"התסריטאי" מציגה ממד חדש בכתיבה הטלוויזיונית של סייד קשוע: אחרי 
"עבודה ערבית" הפארודית, הסדרה 
החדשה מתקלפת מהקומדיה ונשארת 
עם החיים עצמם

הן עובדות בעולם גברי מיסודו אבל בעל אפיל מתקדם וסובלני. התפקיד שלהן מציב אותן בעמדת כוח לכאורה אבל אלו שסביבן לא תמיד מכירים בכך, בייחוד לא אחרי שעשו סמים. שיחה פתוחה עם חמש תקליטניות שפועלות בזירת האנדרגראונד בישראל – על העולם שנחשף דרך הסדק ששמו 
"אלנבי 40" ועל מקומן הייחודי בו

מחזמר על זמר ים תיכוני המחפש את עצמו, בין אמרגנו, אשתו ואמו. סוף סוף עיסוק בנושא ישראלי טעון עם מידה של אירוניה עצמית, מוסיקה כובשת וכיף בין עדתי

עם סיום העונה של "בית ספר למוזיקה", נראה כי כבה כל ניצוץ פרוע שהיה בהדר, ובכל זאת יש תחושה שעדיין מסתתר בו היצור הרעב שמסוגל להלהיב. אך הכישורים שלו דרושים במקומות אחרים

האם אלו האפליקציות החדשות שמסמנות את מיקום הכוכבים בכל שעה ומקום? העיסוק בחלל? או פשוט אכזבה מהכוכב שלנו, שמצבו לא מזהיר באחרונה? מדוע תיירות הצפייה בכוכבים פורחת, ולמה מחליפים יותר ויותר אנשים את שבילי הארץ בשביל החלב

הקריירה הקולנועית של פרנק סינטרה, שמחר ימלאו מאה שנים להולדתו, לא העפילה אל הפסגות שבהן דרך כזמר. אבל גם בתחום הזה, שבו ידע סינטרה עליות ומורדות, היו כמה שיאים מרשימים

סיפורו של גבר שחור הלום קרב שהואשם ברצח – ושבעקבותיו גזר עליו בית משפט אמריקאי שכולו לבן עונש מוות – עומד במרכז סרט תיעודי קצר שהגיע לשלב חצי הגמר בתחרות האוסקר. האמנית הישראלית נעמי טליתמן, שיצרה את הסרט עם בת זוגה, די היברט ג'ונס, מסבירה למה החליטו להציג את הסיפור הקשה הזה דווקא באנימציה

אף ששיר שלהם 
נכנס לראשונה לפלייליסט הלילי של גלגלצ, חברי "KGC" לא ממהרים לחגוג. מתי גם הקהל הלא אתיופי יגלה בהם עניין אמיתי?