בתחילה היה נתניהו הראשון. בין 1996 ל־1999 הוביל את ישראל ראש ממשלה צעיר ושאפתן שניסה לחלץ אותה מהתהליך אוסלו. כדי לעשות זאת קיבל המנהיג הלאומי־פרגמטי את המתווה של הסכם הביניים עם הפלסטינים, אבל ניסה לרוקן אותו מתוכן. ביבי נתן לפרדיגמה ההגמונית של השלום את הסכם חברון, את המשא ומתן עם ערפאת ואת פסגת וואי, אבל […]

הוא עמד שם זחוח מעל דוכן הכנסת, וקרא ליו"ר הליכוד שוב ושוב "ראש הממשלה היוצא". בצד"י מודגשת. בהתרסה, בעצבים. בבוז. הוא ידע שהליכוד היא המפלגה הגדולה בכנסת, בפער. הוא ידע שהמאוכזבים אינם מיעוט. הוא הבין היטב שלא מדובר בקומץ שומרי אמונֵי־ביבי בלבד, ובוודאי שלא בכמות דלה של ימנים אידיאולוגים. אבל הוא בז. והוא המשיך לבוז […]

זֶה יָצָא פַּעֲמַיִם מִסְפַּר הַשִּׁנַּיִם: לַלִּכּוּד חַבְרֵי כְּנֶסֶת שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם – וְכַנַ"ל בְּדִיּוּק לְשׁוֹלְפוֹת הַמַּגְלֵב, מִפְלְגוֹת הַלַּוְיָן שֶׁאִתּוֹ. לֵ"ב אֶל לֵ"ב. חֵצִי־חֵצִי בְּתוֹךְ הַצֵּרוּף הַמּוֹחֵץ. לֵב אֶל לֵב וְאוּלַי לִפְעָמִים חֵץ אֶל חֵץ. מַחֲצִית־הַקְּטַנּוֹת מַעֲלָה מְחִירִים: הִיא תּוֹבַעַת אֶת רֹב הַתִּיקִים הַבְּכִירִים.   רִאשׁוֹנִים וְשָׁוִים נַעֲרֵי סְמוֹטְרִיץ' נָעוּ לְהַכְרִיחַ אֶת בִּיבִּי לִהְיוֹת נְתַנְיָהוּ. לֹא קָשֶׁה […]

כשדונלד טראמפ הדהים את העולם ונבחר לנשיא בשנת 2016, היו רפובליקנים שלא הצליחו לחייך במסיבות הניצחון. הם ראו את כוכב הריאליטי לשעבר עומד על הבמה ונואם בביטחון מופרז, מברך תומכים ומסמן בוגדים, והבינו: לטוב ולרע, המפלגה שייכת לטראמפ. בשש השנים שחלפו מאז בחש טראמפ מאחורי הקלעים של כל מערכת בחירות, והתוצאות, פעם אחר פעם, היו […]