סדרת פריצות לסוכנויות ממשלתיות רוסיות נערכה בשנים האחרונות, ובפרט בשנה שעברה, ומה שמפתיע הוא זהות התוקפים: סינים – כך לפי ממצאים שפרסמה היום (ה') חברת הגנת הסייבר הישראלית סנטינל וואן. החוקרים ציינו שהקוד הזדוני ששימש לפריצות דומה לכלי פריצה שקשורים למערך רחב של מרגלים מסין, שכוונו גם נגד ממשלות ביבשת אסיה בשנים האחרונות. חברת הסייבר הישראלית מייחסת את הפריצה לקבוצת ההאקרים הסינית ThunderCats. המחקר של סנטינל וואן מתבסס על דו"ח שפורסם בחודש שעבר על ידי FSB, שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה – אחת מסוכנויות הביון העיקריות של השלטון במוסקבה, ומי שנדמית להיות "היורשת" של הקג"ב – וזרוע הגנת הסייבר של חברת הטלקום רוסטלקום. בדו"ח נכתב כי סוכנויות ממשל רוסיות הותקפו "על ידי שכירי חרב בסייבר, שמאחוריהם עומדים האינטרסים של מדינה זרה". הדו"ח של סוכנות הביון מתאר את קמפיין הפריצה כ-"חסר תקדים", אולם הוא לא מספק כל אינדיקציה מי עומד מאחוריו. הגילוי של התוקפים הסינים הצליח לאחר שהרוסים שחררו פיסות קוד מהנוזקה שתקפה את הסוכנויות הממשלתיות הרוסיות. התוקפים אספו נתונים גנובים מספקיות הטכנולוגיה הרוסיות המובילות יאנדקס ו-Mail.Ru, על פי המחקר. סייבר: הסינים נגד הרוסים – ולהפך מומחים ציינו כי הממצאים מצביעים על מציאות שלעתים קרובות מתעלמים ממנה בדיונים בנושא אבטחת סייבר בארצות הברית: שממשלות רוסיה וסין מנהלות מתקפות ריגול בסייבר רבות – זו נגד זו. בשנה שעברה, למשל, חשפו האמריקנים קמפיין פריצה סיני לגופים ברוסיה ובמדינות סובייטיות לשעבר אחרות. הם ציינו כי גם עצם ההודאה של ה-FSB במתקפה היא לא דבר שבשגרה. "הרעיון של תקיפות הדדיות בסיבר בין ממשלות רוסיה וסין לא אמור לזעזע", ציינו החוקרים מסנטינל וואן. "היחסים בין סין לרוסיה מורכבים וכוללים נושאים בעלי פוטנציאל נפיץ, כמו גבול משותף, וכן אינטרסים דיפלומטיים וכלכליים".

מידע חדש מערוץ היוטיוב Moore’s Law is Dead חושף פרטים ראשונים על מעבדי Raptor Lake. מדובר במעבדי הדור הבא ההיברידיים של אינטל, אשר יגיעו בתצורת big.LITTLE עם עד 8 ליבות חזקות ו-16 ליבות חלשות. בנוסף, אנו מקבלים מידע על מעבדי Alder Lake ההיברידיים הקרובים של אינטל שיגיעו בתצורה של עד 8 ליבות חזקות ו-8 ליבות […]

ברנרד ארנו, שעקף באחרונה את ג'ף בזוס כאיש העשיר בעולם, נחשף היום (ה') כאחד המשקיעים הבולטים בסבב הגיוס ש-Wiz, סטארט-אפ אבטחת הסייבר של אסף רפפורט, השלים באחרונה – סבב שהובל על ידי סיילספורס ושהסכום שגויס במסגרתו עמד על יותר מ-120 מיליון דולר. החברה לא מסרה את סכום ההשקעה המדויק של המולטי-מיליארדר הצרפתי, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי מדובר בעשרות מיליוני דולרים – מה שעושה אותו למשקיע משמעותי מאוד בסבב. ארנו השקיע ב-Wiz באמצעות קרן ההשקעות שלו, Aglaé Ventures. ההיי-טק הוא אמנם לא עיקר הפעילות שלו – ארנו הוא המנכ"ל והיו"ר של חברת האופנה LVMH, שמחזיקה בזכויות על המותג לואי ויטון – אולם נראה שגם הוא מבין את הפוטנציאל הרב הגלום באבטחת הסייבר וב-Wiz, שהיא החברה הצומחת ביותר בעולם בתחום. לשם המחשה, יחד עם הסבב הנוכחי, מגיע הסכום שהחברה גייסה ל-350 מיליון דולר – בקצת יותר משנה בלבד. Wiz הוקמה במרץ אשתקד, מעט לפני הקורונה, וניצלה את המעבר המהיר לענן ולעבודה מרחוק על מנת לצמוח מאוד בתקופת המשבר. הפתרון שלה "מנתח את כלל ההיבטים של סביבת הענן באופן מידי ומייצר מיפוי מדויק של הסיכונים בסביבה. בכך הפתרון מאפשר למומחי אבטחה להתמקד בסיכונים המהותיים ביותר בסביבת הענן. הפלטפורמה של Wiz סורקת באופן רציף את כלל סביבת הענן, כולל כל סוגי המחשוב, מנתחת לעומק את מבנה הרשת וכן את הרשאות הגישה בסביבה, ובונה באופן אוטומטי תמונת סיכונים כוללת לצוות האבטחה – כל זאת ללא צורך בשינוי כלשהו של הסביבה עצמה", לפי רפפורט. כאמור, ארנו (ומשפחתו) הוא האיש העשיר ביותר בעולם, ועל פי הרשימה המתעדכנת של פורבס, הונו נאמד, נכון להיום, ב-192.7 מיליארד דולר. זאת, לאחר שהוא הפסיד ביממה האחרונה 1.6 מיליארד. ארנו עקף לפני ימים אחדים את בזוס, שעמד בראש הרשימה במשך תקופה לא קצרה. הונו של מייסד אמזון עומד על 192.1 מיליארד דולר – ואגב, הוא הרוויח מאז העדכון הקודם של הרשימה 2.1 מיליארד. אחריהם נמצאים אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, עם 152.9 מיליארד דולר, וביל גייטס, ממייסדי מיקרוסופט ומי שעמד במשך הרבה שנים בראש הדירוג, עם 126.6 מיליארד. את החמישייה הראשונה סוגר מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, שההון שלו נאמד ב-119.3 מיליארד דולר.

מיקרוסופט תרחיב את שירות המשחקים בענן גם לטלוויזיות ורומזת כי תשיק מכשיר הזרמה משלה

נטפליקס ממשיכה לנסות לרכב על גלי הנוסטלגיה, ומשיקה הפעם סדרה חדשה של גיבור האקשן האולטימטיבי של שנות ה-80, הי-מן. נטפליקס שיחררה טריילר ראשון לסדרת האנימציה החדשה “שליטי היקום: הגילוי” (Masters of the Universe: Revalation) והכל נראה מאוד דומה למה שאנחנו זוכרים מילדותנו. הסדרה החדשה מגיעה מבית היוצר של הבמאי קווין סמית’ (“דוגמה”, “ג’יי ובוב השקט […]

למרות שהמשטרה כמעט אינה מבצעת אכיפה על הפרות איסור פרסום נגד אזרחים פרטיים, שישה בני אדם עוכבו לחקירה בגלל שהזכירו את שמו של השוטר ברשת

ביום א' הקרוב, אם לא יהיו שינויים בלתי צפויים, תושבע הממשלה החדשה, בראשות נפתלי בנט. אחרי 12 שנים תחת בנימין נתניהו, לישראל יהיה ראש ממשלה חדש – והיי-טקיסט. בעוד שנתניהו ייח"צן את ההיי-טק הישראלי, דיבר בשבחו ועשה למענו, אבל לא הגיע מהענף, בנט עשה היי-טק: בין השאר, הוא היה מנכ"ל חברת האבטחה סאיוטה עד שהיא נמכרה ל-RSA וניהל סטארט-אפ ישראלי נוסף – סולוטו. השבוע פורסמו טיוטות ההסכמים הקואליציוניים וקווי הייסוד של הממשלה. המסמכים הסופיים צפויים להתפרסם עד כניסת השבת מחר (ו'). עיון בטיוטת קווי הייסוד יוצר את החשש שלא צפויים שינויים דרמטיים. אמנם, הממשלה רוצה להגדיל את שיעור עובדי ההיי-טק ל-15% מכלל המשק עד 2026, אבל זוהי הצהרה כללית, שצריכה להיות מתורגמת לתוכניות עבודה ולמעשים – שעדיין אין בנמצא. הגדלת מספר עובדי ההיי-טק היא יעד יפה וחשוב. יש להניח שבממשלה החדשה מעוניינים לעשות כדי שחלק ניכר מהגידול יגיע מציבורים שמיוצגים כיום בחסר בהיי-טק, כגון חרדים, ערבים ונשים. זה יעד שצריך להיכנס לתוכניות עבודה לטווח הארוך. בטווח המיידי, בנט והשרים הרלוונטיים החדשים יצטרכו להתחיל לטפל במהירות במחסור של אלפי מהנדסים בתעשייה. ההערכות המינימליסטיות הן שמדובר במחסור של 10,000 איש והמחמירים אומדים את המספר ב-15 אלף. מדובר בצרה לא חדשה, וכל הניסיונות של הממשלות האחרונות לתת לכך מענה לא צלחו. זאת, על אף שנעשו מאמצים והושקעו משאבים – אבל רק בחלק קטן של כוח האדם והתשתיות הפיזיות שאמורים לתת פתרון לבעיה. במהלך משבר הקורונה היו מי שחשבו, ולמעשה שגו באשליות, שניתן יהיה לצמצם את המחסור על ידי הסבת עובדים להיי-טק. זה לא קרה, לפחות לא בהיקפים משמעותיים. שתי סיבות בולטות לכך הן נגיף החל"ת והעדר סנכרון מלא בין צרכי התעשיה למסלולי ההכשרה שהממשלה מציעה. המחסור החמור בכוח אדם הוא בין השאר תוצאה של העדר מדיניות כוללת, שרואה את כל תמונת התעסוקה בישראל ומתעדפת באמת את אותן אוכלוסיות שיכולות למלא את המחסור ולצמצם את הפערים. נכון, לא כל אחד.ת מתאים.מה להיי-טק, כולל לא בן.בת החברה החרדית או הערבית, אבל ענף ההיי-טק לא בנוי ממקשה אחת, ואם הממשלה תשקיע ושערי החברות ייפתחו בקלות רבה יותר, ייתכן בהחלט שמתוך אוכלוסיות אלה יבואו הטאלנטים הבאים – ולא מעט מהם. שרת החינוך המיועדת, ד"ר יפעת שאשא-ביטון. צילום: אסף בר שי חינוך, חינוך, חינוך בטווח הרחוק יותר, הגדלת כוח האדם בהיי-טק צריכה להיות מונחת לפתחה של שרת החינוך החדשה, ד"ר יפעת שאשא-ביטון. בנט, כשהיה במשרד החינוך, ביצע פרויקט להגדלת מספר התלמידים שעוברים בגרות במתמטיקה בחמש יחידות. זה היה רעיון מבורך, אבל התקציבים שהופנו למיזם מיוחצ"ן זה היו על חשבון, למשל, השקעות רבות יותר בתקשוב בתי הספר, והכשרות מורים ותלמידים למאה ה-21. העדר ההשקעות האלה והעדר התוצרים שלהן – בתי ספר ממוחשבים, מחשב לכל תלמיד ומורה, והתאמה של כל המורים לדיגיטל ולמאה ה-21 – באו לידי ביטוי בקורונה. כשהיה צורך לעבור לזום, ללמידה מרחוק, לא כל התלמידים יכולים היו להשתתף בשיעורים, כי לא לכולם היה מחשב. כך, נוצרו בעיות גם אצל המורים, שבחלקם המחשב שימש גם את בן.בת הזוג והילדים. כהרגלה, הממשלה ניסתה לכבות את השריפה, אבל לא הרבה מעבר – ורכשה מחשבים. אלא שאי אפשר לצמצם פיגור של כמעט עשור בשנה אחת. לכן, הכול חוזר לצורך לשנות את סדרי העדיפויות ולשים את החינוך הטכנולוגי במקום הראשון. כך ניתן יהיה לייצר את אותם מהנדסים שדרושים לענף ולצמצם את המחסור – מה שכאמור, הממשלה שואפת לעשות בקווי הייסוד שלה. להיות או לא להיות הממשלה החדשה תתחיל לעבוד בתקופה שבה אנחנו רואים יותר מבעבר שההיי-טק הוא לא אי בודד, ושחדשנות וטכנולוגיה הן כבר מנת חלקן של כלל התעשיות. אוטומציה וחדשנות הפכו להיות הדבר הקריטי ביותר לרבים מאוד מהארגונים, בבחינת להיות או לא להיות. וכמו שכתב וויליאם שייקספיר בהמלט, זאת השאלה. הממשלה צריכה להקצות הרבה יותר משאבים כדי שהתשובה עליה תהיה חיובית, להיות. איך? בין היתר, באמצעות סיוע לאותם ארגונים שעדיין לא החלו את הטרנספורמציה הדיגיטלית. גם בתחום התקשוב הממשלתי, קווי הייסוד וההסכמים הקואליציוניים מבשרים על המשכיות, ולא על חידושים ושינויים. הנחמה היחידה היא שלא סוגרים אף פרויקט, רשות או מטה, אלא הם עוברים "בעלים": רשות התקשוב הממשלתי וישראל דיגיטלית יעברו למשרד הכלכלה, תחת השרה אורנה ברביבאי, ורשות החדשנות, שבממשלה הנוכחית נמצאת תחת משרד הכלכלה, תעבור למשרד המדע והטכנולוגיה, שבממשלה החדשה יצרף לשמו את החדשנות ושבראשו ת.יעמוד שר.ה מכחול לבן. השורה התחתונה: האתגרים של בנט והשרים בממשלה החדשה הם רבים – מכלכלה ועד חינוך, מחברה ועד ביטחון, וכל מה שבאמצע. ההיי-טק הוא אחד מהם, מרכזי וחשוב ככל שיהיה. אחד המסרים הבולטים של בנט ושותפו, יאיר לפיד, הוא ששרי הממשלה שהם מקימים באים כדי לעבוד. יש לקוות שזה אמנם מה שהם יעשו – בכלל, ובכל מה שקשור להיי-טק בפרט.

ד"ר יוסי ורדי. צילום: דנה ליף, מתוך ויקיפדיה ד"ר יוסי ורדי, מיזמי ההיי-טק הבולטים בישראל: אומת הסטארט-אפ התחילה בביתו של עוזיה גליל עוזיה גליל, יחד עם חברו ושותפו, אלוף (מיל') דן טולקובסקי יבדל"א, התחילו מלוח חלק והפכו ליזמים ענקיים בכל קנה מידה עולמי. יוזמותיהם פרצו את גבולות המדינה, הם היו מהחלוצים של כל כך הרבה פריצות דרך טכנולוגיות ועסקיות – ברפואה, במחשוב ובביטחון. גליל וטולקובסקי הביאו לארץ את המודלים של הון-סיכון, והיו הראשונים להבין שהמפתח הוא לבחור אנשים יוצאי דופן, להסתכן ולהעצים אותם. או, כמו שטולקובסקי קרא לזה: הסוסים האצילים. טולקובסקי גילה והעצים ענקים כמו גליל, אפי ארזי וסטף ורטהיימר, וגליל, היזם הבלתי נלאה, הקים ויסד ללא ליאות חברה אחר חברה ממש מאפס, בתחומי טכנולוגיה חדשנים ורבים. כשמחשבים את סך התל"ג ששני אנשים אלה היו החולייה הראשונה בהשגתו – כולל אינטל, ששניהם הביאו לארץ – הראש מסתחרר. ההישגים שלהם עוד יותר מרשימים כשחושבים שאת כל מה שהם עשו הם לא בנו על קרקע שכבר נחרשה, אלא בשממה מוחלטת. אף אחד לא היה שם קודם. את כל האמצעים והפרדיגמות הם פיתחו לבד, מכלום. פשוט לא ייאמן איך מבניין אחד צנוע בחליסה שבחיפה יצא ג'יני ענק מהבקבוק, שאחראי ל-35% מהתל"ג הישראלי. הסיפור הזה עדיין לא סופר כמו שצריך – וחבל מאוד. הסיפור האמיתי, הנכון והצודק של אומת הסטארט-אפ התחיל שם, באותו בניין צנוע בחליסה, ובמשרדים הצנועים בסמטת בית השואבה בתל אביב. יהי זכרו של עוזיה גליל ברוך. ירון אלעד, מנכ"ל אלרון. צילום: שי יחזקאל ירון אלעד, מנכ"ל אלרון: עוזיה גליל שהכרתי "עוזיה גליל הוא האב המייסד של תעשיית ההיי-טק הישראלית. בתחילת שנות ה-60', כשהמותגים של ישראל היו תפוזים ופרדסים, הוא הקים את אלרון תחת חזון של בניית תעשיה מבוססת ידע. אז זה היה חזון, חלום, דמיון, וכיום זו המציאות. אני זוכר את המפגש הראשון שלי עם גליל, לפני 13 שנים, בימיי הראשונים באלרון. הוא נכנס לחדרי כדי להכיר אותי ולשפוך בפניי את חזונו. השיחות בינינו המשיכו לאורך השנים: היינו נפגשים מדי פעם, גם באופן אישי – פגישות שבמסגרתן הייתי נהנה מכל רגע, שבו קיבלתי עוד פיסת מידע וראיתי את החזון של האיש עתיר הזכויות הזה, שתרם באופן עצום למדינת ישראל בכלל ולהקמתה של תעשיית ההיי-טק הישראלית בפרט. המפגשים אתו היו תמיד מלאי השראה. לשמוע את התיאורים שלו את החזון שבהקמת אלביט, אלסינט וחברות נוספות, והחשיבה שלו על הדרכים והאמצעים למנף את הידע בעולמות האקדמיים בישראל של שנות ה-60', תוך שילוב הניסיון בתעשיות הצבאיות בתחילת ימי המדינה, כדי להקים תעשייה מבוססת ידע ועומק טכנולוגי היה פשוט השראה בהתגלמותה. אחת התובנות החשובות שלו הייתה לגבי יזמים: אמנם, המנגנון שהוא יזם והקים היה לחולל חברות מתוך אלרון, אך במרוצת השנים הוא הבין והטיף להקים חברות בדרך אחרת. גליל הדגיש שהיזם הוא המרכז ואלרון צריכה לספק לו את התמיכה העסקית והפיננסית, לתת לו הכוונה וערך מוסף ולהעמיד לרשותו את מלוא הכלים להצלחה. את קו החשיבה הזה אנחנו מיישמים באלרון של היום". אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. צילום: יח"צ אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא: עוזיה גליל השאיר את חותמו על כל שכבות הניהול בהיי-טק "עוזיה גליל השאיר חותם עצום על כל שכבות הניהול בכלכלת ההיי-טק הישראלית. ביום פטירתו של גליל, יליד בוקרשט, עמדתי בפרלמנט הרומני יחד עם נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, כשברקע מושמעים את המנון מדינת ישראל – התקווה. בסיור הזה נסגר מעגל, משום שיחד איתנו במשלחת היו רבים מעובדיו לשעבר, שגדלו תחת מורשתו והקימו חברות שמייצגות את החדשנות וההיי-טק של ישראל. בכנס שבו השתתפנו בבוקרשט דנו בחדשנות הישראלית, שהיא מקור פועלו והובלתו של גליל". ברוך גינדין, מנכ"ל קומסט ומייסד גרטנר בישראל. צילום פרטי ברוך גינדין, מנכ"ל קומסט: עוזיה גליל הוא האיש שממנו למדתי מהי יזמות בטכנולוגיה "הייתה לי הזכות ללמוד ולספוג מעוזיה גליל מהם יזמות בטכנולוגיה, לקיחת סיכונים, חזון ועידוד הכפופים לך – והדבקתם ברוח היזמית. גליל תמיד נתן מקום לאקדמיה, במיוחד לטכניון, ולידע שמגיע מצה״ל – והלוא הוא עצמו יוצא תחום הפיתוח בחיל הים. בעזרת איש חזון אחר, אלוף (מיל') טולקובסקי יבדל"א, גליל הקים את אלרון ואחר כך את אלביט. המחשב הישראלי הראשון, Elbit 100, תוכנן ויוצר תחת ניצוחו על ידי צוות של מהנדסים מבריקים. אלביט, שהחלה לבלוט בעולם, זכתה להתעניינות, קונטרול דטה השקיעה בה ומחשבי המיני שלה תוכננו ויוצרו בישראל. הקשר בינינו המשיך כשהקמתי את חברת המחקר וההשקעות קומסט, כאשר גליל היה הלקוח שלה, כמנכ"ל אלרון, ואני היועץ. לאורך כל הקריירה שלו ניתן היה לראות את הרצון של גליל לעזור, להבחין באוזן הקשבת שלו, ולעמוד על תרומתו העצומה ועל מקצוענותו. בזכותו הכרתי את גדעון גרטנר, שלימים הציע לי להקים ולנהל את גרטנר באזור. עבורי, גליל היה האייקון והמודל, שעזר לי לבנות את עצמי ואת החברה שלי". דיוויד אסיא, מייסד מג'יק ויזם היי-טק. צילום: קובי קנטור ז"ל דיוויד אסיא, יו"ר איינג'לס ומייסד מג'יק ופורמולה: החזון של גליל – בניית תשתית ההיי-טק בישראל "היו לי העונג והכבוד לעבוד עם עוזיה גליל במסגרת איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. היה לו חזון שלם ומפורט לבניית התשתית לתעשיית האלקטרוניקה והמו״פ בישראל, והוא סייע רבות לשינוי סדרי העדיפויות, החקיקה והמיסוי שאפשרו את הפיכת תעשיית האלקטרוניקה הישראלית למשגשגת, הבאת משקיעים זרים והקמתם של מרכזי מו״פ וייצור של ענקיות ההיי-טק בעולם – אינטל, מוטורולה וחברות רבות אחרות". תגובות נוספות יעקב נוי, מייסד מועדון המאה פלוס. צילום פרטי יעקב נוי, יו"ר מועדון המאה פלוס "מאז שלמדתי בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, גליל היה עמוד התווך בהקמת תעשיית הטכנולוגיות המתקדמות בישראל. אשרינו שזכינו לשתף אותו בכנס המועדון בקיסריה לפני כמה שנים". הודעת אלרון "עוזיה גליל יצר חזון של בניית תעשייה מבוססת ידע והפך אותו למציאות: הוא הקים את אלרון וממנה יצאו עשרות חברות – אלביט, אלסינט, אורבוטק, צורן, נטוויז'ן, גיוון אימג'ינג ואחרות. גליל תמיד הקדים את זמנו בחזונו – בתחילה בתעשיית האלקטרוניקה ולאחר מכן בעולמות המידע והרפואה מבוססת מידע. עד יומו האחרון הוא היה מעורב עם יזמים צעירים וחברות חדשות. גליל היה איש של אנשים שמחובר לצעירים, ועשה את הכול בצניעות ובאיכות אנושית שקשה למצוא כיום. גליל שייך לדור הנפילים, החלוץ המודרני והציוני החדש, שהעלה את המדינה על אוטוסטרדת הטכנולוגיה והמידע. זהו יום עצוב למדינת ישראל בכלל ולאלרון בפרט. יהי זכרו ברוך". הודעת דירקטוריון אלביט "עוזיה גליל, יו"ר דירקטוריון אלביט בשנים 1981-1999, הוא מחלוצי תעשיית ההיי-טק והתעשייה הביטחונית הישראלית. הוא היווה מופת למנהיגות ולחדשנות טכנולוגית פורצת דרך. נזכור את מורשתו וננציח אותה לעד". עמירם שור, ממייסדי ענף התוכנה וה-ICT בישראל, יו"ר ENT. צילום פרטי עמירם שור, ממייסדי ענף התוכנה וה-ICT בישראל, יו"ר ENT "את גליל הכרתי לפני קרוב ל-60 שנים. נהניתי לשתף אתו פעולה בכל פעילויותיי הציבוריות. גליל היה ממקימי המסד והטפחות של התעשיה הנעלמה של ישראל. ללא ספק, הוא היה מודל להערצה, איש של חזון ושל יצירה בלתי נלאית. תנחומיי לבתו, רות אלון".