בוקר אחד התלונן בנה של סיסיליה על כאבי בטן, לאחר בדיקות הגיעה הבשורה הקשה: חיידק אלים. כמה שעות מאוחר יותר הוא נפטר. עשר שנים של תחושות אשם, של שאלות, ובנייה מחדש של החיים מתוך רצון לא להיות קורבן, הובילו אותה ללוות אימהות שחוות את מה שהיא עברה: "הלוואי שמישהו היה מחזיק לי את היד בתהליך הזה שאני עברתי. אין לי ספק שהדרך היתה יותר קלה. בעיני זו שליחות אמיתית"

אתמול התחיל הבן של מיכל, כמו עוד עשרות אלפי ילדים, את כיתה א'. וכל זה לצד החדשות הקשות על ששת החטופים. ובמקום ההתרגשות עולים אצלה חששות: לאיזו מדינה הוא יגדל, ואיך יראה העתיד שלו: "זוהי חובתנו לתבוע ממנהיגנו להפיח תקווה ולפעול למימושה. בלי זה מה נוכל להציע לילדינו?"

אין כמעט ילדים שאין להם סמארטפון. רק שעוד ועוד הוכחות מראות על הנזק הרגשי והחברתי שמסב שימוש מוקדם במסכים. מנהל החינוך בעיריית תל אביב-יפו, בשילוב הנהגות ההורים ברחבי העיר, החליטו להרים את הכפפה כדי ליצור שינוי קהילתי בהרגלי צריכת המסכים: "הילדים נמצאים פחות באינטראקציה אנושית עם חברים והורים"