כל רגע של בחירה היא עבורנו מן יציאה ממצריים וקריעת ים סוף מחדש. ואני תוהה- אם כולנו יודעים שעדיף לחיות בהגשמת חלומות למה יותר קל לנו להישאר בדפוסי הישרדות למרות שאנחנו יודעים שתוצאת החיים קשה יותר?

בלילה הלבן שעבר עליי, בשעה ששפשפתי משקופים, קלטתי שלכל אחת יש את הקוצר רוח שלה. יש כמוני שעדיין מנקות וינקו מחר ומחרתיים וגם בליל הסדר ימצאו מה להבריק, ויש כאלה שסיימו לנקות ולהכשיר, אבל מבשלות כבר משבוע שעבר..