על שולחן העבודה בסלון, ליד החלון, אפרת ליכטנשטט מכניסה אותי אל מאחורי הקלעים. היא מצלמת פריים שמיד מופיע על מסך המחשב בתוכנת עריכת התמונות. אם משהו מהמוצגים בתמונה – אגסים, תפוזים, צלחת או מפית – לא מונח בדיוק במקום, היא מזיזה ומצלמת שוב. אם צריך, היא עוברת הלוך ושוב בין משטח העבודה לקליק במצלמה וככה […]

01 זיכרון ילדות תרבותי. אני זוכר שכשהייתי קטן הלכתי לראות עם המשפחה את פיטר פן של חנוך רוזן. לא האמנתי איך הוא עף. כל הלילות שלאחר מכן בכיתי. זה השפיע עליי עמוקות, טלטל אותי ממש. אז נכנסה בי המשאלה הגדולה לעוף. חלמתי על זה בלילה. אני עדיין חולם על זה. חולם לעוף. 02 ספר שקראת […]

בשנים האחרונות אופפת את החברה הישראלית, על כל גווניה המגזריים והפוליטיים, תחושה של מבוי סתום: הרושם המצטבר בקרב רבים הוא כי מערכות שלטוניות מרכזיות אינן מתפקדות כהלכה, ולכך מצטרפים עימותים קשים בין המחנות, שהחריפו עם פרוץ העימות על המהפכה המשפטית לפני קרוב לשנתיים, וכמובן בעקבות הטבח הנורא של 7 באוקטובר 2023. שורה של ארגונים קמו […]

הדיווחים מן הימים האחרונים על חשיפת בוגדים בתוכנו לטובת איראן מעוררים תהיות וסקרנות, ומעלים את סוגיית הנאמנות למדינה. זהו תזמון קולע במיוחד לקריאת ספרם החדש של שלמה פלד ואילן דיאמנט על הבגידה. אינספור ספרים על בגידה וריגול ראו אור. מה מיוחד בספר הזה? התשובה טמונה בכותבים ובאג'נדה שלהם. שני המחברים – פסיכולוגים ואנשי מודיעין – […]

נראה שגם בימי מחלוקת קשה, מתקיימת בחברה הישראלית הסכמה רחבה בנוגע לחולשתנו בזירה הדיפלומטית. למרות המאמצים הלא מבוטלים שנעשים כאן סביב הנושא הקריטי הנ"ל, מבחן התוצאה מלמד שאנחנו רחוקים מלשכנע את העולם בצדקת דרכנו, גם כשלא מדובר באגף האנטישמי שלו. אלה הם חודשי הגשר שבין ממשל ביידן הליברלי לממשל טראמפ הרפובליקני – בין הצד התומך […]

ביום שני אחר הצהריים החושך כבר ירד על רחבת גשר המיתרים שזהר באורות כחולים ולבנים. לאט־לאט התמלאה הרחבה במאות מנשות הציונות הדתית, ולצידן גם עשרות גברים שהגיעו כדי להיאבק על גיוס חרדים לצה"ל. ידיהן אוחזות בילדים קטנים או בשלטים שעליהם נכתבו משפטי מחאה: "מי שמאמין לא משתמט"; "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה"; "קורסים תחת […]

אחרי פוגרום אמסטרדם כתב תׂם אהרון: "לא להאמין שלפני עשור עוד עשיתי קטעים בסטנדאפ על 'איך הימניים ההיסטריים אוהבים לדבר על אירופה מוסלמית'. אנשים אשכרה ראו את המציאות, ואנחנו צחקנו עליהם שהם גזענים ומנותקים". כמו שהתחזיות השחורות הכי אפוקליפטיות מתקופת ההתנתקות – אלו שאני ראיתי כמוגזמות – התגלו כמלמלה ורודה לעומת המציאות, כך האבחנות הכי […]

01 זיכרון ילדות תרבותי. ההצגה "הציפור הכחולה" של מטרלינק בתיאטרון הבימה. אני ילדה בת שבע, פעורת פה, מסתכלת על טילטיל ומיטיל שהולכים לחפש את הציפור הכחולה שהיא האושר. אני לא חושבת שידעתי אז מה זה אושר. ומולי, מיטב שחקני הבימה, קלצ'קין, שלמה בר־שביט, חנה רובינא, תפאורה, אולם גדול וחשוך, והם מחפשים, בממלכת הלילה, בארמון השמחה, […]