לאחר כשל הניסוי הקודם, הקונגרס שלח את חיל האוויר האמריקאי לסדרת ניסויים נוספת  Photo by Giancarlo Casem | dvidshub מפציץ B-52 שיגר טיל היפר-סוני במסגרת ניסויים של שני סוגי טילים היפר-סוניים אמריקניים   חיל האוויר האמריקני ביצע לפני כמה ימים ניסוי של הטיל ההיפר-סוני AGM-183A כדי לאסוף מידע ונתונים שיסייעו בפיתוח עתידי של טילים היפר-סוניים, שמהירותם יותר מחמישה מאך. חיל האוויר מסר כי מפציץ מדגם B-52 שיגר אב-טיפוס של הטיל ARRW תוצרת לוקהיד מרטין מול חופי דרום קליפורניה.  ניסוי זה היה הראשון מאז כשלון שיגור טיל כזה בחודש מארס. אחרי כשלון השיגור הקודם הודה מזכיר חה"א פרנק קנדל בקונגרס שהשיגור "לא היה מוצלח", וכי עתיד הטיל מוטל בספק, תלוי בהמשך הניסויים. עתה מתוכננים לפחות עוד שני ניסויים בפרוייקט ARRW כדי לקבל החלטה סופית על עתידו.  

סה״כ הודו מייצרת שבע פריגטות Nilgri Class בשתי מספנות | האתגר: הצי הסיני https://twitter.com/rashtrapatibhvn/status/1692153757830980013?s=20 נשיאת הודו, דראופדי מורמו, השיקה את הפריגטה השישית בפרויקט 17A (או Nilgri Class) במספנת Garden Reach Shipbuilders & Engineers Limited בקולקטה. שמה - INS Vindhyagiri. היקף התכנית כ-8 מיליארדי דולרים לפי רויטרס.  תשומת לב שסדר השקת הספינות אינו לינארי, היות והבנייה מתנהלת במקביל בשתי מספנות. השקת הספינות החלה ב-2020, בעוד השקת שתי פריגטות נוספות בסדרה מתוכננת לשנת 2024. סה״כ מתוכננות שבע פריגטות מסדרה זו.  הפריגטה כוללת , בין היתר, כוורת 32 ממגורות שיגור אנכיות (VLS) למיירטי ברק-8 ומכ״מ מסוג MF-STAR תוצרת תעשייה אווירית (מכ״מ של אלתא). כל הפריגטות בסדרה יצויידו במיירטים ובמכ״מ הישראלים. בנוסף ישנן 8 ממגורות לטילי תקיפה מסוג Brahmos AShM תוצרת הודו.  פריגטות Nilgri Class, מסווגות רשמית כפריגטות P-17A, הן סדרה של פריגטות טילים חמקניות (חתך מכ״מ קטן) הנבנות על ידי מספנות Mazagon Dock Shipbuilders ו-Garden Reach Shipbuilders & Engineers, עבור הצי ההודי. לספינות אלו אורך של 149 מטר ודחי של למעלה מ-6670 טון. מערכות ההנעה CODOG מאפשרות מהירויות של מעל 28 קשר. טווח הפעולה 5,500 מייל ימי (כ-10,000 ק״מ) וגודל הצוות המפעיל עומד על 226 מלחים.   

מלחמת רוסיה-אוקראינה היא הזרז למסע הרכש של פולין boeing.com מחלקת המדינה של ארה"ב אישרה מכירת 96 מסוקי אפאצ'י AH-64E לחיל האוויר הפולני בסך 12 מיליארד דולר. לפני כשנה שלחה ממשלת פולין בקשה לרכש מסוקי אפאצ'י תוצרת בואינג, ובורשה מוסרים שראשוני המסוקים יסופקו לדיוויזיה 18 של צבא פולין, המצויידת בטנקי אברמס אמריקניים, כך אומר שר ההגנה מריוש בלאשצ'ק.  מלחמת רוסיה-אוקראינה היא הזרז למסע הרכש של פולין. פולין גם הזמינה 250 טנקי אברהמס, הצטיידה בטילי ספייק תוצרת רפאל ושדרגה מערכת הגנה אווירית בהיקף 15 מיליארדי דולרים.  עסקת מסוקי אפאצ'י כוללת מנועי מסוקים, מערכות לרכישת מטרות, חיישנים לראיית לילה, מכ"ם בקרת אש ומערכות התראה נגד טילים.  עוד רוכשת פולין 1,844 טילי הלפייר עבור המסוקים ו-460 טילי אוויר-קרקע, 508 טילי סטינגר ומערכות נשק נוספות. את מסוקי אפאצ'י מייצרים במפעלי בואינג באריזונה. לוקהיד מרטין תספק את טילי הלפייר וטילי אוויר-קרקע JAGM.    

בשנת 2012 הכריזה עיריית חיפה על מנהרת ״חוצה כרמל״ להובלת חומ״ס בצורה בטוחה - עד היום מחכים שחברת נמלי ישראל תפתח אותה. עלותה: 450 מליוני ש״ח  אילוסטרציה | Photo by Daniel Jerez on Unsplash לפי פרסום של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, מנהרות תשתית רב מערכתיות ראשונות הוקמו בישראל בתחילת שנות האלפיים, כאשר שלוש מנהרות הוקמו בעיר חיפה – מנהרות ביהודה, מנהרת הדר ומנהרת העצמאות, אשר נבנו כחלק מפרויקט המטרונית העוברת בחיפה וכחלק משיקום  הרחובות והכבישים בהם המטרונית עוברת. מנהרות אלה כוללות מערכות חלוקה עירוניות ואזוריות של מי ביוב, תקשורת, חשמל וכד'. מנהרת תשתית נוספת, הוקמה ב"קמפוס סגור" באזור התעשייה תפן, כאשר הקמתה ומימונה נעשו ע"י יזם פרטי (טכנולוגית להבים). גם בבתי חולים שונים ובקמפוסים סגורים אחרים קיימות מנהרות לתשתיות, העוסקות בעיקר בחלוקה של התשתיות השונות. כחלק מקידום מנהרות תשתיות רב מערכתיות, הוחלט בשנת 2012, לפני כ-11 שנים, להקים בחיפה עוד מנהרה כזו, הפעם היא תוביל גם חומרים מסוכנים. הפרויקט תחת תכנית ״תוכנית חפ/2300/מכ/782 חיפה״ (לתכנית tabanow.co.il).  ״הקמת מנהרת תשתית תת קרקעית אשר תחצה את העיר חיפה ותרכז את כל התשתיות, הדלקים, הכימקלים, הגז, החשמל, המים, הביוב, והתשתיות העירוניות במובל אחד. מנהרת התשתיות תחצה את חיפה מצומת וולקן ועד מבואותיה הדרום מערביים של העיר״, לשון תיאור התכנית.   על הקמת המנהרה הייתה אחראית חברת בת של עיריית חיפה בשם חברת יפה נוף. הפרויקט על הנייר, נשמע מדהים. במקום להעביר חומרים מסוכנים בין הנמל לבתי הזיקוק במשאיות, עם סיכון גדול לאוכלוסיה, יעבירו במנהרה ייעודית. לפרויקט נתנו את השם ״חוצה כרמל״.  ״מדובר במערכת מנהרות באורך כולל של כ-65 ק"מ, שישתרעו ממפרץ חיפה באזור בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים, שימשיכו למסוף הדלק בנמל חיפה, דרך הנמל, תחצה את הר הכרמל (בדומה למנהרות הכרמל) ויגיעו עד למבואות הדרומיים של חיפה וטירת כרמל״, כתבו ב-2012 באתר חי פה.  ״במנהרה יעברו תשתיות של בתי הזיקוק, החברות הפטרוכימיות, חברות הובלת הגז, קווי מתח גבוהה ומתח עליון של חברת החשמל, קו ראשי של מקורות, קוי ניקוז וביוב, קו מים ראשי של תאגיד מי כרמל, קוי תקשורת של בזק וחברות תקשורת נוספות ותשתיות חיוניות נוספות.״  מנהרת ״חוצה כרמל״ היא חלק מפרויקט גדול יותר תחת השם ״חיבורי נמל״. ״הפרויקט כולל ביצוע מנהרת תשתיות חומ"ס (חומרים מסוכנים) לאורך כ- 2.5 ק"מ, סלילת כבישים ומסילות לאורך כ- 4 ק"מ, הקמת 7 גשרים בשיטות ביצוע שונות, ביצוע מעבר תת"ק במנהור״, לפי אתר חברת איה ש.ב.י בע"מ. ​ ״שטח הפרויקט רווי תשתיות קונבנציונליות ולא קונבנציונליות, מי תהום, קרקע חרסיתית וגורמי עניין רבים. הפרויקט כולו חולק ל- 7 תתי פרויקטים, החל מביצוע פרויקט קידום זמינות להעתקת תשתיות וקונסולידציה, דרך 2 פרויקטים להקמת מנהרת התשתיות ושלושה פרויקטים לביצוע הכבישים והמסילות וכלה בפרויקט ביצוע מבנה עליון לרכבת.״  באתר חברת גילאר בע"מ, נציגת חברת Sika בישראל, נכתב: ״מנהרת תשתיות בטון מבוצעת כחלק מפרויקט חיבורי נמל המפרץ. אורך המנהרה 1,800 מ', גובהה 7.5 מ' ורוחבה 12 מ', בה 8 מתחמים המשמשים לכניסות ראשיות, חדרים טכניים לחדרי חשמל ולמפוחים.  ״המנהרה תכיל מערך תשתיות, ובהם תשתיות להולכת חומרים מסוכנים ותשתיות מים, חשמל, תקשורת וביוב. המנהרה בוצעה בשיטת "cut and cover" בשטח הטבול במים ונמצאת בעומקים של 8-14 מ' מתחת לפני האדמה.  ״האתגר – אספקת חומרי איטום שיתאימו לאיכויות הנדרשות במפרט תוך שיפור התמודדות עם כוחות קורוזיבים הנובעים מהיות המנהרה כולה תחת מי תהום. כמו כן, נדרש איטום בר קיימא לשנים רבות בשל יכולת מוגבלת ביותר בביצוע עבודות אחזקה לאחר הפעלת המערכות.״  כדאיות כלכלית וסביבתית שנה לאחר מכן, באפריל 2013, משרד הפנים ומשרד האנרגיה והמים קיימו כנס ראשון מסוגו לגבי תכנון הקמת מנהרות תשתיות בישראל בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים ממשרדי הממשלה וגופים ציבוריים.  בכנס עלה כי ״בישראל קיימות שלוש מנהרות תשתיות רב מערכיות בצפון באורך כולל של 4 ק"מ, בנוסף מתוכננת מנהרת חוצה כרמל מבתי הזיקוק לכיוון מערב לכביש מס' 4 באזור טירת הכרמל. המנהרה מתוכננת לאורך תוואי של 16 ק"מ ותכלול 4 מנהרות מקבילות באורך כולל של 60 ק"מ״, לשון הפרסום.  ״מכיון שמנהרת תשתיות הינה לטווח ארוך של 50 עד 100 שנה, הכדאיות הכלכלית בהקמתה עולה וזאת לאור העובדה שתשתיות עיליות , אורך החיים שלהם הוא כ- 25 שנה.״  אתר ״אקולוגיה וסביבה״, פרסם בשנת 2013, תחשיב לכימות התועלת הסביבתית של הקמת מנהרת תשתיות חוצַת חיפה.  לפי פרסומים גלויים, עלות פרויקט ״חיבורי הנמל״ הוערכה בכ-1.4 מיליארדי ש״ח. עלות מנהרת החומרים המסוכנים באופן ספציפי הגיעה להיקף להיקף של כ-450 מליוני ש״ח נכון ל-2023. לא כסף קטן.  עיכובים בפרויקט נחזור לציר הזמן. לצד ההצהרות היפות, לחיים בישראל יש דינמיקה משלהם. ביוני שנת 2020, שמונה שנים לאחר ההכרזה על הקמת המנהרה, דיווח אתר colbonews, כי משרד התחבורה נמנע לחתום על הארכת הסכם המסגרת בינו לבין התאגיד יפה נוף. הסיבה לכך היא עיכובים בפרויקט.  חודש לאחר מכן, ביולי אותה שנה, דיווח אותו אתר כי כי מירי רגב, גם אז שרת התחבורה, העבירה את פרויקט מנהרת החומ״ס מחברת יפה נוף לחברת נמלי ישראל (חנ״י). כאמור, בגלל עיכובים בפרויקט.  בשנת 2016 פרסם משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים מסמך מעניין בנושא מנהרת תשתית רב מערכתית MUT Tunnel Utility System Multi. במסמך, עורך המשרד השוואה בין האתגרים להקים מנהרה כזו בישראל, על מאפייני הביורוקרטיה המסוימים שלה, לעומת מדינות אחרות.  למשל, המשרד מציין את נושא המימון כאתגר. כאמור, המנהרה בחיפה עלתה 450 מליוני ש״ח. ״כיום אין מסלול מסודר לקביעת אופן המימון של הקמת המנהרה. בפרויקטים של מנהרות התשתית שהוקמו בחיפה, מימון המנהרות נעשה בעיקר על ידי משרד התחבורה. לעומת מנהרת תפן שמומנה על ידי יזם פרטי״, כותבים בפרסום.  אחת ההמלצות היא קביעת אופן מימון הקמת המנהרה עוד בשלבי התכנון המוקדמים, על מנת למנוע מצב בו פרויקט יתעכב בשל העדר מקורות מימון. המסמך דן גם בבעיית הביורוקטיה הישראלית והצורך לתאם בין אין סוף גופים לצורך הקמת המנהרה.  סוף מעשה נכון לחודש אוגוסט 2023, המנהרה מוכנה להפעלה, אך חברת נמלי ישראל שקיבלה את השרביט לפרויקט בשנת 2020, טרם הכריזה על המנהרה כפעילה.  ששאלתי מדוע, נאמר לי שיש עניין ביטוח של המנהרה מול החשב הכללי באוצר.  תגובת האוצר הייתה: ״הפעלת המנהרה הינה באחריות חנ"י בהתאם להסכם עמה. חנ"י קיבלה את הבהרת החשב הכללי בקשר לסוגיית הביטוח לגביה פנתה בבקשה להבהרה מהמדינה, ואין כל מניעה לקידום הפעלת המנהרה ע"י חנ"י.״  חזרתי לחנ״י וקיבלתי את התגובה: ״ביום חמישי האחרון התקבלה תגובת משרדי התחבורה והאוצר, חברת נמלי ישראל בוחנת ותפעל בהתאם.״  נכון לכתיבת שורות אלו, 11 שנים אחרי מועד ההכרזה על המנהרה הזו - אין תאריך פתיחה ידוע.

השקת המל״ט החדש היא איתות לישראל, היות ולפי הטווח המוצהר, המל״ט מסוגל לעשות את הדרך מאיראן לישראל - וחזרה https://www.farsnews.ir/en/news/14020531000602/Iran-Shwcases-Indigens-Dr... איראן חשפה השבוע מל"ט חדש MOHAJER-10 שמסוגל לשהות באוויר 24 שעות ברצף, כך הודיעה סוכנות הידיעות האיראנית IRNA. נמסר שהמל"ט החדש נחשף לרגל "יום התעשיות הביטחוניות" שצויין השבוע באיראן, ולדברי דפנס ניוז המל"ט יכול להוות איום על ישראל ועל כוחות אמריקניים באזור. יכולת מבצעית על פי הפרסומים באיראן: רום פעולה 7,000 מטרים, משקל המטע"ד 300 ק"ג, יכולת נשיאה של 450 ליטרים דלק ומהירות מרבית 210 קמ"ש. האיראנים הודיעו שהמל"ט החדש מוהאג'ר-10 מסוגל לשאת טילים, פצצות ורימונים, והוא מצוייד בחליפת ל"א ובמערכות תצפית ואיסוף. במהלך טקס ההשקה, שוגרה מהמל״ט הפצצה המודרכת Arman 1 תוצרת איראן, המיועדת גם למל״טים.  ["Arman 1", "Arman 2" smart bombs unveiled] בנוסף, מטהרן נמסר כי משמרות המהפכה של איראן קיבלו לידיהם שניים מהטילים הבליסטיים המתקדמים ביותר של התעשיה המקומית, טילי 'חורמשאר' ו-'חאג'גאסם'. אלו התחילו בייצור המוני. לדברי מומחים איראנים, הם הצליחו לצמצם את ה-CEP של הטילים הבליסטיים לפחות מ-35 מטרים ולהגדיל את טווחם ל-2,000 קילומטרים.

מדובר בפתרון אקוסטי רחב-שטח לזיהוי צלפים ולמתן עליונות שטח לצוותי יחידות מיוחדות https://elbitsystems.com/pr-new/elbit-systems-launches-may-a-wide-area-a... חברת אלביט מערכות הישראלית הודיעה על השלמת אספקת מערכת "מאי (MAY), פתרון אקוסטי רחב-שטח לזיהוי צלפים, ללקוח באזור אסיה פאסיפיק. המערכת הינה פתרון משולב המשלב חיישנים אקוסטיים, מצלמה אלקטרו-אופטית ומכ"מ המיועדת לספק עליונות בשטח לצוותי יחידות מיוחדות. לדברי אלביט, מערכת החישה החכמה 'MAY' חשה באופן-רציף את סביבתה ומספקת ניתוח בזמן-אמת של הקולות הנשמעים בסביבה תוך שימוש באלגוריתמים ויכולות מתקדמות. בתוך שניות, המערכת תזהה, תגדיר ותאתר במדויק את אש האויב, תוך מתן מידע קריטי באופן אוטומטי לכוחות הלוחמים.  

הממשלה עסוקה בדמוניזציה של יכולות כמו סוסים טרויאנים במשטרה, בגלל משפט נתניהו - אבל דורשת אותן מהשב״כ במגרש של המשטרה | אולי פשוט תתנו למשטרה את היכולות?  סטילס: קובי גדעון / לע״מ חלם זה כאן. יושבת כנסת, עם יכולת לשנות חקיקה כך שלמשטרה יהיו יכולות טכנולוגיות מתאימות למלחמה בפשע, כמו זיהוי ביומטרי לסוגיו או סוסים לסלולרי, ולא עושה כלום.  מצד שני, השר לביטחון לאומי מוציא בקשה לממשלה לאשר הכנסה של שב״כ לסיכול פשיעה, המגרש של המשטרה - כי למשטרה אין מספיק יכולות טכנולוגיות.  ״למרבה הצער, מאמצי המשטרה להתמודד עם העליה הדרסטית באירועי הרצח במגזר הערבי אינם צולחים, הן בשל מחסור עצום בשוטרים (מחסור שעתיד לקבל מענה בטווח הארוך, לאור הוספת אלפי תקנים חדשים והגדלת המשכורות), והן בשל העדר כלים טכנולוגיים שמאפשרים מניעה טרם העבירה בוצעה״, כותב השר לביטחון לאומי.  הפיל שבחדר - משפט נתניהו  לפיל שבחדר קוראים המשפט נגד נתניהו. איך זה קשור? פשוט - ״פרשת NSO״. הפרשה התחילה בפרסום בכלכליסט, כלי תקשורת השייך לקבוצת ידיעות אחרונות בשליטת נוני מוזס, שהוא עצמו חלק מתיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס).  הפרשה הסתיימה ללא כלום (אף שוטר או מקבל החלטות מחוץ למשטרה לא הורשע בעקבותיה), אך גרמה לדה-לגיטימציה ציבורית בשני מישורים - היכולת של המשטרה לאסוף ראיות בצורה מקצועית ולסוסים לסלולרי ככלי חקירה. יש האומרים, שזו הייתה מטרת כל פרסום הפרשה, אך ספקולציות נשאיר ליום אחר.  פרשת NSO הובילה כעת ליוזמה של שר המשפטים, יריב לוין, להקמת וועדת חקירה ממשלתית סביב השימוש של המשטרה בסוסים לסלולרי. גם כאן, אין לוועדה הזו שום יכולת להשפיע על חקירות או הליכים משפטיים, וכל מטרתה לעשות עוד דה-לגיטימציה ליכולת איסוף הראיות של המשטרה ולסוסים לסלולרי ככלי חקירה. הדמוניזציה של סוסים לסלולרי בשני המקרים נועדה להראות שתפרו לנתניהו תיק. ״הנה, המשטרה השתמשה בכלים דרקוניים, ולא לפי חוק, כדי להפליל ראש ממשלה בכוונה תחילה״. נוסח כזה או אותה מהות, כנראה תכתב במסקנות הוועדה שלוין רוצה להקים. אפשר לקצר תהליכים, לחסוך כספי ציבור ולפרסם את התוצאות הידועות מראש של החקירה הממשלתית בנושא.  את הנזק הממשלה כבר עשתה - למשטרה אין יכולות בחוק להתמודד עם פשיעה.  ואיך זה קשור להודעה של השר לביטחון לאומי?  ובכן, השר יודע שהמשטרה צריכה כלים כאלו כדי להלחם בפשע, הרי הוא מבקש את אותם כלים משב״כ. רק שהוא לא יכול לבקש זאת מהכנסת. אם הכנסת תתן לגיטמציה לסוסים לסלולרי ככלי חקירה, הרי זו הודאה שאלו כלים אמינים ואפקטיביים בחקירות משטרה.  מהלך כזה של הכנסת יהיה בניגוד למהלך היח״צ שמקדמת הממשלה נגד כלים כאלו, במטרה לסגור את המשפט של ראש הממשלה.   בצורה אחרת, הממשלה רוצה להראות שסוסים לסלולר הם כלי לא מידתי לחקירת נאשמים, במטרה להראות שהליך איסוף הראיות של המשטרה נגד נתניהו מזוהם. מצד שני, אותה ממשלה רוצה להלחם בפשע הגואה, ורוצה את אותן יכולות טכנולוגיות שהיא עצמה עושה להן דה-לגיטימציה.  שב״כ - מסלול עוקף משטרה   הפתרון הוא ללכת לשב״כ. ככה אפשר להמשיך למנוע יכולות מהמשטרה, להמשיך לעשות דמוניזציה לסוסים לסלולר בשביל משפט נתניהו, לטעון שהמשטרה לא טובה באיסוף ראיות, ועדיין להקטין פשיעה באמצעות שב״כ.  בישראלית קוראים לזה ״מסלול עוקף משטרה״.  אם לשר לביטחון לאומי הייתה יושרה מקצועית, הוא היה מבקש את הכלים הללו עבור המשטרה מהכנסת, במקום ללכת לשב״כ. אבל הוא לא. הסיבה לכך אולי טמונה בהוראה מלשכת נתניהו. אי אפשר מחד להקים וועדה לחקר כלים כמו NSO, ומאידך לבקש מהכנסת שתאשר שימוש בהם למשטרה כדי להקטין פשיעה.  השר גם יודע שלמשטרה יש יכולות איכון בחטיבת הסיגינט וכך יכולות סיגינט לצוותים טקטיים. מה שחסר לו זה סוסים לסלולר, זיהוי ביוטרי לסוגיו ועוד טכנולוגיות חודרניות שהכנסת, כאמור, לא רוצה לתת למשטרה. אבל הי, אם היכולות האלו בשב״כ, זה אחלה להפעיל אותן בממד הפלילי.  חלם זה כאן.