המשרד מקבל החלטות נכונות רק עקב לחצים. הפעם הלחץ מגיע מהבג"ץ והמשרד לא יכול להתחמק, כי נחשף בעתירה, שהמשרד הוא העומד מאחורי הפרות החוק, למרות שהמשרד עצמו סבל מחסימת מספריו. מהן ההחלטות? Telecom News

דגם נפוץ ממותג ה-BarraCuda יורד אל רף פטור המע"מ הישראלי - ויכול להיות שלכם כעת בעבור פחות מ-300 שקלים כולל משלוח עד למפתן הדלת עכשיו באמאזון: כונן קשיח של Seagate בנפח 4 טרה-בייט במחיר מציאה

לא כדאי לחפש ברשת הורדה של Windows 11 שלא ממקור אמין שכן מתברר כי גם שם ההאקרים מנסים להחדיר למחשב שלכם נוזקות ורוגלות

ה-Venu 2 של גרמין הוא שעון שנראה אלגנטי במבט ראשון, ולאו דווקא ספורטיבי, אבל בחברה הצליחו לשלב היטב

ב- 02/07/2021 הופעלה מתקפת כופר (Ransomware) משמעותית כנגד חברות וארגונים שהשתמשו בתוכנת/במערכת הניהול Kaseya VSA remote

מיקרוסופט מרחיבה את יכולות דפדפן ה-Edge שלה ומאפשרת לו לסייע בשמירה וחיבור מהיר לאפליקציות בטלפון, לצד תוסף חדש לניהול לוח שנה

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏עושים סדר בחגיגה? הרשות להגנת הצרכן מזכירה שלפי חוק, סלבס ומשפיעני רשת שמפרסמים מוצרים באפליקציות ובאתרים להודיע על כך, והודיעה שתפעל נגד התופעה. לטענת הרשות, אם אין גילוי נאות כזה, קיים חשש להטעיית צרכנים. אחד מאפיקי הפרסום הפופולריים והמניבים רווחים והכנסות בשנים האחרונות הוא פרסום מוצרים דרך סלבס ומשפיעני רשת. אלה מציגים את המוצר לא בפרסומת קלאסית, אלא מחווים עליו דעה לאחר שהם משתמשים בו. עם הגדילה של הרשתות החברתיות, ובמיוחד אינסטגרם וטיקטוק, והעלייה במספר העוקבים של הסלב או משפיען הרשת, עולה הסכום שאותו הוא מקבל. זה יכול להגיע לסכומים של עד שש ואף שבע ספרות, בדולרים, אם מדובר בסלבריטאי על. לפי נתונים שפרסם אשתקד מגזין הרכילות Justjared, הסלב המרוויח ביותר מפרסום באינסטגרם הוא השחקן האמריקני דוויין ג'ונסון, הידוע בכינוי דה רוק, שמרוויח בממוצע מיליון ו-15 אלף דולר לפוסט. בחמישייה הראשונה של המרוויחים נמצאים גם קיילי ג'נר, עם כמעט מיליון דולר לפוסט, כריסטיאנו רונאלדו, קים קרדשיאן ואריאנה גרנדה. אלא שעסקינן בישראל, והרשות המקומית להגנת הצרכן פרסמה היום (א') הודעה שבה היא קובעת ש-"חוות דעת על מוצר או שירות שניתנה על ידי ידוען או משפיען רשת נחשבת פרסומת ותהיה חייבת בגילוי הקשר המסחרי בין המשפיען לחברה שהוא מפרסם. בנוסף, הצגת חוות דעת מזויפת מהווה הטעיה, וכך גם אי הצגת חוות דעת בשל היותה שלילית. הבטחת תמריץ כלשהו בתמורה לחוות דעת חיובית תחשב הטעיה אם הדבר לא הוצג לצרכנים בשקיפות". "הרשות להגנת הצרכן נותנת עדיפות מיוחדת לאי-קומרס" ברשות מדגישים שגם בפרסום חוות דעת פיקטיביות, של צרכנים שאינם קיימים, היא הטעיה שמהווה עבירה פלילית, וכך גם במקרים שבהם סלבס ומשפיעני רשת מפרסמים חוות דעת שלא נכתבו על ידם, או שלא הם אלה שניסו את המוצר. הרשות ממליצה לאתרים ולאפליקציות לאפשר לצרכנים לדווח על חוות דעת מזויפות, ומצפה מהם לבדוק את הטענות הללו במהירות הראויה ולהגיב בהתאם. עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, אמר כי "תפקיד הרשות להגן על הצרכן מפיתויים שמובילים אותו לרכישה לא מושכלת. חוות דעת שלא משקפת כראוי את המוצר, או חלילה מזויפת לחלוטין, עלולה להטעות צרכנים באשר למאפייני המוצר או השירות. לכן, חשוב מאוד שלצרכן יוצגו רק חוות דעת אמיתיות ואובייקטיביות, ואם שילמו תמורה כלשהי עבור חוות הדעת – על הצרכן לדעת זאת. הרשות נותנת השנה עדיפות מיוחדת לאי-קומרס, ונאבקת ברושם השגור והמוטעה שלפיו אין דין ואין דיין".

טיוטת חוק ההסדרים, שפורסמה בסוף השבוע לעיון הציבור, כוללת מספר נכבד של פרקים שעוסקים בממשל דיגיטלי, בהתייעלות המשרדים באמצעות טרנספורמציה דיגיטלית וכמובן – מכרז הענן נימבוס, שבעזרתו תאיץ הממשלה את המעבר שלה לעידן החדש. זו הפעם הראשונה (לפחות מאז תקציב 2015) שנושאי תקשוב מקבלים ביטוי משמעותי בחוק ההסדרים. ב-270 העמודים של טיוטת הצעת החוק יש שישה פרקים מפורטים שעוסקים בהיבטי הדיגיטל. הרציונל שמוביל את הממשלה הוא שאותם כלים ומערכות IT הם הבסיס לסיכוי כלשהו להפוך את מדינת ישראל לדיגיטלית. מעניין במיוחד הפרק על הענן. הוא כולל החלטות שהממשלה תתבקש להחליט והצעות חוק ממשלתיות שאמורות להיות מונחות על שולחן הכנסת. מדובר בהמשך להחלטות ממשלה קיימות, שחלקן מדברות עקרונות על חשיבות המעבר של משרדי הממשלה לענן הציבורי וחלקן עוסקות במכרז נימבוס. עתה, כאשר תוצאות המכרז פורסמו והזוכות כבר החלו בביצוע הפרויקטים למימוש הזכייה שלהן, כגון בניית חוות שרתים וגיוס כוח האדם, מגיע חלק לא פחות מורכב בו: הכנת המשרדים להגירת מערכות המידע לסביבה עננית. אין כאן תורה מגובשת, ויהיה צורך לגבש אסטרטגיה, לגזור ממנה מדיניות ולהוריד אותה למשרדים, לביצוע. גם כאן, המנמ"רים הם אלה שיהיו בחזית: הם יציגו כל אחד מהם למשרד שלו את הדרך, על פי זה יזכו לנתח מהתקציב שהוקצב לפרויקט הענק הזה – 210 מיליון שקלים – וינהלו את הפרויקט. הצעת המחליטים בנושא, שנכללת בטיוטת חוק ההסדרים, מתנה את קבלת התקציב בכך שהמשרדים יוכיחו החזר השקעה (ROI) ברור במעבר לענן. על פי התפיסה שמאחורי הצעת החוק, משרד שלא יצליח להוכיח זאת – מוטב שלא יעבור. וגם, יש פה יישום של הכלל שלפיו אין ארוחות חינם: משרד שיקבל תקציב – בעתיד הוא ייגרע מהפעילות העתידית שלו. דבר זה ייאלץ את המנכ"לים להתאמץ יותר כדי להתייעל. הגדרת הסמכויות בין רשות התקשוב למשרדי הממשלה חידוש מעניין בהצעת החוק, שרק ימים יגידו אם יצליח, הוא הידוק הקשר והגדרת הסמכויות בין רשות התקשוב הממשלתי, שהיא הגוף שמתווה את התפיסה הטכנולוגית של הממשלה, למשרדים. מעתה כל משרד שירצה לפתח משהו מעל סכום של 10 מיליון שקלים יהיה חייב באישור ראש הרשות. בכך תיפתר לקונה חמורה בחוק שהביא להקמת הרשות ולמעשה כבל את ידיה, מאחר שהוא לא מחייב את המשרדים לשתף אתה פעולה, רק להתייעץ אתה. כעת, המשרדים יצטרכו לקבל את הכרעת הרשות, וכל מי שמכיר את השטח יודע שזה פוטנציאל טוב לשיפור משמעותי בעבודתם. קיים בטיוטת חוק ההסדרים גם סעיף שכבר אושר אינסוף פעמים, אבל לא בוצע, או שביצועו לוקה בחסר: חובת מתן שירותים באמצעים דיגיטליים. על אף שעברה החלטה בממשלה ואושר חוק, עדיין יכול אזרח למצוא את עצמו מתענה מול פקיד.ה במשרד ממשלתו כלשהו שדורש.ת שישלח לו.ה פקס או מכתב. יש כוכבית בהצעה קיימת התייחסות גם להתאמה לעידן הדיגיטלי. אחד הכתמים היותר מבישים על אומת הסטארט-אפ, שמייצרת את הפתרונות הטובים ביותר בתחום הממשל הדיגיטלי ומייצאת אותם לרחבי העולם, הוא שפרויקטי תשתיות ה-IT ופיתוח שירותי האונליין של הממשלה עדיין מתבצעים בקצב איטי, הרבה יותר איטי מכפי שצריך להיות. הבעיה היא לא בטכנולוגיה או באנשי הטכנולוגיה במשרדי הממשלה, אלא במשרדים עצמם, במנהלים ואולי גם בשרים הממונים עליהם, שלא מצליחים לייצר את המשילות הנדרשת כדי לגרום לפקידים ולעובדים ליישם את תפיסת הדיגיטל של הממשלה. לכן, כאשר קוראים את כל הפרקים הקשורים בדיגיטל, כולל הסרת חסמים לפריסה מהירה יותר של הסיבים האופטיים, צריך לשים כוכבית ברורה: ההחלטות יכולות להיות נהדרות, אבל הביצוע יהיה המבחן האמיתי של הממשלה, שמיתגה את עצמה כממשלת שינוי. כל עוד תפיסת הדיגיטל לא תחלחל עד אחרון הפקידים ותהיה חלק מאותם דברים שמנכ"ל נמדד ואולי גם משלם במשרתו, שום דבר לא יזוז. הקורונה האיצה תהליכים והוכיחה שהאזרחים זקוקים לשירותים אונליין ומחפשים אותם. משרדים שלא יעלו על הגל הזה לא יוכלו לממש את כל התוכניות שלהם, באופן כללי. יש לקוות שהתקציב יעבור ואתו חוק ההסדרים, וסוף סוף חזון המדינה הדיגיטלית יהפוך למציאות. זה מגיע לנו.