דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה בהר הרצל: "אחיי ואחיותיי בני משפחות הנרצחים בפעולות האיבה, אני דואב איתכם מעומק לבי – על אובדן יקיריכם. זהו כאב משותף לנו, לכולנו, בכל יום, וביום הזה הוא מקבל ביטוי מיוחד בנשמת העם כולו. בעומק היגון – שם אנחנו, כולנו, איתכם! ביומה הראשון של מלחמת העצמאות, למחרת החלטת כ"ט בנובמבר של האו"ם, הותקף אוטובוס 'אגד' שנסע מנתניה לירושלים, בירי מן המארב. חלק מן הנוסעים נהרגו, אחרים נפצעו. בצד הכותרות החגיגיות בעיתונים על ההחלטה להקים את מדינת ישראל, התנוססו מסגרות אבל שחורות. דפי העיתון הזה, הראשון של יום עצמאותנו, הם סיפור חיינו. הם מלווים אותנו מאז כל הזמן. שמחה ואבל השזורים זה בזה, הם באים לידי ביטוי בעוצמה הגדולה ביותר ביום הזה, שבבוקרו אנחנו מבכים את ביתנו ובערבו אנחנו חוגגים את עצמאותנו. פעולות האיבה לא החלו לפני 70 שנה. זה קרה הרבה לפני כן – עוד בשחר תחייתנו הלאומית. הן נמשכו אחרי הכרזת העצמאות, כשכבר הייתה לנו מדינה. דור דור ומאבקו במבקשי נפשנו. אתמול בערב השתתפתי ביחד עם רבים אחרים כאן באירוע מרגש מאין כמותו, בכנסת. בצד שירי הזיכרון שהושמעו, עלו על הבמה בזה אחר זה קרובי הנופלים – לובשי מדים ואזרחים. עין לא נותרה יבשה, כשמיכל סלומון עמדה חבוקה עם בתה הקטנה רעות, שדיברה בדמעות על אבא. כשחדר המחבל לבית המשפחה בחלמיש, מיכל גילתה תושייה עילאית. היא מיהרה עם חמשת ילדיה לקומה העליונה בבית, ווידאה שלא יוציאו הגה מפיהם. למטה, בעלה האהוב, האב האהוב אלעד, נאבק בגבורה במחבל הנתעב, עד טיפת דמו האחרונה. אלעד זיכרונו לברכה נרצח בפיגוע, עם אביו יוסף ואחותו חיה. מאבקו של אלעד הציל את אשתו ואת ילדיו. לא נפסיק להיאבק בטרור. זוהי מחלה עולמית. הוא משתולל סביבנו, ובארצות רחוקות, כתוצאה מן הקנאות הברברית של האיסלאם הקיצוני. אנחנו נחושים לעמוד איתן מול הקנאים הללו – ומול ההסתה המתמשכת של שכנינו, שחלקים גדולים מהם מסרבים להשלים עם קיומנו. ואם יש ניצנים לשינוי, ויש ניצנים לשינוי, הם נובעים קודם כל מן ההכרה בנחישותנו להגן על ארצנו ועל עמנו. זוהי מולדתנו. כאן נחיה בעזרת השם לנצח. כל מי שירים עלינו את ידו – לא יִינקה. נפגעי הטרור, משפחות יקרות, איבדנו דמויות מופלאות. כשאני מתבונן בתמונות, כשאני שומע את הסיפורים – אני יודע מיד, כפי שכל העם יודע, שהמרצחים גזלו מאיתנו נשמות ענקיות. נרדוף כל רוצח נקלה, ובד בבד נמשיך בשליחותם של יקירינו - ניישב את הארץ, נעמיק שורשים, נבנה קהילות, נחזק את הערבות ההדדית. ראיתי את יעל שבח מחוות גלעד, תומכת במרים בן גל מהר ברכה. ראיתי את בועז קוקיא, שבנו החייל רון נרצח בפיגוע דקירה בערד, מנחם אבלים ואומר: "כמו שתמכו בי – אני תומך באחרים". ראיתי משפחות שכולות מבקרות בבית-החולים את לוחמי הימ"מ שנפצעו במהלך הפעילות לאיתור מחבלים. איש לאחיו יעזור, ואישה לאחותה. תרבות החיים והאור שלנו יכריעו את תרבות המוות והחושך שלהם. יש לנו חוסן, כוח רצון, דבקות במטרה. נעמוד כולנו יחד כתף אל כתף, נעביר את נס הזיכרון, לפיד השליחות, מועבר מיד ליד ומלב אל לב. אני מאחל החלמה שלמה לכל הפצועים. ואני אומר בשם עם ישראל, בשם אזרחי ישראל, יהודים ולא יהודים כאחד, שזכרם של אהובי נפשנו, חללי פעולות האיבה, יהיה נצור לעד בלב האומה״.

ברכת נשיא המדינה ראובן ריבלין ליום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל אחיי ואחיותיי, אזרחי מדינת ישראל, חג שמח! במסורת היהודית שבעים בגימטרִיה זה ע'. שנת השבעים היא הזדמנות לכולנו לאמץ עין טובה. גם כשנדמה לפעמים שאתגרים חברתיים ופוליטיים מקשים על החיים יחד, עלינו לאמץ עין טובה על החברה הישראלית. עין טובה בין אדם לחברו, עין טובה על מדינת ישראל, עין טובה על כל מה שיש לנו, על הדבש וגם על העוקץ. בסיוריי בארץ ישראל אני פוגש אתכם, אזרחי ישראל, האנשים והנשים, שבונים את הבית הזה, שפועלים כאן יום יום בשביל כולנו. אני פוגש את מורות ומורי ישראל, אשר בשילוב כוחות מעמידים כאן דור של פורצי וממשיכי דרך בתעשייה, בטכנולוגיה, באמנות, בספרות, בחקלאות, בלימוד התורה, במדע וברוח. אני פוגש חקלאים ופועלים המממשים בגופם את חזון הציונות, יישוב הארץ ובניינה, ומשלבים עמל-כפיים עם טכנולוגיה עילית. אני פוגש אנשים ונשים, עמותות וארגונים, שפועלים למימוש התקווה הישראלית, ולקידום השותפות בין הקבוצות השונות, והשבטים השונים הלכה לְמעשה. אני פוגש את חיילי וְחיילות צה"ל, אנשי מערכת הביטחון, השב"כ, המוסד, המשטרה, ורואה איך הם נחושים ומסורים, להגן ולהבטיח את איתנותה של מדינת ישראל. אני פוגש את משפחות השכול, חללי צה"ל והרוגי הטרור, את משפחות השבויים והנעדרים. משפחות שמשלמות את המחיר הכבד ביותר, להבטחת ריבונותנו ועצמאותנו. אזרחי ישראל היקרים והיקרות לי מאוד, אתם המדינה הזו. אנחנו המדינה הזו. מדינת ישראל היא אנחנו, לטוב ולרע, בעיקר לטוב. "יובלות על יובלות לא התראינו ופתאום נפגשנו כאן לא הכרנו, כל כך השתנינו טוב שהשארנו סימן" כתב מאיר אריאל, בשירו "כתונת פסים". שיר המתאר את הפלא שלנו: מתימן וממרוקו, מהולנד ומיוון, מאלג'יר ומרוסיה, מפולין ומאתיופיה התקבצנו כאן. דרך פרעות, גירושים, ואינקויזיציות. ואף מתוך התופת השטנית, האיומה ביותר, מכבשני השאול באירופה. קמנו על רגלינו, שבנו לארץ אבותינו והקמנו כאן בית לאומי, שלנו. כל כך השתנינו, וַעדיין, טוב שהשארנו סימן, קמט פה, וקמט שם. היום הזה אנחנו מברכים ומודים על הטובה, ועינינו, עין טובה, נשואה אל העתיד ואל האתגרים הגדולים שהוא מזמן. גם כיום, שבעים שנה למדינת ישראל, יש כאלה שמתכחשים לקיומנו. באופן אירוני, רבים מאויבנו הגדולים, צעירים יותר ממדינת ישראל. הם נולדו אחרי שהיא כבר הייתה עובדה קיימת ומבוססת. כל שנה שעוברת המפעל הלאומי שלנו מכה עוד שורש, מעמיק, מתבסס. אני זוכר כילד, שהיה אסור לנו להניף את דגל ישראל. כמה חלמנו שנוכל לנפנף בדגל ויחד איתנו חלמו מיליוני יהודים באירופה, במרוקו, בשנגחאי, בתימן ובאתיופיה. אני זוכר את הנפת הדגל הכחול-לבן, את הדמעות בעיניים כשסוף כל סוף זכינו בעצמאותנו. לא כולם זכו. חשוב שנזכור שאנו בני המזל שזכו לחיות בדור שיבת ציון. שזכו לחזות בבנין ירושלים. השנה זכינו שידידתנו הגדולה ארצות הברית, הכירה בירושלים כבירת ישראל. אני בטוח שבקרוב יכירו עוד ועוד מדינות בירושלים כבירת ישראל ויצטרפו לארצות הברית. במלאת יובל שבעים למדינת ישראל, נאחל לה שתרווה נחת מאיתנו. ושנזכה יחד איתה לברכת שלום. "ה' עוז לעַמו יִיתן. ה' יברך את עמו בשלום". חג עצמאות שמח.

ברכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ליום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל "אזרחי ישראל, בהמנון הלאומי שלנו – 'התקווה' – נאמר: "עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה". והנה מלאו עי"ן לציון – 70 שנים למדינת ישראל. כולנו חוגגים זאת בגאווה עצומה! לפני שבעה עשורים זכינו מחדש בחירותנו – קודם כל בזכות החיילים והחיילות, בזכות הגיבורים והגיבורות שלנו. אנחנו זוכרים בכאב ובגאון את הנופלים על משמר הגנת המדינה. קורבנם הוא חלק מנצח-ישראל. עמנו עתיק היומין קם לתחייה במולדתו. הרוח המיוחדת שלנו נוטעת בנו כוחות אדירים – לבנות, ליצור, לחדש. כל שנת עצמאות היא תוספת כוח – תוספת כוח בביטחון, בכלכלה, ביחסי החוץ, במדע, בטכנולוגיה, בתרבות, בכל כך הרבה תחומים. מדינות רבות בעולם רואות בנו מגדלור של עוצמה וקידמה. יום העצמאות ה-70 הוא פסגה רמה, אבל יש לנו עוד פסגות רבות, יש לנו עוד תכניות רבות לפנינו. נמשיך להגשים את התקווה בארץ חמדת אבות – במדינת ישראל, שאנחנו כל-כך אוהבים אותה ואנחנו כל-כך גאים בה. חג עצמאות שמח מדינת ישראל!"