ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בשעה זו בכנס מפקדי חילות האוויר הבינלאומי שמתכנסים בבסיס תל נוף בישראל. ראש הממשלה אמר: "ישראל מעריכה מאוד את המנהיגות החזקה של הנשיא טראמפ ואת תכנית 12 השלבים של מזכיר המדינה פומפאו לחסום את התוקפנות האיראנית. אני יכול לומר לכם בביטחון שרבים במזרח התיכון חולקים את ההערכה שהבעתי כרגע, זו אינה עמדה ישראלית בלבד. אני מקווה שהמסר האמריקני הברור הזה הובן היטב בטהרן, וכמו ארה"ב, לישראל אין סכסוך עם העם האיראני, אך אנו נחושים להדוף את התוקפנות האיראנית. לא ניתן לאיראן להקים בסיסים צבאיים בסוריה, ולא ניתן לאיראן לפתח נשק גרעיני. חיל האוויר הישראלי משחק תפקיד מכריע ביישום מדיניות זו, ועשה זאת באופן עקבי וביעילות במהלך השנים האחרונות".

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, פתח הבוקר, [רביעי] את הכנס השנתי של המכון החרדי למחקרי מדיניות – גוף המחקר והידע של החברה החרדית. בכנס נחשף לראשונה פרויקט מדד איכות החיים של החברה הישראלית, במסגרתו פותחה מערכת מדדים הבוחנת שלוש אוכלוסיות המרכיבות את הפסיפס הרב-גוני של החברה בישראל - חרדים, יהודים שאינם חרדים וערבים. עוד נשא דברים בפתיחה יו"ר המכון החרדי, מר אלי פלאי. אני שמח במיוחד להיות כאן זו השנה השנייה, בפתיחת הכנס השנתי של המכון החרדי למחקרי מדיניות", אמר הנשיא בפתח דבריו: ״לפני שבועות מספר, זכיתי להיפגש עם קבוצה מרשימה של סופרות חרדיות. פגשתי נשים שמשקיעות בתוך היצירה האומנותית שלהן, אופקים של קיום אנושי, שעבור מרבית החברה הישראלית, הם כמעט כלל לא מוכרים. עולמות של משפחה, עולמות של קהילה, עולמות של נשיות, ועולמות של אמונה. שוחחנו על כך שהזרם הספרותי שהן פועלות בתוכו, אינו מוכר בחברה הכללית. שוחחנו גם על כך שהן חשות כאילו הן חיות, במעין מדינה שהיא 'בתוך' מדינת ישראל. מדינה שהיא שייכת לישראל אך גם שונה כל כך מהדימוי השגרתי שלנו, של מהי מדינת ישראל.״ הנשיא המשיך ואמר כי בעיניו המכון החרדי למחקרי מדיניות הוא גשר חריג בין העולמות הישראליים הללו - בין העולם החרדי לבין החברה שסובבת אותו. ״משימתו של המכון, ליצור שיח משותף ומפרה, שמפגיש את הציבור החרדי ואת יתר הציבורים בישראל, אינה רק תופעה מבורכת, זוהי יוזמה חשובה מעין כמותה. היכולת לצקת את אופייה המיוחד של החברה החרדית לתוך כלים של מדיניות ולהנגיש את הכלים הללו למקבלי ההחלטות בישראל כולה, היא אתגר אמיתי. זו תפיסה הרואה בכלל ישראל את מקום מושבה, ומבקשת לשוחח עם כלל הציבור בשיח של כבוד והבנה הדדית. לא שיח לעומתי, לא שיח מתבטל, אלא שיח של כבוד. בעיני זו הדרך הנכונה והראויה לתכנון אסטרטגי מכאן ולעתיד." "אני מודע לכך שחזון ארבעת השבטים, שפרסתי בנאומיי בשנים האחרונות, מעורר דיון משמעותי בציבור החרדי," המשיך הנשיא והוסיף: "אני גם מודע לכך, שלא כולם מסכימים, עם ההצעות שהעלתי, אבל אני חושב שהדיון עצמו הוא דיון חשוב. הוא חשוב מכיוון שהוא מצריך מבט אמיץ אל תוך המראה, עבור כל אחד מהשבטים. מבט על שינויי העומק בחברה הישראלית, ומבט על מקומו של כל ציבור וציבור, בתוך התמונה הדינמית והמשתנה הזו. בתוך הדיון הזה, מקומו של הכנס הנוכחי, חיוני מאין כמותו. ישנה חשיבות מיוחדת לפרויקט 'מדדי איכות החיים', שלדיון בתוצריו התכנסנו כאן היום. הטענה המעניינת של פרויקט מדדי איכות החיים, היא שלכל שבט ושבט יש 'מדד איכות חיים' משלו. ויש צורך בכיול עדין ומדויק של יעדי המדיניות הציבורית הישראלית, כך שישקפו את מדדי איכות החיים של כל אחד משבטי החברה הישראלית, וזה כבר אתגר מורכב. ליצור מדיניות ציבורית שתשקף את השונות החברתית, זה בהחלט אתגר מורכב." בדבריו התייחס הנשיא לעמדת מחברי הפרויקט כי יש צורך ראשוני בהתוויית דרכי פעולה ובגיבוש ערוצי שיח, שבהם יוכלו סוגיות אלו לעלות לדיון משותף, תוך מתן ביטוי אמיתי לצרכים השונים של כל חלק וחלק באוכלוסייה, ואמר: "הכרזה זו מבטאת בעיניי לא רק מנהיגות אמיצה ואחראית, אשר בכוחה ליטול יוזמה ולחולל תמורה אמיתית. ההכרזה הזו גם מבטאת בעיניי את לב ליבתה של התקווה הישראלית החדשה. היא מבהירה כי מטרתה ליצור 'דיון משותף', שבכוחו לתרום תרומה מכרעת, לכל חלק וחלק באוכלוסייה. זו עמדה ברורה, מנהיגותית, שמשדרת תפיסה של אחריות חרדית-ציבורית.