עמית קינן בן ה-13, המדורג שלישי במדינה בין שחקני הטניס בגילו, התעורר ב-7 באוקטובר לצלילי רקטות שהתפוצצו בעירו אשקלון. אחר כך הגיעו שבועות שבהם לא היה יכול לשחק. מי שנחלצו לעזרתו היו שחקני טניס מערים אחרות, שהציעו לו לבוא לגור אצלם. כך, במשך חודשיים הוא גר והתאמן במודיעין. "היה קשה להיות רחוק מהמשפחה", הוא מספר, "אבל הטניס זה הדבר הכי חשוב בחיים שלי"

אחרי חודש של גן עדן בפיליפינים, נחתה שי בנימין בישראל ב-7 באוקטובר לגיהינום. כעת היא מספרת על הימים הארוכים שבהם אביה רון הוגדר נעדר ("ישבנו שבעה 8 שבועות"), על ההודעות שהוא שלח מדי בוקר ("אין עוד אבא כזה"), על השגרה שהתהפכה ("עדיין לא מצליחה לעבוד"), ואיך הפכה בעל כורחה ל"מנכ"לית החברה להחזרת רון בנימין"