מסתבר שמהפכת החשמל הירוקה, זו שהבטיחה לנו אוויר נקי יותר לנשימה בתוך העיר, לא מתיישרת עם הכמיהה חסרת הגבולות של משרד האוצר להכנסה קלה ממסי קניה ודלק. אז ההטבות הצטמצמו, התשתית לא התפתחה כפי שראוי היה, ותעשיית הרכב, ששונאת כמו כולנו להפסיד, מחפשת תשובות. ולמרות שהחשמל צפוי להניע בעתיד את כל כלי הרכב על הכביש, הדרך לשם פחות מהירה ממה שקיוו 

מכוניות אוטונומיות זה משהו ממש חדש, שכבר הסתובב על הכביש בשנות ה-50. ומה עם הסוללה המתחלפת ברכב חשמלי ששי אגסי המציא לפני עשור? הייתה בשימוש מסודר ואינטנסיבי כבר לפני יותר ממאה שנה. צללנו להיסטוריה של תעשיית הרכב ומצאנו אוצר בלום של המצאות שהקדימו את זמנן בעשרות שנים, ועל הדרך איפשרו לשרלטנים להתהדר בהמצאות שהומצאו כבר מזמן. ויש גם כאלה שכדאי להמתין להן, אבל זה ייקח המון זמן 

טראמפ המגלומן ניסה לכופף את היד של שכנתו הרגועה מצפון, וגם הצליח לא רע. העניין הוא שבניגוד למספר מדינות קטנות במזרח התיכון שתלויות בדוד הקפריזי מוושינגטון, קנדה החליטה ללמד אותו לקח, וקפצה למיטה עם האויבים הגדולים מסין. ציפי שמילוביץ מנתחת את הטעות הטקטית שעלולה לשנות את פני שוק הרכב העולמי בכלל ואת תעשיית הרכב הצולעת של ארה"ב בפרט, וממש לא לטובה  

עשר שנים אחרי שלנד רובר חיסלה את הדיפנדר האגדי והעבירה את השם לדגם חסר זהות, וחמש שנים אחרי שמיליארדר בריטי הראה להם מה הם מפסידים, יצא הלל פוסק לשטח עם אינאוס גרנדיר, רכב מושלם לחיפוש עצמי, עם כמה תקלות מביכות בדרך

מי היה מאמין שחברה קטנה מהגליל העליון תהיה אחת מיצרניות כלי הרכב הממוגנים המצליחה והעסוקה בעולם? אף אחד, חוץ מזה שהבטיח לנו שאת נסיעת הבכורה של הסנדקאט, כלי רכב צבאי מדהים ששווק לצבאות ולכוחות ביטחון במרבית המדינות המערביות שאתם מכירים, ולעוד כמה אזורים ברחבי הגלובוס שקצת פחות, נעשה אנחנו. מיד אחרי שהוא יעלה על מדי ב' ויתווכח עם הרס"ר על הגילוח 

אם איציק שאשו היה נולד בקיבוץ, הוא היה לומד לעשות רוורס עם עגלה קצת אחרי הבר מצווה. אבל הוא לא, ושבתות של תסכול ביציע של בני יהודה לא הפכו אותו לגד"שניק מדופלם מהסיבות הכי ברורות שאתם יכולים להעלות על הדעת. כן, גם זו. עכשיו, כשהוא מתחיל לשאול את עצמו שאלות קיומיות (למשל, מה היה רע לאהוד קבוצה כמו בית"ר פקיעין ופחות להתאכזב), החלטנו לנסות ולהפוך אותו בכל זאת לילד ההוא עם הכובע טמבל. איך זה נגמר? בואו נגיד שבמטע האבוקדו מוכנים לשלם 20 קילו האס על כל משמרת שהוא לא יגיע אליה

היינו יכולים להתפייט על מייצרת האלמנות המיתולוגית, מפלצת גרמנית או תותח יום הדין על ארבע. החלטנו לוותר ולהסתפק בזה: רועי צוקרמן טס הרחק כדי לנהוג ב-911 הכי חזקה והכי מהירה. זה מספיק, נדמה לנו 

הלהיט הסיני של השנה שעברה רוצה להפוך לרב-מכר גם אצלנו. אז נכון, מיליארד סינים טועים רק לעיתים רחוקות, אבל ישראלי אחד תמיד ימצא מה לומר בכל זאת. קוראים לו נועם ריין