[ Windows 10 version 1903 ] … נציג של חברת Microsoft (מיקרוסופט) מאשר (באמצעות פרסום בפורום התמיכה) כי החברה מודעת לעובדה כי העדכונים KB4524147 ו- KB4517389

המכשיר החדש תחת המותג Realme של אופו הוא לא פחות ממכשיר שדל במחיר נמוך יחסית שלא חוצה את קו ה-400 דולרים - והוא בדרך לאירופה

בכל שנה, דליפות נתונים מארגונים הופכות יקרות יותר ויותר. ב-2019 עומדת עלות דליפת נתונים בארגון גדול (אנטרפרייז) על 1.41 מיליון דולר, לעומת 1.23 מיליון ב-2018 - כך עולה ממחקר שערכה קספרסקי בקרב כ-5,000 נשאלים מ-23 מדינות. בתגובה לצמיחה העקבית בעלויות דליפות הנתונים, ארגונים גדולים משקיעים יותר בנושאי אבטחת סייבר: השנה, תקציבי אבטחת ה-IT הארגוניים עומדים על 18.9 מיליון דולר בממוצע, לעומת 8.9 מיליון ב-2018. עוד עולה מהנתונים כי לפעולות השונות שבהן נוקטים הארגונים בתגובה לשינוי המגמה יש השפעה משמעותית על עלות האירוע. כך, ארגונים המגייסים בעלי תפקידים ייעודיים לטיפול באבטחת סייבר ומפעילים מרכז שליטה לאירועי סייבר (SOC) חווים נזק קטן יותר כתוצאה מפריצות לעומת ארגונים אחרים. הפעלת SOC? כדאי לארגונים לעשות זאת בעצמם המחקר מצא כי הפעלת SOC מפחיתה ביותר ממחצית את העלויות המוערכות של אירוע סייבר בארגון גדול - מ-1.41 מיליון דולר ל-675 אלף. צמצום עלויות נרשם גם בחברות קטנות יותר, שמונות מאות עובדים ונחשבות במונחים עולמיים לארגוני SMB, ושמפעילות SOC פנימי לטיפול באירועי סייבר. הפעלת ה-SOC מפחיתה את העלויות הממוצעות עבורם כתוצאה מאירוע סייבר מ-129 אלף דולר ל-106 אלף. עם זאת, המחקר מגלה שהפעלת SOC על ידי ספק חיצוני לא מצמצמת את עלות אירוע הסייבר עבור ארגונים. שימוש בשירות מנוהל (MSP) לאבטחת סייבר עלול דווקא להגדיל את העלות הכספית, במיוחד אם החברה משתמשת בקבלן משנה לא מוסמך. כך, מהמחקר עלה ש-23% מהחברות שמשתמשות ב-MSP ספגו עלות של בין 100 ל-249 אלף דולר מאירוע, לעומת רק 19% מהעסקים שמפעילים צוותי IT וסייבר פנימיים. דרך נוספת להוריד את עלויות אירועי הסייבר היא לשכור נושא תפקיד ייעודי - מנהל הגנת נתונים (DPO - ר"ת Data Protection Officer). מדובר בנושא משרה בכירה, שאמון על בנייה ויישום של אסטרטגיית הגנת הסייבר בחברה, ניהול תאימות בין פלטפורמות שונות והגנה על מאגרי המידע. יותר משליש מהארגונים (34%) שיש להם DPO והתמודדו עם אירוע סייבר לא ספגו נזק כספי, לעומת רק חמישית מהעסקים באופן כללי. "הקמת SOC פנימי כרוכה ברכישת הכלים הדרושים, בניית תהליכים וגיוס אנליסטים - צעדים מאתגרים לכל עסק. גם מציאת DPO המשלב עבודת IT וסייבר יכולה להיות משימה מאתגרת. שניהם דורשים תקציבים וזמן, והאחראים על אבטחת הסייבר בארגון מתקשים לעתים להצדיק יוזמות כאלה תקציבית", אמר וינימין לבצוב, סמנכ"ל עסקי בקספרסקי. "אלא שהמחקר מלמד שמדובר בהשקעות כדאיות. כמובן שהצבת עובד או אפילו מחלקה לאבטחת סייבר לא מבטיחים שהחברה לא תספוג תקיפה ונזק. הם כן מבטיחים שהחברה תהיה מוגנת וערוכה טוב יותר לאירועים אלה, ותוכל להתאושש מהם במהירות וביעילות רבות יותר".

לא מכבר התארחו במאורת הנמר סולומון עמר, המנכ"ל והבעלים של קבוצת AllStars-IT, והיועץ האסטרטגי לחברה, הח"כ לשעבר אלכס מילר. הם הגיעו לביקור במסגרת ההכנות לשבוע ישראל באוקראינה, המתרחש בין ה-29 ל-31 באוקטובר בקייב (להרשמה לאירוע לחצו כאן). הוזמנתי להרצות בכנס על ההכרח הוא אבי ההמצאה - איך צמחה אומת הסטארט-אפ בישראל, ואשתתף בפנל האורחים מחו"ל שיתקיים במהלכו. [caption id="attachment_301051" align="alignnone" width="600"] במאורת הנמר. מימין: ח"כ לשעבר אלכס מילר, פלי הנמר וסולומון עמר. צילום: אירנה ברלינסקי[/caption] כחלק מההכנות לאירוע, הגיעה לבקר בישראל משלחת של מנכ"לי הסטארט-אפים המובילים באוקראינה, באירוח, בין היתר, של אנשי AllStars-IT Ukraine. את הביקור בירושלים הם החלו במשכן הכנסת. אלכס, שהיה ח"כ במשך שלוש קדנציות, ערך להם סיור במשכן ושוחח עימם על הרגולציה בתחום ההיי-טק בישראל, הליכי חקיקה ומדיניות הממשלה לגבי הענף והאקו-סיסטם. על פי מילר, "ישראל הצליחה להגיע להישגים אדירים בתחום הטכנולוגי באמצעות שילוב נכון של המשאב האנושי ומדיניות ברורה של הרשויות המבצעת והמחוקקת. כולי תקווה שאוקראינה תלמד את סיפור הצלחת אומת ההיי-טק ותשכיל להקים אקו-סיסטם שיאפשר את צמיחת הענף במדינה". בערב נפגשו המנכ"לים לסדרת הרצאות מרתקות בקמפוס של גוגל, קמפוס ובכלל זה הרצאתו של עמר על עבודה עם ישראלים. הוא הסביר כיצד הצוותים האוקראינים של AllStars-IT בקייב מתחברים לעמיתיהם הישראליים דרך מילים ישראליות כמו תכל'ס, דוגרי, צבר וסבלנות. [caption id="attachment_301052" align="alignnone" width="600"] משתתפים בכנס. צילום: אלכסיי פיבוברצב[/caption] הערב הסתיים בארוחה ושתייה כיד המלך, כנהוג בקמפוס של גוגל. המארגנים ציינו את Global Israeli Initiative, וכן את אלנה נובגורודסקיה ודמיטרי אימין מ-Unit City, על מאמציהם הרבים ועל תרומתם לקיום האירועים בישראל ובאוקראינה.

באוקטובר 2005, במוצאי שמחת תורה, החל ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ומי שהיה אז מנכ"ל החברה, את ביקורו בישראל. זו הייתה הפעם הראשונה שלו בארץ בכלל, ומאז שנחנך הסניף המקומי ב-1989. הביקור עורר תהודה רבה וזכה לסיקור תקשורתי רחב ביותר. במהלך הביקור, שנמשך יומיים בלבד, נפגש גייטס עם ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ז"ל, ועם ממלא מקומו ומי שהיה באותם הימים שר האוצר, אהוד אולמרט. בנוסף, הוא ערך פגישות עם בכירי התעשייה - מצ'ק פוינט, אמדוקס, נייס ועוד. הוא נפגש גם עם עובדי מיקרוסופט בארץ וביום השני והאחרון לביקורו השתתף בכנס השנתי TECH ED, שבו לקחו חלק מנמ"רים ומנכ"לים בכירים, חברי פורום C3 של אנשים ומחשבים. [caption id="attachment_301056" align="alignnone" width="600"] ביל גייטס עם דני ימין, המנכ"ל דאז של מיקרוסופט ישראל (מימין). צילום ארכיון: פלי הנמר[/caption] שלוש שנים אחרי הביקור ההיסטורי, ביקר בישראל מחליפו של גייטס, סטיב באלמר. המנכ"ל הנוכחי, סאטיה נאדלה, עשה זאת ב-2016. במהלך השנים מביקורו של גייטס ועד עכשיו הגיעו לישראל מנכ"לים נוספים של חברות היי-טק רב לאומיות, כגון יבמ, דל, EMC (כל אחד בנפרד, בטרם החברות מוזגו), סיסקו (גם ג'ון צ'יימברס, ידידו של הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל, וגם מחליפו, צ'אק רובינס), אורקל (הן לארי אליסון והן צפרא כץ, הישראלית לשעבר) ואפל. מנכ"ל סאפ, ביל מק'דרמוט, שהודיע בסוף השבוע על פרישתו, היה אמור לבקר בישראל ב-2012, אבל הביקור בוטל ברגע האחרון באופן מפתיע. [caption id="attachment_301057" align="alignnone" width="600"] עובדות מיקרוסופט דאז. מימין: ענת שני, שי-לי שפיגלמן, שלי לנצמן וצופית חן. צילום ארכיון: פלי הנמר[/caption] כאמור, השלוחה הישראלית של מיקרוסופט נוסדה ב-1989, ביוזמתו של אריה סקופ, שכיהן כמנכ"ל החברה בישראל עד 2004. דני ימין, שהחליף את סקופ, הוא זה שאירח את גייטס בישראל. ימין כיהן כמנכ"ל החברה עד 2015, אז הוא עבר לתפקיד בכיר במטה החברה העולמית. שלי לנצמן החליפה אותו עד לפרישתה בקיץ האחרון. רונית אטד, שהייתה מנכ"לית אלעד מערכות, היא המנכ"לית הנוכחית של מיקרוסופט ישראל. לפניכם כמה תמונות מהביקור ההיסטורי של גייטס בישראל, מארכיון אנשים ומחשבים.

מארק בניוף, מייסד, יו"ר ומנכ"ל חברת סיילספורס, פרסם טור דעה בניו יורק טיימס אתמול (ב'), ובו הציג מודל שלתפישתו עשוי לתקן את המצב הקיים - שלהגדרתו הוא חוסר שוויון עמוק אשר מקורו במערכת הקפיטליסטית הקיימת. לדבריו, יש לגבות מס גבוה במיוחד ממיליארדרים, וזה יסייע בצמצום הפערים המקשים על כלכלת ארצו. בניוף סבור שעל ארצות הברית להקים מבנה כלכלי חדש שיועיל לכולם. "אני מודה שהקפיטליזם היה טוב עבורי. במהלך 20 השנים האחרונות החברה שהקמתי, סיילספורס, הניבה רווחים של מיליארדי דולרים והפכה אותי לאדם עשיר מאוד. הייתי בר מזל לחיות חיים מעבר לדמיון הפרוע ביותר של סבא רבא שלי, שעלה מקייב לסן פרנסיסקו בשלהי 1800. עם זאת, בתור קפיטליסט, אני מאמין שהגיע הזמן לומר בקול רם את מה שכולנו יודעים שנכון: הקפיטליזם, כידוע, מת", כך טען בניוף בטורו. סוג חדש של קפיטליזם לדבריו, הקפיטליזם שהיה נהוג בעשורים האחרונים, שליבתו הרצון למקסום רווחים של בעלי מניות, הביא לאי-שוויון מחריד בחברה. בכדי להמחיש את טענתו, ציין בניוף כי ל-26 האנשים העשירים בעולם יש עושר רב כמו לכמעט מחצית מאוכלוסיית העולם. יתר על כן, לדבריו, הוא מעריך שבארצות הברית העשירים ביותר - המהווים כ-0.1% מכלל האוכלוסיה - ואשר הוא ביניהם, מחזיקים בכ-20% מהעושר, בעוד שאמריקנים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם הוצאת חירום פתאומית בגובה 400 דולר, נתון שנמצא במחקר שפורסם בטיימס באחרונה. על מנת לפתור את התופעה, ולסגור את הפער בין עשירים לעניים, בניוף מציע סוג חדש של קפיטליזם. הקפיטליזם החדש לדידו צריך לכלול מערכת פיסקלית המייצרת את המשאבים הדרושים להשגת היעדים - שהם למשל: להילחם בעוני, לפעול נגד מצב של חוסר בית, נגד אי שוויון חברתי וכדומה, או המאבק נגד שינויי האקלים), ובסופו של דבר על המנגנון לגבות מיסים גבוהים יותר ממי שמוגדרים כעשירים ביותר מקרב תושבי המדינה. עוד הצהיר היזם והמיליארדר בטור הדעה כי הוא סבור שעל חברות עסקיות להתמקד פחות ברווחים ויותר בהשפעתן על החברה, תוך שימוש בכוחן לקידום סיבות חשובות, כולל יצירת חוק לאומי להגנת הפרטיות והצטרפות למאבק נגד שינויי האקלים. הדברים הם למעשה המשך למה שכבר אמר מנכ"ל סיילספורס בתחילת החודש, בסן פרנסיסקו, באירוע Disrupt SF 2019 של TechCrunch, שם היה אחד הנואמים הבולטים. גם בכנס הצהיר בניוף שהקפיטליזם מת וציין כי בשלו התנאים לצורה חדשה של קפיטליזם שמתמקדת יותר בטובת החברה. לדבריו: "הסוג החדש של הקפיטליזם שעומד להתעורר הוא לא הקפיטליזם של מילטון פרידמן, שעוסק רק בלהרוויח כסף. אם האוריינטציה שלך היא פשוט להרוויח כסף, אני לא חושב שאתה עומד להישאר זמן רב כמנכ"ל או כמייסד חברה. אתה צריך להיות יותר מזה בעולם של ימינו". בנוסף אמר בניוף לקהל שומעיו כי מהלכים אקטיביסטיים והפגנת מעורבות חברתית מטעם בכירי ענקיות הטכנולוגיה יסייעו לתפוס את הריק המנהיגותי שנוצר משום שהממשלה לא מספיק דומיננטית בטיפול בבעיות הללו. אמרו את זה קודם לפניו בניוף אינו המיליארדר הראשון שטוען כי עשירי אמריקה צריכים לשלם יותר מיסים. קדמו לו איל ההון והיזם וורן באפט, והמייסד השותף של מיקרוסופט, ביל גייטס, שניהם ניצבים בצמרת טבלת עשירי תבל, שתמכו בסוג זה של מודל מיסוי לא פעם בעבר. בנוסף, שניים ממובילי המירוץ הפנימי במפלגה הדמוקרטית לקביעת המתמודד המוביל לבחירות 2020 לנשיאות ארה"ב, הסנטורית אליזבת וורן, והסנטור ברני סנדרס, עוסקים אף הם בהצעת מודלי מיסוי אלטרנטיביים, בדיוק מאותו נימוק - הצורך בצמצום הפערים בעצומים בין עשירים לעניים. וורן העלתה בעבר רעיון לגביית "מס עושר", מס של 2% על מי שהונו הוא מעל 50 מיליון דולר ו-3% על הון של מעל מיליארד דולר (בסך הכל 75,000 משפחות), ובאחרונה הציע סנדרס תכנית מעט שונה - וכנראה יותר קרובה להלך הרוח של בניוף - העוסקת במיסוי הנוגע בפסגת איילי ההון של אמריקה – מיסוי ששמו פשוט "מס העושר הקיצוני" (Extreme Wealth Tax). מס זה, אם יצא לפועל אי פעם, יחול על מי שהשווי הנקי שלו מתחיל "נמוך" יותר מהרף של וורן - ב-32 מיליון דולר - ובמקרה זה יידרש הנישום לשלם "רק" אחוז מכספו כמס. אלא שאז יטפס המיסוי כלפי מעלה, כאשר העשירים ביותר, מי ששווי הונם עומד על 10 מיליארד דולרים או יותר, יחויבו בתשלום 8% מס מתוך כלל כספם למדינה. במסגרת הקמפיין שלו סנדרס טוען שהמיסוי המסוים יצבור 4.35 טריליון דולר לקופת המדינה. גם בניוף בטוח שמיסוי שכזה ייסגור חורים בקופה ויסייע להשקעה בשלל מטרות חיוניות אחרות להחלמת ארה"ב.

יהיו הפתעות? אירוע ההשקה המרכזי של גוגל עבור מכשירים חכמים לשנת 2019 עומד להתחיל ולחשוף לנו את כל התוכניות ההצגה מתחילה: גוגל משיקה את מכשירי ה-Pixel 4 בשידור חי