נהג רכב נהרג בהתנגשות רכבו במשאית חונה ברחוב הנרי קיסינג'ר בראשון לציון. מתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה סניף ראשון לציון מדווחים מהזירה כי צוותי כיבוי פועלים בזירת התאונה לחילוץ גופת נהג הרכב. למרבה הצער נקבע מותו בזירת התאונה עקב אופי הפציעות הקשות מהן סבל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף היום בטקס חנוכת הזרוע הרביעית בנתב''ג, בטקס השתתפו גם שר התחבורה ישראל כץ ואנשים רבים. ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח בדברים ואמר: "היעד שמנחה אותי כראש ממשלת ישראל הוא להצמיח לנו כנפיים בכל התחומים - לבסס את המדינה, לטפח את יכולותיה, להבטיח שנוכל לנסוק מעלה-מעלה לגבהים של הצלחה. כאן, בנמל התעופה המרכזי שלנו, הצמחת הכנפיים מקבלת משמעות מילולית מדויקת, פשוטו כמשמעו, והיום אנחנו מוסיפים נדבך חשוב לחזון התעופה הלאומי שניצניו נראו כבר בימיו של הרצל. ב-1896 פרסם הרצל סיפור שעוסק בכלי טיס עתידני, ספינת האוויר המונחית, אני חושב שהוא הושפע בוודאי מז'ול ורן, אבל באותה תקופה היה מדובר בפרויקט מאוד שאפתני, כמעט על גבול הדמיון, אבל הרצל האמין בכל לבו בהיתכנות ההמצאה הזאת, ממש כפי שהאמין בהתגשמות חלום מדינת היהודים. הסוף כמובן ידוע: שתיהן התממשו - המצאת המטוס ותקומת ישראל. עברו יותר מ-120 שנים מאז שהרצל כתב את הדברים. הוא זרע את הזרעים להתפתחות התעופה העברית. כך קראו לזה פעם, 'התעופה העברית', תעופה לצורכי ביטחון, חיל אוויר ותעופה אזרחית, כל השאר וזה הרבה. אפשר לומר בוודאות שנחלנו הצלחה כבירה. צמיחת ענף התעופה והתפתחות השדה הזה על שם ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון זכרו לברכה - הצמיחה כאן היא פשוט אדירה. אני וכמוני, מן הסתם, ותיקים שנמצאים פה היום, יש פה כמה ידידים ותיקים, זוכרים היטב את נמל התעופה הישן. הוא נפרס על פני שטח מצומצם יחסית, עם תנועת מטוסים קטנה לאין שיעור מאשר היום. אני זוכר שמקבלי הפנים היו ממתינים במרפסת, ועוד קודם לכן נדמה לי שגם היו ממתינים בחוץ, תחת כיפת השמיים. היום בקושי אפשר לזהות את העבר - וזהו סימן ברור להצלחה. אנחנו כל הזמן צועדים קדימה לעבר העתיד, כולל היום. יש חשיבות עצומה להתרחבות של נמל התעופה, בהמשך אנחנו נוסיף עוד נמל תעופה. מדי שנה פוקדים את נמל התעופה הזה מיליוני בני אדם. אני רוצה לסבר לכם את האוזן: ב-1949, בשנה הראשונה להפעלת השדה בחסות ישראל, עברו כאן פחות ממאה אלף נוסעים. אשתקד, ב-2017, הנתון עמד על כמעט 21 מיליון. זאת אומרת, פי 220. זה קורה הרבה גם בזכות מדיניות השמיים הפתוחים, שיחד איתך, ישראל (שר התחבורה), אתה הובלת את המהלך, פעלנו יחד לממש אותו לפני חמש שנים - וזה חולל מהפכה אמיתית. הגברנו במידה ניכרת את התחרות בין חברות התעופה, כתוצאה מכך גדל המגוון של יעדי הטיסה, והמחירים במקרים רבים הוזלו משמעותית. כלומר, יש שינוי גדול - לא רק שהמוני ישראלים יוצאים לחוץ לארץ, ישראל הפכה בעצמה ליעד אטרקטיבי עבור מיליוני תיירים בעולם. לכן הנה עוד נתון שיא: בשנה שעברה הגיעו אלינו 3.6 מיליון תיירים, מיליון תיירים, הרבה יותר נוסעים, והם הכניסו למדינה 20 מיליארד שקל. כדי להגדיל את הקיבולת של תנועת הנוסעים, אנחנו בונים עכשיו שדה תעופה נוסף בתמנע, לא רחוק מאילת, הוא כבר נבנה. כשדיברתי על שדה נוסף, דיברתי בנוסף לתמנע. השדה הזה כבר בנוי. השדה בתמנע גם ישמש לטיסות פנים ולטיסות בין לאומית ותהיה לו חשיבות רבה בתחום התיירות וגם בתחומים נוספים. אבל כל זה כמובן לא מבטל את הצורך בפיתוח נתב"ג. הזרוע החדשה שאנחנו חונכים פה היום, היא תוספת כוח כמותית ואיכותית לתיירות, לכלכלה וגם ליחסינו המתהדקים עם מדינות העולם. אני מברך על כך שהזרוע הרביעית בטרמינל 3 תישא את שמו של חיים קורפו ז"ל. קורפו היה לוחם באצ"ל, חבר נאמן בתנועת החירות והליכוד. הוא פעל בחיים הציבוריים, בין היתר כשר התחבורה וכיו"ר רש"ת, למען מדינת ישראל ולמען ארץ ישראל. אלה בערו בעצמותיו. לפני 70 שנה, כשהוכרזה עצמאות ישראל, קורפו לא היה בארץ. הוא נמנה עם אנשי המחתרת שהבריטים הגלו לאפריקה, והוא חזר רק לאחר הקמת המדינה, ולכן יש פה סגירת מעגל מבורכת. במלוא שבעה עשורים לעצמאותנו, חיים קורפו יונצח בשער המדינה לדורות. ידידיי, אני שמח להשתתף בטקס הזה, ועוד אשוב לכאן עוד כמה שעות. אני יוצא לגרמניה לוועידת מינכן, זו ועידת הביטחון החשובה בעולם, שם הוזמנתי להציג את עמדתה של ישראל בפני ראשי המדינות ושרי הביטחון המכונסים שם. אני אבהיר בוועידת מינכן את חלקה של איראן באירועים האחרונים בצפון, את ניסיונותיה המתמשכים להתבסס צבאית נגדנו בסוריה, ואת נחישותנו האיתנה למנוע תוקפנות זו. אנחנו נמשיך לחזק יחד את מדינת ישראל, וברוח המעמד הזה אני יכול להוסיף - ביד חזקה ובזרוע נטויה". -- צילום: חיים צח/ לע"מ