צב ים גלדי, שלא מרבה לבקר בישראל, הגיע לחוף כשאחת מגפיו נקטעה והוא סובל מחבלה בראש • צוות מרכז ההצלה לצבי ים במכמורת פינה אותו למרכז ההצלה ומטפל בו • המטיילת שאיתרה את הצב: "לפתע ראיתי צב גדול מאוד על האבנים במים הרדודים, שנראה במצוקה גדולה"

מקורות בלבנון הביעו פסימיות לגבי העתיד הקרוב ואמרו כי הגורמים הנחוצים להשגת הפסקת אש משמעותית ובת-קיימא עדיין אינם זמינים, כך פורסם בעיתון הסעודי א-שרק אל-אווסט

האמריקנים מזהים הזדמנות לפתור את המשבר במדינה ולהחליש פוליטית את ארגון הטרור השיעי. וושינגטון מקווה להצליח, בסיוע מדינות ערביות, "להשתחרר מאחיזת החנק" של חיזבאללה בלבנון. סעודיה תומכת, בקהיר ובדוחא מזהירים - גם ממלחמת אזרחים. הקושי בבחירת נשיא, והעדות לכך שישראל שותפה למאמץ 

למרות פסיקת בג"ץ המתירה להתפלל במרחב הציבורי, הרב יוסף ביקש מסגן ראש עיריית תל אביב לפעול שלא יתקיימו תפילות במרחב הציבורי וזאת כי ההלכה מורה להתפלל במקום סגור וכי עדיין קיים חשש לעימותים ומחאות נגד שעלולות לחלל את היום הקדוש

בסביבות השעה 14:00 התחילו אזעקות בגליל העליון. זה לא חדשות. התכניות המשיכו כרגיל, ובצד המסך נפתח צוהר לתוך גיהנום שלם. שמות של ישובים, חלקם מוכרים יותר, חלקם פחות. חלקם מפונים, חלקם עם אנשים שהחליטו לקחת את הסיכון - אבל לכל מי שחי שם זה בית - והבית הזה בוער כבר שנה, אז מה זה עוד כמה אזעקות וטילים? בתוך 8 דקות נורו 90 טילים לעבר הצפון. דמיינו מדינה שבה זו שגרה נורמלית. שניים מהאנשים שקראו לקריית שמונה "בית" נפגעו משברי רקטה. בטלוויזיה פרצו למבזק חדשות. באתרי החדשות הוציאו פושים. סיפרו שהם מתו. עוד לא ידעו לומר את שמם אבל ידעו לספר שהם נהרגו בזמן טיול עם כלבם. ניסיתי להבין מהדיווחים אם הכלב מת, אך לשווא. במלחמה כזאת, עם אירועים כאלה, זה לא מעניין כלב אם כלב מת. רק אחרי חצות נחשפו שמות הנרצחים. קראו להם דביר שרביט ורויטל יהוד. היא החלימה מסרטן, ועברה מאילת לקרית שמונה - רק כדי למצוא שם את מותה הטראגי והמיותר. נגמרו המילים. אין עוד דרך לזעוק שמלחמה זה נורא, אבל אולי דווקא האדישות שבה התקבע מעגל המוות הזה כעוד חלק מהסייקל החדשותי היא הנוראית מהכל. בהודעה הרשמית של עיריית קרית שמונה קיבלתי תשובה נוראית לשאלה שליוותה אותי יום שלם: לא רק כלב אחד נפגע במטח הטילים, אלא שלושה.