בני גנץ מנסה להמציא מחדש את המרכז דרך קמפיין אגרסיבי שמסרב לחרמות אישיים, הוא מגלה שסיסמאות על "ממשלה שפויה" הן לא תחליף לתוכנית עבודה • עם כל הכבוד לניחוח ירק השדה ומדי הקרב, הציבור כבר לא מסתפק במי שרוצה להיות ה"שושבין" של נתניהו, הוא דורש אידיאולוגיה, קבלות ותשובות לשאלות הליבה שגנץ עדיין מותיר בערפל

התקשורת המודרנית, שמתגאה בצדקת דרכה ונחשבת לאחת מהחסידות הגדולות של "כולם טועים, אנחנו לא", עברה שיעור חשוב מאוד בתקשורת על ידי טראמפ • מבלי שיכולה הייתה לשלוט בזה, הפכה לצינור להעברת מסרים מתעתעים לאויב • דווקא הפעם, כשחשבה שהצליחה סוף סוף להבין את טראמפ - התבדתה שוב • מה שמלמד אותה את מה שאתם הקוראים כבר ידעתם מזמן: תקשורת היא רק תקשורת - הייתה ותישאר

רגע אחרי שגילה שלא קיבל גיבוי, פלדשטיין החליט "לפתוח הכל" • אבל במשפט הפלילי, תזמון הוא הכל • למה השופט התעקש לראות את חומר הגלם הלא ערוך, וכיצד הפכה עובדה טכנית שולית של החזקת טלפון לניסיון נואש להפליל את הסובבים? ניתוח משפטי קר של פרשה לוהטת שמבוססת על יסודות רעועים

השמאל המשפטי בונה על ציות עיוור של הביורוקרטיה ברגע של משבר חוקתי, אך הוא שוכח שהעם כבר לא קונה את ההצגה •  את התשובה להשתוללות של גיל לימון ויצחק עמית לא ניתן בבג"ץ, אלא בכנסת ובדעת הקהל: חקיקה אגרסיבית ולחץ בלתי פוסק עד להחזרת הריבונות לידי האזרחים