתי והפרטי. יש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות לבד, אבל כן יכולים לעשות ביחד. זה גם ישדר להאקרים שכדי להכות באחד מאתנו, הם צריכים להכות בכולנו", אמר. "שמירה על התשתיות הקריטיות מגנה על קבלת ההחלטות ברמת המדינה" אן נויברגר, סגנית היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית לענייני סייבר וטכנולוגיות מתפתחות, אמרה כי "בשנה וחצי האחרונות, מאז כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן, אנחנו פועלים רבות בתחום הסייבר. בתקופה הזאת היינו צריכים להגן על מערכות הבריאות, ומול היבטי הסייבר של המלחמה הפרובוקטיבית של רוסיה מול אוקראינה". "הנשיא ביידן הגביר את הטיפול בסוגיות סייבר בארצות הברית: אבטחת סייבר ושיתופי פעולה עם בעלות הברית שלנו ברחבי העולם", אמרה. לדבריה, שיתופי הפעולה האלה "מעלים את האמון, מביאים לשיתוף ידע באשר לטכניקות של ההאקרים, שהרבה פעמים הן דומות, ושומר על הביטחון והיציבות בעולם". אן נויברגר, סגנית היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית לענייני סייבר וטכנולוגיות מתפתחות. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר גם נויברגר התייחסה למתקפה על קולוניאל פייפליין ואמרה כי "היא הראתה לנו איך מתקפת סייבר יכולה לשבש את החיים והכלכלה. למדנו בעקבותיה ששמירה על תשתיות קריטיות מגנה על קבלת ההחלטות שלנו, כמדינה". נויברגר קראה "לעבוד ביחד כדי לפתח תוכנה וחומרה עם סייבר בילט אין; לבנות את הדורות הבאים של הגנת הרשתות, כדי לחסום פעילות עוינת בסייבר; ולהגביר את העבודה עם שותפים ברחבי העולם. אנחנו מאמינים בבניית מכניזמים לעבודה בינלאומית בסייבר ביחד, לבנות קואליציות לטיפול באיומי הסייבר, כי בסופו של דבר, כולנו באותה הסירה. אני מקווה שעוד מדינות יצטרפו להגנה קולקטיבית בתחום הסייבר".

גיל שויד, בעל השליטה בצ'ק פוינט, שמניותיה רשומות למסחר בנאסד"ק, מתנגד לרישום בתל אביב בגלל מגבלות רגולטוריות. יעקב שחר, הבעלים של יבואנית הרכב מאיר, סולד מחשיפה ציבורית